סטטיסטיקות צרפתיות

כצפוי הנשיא מקרון יזכה לקדנציה שנייה. ההתמודדות בינו ללה פן היא עוד מערכה במלחמה במערב בין גלובליסטים ללאומנים. כמו בבחירות 2020 באמריקה הגלובליסטים ניצחו. מעניין להשוות בין טראמפ ללה פן מבחינת התפלגות התמיכה. כמו טראמפ, גם לה פן נהנית מאהדה עצומה בקרב מעמד הפועלים. לפי אחד הסקרים היא זוכה בקרבו ברוב עצום של שני שלישים! השמאל מתיימר לייצג את העובדים, אבל זו יומרת שווא. בני מעמד הפועלים מעדיפים כיום את הימין אשר מעניק להם גאווה בזהות הלאומית. לעומת זאת בקרב בעלי המקצועות החופשיים רואים תמונת מראה ומקרון מביס את לה פן. שוב פערי הימין והשמאל מתבררים כפערי השכלה.

מה שהפתיע אותי ואינו זהה למצב לאמריקה הוא האופן שבו מתפלגים הקולות בקרב הצעירים. בעוד שבאמריקה הצעירים אוהדים באופן טוטאלי את המפלגה הדמוקרטית, והמבוגרים נוטים לעבר הרפובליקנים, הרי שבצרפת הזקנים מעדיפים את מקרון ברוב גדול ובקרב הצעירים שמעל גיל 24 לה פן זוכה לרוב. בארה״ב מצביעי טראמפ הם אלו שמתים מזקנה ונקברים מדי יום, ואילו בצרפת התמונה הפוכה. גם בסקנדינביה ראיתי שהתמיכה בימין אינה קטנה עם הגיל. אם כך פרוגרסיביות הצעירים היא תופעה אמריקנית ולא אוניברסלית. פה בארץ בוודאי אינה קיימת לאור ריבוי הצעירים הדתיים והחרדים.

אולי ההסבר לפער בין אירופה לאמריקה נעוץ באופיו החילוני של הימין האירופאי. ימין זה אינו מתנגד להפלות, ואפילו הסלידה שלו מהאיסלאם יכולה להיתפס פשוט כהיאחזות בחילוניות. הימין האמריקני לעומת זאת מזוהה זיהוי עמוק עם הדת. התחלנות המערב מרחיקה את הצעירים מהמפלגות הקשורות לדת. אבל לא מהימין החילוני.

47 תגובות על ״סטטיסטיקות צרפתיות״

  1. היחידה הרב מימדית של כוכבי

    אהבתי

  2. פערי ההצבעה בין הגילאים הם אכן מפתיעים. לכאורה זקנים חושבים כמו בעבר הפרימיטיבי ואילו צעירים מודעים יותר להתקדמות החשיבה האנושית. היית מצפה שהראשונים יהיו ימניים והאחרונים יסלדו מהימין. זה הדפוס באמריקה, אבל לא בצרפת. ואולי חשוב להגיד גם שלה פן היא שמאל-מרכז כלכלי (בעד מדינת רווחה נדיבה, אבל ללא עניין בשבירת ההיררכיות של עושר ועוני על ידי מיסוי עשירים או הלאמות). היא דומה בכך לטראמפ אבל לא למפלגה הרפובליקנית. לכן ייתכן שיש לה יותר קסם מבחינת הצעירים.

    אהבתי

  3. תמריץ,
    כדאי שתלמד מהאקלימיסטים. עובדות שלא מתיישבות עם התיאוריה הן פייק ואסור להתייחס אליהן

    Liked by 1 person

  4. תמריץ,
    עם מה שכתבת בפוסט הסכמתי באופן כללי, אבל עם דבריך בתגובתך "לכאורה זקנים חושבים כמו בעבר הפרימיטיבי ואילו צעירים מודעים יותר להתקדמות החשיבה האנושית" אינה נכונה גם לכאורה.
    צעירים אינם מודעים להתקדמות החשיבה האנושית ולו בגלל שהם לא מכירים את החשיבה של אתמול והם נולדים למציאות קיימת (שנדמית בעיניהם כמצב הנתון זה דורות).
    דווקא זקנים מודעים יותר להתקדמות החשיבה האנושית. והם בוחרים את הבחירות שלהם (למשל בקלפי) מתוך אותה מודעות.
    אל תהפוך את הבחירה של אנשים לדטרמניסטית ומאולצת במקום לבחירה מושכלת מתוך רצון.

    Liked by 3 אנשים

  5. יאיר אני לא בטוח שאנחנו חושבים משהו שונה לגופו של עניין. השקפת העולם של הצעירים לרוב פרוגרסיבית יותר בעוד זו של הזקנים מעוגנת בעבר. אני לא אומר שהצעירים בהכרח טובים יותר בבחירותיהם. זה גם תלוי הקשר. אם מדובר ברוסיה נשמח שהצעירים פחות נלהבים מהמלחמה של פוטין. אם מדובר בארה״ב נתבאס שהצעירים סוציאליסטים ואנטי ישראלים.

    בכל אופן זה מעניין ומפתיע שההצבעה ללה פן שכיחה יותר דווקא אצל הצעירים.

    אהבתי

  6. יש בדבריך,
    התמיכה בימין באירופה היא על רקע ההגירה המוסלמית, ולכן אנשים שהם פרוגרסיבים באורחות חשיבתם (כולל צעירים) עדיין יכולים לחשוש מהגירה וזה מוביל אותם להצביע לימין.
    (ואנחנו רואים גם אנשי שמאל שמצביעים ללה-פן לנשיאות בגלל שיטת "הפתק הכפול").
    בארה"ב בעיית הגירה לא מתקרבת למימדים של אירופה והיא יותר כלי ניגוח פוליטי מאשר חשש שוטף של האזרחים.
    התמיכה בימין בארה"ב היא על רקע שמרני (דמותה וכלכלתה של ארה"ב) בלבד ולא על רקע של נגד הגירה.

    Liked by 1 person

  7. אני לא מומחה גדול לצרפת, אבל עדיין כמה הערות:

    א. "השמאל מתיימר לייצג את העובדים" – אף אחד בצרפת לא מחשיב את מקרון "שמאל" ואף אחד לא מעמיד פנים שהוא מייצג את מעמד הפועלים. כל סיפור עלייתו של מקרון היה שבירת מפלגות השמאל והימין הקיימות וארגון הפוליטיקה הצרפתית מחדש בין מרכז אליטיסטי ושוליים סוציאליסטים. הוא במוצהר אחד המועמדים הימניים ביותר מבחינה כלכלית. שמאלנים משכילים מצביעים למלנשון, וסביר להניח שלא־מעטים מהם הצביעו בסיבוב השני ללה־פן, או שלא הצביעו.

    ב. הבדל חשוב בין ארה"ב וצרפת הוא התשתית המפלגתית. בארה"ב המאבקים המודרניים מתלבשים על תשתית קיימת של שתי מפלגות דינוזאוריות ששומרות על שליטה מוחלטת בפוליטיקה באמצעות שיטת בחירות (ותרבות פוליטית) שמקשה מאוד על כניסת שחקנים חדשים. המצביעים האמריקאים ברובם מצביעים לאות D או R שנמצאת ליד שם המועמד בלי לחשוב יותר מדי מעבר לזה. בצרפת המפלגות ה"ממסדיות" חוסלו כמעט לחלוטין (בסיבוב הראשון הגיעו מועמדותיהן למקומות החמישי והתשיעי(!)). זה אומר שלצעירים פחות קל למצוא איזו "ברירת מחדל" להצביע לה.

    ג. למרבה הפלא, נראה שצרפת פחות שסועה פוליטית מארה"ב. הפוך ממה שהייתי מדמיין לפני עשר או עשרים שנים. נכון שהמיינסטרים עדיין מתייחס ללה־פן כסכנה נוראה, אבל עדיין אני מתרשם שהיא נוכחת בתקשורת וזוכה ליחס סביר כבן־אדם וכפוליטיקאית, מה שאי אפשר להגיד על פוליטיקאים ימניים בולטים בתקשורת הממסדית בארה"ב.

    ד. אני לא בטוח אם הנתונים הכלכליים תומכים בזה, אבל הרושם האנקדוטלי שלי הוא שלאמריקאים צעירים ועירוניים עדיין יש מספיק כסף כדי לחיות בעולם פנטזיה גלובליסטי, והצעירים הצרפתים רואים את הארנק מתרוקן ומחפשים פתרונות בשוליים הסוציאליסטים. אני צריך לבדוק אם זה באמת מתיישב עם הנתונים.

    Liked by 2 אנשים

  8. יאיר, "התמיכה בימין באירופה היא על רקע ההגירה המוסלמית" – אלה חדשות מהעשור הקודם. נושא ההגירה די מיצה את עצמו, האליטות משתדלות בשקט להגביל את ההגירה או את השלכותיה בלי להודות בטעות, וההמונים מתרגלים למצב הקיים ומוצאים נושאי שיחה חדשים. האוכלוסייה שמצביעה נגד הגירה היא בעיקר השבעה אחוזים שהצביעו לאריק זמור בסיבוב הראשון. אנשי שמאל מצביעים ללה־פן כי היא אשת שמאל כלכלי מובהקת. רואים את אותו הדבר בשאר אירופה, כל המפלגות שבנו את עצמן על התנגדות להגירה כבר עברו את השיא, ומתחילות לחפש נושאים חדשים לדבר עליהם (או שנשארות בהגירה ומכירות בכך שלא יהיו להן מצביעים חדשים).

    אהבתי

  9. איני משוכנעת שצעירי אירופה אינם דתיים.
    רובם אחוזי יראת כבוד (בכל מובני המונח) מדת האקלים ונביאיה + מאמינים, ללא צל צילו של פקפוק, בהטבות וובזכויות שלתפיסתם מגיעות להם מעצם לידתם (בלי כל קשר למעשיהם, מאמציהם ומילוי חובותיהם).
    לא מדובר רק ב"זכותם הטבעית" לשכר לימוד אוניברסיטאי חינם ו/או בזכותם להינות מפנסיה נדיבה החל מתחילת שנות השישים שלהם (למרות שתוחלת החיים כבר נושקת ל 80).
    מה שהופך רבים מהצעירים הללו לתומכי סוציאליסטים זקנים כמו ברני סנדרס בארה'ב ומלנשון בצרפת.
    גם לה פן, למרות תיוגה (החצי מוטעה?) כ"ימין קיצוני", היא הרבה יותר סוציאליסטית ממקרון שמתויג כ"שמאל – מרכז". מקרון נתפס בצרפת כאליטיסט מנותק, שדואג בעיקר לעשירים ולמבוססים, ואילו לה פן כעממית יותר. מה שיכול להסביר את נטיות ההצבעה של צעירים צרפתים רבים.

    ההתפתחות האחרונה, שהצליחה להדהים אפילו אותי, היא רצון רבים מהם לשלול את זכות ההצבעה בבחירות מבני 65 ומעלה. כלומר העדפה לשלול זכות אזרח בסיסית מ"אחרים", במקום לדרוש מעצמם לטרוח להגיע לקלפי ולהצביע.
    חלק מהתנועה העולמית של "אוקיי בומר", שהתחילה בניו זילנד, ומטרתה להפחית (עד לבטל) את כוח ההשפעה של בני דור הבייבי – בום.

    כתבה על הנושא שכותרתה "מלחמת הדורות בצרפת".
    מכילה גם מעט סטטיסטיקות הצבעה צרפתיות (פורסמה בין הסבב הראשון לזהב השני).

    https://www.maariv.co.il/news/world/Article-912525

    קטע מהכתבה:
    " … בכל הנוגע לאוכלוסיית הבוחרים בצרפת, משקלם של בני 65 ומעלה אכן גדול יותר בגלל הזדקנות האוכלוסייה, והם מהווים 27% מכלל המצביעים, בעוד שבני 18 עד 24 מהווים רק 11%. בני 25 עד 34 מהווים יותר מ־25% מציבור הבוחרים. אבל יש פערים גדולים בשימוש בזכות ההצבעה לפי קבוצות הגיל: כך למשל, בסיבוב הראשון של הבחירות הנוכחיות נמנעו 42% מבני 18 עד 24 מלהצביע, כמו גם 46% מבני 25 עד 34. לעומת זאת, בקרב בני 60 עד 69, רק 12% לא הצביעו. מעל גיל 80 שיעור ההימנעות מהצבעה הינו מתחת ל־4%.

    כלומר, על פניו נראה שהצעירים פשוט צריכים לצאת להצביע ולממש את זכותם, אבל, למרבה הפלא, התברר שלקריאה הגוברת שלהם לשלילת זכות ההצבעה מבני 65 ומעלה יש תומכים רבים – באקדמיה ובמגזר העסקי והציבורי. גם אם, לדעת רבים, צריך להתקדם בדרך זו בזהירות …".

    Liked by 2 אנשים

  10. שי,
    אם ההצבעה ללה-פן היא על בסיס כלכלת השמאל שלה, אז למה מצביעיה לא מצביעים ישירות למועמדי השמאל?
    כנראה שלה-פן מביאה עוד דברים שמועמדי שמאל לא מביאים, כמו למשל יחסה להגירה. לא באופן המודגש של זמור, אבל באופן שנותן לה עדיפות.

    Liked by 1 person

  11. אני לא אומר שהגירה לא משחקת תפקיד ובטח לא שההצבעה ללה־פן היא רק על בסיס כלכלת שמאל. אני אומר שההגירה היא נושא אחד מרבים, ולא בהכרח מהמשמעותיים ביותר. לכן הגבתי למשפט "התמיכה בימין באירופה היא על רקע ההגירה המוסלמית". לדוגמה, אחד הנושאים המשמעותיים ביותר בפוליטיקה הצרפתית שזוכים לכמעט אפס תשומת לב מחוץ לצרפת הוא האנרגיה הגרעינית – יצא לי לשמוע שמאלנים שאומרים במפורש שהם לא שוקלים אפילו את מלנשון בגלל שהוא מתנגד לאנרגיה גרעינית. ויש עוד הרבה סיבות אחרות למה שמאלן־כלכלית יבחר להצביע ללה־פן ולא למועמדי שמאל אחרים.

    Liked by 1 person

  12. עקבתי אחרי הבחירות בצרפת ברפרוף בלבד. ובמילא – התמצאותי בנעשה בצרפת שטחית ביותר.
    אבל התרשמתי שבשני סבבי בחירות אלו עלו נושאים *נוספים* למדיניות כלכלית ימנית או שמאלית והיחס להגירה ולמהגרים.
    נושאים שעבור מצביעים רבים יכלו להטות את הכף בבחירה בין מקרון לבין לה פן.

    א. המלחמה באוקראינה, והדילמה בין העוינות לתוקפן פוטין לבין הרצון שלא להטיל סנקציות כלכליות שעלולות לפגוע קשות לא רק ברוסיה אלא *גם* במעמד הבינוני והנמוך בצרפת.
    מקרון האשים את לה פן כשבוייה בידי פוטין, גם בשל הלוואותיה. ואילו לה פן האשימה אותו כמנותק מקשיי הקיום של רוב תושבי צרפת.

    ב. העמדה כלפי האיחוד האירופי: העמקתו או הגבלתו. מקרון הוא מגדולי הגלובליסטים, התומכים בחיזוק האיחוד האירופי, ואפילו מתיימר להנהיגו (כיום הוא הפוליטיקאי המנוסה ביותר מבין המדינות הגדולות של האיחוד).
    לה פן ביטאה חלחלה מכך שיתכן שמנהיגים זרים כלשהם יפקדו על חיילי צבא צרפת, ותמכה ביתר עצמאות מבריסל.

    ג. ב. גם בהקשר לשני הנושאים הקודמים – מדיניות האנרגיה הראויה של צרפת ושל האיחוד האירופי:
    – יתר הסתמכות על כורים גרעיניים (למרות עמדת גרמניה)
    – חתירה מואצת יותר לאנרגיות מתחדשות (כשאיפת הירוקים והאקלימו-פובים).
    – המשך היבוא החופשי של גז ונפט מרוסיה

    Liked by 3 אנשים

  13. ללא קשר לנושא לה-פן,
    אם הצעירים במדינתך יותר ימנים, קפיטליסטים ויזמים מהמבוגרים שבה – אז יש פוטנציאל למדינה.
    אם הצעירים במדינתך סוציאליסטים יותר מהמבוגרים שבה – המדינה בבעיה.
    נראה לי שזה המצב בצרפת.

    Liked by 1 person

  14. לא נראה לי שמספרם של המבוגרים מעל גיל 65 בצרפת – גבוה.
    יש בצרפת 48 מיליון בעלי זכות בחירה. נניח שאדם חי עד גיל 82 בממוצע. כלומר יש 64 שנתונים בעלי זכות בחירה (השנתונים מגיל 18 עד גיל 82). לכן אם נחלק 48 מיליון ל-64 נקבל שבכל שנתון יש 750 אלף מצביעים.
    עכשיו נקח את המבוגרים מעל גיל 65. הם מהווים 27% מכלל המצביעים כלומר 12.96 מיליון איש. נחלק אותם ב-17 (זה מספר השנתונים בין גיל 65 לגיל 82) ונקבל 762 אלף מצביעים לשנתון. כלומר בכל שנתון של מבוגרים יש מעט מעל לממוצע.
    לעומת זאת אם נקח את הצעירים בין גיל 18 לגיל 35 נראה שהם מהווים 36% מכלל המצביעים כלומר 17.28 מיליון מצביעים לחלק אותם ל-17 שנתונים (השנתונים בין גיל 18 לגיל 35) – נקבל שאצל הצעירים יש יותר ממיליון מצביעים בכל שנתון. הרבה יותר מאצל המבוגרים.
    לעומת זאת אצל גיל הביניים (35 עד 65) יש מעט מצביעים בכל שנתון. הם מהווים 37% מהאוכלוסיה שזה 17.76 מיליון מצביעים. נחלק אותם ל-30 השנתונים נקבל 592 אלף מצביעים בכל שנתון.
    מסקנה: מספר הצעירים בצרפת היה נמוך בעבר הקרוב אבל עכשיו הוא נוטה לעלות ומספרם היום הוא גבוה. הסיבה לכך שהמבוגרים משפיעים יותר היא כנראה בגלל שהם מצביעים הרבה יותר (משהו כמו 90% לעומת 55%).

    אהבתי

  15. לנטול ח:
    בססתי את דברי ע"פ הנתונים שהביאה קמילה.
    ע"פ הנתונים שאתה הבאת נראה שבכל שנתון יש בערך את אותה כמות אוכלוסיה.
    כלומר כל משפחה מביאה 2.1 ילדים בממוצע כאשר 2 ילדים מתוכם ממשיכים להביא צאצאים.
    זה אומר שהאוכלוסיה לא צעירה ולא מבוגרת.
    כמו כן לפי הנתונים שהבאת עד שנת 2100 אוכלוסיה צרפת תשאר פחות או יותר קבועה.

    אהבתי

  16. הסיפור הגדול כאן הוא שהאשימו את טראמפ בשנאה והסתה, שגרמה לעלייה בתקריות אנטישמיות, אבל מסתבר שבממשל ביידן הדמוקטי זה עוד יותר חמור.

    Liked by 3 אנשים

  17. לא ברורות לי הסיבות ל*עלייה* הדרמטית ב"תקריות" האנטישמיות בכל מדינות המערב. לא רק בארה'ב.
    ליתר דיוק אני יכולה לחשוב על יותר מדי סיבות, ואין לי מושג לגבי משקלן היחסי.
    אם יש לכם הערכות / ניחושים לגבי 6 הסיבות שציינתי (ו/או סיבות נוספות) – אשמח לקראם.

    א. עלייה מתמדת באחוז המוסלמים באוכלוסיית מדינות המערב, והתרכזותם בשכונות מסוימות. (ובמקביל ירידה מתמדת באחוז היהודים ומשקלם+ מגמת התפזרות מהשכונות היהודיות לשעבר).
    עצם המספרים – מעבירים תחושות של כוח או של חולשה.
    הם גם משפיעים על אופן הטיפול של הרשויות בתוקפים מוסלמים בהשוואה לאופן הטיפול בקורבנות יהודים .

    ב. יחסי נתניהו – טראמפ נתפסו (בעיקר ע'י שונאי טראמפ) כחמים מידי ו/או יחסי נתניהו – אובמה נתפסו על ידם כקרים מדי.
    בהעדר היכולת להוציא את חמתם על נתניהו – הם הענישו את "נערי המלקות" שלו. כלומר את היהודים.

    ג. קשיי מגפת הקורנה תיעלו רבים להאשים את "כולאי הברקים" הקלאסיים של ההיסטוריה האנושית – קרי את היהודים. כמו במגפות קשות קודמות.
    היו שטענו שהקורונה היא "וירוס יהודי" (להבדיל מוירוס סיני), שהופץ בכדי לסייע ליהודים להתעשר ממכירת חיסונים ו/או בכדי לחזק את שליטת היהודים (מאחורי הקלעים כמובן) ברשויות ומכאן באזרחי התמימים.

    ד. העדר ענישה מחמירה והעדר הרתעה.
    הנחת בסיס: האנטישמיות רוחשת תמידית מתחת לפני השטח, הן בקרב מוסלמים והן בקרב נוצרים. מכאן שביטויים גלויים של אנטישמיות הם במידה רבה עניין של הימצאות תגמולים חיובים ושלילים ואווירה חברתית. ידוע שרוב התקריות האנטישמיות לא מדווחות כלל לרשויות + פעמים רבות הן זוכות בתמיכה של הסביבה הקרובה ולא בגינוי.
    גם כשמדווחות התקריות – פעמים רבות הרשויות מעדיפות לתייג את המקרים כפליליים או כנובעים מבעיות נפשיות ולא כפשעי שנאה אנטישמים. מה שמקשה על הרתעת מבצעי התקיפות האנטישמיות הבאות.

    ה. האשמת הקולוניאליסטים הישראלים בפשעים כנגד ילידים אומללים + תפיסת כל יהודי העולם כתומכים בפשעי ישראל. האקדמיה (שרבים ממרציה יהודים) מצליחה, בהצלחה מוגזמת, להחדיר לראשי הסטודנטים במערב את "תורת המוסר" של אדוארד סעיד. על פי תיאוריה זו – ברור מדי, לגבי הסכסוך הישראלי ערבי, מיהם הקורבנות הקדושים המעונים ומיהם המנובלים האכזריים.
    שגריר ארה'ב בישראל לשעבר (דיויד פרידמן) סיפר שזועזע ללמוד שסטודנטים למשפטים באונ' ליגת הקיסוס (ללא ספק מאוד אינטליגנטים) טענו שהכיבוש הישראלי מצדיק את הטרור המופנה כלפי ישראל. לכך יש להוסיף את הממצא שכרבע מהיהודים הצעירים בארה'ב תומכים בתנועת ה BDS. כאשר אפילו יהודים רבים כל כך שוללים את זכות הקיום של המדינה היהודית – לא מפליא שאמונות שכאלו הולכות ומתפשטות במערב, ושאר היהודים מתקשים להתגונן.

    ו. העמדת היהודים (החזקים והעשירים) כהיפוך המוחלט של תנועת BLM.
    לתפיסת רבים – היהודים הם בעלי זכויות היתר והשחורים הם בעלי זכויות החוסר.
    מכאן ריבוי תקיפות יהודים על ידי שחורים. ובעיקר של יהודים אולטרה – אורתודוקסים, קלים לזיהוי, מחתך סוציו-אקונומי די דומה לשלהם (ומתגוררים בשכנות די קרובה). נשכחה העובדה שהרבה יהודים תמכו בתנועה לזכויות האזרח של מרטין לותר קינג, וזכורה העובדה שיהודים רבים הם בעלי הדירות שבהן מתגוררים בשכירות שחורים (ולעיתים היהודים זורקים שחורים, שלא שילמו שכ'ד, מבתיהם לרחוב).

    Liked by 1 person

  18. לקמיליה. א׳ משמעותי מאוד ואולי מגמד את שאר הסיבות.
    ב׳ רלוונטי מאוד לשנאת ישראל בקרב הדמוקרטים, אבל ייזהרו מאוד מלקשר זאת עם היהודים כאינדיבידואלים.
    ג׳ כנראה באמת משמעותי בקרב חוגי שוליים שהקורונה עבורם חגיגת תיאוריות קשר
    ד׳ תמיד נכון, בטח בבתי המשפט בצרפת
    ה׳ מאוד נכון אבל לא יודע כמה מתחבר לביצוע תקיפות ספוראדיות. המאמינים בגישה הזו רוצים לראות בהשמדה של ישראל כולה ונטולי עניין זדוני אלים ביהודים יחידים, לפחות אלו שלא באו להרצות בעד ישראל בקמפוס שלהם.
    ו׳ נכון בקרב חוגי שוליים אבל מכיוון שאלו החוגים שמבצעים תקיפות, זה משמעותי מאוד

    Liked by 1 person

  19. עד כמה יש שינוי מעידן טראמפ לעידן ביידן בריכוזי מוסלמים בשכונות מסוימות?

    לדעתי ההסבר שונה:
    בניגוד לממשל טראמפ שדיבר על "חזרה לערכים האמריקאים המשותפים" ועל "הטוב המשותף" (גם אם אישית טראמפ היה אדם וולגרי), ממשל ביידן והמפלגה הדמוקרטית עסוקים בפוליטיקת זהויות באופן עמוק (גם אם ביידן אישית הוא שמאל רך ולא שמאל קשה).
    במצב שכזה, עם כל הדיבורים היפים, השמאל מייצר פרגמנטציה של החברה ומחזק את הבדלנות והשנאה בין-גזעית בארה"ב (ובכך מעודד תקריות אנטישמיות).
    מאז עליית ביידן, התקשורת והבידור בארה"ב מפיצים תעמולה פרוגסיבית ללא הפסק. זה התחיל כאנטי-טראמפ עוד לפני ביידן אבל התחזק מאז. אתה בא לראות גיבורי-על מכסחים את הצורה לרעים ומקבל יחד עם זה פרופוגנדה פרוגרסיבית שחותרת תחת יסודות החברה.
    מישהו ראה את "הפלקון וחייל החורף"? אני בעד שקפטן אמריקה יהיה שחור, אבל למה זה צריך להגיע עם מנה ענקית של קיפוח של שחורים, ושנאה בין גזעים?

    לכן סיבה ו נראית לי העיקרית.

    אהבתי

  20. היחידה הרב מימדית של כוכבי – מורשת אייזנקוט.
    אמל"ק: בעוד שחילות האוויר, היבשה ואחרים נדרשו לדרג אנשי קבע לפי מפתח קשיח של שלוש קבוצות איכות, דווקא בחיל משאבי אנוש (אכ"א) חרגו מהפקודות. רוב קציני ונגדי החיל זכו להשתבץ בקבוצה א' או במעמד "בולט לחיוב" – שמגנים עליהם מפני צמצום הכוחות השנתי, וכך בזכות "קומבינת החסינות" קיבלו אנשי משאבי אנוש בצה"ל (אכ"א) הגנה מפיטורים.
    https://jokopost.com/security/36874/?fbclid=IwAR2_USe9IIE88x7D681mChpkrJckwBYyI57Md9–8kZMWGSNw08_mz2PH4A

    Liked by 1 person

  21. יאיר, הבעיה עם טיעונך היא שהפרוגרסיביות הקשה התחילה בין היתר כתגובה לטראמפ עוד בעידן טראמפ. למשל מהומות BLM.

    אהבתי

  22. תמריץ
    הפרוגרסיביות הקשה התחילה עוד לפני טראמפ היא התחילה בימי אובמה. ההצלחה המדהימה של ברני סנדרס לקבל מעל 40% מהקולות הדמוקרטיים מול קלינטון מבהירה היטב את המהפכה שעברה המפלגה הדמוקרטית בימי אובמה.

    Liked by 2 אנשים

  23. הכרזה הזו של אור רייכרט היא זילות השואה.. מבחינת הערבים פלשנו להם לארצם, והציפיה שחברה שבטית נחשלת תשלים עם זה לא הייתה הגיונית מלכתחילה. ז׳בוטינסקי הבין זאת היטב. הדברים האלימים והרצחניים שהערבים עשו מאז תחילת הסכסוך הם חלק מהנורמות האנושיות שלצערנו תמיד היו ברבריות.
    הגרמנים, לעומת זאת, רצחו עם חסר נשק, שלא היווה עליהם שום איום ולא התיימר לשלוט בארצם ואפילו התגייס לצבא שלהם ושירת בו בגאווה. זה הרבה יותר יוצא דופן.

    Liked by 2 אנשים

  24. בנטיזם ליבתי

    אהבתי

  25. חייל, אני בטוח שאתה עוד מחכה שמנחם בגין יפרוש בסיני, ששרון יגן על נצרים כמו על תל אביב ושביבי ימוטט את שלטון החמאס ויספח את הגדה. להבטחות בחירות אין שום ערך..

    Liked by 1 person

  26. זה שהבטחות בחירות הן חוזה שהופר – מילא.
    המוזר הוא שבנט וימינה מאשימים את אחד מהחותמים על החוזה בכך שהוא מתעקש לקיים את החוזה. זה הזוי.

    Liked by 1 person

  27. גוף פוליטי שבג"ץ מבטל את החלטותיו כאשר בג"ץ חושב שמישהו נפגע (כמו פסילת בל"ד מלהשתתף בבחירות או עופר כסיף), אבל לא כאשר ח"כ שכבר נבחר וקיבל מנדט מהעם מאבד את זכויותיו. זכויות שהן לא זכויות אישיות שלו אלא של ציבור בוחריו.

    Liked by 1 person

  28. תמריץ,
    מתי מיכאלי הולכת למקווה? מתי הורוביץ עובר לקרוון?
    שכחת ששרון הוא זה שפרש מהליכוד. רוב הפוליטיקאים משתדלים לקיים את מה שהבטיחו ואינם מתכחשים לאידיאולוגיה שממנה נבעו ההבטחות

    אהבתי

  29. בנט מעולם לא האמין באידיאולוגיה של עבודת האלילים הביביסטית.. וממילא לא התכחש לה. אם יסוג מיו״ש זו אכן תהיה התכחשות לאידיאולוגיה. בינתיים אין שום שוני ממשי מהממשלה הקודמת. בן דרור ימיני שאל בטוויטר ביביסטים מה בעצם בנט עשה רע בפועל והיה כמעט משעשע לראות את ההתפתלות של הדיסוננס הקוגנטיבי לחפש סיבות מתחת לאדמה.

    Liked by 1 person

  30. רק להזכיר בנט אמר משפט (מפגר) כמו ״99.9 אחוז מערביי ישראל נאמנים למדינה״ כבר ב-2014. הוא היה ימין ממלכתי אז והוא מתנהג בדיוק כמו שתצפה מימין ממלכתי היום. אכן הפר את רוב הבטחות הבחירות, קיים אחת מרכזית (לא יהיו בחירות 5). אבל לא רואה עדות למהפך אידיאולוגי.

    אהבתי

  31. תמריץ,
    ימין ממלכתי זה גרוע יותר משמאל. בנט סובב את ספינת המדיניות הישראלית ב180 מעלות. החזיר את הבעייה הפלשתינית לשולחן המדיני, הורס את ברית אברהם בניסיון לצרף את ירדן ומצריים (במקום לבודדן), התגייס לשירות הממשל הדמוקרטי והתנתק מבסיס התמיכה בישראל, התנתק מברית וישיגרד, הסתכסך עם הרוסים, הקפיא את ההתיישבות ביו"ש, עודד את העבריינות הערבית, ביטל את הנטיעות בנגב, הגדיל את כוחה של המערכת המשפטית, הסתלק מהר הבית וירושליים ועודד את האלימות האיסלמיסטית. ישראל תחתיו היא צפרדע בסיר שמתחמם.
    ועוד לא דיברנו על הנזקים ארוכי הטווח לתרבות הפוליטית שבה אין משמעות לעמדה מוצהרת ומפלגה בת 6 מנדטים יכולה לדרוש את ראשות הממשלה

    Liked by 2 אנשים

  32. ימין ממלכתי זה בגין שידע לבלוע את כבודו ולוותר זמנית על עמדותיו ולהיכנס לממשלות מפא"י לפני מלחמות ובמהלכן, ולצאת ברגע שהאיום הוסר.
    מה ממלכתי בלמנוע הקמת ממשלת ימין (שזה רצון רוב העם) בגלל שנאה לביבי?
    אני בעד ימין ממלכתי. מי שמכנה את עצמו היום ימין ממלכתי (סער/בנט) זה רק כסות ל"רק לא ביבי" ותו לא.

    Liked by 1 person

  33. חייל הדרום הוזנח בימי נתניהו, והפשיעה הערבית חוגגת כבר שנים על גבי שנים. אובייקטיבית בימי בנט עושים משמעותית יותר למיגור הפשיעה. בנט גם עושה מבצעים בג'נין ויש לנו שקט יחסי מעזה – וכל זה עם רע"מ בממשלה, שזה לדעתי הישג שלא מעריכים מספיק. יש לי גם ביקורת על כל מיני דברים אבל בשורה התחתונה לדעתי הוא מתנהל טוב יותר מנתניהו, וכל זאת כאשר הקלפים שיש לו הם גרועים יותר, מאחר והוא נאלץ להתפשר עם מפלגות שמאל.

    לגבי שיקלי הוא הביא את זה על עצמו. כבר דיברנו על הנושא בעבר – לדעתי יש בעייתיות בכך שח"כ יכול להצביע כנגד המפלגה, במיוחד כשמדובר במפלגה בקואליציה. המנגנון שמאפשר להכריז על ח"כ כ"פורש" הוא מנגנון שמאזן קצת את הבעייתיות הזו. אפשר להתווכח מי זז מהקו הפוליטי – שקלי או ימינה – אבל כולנו יודעים שבפוליטיקה עושים פשרות. הפשרות של ימינה מקובלות עליי – בסופו של יום אין באמת שינוי בססטוס קוו בעניינים מדיניים – אבל לא מקובלות על אחרים. אני חושב שהמחיר, הזניח לדעתי ושמתבטא בסופו של יום בסך הכל בשמירה על הסטטוס קוו, מצדיק את הפסקת טרלול הבחירות האין סופי. אני גם חושב שהממשלה הנוכחית טובה יותר, למרות שרק בקצת, מרוב הממשלות בעשור האחרון. כמובן אחרים פה יחלקו על דעתי.

    אהבתי

  34. amehaye,
    נתניהו לא עשה מספיק בדרום אבל התמודד עם הבעיה. העביר את חוק קמיניץ, פתח תחנות משטרה ושילש את מספר הבתים שנהרסו. בנט ביטל את חוק קמיניץ, העביר את חוק החשמל וביטל את הנטיעות. הפעילות המוגברת בג'נין היא תוצאה של מניעת כניסה למרכזי הערים בחצי השנה שקדמה לכך, בניגוד לקוקטרינה הביטחונית של נתניהו של כיסוח דשא מתמיד. 2021 היתה השנה הכלכלית הכי טובה בהיסטוריה של ישראל למרות שנכנסנו אליה בלי תקציב.
    הנפת דגל חמאס על הר הבית ודגל אירן מעל הבית הלבן זה הישג?

    Liked by 2 אנשים

  35. משילות

    Liked by 2 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: