חרב הפיפיות המשפטית

בכל העולם, וגם פה בארצנו, הליברלים בעלי האייקיו הגבוה, שאין להם רוב דמוקרטי, כופים את דעותיהם באמצעות מערכת המשפט. לפעמים זה עובד. אפילו ברק אובמה רץ לנשיאות ובמצעו התנגדות לנישואים חד מיניים. ב-2015 פסק בית המשפט העליון בוושינגטון שהזכות לנישואים חד מיניים מעוגנת למרבה הפלא במילותיה העתיקות של החוקה. כיום, שבע שנים אחר כך, גם רוב הרפובליקנים תומכים בנישואים חד מיניים. אחרי המעשים של גבוהי האייקיו יימשכו הלבבות של ממוצעי האייקיו.

בנושא ההפלות, לעומת זאת, פסיקת בית המשפט העליון הפדרלי ההיסטורית מ-1973 שהתירה אותן לא הצליחה להתנחל בלבבות באותה מידה ובקרוב היא תבוטל על פי כל הסימנים. אף על פי כן, קשה לומר שזו הייתה עסקה גרועה. היא סיפקה לנשים האמריקניות יובל שלם של שליטה בגופן וברחמן.

אבל ישנו מחיר סמוי מהעין, והליברלים באמריקה ככל הנראה עומדים לשלמו. בימים עברו כל משפטן מוכשר שהנשיא הציע לסנאט ולא היה ידוע כבעל דעות שערורייתיות במיוחד או כפגום אישיותית, היה מקבל את הרוב הדרוש ומתמנה לשופט. השופט השחור השמרן הקיצוני קלרנס תומס קיבל רוב למינויו אפילו אחרי חשיפת הטרדותיו המיניות ואפילו שהסנאט שדן במינוי היה בעל רוב דמוקרטי גדול. עד היום, 31 שנה מאוחר יותר, הוא יושב בבית המשפט ומחבר חוות דעות רדיקליות בשמרנותן.

אבל הפוליטיזציה של בית המשפט והקיטוב העמוק של החברה גובים את מחירם. קשה לראות היום כיצד סנאט הנשלט בידי מפלגה אחת מסכים לאשר מועמדים לשיפוט של מפלגה שניה. כשבית המשפט אינו אלא זרוע פוליטית נוספת, אין לאף מפלגה סיבה לפעולה אובדנית כזו נגד האינטרסים שלה.

הגוף שמופקד על מינוי שופטים בהתאם לחוקה הוא הסנאט. בסנאט לכל מדינה יש שני נציגים, בלי קשר לגודל אוכלוסייתה. קליפורניה כוויומינג. בנסיבות הנוכחיות הדבר מהווה מכת מחץ למפלגה הדמוקרטית, אשר פופולארית במדינות המאוכלסות עם המרכזים העירוניים הגדולים כדוגמת ניו יורק וקליפורניה, וזוכה לתיעוב במדינות הכפריות השוממות כמו מונטנה או ויומינג.

כיום הדמוקרטים שולטים בסנאט על חודו של קול, אבל הפרשנים הפוליטיים מעריכים שזמנם קצוב וכבר בינואר הקרוב הם יהפכו למיעוט. המינויים של ביידן למשרות שיפוט ייתקעו, בעוד שנשיא רפובליקני עתידי בוודאי ישלוט בסנאט ויוכל להציף את בתי המשפט הפדרליים בשיבוטים של איימי קוני בארט וקלרנס תומס. ביום מן הימים, כאשר רוחות הזמן שוב ינשבו לכיוון הדמוקרטי, אולי יוכלו הדמוקרטים להוסיף את וושינגטון הבירה, את פורטו ריקו ואפילו את איי הבתולה, גואם וסמואה כמדינות, וכך הסנאט שוב יאיר פניו אליהם. עד אז האקטיביזם השיפוטי שאותו חגגו, יעמוד להם לרועץ.

38 תגובות על ״חרב הפיפיות המשפטית״

  1. האם נשואי חד מיניים והפלות זה נושא ברומו של עולם? זה ההבדל העיקרי בין הרפובליקנים והליברים?
    אתה מתמחה בקטנות. ההבדל בין ממשל שניהם ישפיע על כלכלת העולם, על השלטת התרבות והמשטר, על השפעה על משטרים שונים, על הבורסה בארה"ב ויותר מכל, על עתידה של המדינה בה אתה גר. האם בני ביתך לא חשובים לך יותר מכמה חד מיניים שיעמדו תחת החופה בטקסס?

    אהבתי

  2. כתבתי את הפוסט על המשמעות המשפטית של הסנאט, ובדרך כלל למערכת המשפטית אין משמעות גדולה וישירה ליחסי החוץ של ארה״ב. אבל משהו רלוונטי מאוד לחיינו פה זה שאם תיחתם ברית הגנה עם ארה״ב (כמו שביבי הציע פעם ואיזנקוט התנגד. אם אירן תתגרען הנושא יצטרך לחזור לשולחן), הסנאט יצטרך לאשר אותה ברוב של שני שלישים. מן הסתם סנאט רפובליקני יהיה יותר נוח.

    אהבתי

  3. אשמח לבדל הוכחה ש"רוב הרפובליקנים תומכים בנישואים חד-מיניים". זה מנוגד לכך ששיעור האוונגליסטיים עולה בכלל הרפובליקנים, זה מנוגד ליחס האמריקאי-רפובליקני לערכי המשפחה, ועוד …

    אהבתי

  4. אני לא מצליח להבין את נושא ההפלות. למה הרפובליקנים הפכו את זה לנושא הדגל יותר מנושאים אחרים?
    האם זה בכדי להדגיש את סוגיית הבחירה האישית והאחריות האישית אל מול פוליטיקת הזהויות הדמוקרטית (ולכן הם לא רוצים להיכנס לנושאי להט"ב ונישואים חד-מיניים כי זה ישר נופל לפוליטיקת זהויות)?
    האם זה בכדי לתקוף את הפמיניזם הרדיקלי מכיון הומני?
    למה נושא ההפלות הפך לקו-פרשת המים בפוליטיקה האמריקאית? או שמא, כמו דברי גוואלד, זאת סוגייה שולית במאבק הפוליטי בארה"ב.

    אהבתי

  5. אני חושב פשוט שחלקם נוצרים אדוקים שאכן רואים זאת כרצח תינוקות, אז זה הופך להם את המעיים. מזווית ימנית לא דתית, הפלות זה דבר טוב כי מקטין ריבוי טבעי של מיעוטים.

    אהבתי

  6. אם הם נוצרים אדוקים, אזי איך הם תומכים בנישואים חד-מיניים. לא כל-כך מסתדר.

    אהבתי

  7. כי בנצרות יש גם ערכים של סובלנות ואהבת האחר.. אבל כשתופסים הפלה כרצח ערכים אלו אינם עוזרים להשלמה איתה.

    אהבתי

  8. לא כל הנוצרים רפובליקנים, הרבה מאד מהם ליברלים. פשוט תתבוננו בתוצאות הבחירות במדינות חגורת התנ"ך, בויסקונסין אם זכור לי הדמוקרטים אפילו זכו והיא מדינה שמרנית דתית ביותר. גם במדינות ליברליות בצורה קיצונית כמו אורגון וושינגטון וכד יש לא מעט כנסיות ולא מעט כמרים שמתבטאים בצורה ביקורתית נגד הרפובליקנים, גם בערים לא רק בפריפריות. כנסיות שחורות מצביעות על פי רוב עם הליברלים.
    כנראה שאצל המיעוטים ההפלות חשובות ונחוצות, אבל ההתנגדות לנשואים חד מיניים חשובה לא פחות כעקרון, הסקר של גאלופ על פיו 55% מהרפובליקנים תומכים בנשואים חד מינים: אני מניח שאם היו שואלים אותם מה דעתם על נשואי חד מיניים בכנסיה רובם היו מתנגדים. כשאתה מתחתן בעיריה זה סתם חתיכת הסכם בלי ברכת האל אז אין סיבה להתנגד. ב 2009 41% מהאמריקאים התחתנו בכנסיה, ב 2016 רק 26%, לכן השינוי בדעה, צריך להתייחס גם למגמה הזו כשמנסים להבין את משמעות השינוי בדעה.
    רוב האמריקאים כשבוחרים במפלגה פשוט לא מבינים ולא מתעניינים ביחסי חוץ וגם לא מבינים את ההבדל בין המפלגות, ולא ממש מבינים את ההשפעה שיש ליחסי חוץ על כלכלה ולא את ההשפעה של מעורבות ארה"ב והצבא האמריקאי על התפשטות הדמוקרטיה בעולם והמשמעות שלה. אני בטוח שאם היו שואלים אמריקאי ממוצע איפה נמצאת פריז הוא היה אומר בטקסס.

    Liked by 1 person

  9. באותו הקשר, הפער מפחיד בין תומכי המפלגות.

    Liked by 3 אנשים

  10. אהבתי

  11. חייל,
    היחס שלי לפוסט של ארנון איתיאל שהבאת הוא מעורב.
    הוא צודק שצריך להיאבק ולהילחם, ומנצח מי שיותר חזק, אבל מה הוא רוצה שנעשה? שנחרים כל מי שזז במילימטר מדעתי? שנוציא את כל האנרגיות שלנו על לצעוק? מה הוא בעצם מציע?

    אהבתי

  12. אהבתי

  13. אהבתי

  14. תמריץ,
    אבל ביבי?

    Liked by 1 person

  15. הים הוא אותו ים…

    Liked by 1 person

  16. אוף טופיק מאתר ממרי,

    הלקחים שמדינות ערביות מנסות להפיק ממלחמת אוקראינה – רוסיה ומהתנהגות המערב בסכסוך.
    כמו גם מהמחסור הצפוי במדינות ערב במוצרי מזון חיוניים.

    אמנם קל בהרבה לדבר על איחוד כוחות מאשר לבצע זאת, אך לא נראה שהתפתחות פוטנציאלית שכזו (אם אכן תקרה) תועיל לישראל. כנראה שהיא תזיק לנו.
    סביר שהאיחוד (במידה שיבוצע) לא יכלול גם את ישראל + קיים סיכון שבשלב מסויים איחוד הכוחות יופנה כלפינו. סביר גם שהנסיון להפנות עורף למערב ולארה'ב – יזיק לאינטרסים של מדינה שאין לה אף חלופה סבירה לארה'ב.

    http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5569

    קטע מתחילת הכתבה:
    ———————————-
    " … כי הלקח שמדינות ערב צריכות ללמוד מהמלחמה באוקראינה הוא שעליהן להתאחד, משום שאיחוד שלהן ירתיע גורמים זרים מלתקוף אותן, בדיוק כשם שפוטין לא ימהר לתקוף מדינות המשתייכות לאיחוד האירופי. הוא כתב: "…למתרחש כעת באירופה יש פן מסוים שהערבים אכן יכולים ללמוד ממנו לקח… לקח זה מגולם בהצגת השאלה הבאה: האם רוסיה הייתה מתנהגת לאוקראינה כפי שהתנהגה, לו הייתה אוקראינה אחת ממדינות האיחוד האירופי? בוודאי שלא. ההנהגה ברוסיה הייתה מחשבת היטב את צעדיה לנוכח גוש גדול, חזק וחשוב, של עשרות מדינות שמאוחדות פוליטית, כלכלית וביטחונית.

    מה שמכאיב ומצער הוא, שכאשר הפאן-ערבים משמיעים את סיסמת האחדות… חלק מהכותבים ומהמשכילים מתנפל עליהם בהשמצות, בהתקפות מילוליות, בשקרים מפוברקים ובטענה כי הקריאה לאחדות [ערבית] היא חלק מהאידיאולוגיות של העבר ומחלומותיו המטופשים. האם המתנגדים האלה לאחדות האומה הזו יצליחו… ללמוד את הלקח מהניסיון האוקראיני המר? האם יצליחו לראות כי בסיס כוחן של המעצמות הגדולות בעולמנו, כגון סין, ארה"ב, אירופה, רוסיה והודו, הוא באיחוד בין חלקיהן ומרכיביהן?…

    הו צעירות וצעירי אומת הערבים: היאבקו למען אחדות אומתכם ולימדו בקפדנות את לקחי ההיסטוריה וההווה. שכן, ללא איחוד אומתכם, אף אחת מדרישותיכם לא תתגשם."[2]

    עיתונאי סעודי: ניתן להקים ציר אסלאמי-ערבי שיהיה בעל השפעה בסדר העולמי החדש
    ——————————————————————
    העיתונאי הסעודי, עבדאללה נאצר אל-עותייבי, פרסם ב-2.3 בטורו ביומון האמירתי אל-אתחאד מאמר תחת הכותרת "[משבר] קייב עשוי להוליד את הענק האסלאמי", בו טען כי במבנה הרב-קוטבי המתגבש כיום במערכת הבינלאומית יש מקום גם לציר אסלאמי ערבי. הוא כתב: "…בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת נפלה ברית המועצות והתפרקה לרפובליקות בהן קבוצות אתניות ודתות שונות והברית האמריקנית-בריטית-צרפתית הפכה להיות הכוח ההגמוני בעולם… כיום רוסיה וסין חושבות על איזון [המערכת] הבינלאומית החד קוטבית, לא רק באמצעות נוכחות פורמלית במועצת הביטחון, אלא באמצעות אסטרטגיות כלכליות, מדיניות וצבאיות בעלות השפעה בשטח, דבר שיעביר את העולם לעידן השלישי שלאחר מלחמת העולם השנייה [קרי, אחרי עידן הדו-קוטביות בתקופת המלחמה הקרה ועידן המערכת החד-קוטבית בהובלת ארה"ב לאחר נפילת ברית המועצות].

    אולם, נותרה השאלה: האם המדינות האסלאמיות והערביות יוכלו למצוא לעצמן מקום במפה העולמית החדשה כציר עולה בעידן הזה? התשובה לשאלה הזו מורכבת במידת מה, משום שעל הענק האסלאמי הזה להיות קודם כל מפויס עם עצמו מבית [ורק] אז יוכל להציג עצמו לעולם כקואליציה אזרחית אל מול קואליציות אזרחיות אחרות ולא כישות דתית תועה בעולמות שאינם דומים לה …"

    אהבתי

  17. " …. בכל העולם, וגם פה בארצנו, הליברלים בעלי האייקיו הגבוה, שאין להם רוב דמוקרטי, כופים את דעותיהם באמצעות מערכת המשפט. …" +
    "… כיום, שבע שנים אחר כך, גם רוב הרפובליקנים תומכים בנישואים חד מיניים. אחרי המעשים של גבוהי האייקיו יימשכו הלבבות של ממוצעי האייקיו. …"
    ———————

    א. לא ברור לי איזו תוספת מידע מכילות ההתייחסויות למגזרי אוכלוסייה בעלי איקיו גבוה ולמגזרים בעלי אייקיו נמוך, ומה היה נגרע מהפוסט לו הושמטו ממנו.
    מה עוד שברור שבין קוראי פוסט זה נמצאים גם לא מעט מצביעי ימין / לא ליברליים / דתיים ומסורתיים וכד'. כך שסביר שהתייחסויות אלו לא ימצאו חן בעיניהם.

    הסברים אפשריים:
    1. נסיון קינטור והטרלה מצוייה
    ו/או
    2. רצון, שמבוטא בצורה מעודנת יחסית, להתנשא על קבוצה אחרת באמצעות כינויי גנאי והשפלה (ממחלקת ה"ביביסטים" / "צחצחים" / "מנשקי קמעות" / "בהמות אוכלות קש וגבב" ושות')
    ו/או
    3. ניסיון להצדיק את רמיסת הדמוקרטיה ורצונות הרוב ע'י מערכת המשפט באמצעות הטענה (הנרמזת) שמותר לבעלי אייקיו גבוה לכפות את רצונם על בעלי אייקיו נמוך משלהם + הרמיזה שבסופו של דבר אפילו הפחות אינטליגנטים יודו להם על כך. טענה די פרובלמטית. אלא אם נטען ש"ממוצעי האייקיו" הם בחזקת חסרי ישע, שזקוקים לאפוטרופוסים שיחליטו עבורם. למעשה טענה שעדיפה מריטוקרטיה על דמוקרטיה.
    4. צרוף של שניים (או אפילו שלושה) מההסברים הנ"ל.

    ב. הטענה ש"שבע שנים אחר כך גם רוב הרפובליקאים…." – כנראה מנסה להצביע על קשר סיבתי. בגלל / בזכות פסיקת בית המשפט השתנתה עמדת רוב הרפובליקאים לגבי נישואים חד מיניים.
    זו אכן אפשרות, אך היא אינה ודאית.
    אולי בזכות פסיקה זו הציבור האמריקאי התוודע לאלפי נישואין שכאלו ברשויות המקומיות, צפה בהמוני תמונות של זוגות (של שני גברים או שתי נשים) מאושרים, ונוכח שאף תקרה לא נפלה על ראשו, ולמעשה השד לא נורא כל כך.
    אבל אולי הרחבת הזכות להיכנס לברית זוגיות, ולהפוך ל"ידועים בציבור" מבחינת הרשויות, גם לזוגות חד מיניים – היא שלב מתבקש הכרחי נוסף בהתפתחות הטבעית של המוסר. בלי כל קשר להחלטת בית המשפט העליון.
    התפיסה המוסרית ש"כל בני האדם שווים" (ולפיכך מגיעות להם אותן זכויות) הורחבה בתחילה גם לגברים עניים, אח"כ לבני גזעים אחרים בעלי צבע עור שונה, אח"כ לעבדים, אח"כ לנשים, אח"כ לילדי תושבים חסרי אזרחות ומסתננים בלתי חוקיים, אח"כ גם להוריהם, אח"כ לבעלי נטיות מיניות אחרות. להערכתי סביר שהתהליך עדיין לא הושלם. נדמה לי שהוא נמצא כיום בתהליך הרחבה גם למבקשים לשנות את מינם / מגדרם + לחלק מבעלי החיים.
    (העובדה שלא חל תהליך דומה לגבי הזכות להפלות, שנוגעת למחלקה שונה של טיעונים מוסריים ומערבת גם את "זכויות העוברים" – אולי מהווה ראיה תומכת לתהליך התפתחות טבעי, שאינו מושפע מפסיקות בית המשפט).

    Liked by 1 person

  18. הIQ הגבוה בעבודה

    Liked by 1 person

  19. מור"ק לחג.
    היום לפני 107 שנים נעשה שימוש ראשון בנשק השמדה המוני כאשר במסגרת קרב איפר השני הגרמנים שיחררו כ150 טון של גז כלור לאורך חזית של 5 ק"מ וגרמו למעל רבבת נפגעים בצבא הצרפתי. תהליך הפקת הגז פותח על ידי הכימאי היהודי פריץ הבר. הבר, בנו של סוחר כימיקלים, נישא ליהודיה קלרה אימרווהר שהיתה האשה הגרמניה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור למדעים. הוא המיר את דתו כדי שיוכל להתקדם באקדמיה. הבר התגייס לצבא הגרמני בגיל 46 ומונה לראש האגף הכימי במשרד המלחמה הגרמני. לאחר פיתוח הכלור המשיך ופיתח את גז החרדל ולאחר המלחמה את "ציקלון B" הידוע. לפני שהתגייס פיתח תהליך להפקת אמוניה שעליו זכה בפרס נובל לכימיה ב1918. הבר היה פטריוט גרמני שההצטרף לקבוצת מדענים גרמניים שדרשו להחרים את אלברט איינשטיין בגלל עמדתו האנטי גרמנית. לאחר עליית המפלגה הנאצית לשילטון נדרש לפטר את כל עובדיו היהודים של המכון שאותו ניהל. הוא ביצע את ההוראה וזמן קצר לאחר מכן נמלט לאנגליה שם חזר ליהדותו. וייצמן הציע לו לנהל את המחלקה הכימית במכון המחקר שלו ברחובות (אז נקרא מכון זיו) והוא קיבל את ההצעה. הוא נפטר מהתקף לב בדרכו לארץ. הספרייה שלו הועברה למכון שם היא נמצאת כיום.

    Liked by 1 person

  20. לא סתם מתאחדים.. מתאחדים נגד כוח אחר. אם זה נגד אירן, זה טוב ליהודים. אם זה נגד ישראל, זה רע להם.. כרגע נראה שהפוקוס הוא האימה מאירן.

    אהבתי

  21. קמיליה, את צודקת שיש קצת הטרלה בבחירת המילים בפסקה הפותחת. אבל אני לא מטריל בלי ערך מוסף. יש בכך גם רמיזה לממצא עובדתי. הפער בין ימין ושמאל בעולם הפך ברובו לפער של השכלה. בעבר הצביעו למפלגה הדמוקרטית לבנים עניים וחסרי השכלה שהיו תלויים בהתאגדות מקצועית למען זכויותיהם בעבודה. האלקטורט הזה כבר לא קיים. הם לא מסוגלים להזדהות עם מפלגה שעסוקה רק במיעוטים אומללים ובזכויותיהם (מהגרים לא חוקיים, מוסלמים הסובלים מאיסלמופוביה, טרנסים וכו׳) או באיומים שרק בעלי השכלה גבוהה עסוקים בהם בכפייתיות כמו משבר האקלים.

    נטישת המשכילים את המפלגה הרפובליקנית היא אירוע רב משמעות כי קשה להנהיג שלטון אפקטיבי בלי המון אנשים סופר מוכשרים שיקבעו את הפרטים הקטנים של המדיניות. לא אתפלא אם הרפובליקנים יזדקקו יותר ויותר ליהודים אורתודוקסים, ואולי אין זה מקרה שג׳ארד קושניר ואבי ברקוביץ היו אלו שהעניקו לטראמפ הישג ענק בהסכמי אברהם.

    אהבתי

  22. אבל ביבי…

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: