האם רהט מתקרבת אל המעבר הדמוגרפי?

אחת התיאוריות החשובות במדעי החברה היא תיאוריית המעבר הדמוגרפי. בימים עברו נשים הולידו המון ילדים, ורבים מהם מתו בקטנותם. לאחר מכן הגיעו שיפורים מדהימים בתנאים הסניטריים, ברמת החיים, בחשיפה למחלות מדבקות, בחיסונים ובשירותי הבריאות. תינוקות הפסיקו למות בקצב מסחרר. לקח לנשים זמן להפנים את השינוי, ובסופו של דבר הן התחילו להוריד ילודה.

המעבר הדמוגרפי קרה כבר בכל העולם המערבי מזמן מזמן, ובחמישים השנים האחרונות קרה גם בחלק גדול מהעולם המתפתח – הודו, סין, אמריקה הלטינית, אירן. בעשורים האחרונים אפילו בעולם הערבי. רק באפריקה שמתחת לסהרה שיעורי הילודה עצומים. וגם בנגב הבדואי.  כמובן, ישנם גם חרדים ובארה"ב יש את האמיש – אבל סיפורם של המגזרים האלו זהו סיפור אחר, על אידיאולוגיית ילודה נחושה, ולא על מעבר מסגנון ילודה נחשל לסגנון ילודה מודרני.

הלמ"ס פרסמה לאחרונה נתונים סטיסטיים על רשויות מקומיות ובכלל זה גם נתוני ילודה ברהט, העיר הבדואית הגדולה בנגב.

שנה לידות ברהט אחוז מלידות מוסלמים בישראל
2017 2,307 5.83%
2018 2,283 5.89%
2019 2,276 5.75%
2020 2,258 5.88%

מספר הלידות ברהט קופא על שמריו ולמעשה יורד מעט, על אף שזהו יישוב שאוכלוסייתו גדלה משנה לשנה. גם לא נראה שאחוז הנולדים ברהט מתוך כלל אחוז התינוקות המוסלמים הנולדים בארץ גדל משנה לשנה בשנים האחרונות. אפשר לומר בזהירות שלאחרונה נראה שיש רגיעה ברמות הילודה הקיצוניות שאפיינו את הבדואים בנגב. כנראה גם הם מצטרפים לכלל האנושות במעבר הדמוגרפי.

55 תגובות על ״האם רהט מתקרבת אל המעבר הדמוגרפי?״

  1. תמריץ רהט היא כבר עיר, אפילו עיר מודרנית. להתייחס לרהט כמייצגת של הפזורה הבדואית בכללותה זה קצת כמו להגיד שתל אביב מייצגת את ישראל. במילים אחרות, לא משהו שהייתי מסתמך עליו.

    אהבתי

  2. רהט היא חלק גדול מהמגזר הבדואי – רבע. אבל היא באמת סמן שמאלי. הפריון הבדואי הכולל גבוה יותר מאשר ברהט, אבל הכיוון זהה. זה לא שביישובים האחרים יש עליה ורק ברהט קיפאון. זו אותה אוכלוסיה עם אותם כיוונים.

    Liked by 1 person

  3. השיטה של השמאל – למדרן את הערבים.לפעמים אני חושב שהימין צריך לתת לשמאל לעשות את העבודה.

    אהבתי

  4. 1. ארז תדמור@ereztadmor צייץ מחדש
    Kinneret Barashi כנרת בראשי·
    19 שע׳
    —————————————————–
    יוצא שברוך קרא ודומיו הלכו שבי אחרי הפרקליטות הדהדו את מסמך כראיית זהב להנחיית שקיבל פילבר מנתניהו, עכשיו בבית המשפט המחוזי בירושלים הוכח כי אותה ראיית זהב זה בסך הכל מסמך שהכין פילבר לקראת הפגישה עם נתניהו

    ,#########################

    2. ארז תדמור@ereztadmo
    16 שע׳
    —————————————————-
    – זה לא אבא זה אני
    – איך אתה אם אני רואה אותך יושב על דודה צירל ואוכל בננה?
    – זה לא בננה וזה לא צירל, זה חרוב וזאת אמא
    – זאת לא אמא, זה אבא
    -זה לא אבא, זה סבא
    – איך סבא אם סבא בעצמו צילם?
    – סבא לא צילם, הביאו צלם במיוחד מבלפוריה!

    מנדלבליט, שי ניצן ובן ארי מסכמים את פגישת ההנחיה

    אהבתי

  5. ממשלת שינוי וריפוי…

    אהבתי

  6. אמנם מלפני שנתיים – אך עדיין די אקטואלי (פרט לכך שבקואליציה הנוכחית הופסקה אפילו היומרה להתמודד עם בעיית הפוליגמיה).

    בשתי הדקות האחרונות מעין השוואה בין המצב ברהט לבין המצב ב"פזורה הבדווית" הלא חוקית. הפער האדיר בעלויות בניית בית, לכל אחת ואחת מהנשים וילדיה, אמנם מקשה על הפוליגמיה ברהט, אך מאוד מקל עליה במקומות שבהם אין כל עלות לקרקע.

    Liked by 1 person

  7. 53 מיליארד …

    אהבתי

  8. אני חוזר על שאלתי: למה העלאת הריבית גורמת לעסקים להפסיק ללוות כספים ומשקיעים להשקיע את כספם באג"ח או בחסכונות למרות שהאינפלציה הופכת את את הריבית הראלית לריבית שלילית?
    תמריץ כתב:
    "לגבי שאלת הריבית השלילית בפועל: ראשית, בתקופה שבה בנקים מרכזיים נלחמו באינפלציה הריבית הייתה חיובית גבוהה. ככה שזה יכול לחזור. שנית, מבחינת עסק שאינו מוכר נפט, ההכנסות שלו לא עולות בקצב האינפלציה ולכן ריבית שלילית על הנייר היא עדיין חיובית מבחינתו".
    אבל אינפלציה פרושה שהמחירים עולים כך שההכנסות של העסקים עולות בממוצע באותו קצב של האינפלציה. יש עסקים שאצלם זה עולה בקצב גבוה יותר ויש עסקים שאצלם זה בקצב נמוך יותר. כמו כן סביר להניח שגם שכרם של העובדים יעלה בממוצע באותו קצב כי הם ידרשו פיצוי על עלית המחירים. כמובן שיש עובדים ששכרם יעלה יותר מהאינפלציה ויש כאלו ששכרם יעלה פחות אבל בממוצע השכר יעלה כמו האינפלציה.
    כמו כן לא ברור לי איזה אדם ירצה להשקיע באג"ח לא צמוד כאשר יש אינפלציה. הרי כספו ישחק.
    כאשר לא היתה אינפלציה אדם יכל להפקיד את כספו בחסכון או לקנות אג"ח בריבית כמעט אפסית (או להשאיר אותו בעו"ש). הוא לא הרויח אבל כספו לפחות לא נשחק. כאשר יש אינפלציה של 5% – 8% פחות כדאי לאותו אדם להפקיד את כספו בחסכון או לקנות אג"ח בריבית של 2% – 3% לכל היותר. אם יעשה זאת – כספו ישחק. לפי ההגיון עליו לקנות נדל"ן או להשקיע בבורסה.

    אהבתי

  9. arn, אם המרוויחים מהאינפלציה הם המדינות המוכרות נפט, בכלל לא בטוח שכל המשכורות או הדירות במדינה מייבאת נפט יעלו בקצב האינפלציה

    אבל כאמור החשש העיקרי שהוא שהעלאות הריבית יעקפו בסופו של דבר את האינפלציה ותתקבע ריבית חיובית

    אהבתי

  10. תמריץ: למה אתה חושב שהמרויחות מאינפלציה אלו מדינות שמוכרות נפט?
    מחיר הנפט (הראלי) נקבע לפי הצע ובקוש. לפעמים ערכו יורד ולפעמים עולה. מה הקשר לאינפלציה? יתכן שתהיה אינפלציה בגלל עלית מחירים של מוצרים אחרים ודוקא מחיר הנפט ירד כי יש לו פחות בקוש או יש יותר הצע בגלל גילוי מקורות נפט אחרים או בגלל מעבר לאנרגיות אחרות.

    אהבתי

  11. מחיר הנפט במאי 21׳ היה 62 דולר. מחיר הנפט במאי 22׳ הוא 114 דולר. מניח שזה עונה.. ברור שלא כל אינפלציה קשורה לעליית מחיר הנפט. האינפלציה הזו קשורה.

    אהבתי

  12. arn
    בשאלתך אתה מערבב בין שני דברים שונים: אינפלציה, וגובה הריבית שקובע הבנק המרכזי.
    אינפלציה זו עליית מחירים. כשלעצמה, אינפלציה לא מעודדת השקעה אלא דוחפת אנשים להוציא כסף במהרה בטרם יאבד מערכו.
    העלאת הריבית לעומת זאת היא המכשיר אותו מפעיל הבנק המרכזי כדי להילחם באינפלציה. משמעותה של ריבית גבוהה היא שעלות ההלוואות עולה (ולכן היא גורמת לעסקים להפסיק, או להפחית, בהלוואת כספים). מהצד השני, ריבית גבוהה משמעותה שהריבית שמקבלים החוסכים מהבנקים גבוהה גם כן. כאשר הריבית חסרת הסיכון בתכניות חסכון גבוהה, התמריץ להשקיע כסף בשוק ההון יורד שכן הסיכון שם גבוה יותר, ולכן ריבית גבוהה דוחפת להוצאת כסף משוק ההון והעברתו לחסכונות.
    לגבי אמירתך ״הכנסות העסקים עולות בקצב האינפלציה״ זו הכללה בעייתית שכן האינפלציה היא ממוצע של המון מוצרים ושירותים. אם מחירי התשומות של עסק (חשמל, דלק) עולים בעשרים אחוז ומחירי המוצרים שהוא מוכר עולים בעשרה אחוז, יצא שהעסק מכניס יותר אבל מרוויח הרבה פחות.
    ולגבי ״שכר העובדים יעלה גם כן כי הם ידרשו פיצוי״ – זה נכון רק לעובדי הועדים החזקים. שום עובד אחר לא מקבל העלאה בשכר בצמוד למדד. עובדים יכולים לדרוש העלאה עד מחר אבל הם יקבלו אותה רק אם העסק יכול לעמוד בכך וכישוריהם מאוד נדרשים (כמו מתכנתים בהייטק בעת הנוכחית). רוב העובדים במשק רואים את שכרם נשחק ולא יכולים לעשות הרבה.

    אהבתי

  13. תמריץ,
    בקרוב העמדות שלנו יחפפו.
    אני מעדיף נוכל בוגדני על פני ריקא פוחז בראש ממשלת מעבר

    אהבתי

  14. arn,
    בהעלאת ריבית הבנק המרכזי סופג כסף מהשוק וכתוצאה מכך המחירים יורדים. וכן להפך בהורדת ריבית הבנק המרכזי מרחיב את כמות הכסף בשוק ולכן המחירים עולים.

    אהבתי

  15. ירידת הריבית שווה לעליית מחירים (מחיר ההלוואה עולה).
    עליית הריבית שווה לירידת מחירים (מחיר ההלוואה יורד).

    אהבתי

  16. נתקן בסוגריים:
    ירידת הריבית שווה לעליית מחירים (הרווח מנתינת הלוואה יורד ולכן עלות נתינת ההלוואה עולה).
    עליית הריבית שווה לירידת מחירים (הרווח מנתינת הלווה עולה ולכן עלות נתינת ההלוואה יורדת).

    אהבתי

  17. תגובות:
    רינגו: אמרת "ריבית גבוהה משמעותה שהריבית שמקבלים החוסכים מהבנקים גבוהה גם כן. כאשר הריבית חסרת הסיכון בתכניות חסכון גבוהה, התמריץ להשקיע כסף בשוק ההון יורד שכן הסיכון שם גבוה יותר, ולכן ריבית גבוהה דוחפת להוצאת כסף משוק ההון והעברתו לחסכונות".
    אבל תוכניות החסכון והאג"ח שאינו צמוד – זה לא השקעה חסרת סיכון בעידן האינפלציה. זו השקעה בעלת סיכון בלתי ידוע אבל חסרת סיכוי. ערכו של הכסף נשחק בהדרגה. בנגוד לזה מניות הם בעלי סיכון וסיכוי. סביר להניח שערכן של החברות שנמצאות במדדי אירופה או ארצות-הברית – לא ישחק (כלומר אולי חלק מהמניות ישחקו אבל הממוצע לא ישחק). גם אם באופן זמני יקטנו רווחי החברות בגלל התיקרות חומרי גלם מיובאים הרי במשך הזמן מרבית החברות ימצאו דרך להתגבר על זה גם אם הריבית תשאר גבוהה.

    אהבתי

  18. ארן
    התשואה ההסטורית הממוצעת במניות נעה סביב 7 אחוז בשנה.
    כשהריבית על חסכונות בבנקים מתקרבת למספרים כאלה, הסיכון העודף במניות אינו מצדיק את עצמו עוד.
    שחיקה מול האינפלציה קורית לכסף בשני המקרים. מניות לא עולות יותר בתקופת אינפלציה.

    אהבתי

  19. מניות הן נכס ריאלי שניתן לצפות שישמור על ערך ריאלי. אגח הם נכס נומינלי שאין שום סיבה שישמור על ערך ריאלי. באופן טבעי מניות כדאיות בהרבה בתקופה אינפלציונית *אלא אם* בתגובה לאינפלציה הריביות עולות בחדות.

    אהבתי

  20. תמריץ
    אם מניות עולות ב 7 אחוז בשנה, וחסכון בבנק נותן ריבית של 7 אחוז בשנה, אין הבדל ביניהם מבחינת שמירה על ערך ריאלי. כמובן תרחיש כזה קורה רק אם הריבית עולה.

    Liked by 1 person

  21. בדנמרק מבינים ערבית

    אהבתי

  22. רק הערבים יכולים להפיל את הממשלה. במחיר המתאים היא יכולה להגיע לגיל מופלג

    אהבתי

  23. לרינגו:
    התשואה הראלית הממוצעת במניות בשנה היא 6% – 7%. כלומר הן עולות בממוצע 7% – 6% + הצמדה למדד.
    הצפיה מהמניות היא שישמרו על ערכם הראלי + יתנו רווח מסוים. המניות מייצגות אוסף של חברות והחברות אמורות להרויח (בממוצע כמובן). רווח זה רווח ראלי כלומר רווח בניכוי האינפלציה.
    לידיעתך הורי קנו דירה לפני 52 שנה. מחירה היה 4.5 ש"ח (45000 לירות). אילו מחיר דירה זו היה עולה ב-7% לשנה מחירה היה היום 150 ש"ח. מחיר דירה זו היום הוא 900000 ש"ח. מחיר דירה זו עלה נומינלית ב-26.5% לשנה אבל ראלית הוא עלה ב-1.57% לשנה.
    גם אג"ח אמור לשמור על ערכו הראלי ולתת רווח מסוים. למה לך להשקיע במשהו שערכו יורד מיום ליום?
    היו ועדיין ישנם אג"ח צמודי מדד.

    אהבתי

  24. ארן
    לא מדויק. התשואה הממוצעת (הסטורית) בשוק המניות היא 7 אחוז נומינלית לא ריאלית.
    מה כוונתך "אגח אמור לשמור על ערכו הריאלי"?
    אגח זו הלוואה שאתה נותן למדינה או לחברה ומקבל עבורה ריבית קבועה ובסוף גם את ערך הקופון. המשקיע מקווה שהתשואה שיקבל תהיה גבוהה מהאינפלציה אבל אין שום מנגנון שמחייב זאת. אגח צמודות מדד זו המצאה שדי חלפה מהעולם.

    אהבתי

  25. למי שמתעניין, ספר חדש על דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני של מיכאל מילשטיין בהוצאת מערכות, ניתן להורדה כ PDF ,

    https://www.maarachot.idf.il/2022/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%9D-%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A0%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99/

    בקיצור, דור שנחשף לפיתויי המערב מצד אחד, אך ללא עתיד או תוחלת מצד שני, עקב המבנה החברתי שלכוד בו, ומוציא זאת עלינו.

    השאלה היא , האם מתפקידנו לתת לדור הזה עתיד או תוחלת? או שאולי עדיף להראות לו את הדרך החוצה? (כמו שכבר קורה).

    פה לדעתי נמצא הכשל האמיתי של ממשלת בנט. האם האינטרס שלנו לטווח רחוק זה לתת לפועלים מעזה לעבוד בישראל? לדעתי , לא.

    אהבתי

  26. תמריץ,
    אתה סובל מתסמונת של גנרל ישראלי. הטרור זו תוצאה של מצב כלכלי? מה קרה ל"הם שם ואנחנו פה"?

    אהבתי

  27. הטרור הוא לא תוצאה של מצב כלכלי. אבל תמריצים כלכליים יכולים להשפיע במידה מסוימת על ממשלת החמאס בעזה. הרקטות מעזה הן לא בדיוק טרור במובנו הרגיל, אלא פעולה התקפית של ממשלה ריבונית, ממשלת החמאס. זו הרי הייתה מטרת ההתנתקות לייצר ממשלה כזו מתוך מחשבה שיהיה קל להרתיע אותה. בפועל הרתעה מולה היא עדיין הרבה יותר מסובכת משהבטיחו לנו אז. אבל היא גם לא קשה וא-מורפית כמו הרתעה מול טרור של גופים לא ריבוניים.

    אהבתי

  28. תמריץ,
    טרור הוא טרור גם אם זו יוזמה של ממשלה. כל סבב אש הביא לתקופה של שקט אחריו. יוזמי ההתנתקות הבטיחו שהיא תביא שקט והטיעון הזה הביא לתמיכה הציבורית הרחבה.

    אהבתי

  29. חייל,
    התמיכה הציבורית הרחבה בהתנתקות באה מתוך אמונת שווא באריאל שרון כ"מנהיג חזק שיביא שלום ובטחון", ומתוך חולשה ואיבוד דרך.
    ואני אומר זאת, לא בכדי לזרות מלח על הפצעים, אלא בשביל להזכיר לעצמנו שגם האנשים שאנחנו עכשיו תומכים בהם (בוודאי אתה), אלו שאתה מכנה בהומור עצמי "בבונים", גם הם יכולים לטעות. הם אלו שתמכו במהלך של ההתנתקות. בלעדיהם השמאל לא היה מצליח במהלך שכזה. אז בפעם הבאה שתבוא להאשים את תומכי בנט – תעלה על ליבך את מידת הענוה (או הביקורת העצמית או היושר) שהיא מידה טובה מכל המידות הטובות.

    Liked by 1 person

  30. יאיר, ממש פתחת אש בנגמ״ש של ישראל השנייה. אין ספק שהנטיה המזרחית להתלכד סביב מנהיג (אני משתדל לא להשתמש במילה מלוכנות) הקלה על אריק שרון לעשות את ההתנתקות. אם זה היה לטוב או למוטב, אני לא חושב שההיסטוריה עוד החליטה.

    אהבתי

  31. לפחות דבר אחד טוב יצא מההתנתקות. הרבה מאוד מצביעי שמאל לשעבר התפכחו מההזיה על שלום עם הפלסטינאים. הניסוי-למעשה הזה לא היה יקר באופן משמעותי, פרקטית, ביחס לתועלת. בסך הכל ויתרנו על מעט מאוד אדמה באופן יחסי, אבל הרווחנו את ההבנה שאין שום טעם במהלך דומה ביהודה ושומרון, כמו גם גיזרה שבסופו של דבר עולה לנו בפחות חיי אדם ומשאבים באופן כללי מאשר לו היינו נשארים שם. בזכות ההבנה הזו אנחנו גם מרוויחים הרבה יותר אדמה בגזרת יהודה ושומרון מאשר הפסדנו בעזה.

    Liked by 2 אנשים

  32. א-מחיה, מסכים ומוסיף: פיצול הרשות מאפשר לישראל להגיד שאין פרטנר.

    ישנה גם האופציה של הפתרון הדמוגרפי לסכסוך הישראלי-ערבי. יהודים יעשו הרבה ילדים, הפלסטינים יהגרו או יעברו לילודה מתחת לשיעור התחלופה ואפשר יהיה לספח את יו״ש. את עזה לא ניתן יהיה לספח גם בעוד מאה שנה. אז היא הייתה נטל על פתרון דמוגרפי לסכסוך. היום זה לא נראה בלתי אפשרי שתסיים כעיר-מדינה עצמאית בחסות מצרית.

    Liked by 1 person

  33. תמריץ,
    הנטייה למנהיגות חזקה נמצאית יותר בשמאל מאשר בימין.
    בימין/מזרחיות זה יותר מגיע מתפיסה סמלית שרואה בעם כמשפחה גדולה (ולכן גם דורשת אב למשפחה), בשמאל זה מגיע יותר מתוך תפיסה דיקטטורית-אפלטונית.
    ה"מנהיגות החזקה" של ביבי היא תיקון עצום לעומת המנהיגות החזקה של שרון. הליכוד היא מפלגה דמוקרטית לעילא, שמתנהל בה שוק דעות תוסס. אין שם הליכה עיוורת אחרי ביבי. להיפך, ביבי מצליח לקרוא הכי טוב את בוחרי הליכוד ולתת להם את מבוקשם.
    ההשוואה של ביבי לשרון אינה נכונה.

    בעיני מה שביבי/הליכוד נתן למסורתיות, מלבד פרצוף ופה, זה את שיח הדעות המגוון. שאני יכול לקוות שימנע חרפה דומה לתמיכה בהתנתקות.

    אבל חרפת ההתנתקות מזכירה שגם המסורתיות צריכה את עוגני אחיותיה – הדתיות והחרדיות.

    אהבתי

  34. יאיר
    הטיעון שאין הליכה עיוורת אחרי ביבי נראית לי מנותקת לגמרי מהמציאות. זה נכון שההליכה עיוורת קיימת בכל הציבורים ולא רק אצל בוחרי ביבי אבל נתקלתי אצל חלק ממעריצי ביבי בתופעות מדהימות למשל לפני כמה זמן טענתי בפני תומך ביבי שההתנהלות בשומר החומות תחת שילטון ביבי היתה בזיון – הוא ענה שאני מבלבל במוח ביבי לא היה ראש הממשלה בשומר החומות …

    אהבתי

  35. משה, ענית לעצמך בעצמך: הליכה עיוורת קיימת אצל כולם. מה שאתה מתאר קורה לי עם בוחרי בנט שנצמדים לבחירתם ומצדיקים אותה בק"ן טעמים.
    כולנו כך.
    באתי לומר 2 דברים:
    1. ההליכה אחרי ביבי היא פחות עיוורת מאשר אחרי שרון (כי מתקיימים לה במקביל תהליכים דמוקרטיים).
    2. הטרנד הנוכחי (בעיקר של גדי טאוב) המרומם את המסורתיות לדרגת שומר הסף של העם, אין לה על מה לסמוך. עם כל חיבתי והערכתי הרבה למסורתיות (ולמסורתיים) אני מכיר במגבלותיה. ללא חיבור לדתיות היא תיפול כפי שקרה לה בתמיכתה בהתנתקות.
    הטענה שלי כלפיה אינה במישור האידיאולוגי (מדוע תמכתם בויתור על חבל ארץ), אלא במישור האנושי-חברתי (כיצד אפשרתם להרוס את חייהם ומפעל חייהם של רבבות).

    אהבתי

  36. יאיר
    תעשה ניסוי מחשבתי. אם היה עולה ראש ממשלת שמאל שהיה דואג לשמר את תקציב ההתנחלויות שלא יפגע בשקל אחד – כמו שביבי שמר על הרכב הבג'ץ – השמאל היה משאיר אותו בראשו 12 שנה או מראה לו את הדרך החוצה?!

    אהבתי

  37. 1. את זה בדיוק עשה רבין והשמאל השאיר אותו במקומו.
    2. 12 שנים זה באמת המון זמן במונחים של הסכינאות הפוליטית בשמאל.
    3. הימין השאיר את ביבי כי הוא קבילת דברים אחרים בתמורה. לא את תיקון מערכת המשפט, אבל דברים אחרים.

    Liked by 1 person

  38. חייל זקן, נראה שמנהיג הג׳יהאד האיסלמי חושב כמוני..

    מנהיג הג'יהאד האסלאמי, זיאד נח'אלה, אומר בריאיון לעיתון הלבנוני אל-אח'באר, כי ההקלות האזרחיות שישראל נותנת לעזה הן ניסיון לשחד את הפלסטינים הנצורים כדי להרחיק אותם מהלחימה בישראל. הוא גם מתח ביקורת על המתווך המצרי שאמנם עכשיו בונה בעזה, אבל אחרי מבצע שומר החומות התנה את השיקום בכך שארגוני הטרור לא יפתחו בסבב לחימה נוסף. לדברי נח'אלה, ארגוני הטרור חייבים לשמור על מצב של עימות מתמשך עם ישראל בעזה: "אני לא אומר מלחמה לא מוגבלת בהכרח, אבל לא מתקבל על הדעת שישראל תהיה רגועה בעניין רצועת עזה, שהפלסטיני בעזה לא יילחם, בעוד שהפלסטיני בגדה המערבית נלחם. עזה חייבת להיות בתוך החישובים של ישראל כמי שכל הזמן מאיימת עליו". בנוגע להקלות אמר נח'אלה: "אם אני אזרח ערבי שמסתכל על עזה, אז אני שואל: מה הבעיה בעזה? פועלים יוצאים לעבוד בישראל. המעברים פתוחים ואנשים מקבלים טיפול בישראל. יש גם קו מסחרי עם מצרים. בסוף זהו ניסיון לשחד את הפלסטינים הנצורים, להרחיק אותם מההתנגדות". בריאיון מתח נח'אלה ביקורת על המתווך המצרי שנוטה לצד ישראל ואמר כי אחרי מבצע שומר החומות המצרים אמרו לארגוני הטרור בעזה ש"לא ייתכן שאנחנו נבנה לכם ואז תלכו למלחמה וכל מה שנבנה ייהרס. זה נועד לכבול אותנו, מה שמשרת את ישראל". מחר, אמר נח'אלה, יבואו מדינות עשירות אחרות שיהפכו את עזה לסינגפור החדשה כדי להבטיח שקט: "העקרון ביחס אלינו הוא אי קבלה של דו קיום עם האויב הישראלי. על בסיס זה הסכסוך מתנהל. ייתכן שחלק מהגורמים לא יאהבו את הדברים האלה וגם חלק מההפלסטינים, אבל זה התפקיד שלי וזאת הזהות של תנועת הג'יהאד האסלאמי וזאת הזהות שצריכה להיות של כל הפלגים". (טלגרם כאן 11)

    Liked by 1 person

  39. תמריץ,
    בכל הקשור לתבונה טקטית צמרת החמאס עושה בית ספר לגנרלים הישראלים, בעזה ובג'נין

    אהבתי

  40. משה,

    לגבי הליכה עיוורת אחרי מנהיג. עיקר התמיהה שלי היא על בוחרי לפיד. במה הם בוחרים בעצם? האם הם יודעים במה הם בוחרים? מה לפיד עשה בחייו שגורר כזה בסיס בוחרים גדול ונאמן? האמת שמגיע לו ישר כח בעיקר על זה, אבל כרוה"מ, סימן שאלה גדול.

    Liked by 3 אנשים

  41. תמריץ, לא הבנתי את הטיעון שלך. ירידת הריבית שקולה לעליית מחירים. אם מחיר אג"ח או מניה עולה הרווח העתידי שלי (הריבית) יורד.

    אהבתי

  42. ממתי מודדים תנועה של מחירים מהפרספקטיבה של המוכר. מודדים אותה מהפרספקטיבה של הקונה, של הצד שמקבל מוצר ומשלם. מי שמקבל את הכסף משלם עליו פחות בירידת הריבית.

    אהבתי

  43. הלווה מוכר התחייבות עתידית, המלווה קונה התחייבות עתידית. אתה מתאר זאת כאילו הלווה קונה כסף – מה שנכון – אבל במקרה הזה כל מוכר קונה כסף תמורת המוצר שהוא מוכר. ולכן לשם ההפרדה בין מוכר וקונה נהוג שהקונה נותן כסף והמוכר מוצר, במקרה שלנו התחיבות עתידית.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: