השלום הדמוגרפי שאיננו?

אחת התיאוריות החשובות במדעי המדינה היא תיאוריית השלום הדמוקרטי: שתי מדינות דמוקרטיות לא מנהלות מלחמה זו עם זו. יש כמה דוגמאות נדירות מהמאה ה-20 שמערערות תיאוריה זו, כמו למשל העובדה שבריטניה ופינלנד היו במצב מלחמה במהלך מלחמת העולם השניה, המלחמה הפולנית – ליטאית בשנות העשרים וגם העובדה שבמלחמת השחרור ישראל נלחמה בלבנון שקיימה משטר פרלמנטרי (גם אם עדתי), אבל הן היוצא מהכלל שמחזק את הכלל. זה שבריטניה ופינלנד היו במלחמה מוכרזת היה אנקדוטה בלבד, תוצאת לוואי של תהפוכות מלחמת העולם השניה בחזית הרוסית. ואילו לגבי השתתפות לבנון במלחמת השחרור כותב מרדכי בר-און:

בגליל התנהלה המלחמה נגד 'צבא ההצלה הערבי', צבא מתנדבים שהוקם לעזרת הפלסטינים בחורף והמשיך ללחום בצפון הארץ גם לאחר הקמת המדינה. צבא לבנון תמך בצבא ההצלה באש ובלוגיסטיקה, אך נמנע מלהיכנס בעצמו למלחמה.

בספקולוציות שונות בפורומים אינטרנטיים אפשר למצוא רמיזות לתיאוריה אחרת של שלום, השלום הדמוגרפי – אין זה סביר שמדינות שבשתיהן הילודה נמוכה מתחת לשיעור התחלופה, שעומד על מעט יותר משני ילדים לאישה, יילחמו זו בזו. השלום יקר מדי לשתיהן, אין להן ילדים למלחמות מיותרות. הן מורכבות ממשפחות קטנות שמחיר הדמים של מלחמה בלתי נסבל להן.

אם המצב באוקראינה יהפוך למלחמה בסדר גודל מלא בין רוסיה לאוקראינה, כפי שכרגע מסתמן, זו תהיה קריאת תגר גדולה על התיאוריה הזו, שחטפה מכה גם כאשר אזרביג'אן וארמניה נלחמו זו בזו.  לגבי אזרביג'אן עוד ניתן לתרץ כי היא ששה אלי קרב, כי בעשרים השנה האחרונות הייתה לפחות קרובה מאוד אל שיעור התחלופה. אבל רוסיה ואוקראינה שתיהן מדינות שנמצאות כבר עשרים שנה עמוק מתחת לשיעור התחלופה. חוקר מדעי המדינה האמריקני ריצ'ארד חנניה לועג למי שחושב שאוקראינה, מדינה עם פריון כה נמוך, תהיה מסוגלת לקיים לוחמת גרילה במקרה של כיבוש רוסי (לבד מהקושי בקיום פרטיזנים בעידן שבו הכול מנוטר דיגיטלית).

התיאוריה משמעותית במיוחד לגבי סין וטאיוואן, שמרחפות שתיהן באזור הילד האחד לאישה. אם יש ילדים יקרים ומפונקים לאימותיהם ולאבותיהם, אלו הילדים בארצות האלו. אם תפרוץ ביניהן מלחמה, זו תהיה מכת מוות להשקפת השלום הדמוגרפי.

התיאוריה גם חשובה כדי להבין את אירן, האויבת הגדולה שלנו, ועד כמה תהיה מוכנה לקחת סיכונים. בשני העשורים האחרונים הילודה באירן היא מתחת לשיעור התחלופה, ובפרט בשנים האחרונות. ומצד שני אפשר גם להבין מדוע לבנון אינה מתפוצצת במצבה הקטטוני למלחמת אזרחים כפי שהיה ב-1975.  ב-1975 לבנון הייתה אחרי עשורים שבהם אישה ילדה בממוצע 4-5 ילדים.

החוקר יגיל לוי עוסק בשינויים בהרכבן של היחידות הקרביות – מצבא המבוסס על המעמד הבינוני-חילוני לצבא שגובר בו משקלן של קבוצות דתיות, מזרחיות ועולים מרוסיה ומאתיופיה. התיאוריה הדמוגרפית יכולה להסביר, לפחות חלקית (לא לגבי העולים מרוסיה..), את ממצאיו. ילדים למשפחות קטנות פחות מגיעים לקרבי.

76 תגובות על ״השלום הדמוגרפי שאיננו?״

  1. אני חושב שאין מספיק נתונים כדי לקבוע אם 2 מדינות דמוקרטיות יכולות או לא יכולות להלחם זו בזו. עד שנת 1919 כמעט שלא היו דמוקרטיות בעולם. החל משנת 1945 שורר בעולם שלום יחסי גם בין המדינות הדיקטטוריות. יש מעט מאוד מלחמות יחסית לתקופות שלפני כן. לכן אין מספיק נתונים לקביעה זו.
    בכל אופן מדינות דמוקרטיות הוכיחו שהן מסוגלות לתקוף מדינות אחרות ולכבוש ולשעבד עמים אחרים וכן לטבוח באותם עמים. המושבות שהקימו האנגלים, הצרפתים והאיטלקים (באסיה ובאפריקה) הן הוכחה לכך. גם האמריקאים כבשו\שעבדו\טבחו בעמים אחרים (האינדיאנים, הפיליפינים, מקסיקו, ויטנאם).

    Liked by 1 person

  2. כצפוי רוסיה כובשת את אוקראינה והמערב עושה קולות של שטיח. בזמן שהמערב עסוק בפוליטיקת זהויות פוטין מזכיר להם מה זה ריאל פוליטיק.

    לישראל זו כנראה התפתחות חיובית, גם אם קצת מאוחרת מדי. מדינות האיזור כבר הבינו שאין לסמוך על האמריקאים, והאירוע הזה רק מחדד את הענין. לכן במאבק מול איראן הן רק צריכות את ישראל יותר. מהצד השני המצביע האמריקאי רואה את הכרסום המתמשך במעמדה של ארה"ב והלמלמיות של ביידן, מה שאולי יעזור לטראמפ להיבחר שוב. זה משעשע פעמיים כי טראמפ כנראה לא היה נוהג אחרת מביידן. למעשה לא הייתי מופתע אם טראמפ היה אומר שאוקראינה תמיד הייתה חלק מרוסיה, וטוב שהרוסים מתקנים את המצב.

    Liked by 1 person

  3. אני מזהה לפחות שלוש בעיות בתיאוריית השלום הדמוגרפי:

    א. בהמשך להסתייגות arn – מתום מלחה'ע השניה, השלום העולמי נשמר *בעיקר* בזכות מאזן האימה בין שתי מעצמות על גרעיניות וגרורותיהן.
    אבל מאז:
    – קריסת הגוש הסובייטי הניע את "השוטר העולמי" להתפטר מתפקידו כפוי הטובה. למעשה תם עידן ה"פקס(השלום) אמריקנה" – למרות שלוקח לעולם מספר עשרות שנים בכדי לעכל את השלכות המצב החדש
    – סין עלתה כמעצמת על נוספת (שיכולה, כמו במקרה הנוכחי, לתת גיבוי לרוסיה ולהגן עליה)
    – הנשק הגרעיני הולך ומופץ בעולם – מה שמקנה גם למדינות חלשות יחסית כוח הרתעה משמעותי. כולל הרתעת מעצמות. בשוליים, גם מלחמות סייבר עלולות לסייע גם למדינות קטנות יחסית להרתיע מעצמות על.

    מכאן נובע שהתיאוריות שהשלום העולמי נשמר בזכות משטרים דמוקרטים ו/או בזכות צמצום הילודה – אינן יותר ממגדלים שנטועים בחוזקה באוויר.

    ב. צמצום הילודה, ומכאן הגדלת הרגישות לקורבנות, לא מובילים בהכרח להפסקת מלחמות.
    הם יכולים להוביל לשינוי אופיין של מלחמות. מלחמות מודרניות בהן יעשה שימוש בהרבה הרבה פחות לוחמים שיסכנו את חייהם בקו החזית הראשון.

    לדוגמא:
    – במקום שימוש בחומרי נפץ (כמו פגזי טנקים) לשיתוק תשתיות חיוניות של האויב – חבלה בתשתיות באמצעות לוחמת סייבר. "לוחמים" שהסכנה לחייהם זניחה.
    – במקום קרבות בין מטוסים מאוישים – קרבות בין מטוסים ללא טייס, שמפעיליהם יושבים במקלט תת קרקעי בטוח במרחק עשרות או מאות או אלפי ק'מ ממקום התרחשות הקרב.

    ג. תיאוריית "השלום הדמוגרפי" בעלת תאריך תום תוקף של עשרות שנים בודדות.
    העולם הולך ומתקרב למצב בו רובם המכריע של בני האדם יהפכו לנטל מיותר, ואולי אפילו מכביד, על האליטות. אליטות שיהפכו למאוד קטנות ומאוד מתוחכמות.
    כאשר, לדוגמא, רובם המכריע של הנהגים והטייסים יוחלפו ע'י מכוניות ומטוסים ללא נהג.

    די סביר להניח שההמונים המובטלים יגיעו עם דרישות הולכות וגוברות, ויאיימו בעשיית צרות, מהומות ומרידות אם לא ייענו.

    כאשר מדינות תגענה למצב שכזה – יהיה לאותן אליטות דווקא אינטרס ל"בזבז" המונים רבים ככל האפשר במלחמות, בכדי להיפטר בהם.
    (בזבוזם באמצעות מגפות, לדוגמא, עלול לפגוע גם האליטות. יתכן שמלחמות יתגלו כאמצעי בטוח יותר).

    Liked by 1 person

  4. קמיליה,
    תיאוריית השלום הדמוקרטי איננה טוענת שאין מלחמות בעולם אלא שאין מלחמות בין שתי מדינות דמוקרטיות ליברליות. למעשה זוהי התיאוריה האימפרית הכי חזקה במדעי המדינה. אם אני מבין נכון, תיאוריית השלום הדמוגרפי טוענת טענה רחבה יותר שגם מדינות לא דמוקרטיות לא ילחמו אם הן בתהליך הדרדרות דמוגרפי. ולכן ההנחה היא כי בעולם הנמצא בהדרדרות דמוגרפית לא יהיו מלחמות. זו טענה רחבה יותר ולטעמי מפוקפקת יותר אבל בוא ניתן למציאות לומר את שלה.

    Liked by 1 person

  5. לי.ד.

    תיאורית השלום בין דמוקרטיות מובנת לי.
    אבל בתקופה שבה מלחמות הן מצב די נדיר, שמתרחש בעיקר בין מדינות שהן גם פריפריאליות וגם לא דמוקרטיות (כמו בין מדינות באפריקה) – לא כל כך מפליא שאין הרבה דוגמאות למלחמה בין שתי מדינות דמוקרטיות. קו הבסיס נמוך.

    לכך יש להוסיף את העובדה שבעולמנו מדינות דמוקרטיות בסה'כ מיעוט בין מדינות העולם, ואם אחת מהן תמצא את עצמה במלחמה תמיד ימצא מי שיאות להסביר מדוע אינה "דמוקרטיה אמיתית".
    מכאן שלא יכלו להימצא הרבה ראיות מסייעות לטענה שקיים בכל הדמוקרטיות איזשהו משתנה מהותי, שמונע מהן מלהיות מעורבות במלחמות נגד דמוקרטיות אחרות.

    Liked by 1 person

  6. קמיליה,
    יש דמוקרטיות ליברליות כבר מאתיים שנה ויותר והיו מלחמות בתקופה הקיימת. משום מה מדינות דמוקרטיות ליברליות נמנעו ממלחמה למרות הסכסוכים שהיו ביניהן בעניינים שונים. לפעמים הסכסוך היה פנימי והן נפרדו לשלום כמו שבדיה ונורבגיה. אז נכון, יש קצוות ויש הערות אבל עדין בליבה הטיעון מוצק מאד ונתמך מאד במציאות האמפירית. כשמדינות לא דמוקרטיות ליברליות פותחות מלחמה על ימין ועל שמאל מדינות דמוקרטיות ליברליות נזהרות מאד ולא מגיעות לכך.
    בזמן המלחמה הקרה כשהיו עימותים בין סין לרוסיה ובין סין לצפון ויטנאם (שלא לדבר על הדיכוי של הונגריה וצ'כוסלובקיה) זה נעשה ברור עוד יותר. הקומוניזם לכאורה היה אמור להביא את קץ הימים ובפועל התנהל כמו עריצויות היסטוריות.

    אהבתי

  7. את מדברת על העניין כאילו הוא תיאורטי כשעכשיו מתנהלת מתקפה של מדינה לא דמוקרטית ליברלית על מדינה דמוקרטית ליברלית (אוקראינה עם כל החסרונות שלה די שומרת על העקרונות הדמוקרטיים ליברליים בעוד שרוסיה עם ניבלאני לא). לא מדובר בתיאוריה, מדובר במציאות.
    זאת אחת הסיבות מדוע לדעתי כדאי מאד לקרוא את ספרו של פוקאימה קץ ההיסטוריה והאדם האחרון. הוא נותן הסבר מאד מאד חזק לתופעה הזו. גם אם שאר העולם לא הפך לדמוקרטי ליברלי כמו שהוא חזה עדין ההסבר שהוא נותן הוא הסבר מעניין מאד ומחדש מאד.

    Liked by 1 person

  8. והנה מה שיש לרב מיכאל אברהם לתרום לדיון:
    https://mikyab.net/posts/75129
    עם המסקנה הנכונה, אם מדינות המערב היו רוצות למנוע מלחמה היה עליהן לצרף את אוקראינה באופן מיידי לברית נאט"ו ברגע שפוטין התחיל לאיים במלחמה. ההודעות של ביידן לפיהן הוא יגן רק על מדינות השייכות לברית נאט"ו הזמינו את פוטין לתקוף את אוקראינה (געגועי לטראמפ).

    Liked by 2 אנשים

  9. טראמפ ורוסיה זו חידה לא פשוטה. מצד אחד התנהג לפעמים כמו שתול של פוטין. מצד שני בכמה עניינים מעשיים היה הרבה יותר אנטי רוסיה מהדמוקרטים, כמו לגבי צינור הגז הגרמני. גם תחתיו ארה״ב הרגה כוח שכירי חרב רוסיים שניסו לפשוט על שדות הנפט בסוריה. ההסבר הפשוט עד כדי חוסר סבירות הוא שהוא מעריץ את פוטין כמנהיג חזק של אומה לבנה, אבל נתן לרפובליקנים מהשורה (ואנטי רוסיים) להכתיב מדיניות בפועל.

    Liked by 1 person

  10. לגבי השאלה אם זו התפתחות חיובית לישראל, זה כל כך מסובך.. בגדול אם נשיא רפובליקני ייבחר ב-2024 זה טוב לישראל ובוודאי שהמלחמה הזו תיזכר אז ועוד תשפיע בדרכים רבות, לרבות דרך מחיר הנפט והגז. נראה כרגע שתזיק לדמוקרטים, אבל אין לדעת בוודאות.

    גם העובדה שהעולם נזכר שאנחנו חיים בהיסטוריה ולא בעידן פוסט היסטורי אוטופי היא טובה לישראל. ישראל היא בעלת ברית חזקה למערב ויצרנית נשק.

    מצד שני אנחנו רוצים שרוסיה וסין ירסנו את אירן ולמה להן לעשות זאת עכשיו. ויש גבול כמה ישראל תוכל להמשיך ללכת בין הטיפות.

    Liked by 1 person

  11. אבל אולי המסקנה הכי חשובה היא בשבח ההסתמכות העצמית וחוסר האמונה בערבויות ביטחוניות. זו דוגמה רבת עוצמה שלא תישכח ושתמנע מאיתנו לעשות שטויות.

    Liked by 2 אנשים

  12. טראמפ אוהב את הגישה של פוטין אבל הוא פשוט בריון יותר גדול. לדעתי הוא לא באמת סופר את פוטין ככל ומדובר באינטרסים של ארה"ב.

    י.ד. אני מסכים, ביידן זרק את אוקראינה מתחת לגלגלי האוטובוס עם האמירה הזו. המערב חלש ומפולג ופוטין יודע את זה היטב, לכן הוא מנצל את ההזדמנות. אם המערב היה מאוחד לפוטין לא היה סיכוי.

    Liked by 2 אנשים

  13. תמריץ אם ל"מערב" הקולקטיבי היה שכל הם היו כובשים עכשיו את איראן. גם מחזיר את אפקט ההרתעה, גם מוריד בעיה אחת מהמגרש, גם קל יחסית לביצוע כל עוד איראן לא גרעינית.

    Liked by 2 אנשים

  14. הפרשנות שלך תמריץ לתיאורית השלום הדמוגרפי מסתכלת על רמת המשפחה (משפחה עם פחות ילדים לא מוכנה לסכן את ילדיה), והנחת היסוד שלה היא שמישהו בכלל שואל את המשפחות לדעתן (רלוונטי רק במשטרים דמוקרטים מה שמחזיר אותנו לתיאוריית השלום הדמוקרטי).

    אני חושב שיותר נכון להסתכל על תיאוריית השלום הדמוגרפית ברמה הלאומית, ואז צריך לתקן אותה להבדל בין לאום קטן ללאום גדול. לאום קטן צריך להסתכל על שיעור הפיריון שלו בעוד שלאום גדול לא נדרש לכך. יש גם משמעות להבדל בין יחסי הכוחות בין הצדדים. למשל אומה של 140 מיליון אנשים (רוסיה) תהיה מוכנה להילחם באומה של 40 מיליון (אוקראינה) גם אם שיעור הפיריון שלה נמוך.

    Liked by 3 אנשים

  15. יאיר, פוטין נהנה מאהדה ברוסיה. לא ניתן להכחיש זאת. יש הטוענים שהוא מתמקד במלחמות פשוט כי זה פופולארי ומשכיח את בעיות הכלכלה והשחיתות.

    אהבתי

  16. טראמפ ורוסיה הן לא מהחידות הקשות. טראמפ עושה מה שטוב לאינטרס האמריקאי, ולכן בנושאים המעשיים הוא היה אנטי-רוסיה, אבל כיון שלהבנתו חנופה ציבורית לפוטין יכולה לתרום ליחסים בין המדינות – אז הוא עשה זאת (וגם ציפה לקבל חנופה בחזרה).

    אהבתי

  17. קשה לי עם הסברים מסוג "פוטין מתמקד במלחמות בכדי להשכיח את בעיות הכלכלה והשחיתות", כי ההנחה בהן היא שהאנשים מטומטמים במהלך שנים רבות (כל ימי שלטונו של פוטים לפחות).
    כיון שאתה תמריץ מחזיק בתיאוריית האינטלגינציה הגנטית, ולמיטב ידיעתנו הגנום הרוסי קרוב מאוד לשאר תת-הגזעים האירופאים, צצה לה החידה איך הרוסים כל-כך מטומטמים לעומת שאר אירופה?
    ולכן אני מעדיף לנסות להבין התנהגות ציבורית על-בסיס איתור האינטרסים והרצונות של הציבור ולא על סמך הנחת טיפשותם.

    אהבתי

  18. אגב אם ל"מערב" היה שכל הם היו מנצלים את ההזדמנות לפתוח במלחמה מול רוסיה. לרוסיה כאמור אין שום סיכוי במלחמה מול מערב מאוחד, איראן כרגע היא זבוב קטן באופן יחסי וסין לא תסתכן. המערב יכול למחוץ את רוסיה ולוודא שלא יהיו שטויות כאלה עוד הרבה זמן. בכל אופן זה בבירור לא יקרה.

    למי שמודאג ממלחמה גרעינית נזכיר שגם למערב יש גרעין. אם פוטין יעשה שטויות לא תהיה רוסיה, אבל המערב ישרוד.

    אהבתי

  19. תמריץ,
    תומאס פרידמן הקדים את הפוסט שלך עם התיאוריה שלעולם לא תפרוץ מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן סניף של מקדונלדס.
    הוא טעה כמובן, היה עליו להחליף את מקדונלדס בבורגראנץ'.

    Liked by 1 person

  20. יאיר, אנטולי קרלין שתחזיתו למלחמה (שנראית מדויקת להפליא) הובאה פה בבלוג, מאמין בתיאוריית ההקפאה. הקומוניזם הקפיא תהליכי מודרניזציה ולפיכך תושבי רוסיה תקועים במנטליות של תחילת המאה ה-20. וכפי שאומות אינטליגנטיות כגרמניה יצאו למלחמה באותם זמנים, גם הרוסים יוצאים.

    אהבתי

  21. בשביל אוקראינה לא לוקחים סיכון לחיי מאות מיליונים. ארה״ב מעולם לא התחייבה לקחת כזה סיכון עבורה. הם לא בנאט״ו. אפילו כשהצביעו על צ׳כיה ופולין, 20 אחוז מהסנאט התנגד. על אוקראינה מעולם לא נערכה הצבעה. אי אפשר לכפות על העם האמריקני להגן עליה כשהסיכון כה גדול.

    אהבתי

  22. י״ד, להגיון של הרב אברהם יש הצדקה כי שקל יוצר דינמיקה של סחיטה הולכת וגוברת שתגיע גם למיליון שקל, תמריץ להסלים. אבל קיום נאט״ו מבטל את הדינמיקה באירופה כי ברגע שיגיעו לסנטימטר מאדמת נאט״ו אז תפרוץ מלחמת עולם, וביידן מחויב לכך.

    יש שאלה פתוחה מה קורה במקומות שבהם לארה״ב יש אינטרס עמוק, אך לא הוגדרו בנאט״ו. טאיוואן, יפן, וגם ישראל מול אירן.. זו שאלה פתוחה והסינים ידרשו תשובה..

    אהבתי

  23. אמחייה
    מלחמה מול רוסיה גם ללא גרעין משמעותה מאות אלפי הרוגים. המערב לא יכול לשאת זאת. ובשביל מי? האוקראינים? עמי המערב לא מתעניינים בהם מעבר למס השפתיים ההכרחי.

    Liked by 2 אנשים

  24. גם אם אוקראינה לא בנאט"ו, ואין סיבה להקריב חיים אמריקאיים עבור אוקראינה, עדיין ביידן לא היה צריך להפוך את זה לשיקול המרכזי באופן ציבורי.

    ההתנהלות ממשל ביידן מציגה את הפרוגרסיביות באופן האמיתי שלו:
    חיי שחורים חשובים אבל לא חיי אוקראינים.
    גבולות אינן מחסום להגירה אבל הן מחסום מהתערבות בינלאומית.
    זכויות אדם גוברות על ריבונות מדינות אם אתה מקסיקני אבל לא אם אתה סלאבי.

    געגועי לממשל טראמפ. כל התחזיות על הטרפת שניקלע אליה בממשל דמוקרטי התממשו.

    Liked by 1 person

  25. זאת טענה מעניינת ואפשרית (של אנטולי קרלין) אבל רוב חוקרי התחום חולקים עליה.
    לשיטתם הקומוניזם הוא זה שהעביר את רוסיה לתקופה המודרנית והפך אותה מאומה של איכרים לאומה תעשייתית (וגם אין חולק שהקומוניזם הוא תנועה מודרנית במהותה).

    אהבתי

  26. בהמשך לשאלה האם המצב הנוכחי באוקראינה יועיל לישראל או יזיק לה:

    (בהנחה שלא יתחולל בקרוב שום שדרוג משמעותי קסום במידת התחכום ויכולת התמרון בין כוחות עוינים של שר החוץ הישראלי / ראש הממשלה החלופי).

    1. סגנו של הנציג הרוסי לאו"ם אמר כי במוסקבה "מודאגים מהרחבת פעילות ההתנחלויות ברמת הגולן הכבושה" והדגיש כי אינם מכירים בשליטת ישראל בה.
    רוסיה תקפה אתמול (רביעי) את הכיבוש הישראלי ברמת הגולן והבהירה כי אינה מכירה בריבונות ישראל באזור. זאת, זמן קצר לאחר פרסום הודעת התמיכה הישראלית באוקראינה וכמה שעות לפני פתיחת המלחמה, במה שנראה כמו העברת מסר לירושלים ממוסקבה.
    https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.10631971

    2. התקשורת האיראנית חושפת, כי ראשי המשטר בטהראן מרוצים מהסלמתו האפשרית. אלה אינם יכולים להסתיר את שביעות רצונם נוכח ההערכה, כי משבר אנרגיה עולמי יכול לשפר את הכנסותיה של איראן ממכירת נפט, וכי אפשר שיגברו וזאת בשל הסרתן האפשרית של הסנקציות וחזרתה של איראן לשוק האנרגיה העולמי. ..
    בעקבות ההסלמה במשבר באוקראינה ושיגור כוחות רוסיים למחוזות הבדלניים זינקו מחירי הנפט לרמתם הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2014 – 99 $ – מחשש שייצוא האנרגיה מרוסיה, אחת מיצואניות האנרגיה הגדולות בעולם, ייפגע כתוצאה מהמשבר.
    … סעיד ח'טיבזאדה, דובר משרד החוץ בטהראן, מתח ביקורת (22.2) על ארה"ב ועל נאט"ו ש"מתופפות על תופי המלחמה ומסבכות את המשבר אותו יש לפתור באמצעות דיפלומטיה.". … כלי התקשורת האיראנית נוטים לצד הרוסי בסיקור המשבר במהלך סיקור תמיכת רוסיה בהכרזת העצמאות של המחוזות הבדלניים "הרפובליקות העממיות" של דונייצק ( Donetsk) ולוהנסק (Luhansk). PRESS TV המשדרת בשפה האנגלית האשימה את המערב שהתעלם מדרישותיה של מוסקבה להתפשטות נאט"ו מזרחה ופרשן הטלוויזיה הוסיף כי המערב למד על בשרו כי למוסקבה יש אמנם סבלנות אך זו אינה בלתי סופית". התקשורת האיראנית הוסיפה גם כי ארה"ב מנסה לתקוע טריז כלכלי בין אירופה לבין רוסיה באמצעות הצתת אש במזרח אירופה".
    מבחינתה של טהראן, רוסיה היא עתה "שותפה" למדיניות הסנקציות של המערב והיא יכולה להוסיף אותה למדינות כמו ונצואלה הנתונות לסנקציות אמריקניות וזוכות לסיוע איראני. מבחינת איראן כישלון ארה"ב והמערב בטיפול במשבר באוקראינה מחזק את עמדתה בשיחות הגרעין המתנהלות במקביל, למשבר, ונדחקות מפניו. עתה נוכח ההסלמה במשבר בין רוסיה לאוקראינה תוכל טהראן, אם תוסרנה הסנקציות, וגם אם לא להגביר את ייצוא הנפט מתחומה ולהעשיר את קופתה. הרצון האמריקני להסיר את תיק הגרעין מסדר היום כמעט בכל מחיר, עתיד להזרים לקופה האיראנית מיליארדי דולרים מהכנסות מנפו ומכספים מוקפאים …

    Liked by 2 אנשים

  27. הIQ הגבוה בפעולה

    Liked by 2 אנשים

  28. לתמריץ,
    כתבת:
    " … הסיפא של דברייך קונספירטיבית בצורה שחורגת מהשכל הישר."
    —————
    הסבר, שמקובל ע'י היסטוריונים רבים, למניעי נפוליון להוציר צבא למסעות כיבושים של אירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון הוא הפסקת הסדרה האיומה של מהפכות – מהפכות נגד – מהפכות נגד נגד וכו' .סידרה שלתוכה נפלה צרפת לאחר סילוק בית המלוכה, והקושי לגבש לגיטימציה רחבה למממל כלשהו. אף ממשל לא יכל לקוות ליציבות ולאורך ימים כל עוד המוני גברים צעירים, שחוו בחינם לא מעט שפיכות דמים, שוטטו מובטלים ממעש ברחובות פריס.
    רק הוצאתם לדרכים המובילות לוותיקן, למוסקווה ולקהיר (ומוות המוני נורא שלהם ושל סוסיהם) הצליחו לסיים פרק מר זה בהיסטוריה הצרפתית.

    החולקים על תזה זו טענו שמניע מסעות הכיבוש הראשונים של נפוליון (לכיוון ספרד ואיטליה) היה מילוי הקופה הריקה של האוצר הצרפתי באמצעות שוד הנכבשים. כפי שהיה מקובל בזמנו. אך גם הם מסכימים שרק ההרג ההמוני של חיילי צבא צרפת במסעות נפוליון הוביל את צרפת ליציבות שלטונית.

    מכאן שהמחלוקת היא לגבי השאלה באיזו מידה נפוליון עצמו היה לגמרי מודע למניע זה אם לאו.

    אהבתי

  29. תמריץ ורינגו, לא מדובר על ארה"ב לבדה. מדובר על "חמשת העיניים" דהיינו ארה"ב, קנדה, אנגליה, אוסטרליה וניו זילנד כמו גם כל אירופה ובעיקר צרפת, אוסטריה וגרמניה. תוסיף לזה את ארצות מזרח אירופה לשעבר ושאר מדינות מערב אירופה, וכן את יפן ושאר מדינות אסייתיות (הודו?) וזה כבר כח לא מבוטל בכלל.

    הסיכון בהבלגה כאן הוא בדיוק הגדלת התיאבון של כל בעלי האינטרס – הרוסים ימשיכו בכיבוש זוחל של מדינות ברה"מ לשעבר, האיראנים ייצרו פצצות אטום וימשיכו לבחוש ואולי לכבוש את הסביבה (סוריה?), הסינים יכבשו את טאיוואן – גם ככה המערב מייצר הכל בסין, אז למה לא את השבבים… והמערב רק יחלש. לפעמים עדיף להרוג את הבעיות כשהן קטנות.

    Liked by 1 person

  30. פרק של ניצן דויד פוקס על הפלישה לאוקראינה.
    (ניתן להקשיב לתסכית או לקרוא)

    https://greatgame.blog/2022/02/24/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-68-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94/?fbclid=IwAR30fHlAE1A2H59HodiGParQtbRoqOv4ZZ99reDniPS0rN3ko1YjxUktcgI

    קטע מפרק:
    ——————–
    " … המגמה שחזינו, של הישענות גוברת של מזרח אירופה על ארה״ב ועל כוחה עצמה. אפשר להוסיף לידיעות האלה גם את ההכרזה של משרד המדינה האמריקני על מכירת מעל 200 טנקי אברהמס לפולין [מקור]. ביחד הגוש המזרח אירופי ימנה מעל 100 מיליון תושבים, וישב על כל גוף מים חשוב כלכלית לרוסיה. ביחד עם תמיכה מרחוק מצד האנגלוספרה, ביכולות אוויר ומודיעין, הגוש הזה יוכל להיות גוש חוסם לכל תוקפנות רוסית נוספת באירופה.

    מה שמביא אותי גם לנקודה הבאה – ישראל צריכה היום לחדש את מלוא הקשרים הדיפלומטים עם פולין. לא אכפת לי מה זה דורש – ששר החוץ לפיד ישלח מכתב התנצלות אישי. פולין תהפוך למוקד הצבאי-לוגיסטי החדש של ארה״ב באירופה. לא צריך להיות נביא כדי לדעת זאת – מספיק להסתכל במפה. פולין גובלת בכל חזית חשובה לאמריקנים מול הרוסים. פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה, מה שאומר שהיא תהיה הגב של כוח קרקעי לנאט״ו מול רוסיה. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיכנס לעולם הרב-קוטבי החדש שלנו עם סכסוך פתוח מול מי שתהיה השותפה הכי חשובה של ארה״ב ביבשת אירופה …"

    אהבתי

  31. אגב, לטענתו על ישראל להערך מראש גם לאפשרות של פריצת מהומות מזון רציניות (בשל הייקור הצפוי של המזון והדשנים) במצרים, ברש'פ, בירדן ועוד.

    אהבתי

  32. השימוש של האוקראינים במל"טים תורכיים (שניצן דוד פוקס מביא) מאשר את העובדה שאוקראינה היא סוג של פרוקסי של תורכיה שכנגדו פועלת רוסיה. בעצם זה המשך המלחמה של האזרבייג'ינים נגד הארמנים שגם בה הכוחות היו פורקסי של תורכיה מול איראן/רוסיה. בראיה היסטורית ארוכת הטווח זהו המשך המאבק של הרוסים נגד העות'מנים שבעבר שלטו באוקראינה דרך החאנות הטטרית שהייתה שם. מבחינה גיאופוליטית לא הרבה השתנה פה באזור, והאנטולים (בצורתם היוונית/ביזנטית או בצורתם התורכית), האיראנים (פרסים) והרוסים ממשיכים להלחם אחד בשני כפי שעשו באלפי שנים האחרונות.

    אהבתי

  33. לזכותו של ביידן, הוא עצמו מעולם לא טען שהרוסים ויתרו על מלחמה. לארה״ב היה מודיעין מעולה והיא שיתפה אותו עם העולם

    אהבתי

  34. אני לא יודע מה האספירציות הפוליטיות של ליברמן, אבל על על בנט ולפיד אפשר לתלות שלט "רק רצו להיות ראש-ממשלה" (ולא משנה מה תהיה התוצאה).

    אהבתי

  35. דווקא מכבד מאוד את ההודעה של לפיד. ישראל חייבת לגנות את הפלישה הרוסית. זה לא שנחבור לאיזו ברית אנטי רוסית אבל המילים המינימליות חייבות להיאמר.

    אהבתי

  36. לאמיחייה:
    אם המערב יפתח במלחמה עם רוסיה זו תהיה מלחמת עולם.
    מלחמה כזו עלולה להיגרר גם למלחמה גרעינית. במלחמה גרעינית רוסיה וארצות-הברית כנראה ישמידו זה את זה וכן גם את כל אירופה. אבל גם אם אתה חושב שרוסיה לא מסוגלת למחוק את ארצות-הברית בנשק אטומי, יהיו בארצות-הברית עשרות מיליוני הרוגים ואילו את אירופה אין ספק שהרוסים מסוגלים למחוק לגמרי. יתכן גם שהרוסים יחליטו לטפל בנשק אטומי גם בידידותיה של ארצות-הברית במזרח התיכון.
    כמובן שיש גם את הקרינה האדירה שתיוצר שאינך יודע לאיזה מקומות בעולם תגיע.
    יש מעצמה נוספת, סין שעלולה לנצל את התמוטטתן של 2 המעצמות הגדולות.
    לי קשה היה להאמין שרוסיה תוכל לספוג את המעבר של אוקראינה לצד המערב שפרושו שהיא נגד רוסיה. אוקראינה קרובה מידי לערים המרכזיות של רוסיה וזה יעלה בלב הרוסים חשש לניסיון של ברית נאט"ו להחליש לפלוש או לפרק את רוסיה. נראה לי שברית נאט"ו וארצות-הברית גם הבינו את זה וחששו לצרף את אוקראינה לברית נאט"ו.

    בכלל לדעתי לפחות מחצי מתושבי אוקראינה תומכים ברוסיה. בשנת 2014 פרצה מהפכה נגד הנשיא האוקראיני הפרו-רוסי שנבחר בבחירות דמוקרטיות. כלומר בבחירות אז היו יותר אוקראינים שתמכו ברוסיה מאשר במערב. כיום יש חשש של ממשלת אוקראינה שתפרוץ הפיכה בקייב של תומכי רוסיה והם יחליפו את השלטון.

    עוד דבר שברצוני לציין: המלחמה בין אוקראינה לרוסיה היא לא ענינה של ישראל ומוטב לה להישאר נאטרלית.

    אהבתי

  37. לקמילה:
    נפוליאון יצא למסעות המלחמה המטורפים והעקובים מדם שלו כי הוא היה בעל שגעון גדלות. הוא חשב את עצמו לגנרל מבריק והאדם המבריק ביותר בעולם והיה ברצונו לשלוט על העולם כולו.

    Liked by 1 person

  38. בקשר לדבריו של מר "מיכאל אברהם" שאמר שאסור לותר למי שדורש ממך דרישה בלתי מוצדקת אפילו אם זה רק שקל:
    זה בפרוש נכון רק בחלק מהמקרים. בחלק מהמקרים זה פשוט לא נכון.
    למה? קודם כל אתה חושב שדרישת הצד השני היא "דרישה בלתי צודקת". יתכן שהוא חושב שהיא צודקת.
    יש לי דוגמאות למה כדאי לותר לפעמים:
    1. לפני זמן מה היה גבר מבוגר שנסע עם אשתו וחנה על שתי חניות. במקרה הגיע לשם גם גבר צעיר עם משפחתו וכשראה שהגבר השני חונה על 2 חניות, הוא התחיל לצעוק עליו. התפתח ריב ובסופו של דבר הגבר המבוגר לקח את אקדחו וירה בצעיר. יריה ראשונה פגעה ברגלו של הצעיר והשניה פגעה בליבו והרגה אותו על המקום. לו הגבר הצעיר היה פונה למבוגר בנימוס או בכלל מותר ומחפש מקום חניה אחר, הוא היה נשאר בחיים.
    2. בשנת 1956 ניסתה הונגריה למרוד בשלטון הרוסי ולפרוש מברית ורשה. רוסיה לא הסכימה לכך וצבאותיה פלשו להונגריה. ההונגרים ניסו להילחם על עצמאותם. נשמע צודק, נכון? אבל זה היה מאוד לא חכם. הרוסים מחצו את הצבא ההונגרי תוך שבוע ו-15 אלף הונגרים נהרגו בקרבות. מנהיגי הונגריה נתפסו והוצאו להורג. בשנת 1968 ניסתה צכוסלובקיה למרוד בשלטון הרוסי אבל כאשר פלשו הרוסים הצכוסלובקים היו יותר חכמים מההונגרים. הם לא ניסו להילחם כלל. התוצאה רק בודדים נהרגו ומנהיגי המרד רק הודחו מתפקידם לתפקידים פחות בכירים (אבל גם תפקידים די בכירים).

    Liked by 1 person

  39. arn אני טענתי טענה פשוטה. אם פוטין יצטרך לבחור בין הפסד במלחמה לבין השמדתה המוחלטת של רוסיה ושל העם הרוסי באמצעות נשק גרעיני, לדעתי הוא יעדיף להפסיד. מה עוזרת לו השמדת ארה"ב אם גם רוסיה מושמדת? מהפסד במלחמה לפחות אפשר להשתקם, והרי ברור שאין למערב ענין לשלוט ברוסיה. כעקרון העובדה שיש לך ארסנל גרעיני לא הופכת אותך לחסין להתקפות, למרות שברור שהסיכון במלחמה בין מעצמות גרעיניות הוא לא זניח.

    אני מסכים שבכל הקשור לסכסוך בין אוקראינה לרוסיה, ישראל צריכה לשמור על ניטרליות מוחלטת. לכן גם ציינתי לחיוב את דבריהם של בנט וליברמן.

    אהבתי

  40. לאמיחייה:
    קודם כל כלל לא ברור שלמערב אין ענין לשלוט ברוסיה. כשמסתכלים על ההיסטוריה רואים שלכל המעצמות והאימפריות היה כן ענין לכבוש ולשלוט על עמים אחרים וגם על אימפריות ומעצמות אחרות. איזה סיבה יש להניח שלארצות-הברית (או רוסיה או סין) לא יהיה ענין כזה?
    בכל אופןאתה טוען שלרוסיה עדיף להפסיד מאשר להכנס להשמדה הדדית. יתכן שאתה צודק אבל לארצות-הברית ולנאט"ו בודאי עדיף לותר על אוקראינה מאשר להכנס למלחמת השמדה הדדית. ויתור על אוקראינה אין פרושו של דבר שהם יותרו כל הזמן. יתכן ששם זה יעצר. יתכן שארצות-הברית תסכים גם להזיז את כלי הנשק שלה גם מהמדינות הבלטיות או מזרח אירופה אבל נראה לי שבאיזה נקודה זה יעצר. אני חושב שגם רוסיה מבינה זאת (אני בכל אופן מקווה שהיא מבינה).
    באשר לכוחה של נאט"ו: צריך לציין שבפוטנציה לברית הזו יש הרבה יותר כוח מרוסיה. רק מדינות אירופה של הברית הזו היו יכולות להיות חזקות פי כמה מרוסיה אילו היו מתחמשות היטב. אבל הן לא מתחמשות וגם אילו ירצו להתחמש יקח להן כמה שנים.

    Liked by 2 אנשים

  41. לפי הדיווח של הלמ"ס נראה שמיד עם תום סגר הקורונה הראשון אנשים ניגשו לעשות ילדים- שנולדו מפברואר 21- והמשיכו גם כשהגיע סגר הקורונה השני. מענין כי היו אנשים שחזו שבמהלך הסגרים אנשים יעשו יותר ילדים וזה כנראה לא קרה בשאר העולם.

    "בשנת 2020 נולדו 177,307 ילודים,
    מגמת הירידה במספר הילודים המשיכה בשנת 2020 – 3.8% פחות לעומת שנת השיא 2018.
    בחודש ינואר 2021 נמשכה הירידה במספר הילודים היומי הממוצע (5.6% פחות לעומת ינואר 2020). החל מחודש פברואר 2021 חלה עלייה במספר הילודים הממוצע ליום לעומת התקופה המקבילה ב-2020. בחודש מרץ 2021 חלה עלייה של 7.3%, באוגוסט – 11.8% ובספטמבר – 8.1%.
    שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע לאישה) בשנת 2020 היה 2.90. מספר זה היה נמוך בהשוואה ל-3.01 ב-2019 ול-3.09 ב-2018, אך גבוה מכל מדינות ה-OECD שהממוצע שלהן ב-2019 היה 1.61 ילדים לאישה.
    שיעור הפריון הכולל של יהודיות ואחרות נאמד ב-2.88 ילדים לאישה, ושל ערביות – ב-2.82.
    שיעור הפריון הכולל הגבוה ביותר נרשם בקרב נשים יהודיות – 3.00, ואילו השיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב נשים ללא סיווג דת – 1.35. בשנת 2020 ירד לראשונה שיעור הפריון של נשים מוסלמיות מתחת ל-3 ילדים לאישה והגיע ל-2.99"

    Liked by 1 person

  42. הסתכלתי על הבלוג של מיכאל אברהם ונדהמתי ממה שכתוב:

    "אם אירע דין לישראל עם גוי הרי אופן המשפט ביניהם כמו שאבאר לך, אם היה לנו בדיניהם זכות דננו להם בדיניהם ואמרנו להם כך דיניכם, ואם היה יותר טוב לנו שנדון בדינינו דננו להם לפי דינינו ונאמר להם כך דינינו.
    המדיניות בדין בין יהודי לגוי היא תמיד לטובת היהודי: דנים לפי הדין שייטיב איתו יותר".
    כלומר אם יש משפט בין יהודי לגוי, לא שופטים בצדק אלא עושים פרוטקציה ליהודי?

    "על פניו זהו עוול מוסרי נורא. הרמב”ם מרגיש בזה וכותב:
    ואל יקשה בעיניך דבר זה ואל תתמה עליו כמו שלא תתמה על שחיטת בעלי החיים אף על פי שלא עשו שום רע, לפי שמי שלא נשלמו בו התכונות האנושיות אינו אדם באמת ואין תכליתו אלא לאדם, והדבור על ענין זה צריך ספר מיוחד".
    האם לדעת הרמב"ם גוי איננו בן-אדם באמת?

    "אפשר להסביר זאת בכמה צורות. אני אבחר כאן בהסבר שנתלה באישי מול הקולקטיבי. חשבו על האיסור להשיב אבדה לגוי, שמעורר אצל רבים מאיתנו תחושה מאד לא נוחה, ובצדק. אבל דמיינו לעצמכם שאתם חיים בחברה של גויים שלא מחזירים אבדות, שלי או של אחרים. האם במצב כזה יש היגיון שאני אקפיד להחזיר לכל אחד מהם את אבדתו?"
    חל איסור להחזיר לגוי את אבדתו? הרי לא כתוב כאן שלא חייבים או אין צורך להחזיר לגוי את אבדתו. כתוב שאסור להחזיר לגוי את אבדתו. כלומר אם גוי איבד משהו והחזרת לו את זה, אתה עבריין???

    ומה קורה אם גוי בסכנת חיים? מותר או אסור להצילו?

    אהבתי

  43. ההלכה היהודית נכתבה בעולם אחר מזה שאנחנו חיים בו במאה ה-21, או לפחות חשבנו עד אתמול שהוא אחר. כפי שלב כולנו עם אוקראינה אבל בשואה, על פי ״האבודים״ של דניאל מנדלסון, ״האוקראינים היו הכי גרועים״. היחסים בין עמים היו אכזריים ולא הרמוניים בעליל.

    Liked by 1 person

  44. תמריץ:
    הלב שלי לא עם אוקראינה ולא עם רוסיה. זהו סכסוך לאומי אחד מיני רבים בעולם שאף אחד לא צודק בו. אפשר להגיד שזה גם סכסוך בין 2 מעצמות מי יהיה הבוס והשולט. דברים כאלו קרו רבות בעבר. גם פה אף אחד לא צודק. בכל אופן אני מקווה שתהיה כמה שפחות שפיכות דמים וכמה שפחות סבל ללא תלות במי שינצח.

    העובדה שמנהיגי הדת היהודית אמרו דברים כאלו במאה ה-15 לא מפחיתה מחומרתם. הרמב"ם לפי הבנתי נחשב למנהיג דתי חשוב מאוד. אני נדהם ממה שקראתי שאמר.

    Liked by 1 person

  45. תמריץ,
    אוקראינה הקפידה להצביע נגד ישראל בכל הצבעה באו"ם. קבל תזכורת מהשנים האחרונות
    סמל של תקופה שחורה: האנדרטה שמסעירה את יהודי אוקראינה
    דמותו של סימון פטליורה, מדינאי ואיש צבא שנוי במחלוקת, שלפי עדויות היה אחראי לפוגרומים שבוצעו ביהודים, הוצבה בשבוע ברובע היהודי של העיר ויניצה, ועוררה סערה בקהילה היהודית
    איריס ז'ורלט 19/10/2017 14:14
    https://www.maariv.co.il/news/world/Article-603305

    אהבתי

  46. חייל זקן, זה לא נכון.. תבדוק. אוקראינה אינה נוכחת בהצבעות כאלו בדומה לחברות האיחוד האירופי שנמנעות. רוסיה כמובן מצביעה תמיד בעד הפלסטינים.

    אהבתי

  47. תמריץ,
    אוקראינה מעולם לא תמכה בישראל. פוטין הוא רודן רצחני, לרוע מזלנו יש לנו גבול משותף איתו. אלו שתי העובדות שצריכות לעצב את המדיניות שלנו. אמל"ק: לסתום את הפה ולהסתלק מכל מעורבות

    Liked by 2 אנשים

  48. לתמריץ:
    אני לא רואה בפלישה הרוסית לאוקראינה פלישה של כנופית רשעים למדינה שלוה.
    זה פשוט סכסוך בין מדינות. אחת חושבת שהיא צריכה להיות עצמאית השניה הגדולה ממנה חושבת שהן צריכות להיות מדינה אחת או לפחות המדינה הקטנה צריכה להיות בעלת ברית שלה.
    זה דומה לסכסוך בספרד: חבל קטלוניה רצה לפרוש, ספרד לא הסכימה ומנעה זאת.
    זה דומה לסכסוך במקסיקו שאחד האיזורים רוצה לפרוש והממשלה המרכזית מונעת זאת.
    זה דומה לסכסוכים בין מדינות ארצות-הברית במאה ה-19. מידי פעם אחת המדינות רצתה לפרוש והממשלה המרכזית מנעה זאת בכוח. פעם אחת 9 מדינות מתוך 31 המדינות שהיו אז, רצו לפרוש. פרצה מלחמת אזרחים שבסופה הממשלה המרכזית הכניעה את המורדים (מלחמת האזרחים פרצה בגלל סיבה זו ולא בגלל רצונם של מדינות הצפון לשחרר את העבדים).
    מי כאן צודק (בכל הסכסוכים האלו)? לא יודע. נראה לי שאף אחד לא צודק.

    יש עוד אלמנט נוסף והוא שמעצמה אחת (ארצות-הברית) מנסה לנגוס בשטחי ההשפעה של מעצמה אחרת (רוסיה) ויתכן שאף לפרק אותה לחלוטין. המעצמה השניה מתנגדת לכך. דברים כאלו ארעו במהלך ההיסטוריה פעמים רבות. בדרך כלל זה גרם להתנגשות צבאית ישירה בין המעצמות האלו. היום הן כנראה חוששות מכך וזה גורם רק להתנגשות עקיפה או מלחמה דפלומטית. כל צד כמובן מציג את עצמו כטוב ומיטיב והצד השני כרשע מרושע.

    Liked by 1 person

  49. לא זכרתי.. אבל העמדה של אוקראינה בדרך כלל דומה לאיחוד האירופי. כך בהכרה בפלסטין כמדינה ובגינוי ההכרה בירושלים כבירה.

    אהבתי

  50. באופן שמתכתב עם תוכן הפוסט, רוסיה עושה שימוש נרחב בחיילים מצ׳צניה, האזור עם שיעור הפריון הגבוה ברוסיה.

    אהבתי

  51. תמריץ,
    אולי תוכל להסביר לנו למה הIQ הגבוה שמחרף ומגדף את בר כוכבא מהלל ומקלס את זלנסקי, נשיא אוקראינה? הרי הראשון לפחות הכין את הצבא שלו למלחמה.

    Liked by 1 person

  52. הצ'צנים מוסלמים, זה לא הפריון זו התרבות.לאוקריינים יש חילים טטארים מוסלמים. עד 2034 צפוי ש30% מאוכלוסית רוסיה תהיה מוסלמית. ב 2050 יהיה רוב מוסלמי ברוסיה. מספר הילדים הממוצע לאשה רוסיה ירד ל מתחת ל1.5 לרוסיה, היה קרוב ל 7 לפני 100 שנים, למוסלמית 2.3. מי יכול לנחש מה הדת הצומחת בקצב המהיר ביותר ברוסיה?
    מי ניחש הינדו?

    Liked by 1 person

  53. תמריץ, על הסכם בודפשט מ-1994, בו רוסיה הבטיחה לכבד את שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, חתומה גם ארה"ב.
    נכון שרק רוסיה פלשה, אבל האם לארה"ב אין אחריות? היא לא חתמה כערבה?
    הרי האוקראינים ויתרו על הנשק הגרעיני שלהם לטובת רוסיה (שזה קלף חזק מאוד), אז למה ארה"ב חתמה על המסמך אם לא כערבה?

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: