ארי נייגל והפסיכולוגיה האבולוציונית של העתיד

ישנו תחום במדע בשם "פסיכולוגיה אבולוציונית". מטרתו להראות כיצד התכונות וההתנהגויות האנושות עוצבו במשך הדורות באופן שמטרתו למקסם העמדת צאצאים שורדים. אתן דוגמה נחמדה ואפילו משעשעת: מדוע לסבתא מצד האם הרבה יותר אכפת מהנכדים שלה מאשר לסבא מצד האב? לפסיכולוגים האבולוציוניים יש תשובה ברורה: הסבתא מצד האמא בטוחה בכך שהנכדים שלה. לכן היא להוטה להשקיע בהם, כדי להבטיח את הישרדות הגנים שלה. כיצד היא בטוחה? היא ראתה את הבת שלה יוצאת מהרחם, וראתה את הבת שלה מוציאה בת נוספת מהרחם. הסבא מצד האבא אינו יכול לדעת (בעולם נטול ערכות דנ"א) שהנכדים הם באמת שלו. ייתכן שהבן שלו נישא לאישה שנאפה, וייתכן שהוא עצמו נישא לאישה לא נאמנה.

הפסיכולוגים האבולוציוניים מגבשים תיאוריות על האופן שבו התנהגויות מסוימות עזרו או הזיקו להעמדת צאצאים שורדים לאורך אינספור דורות, ממש מזמן אבינו המשותף לנו ולשימפנזה. אבל קשה לבעלי נטייה ספקולטיבית כמוני שלא לחשוב על הפסיכולוגיה האבולוציונית של ההווה. כלומר: איזה תכונות גורמות בהווה לבני אדם להעמיד יותר צאצאים שורדים וככה לעצב בדמותם את העתיד. הפסיכולוגיה האבולוציונית של ההווה כלולה בדמוגרפיה, אבל הדמוגרפים נזהרים בתוויית תיאוריות מרחיקות לכת על הקשר בין הולדה לתכונות ולהתנהגויות. הם יודעים עד כמה הדברים גמישים ונזילים. היה פסיכולוג אבולוציוני קנדי ידוע (לשמצה בעיני מתנגדיו) בשם פיליפ רשטון שהאמין שבטבע קיימת חלוקה בין מינים שמולידים הרבה ומשקיעים בצאצאים מעט (אסטרטגיה הקרויה r), לבין מינים שמולידים מעט ומשקיעים הרבה (אסטרטגיה הקרויה k). דבר זה שנוי במחלוקת, אבל עוד יותר שנויה במחלוקת, שלא לומר גזענית ומעוררת סלידה, הייתה החלטתו של רשטון שחלוקה זו תקפה גם לבני אדם. הגברים השחורים שפוגשים אישה, שוכבים איתה ונעלמים לה שייכים לאסטרטגיית r, ואילו הגברים האסייתים שמולידים מעט ילדים ומשקיעים בהם שייכים לאסטרטגיית k. הביקורת הלא מדעית על רשטון הייתה נוקבת והגיעה לשיאה באגרוף שספג הישר לפרצוף מסטודנט. הביקורת המדעית הייתה נוקבת לא פחות: בשנות השישים האישה הסינית הממוצעת הולידה 6 ילדים, ואילו בזמננו אנו האישה השחורה בארה"ב מולידה פחות מ-2 ילדים. כיצד מנתונים הפכפכים כאלו ניתן לגבש רושם של אסטרטגיה רבת דורות לריבוי ילודה אצל שחורים ולמיעוט ילודה אצל אסייתים?

כשמסתכלים על העולם כיום, המשתנה הראשון שקופץ לראש כשחושבים על גורמי הולדה הוא דתיות. דתיים מולידים הרבה. חילונים מולידים מעט. בפרט כך יחשוב מי שחי פה במדינת ישראל, שהיא גראונד זירו של ההבחנה הזו. הפסיכולוגיה האבולוציונית של ההווה מנבאת לכאורה שבעתיד יחיו אנשים שיתייחסו לחילוניות ולמחשבה חופשית כמו אל פטריה רעילה (כולל אולי אל תורת האבולוציה עצמה). מצד שני בני אדם שנטולים עניין בהגנה עצמית צבאית ובשכלולים של המדע שמאפשרים אותה, כמו חרדים שמסרבים להתגייס, או האמיש הפציפיסטים באמריקה, לא ישרדו את מלחמת הקיום – בשלב מסוים פשוט יטבחו בהם. כך שעדיין נראה לא סביר שהפסיכולוגיה האבולוציונית של העתיד תצביע על דתיות שונאת קדמה ומדע כתכונה המנצחת של האבולוציה. זהו פרדוקס שכבר כתבתי עליו פעם והזכרתי בהקשר זה את הרעב ההמוני בישוב הישן בזמן מלחמת העולם הראשונה.

בסינמטק מוקרן בימים אלו, במסגרת פסטיבל דוקאביב, סרט תיעודי מעניין מאוד, שנותן דוגמה, אמנם חריגה מאוד, לאלטרנטיבה אחרת, לא דתית, להתרבות המונית בעידן המודרני.  ארי נייגל, גבר יהודי נאה שמלמד מתמטיקה בקולג' והוא בן למשפחה דתית-חסידית שיצא לשאלה. הוריו נראים אורתודוקסים מודרניים אבל לפי הסיבובים שהוא עורך אצל אדמו"רים ובתי המדרש שלהם במהלך הסרט, כנראה המשפחה המורחבת היא חרדית. נייגל יכול היה לבחור במסלול הריבוי הטבעי המואץ המקובל אצל קרובי משפחתו, אבל בחר במסלול ריבוי טבעי מאוד יוצא דופן. הוא פרסם את עצמו כמי שמוכן לתת זרע לנשים שמחפשות תורם ואינן משתמשות בשירותי בנקי הזרע הרגילים. אם בגלל שהן רוצות להכיר את התורם, אם בגלל שאין להן ביטוח רפואי שיממן להן הליך קונבנציונלי. לאורך הסרט רואים את נייגל פוגש שלל נשים בסמוך לתאי שירותים של סופרמרקטים ורשתות מזון מהיר. הוא נכנס לשירותים ופולט מה שפולט לתוך כוסית. הן מזריעות את עצמן עם החומר הביולוגי. כעבור תשעה חודשים נייגל מוסיף לאקסל שלו עוד שם של צאצא. התהליך עובד באפקטיביות מרשימה. בסוף הסרט כבר יש לנייגל מעל מאה צאצאים ועוד היד נטויה (ליטרלי).

הנשים שנייגל מזריע נראות כשייכות לרובד הסוציו-אקונומי הנמוך בחברה האמריקנית. רבות מהן שחורות (וגם משפחתו הגרעינית של נייגל, שהוא מגדל בעצמו, היא מאישה שחורה). רבות מהן לסביות גדולות גוף. הדיון הגזעי מוזכר בקיצור במהלך הסרט כשאישה שהרתה מזרעו של נגל מזכירה שמאשימים אותה בכך שהיא מוחקת את הדם השחור מצאצאציה. זהו נושא מעניין כי נשים שחורות שנזקקות לכך מתמודדות באופן קבוע עם בעיית מיעוט תורמי הזרע השחורים (דבר שאולי היה מפתיע את פיליפ רשטון), ורבות מהן יולדות מזרע של גבר לבן.

לבד מהפאק האישיותי המוזר שגורם לנייגל להתנהג כפי שהוא מתנהג ולהסתכן בתביעות מזונות מנשים שאינו מכיר, הוא נראה אדם די נורמטיבי ובריא. אורחותיו חביבות ונעימות, יש לו חוש הומור. יש לו חברים שהוא מנהל איתם שיחות כנות. הוריו בריאים ופעילים בגיל מבוגר (ומטיחים בו דברים קשים מאוד). יש לו מקצוע מכובד בהוראת מתמטיקה שמעיד גם על תבונה (אמנם לא כמו שנשמע מהמונח "פרופסור למתמטיקה" שמוצמד לשמו. השיעורים שרואים בסרט מתמקדים במשוואות בשני נעלמים). יחסיו של נייגל עם הבן שהוא מגדל בעצמו הם ציר הסרט, והם יחסים יפים, גם אם הבן כועס על בחירת החיים המוזרה של האבא.    ומה אם עשרה או עשרים אחוזים מצאצאיו של נייגל יירשו ממנו את אותו פאק אישיותי? והרי אנחנו יודעים שמוזרויות עוברות לפעמים מאבא לבן בצורה מופלאה. אפשר לקחת מחשבון ולחשב כיצד גחמה אישיותית כזו, לתרום זרע באובססיה, יכולה להפוך לרכיב מהותי באבולוציה של הרכב הפלנטה, כל עוד היא תמצא לה קהל מתעניינות. המחשבה גרמה לי להיות אסיר תודה על כך שהיהדות מכירה ביהדות לפי האם ולא האב, פן שבט אינסופי של צאצאי ארי נייגל יבוא באחד הימים לנתב"ג וידרוש הכרה בזכאותו לאזרחות. היהדות לא מכירה בזהות יהודית שעוברת דרך האב. חוק השבות כן מכיר, אבל לשני דורות בלבד.

40 תגובות על ״ארי נייגל והפסיכולוגיה האבולוציונית של העתיד״

  1. א. קיימים הסברים חלופים להסבר האבולוציוני של הטענה ש"לסבתא מצד האם הרבה יותר אכפת מהנכדים שלה מאשר לסבא מצד האב".
    וגם לטענה (בהנחה שאפילו היא נכונה) ש"לסבתא מצד האם הרבה יותר אכפת מהנכדים שלה מאשר לסב*ת*א מצד האב".
    הסברים שאינם פוסלים את ההסבר האבולוציוני, אך מקטינים את בלעדיותו.

    1. ממגוון סיבות אפשריות, סבתות נוטות להשקיע יותר בנכדיהן מאשר סבים בנכדיהם + ככל שאדם משקיע יותר במשהו / במישהו כך הוא הופך ליקר יותר בעינייו / יותר אכפת לו ממנו.
    2. לרוב היחסים בין אם לבתה הנשואה טובים מהיחסים בינה לבין כלתה. קיים גם סיכוי גדול יותר שהאם ובתה לא יחלקו זו על זו לגבי הדרך הנאותה לגדל ילדים מאשר האם וכלתה. חלק מהכלות אפילו מנסות להרחיק את ילדיהן מהאם של בן זוגן. על אחת כמה וכמה אם היחסים בין הכלה לבין הבן התערערו, והסבתא מצד האב נתפסת כנציגת מחנה האויב. תופעות יותר נדירות במערכת היחסים בין אם לבתה (ומכאן לנכדים מצד אותה בת). קיימת כמובן הקבלה גם למערכת היחסים בין הסב לבנותיו (ולנכדים שיוולדו להן) בהשוואה למערכת היחסים בין הסב לבין לכלותיו ולנכדים מהן.

    במחשבה שניה – יתכן שלא הבנתי נכונה את הטיעון של הפסיכולוגיה האבולוציונית.

    ב. לא ברור לי האם תורם זרע, שאינו מסתתר אחרי מסך אנונימיות, אינו עתיד להיות נתבע בעתיד על העדר כל תרומה לפרנסת צאצאיו ולגידולם. בעיקר אם חלה הידרדרות במצב האם וביכולתה לגדל את ילדיה בכוחות עצמה בלבד.
    נדמה לי שאפילו אם האישה הסכימה לחתום על העדר כל תביעות מצדה כלפי תורם הזרע – התחייבות שכזו לא אמורה לפגוע בזכויות הילדים לתבוע את אביהם.
    אם השערה זו נכונה – ניתן לפקפק ברמת התבונה של אותו תורם זרע סיטונאי.

    אהבתי

  2. קמיליה, הטיעונים האלטרנטיביים שלך טובים. אני בהחלט לא בטוח שההסבר האבולוציוני הוא המשכנע ביותר.

    לגבי תשלום מזונות נייגל תלוי ברצונן הטוב של הנשים. כמה מהן אכן תבעו אותו ולכן הוא מקדיש חצי ממשכורתו לתשלום מזונות, והדבר מוזכר בסרט.

    אהבתי

  3. לגבי תבונה יש לה כל מיני מובנים. מבחינת התבונה שנמדדת במבחני אינטליגנציה סביר שנייגל יוציא ציון גבוה (גם אם לא גבוה כפי שמשתמע מהמונח ״פרופסור למתמטיקה״ שהוא מתהדר בו. תחום ההוראה שלו הוא ברמת תיכון).

    אהבתי

  4. מסכים עם ההסבר של קמיליה.
    התצפית שלי דומה. הנקודה העיקרית היא הקשר בין הסבתא להורים.
    כאשר הם גרים קרוב זה לזה היחס של הסבתא לנכדים קרוב מאשר לנכדים שלא גרים בקרבה.
    ככל הנראה, העובדה שהסבתא (והסבא) גרים קרוב מעידה שיש קשרים טובים עם ההורים (לא משנה אם זה בנם או ביתם). וקשר טוב זה משפיע על הקשר עם הנכדים ללא תלות האם הם סבים מהאמא או מהאבא.

    אהבתי

  5. תמריץ,
    שיחקת אותה. אכן ממשלת שינוי על מלא. מצפה לשמוע בקרוב על הפולנים חסידי אומות העולם

    Liked by 1 person

  6. נראה ליש כל מה שאומרים הפסיכולוגים האבולוציונים, לא נכון? במרבית מדינות המערב אפשר לגדל הרבה ילדים וכולם יגיעו לבגרות ויעמידו צאצאים אף על פי כן מספר הילדים למשפחה במערב הוא קטן. ויותר מזה: יש הרבה שבוחרים לא להביא ילדים כלל. דבר זה נכון גם לגבי סין ויפן. הטענה שאם מביאים מעט ילדים אפשר להשקיע בהם יותר – לא מתאימה כלל לאבולוציה. לפי האבולוציה המטרה היא להביא כמה שיותר ילדים ושהם יביאו כמה שיותר ילדים. זה לא משנה כלל אם אותם ילדים חכמים ומסוגלים להיות פרופסורים באוניברסיטה או סתם עובדים בעבודות פשוטות. גם השטה של אותו פרופסור "ארי נייגל" היא לא המצאה חדשה. כולם יודעים עליה מזמן אבל למרות זאת מעטים מבצעים אותה. לפסיכולוגיה האבולוציונית אין הסבר למה כל כך מעט מבצעים זאת.

    Liked by 1 person

  7. ארנ, אתה מדבר כאילו כל האנושות נולדה במאה ה-21. במאה ה-19 או אפילו בתימן לפני 70 שנה, כמעט חצי מהתינוקות מתו. מי שלא השקיע בילדיו ראה אותם מתים בהמוניהם.

    לגבי זה שמעטים מתנהגים כמו ארי נייגל, זו בדיוק הפואנטה. לאורך ההיסטוריה לא היו בנקי זרע. אז לא נוצר אינסטינקט שמקדם את הגנטיקה של מי שמעוניין לתרום להם. עכשיו הם קיימים, ועכשיו נוצרים, עבור הדורות הבאים, האינסטינקטים שיגרמו לגברים של העתיד לרצות לתרום זרע. אגב דוגמה נוספת היא הגניקולוגים שהוליכו נשים שולל כשהפרו אותן מזרעם. התשוקה שהחומר הביולוגי שלך יפרה המון נשים היא די זרה לגברים. רובם פשוט רוצה סקס. הספקולציה האבולוציונית היא שתשוקה זו תהיה שכיחה בעתיד של האנושות.

    אהבתי

  8. רק הערה קטנה
    בשיטה האמריקאית התואר פרופסור מוענק למי שעוסק בהוראה ואינו מעיד על דרגה אקדמית כמו בשיטה הנהוגה בישראל. זה בעצם מורה שעובד בקולג'.

    Liked by 3 אנשים

  9. תמריץ:
    המאמר הזה מנסה להסביר את כל התנהגויות בני-האדם על פי גנטיקה. לאחד יש גנטיקה מסויימת שאומרת לו להביא מעט ילדים ולהשקיע הרבה בכל אחד ולאחר להביא הרבה ילדים ולהשקיע בהם מעט. אני חושב שזו טעות להסביר כל דבר לפי הגנטיקה. אדם יכול לשנות את דעותיו. יתכן שאדם יחליט בגיל 20 להביא ילד אחד בלבד ובגיל 35 לשנות את דעתו ולרצות להביא 10 ילדים. הגנים של אותו אדם לא השתנו אבל לפי דבריך הוא עבדר מקבוצה r לקבוצה k. באותה מידה זה נראה לי ניסיון שגוי להסביר את עובדת היותו של אדם דתי או חילוני – בגנים שלו. אדם יכול להיות דתי אדוק ואח"כ לשנות את דעתו ולהיות חילוני למרות שהגנים שלו לא השתנו. אדם גם יכול להיות עברין ובמשך השנים לשנות את עצמו ולהיות אדם טוב וגם ההפך. כך זה בהרבה תחומים אחרים. לאדם יש יכולת לתכנת את עצמו למשהו אחר. זה לא רק אוסף של גנים שקובעים מראש את התנהגותו.

    Liked by 3 אנשים

  10. ארנ, האבולוציה לא עובדת על רצון להביא ילדים. היא עובדת על רצון לקיים יחסי מין. מעטים מאוד הגברים שאין להם רצון לקיים יחסי מין. אצל נשים זה קצת יותר שכיח.

    הטענה שכתבתי היא שבעתיד לצד הרצון לקיים יחסי מין, תכונות אופי שבעבר לא היו רלוונטיות אבולוציונית, כמו רצון לתרום זרע, יהפכו להיות רלוונטיות אבולוציונית ויהיו שכיחות ורבות עוצמה. אתה שואל מההווה, אבל המאמר הוא צופה עתיד אנושי די רחוק. אני מתאר את האינסטינקטים שאני צופה שיהיו לאנשים בשנת 2300 או 2400.

    אהבתי

  11. ונכון, אני מניח שדתיות ותכונות אופי אחרות הן גנטיות במידה רבה. זו מסקנה מפורסמת ממחקרי התאומים במינסוטה שכתבתי עליהם מזמן.

    אהבתי

  12. תמריץ,
    יש יתרונות בצפיפות של תל-אביב ואחת מהן היא סרטי הסינמטק, אבל צריך להכיר בכך שהסרטים הללו הם החריג, הפיקנטרי והלא-מעיד על הכלל.
    הטענה שלך היא שבעתיד, אחת האופציות להתרבות, תהיה גבר שמחלק את זרעו לנשים רבות בהכרות חד-פעמית ובעזרת הפעילות הזאת הוא יתרבה הלאה.
    אני חושב שמדובר בטענה שאין לה רגלים.
    החברה האנושית מכירה את השיטה הזאת כבר מאות בשנים והיא קוראת לה "חקלאות". היא משתמשת בשיטה הזאת בשביל להגדיל את היבול וההצלחות המצטברות הן פנומנליות. כיון שהחברה האנושית מכירה את השיטה, וכיון שהחברה האנושית כבר חוותה מקרים רבים של "ניסויים בבני-אדם", אז אני מסיק שהשיטה כבר נוסתה ונכשלה.
    הרי אין כאן איזשהו פיתוח טכנולוגי שלא היה ידוע בעבר. בסך הכל מדובר בהעברת זרע. משהו שהיה אפשר לעשות גם בעבר באמצעים פשוטים.
    גם קשה לטעון שבעבר זה לא נוסה בגלל "צרות-אופקים אנושית", אבל בהווה או בעתיד אנשים ינסו זאת כי המוסר הציבורי ישתנה (וזה לא יראה חריג לעשות-כן). קשה לטעון כך כי החברה האנושית חוותת תקופות רבות לא-פוריטניות שבהן המוסר המשפחתי והאישי לא היה בשיאו. ובכל-זאת לא ראינו ניסויים שכאלו. ויותר הגיוני שהיו ניסויים כאלו אך הם כשלו ולא המשיכו הלאה.
    דווקא בעבר בו לא היו חוקים שהכריחו אנשים לקבל אחריות על ילדים שנולדו מזרעם (וגם היה קשה להוכיח זאת) היינו מצפים שהשיטה תתפשט. וזה לא קרה. אז מדוע שבעתיד זה יקרה יותר מן ההווה?

    אני מבין את הצורך ב"להמציא את הגלגל". אנחנו חיים בעידן טכנולוגי שחדשות לבקרים מתפתחים להם חידושים מהפכניים שמשנים את בריאותנו ואורחות חיינו. "מדעני חברה" רואים, מתגרים ומקנאים בהצלחה של חבריהם המדענים וגם הם רוצים "חלק בהצלחה". מכאן מגיע הצורך שלהם להמציא את השיטה החברתית מחדש ולהנדס לנו "משפחה חדשה", "זוגיות חדשה", "שלום עולמי", "אהבה לכל", ועוד. הרי אם אפשר היום לסנתז ננו-חלקיקים, שניתן לבלוע אותם והם נספגים ללא שינוי לזרם הדם ושם הם מסתובבים, סופחים כולסטרול חופשי, מפרקים אותו ומתפנים לחפש כולסטרול חדש, אז מדוע שלא יהיה אפשר למשל לבנות חברה ללא פערים? או חברה של אנשים ללא דיכאון? אם אפשר לבנות שרשרת אספקה שבה כל שלב מתמחה ועושה את חלקו, אז למה שלא נעשה כן בגידול ילדים למשל? חלק מהחברה ילדו, חלק יגדלו את הילדים עד כיתה א, חלק יגדלו את הילדים עד התיכון, וחלק ישמשו כמנטורים לקראת פרישה?

    אבל בני-אדם הם בני-אדם הם בני-אדם, והם ישארו כאלה. ניתן לעדן אותם (ואנחנו רואים שזה קורה) ובמקומות הללו צריך להשקיע ולא בחלומות שווא, אבל הם ישארו מה שהם. בגבולות שלהם. לא יותר מכך.

    כך או אחרת, אני לא רואה התכנות לטענה שלך, והתרבות של גבר בעזרת חלוקת זרע לנשים תשאר במסגרת סרטים להקרנה (או מקרים חריגים כמו גניקולוג פושע).

    Liked by 1 person

  13. יאיר, הטיעונים שלך מעניינים.. כן יש דוגמאות מהעבר לדומיננטיות של זרע של גבר אחד כמו ג׳נג׳יס חאן. אבל בעוד שבימים עברו הלגיטימיות לדומיננטיות זרע הייתה כיבוש ואונס, היום זה לגיטימי לחלק זרע לנשים שרוצות בכך.

    ברור שמה שכתבתי הוא ספקולטיבי-פרוע. יש מכשולים לתרחיש כזה שתורמי זרע משתלטים על הרבייה האנושית. גם בגלל שהממשלות יתנגדו ובג״ץ ב-2018 אסר על נייגל לתרום בארץ (כמובן באופן מוסדר. בג״ץ לא יכול לאסור על מפגשים להחלפת זרע במקדונלד׳ס).

    הצד ההפוך הוא שידע מתפשט.. הנשים מבינות כנראה שכדאי להן מבחינת ההתנהגות וההצלחה של הילד בחיים לבחור בתורם יהודי יפה שמלמד מתמטיקה.. וזו האמת. זה כדאי לעומת גבר שחור מובטל שימצאו בשכונה. הידע הזה יכול להתפשט לעוד נשים. תמריץ למשהו פלוס ידע שמתפשט על התאפשרותו זה דבר חזק.

    עוד משהו שרציתי לכתוב ונשמט לי מהפוסט. גם שאר המגיבים לדעתי ימצאו בו עניין. יש ניגוד מרתק בין הכעס של שחורים על נשים שבוחרות בתורם לבן ומדללות את הגזע השחור שלהן לבין רבנים שממליצים לאישה שלוקחת תרומת זרע לקחת תורם גוי לנטרל חשש ממזרות וגילוי עריות.

    אהבתי

  14.  תמריץ
    הניגוד הוא כנראה כי הגזע השחור הוא עניין של גנטיקה והכנסת דם לבן לתוכו אכן מדללת אותו, בעוד היהדות מבחינת הרבנים אינה עניין של גנים (אחרת גיור לא היה אפשרי) אלא של הלכה. כלומר אם ההלכה קובעת שבן ליהודיה הוא יהודי זה לא חשוב איזה גנים יש לאבא, הם לא גורמים לדילול היהדות.
    בהתאם אני מניח שבעיית ההתבוללות מטרידה יותר כאשר יהודי מתחתן עם גויה מאשר בתרחיש ההפוך: אם יהודיה מתחתנת עם גוי וילדיהם גדלים כיהודים אני מניח שלרבנים אין בעיה גדולה עם זה. יתקנו אותי חברי הפורום שמתמצאים בכך יותר ממני.

    Liked by 2 אנשים

  15. גלי בת חורין, הפובליציסטית הימנית שנשואה ללא-יהודי, מפייסת את המחנה הדתי-שמרני שעכשיו היא בעלת ברית שלו באומרה שלקחה גוי ועשתה ממנו 3 יהודים.

    באופן מסורתי הרעיון שאישה תתחתן עם גוי אבל תגדל את ילדיה בקהילה היהודית היה מן הסתם מאוד חריג. לכן לא חושב ששומרי ההלכה מבדילים. על לינוי אברג׳יל כעסו בזמנו כשהתחתנה עם הכדורסלן הליטאי, אבל מאז חזרה בתשובה.

    Liked by 1 person

  16. רינגו,
    לרבנים איכפת מאד אם יהודיה "נבעלת לערל" (אין משמעות הלכתית לנישואין כאלה ולכן יהודיה כזו יכולה להתחתן עם יהודי ללא גירושין). אתה צודק לגבי היהדות התיאורטית של ילדיה. פרקטית, ההתבוללות דומה לזו של גבר יהודי שמביא ילדים עם גויה

    אהבתי

  17. תמריץ,
    מה שאתה טוען זה שנשים היום מבינות שכדאי להן להפרות את עצמן מזרע של מורה יהודי למתמטיקה, אבל נשים לפני 2,400 שנה לא הבינו שכדאי להן להפרות את עצמן מזרע של פילוסוף יווני.
    כלומר שהשפעת זהות תורם הזרע לא הייתה ידועה בעבר.
    להבנתי אתה טועה לגמרי. זה היה ידוע תמיד. אין כאן שום התפשטות של ידע.

    אהבתי

  18. א. מוזרה לי ההתעלמות של המתדיינים (במקרה הנוכחי – הגברים) מחשיבות האבות בגידול ילדיהם. יהיו אשר יהיו המטענים הגנטיים שהם נושאים.
    ישנם מחקרים רבים על גורל צאצאי משפחות חד הוריות (שברובן המכריע האם מגדלת לבד את ילדיה) בהשוואה לצאצאי משפחות דו הוריות. נמצאה שכיחות גבוהה משמעותית של נשירה מבי'ס תיכון, הריונות בגילאי העשרה, הסתבכויות עם החוק וישיבה בכלא, קבלת דמי אבטלה ועוד ועוד.
    אפילו אובמה טען שהבעייה הקשה ביותר של השחורים בארה'ב היא הנוכחות הדלה של האבות בחיי הילדים.
    ברור 'ש'תורם זרע" אינו יכול להיות אב שנוכח בחיי ילדיו. מה שבעיני הופך את כל הרעיון ללא בר קיימא לטווח ארוך ובהיקף נרחב.

    ב. המקבילה ההיסטורית לתורמי זרע סדרתים וגניקולוגים פושעים הוא גברים אמידים, בעלי מעמד גבוה יחסית, שנשאו מספר נשים וגידלו את ילדיהם מכל הנשים. כלומר משפחות פוליגמיות.
    אבל אפילו הם לא נישאו לעשרות רבות של נשים, ולא התיימרו שביכולתם לגדל בהצלחה מאות צאצאים.

    Liked by 3 אנשים

  19. ארי נייגל משתדל להיות מעורב בחיי הילדים.. רואים זאת בסרט. האמהות מוטרדות שעם כל ילד חדש באקסל שלו, נשאר לו פחות זמן איכות עם ילדיהן שלהן.

    Liked by 1 person

  20. המקבילה ההיסטורית לתורמי זרע סדרתים זה ג'ינגיס חאן 🙂 אם אני לא טועה, אחד מכל 200 אנשים הוא צאצא ישיר שלו….

    ולגבי שימור הגנים, והחשש שמגדלים ילד שהוא לא שלך. האם באמת הילד לא יעבוד איתך בשדה, או לא יגן עליך בשעת צרה, אם הגנים הם לא שלך? הרי הקשר הריגשי פי מליון יותר חשוב. כך שסיפורי הסבתא על סבתות מצד האבא לא מקובלים עלי.

    אהבתי

  21. קמילה,

    כל התכונות הבעייתיות שציינת הן בקורלציה גבוהה לIQ נמוך, שבתורו נמצא בקורלציה גבוהה עם סוג החד-הוריות שמייצר צאצאים בעייתיים*. בהחלט יכול להיות שתרומת זרע המונית מבעל IQ גבוה, גם אם לא מעורב בחיי הילדים, ימתן או אף יעלים את רוב התכונות הבעייתיות הללו.

    * רוצה לאמור – יש הבדל עצום בין חד הורית שחורה ממעמד נמוך עם 3 ילדים מ3 אבות שונים ושניים מהם בכלא, לבין אשה ממעמד הביניים שהולכת בגיל 39 לבנק הזרע.

    Liked by 2 אנשים

  22. תגיד תמריץ אתה באמת חושב "שאין בן אדם אלא רק גנים שרוצים להפיץ את עצמם"?
    מה זה נשמע לך הגיוני להגיד שאנחנו לא קיימים?
    איך זה שיש אנשים שלא מעוניינים כלל להביא ילדים?
    איך זה שיש אנשים שמשנים בכוחות עצמם את מה שאתה טוען שנמצא בגנים? הרי יש אנשים שמשתנים נהפכים מחילוניים לדתיים וההפך. יש אנשים שמשתנים ונהפכים מעבריינים לאנשים ישרים וההפך. זה אותו אדם ואותה סביבה למרות זאת הוא משתנה ויכול להשתנות כמה פעמים במהלך חייו. לכל אדם יש שליטה מסוימת על חייו כלומר הוא יכול לשנות את עצמו.
    בכל אופן אם השטעה כל מה שקשור לאדם נקבע ע"י גנים וסביבה, שקולה לטענה שאף אדם לא יכול לשנות כלום בחייו. גורלו נקבע מראש.

    Liked by 1 person

  23. החוט המשותף בין סין, צפון קוריאה ורוסיה לבין המלחמה באוקראינה לבין התפתחויות עתידיות אפשריות של רשתות האינטרנט בעולם ותפקיד איילון מאסק בעולם.

    https://madaduhcom.wpcomstaging.com/2022/05/31/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98/

    קטע מהמאמר:
    ————————–
    " …. סטארלינק היא רשת האינטרנט הלוויינית החדשה שהשיק אלון מאסק. היא מבוססת על יותר מאלפיים לוויינים במסלול, שביחד משדרים וקולטים גלי רדיו ומסוגלים לספק אינטרנט אלחוטי לחלקים נרחבים מפני כדור-הארץ. הרשת עדיין אינה מושלמת – יידרשו עוד אלפי לוויינים כדי להפוך את השירות לזמין בכל העולם – אבל הפוטנציאל שלה לשנות את כללי המשחק הבינלאומיים כבר ברור. הסיבה פשוטה: היא יכולה לספק לאזרחים אינטרנט בכל מקום, בכל זמן, בלי שיצטרכו להסתמך על תשתיות שבשליטת המדינה.

    הטרמינלים של מאסק אינם מסוג מגדלי השידור הענקיים, או אפילו האנטנות הגבוהות שאפשר למצוא כיום בכל מקום. מדובר בצלחות לוויין קטנות, בקוטר של שישים סנטימטרים, שאפשר להזיז בקלות ממקום למקום. למרות גודלן המזערי, הן שינו את פני המלחמה באוקראינה. צבא רוסיה יצא מגדרו להכחיד את כל רשתות התקשורת הפיזיות במדינה, אך הוא לא הצליח להתמודד עם הצלחות הקטנות.

    "סטארלינק היא מה ששינה את המלחמה לטובת אוקראינה." אמר חייל אוקראיני עלום-שם לעיתונאי דיוויד פאטריקאראקוס. "רוסיה התאמצה לפוצץ את כל מערכות התקשורת שלנו. עכשיו הם לא יכולים. סטארלינק עובדת תחת אש קטיושות, תחת אש ארטילריה."[8]

    בזכות סטארלינק, הכוחות האוקראינים יכלו להמשיך לשלוט בכלי-טיס בלתי-מאוישים, שהיו אחראים לחיסול טנקים, ג'יפים ויחידות בקרה ניידות של צבא רוסיה. בזכות סטארלינק יכלו הגנרלים האוקראינים להמשיך להעביר פקודות לחייליהם – שבכל מלחמה אחרת היו מוגדרים כפרטיזנים המנותקים משרשרת הפיקוד. בזכות סטארלינק יכלה ממשלת אוקראינה להמשיך לתפקד אל מול יותר מ- 590 בתי-חולים ומרפאות, לספק שירותים ממשלתיים לאזרחים וכמובן – לגבות מיסים. כי יש רק שני דברים קבועים בעולם, והאוקראינים כבר חוו מספיק מוות.

    הרוסים ניסו לעצור את השידורים של סטארלינק, ללא הצלחה. הם תקפו את הרשת באמצעי לוחמה אלקטרוניים, אך סטארלינק עברה שדרוג ברמת התכנה תוך שעות ספורות – וחזרה לפעול. מאז ועד היום, היא מספקת שירותי רשת בכל אוקראינה.

    סטארלינק היא דוגמא לדרך בה ניתן יהיה לספק אינטרנט מבלי תשתיות מצד המדינה. היא אינה לבדה במערכה. שתי חברות אחרות – אמזון ו- OneWeb – מנסות גם הן לייצר תשתיות דומות לרשת אינטרנט לוויינית חובקת-עולם. אחת מהשלוש, או שתיים, או כולן, בוודאי תצלחנה. תוך פחות מעשור יוכלו תושבי כל העולם להתחבר לאינטרנט הגלובלי בעלויות שיתחרו באלו של ספקי האינטרנט המקומיים.

    התוצאה תהיה מכה לספלינטרנט. מדינות יכולות לנסות להקים רסיסי-רשת משלהן, אך כאשר האזרחים יכולים לבחור להשתמש באינטרנט הגלובלי בקלות רבה כל-כך, הרסיסים מאבדים מכוחם. זו אינה מכת-מוות לספלינטרנט, מכיוון שבמדינות טוטליטריות יכולים השלטונות גם לעקוב פיזית אחר אנשים שבוחרים להתחבר לרשת הבינלאומית, ולהעמידם לדין על פשעם. ועדיין, אם האינטרנט הגלובלי יהיה זמין לכולם כברירת מחדל מהשמים, תיפגע יכולתה של המדינה לכפות על האזרחים רסיס-אינטרנט משלה. …."

    Liked by 2 אנשים

  24. קמיליה,
    מעניין מאוד. עם זאת, עדיין אין לי איך לשפוט את העובדות והניתוח שבמאמר.
    בכל-זאת מאוד מעניין ומשמעותי.

    אהבתי

  25. ארנ, הייתי אומר שהגנים הם כלי קיבול לאישיות שלנו שתחומה בהם ויכולה להשתנות בתוך החלל שהם יוצרים. זאת אומרת שהיא גם חוסמת אבל גם מותירה מרחב.

    אהבתי

  26. ואני שב ואומר שלאבולוציה אין עניין לתכנת אותנו לרצות ילדים כי מיליוני שנה רצון בסקס הספיק כדי להביא ילדים גם אם לא רצית.

    אהבתי

  27. קמיליה,
    צזנה כרגיל עף על עצמו. מאסק ניצל חלון הזדמנויות (שהוא שותף ביצירתו) של ירידה תלולה במחירי לוויינים לצורך פרישת הרשת שלו. דא עקא שגם מדינות כמו רוסיה וסין יכולות לפרוש רשתות כאלו והמצב ששורר על הכדור יתפשט גם לחלל.

    אהבתי

  28. חייל זקן,

    לא נכון.
    רוסיה וסין לא יכולות לאסור על הלווינים של מאסק לטוס בחלל מעליהם. ולכן הרשת תהיה זמינה לאזרחיהם, בניגוד לרשת קרקעית.

    Liked by 1 person

  29. האופטימיות הנאיבית לגבי יכולתה של סטארלינק לספק אינטרנט חופשי במדינות טוטליטריות מזכירה לי את אותה אופטימיות שהיתה לגבי האינטרנט הקווי בתחילת דרכו. חשבו שהוא יספק מגוון מידע וגישה חופשית לכל אדם. אלא שמשטרים טוטליטריים טובים מאוד בלהשתלט על מקורות המידע ולא לקח להם הרבה זמן לעשות זאת לאינטרנט. באותה מידה יעשו זאת בקלות גם לאינטרנט שיגיע מהשמיים. מה יפריע למדינה כמו סין או צפון קוריאה לחסום את שידורי הלויינים של סטארלינק, או כל שידור בתדר שאינו מאושר? אם זה לא יצליח, יחסמו תדרים מסוימים בוויי-פיי של המכשירים הסלולריים הנמכרים במדינה. אם זה לא יצליח, יעקבו אחרי הסטוריית החיבורים של כל אזרח וישלחו כל מתחבר לסטארלינק למחנה חינוך מחדש.
    טכנולוגיה למרבה הצער אינה מביסה אלימות. ברוב המקרים האלימות מאמצת אותה לחיקה וכוחה גובר.
    וצזנה באופן כללי בחור חכם אבל קשקשן שמרבה לכתוב על דברים שהוא לא מבין בהם.

    אהבתי

  30. רינגו,

    האינטרנט כרגע לא באמת חסום ברוסיה או סין. אפשר להשתמש ב VPN .

    במילים אחרות, הצנזורה היא מרצון של האוכלוסיה.

    אהבתי

  31. 3718
    בטח, אפשר להתשמש ב vpn, אבל אם השלטון יגלה שקראת או כתבת משהו לא ראוי בפייסבוק תלך למחנה של האויגרים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: