על השקעות מדדים

כשהתחיל הבלוג חשבתי לכתוב הרבה על השקעות, אבל בפועל לא עשיתי זאת. וגם אם הייתי מנסה, הייתי נכשל. העשור האחרון היה רע להשקעות ערך וטוב להשקעות צמיחה שתמיד חשדתי בהן בחשיבתי שהושפעה מוורן באפט. לא נותר לאנשים מסוגי אלא לשים את כספם במדד המניות האמריקני אס אנ פי 500 ובתעודות סל עליו. למרבה המזל כן התרחקתי משווקים מתפתחים. יש לי חשד בסיסי בסביבות פיננסיות שבהן התמריצים הקפיטליסטים הבסיסיים נתונים בספק. מה שקרה למניות הרוסיות בחודש האחרון מדגים זאת. בהשפעת עדו מרוז בזמנו שמתי קצת כסף בהונג קונג, וזו הייתה אכזבה רבתי. עכשיו כשהונג קונג הפכה לחלק בלתי נפרד מסין, בוודאי לא מפתה לגעת שם.

אני עדיין עוקב אחרי רעיונות שמעלה שלומי ארדן או שעולים בטלגרם של דיונים על השקעות ערך אבל פועל לפיהם רק לעתים רחוקות. במה בכל אופן אפשר לחרוג מהעדר של ה-s&p 500? יש כמה אפשרויות, אבל כולן בעייתיות. אפשר לקנות מדגם גדול של מניות, אקראית או מתוך חשיבה, ופשוט לא לזוז מהן. היתרון הוא היפטרות מדמי ניהול וגם מהטיית הכניסה והיציאה מהמדד, שגורמת לכך שעקיבה מדויקת אחרי המדד נושאת עלויות כי מניות שיוצאות ממנו נמכרות במחיר שפל ומניות שנכנסות אליו נקנות במחיר שיא. החיסרון כפול: אחד הוא החיסרון הנפשי. הקאונטר-פקטואל, האפשרות שיכולה הייתה להיות, שאנו משווים אליה, היא תמיד ה-s&p 500, ולכן יש חשש שנחוש עוגמת נפש אם נצא בתשואה פחותה בהשוואה אליו. החיסרון השני הוא מורבידי. אם נמות פתאום הבנק עלול לסרב לשחרר את המניות לפני שנשלם עליהן מס ירושה אמריקני לפי סעיף אבסורדי בחוק האמריקני שמחייב זרים בתשלומי מס דרקוניים על נכסים אמריקניים במותם. לעומת זאת תעודת סל על המדד אפשר לקנות באירופה או בישראל. גם יש לציין ששיטת המיסוי בישראל יכולה לתת עוד חצי אחוז תשואה שנתית למי שקונה תעודה ישראלית.

אפשר לחפש מדדים נוספים על ה-s&p 500 שמדגישים אלמנטים נוספים כמו ערך או צמיחה או עוקבים אחר סקטורים אחרים כמו הנאסדק. הנאסדק עשה תשואה מדהימה בעשור האחרון. אבל הבעיות שציינתי תקפות. ההשוואה שלנו תמיד תהיה ל-s&p 500 ונחוש עוגמת נפש אם נפגר אחריו. אם תעודת הסל על המדד האחר מונפקת בידי גוף אמריקני, יש חשש ממס ירושה. אם לא, תעודות ישראליות על מדדים כאלו גובות דמי ניהול יקרים. תעודה ישראלית על מדד ישראלי גם צריכה להיות חלק מתיק ההשקעות, אבל בהתמקדות רק בישראל יש בעיה למי שרוצה לפזר סיכונים.

24 תגובות על ״על השקעות מדדים״

  1. יש בבורסה בארץ מסחר גם בacwi. מספר נייר 1159235. זו גם אופציה עם דמי ניהול נמוכים. אני יודע שבנק הפועלים מטפל במעמד המס שלה כיאות (כמו תעודה ישראלית). לגמרי לא בטוח שבנקים אחרים עושים זאת ואז מאבדים בערך חצי אחוז בשנה (רבע מעליית המדד מנוכה כמס).

    אהבתי

  2. קודם כל יש כמה מדדי: דאו-גונס , נאסדק , ראסל 2000, stoxx600, mdax , DAX , יש את המדד האוסטרלי והמדד הקנדי ויש גם את מדד תל-אביב 125. כל אלו הן מדדים של ארצות אירופה, צפון אמריקה, אוסטרלי וישראל. יש גם מדדים בריטי וצרפתי. יש תעודות סל עם עמלה נמוכה (מקסימום 0.5%) כך שאני לא מבין למה אתה טוען שזה יקר. נדמה לי שיש גם תעודות סל איריות. תסתכל באתר של הסולידית.
    לא ברור לי למה אם תשיג פחות תשואה מה-S&P500 תרגיש אכזבה?
    הקרן הזו (1159235) היא קרן אירית. לא יודע מהם דמי הניהול שלה.

    אהבתי

  3. ה-s&p 500 הוא הדיפולט. צריך סיבה לחרוג ממנו. המדדים האוסטרליים והקנדיים אינם באמת הימור על כלכלת ארצות אלו אלא על משאבי טבע. חצי אחוז זו עמלה די גבוהה.

    אהבתי

  4. דיברתי מקסימום על חצי אחוז. יש גם 0.4% , 0.25% , 0.2% וגם פחות.
    s&p500 זהו מדד אחד מסוים. הרווחים המממוצעים ממנו (רווח ראלי) זה (לפי מה שכתבו בבלוגים כלכליים) זה 6.5% – 7% לשנה. נראה לי שזה די גבוה. לדעתי כדאי גם להשקיע במדדים אחרים פשוט כדי שיהיה לך פיזור רחב יותר. בכל אופן בכל המדדים יש לפעמים תקופות של ירידות.
    לפי הבלוג של הסולידית כדאי להשקיע לא רק במניות אלא גם בהשקעות סולידיות. זה מקטין את הרווחים אבל גם מקטין את הסיכונים וההפסדים כאשר יש שפל.
    בכל אופן אינך צריך לחוש עוגמת נפש אם אתה עושה פחות מה-s&p500. אני לא חש כך.

    אהבתי

  5. הדמוגרפיה בארץ כמו תמיד תומכת בהשקעה בנדל״ן.. אבל הייתי מממן זאת במשכנתא קל״צ כי אי אפשר לשלול מפנה בשיעורי הריבית.

    Liked by 1 person

  6. יש אפשרות להשקיע בנדל"ן באמצעות קרנות ריט (REIT) . השקעה כזו תקנה לך חלק יחסי בנדל"ן ובשכר דירות\עסקים השייכים לקרן.

    Liked by 1 person

  7. היחידה הרב מימדית של כוכבי
    דרושים לוחמים: הבקשה החריגה של מפקד פלוגה במילואים בחיל השריון
    המהלך נבע עקב חוסר בכוח אדם ביחידתו, ובשל חוסר בהכשרות של לוחמי שריון שהשתחררו מצה"ל לאיוש יחידות מילואים שעדיין מצוידות במרכבה סימן 3
    https://www.maariv.co.il/news/military/Article-906419

    אהבתי

  8. לא יכול להימנע מהתחושה שהתמחותם היא המלצות על מניות בסחירות נמוכה בישראל, מתמחים בעיקר בהרצת מניות.

    אהבתי

  9. תמריץ,
    מי לוקח בIQ, קארין או עומר?

    אהבתי

  10. מן הסתם ההנחה היא שצבא שנשען על נשק אמריקני תלותי באמריקה. אבל מעניין שאוקראינה נלחמת ברוסיה עם מטוסים רוסיים.

    אהבתי

  11. תמריץ,
    איזה עלוב הביבי הזה שלא סידר למצרים צוללות אמריקאיות. מזל שהמלכנו את בנט שהינדס את א-סיסי תמורת פוטו-אופ. כבוד

    אהבתי

  12. שלושה קטעים קצרים מהמדור 70 שנה אחרי, של דיויד סלע

    מדהים אותי כל פעם מחדש להיווכח בעומק השינויים שחלו בישראל השבעים השנים האחרונות, אך גם שדברים מסוימים לא השתנו כלל.

    בכמה עלו המחירים?
    ——————————–
    עבר חודש מאז דיווחה הממשלה על תוכנית כלכלית חדשה, שבמסגרתה הובהר לציבור ש"בצד עליית המשכורות ופיצויים על עליית המדד, תהיה גם עלייה משמעותית במחירי המוצרים".
    ב־25 במארס 1952 נמסרו המחירים החדשים במקצת ענפי המסחר:
    מוצרי הטריקו והגרביים יתייקרו ב־40 אחוזים, הנעליים יעלו ב־50 אחוזים ומוצרי המתכת יזנקו בכ־80 אחוזים. נמסר ש"במוצרים שבהם יש מעט חומר גלם והרבה עבודה – עליות המחיר יהיו מתונות יותר".

    ילד הלשין על שוק שחור
    ————————————
    בארגז התלונות בבניין משרד המסחר והתעשייה בירושלים, נמצא ב־25 במארס 1952 מכתב: "אני ילד בן 12, וברצוני לדווח שברחוב יפו מספר 105 דירה 3 מוכרים מצרכים בשוק שחור במחירים נוראיים. אני יודע שזה לא מחונך להלשין, אך אני עושה זאת לטובת הציבור". פקחים הפתיעו את בעלי הדירה שבה התנהל המסחר האסור, ומצאו בה 140 ק"ג סוכר, 80 חבילות מרק ו־94 חפיסות סבון. הסחורה הוחרמה, ובעלי הדירה, שנעצרו, דיווחו שמקורה בחבילות מזון שהגיעו מחו"ל.

    הביורוקרטיה הורסת: 40 טפסים ליצוא שמלות
    ——————————————————————–
    דוד דונסקי, איש עסקים מדרום אפריקה, היה אחד מבעלי האמצעים הראשונים שהזרימו הון מחו"ל, שהושקע בתעשיית המדינה הצעירה. בתחילת 1951 הוא הקים באזור התעשייה בני ברק בית חרושת לבגדי גברות בשם "תלווה", וקרוב לוודאי שהיה התעשיין הראשון בארץ שהפעיל שבוע עבודה של חמישה ימים לצד שיטת ה"פרמיות" (עידודי שכר) לעובד, בשעה שהתעשיינים האחרים התלבטו עדיין בנושאים אלה.
    "ההנהלה, בשיתוף העובדים, קבעה נורמת ייצור בשיטת ניקוד לכל דגם של שמלה שמיוצרת אצלנו", דיווח דונסקי לכתב העיתון "על המשמר", שביקר בבית החרושת בסוף מארס 1952. "הנה, למשל, שמלה מדגם 'גליל' מקנה לעובדת 15 נקודות על כל ייצור של שמלה אחת, והנורמה היומית לדגם זה עומדת על שמונה שמלות. צירוף כל נקודות הייצור מתבצע בסוף החודש, ומראה אם – ובאיזו מידה – עבר העובד את הנורמה". שיטת הפרמיות ב"תלווה" שיפרה את משכורות העובדים בשיעור של 30-15 אחוזים.

    בתום שנת הייצור הראשונה ייצא "תלווה" את תוצרתו לשש מדינות בעולם. "הייתי יכול להגיע ל־24 מדינות, אלמלא הביורוקרטיה האיומה שקיימת כאן", אמר דונסקי לעיתון, והוסיף ש"כדי לקבל רישיון יצוא במדינה שלנו, עלי להכין למשרד המסחר והתעשייה לא פחות מ־40 טפסים שונים!".

    גם מפעל "תלווה" נפגע ברבות השנים מיבוא הטקסטיל הזול, שהחל להגיע מהמזרח הרחוק. ב־1971, אחרי שחובותיו הצטברו לסך של 1.5 מיליון לירות, המפעל נסגר – ודונסקי הוכרז כפושט רגל.

    אהבתי

  13. תמריץ,
    ערן עציון זה פסיבדונים שלך?

    אהבתי

  14. לחייל הזקן:
    לא הבנתי את המספרים.
    ישראל צריכה לייבא 97% מהמזון (ולא לייצא כלום)?
    למה מעודדים ריבוי טבעי שמחריף את בעיית המזון?
    למה בונים בתים בשטחים עם אדמה פוריה שיכולה להיות מנוצלת לייצור מזון? למה לא אוסרים על כל בניה נוספת בגוש דן? למה לא בונים בהקף נרחב בנגב?
    למה מרשים גידול של פרחים (שכמובן לא ניתן לאכול אותם)?

    אהבתי

  15. arn,
    ישראל מייצאת מוצרים שבהם יש לה עדיפות (סטארטאפים) ומייבאת מוצרים שבהם יש לאחרים עדיפות (מזון)

    Liked by 1 person

  16. יש גרף מדהים של גולדמן זקס, תשואה נעה שנתיים אחורה על האסאנפי500, שמתחיל משנות ה- 50.

    אנחנו כעת במרץ 2022 על 99% תשואה דו-שנתית. היה מצב קרוב לזה גם ב- 2011, 1998 ו- 1955, אבל אם בשנתיים הקרובות העליה תמשיך זה יהיה מאוד מאוד חריג.

    אני לא יכול לחשוב על ויזואליזציה יותר משכנעת למה זו טעות קשה להישאר כיום בהשקעה צמודת אסאנפי, ולא לעבור לסטוק פיקינג של מניות ערך.

    אני אנסה לצרף קישור לגרף, לא בטוח אם זה יעלה טוב:

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: