בית המשפט העליון פונה עשר מעלות ימינה

בימין נעשה ניסיון להציג את הליך בחירת השופטים הנוכחי בצורה שקרית, כאילו במשמרת של בנט יתמנו ארבעה פרוגרסיביים לעליון. זו האשמה חמורה לאוזני מצביעים ימניים של בנט, כי איזון העליון והפיכתו לציוני יותר ולפרוגרסיבי פחות היא בליבת המצע של ימינה.

בפועל לא כצעקתה. הסטטוס קוו בעליון דווקא משתנה עשר מעלות ימינה בעקבות המינויים הנוכחיים.

בארבעת הפורשים מהעליון היה שופט שמרן מתון, ניל הנדל. הנדל הצביע בעד כליאת מסתננים ונגד חוק האזרחות. הנדל בכללי היה שופט מרשים, מי שלא נתן ידו לעוול שנעשה לסלימן אל עובייד בזמנו. אם יום אחד מלומד יחבר ביוגרפיה משפטית מקיפה על שופטי העליון בדור האחרון, הוא ימצא לדעתי שניל הנדל היה הטוב שבהם. גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר, השופטים החדשים שצפויים להיבחר, לא בהכרח יהיו מבריקים כמו הנדל, אבל נראה לי שהם נמצאים באותו אזור פוליטי, כל עוד לא מוכח אחרת. סביבתם המשפחתית היא באזור החיוג של הימין המתון.

ניל הנדל אחד פורש ונקבל שניים תמורתו – זו עסקה טובה לימניים. יצוין שבמישור היחסים עם החרדים הנדל היה אקטיביסט, וכנפי-שטייניץ שחייבה את ״קול ברמה״ לראיין נשים צפויה להמשיך באותו קו.

תמורת השופט הערבי הפורש, ג׳ורג׳ קרא, נקבל את חאלד כבוב. כבוב תמיד נחשב משפטן מרשים מאוד ויפגין זאת מן הסתם בשלל תחומים כלכליים ופליליים, אבל בתחומים שמבדילים בין ימין לשמאל, הוא יצביע בדיוק כמו שמצפים משופט ערבי להצביע. כאן אין שום שינוי.

מני מזוז הפך לסמן של שמאל קיצוני בבית המשפט העליון, בפרט בנחישותו להפסיק הריסות בתים. זו הייתה הפתעה כי לא הסתמן כיועץ משפטי רדיקלי לפני כן. רות רונן נחשבת לאשת שמאל מובהקת ותמשיך מן הסתם בדיוק באותו קו. לזכותה של רונן ייאמר שכולם מאמינים שבתחומים שאינם פוליטיים, היא שופטת משכמה ומעלה.

וחנן מלצר כנראה לא יותיר אחריו ממשיך בדמותו. מלצר הוא איש שמאל והתמודד בפריימריז של העבודה, אבל כאיש שמאל ציוני היה ימינה לשופטים הפרוגרסיביים המובהקים. כך למשל שימר את חוק האזרחות, אך לא את החוקים נגד מסתננים. בכלל פסיקותיו היו לעתים יוצאות דופן אבל לרוב הגיוניות. בדעת מיעוט ניסה לקבוע כלל ששינויים בחוק יסוד יחולו רק מהכנסת שלאחר מכן, בכך ניסה לשים חציצה בין הכנסת כגוף מכונן לבין הכנסת כגוף העסוק במניפולציות פוליטיות.

23 תגובות על ״בית המשפט העליון פונה עשר מעלות ימינה״

  1. השאלה בעיני היא האם איילת שקד הצביעה עבור שופטים אותם היא הייתה ממנה בממשלה הקודמת?
    אם לא, אולי יש כאן 10 מעלות ימינה (ואני לא בטוח בזה בכלל) אך בוודאי יש כאן פספוס כולל של מה שהיא התחייבה אליו.

    אהבתי

  2. מינויים לעליון מתרחשים בתדירות נמוכה ולכן ה-10 מעלות ימינה (אם בכלל) נמהלים במעלות רבות שמאלה.

    אהבתי

  3. בג״ץ הוא בוודאי משמאל לחברה הישראלית וימשיך להיות כזה כל עוד לא ישונה הרכב הוועדה למינוי שופטים. השאלה רק כמה משמאל. התשובה בעקבות המינויים האחרונים: טיפה פחות מאשר לפני כן.

    אהבתי

  4. מה עם זה שממנים בסבב הזה שופטים מבוגרים? יש להם פחות מעשור לפרישה, ולא יהיה להם סניורטי לשיבוץ בהכרעות חשובות. זה סבב המינויים הכי חסר חשיבות שיש מבחינת ההשפעה שלו, ואחרי הרוטציה (אם תקרה) שרת המשפטים ויו"ר הועדה חוזרת להיות שקד עם המשך מינויי השמרנים שהחלה ב- 2015. אוטוטו נסגור עשור של כמעט אקסלוסיבית מינויים של שופטים שמרניים.

    זה ניצחון ענק לשמרנים, הרבה יותר מעשר מעלות ימינה.

    אנחנו חיים בעולם הפוך בו הרוטמנים והגולדים מייבבים שהפסידו בקרב כשהם יודעים שניצחו במלחמה.

    Liked by 1 person

  5. בקרב ילידי 1965 פלוס יש כיום רק שני שופטים ושניהם לא שמרנים: ברק ארז וגרוסקופף. הליברלים מתחילים עם פור בקרב הצעירים.

    אהבתי

  6. לא יצא לי לקרוא פסקי דין של ניל הנדל לא יודע אם הוא ברמה גבוהה. מבין פסקי הדין שיצא לי לקרוא אז יוסף אלרון הוא השופט ברמה הכי גבוהה, הוא משאיר מאחור את אסתר חיות ומרים נאור ביחד.

    Liked by 1 person

  7. אני מאוד אוהב לקרוא את הפסיקות של יצחק עמית, אף שהוא שייך למחנה הליברלי ולעתים המתחסד (כמו בדבריו שהיה צריך לקדם את פני המסתננים בלחם ומים).

    אהבתי

  8. ניסוח שונה של הקריטריונים לבחירת שופטים – כך שיועדפו על ידי הימין (וההפך – ע'י השמאל).

    עמדתו של ח'כ שמחה רוטמן לגבי הסוגיה.
    הוא מתמצא היטב בנושא (בין השאר הוא גם חבר, מטעם האופוזיציה, בוועדה לבחירת שופטים) + אדם נבון ורציני (לפחות להערכתי).
    למרות שהכתבה שלו מעט ארוכה מדי לטעמי.

    https://mida.org.il/2022/02/20/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%90%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%90%d7%95-%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%98%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9/

    חלק מהכתבה:
    —————
    " …. אהרן ברק. בהרצאה שנתן ביום עיון לשופטים:

    "כמשפטנים, איננו מוגבלים לפירושו והפעלתו של הדין הקיים… אנחנו הארכיטקטים של השינוי החברתי. לנו הכישורים לבנות שיטה משפטית טובה יותר, צודקת יותר. אנחנו איננו רואים את תפקידנו כמוגבל לטכנאות משפטית, אנחנו רואים את תפקידנו ככולל את המדינאות המשפטית".

    האבחנה היא בין שופטים שחושבים שתפקידם הוא לפרש ולהפעיל את הדין הקיים, ותפקיד זה הינו מספיק חשוב ומכובד עבורם כדי שיהיו מוכנים להיכנס בעול השפיטה. לעומתם יש לנו שופטים, שזמיר הוא בוודאי אחד מהם, ואולי מהגדולים שבהם, שרואים את עצמם כ"ארכיטקטים של השינוי החברתי".

    את מה שאהרן ברק כינה בבוז: "טכנאות משפט" הגדיר טוב ממנו בהרבה נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט לנדוי:

    "השופט איננו מורה-דור ואיננו שליט-פילוסוף. תפקידו הרבה יותר צנוע: להיות פרשן נאמן של החוק. של רצון הציבור אשר אותו מבטאת הכנסת בהיותה מייצגת הציבור. לכן אני מאמין שתבונת השופט מחייבת אותו לזהירות, לרגישות ולשיקול דעת רב, ללא התנשאות"

    כאשר השופט רואה את עצמו כ"שליט-פילוסוף" כ"ארכיטקט של השינוי החברתי" אנו נתונים בידיו, לטוב ולרע.

    השינוי החברתי יכול להיות לכיוון של עודף בזכויות אדם, אם ירצה השופט הכל יכול, אבל אם נפל בגורלנו שופט שזכויות אדם הם בעיניו לזרא, והוא דווקא מעוניין להכשיר כל פשע ובלבד שיתבצע על ידי חובש מדי משטרה או מדי משפט, יוביל השינוי החברתי דווקא לכיוון של השלת המשקולות המיותרות של זכויות אדם מעל ההליך הפלילי.

    איך נדע אנחנו, פשוטי העם, לאיזה כיוון של שינוי חברתי מעוניין הארכיטקט התורן להוביל? האם לכיוון ערכים טובים וחיוביים המקובלים עלינו, או שמא חלילה לכיוונים רעים ושליליים?

    "אל תשאלו", יגיד לנו זמיר, "תסמכו עלינו, ועל שיטת מינוי השופטים הסודית שלנו, שנביא אל תוך מועצת שומרי החוקה רק את מי שעבר את מבחני האש של טוהר הדם."

    נסכם: אין לנו כאן מחלוקת בין שמרנים לבין ליברלים ואפילו לא בין ימין לבין שמאל. יש לנו כאן מחלוקת בין אנשים שמבינים מהי דמוקרטיה לבין אלה הסבורים שבידיה של קבוצה אריסטוקרטית סגורה ומסוגרת "הכישורים לבנות שיטה משפטית טובה יותר, צודקת יותר". …"

    Liked by 2 אנשים

  9. ליאיר,

    טענה, מנומקת למדי, שאיילת שקד אינה שייכת לימין, מעולם גם לא השתייכה לימין (ומכאן נובע שלעולם לא תשתייך אליו).

    כיון שאיני מסוגלת לקרוא מחשבות ורגשות, ולזהות כוונות עתידיות, איני משוכנעת שהטענה צודקת. אך היא בהחלט מעלה סימני שאלה רציניים לגבי איילת שקד.

    https://mida.org.il/2022/02/20/%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%aa%d7%9c%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%aa/

    Liked by 1 person

  10. קמיליה,
    ראשית, כתבות בסגנון שקישרת אליו לא כל-כך מדברות אלי. אלו תמיד כתבות של בדיעבד שמנסות לחפש מתחת לפנס את ההוכחה המבוקשת.
    לעניין:
    מאוד צר לי על ההתנהלות של איילת שקד. האמנתי בה וגם חשבתי שהיא יכולה להיות ראש ממשלה. בפועל התבדיתי.
    עם זאת, לומר שהיא מעולם לא הייתה ימין זה לא נראה לי נכון. היא פגעה בימין פגיעה אנושה ולכן אני יותר לא אבחר בה ובמפלגתה.
    אבל לומר שהיא לא הייתה ימין זה כמו לומר על אדם שחטא שהוא תמיד היה פושע.

    אהבתי

  11. ההבדל בין נתניהו לשקד ששקד בחרה את הבחירה הגרועה יותר בין האפשרויות הגרועות שהיו לה. נתניהו גם כשהיו לו אפשרויות טובות – בחר בגרועות בנושא מערכת המשפט.

    אהבתי

  12. משה, יאיר,
    שקד עשתה עבודה טובה במינוי שופטים אבל היא איזנה את זה במתן גיבוי בלתי מוגבל לפרקליטות כולל תפירת התיקים של נתניהו, חיסולה של גרסטל, חוק היועמ"שים והמינוי של מנדלבליט. 10 מעלות ימינה ו60 מעלות שמאלה

    Liked by 2 אנשים

  13. ראיון טוב עם יאיר לפיד:
    https://www.zman.co.il/291235/popup/

    נקודות מעניינות:
    – הביטחון העצמי של לפיד
    – העניין של לפיד ביהדות

    חסר בראיון:
    – שאלה האם יכולה להיות קטסטרופה (העולם מתהפך על ישראל, למשל)?
    – דיון על האסטרטגיה של לפיד למשל מתוך הנגדה לאסטרטגיה של נתניהו. האסטרטגיה של נתניהו, הייתה טוויית בריתות סובלנית עם גורמי שוליים כאיזון לכוחות הגדולים. מה האסטרטגיה של לפיד? מה המקום של יהודי התפוצות? ועוד.
    השאלה האחרונה במיוחד חשובה כי היא עוזרת לי כמשקיף חיצוני להעריך את לפיד בצורה ברורה ורציונאלית יותר. יש ללפיד אסטרטגיה. זה ברור. אבל הייתי רוצה שהמראיין ישים אותה על השולחן, שינסה להבין אותה.

    Liked by 1 person

  14. ליאיר,

    אני מסכימה אתך שלא ניתן להסיק מצפייה בהתנהגויות ובהחלטות על המניעים הפנימים שהובילו אליהם.

    ניתן, לדוגמא, לפרש את מניעיה של שקד בהחלטה לתמוך ב"התפטרותה" של הילה גרסטל מביקורת על הפרקליטות ( או למסמס את החקירה על רות דויד ועל מנדלבליט ב"פרשת הרפז-אשכנזי" ועוד) :
    – אי הבנת ההשלכות של החלטות אלו / טעות תמימה בשיקול הדעת (בהנחה שמספיק להתמקד בזהות שופטי העליון שימונו בתקופתה)

    – רצון (אופורטוניסטי?) להשיג את הגיבוי והתמיכה של הפרקליטות וגופים רבי כוח נוספים (כפי שתמיכתה בסגירת ישראל היום אולי נועדה להשיג את אהדתו של רב העוצמה נוני מוזס). גם אם חיזוקם עלול להוביל להתנכלותם לאחרים.
    – תרומה מודעת להעצמת כוחם של המנגנונים והאליטות שמנסים לצמצם את הכוח של הליכוד בכלל ובנימין נתניהו בפרט (האדם המונע ממנה להגיע למקום מכובד במפלגת שלטון – ואולי אפילו לראשה)

    למרות חוסר הוודאות – הולכת ומתחזקת בי התחושה שאיילת שקד הרבה פחות מונעת מאידיאולוגיות (יהיו אשר יהיו) מאשר מאופורטיוניזם. כלומר שהדרך שבה היא מנסה להציג את עצמה ואת מניעיה היא מאוד שקרית.

    ****
    נ.ב. אני מסכימה שגם הזיהוי של בנימין נתניהו עם הימין, בניגוד לזיהוי שלו עם המרכז, מוטל בספק. ליתר דיוק – הוא תלוי בבחירה איך להגדיר מהו ימין ומי שייך אליו.

    האם הימין הוא חשדנות בסיסית כלפי מניעי הלא יהודים וכוונותיהם (+חוסר נכונות להתנצל לפני העולם על תרומתנו לתסכולי הערבים וזעמם)?
    האם הימין הוא רצון לא לאבד את הכוח של המוסדות הפוליטים לטובת מנגנונים פקידותיים שונים?
    האם הימין הוא העדפה של זהות יהודית על זהות קוסמופוליטית או זהות שראלית?
    האם הוא תמיכה בהמשך תנופת התיישבות ביו'ש וחתירה למיסודה ?

    ניתן להמשיך בהגדרות אפשריות מהו ימין. אבל להערכתי די ברור שנתניהו אינו עונה על האפשרות האחרונה שמניתי.
    למרות זאת, בעיני נתניהו שייך לימין.

    Liked by 1 person

  15. מתקשר * אם כי רק מאוד עקיפות* לראיון עם לפיד שהביא י.ד.
    ובאופן חלקי גם לשאלת י.ד. מהי האסטרטגיה של לפיד במדיניות החוץ שלו.

    רק לאחרונה לפיד ונחמן שי הצהירו, קבל עם ועולם, שאם המערב יטיל עיצומים על רוסיה – ישראל תצטרף.
    הצהרה מיותרת, שניתן היה בקלות להתחמק ממנה, ונואלת. (רוסיה עלולה לאפשר לאיראנים להתבסס, ללא כל הפרעות מצידנו, בסוריה, לפגוע במיעוטים היהודים בתחומיה, להפסיק את יבוא החיטה שלנו ועוד ועוד).

    לתפיסתי, פרט לקושי המוגזם של לפיד להפנות עורף לכל תקשורת חיובית בפוטנציה – לפיד בחר להפוך למשרת די צייתני של ארה'ב. (ובעיקר למשרת של הממסדים הדמוקרטים שלה ושל הממסדים היהודים הלא אורתודוקסים שבה).

    לפיד אינו יוצא דופן בכך. גם רוב הממסד הביטחוני הישראלי משוכנע ש*כל* ביטחוננו תלוי *רק* ברצון הטוב של האמריקאים. בנימין נתניהו, שהעז להתעמת עם נשיא ארה'ב בקונגרס, היה יוצא הדופן.

    בכתבה המצ'ב פרופ' דן שפטן מזכיר מה מר היה גורלנו לו ביססנו את ביטחוננו על הגנה שיספקו לנו זרים.
    כיום על אוקראינה ללמוד את מה שרבים מאיתנו (כנראה לא כולל יאיר לפיד) נאלצו ללמוד מזמן.

    https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/8448672

    קטע מהכתבה:
    ———————-
    " … עיצומו של האיום הכלל־ערבי נגד ישראל, שעוצב תחת מנהיגותו המשיחית והכריזמטית של נאצר, נטשו את ישראל לגורלה במשך כמעט 20 שנה. קודם ארה"ב, אחר כך צרפת ולבסוף אירופה כולה. בשנות ה־50 הוצב לישראל איום קריטי, כשבריה"מ סיפקה למצרים (ובהמשך למדינות ערביות נוספות) כמויות עצומות של נשק קו ראשון. ארה"ב סירבה לאזן את ההפרה הדרמטית במאזן הכוחות, כמקובל במלחמה הקרה, באמצעות אספקת נשק מגן לישראל. כשישראל יצאה למלחמת מנע ב־1956, הכריע אותה לחץ אמריקני והעניק לנאצר ולסובייטים ניצחון פוליטי מהדהד. הניצחון הזה קיבע את מעמדו הדומיננטי של נאצר באזור לעשור נוסף, שהסתיים בגיוס העולם הערבי כולו למלחמה נגד ישראל ב־1967.

    צרפת, שבאותו עשור סייעה לישראל להתמודד עם הסכנות הללו, בגדה בישראל אחרי מלחמת ששת הימים ותמכה באויביה. כשמדינות ערב שוב יצאו ב־1973 למלחמה מתואמת וישראל נקלעה למצוקה, הגיע תורה של אירופה המפוחדת כולה לבגוד בישראל, כאשר סירבה להרשות למטוסים אמריקניים שהחישו אספקה לצה"ל לתדלק בתחומיה. בתחום שאינו קריטי, אך מקומם ונבזי לא פחות, ממשיכות מדינות אירופיות לתת יד לדה־לגיטימציה של המדינה היהודית בארגונים בינלאומיים, ולממן בנדיבות גופים החותרים תחת יסודותיה.

    ישראל היא סיפור הצלחה לא רק בזכות החירות והחדשנות, אלא גם משום שבחרה לבסס את ביטחונה הלאומי על הגנה עצמית. שרידתה, התפתחותה ושגשוגה התאפשרו בזכות צבאה החזק ונחישות בניה להתגונן בכוחות עצמם, אף על פי שננטשה בשלבים שונים על ידי שותפותיה לערכים הפתוחים והדמוקרטיים. …."

    Liked by 1 person

  16. אני לא חושב שהיה שר חוץ יותר גרוע מלפיד. הוא ממש התגלמות המשפט שעדיף עובד גרוע עצלן מעובד גרוע חרוץ.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: