השוואות דמוגרפיות בתהפוכות ההיסטוריה

קשה לתפוס את השינויים העצומים בדמוגרפיה שחלו במהלך המאות ה-19 וה-20. ליקטתי כמה השוואות שנראות לי מתעתעות ומעוררות השתאות, כדי להמחיש זאת. דמוגרפיה משנה הכול, והיא תמשיך לשנות הכול, כל הדרך אל העולם העתידי שיישלט בידי הצאצאים של אברום ופייגה ממאה שערים.  חיים בינינו אנשים שנולדו בשנות השלושים ואפילו בשנות העשרים של המאה הקודמת, וחלקם מתפקדים וצלולים. הם נולדו לדמוגרפיה אחרת לגמרי!

  • לקראת סוף המאה הנוכחית (ואולי עדיין בימי חייהם של הצעירים בקוראי הבלוג) צפויים לחיות בישראל כ-30 מיליון בני אדם, כמספר שחיו בארצות הברית במהלך מלחמת האזרחים בין הצפון לדרום, וגם כמעט פי 2 ממספר בני האדם שחיו בברזיל בתחילת המאה העשרים.
  • הגידול באוכלוסיה היהודית האשכנזית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה כל כך קיצוני, שאפילו השואה החזירה את מניין היהודים רק שני דורות אחורה.
  • באמצע המאה ה-19, גוש דן היה נחשב, לו היה קיים אז בגודלו הנוכחי, המטרופולין הגדול בעולם. גדול יותר מלונדון.
  • אוכלוסיית ישראל כיום דומה למדי לאוכלוסיה של אירן בתקופת מלחמת העולם הראשונה
  • אוכלוסיית ישראל בעוד 15 שנה תהיה דומה לאוכלוסייה המוסלמית בטורקיה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, וזו הייתה אז מעצמה עות'ומאנית. 
  • אוכלוסיית ישראל בעוד 15 שנה תהיה דומה לאוכלוסיית מקסיקו בתחילת המאה ה-20
  • אוכלוסיית מצרים צפויה להגיע לכ-200 מיליון נפש, אבל בתחילת המאה העשרים היא הייתה דומה לאוכלוסיית ישראל כיום
  • אוכלוסיית ישראל כיום דומה לאוכלוסיית אוסטרליה בתחילת שנות השישים, והיא פי 3 מאוכלוסיית אוסטרליה בתחילת המאה העשרים
  • אוכלוסיית ישראל בעוד 15 שנה תהיה דומה לאוכלוסיית ניגריה בתחילת המאה ה-20. יש המעריכים שניגריה עתידה להפוך בסוף המאה הנוכחית למדינה של מיליארד נפש, או לפחות תתקרב לכך.
  • בשנות העשרים של המאה הקודמת אוכלוסיית תאילנד הייתה דומה לאוכלוסיית ישראל של היום. היום חיים בתאילנד כ-70 מיליון בני אדם.
  • סין תמיד הייתה מדינה ענקית. בתחילת המאה ה-19 חיו בה יותר מ-330 מיליון בני אדם

24 תגובות על ״השוואות דמוגרפיות בתהפוכות ההיסטוריה״

  1. מהנה מאד. לעקוב אחרי קו המחשבה שלך: המספרים, איך זה נראה כשהורינו היו ילדים, איך בילדותנו, ואיך זה יראה כשילדנו יתבגרו…זה ממש בלתי נתן לדמיין ולתפוס. אבל צפו זמן רב שהדמוגרפיה העולמית תתאזן תוך פחות מ 100 שנים ומספר האנשים יפסיק לצמוח וזה יקרה קודם לצפיות שהיו לפני 20-30 שנה כשאיש לא העלה על דעתו שבמדינות המתקדמות למשפחה יהיו 1.5 ילדים בממוצע ומשפחות של 7 ילדים יעברו תוך דור לילד אחד אם בכלל. אצלנו עוד אומרים "תעשי ילד", כלל לא מקובל במדינות אחרות.
    עם זאת, השינוי שחל בעולם לא רק בתחום הדמוגרפיה, התרבותי הוא מדהים עוד יותר, תשווה את התרבות של שנות ה 70-80 לתרבות של היום וההבדל אדיר. לא היה כזה שינוי בהסטוריה בזמן קצר. אם היית מביא יהודי מתקופת בית שני בירושלים לירושלים העותמאנית אחרי 2000 שנים, הוא היה נדהם אבל מסתגל ומוצא עבודה באותו יום, תביא יהודי מתקופת התורכים 100 שנים קדימה לימנו, הוא אבוד.

    Liked by 1 person

  2. שאלה מעניינת היא מה תהיה, עוד כ 50 שנה, האינטליגנציה הממוצעת של האנושות ויכולת החדשנות והיצירתיות שלה.

    אם, כטענת תמריץ, הדתיים והמסורתיים (מרובי הילדים) הם אכן בעלי אינטליגנציה נמוכה יותר ויצירתיות נמוכה יותר מחילונים ליברלים – פרוגרסיבים (מעוטי ילדים) אזי קל להסיק שככל שהריבוי הטבעי גבוה יותר האינטליגנציה והיצירתיות נמוכות יותר.
    גם תחזיות הריבוי הטבעי האדיר בניגריה ובמצרים, לדוגמא, אינן מבשרות טובות לאנושות.

    במחשבה שניה – יתכן שאין חשיבות גדולה כל כך לאינטליגנציה הממוצעת. אולי קיימת חשיבות רק למספר האבסולוטי, על פני האדמה, של גאונים יצירתיים. כנראה לא יהיה מחסור משמעותי בהם באוכלוסייה המונה מיליארדים רבים.

    Liked by 1 person

  3. נבואה זהירה, האינטלגנציה הממוצעת בעוד 50 שנה תהיה 100 אי קיו. יש כמובן משמעות לאינטלגנציה הממוצעת שמשפיעה גם על התרבות יותר מהכמות. יש סטיית תקן. ואם לניגרים יש איקיו של 75 והם יכולים לקטוף פירות מהעץ אז 20 אחוז מהם יהיו מעל 90 ויוכלו למכור את הפירות ולנהוג את המשאית ו 4 אחוז יהיו מעל 105 ויעבדו במשטרה ובפרקליטות, מגאונים אפשר לשכוח. לסינים יש 106 אי קיו ממוצע אז 20 אחוז מהם יהיו מעל 120 אי קיו ו 4 אחוז גאונים. זה 40 מליון גאונים סינים מול 1600 ניגרים שממילא יחיו בארה"ב אם לא ימותו קודם מרעב או ירצחו כי היו חכמים מדי.
    המספרים שאתה צופה להם הם רק שעשוע מספרי, כי יביאו לתהפוכות כלל עולמיות אדירות. ניגריה יכולה לכלכל ביליון איש? הם יעברו לאירופה וימוטטו אותה, או שיאכלו אחד את השני. איך יראה העולם אם אירופה ערס התרבות הקלאסית תחזור לימי הנאנדרטלים? האם מצריים תוכל להשקות 200 מליון איש? הם בכלל מתכוננים לזה? מה יהיה גודל אוכלוסיית הבדויים בהנגב שהיו 5000 ב 1948, כיום 400 אלף, ומכפילים את עצמם כל 15 שנים בסוף המאה? 30-25 מיליון? האם ישראל תתקיים בתנאים העתידים כשביליון בדויים יחליטו שהם רוצים לעשות קניות בעזריאלי?
    אין פשרת ביניים, או שהליברלים ישתו את כוס התרעלה כמו סוקרטס, או שעמיחי פיגלין יהיה ראש הממשלה. באמצע יש רק מלחמה אטומית.

    אהבתי

  4. הטענה היא שספרי היסטוריה וספרות היסטורית צריך לקרוא עם המודעות לעובדות האלו. ארה״ב במלחמת האזרחים היא מדינת ענק אבל עם עשירית מהאוכלוסיה של זמננו. אפילו תודעת החטא של הלבנים על העבדות צריכה להתחשב בכך שמספר אבותיהם משעבדי השחורים מצומצם כל כך לעומת מספרם כיום. אפריקה הייתה כלום בימים עברו לעומת אוכלוסייתה הנוכחית, וגם העולם המוסלמי עבר קפיצה מדהימה.

    Liked by 2 אנשים

  5. בשולי פרשת פגסוס.
    יש הדיוטות הסבורים שטלפון טיפש חסין לרוגלות. צר לי להודיע להם שאלו הטלפונים הכי פגיעים. בטלפונים שקדמו לאייפון היה פיצ'ר שנקרא OTA שאיפשר ליצרן הטלפון ולמנהל הרשת הסלולרית לבצע עידכוני תוכנה מרחוק בטלפון. זו נקודת תורפה שקל מאד לפרוץ ולזה יש להוסיף את העובדה שמדובר במערכות הפעלה שפיתוחן, כולל שיפורי אבטחה, הופסק.
    ליברמן,
    הבעייה שלך יושבת היום בכלא לא בטלפון

    Liked by 1 person

  6. הועתק מהטוויטר של uria_kenig
    ·
    4 בפבר׳
    מי שמאמין שהמידע מהטלפון של פילבר נשאב בגלל "באג בתוכנה", מוזמן לקנות ממני משגר קסאמים שמופעל על ידי ברקים

    ·
    2 בפבר׳
    עכשיו הכול מסתדר. יונתן אוריך ועופר גולן נעצרו כי הרעש שהם עשו מול הבית של פילבר הפריע למשטרה להאזין לו

    Liked by 1 person

  7. קמיליה, ספציפית לגבי הבנות החרדיות, אנחנו יודעים לפי הפיז"ה שיש 40% מכמות הגאונות (ציון מתמטי מעולה) שיש בקרב בנות בחינוך הממלכתי. נניח שזה אותו יחס בקרב הבנים. זה אומר שכל זוג חרדי מייצר 20% יותר גאונים מאשר זוג חילוני כי יש פי 3 ילדים לזוג חרדי. 0.4*3=1.2.

    אהבתי

  8. תגובה של דרור ויסוצקי לשומר סף 111 (גדי טאוב ואבי וייס) :

    "לטעון שליאת בן ארי ידעה על שאיבת המידע מהטלפונים זה אבסורד! היא אפילו לא ידעה שהיא קנתה בית ופיצלה אותו. היא פשוט כל כך דיסקרטית שהיא ממדרת את עצמה ממעשיה. "

    Liked by 1 person

  9. לתמריץ
    " … זה אומר שכל זוג חרדי מייצר 20% יותר גאונים מאשר זוג חילוני כי יש פי 3 ילדים לזוג חרדי. 0.4*3=1.2."
    ——————–
    הזכרתי לי את הטענה שניתן לטבוע באגם שעומקו הממוצע 20 ס"מ.
    הסיכוי שהמוני הגאונים והגאוניות שייצר המגזר החרדי יזכו בפרסי נובל על קידום האנושות, או אפילו יקבלו איזשהו תואר דוקטור לרפואה, כמעט אפסי.
    להבדיל מסיכויי הגאונים והגאוניות המוניים שייצרו שאר המגזרים.

    Liked by 1 person

  10. קמיליה, זה לא נכון כבר לגבי בנות חרדיות.. הן משתלבות יפה בהייטק ובמקצועות הרפואה. לא כמו חילוניות אבל כן יש אפיקים פרודוקטיביים לגאונה חרדית. לגבי גברים חרדיים, אכן החסמים יותר משמעותיים בעיקר בגלל העדר אנגלית בלימודי ליבה.

    אהבתי

  11. תמריץ, בהנחה שציוני הפיז"ה של הדתיים לא נובעים מאינטלגנציה נמוכה יותר מהחילונים אלא מחינוך ומגבלות חברה, קרוב לוודאי שהסכוי להוציא מהם מהנדסי מחשבים, בשל מגבלות תנאים, נמוך יותר, כפי שטוענת קמיליה ואתה כנראה טובע ב 20 סנטימטר. אבל בהתייחס לטענה שלה שקשה יהיה יותר להוציא גאונים כשאינטלגנציית האוכלוסיה הממוצעת יורדת, זו טענה שונה, הרי כשמנסים לייצר סוס מרוץ מנצח משביחים בין סוסים בעלי התכונות הגנטיות המוצלחות ביותר. אם נביא מאה מליון תושבים אפריקאים לאירופה ונערבב אותם עם המקומיים בתקווה שהכמות תייצר אלברט אינשטיין חדש , ההמשך ברור. זה סותר את כל ההסברים שלך על יהדות מזרח אירופה הקבוצה בעלת האינטלגנציה הגבוה ביותר בשל סלקציה יזומה

    אהבתי

  12. לתמריץ,
    " …זה לא נכון כבר לגבי בנות חרדיות.. הן משתלבות יפה בהייטק ובמקצועות הרפואה. לא כמו חילוניות אבל כן יש אפיקים פרודוקטיביים לגאונה חרדית. לגבי גברים חרדיים, אכן החסמים יותר משמעותיים בעיקר בגלל העדר אנגלית בלימודי ליבה…."
    —————————-
    עדין לא יצא לי להיתקל באף מדענית חרדית או ברופאה חרדית. אם אי פעם אתקל – אניח שהיא לא בוגרת של מערכת החינוך החרדי לבנות (אלא "תוצרת חוץ" / חוזרת בתשובה וכד'). סביר בעיני שלא אטעה קשות.
    חרדיות בארץ נכנסו בהמוניהן ל*רצפת* התפקידים בהייטק, במקצועות פרא-רפואיים וכד'. תפקידים שבהם קיימת חשיבות רבה לחיסכון בעלויות השכר. רובן המכריע, פרט למאוד חריגות, סובלות מ *תקרה* די נמוכה מעל ראשן.

    אך ברור שבעיית הגברים הרבה יותר חמורה.

    הם גם מקלקלים את החישוב הסטטיסטי שעשית.
    בכל העולם – אחוז הגאונים (והמפגרים שכלית) בקרב הגברים גדול משמעותית מאחוז הגאוניות (והמפגרות שכלית) בקרב הנשים.
    מה שאמור להחריף משמעותית את בעיית "ניטרולם" של הבנים הגאונים שנולדים במגזר החרדי.

    אבל עלי להודות שעצם הממצא על ציוני הפיזה המאוד נמוכים של הבנות החרדיות (בהשוואה לבנות לא חרדיות) מטיל להערכתי ספקות קשים ב*בלעדיות* של ההסבר הגנטי לאינטליגנציה. (ברור לי שקיים *גם* מרכיב גנטי לאינטליגנציה. אך הטענה שהוא מסוגל להסביר כמעט את כל השונות באינטליגנציה בין בני אדם נתפסת בעיני כמפוקפקת).

    קשה לי להניח שהורים בעלי אינטליגנציה גבוהה יצאו בהמוניהם בשאלה מהמגזר החרדי, ואילו הורים בעלי אינטליגנציה נמוכה חזרו בהמוניהם בתשובה אל המגזר החרדי.

    Liked by 1 person

  13. קשה לי להניח שהורים בעלי אינטליגנציה גבוהה יצאו בהמוניהם בשאלה מהמגזר החרדי, ואילו הורים בעלי אינטליגנציה נמוכה חזרו בהמוניהם בתשובה אל המגזר החרדי.

    המשפט הזה משפט נפיץ לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא. האם הבנת מה את אומרת פה?

    רבות מהמשפחות שיש להן רקע של מדינות לא מפותחות, הן עניות ודתיות, זה עלול לתת רושם מוטעה.
    כמו כן לעתים תכופות עושר חומרי נדחק מפני העדפת אושר רוחני כך שמדד כלכלי לא בהכרח מצביע על אינטלגנציה.
    ההתרשמות שלי מהכרות אצל מאמינים מהמעמד הגבוה שהם בעלי אינטלגנציה גבוה מאלו הזהים להם במעמד.

    אהבתי

  14. דווקא כשמדבר על זיווג סוסים מנצחים, החרדים אובסיביים בשידוך של שכל לשכל, אז הם צפויים להצליח בזה יותר מחילונים שנותנים לאהבה רומנטית ספונטנית להפריע.

    אני מקווה שהשכיחות הנמוכה יותר של גאונות אצל חרדיות היא עניין סביבתי, אבל אני לא בטוח בכך. פונדמנטליזם ואייקיו גבוה הם אויבים ויתכן שגאונים לרוב לא נעשים חרדים. כמו שגאונים לרוב לא נעשים ביביסטים.

    אני מסכים שהחרדיות חסומות בהרבה תחומים, אבל עדיין יש אפיקי מימוש לחרדיות חכמות, כך שזו לא סיטואציה קטסטרופלית מבחינת צרכי המשק הישראלי. עם הבנים זה משהו אחר. שם זו באמת קטסטרופה. עם זאת בבוא העת, אם יהיה שם כישרון הוא יתפרץ, כפי שקרה לצאצאי אנשי העיירות העלובות במזרח אירופה.

    אהבתי

  15. עדנה,
    קמיליה, להבנתי, לא השוותה בין דתיות לעניות, אלא בין דתיות לאינטלגנציה (והיא גם טוענת שההבדלים הם כנראה בחינוך ולא בגנטיקה).
    וגם אני, כמוך, מקבל את הרושם שבתוך המעמד הגבוה, למאמינים (~ דתיים) אינטלגנציה גבוהה לעומת לא-מאמינים (~ חילוניים). זה ממוסך בגלל שלמשל רמת האנגלית בחינוך הממלכתי-דתי נמוכה משמעותית מרמת האנגלית בחינוך הממלכתי, וסיבות דומות, אבל זה הרושם שאני מקבל.

    אהבתי

  16. אני מאמין בהשפעה סביבתית משמעותית על האיי קיו.
    במקרה של הבנות החרדיות ראוי לציין, עם זאת, כי מבחני פיז״ה אינם מבחני איי קיו. מבחני איי קיו בודקים יכולות לוגיות וצורניות בסיסיות ואמורים (כביכול) להיות מדד ליכולתו האינהרנטית של האדם ולא לאיכות החינוך וההוראה שהוא מקבל. לעומת זאת מבחני פיז״ה למיטב ידיעתי בודקים מיומנויות שאמורות להילמד בבית הספר (מתמטיקה, שפה וכד׳) ועל כן איכות החינוך הנמוכה של הבנות החרדיות אמורה בהחלט להשתקף בהם. זה לא מעיד בהכרח על איי קיו נמוך כמו על חינוך גרוע.
    אישית אני מאמין שגם במבחני איי קיו החרדיות ידורגו נמוך יותר וגם זאת עקב השפעה סביבתית ולא גנטית, אבל זו השערה בלבד.

    Liked by 4 אנשים

  17. היחידה הרב מימדית של כוכבי
    מה שכוכבי מספק למחבלים זה מדע בדיוני של מילואימניקים

    Liked by 2 אנשים

  18. ליאיר,

    אכן הבנת נכונה את כוונתי.

    הוספת:
    " … וגם אני, כמוך (((עדנה))), מקבל את הרושם שבתוך המעמד הגבוה, למאמינים (~ דתיים) אינטלגנציה גבוהה לעומת לא-מאמינים (~ חילוניים)."
    —————-
    התרשמויות עלולות להיות מאוד מוטות.

    העיתון בבית הורי היה "הארץ". ומדי פעם יצא לי להיתקל בידיעות אחרונות או במעריב (שנתפסו בבית הורי כמתאימים, בלשון ימינו, לימין ה"ביביסטי", הנחות אינטלקטואלית).
    לא מפליא אותי שגדלתי על האכסיומה שמתוך עשרה קבין של אינטליגנציה שנחתו על ישראל – תשעה קבין קיבל השמאל החילוני. ועל פירורי הקבין הנותר נאבקים המוני תומכי מרכז, ימנים, דתיים, חרדים וערבים.
    תופעה כמו פרופ' ישעיהו ליבוביץ, שהיה קשה להטיל ספק בכיפה שעל ראשו ו/או באינטליגנציה שלו, נתפסה כחריגה של הטבע. או כסוג של פתולוגיה נפשית. אם כי גם ליבוביץ, לכל הפחות, לא סווג כימני.

    רק בשנים האחרונות, כשלא יכולתי לסבול יותר את "ההגות" המעמיקה של השמאל הפוסט ציוני והאוטו אנטישמי, נדחפתי לגלות טריטוריות אינטרנט שלא הכרתי בעבר.
    וכך יצא לי להתוודע להמוני דתיים לאומיים שאני מעריכה כמאוד מאוד אינטליגנטים (כמו נדב שנרב או רועי יוזביץ שהתייחסו אליהם רבות בבלוג זה).

    אך, כאמור, גם התרשמויות אלו שלי מתקבלות מבחירות מאוד מוטות.

    Liked by 2 אנשים

  19. מעט באיחור אך עדיין אקטואלי.

    Ariel Schnabel אריאל שנבל
    19 שע׳

    תגידו אם שמים את הסלולרי בלילה על מצב טיסה זה נחשב שיבוש חקירה?

    אהבתי

  20. ביחס לאינטלגנציה של ילדים ממשפחות מרובות ילדים, להלן הפוסט של נדב שנרב מ 13 באוקטובר 2021
    ( הקישור : https://www.facebook.com/shnerb.nadav/posts/398754308516450 )

    השבוע הוענק פרס נובל לכלכלה לפרופסור יהושע אנגריסט. התקשורת המקומית מצאה עניין בביוגרפיה של האיש: אנגריסט עלה לארץ, שרת בצנחנים, החל כאן בקריירה מדעית וחזר לארצות הברית. פחות נידונה כאן עבודתו המדעית, שמתברר כי גם בה יש אלמנטים מסקרנים למדי.
    לפני כעשר שנים פרסמו אנגריסט ושותפיו מאמר מעניין מאד, בו הם דנים בשאלה הנצחית של כמות מול איכות בהקשר של … מספר הילדים. האם הורים המביאים ילדים רבים לעולם מקטינים בכך את איכותם של ילדים אלו? זו שאלת המחקר.
    על פניו זו הנחה סבירה. אם מפעל מחליט להכפיל את מספר המוצרים שהוא מייצר ביום, יש להניח שהטיפול בכל יחידת מוצר ייפגע ואיכות המוצר תרד. הורים לילד אחד או שנים יכולים לטפח אותם – הן באמצעות השקעה אישית כמו סיפורים מפחידים לפני השינה, הן על ידי השקעה כספית בחוגים, שיעורי עזר ודומיהם – הרבה יותר מהורים לעשרה ילדים, ופחות השקעה אמורה להביא פגיעה באיכות המוצר המוגמר.
    כאן כולכם שואלים את עצמכם, יש להניח, איך לעזאזל מכמתים "איכות" של ילד? אבל אל תדאגו, הכלכלנים לא קראו את זן ואומנות אחזקת האופנוע. הם מציגים ללא היסוס רשימת תכונות אשר, כפי שהמאמר מציין (ללא מקור, יש להודות) מהוות "אינדיקטורים ארוכי טווח של איכות". לא פחות. מהן התכונות הללו? יש לדפדף עד לטבלה 5 כדי לגלותן, אבל מדובר בהצלחה בלימודים (סיום בית ספר, לימודים גבוהים, תעודת בגרות), עבודה יציבה ומשכורת טובה, נישואין ו… פריון ומספר ילדים. ילד מוצלח, לפי הגדרת המחקר, הוא אדם משכיל ונשוי עם עבודה טובה וכמה ילדים.
    ובכן האם הסיכוי שיהיה לכם ילד מוצלח כנ"ל יורד אם החלטתם להביא הרבה ילדים לעולם? על פי מחקרו של מר נובל החדש, התשובה היא שלילית. "תוצאותינו מראות בעקביות מרשימה כי אין עדויות ליחס שלילי בין כמות לאיכות הילדים" (תרגום עילג שלי של המשפט המסיים בתקציר המאמר. מישהו מכיר תרגום טוב ל tradeoff?).
    למה, באמת? זו שאלה מעניינת. המחברים מעלים כמה הנחות וספקולציות בנושא, בין היתר הם חושבים שאולי במשפחות עם יותר ילדים האחים לוקחים אחריות זה על זה והדבר משפר את כישוריהם העתידיים בהתמודדות עם זוועות החיים. דומני שהם אינם מזכירים את ההשערה שהרבה כלכלנים אחרים טוענים לה בתוקף, ולפיה משקלו של הטיפוח ההורי בהצלחת הילד הוא זניח ורוב ההבדלים נובעים מגנטיקה (ילד שגדל בבית עם הרבה ספרים לא נעשה למדן בגלל שנחשף לקריאה מגיל צעיר, אלא הספרים היו בבית מפני שההורים חובבי קריאה והם הורישו זאת לילדם). איך שלא יהיה התוצאה היא מובהקת: הגדלת מספרם של ילדיכם לא פוגעת באיכותם.
    אגב, אם מי מכם מוטרד בדבר הרלוונטיות של תוצאות המחקר לפרובינציה שלנו – אין בעיה. המחקר נערך בישראל.
    כמו שציינתי לעיל, המחברים מניחים, כמעט כדבר מובן מאליו, כי פריון וילדים הם אספקטים מרכזיים במה שהם רואים בו "איכות" של אדם, או בקיצור – ילדים זה שמחה. בנוסף לכך, זכרו כי כל ילד נוסף שאתם מביאים לעולם:
    1. מקשה על החרדים והערבים להכות אותנו דמוגרפית ולחסל את המפעל של תחית ישראל בארצו.
    2. מתסכל את שונאי האדם ב"הארץ" וב ynet שנותנים במה שלש פעמים בשבוע לכל מיני מוזרונים אלהוריים ולשנים וחצי פרופסורים מחוקי מח ממדעי החרטא שמזהירים מאסונות ומעודדים את הממשלה להגביל ילודה בחקיקה. אם נמשיך להשריץ ילדים בלי חשבון החבר'ה האלו יצאו מדעתם מרוב עצבים, זה לבד שווה לא מעט.
    חשוב מכל, ככל שיש לכם יותר ילדים יש סיכוי גדול יותר שאחד מהם ימצא את הפתרון לבעיית פיצוץ האוכלוסין, להקטנת החתימה האקולוגית של אנשים, לפליטות דו תחמוצת הפחמן וכן הלאה. לא שווה לנסות?

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: