המלחמה משלוש נקודות מבט

"האוקראינים היו הכי גרועים", זה משפט שנחקק בזיכרון אחרי שקוראים את "האבודים: שישה מתוך שישה מיליון", ספר המופת של דניאל מנדלסון. הערך בוויקיפדיה על שואת יהודי בולחוב שבמערב אוקראינה, בה חיו קרוביו של מנדלסון שמתחקה אחר גורלם, הוא מסמך זוועה מצמרר.

"הגרמנים היו רעים, סבי היה מספר לי, כשתיאר… מה קרה ליהודי בולחוב במלחמת העולם השנייה. הפולנים היו גרועים יותר. אבל האוקראינים היו הגרועים מכולם"

מי היה מאמין שיחלפו שמונים שנה ויוביל את האוקראינים נשיא יהודי בשעתם הקשה ביותר. ההיסטוריה מתעתעת.

**

אישתון מביא את נקודת המבט הרוסית על המלחמה. זה אפילו קצת משכנע, אבל מוזר שמי שהמוטו של הבלוג שלו הוא "כל העוולות אחת הן" מקדיש כל כך הרבה מילים כדי ללמד סניגוריה, מכל האנשים, על ולדימיר פוטין.

**

השמרנים האמריקנים לא מרגישים חובה להתייצב בחזית מול רוסיה. טאקר קרלסון ביטא זאת בצורה מאוד בוטה בתוכנית שלו בפוקס ניוז. על פי המאמר השמרני הזה (באנגלית), הליברלים הוציאו לערכי המערב שם כל כך גרוע, שאבד לשמרן כל חשק להילחם למענם.

מי ילך בעקבות קריאת השמאל או הממסד הרפובליקני להגן על הציביליזציה המערבית, כאשר רק בשבוע האחרון סיפרו לנו שניצחונות התרבות שלנו הן הוכחה לפטריארכיליות האיומה שלה ונדרשנו להתנצל עליהם? האם אנחנו יכולים לקחת ברצינות את קדושת הגבול האוקראיני, כאשר הגנה על גבולנו שלנו נקראת גזענות?

לקוראי המאמר: על הדרך מעניין לשים לב, איך, משום מקום, ההתנגדות לחיסונים הפכה לחלק מהסממנים של השמרנות והימניות. התפתחות מפתיעה מאוד, שלפני כמה שנים איש לא היה חוזה אותה.

28 תגובות על ״המלחמה משלוש נקודות מבט״

  1. הניתוח של אישתון אכן מרתק. השאלה היא אם אכן הממשלה הנוכחית באוקראינה "מונתה" על ידי המערב. לא ברור כיצד ניאו נאצים אפשרו ליהודי להיות ראש ממשלה ואחר כך ליהודי אחר להיות נשיא אוקראינה, כך שמשהו לא מסתדר בתיזה של אישתון.

    מעבר לכך האינטרס הרוסי בהגנה עצמית ברור, כמו גם התחמנות האמריקנית, אחרי קריאת דבריו של אישתון. אולם יש כאן הנחה סמויה שרוסיה היא מעצמה שיכולה לעשות מה שמתחשק לה, בדומה לארה"ב. האמנם רוסיה מעצמה שכזו?

    Liked by 1 person

  2. כמו כן הוא מתעלם מהעובדה שרוב מהלכיה הנכלוליים של ארה"ב נעשו אחרי עלייתו של פוטין לשלטון. כלומר נעשו אל מול שליט שרוצח את מתנגדיו ועוסק אקטיבית בערעור הסדר העולמי והפנימי במדינות המערב. האם אפשר לבוא בטענות אל ארה"ב שמנסה להעלות משטר ידידותי באוקראינה, גם אם בצורה נכלולית, במקום משטר שתומך בשליט כזה?

    Liked by 1 person

  3. דעתי על המאמר של אישתון – פרט לחשיבות העצמית המוגזמת (המאמר היה מתקצר בחצי אם הוא היה מוותר על כל ה"כל שאר המקורות משקרים לכם, רק אני המשקיף התמים וחסר הפניות מספק לכם עובדות אובייקטיביות), הוא מפגין פה מופת של חשיבה סובייטית / קיסינג'רית שלפיה עשרות מיליוני אזרחי אוקראינה הם חסרי חשיבות לחלוטין, מין כלי משחק באיזה משחק שחמט בין ארה"ב לרוסיה. למי שמכבד חיי אדם, אני לא חושב שהשאלה אם לגיטימי לרוסיה להפציץ את קייב קשורה איכשהו לשאלה מה עשתה ארה"ב בוייטנאם לפני חמישים שנה. מעבר לזה שעבר קצת זמן מאז, ארה"ב היא ארה"ב ואוקראינה היא אוקראינה. אם פוטין יפציץ את וושינגטון אז קדימה, בואו נשווה בין רוסיה וארה"ב מי צודק. גם אז ברור שהתשובה תהיה ארה"ב והתגובה הנכונה של תמריץ היא רק קצה הקרחון, אבל בכל מקרה זה לא רלוונטי.

    למי שרוצה ניתוחים של הסוגייה מזווית שמתייחסת לאוקראינה כאוקראינה ולא כצעצוע של מעצמות, אני ממליץ בחום על שלום בוגוסלבסקי.

    לסוגייה של ה"נאצים" שמתכנסים סביב נשיאם היהודי כבר התייחסו אחרים אז לא ארחיב.

    גילוי נאות: שורות אלה נכתבות מטיואן, יש שיאמרו שזה נותן לי אינטרס אישי לתמוך בצד האוקראיני. אבל נראה לי שרוב האנשים פה מכירים אותי מספיק כדי לדעת שזה לא העניין.

    Liked by 3 אנשים

  4. שי מהניתוח של אישתון עולה שרוסיה מוטרדת מהצבת עמדות נגד טילים באוקראינה. עמדות כאלה מערערות את המאזן האטומי בין ארה"ב ורוסיה מאחר והן נותנות יתרון ברור לארה"ב. לאור העובדה שארה"ב לא בדיוק ידועה כקדוש מעונה, החשש של רוסיה ברור. מעבר לכך לא מדובר כאן רק על מאזן אימה אטומי. הרי אם לארה"ב יהיה יתרון ברור הם יוכלו לכופף את הרוסים בהרבה תחומים אחרים, וזה מטריד את פוטין לא פחות.

    אני לא אומר שאני מצדיק כיבוש מדינה לא מעורבת, אבל כאמור החשש הרוסי ברור ואפילו מוצדק.

    Liked by 1 person

  5. א. הטענה ש"האוקראינים היו הכי גרועים" מתחרה בטענה ש"העמים הבלטים (ניתן לבחור איזה מהם) היו הכי גרועים". בשולים – הואשמו בכך גם הקרואטים או הפולנים.
    כל עד ראייה ו"שופט אוביקטיבי" – וצרוף המקרים הזוועתי שבו נתקל.
    כנראה שלעולם לא נוכל לקבוע בוודאות איזה עם אירופי הוביל את ליגת הזוועות.

    נקודת מבט *מעט* אוביקטיבית יותר טוענת ש*כל* העמים במרכז ומזרח אירופה, שבשלב הראשון חוו כיבוש סובייטי – קומוניסטי (דבו האשימו גם את היהודים), בשלב השני "שחרור" ע'י הצבא הגרמני ובשלב השלישי "שחרור – חוזר" ע'י הצבא האדום – התנהגו בסאדיסטיות זוועתית.
    בשטחים אלו נרצחו (גם) מיליוני יהודים, ובאמצעים מאוד לא תעשייתיים – סטריליים (כדוגמת תאי גזים).

    חלק מהכיתוב בגב הספר ארצות הדמים של טימותי שניידר :
    —————————————————————————————-
    בלב אירופה, באמצע המאה העשרים, נרצחו 14 מיליון בני אדם, מרביתם אזרחים. מפגש אינטרסים של שני רודנים חסרי מעצורים, היטלר וסטלין, הפעיל מכונת מוות משומנת. המקום שבו נספו כל הקורבנות האלה משתרע ממרכז פולין ועד מערב רוסיה. הקורבנות היו בעיקר יהודים, בלארוסים, אוקראינים, פולנים, רוסים ובלטים.

    בספרו ארצות דמים, הנסמך על תשתית עובדתית ומחקרית ומרשימה, מתעד טימותי סניידר בכתיבה רזה ונוקבת את מנגנון הקטל, ומנסה לתקן כמה מהטעויות הרווחות במערב – רוב היהודים, למשל, לא הומתו במחנות דוגמת אושוויץ, אלא בירי ובגז ובמפעלי מוות אחרים. בקור רוח של חוקר מיומן מנתח סניידר את שיטות הפעולה שרווחו בזירה הרצחנית ביותר בהיסטוריה המודרנית, ומשחרר את הקורא מאחיזה בתפיסות בנאליות של טובים ורעים, כובשים ומשחררים.

    טימותי סניידר הוא מרצה להיסטוריה באוניברסיטת ייל, מחברם של חמישה ספרים עטורי פרסים. ארצות דמים זכה לביקורות נלהבות מיד עם צאתו לאור, כיכב ברשימת רבי המכר של "ניו יורק טיימס" ונבחר לספר השנה בעיתונים אחרים.

    "הספר החשוב ביותר בנושא זה שנים" – טוני ג'אדט (מחבר "אחרי המלחמה: תולדות אירופה מאז 1945")

    • "מחקר מדוקדק ומעמיק, נרטיב רב עוצמה" (וושינגטון פוסט)

    • "ספר יוצא מן הכלל, רצוף גילויים הנסמכים על מקורות נדירים, כתוב להפליא" (סאנדיי טיימס)

    • "מקיף ועוצר נשימה… היסטוריה מהפכנית במיטבה" (אקונומיסט)

    • "ספר יוצא דופן וטורד מנוחה… סניידר מציג מקורות שרק לחוקרים מעטים מן המערב יש גישה אליהם" (פייננשל טיימס)

    • "תחקיר יסודי… הראשון בשפה האנגלית שבוחן את פשעיהם של הגרמנים והסובייטים יחד" (טלגרף)

    אהבתי

  6. קיים איזשהו קשר עקיף בין הרשומה של אישתון לבין העמדה,המאוד בדלנית של הקונסרווטיבים בארה'ב.
    אישתון מונה המוני אירועים שבהם האליטות ובכירי הממשל האמריקאי הציגו לעולם (ולציבור האמריקאי) תמונת מצב שקרית ומעוותת. ארועים שבהם התנהגו בניגוד מוחלט להצהרות החגיגות שלהם ולהבטחותיהם. גם בכדי לקדם אינטרסים אישיים וכלכלים שלהם.

    מכאן שלא כל כך מפליא שאחרי כמה עשרות שנים, שבהם נחשפו עוד ועוד רמאויות שכאלו, רבים בציבור האמריקאי אוטמים את אוזניהם ולא מוכנים להתגייס לדגל פעם נוספת.
    העוינות המצטברת לאותן אליטות בוגדניות מובילה המונים לתמוך בגישה הטראמפיסטית של make america great again .

    ***

    בהיבט הישראלי – רצוי לקרוא את הרשימה של אישתון, למרות כל בעיותיה ועיוותיה, בכדי להתחיל לפקפק בעמדה הפרו – אמריקאית העיוורת והאוטומטית של רוב הישראלים. בכדי להתחיל להיגמל מהתלות העיוורת (והשקרית) שלנו בתמיכה אמריקאית ובסיוע אמריקאי.

    מה שמוביל בהכרח לנקודת המבט הרביעית בסוגית רוסיה אוקראינה – נק' המבט של האינטרסים החיונים של ישראל ומה /מי יותר יקדמו אותם או יותר יאיימו עליהם.

    https://theworldnews.net/il-news/mvsr-zh-khshvb-yntrsym-l-pkhvt

    מצ'ב קטע מכתבה של אבי בראלי
    שכותרתה: " מוסר זה חשוב, אינטרסים – לא פחות"
    ————————————————————————–
    " … האיום הרוסי הנשקף לנו מסוריה חמור יותר. החזות הקשה אינה רק חסימת יכולתנו לפעול נגד התבססות איראן, אויבת אכזרית שהתחייבה לחסל את מדינת ישראל. רוסיה חזקה צבאית, אך מבודדת ופגיעה כלכלית, תבקש לעצמה בעלי ברית, וכבר עכשיו איראן מציעה לה פומבית את עצמה, לצד סין. לאור זאת, אנחנו עלולים לעמוד מול תוקפנות מאיימת מאוד מצפון־מזרח.

    בראותנו את נטייתה הברורה של ארה"ב להפקיר מדינות שלא יכולות להגן על עצמן בלעדיה, כמו אוקראינה, אסור לנו לצפות להגנתה. בהסכם שנרקם בווינה היא עומדת להפקיר אותנו, ועימנו את האזור כולו, לטובת איראן מתעצמת ומתחמשת בהדרגה בנשק גרעיני, למרות אין־ספור התחייבויות לביטחונה של ישראל בעשרות השנים האחרונות.

    במצב עניינים כזה, הקריאות המוסרניות כלפי ישראל להתייצב לצידה של אוקראינה בצורה נחרצת יותר מלשון הצהרותיהם של ראש הממשלה בנט ושר החוץ לפיד – הן קריאות פתטיות וחלולות. לצד איזה סדר מדיני מוסרי קיים ישראל אמורה להתייצב?

    אכן, בהחלט ייתכן שלא תיוותר לישראל ברירה, ושהיא תמצא עצמה בחזית ברורה נגד רוסיה. אבל זה יקרה רק כאשר היא תהיה כפויה להעדיף את האינטרסים החיוניים שלה בברית עם ארה"ב על פני אינטרסים חיוניים אחרים שלה, ולא מפני שבחרה ב"טוב" של קהילייה בינלאומית מדומיינת או ב"שלום עולמי".

    אמנם שלום עולמי אינו רק מליצה שצריך להקיף במירכאות. גם במצב האומלל של סף־מלחמה עולמית – ואולי דווקא אז – חייבים לשאת עיניים לאידיאל החשוב הזה ולקדם אותו. אבל אפשר לקדמו רק במידה צנועה, המתחשבת בפחדים השוררים בין העמים …"

    Liked by 1 person

  7. 1. חייבים להודות שאנחנו מוטים מלכתחילה בהסתכלות שלנו, ואנחנו בוחרים מידיית בצד המערבי.
    2. מסכים עם המסקנה שצריך להעדיף את האינטרסים שלנו ולא "חוק בינלאומי" כללי ומעורפל, שלעולם אינו לצידנו.

    Liked by 1 person

  8. משה – הכוונה הייתה להצביע על כך שמגוחך להאשים את הפטריוטים האוקראינים בקירבה לנאצים כשכרגע את ההתנגדות האוקראינית מנהיג נשיא יהודי שבחרו האוקראינים בבחירות דמוקרטיות. וממה שאני שומע ברשתות החברתיות (התרשמות אנקדוטלית בלבד, אני מודה), הוא כרגע זוכה להערכה גדולה כמנהיג ראוי בשעת משבר.

    Liked by 1 person

  9. אמחייה – אני לא חושב שיש אדם אחד בהנהגה הרוסית שדואג ברצינות שארה"ב תתקוף את רוסיה יום אחד בנשק גרעיני בכל תרחיש שאיננו איום רוסי ממשי על קיומה של ארה"ב, בדיוק כמו שאין אף אחד בהנהגה האיראנית שחושב כך על ישראל, אבל יש הרבה שדואגים בכיוון ההפוך. יש בעולם מדינות מסוכנות ויש כאלה שלא, ולאף אחד אין זכות אוטומטית ל"שיווי משקל". אם הרוסים היו באמת מאמינים בזה היו להם הרבה דרכים למנוע את זה בלי להפציץ את קייב, וממילא הם לא היו מקשקשים על נאצים ועל "משימת שמירת שלום" להציל את אזרחי אוקראינה המסכנים מממשלתם.

    Liked by 1 person

  10. בעולם כיום יש לנו בעלת ברית אחת שניתן לסמוך עליה: המפלגה הרפובליקנית בארה״ב. זה אומר ש-50% מהזמן, כשהיא שולטת בעולם, אנחנו צפויים להיות באופוריה. לרוע המזל אויבינו צפויים לתקוף בגדול ב-50 האחוז האחרים.

    Liked by 1 person

  11. לשי שפירא,
    כתבת:
    " …מגוחך להאשים את הפטריוטים האוקראינים בקירבה לנאצים כשכרגע את ההתנגדות האוקראינית מנהיג נשיא יהודי שבחרו האוקראינים בבחירות דמוקרטיות. …"
    ———————–
    מנהיג ממוצא יהודי אינו ערובה למדיניות פרו – יהודית ו/או פרו – ישראלית. ההיסטוריה מוכיחה שפעמים רבות מדי דווקא ההפך הוא הנכון. אותו מנהיג נחוש מדי להוכיח שאינו מוטה, ואינו מפלה לטובה, את בני עמו.
    ברני סנדרס, לדוגמא, הרבה יותר אנטי ישראלי מאשר הסנטור הדמוקרטי הממוצע. ולא במקרה.
    אפשר גם להיזכר במדיניות הפרסום ו*ההשתקה*, בתקופת השואה, של העיתון בבעלות יהודית (הניו יורק טיימס).

    אבל ניתן להעמיד טענה רוסית זו באור מגוחך כאשר מסתכלים על מדדים השוואתיים של האנטישמיות במדינות שונות בעולם. לדוגמא המדדים העכשוויים של הליגה למניעת השמצה.
    למיטב זכרוני, לא רק ש*כיום* אוקראינה רחוקה מלהיות בין מובילות הליגה של האנטישמיות האירופית, אלא שבמדינה (שהיא לכאורה אוהדת ישראל) נמצאו רמות אנטישמיות המאפיינות יותר את המרחב המזרח תיכוני מאשר את מזרח ומרכז אירופה. כוונתי ליוון.

    מומלץ להיכנס לטבלאות <- תוצאות הסקר < – ממצאי הסקר הראשון

    https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D

    אהבתי

  12. לתמריץ,
    כתבת:
    ————–
    " … בעולם כיום יש לנו בעלת ברית אחת שניתן לסמוך עליה: המפלגה הרפובליקנית בארה״ב …"
    מצטערת להיות אלרמיסטית – אבל בעיני מסוכן לסמוך, *בעיניים עצומות*, גם על המפלגה הרפובליקאית בארה'ב.

    כפי שהטבת לציין, בפוסט זה, לגבי עמדות נפוצות בחוגי השמרנים בארה'ב. כמו בערוץ התקשורת פוקס ניוז / עמדותיו של טאקר קרלסון ושות'.

    אהבתי

  13. שי,
    אפשר להבין זאת כהפוך על הפוך באופן אנטישמי – האוקראינים בחרו נשיא יהודי כי היהודים שולטים בעולם. אם הוא יפסיד לפחות נתנחם שהאמונה האנטישמית הזו תופרך פעם נוספת.
    ועדין סברוני שכמה שיש לי הערות על העבר, המציאות בהווה של מדינה דמוקרטית ליברלית שבה יהודים נהנים משוויון זכויות וסך הכל מסתובבים חופשי בלי פגיעות היא מציאות שאני מזדהה איתה מול הדיקטטורה של פוטין. גם ברוסיה יהודים מסתובבים חופשי ואין לי משהו נגד היחס ליהודים ברוסיה אבל אני מתנגד באופן עקרוני לדיקטטורות ובתוך הקבוצה הזו נכללת רוסיה של פוטין. או אם נסכם, אין לי התנגדות שילחמו נגד האוקראינים, יש לי התנגדות שפוטין פולש למדינות דמוקרטיות ליברליות (כמה שיש לו צידוקים כאלו ואחרים).

    Liked by 1 person

  14. קמיליה – אין קשר למדיניות כזאת או אחרת, הנקודה היא שנאצים לא היו בוחרים או תומכים בנשיא יהודי, לא משנה מה המדיניות שלו. גם לי.ד: לא מוכרת לי דוגמה אחת אי פעם של אנטישמי איפשהו בעולם שהמסקנה שלו מהאנטישמיות הייתה למצוא לו מנהיג יהודי.

    Liked by 2 אנשים

  15. הניתוח מעניין אבל קשה להאמין שהרצון של הרוסים להשתיל ממשלת בובות בקייב הוא רק תעמולה מערבית.. בשביל לכבוש כמה שטחים במזרח לא עושים מלחמה כזו.
    אם פוטין ייתקע כמו שנראה עכשיו יעמדו בפניו שתי ברירות: ברוטליות איומה ולהשלים עם עשור של סנקציות מערביות קשות או לחתור להישגים מינימליים ולהעמיד פנים שהיעדים שעידו הכט מציג היו יעדיו מלכתחילה.

    אהבתי

  16. קמיליה מסכים איתך שהבדלנות אצל הרפובליקנים היא איום קשה עלינו. לעת עתה, לפחות ביחס לישראל, זו נראית עמדת מיעוט לא חשוב.

    אהבתי

  17. צריך להגיד מילה טובה לפוטין. לעת עתה הוא לא ברוטלי. זו מלחמה ולא פשעי מלחמה. עוד יגידו עלינו שבעזה אנחנו יותר רעים, ואנחנו צריכים להתאים עצמנו לסטנדרט הפוטיני. כמובן כל זה היה בתקווה שאוקראינה תקרוס מיידי. עכשיו יחשב מסלול מחדש ויבחר בין הישגים צנועים במסלול דיפלומטי לבין פשעי מלחמה הארד קור עם המחיר הפנימי והבינלאומי.

    אהבתי

  18. רציתי לשאול את שי שפירא: האם זה לגטימי מצד נשיא אוקראינה לחלק נשק לאזרחים ולקרוא להם להכין בקבוקי מולוטוב נגד הרוסים?
    הרי דבר כזה יכול לגרום לשפיכות דמים נוראית בתוך הערים והרבה מההרוגים יהיו אזרחים שלא מעורבים בלחימה כי הרוסים לא יוכלו להבחין בין מי שמעורב בלחימה למי שלא מעורב.
    אני מניח שיש הרבה אזרחים שלא רוצים שדמם יישפך במלחמה חסרת סיכוי זו (גם אם נניח שמרבית האזרחים רוצים שלטון אוקראיני, דבר שאני כלל לא בטוח בו). אז מדוע הוא לא מציע לאלה שרוצים להילחם, לצאת להילחם עם הרוסים בשדה הפתוח כדי שאזרחים שלא רוצים להיות מעורבים בלחימה, לא יפגעו?

    אהבתי

  19. arn, לצ'רצ'יל היה נאום קלאסי שיפה לימים אלו:
    אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת, נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר; אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע

    Liked by 2 אנשים

  20. arn – גם בסטאלינגראד היית מעדיף שסטאלין יגיד למי שרוצה להילחם בנאצים שיעשה את זה בשדה הפתוח כדי שלא ייפגעו אזרחים? אם לא, אז איפה עובר הגבול בין מלחמה שבה לגיטימי לבלום את הפולש שבא לכבוש את ארצך ומלחמה שלא?

    לגבי האוקראינים שאולי לא רוצים שלטון אוקראיני – באוקראינה, בניגוד לרוסיה, אזרחים חופשיים להביע את דעתם בתקשורת ובבחירות דמוקרטיות חופשיות. לו רצו להצביע למישהו שיסגור את הבאסטה וייתן את המפתחות לפוטין, היו עושים את זה. אם אני זוכר נכון, זלנסקי אפילו נחשב בזמנו המועמד הפייסני יחסית ביחס לרוסיה לעומת יריביו העיקריים.

    (למען הסר ספק – אני יודע שאוקראינה רחוקה מלהיות דמוקרטיה מושלמת, אבל לצורך השאלה הספציפית הזאת היא מספיק טובה)

    Liked by 2 אנשים

  21. Liked by 2 אנשים

  22. מצטרפת להמלצת יאיר להאזין לראיון עם גרשון הכהן.

    מעורר לא מעט מחשבות.
    כדוגמת:
    – האם יש להיסטוריה צד נכון -שהכרחי להצטרף אליו?
    – האם פסקה הלגיטימציה לכל שינויי הגבולות בעולם?
    – האמנם אזרחי רוסיה יעדיפו דמוקרטיה ורמת חיים מערבית ללא פוטין (או את ההפך)?
    – האמנם קיימת דיכוטומיה בין הקשיחות שמפגינים הרוסים וצאצאיהם (כולל המפאיניקים בראשית הציונות) לבין רוחות הנאורות (כולל אלו שהשפיעו על ז'בוטינסקי באודסה). רוחות המעדיפות רמת חיים על עצמאות מדינית?

    רק 9 דקות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: