הקטסטרופה הכלכלית שלא תקרה

במשך שנים רבות ריחף איום כבד מעל עתידה הכלכלי של המדינה: החרדים. אוכלוסיה שבה הגברים ברובם לא עובדים ולומדים תורה, ואילו הנשים מועסקות רק כמורות וכגננות עניות וכך מכשירות את הדור הבא של הבנות להיות מורות וגננות עניות כמוהן.

אני חושב שהגענו לנקודת מפנה בעניין זה. אפשר כבר להגיד די בביטחון שהקטסטרופה לא תקרה. אין ספק שהחרדים עניים מהציבור הכללי ויישארו עניים יותר. הם מולידים הרבה ילדים וחפצים להקדיש חייהם להנחלת התורה ולא להנאות החיים. ברם, חיזיון האימים של מיליוני אנשים הצורכים משאבים מהמדינה ולא נותנים לה דבר, וכך מהווים עול בלתי נסבל על שאר אזרחי המדינה, עד כדי קריסתה – הוא כבר נראה לא כל כך רלוונטי.

הסיבה לכך היא ענף ההייטק. אותה הסיבה לזינוק המטאורי הכללי בכלכלת ישראל ובחוזק השקל בעשור האחרון (ביוני 2012 היה שער האירו כמעט 5 ש"ח, היום 3.5; הין 4.90, היום 2.60; הפאונד 6 ש"ח, היום 4.19; הדולר כמעט 4 ש"ח, היום 3.3.)

נשים חרדיות משתלבות בענף. אכן עדיין רבות הנשים החרדיות שעובדות בתפקידי הוראה בשכר זעום ובמשרה חלקית. אבל זהו עיסוק שמרכזי בדור הישן. הדור החדש משתלב בתעשיית ההייטק, ואפילו מגלה פתיחות לעבוד במקומות עבודה חילוניים. הנורמות שחוללה הקורונה תרמו לעניין, מאחר שכבר מתקבל על הדעת שאישה תעבוד מהבית רוב השבוע ותבקר במשרד רק יום-יומיים, וזו דרך העסקה שמתאימה לנשים חרדיות שחוששות ממגע אינטנסיבי מדי עם העולם שמבחוץ. לאישה חרדית יש גם מגבלות נוספות המקשות על המעסיק – חופשות לידה וצורך לטפל במספר רב של ילדים. לכן עבור רוב המועסקות השכר יהיה נמוך משכרה של עובדת חילונית. לדרך החיים החרדית היה וימשיך להיות מחיר כלכלי, אבל בשונה מהעבר – כבר לא נראה סביר שהוא מחיר קטסטרופלי למדינה, כמו שתמיד גרמו לנו לחשוב. גם אם יש נשים המרוויחות פחות כי הן מתעקשות על מקום עבודה חרדי שמעסיק בשכר נמוך, אין זה ברור אם הנזק הפרטי שלהן הוא גם נזק מבחינת המשק. הן נפגעות מכך שבעלי חברות מיקור החוץ החרדיות משלשלים לכיסם את ההפרש, אך המשק בכללותו לא נפגע.

גם בתעסוקת הגברים החרדים חלה התקדמות, אבל באופן איטי יותר. רבים מהגברים החרדים מועסקים בתפקידים פנים קהילתיים, אבל חוסן כלכלי מושג על ידי מתן ערך כלכלי לעולם החיצוני. גם כאן ההייטק יכול להוות פתרון (לצד תחומי הבריאות והסיעוד שגם הם שובים את לבם של חרדים וחרדיות), אבל הצורך בשליטה באנגלית מהווה מכשול ממשי.

לחברה החרדית יש כוח עצום לשלוט בחבריה, ושינוי הנורמות הנוכחי, שבו עבודה בהייטק לאישה היא דבר טוב ורצוי מאוד כי ככה תוכל לפרנס בכבוד את בעלה לומד התורה – הוא נראה בלתי הפיך.

לפי ציטוט ממחקר מרתק בנושא, עבודה בהייטק מעלה את ערכה של אישה כמשודכת:

אני יכולה להגיד לך שהשידוך שלי בירר עלי לפני ובאמת שאלו על התעסוקה שלי, כמובן שאלו מי אני, איזה מידות יש בי אבל כמובן ששאלו על התעסוקה.. מתחילים להבין בחברה שלנו שבמה האישה עובדת הוא חשוב. השידוך שלי שמע שאני עובדת בהייטק מייד הוא ידע שזה אומר משכורת גבוהה עם אופציה להתקדמות ואפילו למשכורת הרבה יותר גבוהה בעתיד, וזה היה לו חשוב. בכלל לא עניין אותו שזה מקצוע חילוני. זה עדיף בהרבה על הוראה בסמינר שכל פעם מפטרים או לא נותנים תקן כי יש הרבה בשוק. זה מסודר עם משכורת טובה והוא יכול ללמוד בשקט.

העבודה עם נשים חרדיות היא מסובכת לארגונים, אבל עם רצון טוב אפשר לפתור בעיות. למשל, מתן כרטיס עובד גם לבעל של האישה, שיכול להעבירו, לפתוח את הדלת ולהגיח מפעם לפעם וכך לפתור את בעיית איסור הייחוד של האישה עם גבר זר. התחושה שלי היא שעם השנים מתגבשים סטנדרטים שמאפשרים לנשים חרדיות נוכחות בארגונים רבים, ואלו יעניקו להם תנאים טובים, הדומים לאלו הניתנים לעובדות מהציבור הכללי, ותרומה דומה למשק.

בהייטק יש סגולות ייחודיות שמתאימות אותו לחרדיות. ההכשרה יכולה להיות מקצועית-טכנית נטו, בלי פילוסופיה, בלי אקדמיה חילונית ובלי פרויד. מושא החיכוך העיקרי בעבודה הוא מחשב, ולא בני אדם. בתקווה, הנשים החרדיות ימשיכו משם גם לתפקידים של רופאות ומדעניות. אבל גם אם לא כך יהיה – גם אם לא תהיה צפויה הגשמה מקצועית מלאה לבת חרדית מוכשרת מבית שמרני – התערות החרדיות בהייטק מצמצמת מאוד את החשש מחברה שתהווה עול בלתי נסבל על כלכלת המדינה ועל מאזן המט"ח שלה.

88 תגובות על ״הקטסטרופה הכלכלית שלא תקרה״

  1. אני בהחלט מסכים שהשתלבות חרדיות בהייטק זה דבר חיובי, ויש לי נסיון אישי בעבודה איתן.
    עדיין, מצב שבו חרדים יהוו רוב במדינה יהיה בעייתי מאוד, ואני לא בטוח שהמדינה תוכל להתקיים כך, וזו כרגע המגמה. כמו בהרבה דברים, הממשלה תומנת את הראש בחול.

    אהבתי

  2. תמריץ, מעניין מאוד.
    עדיין נדרש אישוש מספרי לפוסט שלך. לראות שאכן זאת המציאות והמגמה.

    אהבתי

  3. יאיר, שיעור הנשים החרדיות במקצועות החינוך ירד מ-64% ב-2001 ל-38% ב-2018 לפי פרסום של לי כהנר. ואלו נתונים שכוללים גם את השנתונים המבוגרים. בקרב הצעירות אני מניח שהמפנה גדול יותר. היות שבחור הישיבה העילוי כבר אינו חפץ להתחתן עם מורה/גננת, המגמה הזו תמשיך.

    Liked by 1 person

  4. המדינה לא תוכל להתקיים בצורתה הנוכחית כשהחרדים יהיו רוב. אבל היא תוכל להתקיים בצורות אחרות שיתבססו על אוטונומיה מלאה בנושאי דת ומדינה לקנטונים או לרשויות מקומיות. אבל זה לא עניין לימי חיינו. בימי חיינו (נאמר שנת 2070) ספק אם יהדות התורה תעבור את 17-18 המנדטים.

    אהבתי

  5. השאלה היא האם אין גבול עליון לאחוז החרדיות שיצליחו להשתלב בהצלחה בענף היי – טק.
    כידוע, רובם המכריע של תושבי ישראל אינם מתאימים לעבודה בענף ההיי – טק.
    יותר מכך, מסיבות רבות אחוז הנשים (שברובן המכריע אינן חרדיות) בהיי טק נמוך משמעותית מאחוז הגברים בענף.
    מכאן שיתכן שזהו פתרון טוב לבעיית הפרנסה של מיעוט קטן בלבד מהמשפחות החרדיות.

    אהבתי

  6. קמיליה, אני חושב שמאחר שההייטק מתאים במיוחד לנשים חרדיות, הגבול העליון גבוה יותר מאשר זה של נשים לא חרדיות.

    המשק הישראלי בכללותו מבוסס על זרימת מט״ח גבוהה אל סקטור ההייטק בעוד שיתר המתפרנסים, שהם רוב האוכלוסיה, מרוויחים כסף על ידי מתן שירותים למרוויחי ההייטק האלו. אני מניח שהחברה החרדית יכולה לחקות מודל זה בזעיר אנפין. לא כולם צריכים לעבוד בהייטק, אבל צריך שיהיה סקטור שיוכל להביא מט״ח וממנו והלאה כבר יחולק הכסף בין שאר נותני השירות. והרי לא חסרים ברחוב החרדי פאניות, נהגים, מכיני אוכל וכו׳

    Liked by 1 person

  7. תודה תמריץ על המספר שהבאת מלי כהנר. זה מחזק את הנושא.
    עדיין חסר מספר יותר כולל ברמת המקרו שמראה שמשקי הבית החרדים העלו את ההכנסות שלהם.
    אתה לא צריך לרוץ להביא את המספר הזה אבל אני מעריך שאם אתה צודק הנושא יוצף ויגיע אלינו בהמשך.
    תודה על הפוסט. זה מה שאני אוהב בבלוג (חוץ ממך ומשאר המגיבים) – היכולת להסתכל על התמונה הגדולה מתוך מבט רענן – כזה שתופס נקודה קטנה.

    Liked by 1 person

  8. מספר עובדות, שמקלקלות מעט את הגעגועים הנוסטלגיים לארץ ישראל הישנה והטובה.
    (לקוח מהשבוע לפני 70 שנה – של דיויד סלע)

    א. התוצר, המעט מפוקפק, של וועדות "מומחים"
    ———————————————————————–

    "משאיות עדיפות על רכבת"

    ב־2 ביוני 1952 התפרסמו מסקנות ועדת מומחים שזימן משרד התחבורה כדי לייעץ בתחום ההובלה ברכבות. הוועדה קבעה ש"הרכבות בישראל צריכות להתבסס על מסילות ברזל צרות של 105 ס"מ". שר התחבורה, דוד צבי פנקס, טען ש"רכבת שנוסעת על מסילה צרה יכולה להוביל רק עד 100 טונות משא, ולפיכך עדיף לשכור עשר משאיות (בתמונה, מתחילת שנות ה־50) במקום להשקיע הון ברכבת". לבסוף התיישר משרד התחבורה לפי התקן האירופי של מסילות ברוחב 143 ס"מ, הקיים בישראל עד היום (תודה למומחה הרכבות אהרון גזית, על הסיוע בהכנת האייטם).

    ב. רשיונות קנייה (בהשוואה לרשימות יבוא), והקריטריונים המעט תמוהים, לפיהם חולקו
    ——————————————————————————————————————————–

    "מי יקבל רישיון לקניית מקרר?"

    המקרר החשמלי היה הפריט הנחשק ביותר לרכישה בשנות ה־50. ההמתנה היומיומית למחלק הקרח העיקה על האזרחים, וכל מי שהשתמש בארגז הקרח הישן ביקש לעצמו מקרר חשמלי, שמחירו הממוצע באמצע 1952 עמד על כ־400 לירות, שווה ערך לחמש משכורות חודשיות של פקיד ממשלתי.

    רכישת מקרר בישראל התאפשרה באותם זמנים רק ברישיון מיוחד, שכן הממשלה ביקשה לרסן את הצריכה הפרטית בשנות הצנע. כל אזרח שביקש לרכוש מקרר נדרש להגיש בקשה מיוחדת, והיו שהמתינו שלוש שנים ואף יותר עד שנקראו להגיע לחקירה במשרד המסחר והתעשייה, שהחלה תמיד בשאלה "לשם מה דרוש לך מקרר חשמלי?"

    תושבים שעקפו את הוראות החוק והצליחו לארגן לעצמם מקרר חשמלי ללא רישיון, זכו עד מהרה לביקור של פקחי מחלקת האכיפה של משרד המסחר והתעשייה. הללו החרימו את המקרר והטילו על בעליו הלא חוקיים קנס כבד, שלעיתים לווה גם בעונש מאסר בפועל.

    בתחילת יוני 1952 פורסמה תקנה ממשלתית שפירטה באילו תנאים תינתן קדימות בהענקת רישיון לרכישת מקרר חשמלי. והנה רשימת הזכאים: "חולי שחפת בדרגה הקשה ביותר, רופאים בבית חולים, אחיות רחמניות, משפחה מרובת ילדים (שישה לפחות), עובדי מוסד לילדים, בעלי מקרה של שיתוק ילדים במשפחה עד קרבה שנייה, דיירי קומה רביעית ומעלה וקטועי גפיים". באשר לאחרונים הובהר מייד ש"באים בחשבון רק רגליים וידיים שנקטעו במלחמת השחרור".

    אהבתי

  9. לתמריץ,
    כתבת: " … המשק הישראלי בכללותו מבוסס על זרימת מט״ח גבוהה אל סקטור ההייטק בעוד שיתר המתפרנסים, שהם רוב האוכלוסיה, מרוויחים כסף על ידי מתן שירותים למרוויחי ההייטק האלו. אני מניח שהחברה החרדית יכולה לחקות מודל זה בזעיר אנפין. לא כולם צריכים לעבוד בהייטק, אבל צריך שיהיה סקטור שיוכל להביא מט״ח וממנו והלאה כבר יחולק הכסף בין שאר נותני השירות. …"
    ——————-
    גם לגבי כלכלת ישראל בכללותה, יש להערכתי מקום לחשש מהסתמכות יתר על "קטר" ההייטק. אך אני, כידוע, פחדנית גאה.
    נדמה לי שהשאלה האם "קטר" ההייטק של הנשים החרדיות לא יתגלה כקטן מדי וכחלש מדי מכדי להצליח למשוך אחריו כל כך הרבה קרונות של נותני שירותים פנימים במגזר החרדי – אפילו חמורה יותר.

    קשה לי לשכוח שהמגזר הקיבוצי קרס כאשר אחוז גבוה מדי מחבריו עסקו בשירותים פנימים זה לזה וענפים הפסדיים (כמו גידולי שדה) והסתיימה חגיגת גלגול "ההלוואות" שהמדינה סבסדה בכבדות. וזאת למרות ש*חלק* מהמפעלים שהוקמו בקיבוצים התגלו כמפעלי יצוא ריווחיים.

    אהבתי

  10. התקווה שלי היא שמיעוט החרדים והחרדיות, שעובדים בחברות הייטק (ולמעשה מפרנסים רבים כל כך משאר המגזר) , יצליחו ללחוץ על מקבלי ההחלטות במגזר החרדי לתגבר משמעותית את לימודי האנגלית. כולל של הבנים החרדים.
    ידוע לי שבמגזר החרדי מעמד המפרנסים (להבדיל ממעמד הלומדים) די נמוך. על אחת כמה וכמה מעמד הנשים. גם אם הן המפרנסות העיקריות.
    מצד שני, יש גם איזושהי תכולה אוניברסלית לטענה ש"בעל המאה הוא בעל הדעה". ניתן להניח שנשים, שיהפכו למודעות יותר לחשיבות האנגלית במציאת פרנסה בעולם המודרני, יצליחו להשפיע (ולו במעט) על תוכנית הלימודים של ילדיהן. ולו רק לימודי אנגלית בשיעורי אחה'צ במתנ'ס המקומי.

    Liked by 1 person

  11. לתמריץ:
    לי נראה שכן צפויות בעיות כלכליות:
    1. הריבוי הטבעי הגבוה גורם לכך שיהיו פחות משאבים לכל אדם. כבר כיום מדינת ישראל לא מסוגלת לספק מספיק מזון לתושביה ונאלצת לקנות מבחוץ. משבר מזון עולמי יהיה לישראל בעיה רצינית.
    2. נראה לי שבישראל יש היי-טק רק בתחום התוכנה ומעט מאוד בתחומים אחרים. אני חושב גם שהעולם יוכל להשיג את ישראל בתחום זה. כמו כן נראה לי שיש הרבה בועות בתחום זה.
    3. כבר כיום יש בעיות רציניות בישראל בתחום הדיור. מה יהיה כשהאוכלוסיה תוכפל או תשולש?
    4. אם משקלם של הדתיים ילך ויעלה אז לבטח יחוקקו חוקים לטובתם הכלכלית חוקים שמימונם עלול להטיל מיסים גדולים על האוכלוסיה הלא דתית כך שרמת חייה תרד לרמת החיים של הדתיים.

    בכל אופן בכל הארצות שיש בהן ריבוי טבעי גבוה – רמת החיים נמוכה. במקומות מסויימים זה מגיע עד כדי רעב. צרות כמו המלחמה באוקראינה גורמות לכך שעוד ועוד אנשים יגיעו למצב רעב.

    לקמילה:
    קשה לנו לדמיין את המצב בשנת 1952. בכל אופן זה היה מצב של עוני והיה הכרח לנהוג בקיצוב מזון. יתכן שהיתה גם בעיה עם המקררים. בכל אופן בתחילת שנות ה-60 (נדמה לי שאפילו בסוף שנות ה-50) היה לרובם מקרר.

    אהבתי

  12. לארנ, בעיות רציניות בתחום הדיור היו גם כשהאוכלוסיה הייתה עשירית מהיום. זה היה הרקע לחוקי הגנת הדייר

    אהבתי

  13. קמיליה, התחושה שלי היא שכל שנה העולם נהיה יותר שבוי בקדחת ההייטק. מאלפת העובדה שמי שהיה משקיע בנאסדק בשיא הבועה בשנת 2000 היה יוצא עם תשואה סבירה היום. לא מדהימה אבל סבירה. בסוף ההייטק הגשים את הציפיות שתלו בו.

    אהבתי

  14. arn הערה אחת, הריבוי הגבוה הזה הוא לא טבעי בכלל. הוא מתאפשר רק בגלל הגיבוי של מדינת רווחה מתירנית ביותר ושניתן לחלוב אותה, המשולבת ברפואה מערבית מתקדמת. בדורות עברו החרדים היו אולי יכולים ללדת הרבה ילדים אולם רובם, לא היו שורדים. וכבר הראיתי בעבר שעד בערך שנות השבעים של המאה ה-20 לחרדים היו בממוצע פחות מ-3 ילדים במשפחה, פשוט כי זה היה המספר שהם היו יכולים אז לתחזק.

    אהבתי

  15. אותו הדבר נכון גם לגבי בדואים כמובן. אצל בדואים יש לפחות סיכוי שככל שקצב העיור שלהם יגבר כך תרד הילודה. אצל חרדים זה לא יקרה, הם כבר עירוניים.

    אהבתי

  16. לתמריץ:
    נכון היו משברי דיור בזמן העלייה הגדולה של שנות ה-50 ובזמן העלייה הרוסית של שנות ה-90 אבל זה קרה כי לא יכלו לעמוד בקצב בניית דירות לכמות כזו של עולים. במשך הזמן פתרו את הבעיה ע"י בניה מסיבית.
    אבל כאן יש בעיה של חוסר מקום בגלל אוכלוסיה שהולכת וגדלה. אפילו אם עדיין יש מספיק מקום לבנות דירות ובתים, בסופו של דבר זה יגמר. כמו כן הבניה נעשאת בשטחים הראויים לעבוד חקלאי ולגידול מזון. התוצאה היא שכיום מדינת ישראל לא מסוגלת לגדל מספיק מזון. בעבר לפני 30 – 40 שנה היא הייתה מסוגלת לעשות זאת.
    עיין מאמר על משבר מזון צפוי:
    https://www.ynet.co.il/economy/article/hjbze5nw5

    לאמייחיה:
    אם מה שאתה אומר זה נכון, אז פשוט צריך לצמצם או לבטל את מדיניות הרווחה לגבי משפחות מרובות ילדים.

    Liked by 1 person

  17. הצפיפות האורבנית המקסימלית הסבירה היא 30 אלף לקמ״ר כמו במנהטן (אף שבהונג קונג עקפו אפילו אותה). אם תחיל אותה על 1,500 הקמ״ר של גוש דן ולא יגור אף ישראלי אחד ב-20 אלף הקמ״ר הנוספים של ישראל הריבונית שמחוץ לגוש דן, עדיין יוכלו לחיות 45 מיליון תושבים במדינה.

    Liked by 2 אנשים

  18. אי אפשר לצופף 30 אלף אנשים בקמ"ר. פרוש הדבר 660 או 900 מיליון איש על כל שטחי ישראל. נראה לך שזה יתכן? מנהטן זה לא מקום שעומד ברשות עצמו. זה חלק ממדינה שנקראת ארצות-הברית וארצות-הברית מספקת לה מזון ומים. במנהטן גם יושבים אנשים שהם חלק מהנהגת ארצות-הברית כך שהם יכולים לכוון את כלכלת המדינה כולה. עיר לא יכולה להתקיים בלי שיהיה לה עורף שיספק לה מזון. את זה יש למנהטן. גם הונג-קונג (שהצפיפות בה היא 7 אלף איש לקמ"ר ולא 30 אלף) היא לא מדינה שעומדת בפני עצמה היא הייתה חלק מבריטניה והיום היא חלק מסין והם היו העורף שספק לה מזון. כנ"ל גם מונקו שהיא בפועל חלק מצרפת. אבל לישראל אין עורף כזה. היא תצטרך להיות תלויה יותר ויותר בחסדיהן של מדינות אחרות לשם אספקת מזון ובמקרה של משבר מזון עולמי, מצבה יהיה גרוע.

    Liked by 1 person

  19. אני לא בטוח שעצמאות מזון היא יעד מיותר, ובכל מקרה החקלאות של היום מתאימה למדינה בסדר גודל של לפני 15 שנה ולא למספרים של היום.
    לפחות צריך להתאים אותה לגידול המספרי.

    Liked by 1 person

  20. לא arn,
    כתבת: " … קשה לנו לדמיין את המצב בשנת 1952. בכל אופן זה היה מצב של עוני והיה הכרח לנהוג בקיצוב מזון. יתכן שהיתה גם בעיה עם המקררים. בכל אופן בתחילת שנות ה-60 (נדמה לי שאפילו בסוף שנות ה-50) היה לרובם מקרר .. "
    ——————
    אכן סביר שבמדינה ענייה עלות רכישת מקרר חשמלי (ככל הנראה, במונחי ימינו מאוד קטן ומצ'וקמק) תהיה 5 משכורות. אולי אפילו יותר.
    אך לתפיסתי מאוד לא רצוי להקים מנגנונים ממשלתיים, גדולים ומנופחים, בכדי לאכוף תקנות ממשלתיות שניתן היה להסתדר בלעדיהם (לו היו נותנים לכוחות השוק החופשי לעשות את שלהם) + לבזבז את זמנם של אזרחי המדינה בנסיון להשיג את אישורי הרשויות למעשיהם.

    מסופר בכתבה שהמדינה הקימה אגף במשרד המסחר והתעשייה שתפקידו לתחקר את המעוניינים לקנות מקרר (כשזמן ההמתנה לדיון בבקשה היה כ 3 שנים!) + מחלקת אכיפה שפקחיה החרימו מקררים "לא חוקיים" והעסיקו את רשויות החוק בטיפול העבריינים + וועדה שגיבשה קריטריונים למתן קדימות בחלוקת רשיונות קנייה. כלומר, הרבה מאוד כוח אדם הופנה לאכיפת תקנות שניתן היה להסתדר בלעדיהן – במקום לעבודה בענפים פרודוקטיביים (כמו תעשיות שניתן ליצא את תוצרתם לחו'ל ולהשיג מטבע זר). מה שכמעט מבטיח שהמדינה הענייה גם תשאר מדינה ענייה.
    אולי אפילו חמור מכך הוא ריחות ההטיות (ואולי אפילו השחיתות הפוטנציאלית), שעולים מרשימת הזכאים (ומכאן גם מרשימת הלא זכאים) למקרר. לא ברור מדוע דווקא עובדי מוסד ילדים זכאים למקרר. מתמיה אפילו יותר היא הזכאות של "בעלי מקרה של שיתוק ילדים במשפחה עד קרבה שניה". מדוע לא כל המשפחות שבביתן חי אדם הסובל מנכות קשה, יהיה אשר יהיה סוגה וסיבתה, מדרגת קרבה ראשונה?

    לצערי גם ב 2022 ישראל "מצטיינת" (בהשוואה למדינות המפותחות) בעוצמת ההכבדה על המשק של המנגנונים הבירוקרטיים שלה. מנגנונים שלרוב מלווים ברמות גבוהות יחסית של שחיתות ציבורית (שחיתות חוקית ושחיתות בלתי חוקית). מה שמוכיח שעדין לא נפטרנו לגמרי ממשקעי 1952.

    Liked by 2 אנשים

  21. במצב הנוכחי, גם ללא תוספת של קמ'ר אחד לשטחי המדינה + אדם אחד לאוכלוסיית המדינה, אין לישראל יכולת להשיג עצמאות תזונתית. זהו יעד לא ריאלי בעליל.

    רוב הסובסידיות לחקלאות מופנות למשק החי. אבל *כל* משק החי בישראל (תרנגולות, פרות וכד') מבוסס על האכלתם בדגנים מיובאים. אין לישראל את השטחים הפוריים הנרחבים הנדרשים לגידול מסיבי של דגנים. רוב השטחים הפנויים שלנו הם מדברים. אבל יש בישראל גם בעיות מובנות בשאר הגידולים. החקלאות שלנו יותר מדי תלוייה בידים העובדות של אויבנו. ידים שסביר שיעלמו בשעת חירום קשה (לפני או אחרי שיעלו באש את מקומות עבודתם הקודמים).

    אבל אלו אילוצים שלא מקטינים, בכהוא זה, את ההכרח הקיומי של ישראל בארגון רזרוות מזון לשעת חירום + בהפניית משאבים מדעיים וטכנולוגיים לגידול מזון בתנאי הארץ (והים התיכון) + להוזלת שמירת מזון במחסנים לתקופות ארוכות.

    התחילו בעולם נסיונות:
    – לגדל מזון על גבי משטחים אנכיים (להבדיל ממישורים אופקים נרחבים). כולל במגדלי מגורים גבוהים בתוך ערים (מה שיכול לחסוך בעלויות תובלת מזון מהכפרים לערים) +
    – למצוא תחליפים תזונתיים, קלים וזולים לגידול, לחלבונים הנוכחיים מהחי (כמו חרקים וחגבים טחונים)
    – להשתמש בשטחים ימים לגידול מזון (כמו לגידול אצות מזינות ) + המשך פיתוח חקלאות ימית

    נראה לי שישראל תהיה חייבת להפנות חלק משמעותי מהמשאבים האינטלקטואלים שלה לפיצוי על החסרונות המובנים שלה במשאבי טבע המתאימים לגידול מזון.

    Liked by 4 אנשים

  22. arn לגבי הקשר בין הטבות סוציאליות – וכלכלה בכלל – למספר ילדים, הנה הלינק שהשארתי כאן בעבר:

    https://treasureteen.com/2017/08/16/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91/

    הטבלה המעניינת היא "פריון לאשה בישראל לפי מגזר". אמנם חסר העשור של שנות ה-70 אולם קל מאוד לבצע אינטרפולציה לחלק החסר, וזו בסבירות גבוהה מאוד תהיה נכונה.

    אהבתי

  23. בנט ושקד מעולם לא הוציאו מפיהם מילות תמיכה במדינה פלסטינית ולא הייתה סיבה שיבטאו אותן בהקשר של תוכנית טראמפ.

    אהבתי

  24. לתמריץ:
    אם אתה מסתמך על ארצות-הברית אז אין לישראל שום צורך לייצר דבר. הכל תקבל מארצות-הברית. הדבר היחידי שישראל תצטרך להחזיק זה צבא כי האמריקאים לא אוהבים לשלוח צבא להגנה על מדינות אחרות.
    קמיליה:
    את בעצמך אמרת שיש שיטות לגדל מזון למרות שיש מחסור בקרקעות. בנוסף צריך לאסור על הפיכת שטחי חקלאות במרכז לשטחי בניה. לאסור על גידול פרחים וכל מיני פרות אקזוטיים. תהלכי פינוי ובינוי במרכז צריכים להיות פינוי במרכז ובינוי מחדש במקום שלא ניתן לגדל בו יבולים. לדעתי אם ישראל תצליח בכך, התלות הכלכלית שלה בעולם תרד מאוד. לדעתי היום אין לישראל תלות באנרגיה ובמים צריך שגם לא תהיה תלות במזון.
    לגבי פרוטקציות ושחיתות: הם קיימות בכל משטר.

    אהבתי

  25. מאד לא יעיל לנסות להגיע לחוסר תלות כלכלית, המחיר גבוה. רוב מדינות העולם מיצרות ומיבאות על פי התועלת היחסית של היצור. זה בסיס הכלכלה

    Liked by 4 אנשים

  26. ארן, במנילה (סתם בחרתי אקראית) צפיפות האוכלוסין 46 אלף לקמ"ר ויותר. בהונג קונג יש מחוזות שמגיעים למספרים גבוהים מזה, וחיים ברווחה רבה. לזה התכוון תמריץ לא לכלל המדינה. אין טעם לקחת את כל מספר התושבים במדינה ולחלק לשטח, כי ברוב המדינות לא גרים בצורה אחידה ביערות מדבריות ואגמים. על פי ויקיפדיה היה בהונג קונג איזור שהצפיפות הגיעה ליותר מ 1 ורבע מליון תושבים לק"מר. ומעט מאד מדינות כיום אינן תלויות ביבוא, זה לא רק מזון, זה גם חומרה טכנולוגית, רפואה. יש גם לא מעט איים עם אוכלוסיה דחוסה יותר לקמ"ר. השאלה העיקרית היא מה התשתיות לא מה המזון. אם יש לך רכבת תחתית יעילה ואם יש לך תרבות, בעיר 30 אלף איש לקילומטר מרובע זה סביר בהחלט, זה חוסך נסיעות וצורך ברכב פרטי הכל מרוכז במקום אחד. יש התקדמות גדולה בפיתוח מזון במעבדות, בשר, חלב. תוך כמה שנים זה ישווק במרכולים ולא יהיה צורך בגידולי בקר ותרנגולות שצורכים הרבה מאד חיטה ומיים. אגב על פי ויקיפדיה יצור חולצת טי שירט צורך 20 אלף ליטר מים+הנזק הסביבתי בשינוע.

    Liked by 3 אנשים

  27. באנו לעבוד…

    אהבתי

  28. לתומר:
    אולי זה פחות יעיל להגיע לחוסר תלות כלכלית אבל זה מאוד חיוני. במקרה של מחסור במזון בעולם זה קטסטרופה.
    אני חושב שהצפיפות בכל המדינה היא מה שקובע ולא הצפיפות באיזה שכונה. מדינה שלא תלויה באספקת מזון מבחוץ יכולה לדאוג לספק מזון לאיזורים העירוניים שלה מהעורף, כלומר מהאיזורים הכפריים. אבל אם איזורים אלו לא מסוגלים לספק את המזון אז במקרה של משבר מזון עולמי יהיה רעב. אם איזורים אלו כן מסוגלים אז המדינה יכולה להתארגן ולספק מזון לכולם. אני חושב שאבטחת אספקת המזון זה דבר חשוב מידי מכדי לעשות איתו את כל המשחקים הקפיטליסטים של עלות מול תועלת או התועלת השולית.
    בנוסף לבעית הריבוי הטבעי יש בעיה נוספת שפוגעת ביכולת לגדל מזון. האדמות שטובות לגידול מזון הופכות לשטחי בניה. לא ברור לי למה לא אוסרים לחלוטין את המשך הבניה באיזורים אלו. אפשר לבנות באותה מידה באיזורי הנגב ששם חלק גדול מהאדמות לא ראוי לעיבוד.

    אהבתי

  29. תמריץ כתבת ש….:
    "בהייטק יש סגולות ייחודיות שמתאימות אותו לחרדיות. ההכשרה יכולה להיות מקצועית-טכנית נטו, בלי פילוסופיה, בלי אקדמיה חילונית ובלי פרויד".
    למה לא לעשות את אותו דבר לחילוניים? לבטל כליל את לימודי התנ"ך, הספרות, ההיסטוריה, האזרחות וכו' בבתי הספר החילוניים. התלמידים החילוניים יצטרכו ללמוד היטב לקרוא ולכתוב בעברית בבית-הספר היסודי. יחד עם זאת ללמוד גם אנגלית (עם מורה ששפת האם שלה אנגלית) ומתמטיקה. אחרי בית-ספר יסודי שילמדו רק אנגלית (שוב עם מורה שזו שפת האם שלה), מתמטיקה, מחשבים וכו'.
    "מושא החיכוך העיקרי בעבודה הוא מחשב, ולא בני אדם. בתקווה, הנשים החרדיות ימשיכו משם גם לתפקידים של רופאות ומדעניות". טעות! בהיי-טק בהחלט יש הרבה חיכוך בין בני-אדם. זה נכון גם אם עובדים מהבית (דבר שנכון להיום רוב החברות לא מסכימות לזה). אני הייתי שם ואני יודע זאת. אתה לא יכול להסתדר שם טוב אם אינך יודע להסתדר עם בני-אדם.

    אהבתי

  30. ארנ, לחילונים אין שום אידיאולוגיה שקוראת להם לוותר על ספרות או היסטוריה… אז למה לוותר על תחומים מעשירים אלו.
    החיכוך עם בני אדם שאני מדבר עליו הוא במובן של להתרועע עם לא חרדים. אין למפתחת תוכנה חרדית בעיה לתקשר עם אנשים בנושאים טכניים. לא סתם תחום התוכנה שואב הרבה סוציומטים על הספקטרום האוטיסטי שנחשבים מוצלחים מאוד. עם זאת, יש נהירה גדולה של חרדיות לתחום הסיעוד, ושם לחלוטין נתקלים בעם ישראל לסוגיו. אז כנראה הנתק מהעולם זה לא עניין כזה קריטי לכולן.

    Liked by 2 אנשים

  31. תמריץ:
    יש מספיק חילוניים שרוצים לותר על תחומים אלו. הם פשוט רוצים להיות תכליתיים וללמוד מקצוע מכניס כמה שיותר מהר ולהתחיל להרוויח כסף.
    אם ספרות והיסטוריה הם דברים שצריכים ללמוד, אז כולם צריכים ללמוד אותם גם חילוניים וגם דתיים. אם ספרות והיסטוריה הם דברים מיותרים אז צריך לבטל את המקצועות האלו גם בבתי-ספר חילוניים וגם בבתי-ספר דתיים. לא מתקבל על הדעת שיפטרו חרדים ממקצועות אלו ולא יפטרו גם את החילוניים. מי שזה מעניין אותו שילך וילמד אותם באופן פרטי.
    האנשים בחוכנה אינם סוציומטים (כמובן שמידי פעם נתקלים בסוציומט כמו שזה קורה בכל מקום). רובם הגדול מתנהג בצורה רגילה. אין להם שום בעיה לתקשר זה עם זה בענינים שאינם טכנים. חוץ מזה גם לתקשר בנושאים טכניים אתה צריך שיהיו לך יחסי אנוש טובים. כמו כן סוציומט בתוכנה הוא עובד גרוע (אני מכיר זאת מניסיון וככל הזכור לי בארצות-הברית יש המלצה לפטר אנשים כאלו אם מזהים אותם) ובפרוש לא עובד מוצלח.
    כמו כן מעולם לא נתקלתי בתוכנה באנשים על הספקטרום האוטיסטי. לדעתי אין קשר בין סוציומט לרצף האוטיסטי.

    אהבתי

  32. עמדת גלילי על *האיגרת* של בנט.
    אם כי, בניגוד לעמדת תמריץ, הסאטירה בדבריו מאוד מכוונת.
    למרות שההשוואה בין האיגרת של בנט לבין הנאום הקנוני המפורסם של אברהם לינקולן – מוציאה את הביקורת שלו מכל פרופורציה סבירה. לא עולה בדעתי אף פוליטיקאי ישראלי שנמצא בליגה של אברהם לינקולן.

    http://www.zeevgalili.com/2022/06/23705?utm_source=feedburner&utm_medium=email

    אגב, התחלתי לקרוא (אם כי ברפרופים ודילוגים) את ה"איגרת של בנט". (מילה מעט יומרנית מדי לטעמי כשאני חושבת על "אגרות" מפורסמות אחרות).
    די נבוכתי מרמת ההתנסחות וכושר העריכה שלו. די ילדותיים לטעמי. אמנם לא הייתי מכלילה כושר התנסחות בכתב ברשימת 100 הכישורים החשובים ביותר בעיני לראש ממשלת ישראל. אבל יכולת לנהל צוות עוזרים מוכשרים – היה מופיע ברשימת עשרת הכישורים החשובים ביותר. אם לא היה לראש ממשלת ישראל מישהו מוכשר שיערוך את דבריו לפני הפצתם לציבור הרחב – המצב מדאיג.

    ############
    הפוסט:

    איגרת בנט "לרוב הדומם" הזכירה לי את נאום גטיסברג של הנשיא אברהם לינקולן בתום מלחמת האזרחים האמריקנית.
    ממש אותה עצמה מנהיגותית אותה חדות לשון תמציתית, אותה גדלות רוח.

    נאום גטיסברג
    ———————-
    לפני שבע ושמונים שנה הולידו אבותינו על יבשת זו אומה חדשה, אשר הורתה בחרות וייעודה האמונה כי כל בני האדם נבראו שווים.עתה, כשאנו מצויים במלחמת אזרחים גדולה הבוחנת האם אומה זו או אומה כלשהי, שכך לידתה ושבכך היא דבקה, עתידה להאריך ימים, נפגשים אנו בשדה מערכה גדול של אותה המלחמה. באנו להקדיש חלקה משדה זה, כבית מנוחת עולמים לאלו שמסרו את חייהם למען חייה של אומה זו. אכן ראוי ונכון הוא כי כך נעשה.אולם, במובן עמוק יותר, איננו יכולים להקדיש – איננו יכולים לקדש – איננו יכולים לרומם – קרקע זו. האנשים האמיצים, חיים או המתים, אשר נאבקו כאן, הם שקידשוה, הרבה מעל מה שבכוחנו הדל להוסיף או לגרוע.העולם ישית ליבו מעט, אף לא יזכור לאורך ימים את שאנו אומרים כאן, אך לעולם לא יוכל לשכוח את שהם עשו כאן. מוטב הוא כי אנו החיים, נקדיש עצמנו כאן למלאכה הלא גמורה אשר הם נשאו אותה עד עתה באצילות כה רבה. מוטב כי אנו כאן נקדיש עצמנו למשימה הכבירה הניצבת עדיין בפנינו – כי ממתים עטורי תהילה אלו נשאב מסירות רבה יותר למטרה שעבורה נתנו הם את מלוא מסירותם האחרונה, כי נגמור אומר שמתים אלו לא לשווא מתו, שאומה זו, תחת האל, תזכה ללידה חדשה של חופש, וכי ממשלה של העם, על ידי העם, למען העם, לא תכלה מן הארץ.

    Liked by 2 אנשים

  33. אוף טופיק,
    למתעניינים בהיסטוריה צבאית ישראלית – קטע מקרבות מלחמת ששת הימים.

    לכל השאר: תיאור שמתויג בכתבה כ"יוזמה ראויה לשבח של הדרג הטקטי" הוא (לפחות לתפיסתי) מתן תמריץ חיובי להפרת הנחיות מפורשות של הדרגים הגבוהים יותר, אי דיווח מלא בזמן אמת, חוסר סדר, ואובדן יכולת משילות. לתפיסתי זוהי דוגמית לתרבות הבעייתיות של ההתנהלות הישראלית. כולל מתן לגיטימציה לתרבות ה"איש הבכיר – הישר בעיניו יעשה". (כולל הכשלת התקיפה באיראן באמצעות הדלפה לאמריקאים).
    לשיפוטכם מי צודק.

    http://www.historicalmoments2.com/%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%aa%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%98%d7%99%d7%91%d7%94-4-%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99?utm_source=mailpoet&utm_medium=email&utm_campaign=newsletter-total_1

    ##############

    לחימתה של חטיבה 4 קרייתי במלחמת ששת הימים

    בעקבות תיאור קרבות ממלחמת ששת הימים ובמיוחד מחזית ירושלים. אני רוצה להביא תיאור קרב קצת פחות מוכר, שהתרחש לא הרחק – פרשת לחימתה של חטיבה 4 קרייתי. בעיני מבטאת הרבה מרוח 67' ובעיקר את היוזמה של הדרג הטקטי, התחבולה ואת היכולת לעשות הרבה במעט…

    לסקירה המלאה של סא"ל ( מיל' ) אורן האס
    סא"ל ( מיל') אורן האס לשעבר רע"ן בתפקידי תו"ל והדרכה בזרוע היבשה

    Liked by 1 person

  34. קמיליה,
    למזלנו קצינים כמו גנץ לא היו מוצאים את מקומם בצבא של 67. ההיסטוריון שכח לציין את שם המח"ט המצטיין, משה יטבת. יטבת לחם כמפקד פלוגה בגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני בקרב לטרון ב48. בקרב כושל זה נפצע קשה ועשרות מחייליו נהרגו (גם שרון לחם שם ונפצע קשה). אין פלא איפה שב67 ראה הזדמנות לתיקון היסטורי.
    בסמוך לחטיבת קרייתי פעלה חטיבת הראל שב48 היתה אחראית על הציר לירושליים. ב67 קיבלה את אותה גזרה וניצלה את ההזדמנות לחיסול חשבונות היסטורי. החטיבה כבשה את הכפרים ששלטו על הדרך הישנה לירושליים גירשה את תושביהם והרסה את הכפרים עד היסוד. בזכות מעשה זה זכינו לפארק קנדה נטול ה"צעירים"

    Liked by 4 אנשים

  35. סגנון הכתיבה של בנט מנסה לפשט דברים לקהלים רחבים. אמנם זה לא עוזר לו להגיע ללבה של ישראל השנייה, אבל אני בסך הכול אוהב את כתיבתו.

    אהבתי

  36. חייל זקן,

    גם האישור בעל פה (לכאורה) של היועץ המשפטי באוק' 2017 הוא בדיחה (וגם די ברור שהוא שקר)

    מדובר בחקירה של ראש ממשלה מכהן, שהכניסה המדינה לארבע סבבים של בחירות, ואת זה עושים באישור בעל פה, בשיחת מסדרון, כבדרך אגב?

    דבר כזה בבירור מעודד פישינג, הרי אם יצליחו לשכנע היועמ"ש עם החומר שמצאו מראש, תמיד יוכלו לטעון שהיה אשור בעל פה מתי שהוא

    אני חושב שהפרקליטות (ומנדלבליט הליצן) לא מבינים איזה נזק הם עושים לאמון הציבור במערכת

    Liked by 3 אנשים

  37. חייל זה הויכוח הישן האם יותר חשוב לעבוד לפי הספר או להגיע לחקר האמת. לפחות צד אחד כאן מדבר מהפוזיציה.

    אהבתי

  38. אוף טופיק: "5 חודשים רצופים עם עודף בתקציב: הגירעון ירד ל-0.04% – הנמוך מ-2008"

    https://www.ynet.co.il/economy/article/5h1gnug24

    למרות שבנט כבר שנה בתפקיד זה לא בזכותו. זה גם לא ממש בזכות קודמו בתפקיד. שניהם פשוט היו כאן.
    עתידות: בעוד שנתיים המצב לא יהיה כל כך ורוד. וזה בכלל לא קשור לזהותו של מי שיהיה ראש הממשלה בשנתיים האלה.

    Liked by 1 person

  39. amehaye

    כאשר מדובר בעדי מדינה ו"הודאות", ברור לך שעם מספיק איומים והשקעה תוכל להגיע לאיזה "אמת" שתרצה? ביחוד אם מדובר באנשים נורמטיבים עם מעמד בחברה, ולא בעבריינים מנוסים? וברור לך שעם נתניהו המוטיבציה היא בשמיים, ועדי המדינה הם אנשים נורמטיבים ועם מעמד בחברה?

    כמו שפילבר אמר (בנסוח חופשי), אני אומנם חף מפשע, אבל אין לי כמה שנים של עבודה, ושני מליון שקל כדי הוכיח את זה. סחיטה באיומים קלאסית.
    אני יודע שמדובר בנתניהו, ויש כאלו שחושבים שהמטרה מצדיקה האמצעים לגביו. אני חושב שהם טועים, ולא מבינים את עומק הטעות.

    קבל דוגמא: היה איזה פקיד מס הכנסה שרצו להוציא ממנו הודאה בשחיתות, עשו לו הצגה שלמה , שבה אסיר מכה אסיר אחר, והסוהרים מעלימים עין (הכל היה הצגה מתוכננת עם הסוהרים) , ואותו אסיר אלים הוציא ממנו הודאה . הוא היה מוכן להגיד הכל כדי שלא ירביץ לו.

    אחרי כמה שנים , בית המשפט פסל ההודאה. בינתיים הוא פוטר מעבודותו וירד מנכסיו כי השקיע הכל במשפט. יחי הצדק.

    Liked by 4 אנשים

  40. 3718 כנראה לא הייתי ברור. אני מודע לכל הבעיתיות של הוצאת הודאה בכוח וכיו"ב. לכן חשוב להגיע לחקר האמת, גם כדי לזהות מצבים כאלה, וכפי שהראית ניתן להגיע לחקר האמת גם במצבים כאלה. רצוי כמובן להגיע לאמת כמה שיותר מהר כדי שלא יקרה מצב כמו שתיארת.

    לגבי נתניהו אני לא נמנה על שונאיו. יש לי בעייה עקרונית עם שחיתות ועם אנשים שאין להם את הכישורים להיות בתפקידים שלהם. נתניהו עצמו כידוע די מוכשר והבעיה שלי איתו היא השחיתות וחדלי האישים שהוא מוקף בהם. אמנם הייתי רוצה לראות את נתניהו – ועוד רבים אחרים – מחוץ לפוליטיקה, אבל זה לגמרי לא מצדיק "תפירת תיקים".

    לגבי פילבר והיותו חף מפשע, אני בספק.

    Liked by 1 person

  41. אוף טופיק: האיום הקיומי האמיתי על ישראל. "הצעירים הבדואים שלא מפחדים להזדהות כפלסטינים: "הבדואי הכנוע כבר מת""

    https://www.ynet.co.il/news/article/sja31asd9

    "ההפגנות באוניברסיטת בן גוריון הציפו את התחושות המבעבעות בקרב צעירים בדואים. "אני מרגישה פלסטינית מגיל צעיר מאוד", הודתה אחת המפגינות. אחרת אמרה: "קשה שיש סטודנטים שקוראים מוות למחבלים ומוות לערבים". מדוע השינוי בא לידי ביטוי עכשיו, והאם המדינה יכולה להשפיע על המצב?"

    Liked by 1 person

  42. עמדתי במחלוקת לגבי היעד של השגת עצמאות תזונתית ק
    נמצאת בין תומר ואוהדיו ("מאד לא יעיל לנסות להגיע לחוסר תלות כלכלית, המחיר גבוה. רוב מדינות העולם מיצרות ומיבאות על פי התועלת היחסית של היצור. זה בסיס הכלכלה" ) לבין arn ("אולי זה פחות יעיל להגיע לחוסר תלות כלכלית אבל זה מאוד חיוני. במקרה של מחסור במזון בעולם זה קטסטרופה …").
    מסכימה עם תומר ושות' שהשלכות היעד של השגת חוסר תלות תזונתית של ישראל יהיו גבוהות מדי. אבל גם לא מתעלמת לגמרי מהאזהרות שמביע arn. אמנם אני פחות חוששת מ arn ממשבר מזון חמור בעולם (ישראל עשירה דיה בכדי לא להיות בין המדינות העניות שתושביהן עלולים למות בפועל מרעב).
    אך כן חוששת מהאפשרות שיוטל על ישראל מצור ימי (לדוגמא ע'י הצי הטורקי) ו/או אמברגו עולמי (כדוגמת האמברגו שהוטל בזמנו על דרום אפריקה).
    מכאן שהייתי חותרת למטרת ביניים. שואפת למילוי מספיק מחסני מזון לשעת חירום. כך שלישראל יהיו יתרות מזון לשעת חירום, שיספיקו למתן תזונה מינימלית כלשהי לתושביה לתקופה מסוימת. לדוגמא מזון לכ 10 מיליון בני אדם עבור כחודש אחד(?).

    חלק מהשגת יעד ביניים שכזה יחייב פיתוחים חקלאיים מדעיים + פיתוחים טכנולוגים. כמו הוזלת אחסון מזון לטווח ארוך במחיר נמוך. (כיום עלויות הקפאת מזון, לדוגמא, הן גבוהות מדי).

    הסתמכות על חרקים, לדוגמא, היא בעייתית לשומרי כשרות. אך למיטב ידיעתי גם שומרי כשרות יכולים לאכול ארבה + מיבולי מטעים ושדות שדושנו באבקת חרקים.

    https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%A8%D7%A7-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C

    הקטע האחרון בכתבה:
    " …. יותר חרקים, פחות גזי חממה
    —————————————————–
    לגידול חרקים למאכל יש כמה יתרונות סביבתיים. למשל, בהשוואה לחיות המשק המקובלות, גידול חרקים כרוך בפליטה נמוכה יחסית של פחמן דו-חמצני, שהוא גז חממה התורם להתחממות כדור הארץ. פליטת הפחמן הדו-חמצני הכרוכה בגידול של זחלי חיפושיות קמח או צרצרים נמוכה בכ-45 אחוזים בהשוואה לפליטת הפחמן הדו-חמצני הכרוכה בגידול תרנגולות, ונמוכה בכ-88 אחוזים בהשוואה לגידול בקר. נוסף על כך, חקלאות החרקים דורשת פחות מים, קרקע ואנרגיה. לדוגמה, חרקים – בניגוד לכבשים ולפרות – אפשר לגדל במתקנים הבנויים לגובה. גידול חרקים במגשים הארוזים בערימות מצמצם מאוד את שטח הקרקע הנדרש לכך. Ÿnsect בונה בימים אלה מתקן גידול חדש שגובהו צפוי להגיע ל-35 מטרים, ויהיה לטענת החברה "החווה הגבוהה בעולם".

    גם הדשן האורגני שמקורו בחרקים הוא ידידותי יותר לסביבה. הדשנים הכימיים המקובלים בחקלאות גורמים לפליטת גזי חממה לאוויר; למשל, דשן עתיר חנקן אינו נקלט כולו על ידי צמחים, אלא חלקו נשאר באדמה ומפורק על ידי חיידקים לחמצן דו-חנקני, שהוא גז חממה. נוסף על כך, דשנים כימיים עלולים להגיע למקורות המים ואף לצלחת שלנו. בענף החקלאות יש ביקוש הולך וגובר לפתרונות בני קיימא, שיאפשרו לנו לספק את צרכינו היום בלי לסכן את יכולתנו להמשיך לספק אותם בעתיד. בגופם של חרקים יש חומרים המשפרים את תכונות הקרקע ומעשירים אותה בחומרי הזנה. לכן פסולת שמקורה בגידול חרקים, כגון הפרשות ונְשָלִים, יכולה לשמש כדשן מצוין. מחקרים מראים כי שימוש בדשן חרקים יכול לשפר את העמידות של הצמחים בפני מחלות; למשל, כיטין, החומר שממנו עשוי השלד החיצוני של החרקים, יכול למנוע זיהום פטרייתי של השורשים.

    דשן חרקים יכול להפוך את החקלאות למעגל סגור ובר קיימא. פסולת חרקים תגביר את פעילות החיידקים בקרקע, לרבות חיידקי Bacilli התורמים לגדילת הצמחים ולהגנה מפני גורמי מחלות ומזיקים, וכן חיידקים החיים בסימביוזה עם צמחים ומספקים להם חומרי הזנה. הצמחים שנבלו יהפכו לבסוף לפסולת אורגנית ויחזרו לקרקע.

    הקטנת טביעת הרגל האקולוגית שלנו היא הכרחית להתמודדות עם שורת אתגרים שאנו ניצבים בפניהם כיום, וביניהם שינוי האקלים, הצטמצמות המגוון הביולוגי והמחסור במשאבים ובשטחי קרקע. גידול חרקים למאכל יכול להיות צעד חשוב בכיוון זה.

    המבורגר חרקים או סלט עם חיפושיות?
    אכילת חרקים היא אולי דרך טובה להאכיל אנשים רבים ולשמור על הסביבה, אבל רובנו מוצאים את הרעיון דוחה למדי. טעם והרגלים אינם עניין של היגיון בלבד, וכדי שאנשים יסכימו לאכול המבורגר חרקים או סלט עם קרוטוני חיפושיות, לא מספיק לומר להם שיש בהם שיעור גבוה של חלבון. לשם כך דרוש שינוי תפיסתי. האם זה אפשרי? אולי. גנטיקאית החרקים כריסטין פיקארד (Picard) מזכירה לנו כי "לובסטר היה בעבר החרק של הים, ועכשיו הוא חלק מהמטבח העילי"."

    Liked by 1 person

  43. תמריץ,
    השב"כ שולח לכם ד"ש

    אהבתי

  44. לגבי הנרטיב על ה"חברה הישראלית המשוסעת" בקרב הפלסטינים (ידוע גם בתור "קורי העכביש" בלבנון)

    באופן פרדוקסלי, לדעתי, במשך 74 שנה , האויב הערבי המר עם התקפות הטרור המזוויעות נגד אזרחים הוא זה שעזר מאד לגבש אותנו. אלמלא התקפות המחבלים האלו, הסיכוי להתפוררות החברה הישראלית היה יותר גדול (ובכל מקרה הוא קטן יותר ככל שעובר הזמן).

    Liked by 4 אנשים

  45. אוף טופיק: אם להם מותר, אז גם לנו?

    https://www.ynet.co.il/news/article/sjyuonmyq

    בריטניה תסלק מסתננים לרואנדה כבר בשלישי; הנסיך צ'רלס: "זה מזעזע"

    ג'ונסון מתכנן לשלוח לרואנדה אלפי מהגרים לא-חוקיים, ובשלישי אמורה להמריא הטיסה הראשונה. בית המשפט דחה את הניסיונות לדחות את הטיסה "למדינה השלישית" אך אישר להגיש ערעור. ארגוני זכויות אדם טוענים שמדיניות ההגירה של ג'ונסון לא אנושית. הנסיך צ'רלס בשיחות סגורות: "גישת הממשלה מזעזעת"

    Liked by 1 person

  46. האליטות הבריטיות יעשו הכול כדי שתוכנית הפינוי לרואנדה לא תצליח. ככה שלא הייתי חותם שזה יקרה. אם זה באמת יקרה זה הישג פנומנלי של ג׳ונסון והתקדמות כבירה בטיפול בנושא הברחת המהגרים באירופה.

    Liked by 2 אנשים

  47. באופן לא פחות פרודקסלי, מי שנותן יד לנרטיב החברה המשוסעת אלו גופים בתוכנו (בעיקר פרוגרסיבים מן השמאל) שמתעסקים בפוליטיקת זהויות וחותרים תחת אחדות העם בישראל. בין אם בפיתוח הזהות היהודית-ערבית (הקשת המזרחית) בקרב ספרדים, בין אם בפיתוח ה"זהות השחורה" בקרב ביתא ישראל, וניסיונות נוספים שגם הם די לא מצליחים. המאמץ היחיד שעולה בידיהם זה פיתוח הזהות הגאה.
    לצערי, גם נשיאנו לשעבר, בנאום השבטים שלו, מסכים עם נאום קורי העכביש של נסראללה (מלבד כמובן ההתנגדות לחלק הקורא לנו לעזוב את הארץ ולחזור למקומות מהם הגענו).
    ואני חלוק על 3718, ככל שעובר הזמן הסיכוי להתפוררות החברה הישראלית גדול יותר ולא קטן יותר, בגלל מרחק הזמן מהקמת המדינה, מהרעיונות הגדולים שהביאו להקמתה, ובגלל פגעי הזמן הפרוגרסיבים שמחבלים בזהות הלאומית והעצמית.
    הדבר היחיד שמתמודד עם פגעי הזמן זאת המסורת – שמשמרת את הזמן הקדום.

    אהבתי

  48. יאיר,

    אתה מחפש המחט בערימת השחת הלא נכונה. אין שום משמעות לקשת המזרחית, או לזהות השחורה. אני לא מכיר אף מזרחי שמזדהה כיהודי-ערבי (אגב, כשלון קולוסאלי של הערביות מאחר והפכה זהה לאיסלם. אין סיבה שלא יזדהו כיהודים-ערבים, כמו שיש כאלו שמזדהים כיהודים-ארופאים, וזה לא נוגד הציונות).

    ה"שמאל" מפורר את המדינה במובן שהוא מתפורר בעצמו, והוא חלק מהמדינה. אני מכיר מכרים ואפילו קרובי משפחה שהוציאו דרכון גרמני (מכל המדינות). ויש קורלציה חזקה לדעות "שמאל" (הם לא באמת שמאל, סתם שונאים את ה"ליכוד" עם כל הקונוטציות שלו).

    מצד שני, יש פה צדק פואטי. קראתי ראיון עם רבקה מיכאלי לא מזמן , שמבכה את זה שהיא לא רואה את נכדיה. אולי אם לא יחנכו את ילדיהם לבוז למקום הזה שגדלו בו (ולחלק מהאוכלוסיה), ילדיה היו נשארים.

    Liked by 2 אנשים

  49. קראתי בויקיפדיה ש"ניתן להכריז על הצבעות על חוקים, או על סעיפים שעל סדר היום כעל הצעות אי-אמון." אז בעצם אם נוצר מצב שניר אורבך או מישהו אחר מימינה פורש אז אין בעיה להפיל את הממשלה כך שבעצם רע"מ היא זו שתפיל אותה – מעלים הצעות חוק שרע"מ לא תוכל להסכים לה ומכריזים עליה כאי אמון – ולפיד לא יהיה ראש ממשלת מעבר.
    (אני רק תוהה אם הליכוד בשביל לנקום בבנט מעדיף שלפיד יהיה ראש ממשלת מעבר …)

    אהבתי

  50. כתבתי שהניסיונות הללו לא הצליחו.
    מצטרף לצדק הפואטי. מי שמפמפם ש"רע כאן" – התוצאה בהתאם.
    ואני מודה שלא חשבתי על המשפט "השמאל מפורר את המדינה במובן שהוא מתפורר בעצמו, והוא חלק מהמדינה".

    אהבתי

  51. משה, אין משמעות מעשית לאי אמון בחוק הישראלי אלא אם הוא אי אמון קונסטרוקטיבי שמציע ממשלה אחרת ומקבל תמיכת 61 ח״כים.

    Liked by 1 person

  52. יאיר כתב:
    " … ואני חלוק על 3718, ככל שעובר הזמן הסיכוי להתפוררות החברה הישראלית גדול יותר ולא קטן יותר, בגלל מרחק הזמן מהקמת המדינה, מהרעיונות הגדולים שהביאו להקמתה, ובגלל פגעי הזמן הפרוגרסיבים שמחבלים בזהות הלאומית והעצמית. …"
    ————————-
    מצטרפת לטענת 3718 שהזמן עובד לטובת הגדלת האיחוד בעם והתגבשות הפנימית.
    משלושה נימוקים:

    א. הפערים שנפערו במהלך יותר מאלפים שנות תפוצה בין גלויות שונות – הולכים ונסגרים.
    כיום, לדוגמא, אין יותר יהודים שחושבים להשיא את בנותיהם מיד לאחר שהגיעו לגיל 12-13 או שסביר לשלול מבנותיהם השכלה (כיון שבנות לא צריכות לדעת קרוא וכתוב) וכד'. כל דור נוסף של חיים משותפים עוזר לגבש נורמות משותפות.
    יותר מכך, תהליכי ה "ישראליזציה" (ו/או המודרניזציה ו/או המערביזציה) קורים גם במגזר החרדי וגם במגזר הערבי. הם למעשה בלתי נמנעים.

    ב. בנוסף לזמן המצטבר – חובה להוסיף את ההשפעות לטווח רחוק של אירועים טרואומטיים משותפים. כולנו, לדוגמא, חווינו את תקופת האוטובוסים המתפוצצים / האינתיפאדה השניה. ארועים שגרמו לרבים מ"מחנה השלום" להתפקח מאשליותיהם לגבי השאיפות האמיתיות של שכננו + לרבים מ"מחנה הימין להתפקח מאשליותיהם ששכנינו יכירו לנו תודה על השגשוג הכלכלי שנביא ונוכל לספח אלינו שטחים בהם גרים מיליוני ערבים.

    ג. התחרות עם אידיאולוגיות מתחרות לציונות הולכת ונחלשת.
    בתקופת הקמת המדינה מרימי הדגל המתחרה העיקרי (דאז), הסוציאליסטי – קומוניסטי (מפ'מ ומק'י) היוו כחמישית – עד כרבע מהמצביעים. כוח אדיר שהתייחס לבריה'מ של סטלין כמולדתו השניה, ייחל להגעת הטנקים של הצבא האדום לכפר גלעדי, והתייחס להידוק הקשרים עם המערב /עם צרפת כאסון אסטרטגי. אליהם יש להוסיף את אנשי "ברית שלום" שהתנגדו להקמת מדינה יהודית / המשך העלייה היהודית (ההורים האידיאולוגיים של יהודים מצביעי הרשימה המשותפת) + את החרדים האנטי ציוניים. כלומר – התחרות האידיאולוגית אס הייתה מאוד עזה.
    בתקופתנו, נושאי הדגל של השמאל האנטי – לאומי / הגלובליסטי (המתחרה האידיאולוגי העיקרי) מהווים פחות מעשרה אחוז מהמצביעים היהודים. הם אמנם מרוכזים בעמדות מפתח כמו בתקשורת, במערכת המשפט ובאקדמיה, אך הם הולכים וקטנים, הולכים ומזדקנים. (ונדמה לי שהימין סוף סוף מתחיל להתעורר לסכנתם, ומתחיל לפעול לצמצום של כוח השפעתם)

    Liked by 1 person

  53. שני כוחות מסוכנים: 1)העליה הדמוגרפית של החרדים, 2) העובדה ש״ישראל השנייה״ רוצה שליטה כוללת, בעוד שבעבר השלימה עם חולשתה לעומת הדיפ-סטייט, הפקידות ומערכת המשפט.
    בטווח הארוך, 1 יחייב את פיצול המדינה לקנטונים אבל לא חייב לקרות בימי חיינו. לגבי 2 ישנו הסיכוי שיינתן פיתרון ספציפי כזה או אחר לבעיית המשפט של ביבי, וישראל השנייה שוב תאבד עניין למוטט את המוסדות שעליהם תפארתה של ישראל הראשונה.

    אהבתי

  54. לא נראה לי שישראל השניה רוצה שליטה כוללת על מערכת המשפט – נראה לי שהיא רוצה מערכת משפט מקצועית ומאוזנת ולא מוטה פוליטית. וגם אם נניח שאתה צודק שהם מעוניינים להחליף מערכת מוטה ולא מספיק מקצועית במערכת מוטה ולא מספיק מקצועית אחרת, זה אכן חבל אבל אסון לעומת המצב הקיים – זה לא.

    Liked by 3 אנשים

  55. דוד אמסלם בחר להתנפל דווקא על דוד מינץ, השופט הכי ימני בעליון (ימני עד העדר היגיון – פסל את הח"כית הערביה רק בגלל ראיון מ-2008 שבו אמרה שהייתה רוצה שזיכרון יעקב תושמד). זה מראה את המגבלות ליכולת ההשתלטות של ישראל השנייה על מוסדות אליטיסטיים. לישראל השנייה אין כוח אדם שמתאים לכך, אז צריכה להסתמך על ישראל הראשונה הדתית לאומית (כדרך שהאוונגליסטים באמריקה מסתמכים על שופטים עליונים קתוליים אינטלקטואלים), אבל הציבורים לא חושבים בקווים דומים. ישראל הראשונה עסוקה בהפשטות שמרניות (כמו הגבלת זכות העמידה שמנעה מאמסלם להגיש את עתירתו מבחינת השופט מינץ), בעוד שישראל השנייה רוצה תוצאות קונקרטיות שישרתו את מטרותיה.

    אהבתי

  56. תמריץ,
    "לישראל השנייה אין כח אדם שמתאים לכך…" זו טענה שהולמת להפליא את המונח האב"חי "הגמוניה שאינה מודעת להגמוניותה". לשיטתכם ישראל השנייה גם לא יכולה לקבוע מי מתאים. מה, הביביסטים הנבערים שבחרו להעמיד בראשם את ביב יבחרו שופטים לעליון? ומה הלאה? הם גם יבחרו מי יקבל את פרס ישראל? מי יקבל סובסידיה לקולנוע? בדמוקרטיה מהותית זו פריבילגיה ששמורה לציבור הנאור

    Liked by 1 person

  57. ביבי יושב לישראל השנייה על משבצת המלך. יש להם אמון בו. הם לא צריכים להסכים איתו בכל דבר. הוא חושב עבורם מה נכון ומה לא. שופט זה דבר אחר. אלא אם כן יאבד את עצמאותו וישרת את המלך.

    Liked by 1 person

  58. תמריץ כמה הערות:
    "ישראל הראשונה עסוקה בהפשטות שמרניות (כמו הגבלת זכות העמידה שמנעה מאמסלם להגיש את עתירתו מבחינת השופט מינץ)"
    טענתו של דוד אמסלם היתה שישראל הראשונה עסוקה בהפשטות שמרניות אך ורק כשאמסלמים מגישים עתירה אבל כשג'ינג'ים מגישים עתירה ההפשטות השמרניות משום מה נעלמות. יצחק זמיר הסביר בצורה יפה את ה"הפשטה" שמנעה מאמסלם להגיש עתירה – 'כשיש נפגע עיקרי והוא אינו מגיש עתירה, אין אחר ראשי להגיש עתירה' ומשום מה כשאיזה ג'ינגי הגיש עתירה נגד שר החינוך על פסילת עודד גולדרייך מפרס ישראל אפילו שיש נפגע עיקרי – עודד גולדרייך עצמו – שלא הגיש עתירה, משום מה ישראל הראשונה לא עסקה ב"הפשטה" וקיבלה את העתירה של הג'ינג'י.
    אני לא בטוח שאמסלם אם היה שופט לא היה יודע לבצע "הפשטות" מהסוג שעושים שופטי ישראל הראשונה (רק לצד השני כמובן) ולא הבעת רצון ב"תוצאות קונקרטיות".
    לגבי הפסק של השופט דוד מינץ – אני מניח שהוא מקצועי וגם במקרה של עותר 'ג'ינג'י' היה מוציא את אותה פסיקה (צריך לבדוק באופן מקיף את הפסיקות שלו). ענת ברון למשל נדמה לי שגם דחתה על הסף את העתירה של אמסלם וגם קיבלה את העתירה בפרשת גודלדרייך. בכל מקרה אסתר חיות משבצת את השופטים ופחות או יותר יודעת מה תהיה התוצאה – אז חוסר המקצועיות המערכתית שעליה הצביע אמסלם היא גם שלה.
    גם לטעמי אף שההתקפה של אמסלם נכונה הכנסת מינץ לתוכה לא היתה במקום – מינץ נמצא במערכת בעייתית.
    "ימני עד העדר היגיון – פסל את הח"כית הערביה רק בגלל ראיון מ-2008 שבו אמרה שהייתה רוצה שזיכרון יעקב תושמד"- קצת מפליא אותי שאתה חושב שהבעה בתקשורת של רצון להשמדת עיר היא לא עילה סבירה לפסילה לכנסת. נראה לי שיש כאלה שנפסלו על הרבה פחות מזה.
    בכל מקרה כפי שכתבת מאוד לא סביר שהאמסלמים ישתלטו על בית המשפט כך שיהיו בו רק אמסלמים – יהיו בו אמסלמים + אנשי הציונות הדתית + אנשי ימין חילוני בסגנון משפחת העצני + עלה תאנה לשמאל. – הסבירות שבית משפט כזה יהיה יותר גרוע ממה שיש עכשו די שולי.

    Liked by 1 person

  59. תמריץ,
    שרון גם היה מלך. כשהחליט לסטות הליכודניקים יצאו נגדו. נתניהו קשוב לשטח הליכודי ומתיישר לפיו. כך היה במקרה אלאור עזריה ובהסכם הפליטים עם האו"ם. הוא תמרן (מאחור) נגד הרפורמות במערכת המשפט וזו טעות שלא יחזור אליה. מי שמתייחסים למנהיגם כמלך אלו הלפידיסטים שבחרו ריקא פוחז לעמוד בראשם. אין דבר איוולת שלפיד יעשה או יאמר שירחיק ממנו את בוחריו. אלו שבתאים של ממש.

    Liked by 1 person

  60. אנשים מדברים לפעמים בקיצוניות כדי להמחיש נקודה. על זה לא פוסלים מישהו לכנסת, בפרט אם קרה לפני שנים רבות. פסיקה מוזרה. טוב שהיה דעת יחיד.

    אהבתי

  61. ההתנתקות זו דוגמה? כמה קיבל שרון בסקרים אחרי ההתנתקות ולפני האירוע המוחי וכמה קיבל ביבי? שרון היה מלך ישראל.

    אהבתי

  62. אני מסכים שמשאל מתפקדי הליכוד (שלא כובד) היה הצלחה גדולה מאוד של המתנחלים בזמנו, אבל כששרון עשה הפוך הוא לא ננטש בידי הליכודניקים.

    Liked by 1 person

  63. תמריץ,
    שרון היה מלך ישראל אבל לא מלך הליכודניקים. העובדה היא שקדימה נעלמה והליכוד התאושש. אף אחד מהפוליטיקאים שהלכו לקדימה עם שרון ולא חזר לליכוד לא שרד. עבור הליכודניקים הדרך חזקה בהרבה מהאיש. אצלכם אין דרך, רק ברונים ללא מפלגות. למי תצביע בפריימריז של לפיד/גנץ/ליברמן/סער/בנט?

    Liked by 1 person

  64. תמריץ
    אני מסכים שכשהנסיבות מראות שהאדם דיבר בקיצוניות על מנת להמחיש נקודה – זו לא עילה לפסילה. למשל שמעתי פעם מאמן כדורסל בראיון שאמר שהם הולכים להרוג את הקבוצה היריבה. הנסיבות הם שאין תופעה של שחקני כדורסל שהורגים ביריביהם ואין תעמולה לחיסול שחקני כדורסל. הנסיבות מראות שמדובר אך ורק בדיבור קיצוני להמחשת נקודה. האם גם במקרה דנן ברור מהנסיבות שמדובר אך ורק בדיבור קיצוני להמחשת נקודה – אני מסופק בכך. (אני לא אומר שהפסיקה הזו של מינץ היא בהכרח הנכונה אבל היא לא מוזרה ולא בילתי לגיטימית)

    אהבתי

  65. בן ארי אמר על הערבים שהם רצחניים וצריך לגרש אותם (הבהיר שלא מתכוון לאזרחים נאמנים, אם יש כאלו ולדעתו יש מעט מאוד). הוא אמר זאת שוב ושוב בהקשרים שונים ועדכניים.

    מראענה אמרה: ״אם הייתי יוזמת תסריט אפוקליפטי הייתי משמידה את זכרון יעקב. תדגיש, בלי להרוג. שתחזרו לארצות הברית או לפולניה. רק אז לפרדיס יהיה אולי צ’אנס. אחרת היחסים ימשיכו להיות כמו החיה הזאת שמנקה את החיה האחרת… אנחנו צריכים אתכם כמו שאתם צריכים אותנו, אבל אנחנו אלה שמנקים״.

    בג״ץ אוהב את סעיף הגזענות ומוכן לפסול רק לפיו, כי הוא סעיף סימטרי. אפשר להחיל אותו על יהודים כמו על ערבים. ואין לי ספק שפוליטיקאי ערבי שהיה קורא לגירוש היהודים או קורא ליהודים באופן שיטתי רצחניים, או אפילו ״בני הקופים והחזירים״, היה נפסל. בג״ץ לא צבוע להערכתי באופן שבו מיישם את הפסילה על בסיס גזענות.
    מה שכן בג״ץ החליט להפוך לאות מתה את שני הסעיפים הלא סימטריים בחוק, שאוסרים על תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה ועל שלילת קיום המדינה כיהודית. סעיפים אלו רלוונטיים רק נגד ערבים ולכן לא באים טוב לשופטי בג״ץ.

    Liked by 1 person

  66. תמריץ,
    בן ארי לא נפסל בוועדת הבחירות והדיון בבג"ץ הסתמך על תצהיר של היועמ"ש בלי שניתנה לבן ארי הזדמנות להפריך אותו. זה משפח א משפט

    אהבתי

  67. חייב לציין שאני משועשע מההתפתלות של הקואליציה לאור החכי"ם הערבים הסוררים. אני יודע שגם מהצד הימני יש את סילמן ושיקלי האופורטוניסטים, אבל נראה שהכאב של השמאל אחרי שיאבד את השלטון יהיה מספיק גדול לניקוי אורוות ולחישוב כיוון מחדש. כמו שזה נראה כרגע יהיה להם הרבה זמן באופוזיציה לחשוב על זה.

    מהצד השני חוסר האחריות של האופוזיציה בכך שהם לא מעבירים את התקנות של יהודה ושומרון זועק לשמיים. הראיתי בזמנו שכאשר לפיד ואחרים היו באופוזיציה (בשנת 2015 נדמה לי) הם הצביעו בעד תקנות חשובות יחד עם הממשלה. רק בגלל ההתנהגות הזו לא מגיע לליכוד לחזור לשלטון. אגב את הממשלה הזו אפשר להפיל גם בלי לפגוע באזרחי יהודה ושומרון, זו מניפולציה מיותרת לחלוטין.

    אהבתי

  68. תמריץ,
    קבל דוגמא להבדל בין ביביסטים ללפידיסטים

    אהבתי

  69. נתניהו תמיד היה חסר מעצורים עוד מתקופת ממשלת רבין, אז פגע כמדומני בבניה בירושלים כדי להצטרף לאי-אמון עם הערבים. אבל לפי תורת המשחקים, הממשלה לא צריכה למצמץ. המצביעים של גוש ביבי הם הנפגעים העיקריים אם החוק לא יעבור. אז שלא יעבור..

    אהבתי

  70. תמריץ,
    אמל"ק של בנטיסט: אנחנו מימין לליכוד אז נקים ממשלת ימין עןם איסלמיסטים ופרוגרסיבים, נדפוק את החרדים ומצביעי הימין יחד עם השותפים לניסיון המוצלח ונטיל את האחריות על הביביסטים שהם למעשה שמאלנים שרוצים מדינה פלשתינית

    Liked by 1 person

  71. לחייל הזקן:
    הפלשתינאים חושבים שהחברה הישראלית היא משוסעת, מלאת שנאה ומפולגת וממשלת ישראל לא יציבה. זה די נכון בשנים האחרונות.
    לדעתי זה גם נכון לגבי ארצות-הברית ואולי גם לגבי עוד מדינות. חוסר ההסכמה לגבי הבחירות לנשיאות, טענות לזיופים בבחירות והסתערות תומכי טראמפ על גבעת הקפיטול, הם הוכחה לכך שהמשטר בארצות-הברית אבד מיציבותו. כבר זמן רב לא היו שם תופעות כאלו.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: