חטיפת ילדי תימן בעידן מאגרי הדנ״א

החשדות שהממסד האשכנזי או גורמים מתוכו עסקו בחטיפת ילדים מהעדה התימנית ומסירתם למשפחות אשכנזיות נחשבו בעבר לשוליים ומופרכים. אבל כיום הם עמוק במיינסטרים על אף שוועדות חקירה לא מצאו שלטענות יש רגליים.

ברם, אנחנו חיים כיום בעידן שבו חטיפה המונית של ילדים וגידולם במשפחות אחרות, אפילו אם התרחשה לפני עשרות שנים, לא הייתה יכולה להישאר מתחת לרדאר – פשוט כי אנשים עושים בדיקות דנ״א ומעלים אותן למאגרים גדולים שבהן הן עוברות הצלבה אוטומטית עם בדיקות של רבים אחרים. חברת מי הריטג׳ הקימה מאגר מיוחד לבדיקת הדנ״א של חשודים כחטופים. אף שחלפו כבר כמה שנים מהקמת המאגר הזה הם מצאו רק הצלבה אחת שסווגה כחטיפה, אבל בפועל מצטלבת יפה דווקא עם סיפור חדשותי מהימים ההם על אם שנטשה תינוקת בבית חולים. בכל מקרה ברור שהמקרה לא קשור לסיפורים הטיפוסיים על חטיפת ילדי תימן כי האם שם ילדה מחוץ לנישואין, אלמנט שזר לחלוטין לנרטיב הרגיל בנושא. דבר דומה קרה עם יהודה קנטור, לכאורה מי שמצא פתאום התאמה עם משפחתו הביולוגית התימנית. למעשה מי שנולד מחוץ לנישואים ונמסר לאימוץ.

יש משפט תלמודי שקובע ״לא ראינו – אינה ראיה״. זה שאינך רואה משהו, אינו הוכחה שהוא לא קרה. אבל גם לזה יש גבול. המדינה מקשה על ישראלים לצרף עצמם למאגרי דנ״א מתוך חשש שיתגלו ככה מקרי ממזרות שעדיף להשאיר מתחת לבלטות. עם זאת כן נעשה מאמץ ייעודי למצוא עדויות דנ״א לילדים תימנים נעלמים. אפילו אם החטופים עצמם אינם בין החיים, ילדיהם ונכדיהם אמורים להישאר עדות חיה לאירוע. כישלון מאגרי הדנ״א ללמד על חטיפה הוא עדות שלא הייתה חטיפה, ובכל יום שבו לא עולה לכותרות סיפור על הצלבה גנטית מפתיעה, העדות הזו רק מתחזקת.

19 תגובות על ״חטיפת ילדי תימן בעידן מאגרי הדנ״א״

  1. צריכים לחפש דנא של תימנים חטופים לא רק במשפחות אשכנזיות, אלא גם במשפחות תימניות אחרות. "אמרו לי שהתינוק נפטר, נכנסתי לחדר התינוקות ולקחתי בכוח את התינוק החי שלי" הוא עדות מאוד נפוצה ומעוררת חשש בנוגע לטעויות בזיהוי.

    Liked by 1 person

  2. לגבי הפרשה – אנחנו כבר בשלב שבו לנוכח כל הידוע, אי אפשר לאחוז בטענות החטיפה מבלי להסתמך על תיאוריית קונספירציה, שמטבען של תיאוריות כאלה, היא סובלת מסתירות פנימיות, נשענת על הנחת המבוקש, מבוססת על הגיון מעגלי בלתי ניתן להפרכה, ולא פחות חשוב – בלתי סבירה בעליל.

    Liked by 2 אנשים

  3. אני חוששת מהיום שבו הפסקה האחרונה (" … כישלון מאגרי הדנ״א ללמד על חטיפה הוא עדות שלא הייתה חטיפה, ובכל יום שבו לא עולה לכותרות סיפור על הצלבה גנטית מפתיעה, העדות הזו רק מתחזקת") תופרך.
    מהיום שבו ימצאו 2, 3 או 4 הצלבות דנ"א (מתוך אלפי או עשרות/מאות אלפי בדיקות).

    המאמינים בקונספירציה של קנוניה ממשלתית מאורגנת לחטוף מאות או אלפי תינוקות ממוצא תימני ובלקני, והמוני הקרובים להאמין שלא פוסלים את הרעיון על הסף, יתלו באותן הצלבות בודדות כהוכחה לקנוניה במלוא היקפה וחומרתה.

    אך סביר בעיני שהיו בתקופה זו המוני קצרים בתקשורת בין עולים חדשים שדוברים שפות שונות, לא מעט מחדלים הקשורים לטיפול רפואי בתינוקות שהוריהם נמצאים במעברות, בתוספת כמעט הכרחית של מספר מקרי רשלנות פושעת (ששכיחים מדי גם כיום), ואולי אפילו מספר מקרי פשיעה חמורה הקשורים לסחר בתינוקות.

    אך פעורה תהום בין פשיעה של יחידים (שקיימת בכל מקום ובכל תקופה) לבין קנוניה מאורגנת, נגד אלפי קורבנות, שמחייבת מעורבות (וידיעה) של מאות אם לא אלפי שותפים לפשע.
    ינופפו באותן 2, 3 או 4 הצלבות דנ"א כהוכחה לפשע נגד האנושות.

    Liked by 2 אנשים

  4. אם יהיו מקרים של ילדי תימן נעלמים שיימצאו בבדיקות ואם יהיה דפוס שקשור באמת לטענות הקלאסיות (לא הריון מחוץ לנישואים שסביר באותה תקופה שיגיע לאימוץ בלי קשר לעניין ילדי תימן), זה עדיין לא יוכיח קונספירציה כוללת, אבל זה יהיה משהו שבהחלט יצטרכו להבין כיצד קרה.

    אהבתי

  5. תמריץ,
    כל הכבוד לכם. עקפתם אפילו את פרס ישראל

    Liked by 1 person

  6. אני גם מתקשה לראות קונספירציה ממשלתית בנושא ילדי תימן, אבל מאוד קשה להתמודד עם משפחות שטוענות ההיפך, ושום הוכחה לא תספק את האמון הציבורי. ועל זה נאמר "האמת נעדרת".

    אהבתי

  7. בתור אחד שיש סיפור על תינוק ש"נחטף" ממשפחתו, תמיד התמיה אותי שאין יותר ילדים שחרחרים להורים בהירים ששואלים שאלות דומות 🙂

    אבל, מצד שני , צריך להבין הרקע לנושא, לפני קום המדינה. הורים הצעירים מאד השאירו התינוק הנולד בבית החולים, כי לא הרגיש טוב(משהו שנראה קל), כאשר באו למחרת לבקר , נאמר להם שהתינוק נפטר, ושילכו לדרכם, בצורה די מזלזלת (לא הראו להם קבר או גופה או שום הסבר או פרט טכני אחר). והם הלכו.

    שנים אחר כך, הם שמעו סיפורים דומים ממשפחות אחרות, ואז החלו השמועות הקונספירטיביות להסתובב, וזה יחד עם רגשות האשמה של הורים שהרגישו בדיעבד שלא עשו מספיק עבור ילדיהם (עובדתית הטפול לא היה מוצלח), הזינו את העניין.

    היום אנו הרבה אחרי השיא בנושא, בגלל שעברו הרבה מאד שנים, אבל הסיפורים ישארו לנצח. אי אפשר באמת להרוג אותם (כמו החייזרים באזור 51).

    Liked by 4 אנשים

  8. התמיהה הגדולה שלי בנושא קשורה לדברי יאיר: "שום הוכחה לא תספק את האמון הציבורי", ולדברי 3718: "הסיפורים ישארו לנצח. אי אפשר באמת להרוג אותם (כמו החייזרים באזור 51)".

    איני יכולה להבין כיצד המוני אנשים, שרבים מהם לא קשורים ישירות לנושא (או לחברי העמותה שהפכה נושא זה למוטו המרכזי של חייהם), כולל אנשים אינטליגנטים" שאינם נוטים להאמין בתיאוריות קונספירציה אחרות, לא פוסלים על הסף את רעיון הקונספירציה הממשלתית המאורגנת בנוגע למאות תינוקות (או יותר).

    ברור לי שאבל של הורים על ילד, פעוט או תינוק – לא יכול להסתיים.
    על אחת כמה וכמה כאשר התנאים ששררו בזמנו לא אפשרו להם למצות את תהליך ההתאבלות על הפעוט (מהשתתפות בטקס קבורה ועד ישיבת שבעה ועלייה לקבר). די קל לי להבין משפחות שמוצאות נחמה כלשהי במחשבה שילדם נחטף, ומאז הוא חי בשמחה ובאושר במשפחה מאמצת כלשהי. ואולי יום אחד הוא ידפוק על דלתם, יציג את עצמו והמשפחה תוכל להתאחד.
    קל לי להבין גם את לוחמי "ההכרה בפשע, מתן הזכויות וחלוקת הפיצוים" להמוני משפחות ממוצא תימני ומארצות הבלקן. קשה מאוד לאנשים לסגת מקרבות חייהם – יהיו אשר יהיו העובדות שיוצגו בפניהם. ההשקעה שלהם בנושא כבר גדולה מדי, והכרה בכך שטעו (והטעו) תהיה בלתי נסבלת עבורם.

    אבל אני נחשפת לאנשים, שאינם מעורבים ישירות בנושא, שמניחים שאם יש באוויר כל כך הרבה עשן כנראה שיש גם אש. הם טוענים שאמנם אינם יודעים בוודאות – אך להערכתם לא ניתן לפסול את הרעיון על הסף.
    גם כשאני מנסה לשכנע אותם בחוסר הייתכנות הקיצוני של תסריט החטיפה המאורגנת, שמערבת מספר תלת ספרתי של תינוקות (*), הם לא מוכנים לפסול את הנושא על הסף.

    אני תוהה האם חוסר הנכונות לפסול את הרעיון על הסף קשור ל:
    1. תחושה שחוסר האמון יכאיב, בדרך כלשהי, למשפחות שסבלו מחוסר מזל קיצוני. מעין "בגידה" בקורבנות (כשההבחנה בין קורבנות אסון לבין קורבנות פשע הופכת לפחות משמעותית)
    2. אמונה שמפאי הייתה מפלגה מקיווליסטית, חסרת כל מעצורים מוסריים. אולי גם רצון של הימין להתנגח בזכרון של "מקימי המדינה" ורודפי הימין ו/או רצון של השמאל האנטי ציוניי להשחיר את המפעל הציוני מרגע הקמתו, ולחזק את האמונה שמדובר בפשע נגד האנושות.
    3. משהו אחר (???)

    Liked by 1 person

  9. קמיליה, אני חושב שחלק מהעניין הוא פרספקטיבה של ימינו על תחילת שנות החמישים. אנשים לא קולטים עד כמה חיי תינוקות בקרב העולים היו שבריריים אז. זה בלתי נתפס כמה מוות היה נפוץ בקרב התינוקות האלו.

    Liked by 3 אנשים

  10. לתמריץ, לחיזוק טענתך, מצ'ב קטע ממאמר *מומלץ* (שגיליתי רק עכשיו) על הנושא בשילוח. כותרתו חטיפתה של ההיסטוריה.
    קטע שמסביר את הסיבות לתמותת תינוקות, חריגה בגובהה, אפילו בהשוואה לשאר העולים לארץ בתקופה זו, בקרב העולים מתימן:
    ———————-
    " … העולים (מתימן) הגיעו ממציאות קשה. בפברואר 1948 נרצח שליט תימן, האימאם יחיא, בידי קושרים שרצו להחליף את השלטון. הדבר הביא לגל של אלימות ולחימה, שהיכה שבעתיים בקבוצה החלשה ביותר, ב"בני החסות" שנותרו חסרי הגנה: היהודים.
    גם בשל כך, רבים מעולי תימן הגיעו כשהם חולים או סובלים מתת-תזונה, דבר שהיווה אחד הגורמים העיקריים לתמותת תינוקות.

    היו אלה ימים של קליטה המונית, כמעט בלתי נתפסת: לצד העולים מתימן הגיעו באותן שנים מאות אלפי עולים מארצות ערב האחרות ומשארית הפליטה באירופה. רומנים ובולגרים, עיראקים ומרוקנים, פולנים ותורכים, נקלטו במדינה כמעט חסרת משאבים שזה עתה השלימה את מלחמת השחרור שלה עצמה. העולים הרבים מאוד שוכנו בשכונות ערביות נטושות, במחנות שהותיר הצבא הבריטי, ובאתרי אוהלים וצריפים, בתנאים קשים, כשעל המלאכה הקשה מנצחות הסוכנות היהודית ומדינת ישראל.

    גם מחוץ למעברות לא היו התנאים בארץ רגילים: כחלק ממאמץ ההתמודדות עם הצמיחה הדרמטית של האוכלוסייה, הפעילה הממשלה מאמצע 1949 מדיניות של "צנע", שבמסגרתה אספקת המזון ומוצרים נוספים הייתה במשורה ונעשתה בדרך של הקצבה ממשלתית – שלצידה התפתח גם 'שוק שחור'. אך מה שהתרחש במעברות (שהמשיכו להתקיים בשנים הבאות), ובמקרים רבים גם במושבי העולים שקמו בעקבותיהן, היה קשה לאין ערוך, והתבטא בהיעדרם של תנאים סניטריים תקינים ובמחסור מתמיד במזון ובלבוש, שלא הקלו על המצב הבריאותי של העולים החדשים. הטיפול בחולים הוטל על המרפאות שבמחנות ובמושבים, מרפאות שהיו דלות ציוד וסבלו ממחסור חמור ברופאים ובאחיות.

    אך מעבר לתנאים הפיזיים הקשים חוו העולים והקולטים כאחד את הפערים התרבותיים הגדולים. בעיני הממסד הקולט, העולים מארצות המזרח באו מתרבויות לא מפותחות, וחלק מתהליך מיזוג הגלויות נועד לחלץ אותם מנחיתותם התרבותית ולהרגיל אותם לתנאי חיים מודרניים. כתבות בעיתונים, דו"חות של פקידי סוכנות וממשלה, נאומים ותכתובות מעידים כולם שלצד ההתגייסות לשם קליטתם של יהודים מכל קצוות תבל, רווחה בקרב היישוב הוותיק גם שיפוטיות מתנשאת, ולעיתים קרובות בוז וסלידה, כלפי העולים שבאו מארצות לא מפותחות.

    דוגמה מאלפת לפער התרבותי נותן התיאור שהופיע ב"הארץ" ב-1950, המראה את האופן שבו השתמשו העולים מתימן במיטות-התינוק והשמיכות שסיפקה להם הסוכנות: למיטת התינוק התייחסו העולים כאל ארון – היא מולאה בכלי הבית …".
    ——————————

    בהמשך המאמר (כפי שכבר אמרתי – המומלץ) מצורף הסבר נוסף.
    העניין של חוגים חרדים אנטי ציונים קיצונים לטעון שהתנועה הציונית אחראית לשואה (הן גופנית והן נפשית) בקרב יהודים שהגיעו לארץ. טענה שאותה המשיכו להפיץ הרב כהנא, עוזי משולם ועוד. למרות שהם עצמם לא השתייכו לסאטמר וסביבותיה.

    https://hashiloach.org.il/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/

    Liked by 2 אנשים

  11. הים הוא אותו הים והליכוד הוא אותו ליכוד

    אהבתי

  12. חייל בנוגע לפוסט של הלוחם בנח"ל, משהו לא ברור לי. כשאני הייתי בצבא אי אז לפני נצח, הטירונות הייתה קשה באופן קיצוני – ואני גם זוכר די בוודאות שכל חייל בדק בעצמו את הנשק, בנוסף לבדיקות בעליה וירידה משמירה. מישהו שינה את הנהלים (לרעה)? חיילים קרביים באמת "לומדים" באמצעות פאור פוינט?

    לגבי ה"כולם נגד כולם" אני דווקא מאמין בקלות. גם בזמני "השלמת" ציוד מחברים או ממחלקות אחרות הייתה דבר שבשגרה. חוסר סולידריות בצבא הוא לא משהו חדש לצערי.

    אהבתי

  13. amehaye,
    הבן שלי שירת בסדיר באותו הגדוד שבו שרתתי ואחר כך הוצב באותה יחידת מילואים. אני יכול להעיד ממקור ראשון על הירידה העצומה ברמת האימונים, במשמעת ובכשירות. הניסיון שלך ביחס למה שמתאר הנחלאי מוביל לאותה מסקנה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: