ענישה נוסח אמריקה

בשימוע שנערך לשופטת שמינה הנשיא ביידן לבית המשפט העליון, קטנג׳י בראון ג׳קסון, היא הושמה על הגריל בידי הסנטורים הרפובליקנים בשל היחס המקל שלה למי שהורשע בצריכת פורנוגרפיה של קטינים. היא שפטה נאשם כזה לחודשים בודדים בכלא בזמן שבארה״ב במדינות מסוימות ניתן להיכנס לכלא על עברה כזו למשך עשור ויותר. בזמנו כוכב הסדרה גלי התאבד כדי שלא יכנס למאסר רב שנים על עבירה דומה. למרות התפרצויות הזעם של הרפובליקנים השופטת צודקת לגופו של עניין. אף שהמעשה של העבריינים הוא מחליא, הוא פסיבי ואינו יוצר התעללות מינית ולפיכך נמצא הרבה מתחת לחומרה של מעשי אונס בקטינים בפועל, ולא יתכן שהענישה על הורדת תכנים מהאינטרנט תתקרב במשהו לענישה על יצירתם. אבל אמריקה ידועה בשרירותיות של עונשי המאסר הנהוגים בה. חלקם דומים למקובל בעולם וחלקם גרוטסקי וקיצוני, כאילו באמריקה הכול חייב להיות בגדול, גם הענישה הפלילית.

ברם, בארץ הענישה לפעמים גרוטסקית במידה שהיא מקלה. למשל בהקשר של פדופיליית ילדים, מתואר מקרה שבו אדם, בעל רקע בכוחות הביטחון, הזמין בתשלום סרטוני פדופיליית ילדים תוך מתן הוראות. כלומר לא סתם מצא סרטונים והוריד אותם, אלא תפקד כמפיק ומממן של הזוועות האלו. העונש: ארבע וחצי שנים בלבד.

בהקשר לפיגועים האחרונים שבוצעו בידי ערבים ישראלים בשם דאעש צריך להגיד שאילו היו מפעילים בישראל את הקריטריונים האמריקניים, הם כנראה לא היו מתרחשים. שופט במינסוטה שלח לשלושים שנה בכלא צעירים מממוצא סומלי שהורשעו על הצטרפותם לדאעש. בכיו של אחד הנאשמים והכאתו על חטא על היותו צעיר מבולבל ופגיע, לא הותירו רושם על השופט.

דאעש הוא אחד הדברים הקרובים ביותר לנאציזם שנתקלנו בהם מאז מלחמת העולם השנייה. לבטח הרבה יותר ממה שקורה עכשיו באוקראינה. היחס הסלחני שהפגינו בתי משפט בארץ לכאלו שנשבעו אמונים לכת הרצחנית המפלצתית הזו ושירתו אותה לא ברור וגובה בזמן האחרון מחיר יקר ממשפחות קורבנות הטרור של יוצאי דאעש. בזמנו אורי לופוליאנסקי ראש עיריית ירושלים קיבל שש שנות מאסר על גיוס תרומות ל״יד שרה״ מקבלן שלופוליאנסקי עסק בעניינו (אמנם העונש רוכך בסוף בבית המשפט העליון). עונש זה, על גיוס תרומות ליד שרה, חמור יותר מכל עונש שהוטל בישראל על הצטרפות לדאעש.