מה הורג יותר, קור או חום?

גלי קור וגלי חום עלולים לגרום לתמותה עודפת. מדענים תוהים: מה יותר. בזמננו זו אינה סתם שאלה מדעית סקרנית, אלא חלק מהוויכוח בין אלו שחוששים מהתחממות הכדור לבין אלו שממעיטים בחשש זה. הרי אם קור הורג יותר מחום, אז אולי התחממות הכדור תציל חיים.

הסתכלות בלוח השנה לא תותיר ספק לרגע: בחורף מתים הרבה יותר. אבל זו דרך נאיבית לפתור את השאלה, מאחר שתמותת החורף קשורה לנגיפים ואלו לא ייעלמו גם אם העולם יתחמם. אין שום ראיה או סיבה להניח שתמותת החורף תקטן אם הטמפרטורה בו תעלה בכמה מעלות. הנגיפים בוחרים אמנם בכל אזור בזמן הכי קר בשנה כי אבולוציונית זה המועד הכי נוח להתפשטותם, אבל פחות אכפת להם כמה קר הזמן הכי קר. לראיה: גם בארצות שבהן החורף מתון מאוד יש אותה תמותה עודפת בחורף.

מחקרים שבהם מפרידים את שאלת הנגיפים משאלת הקור לרוב מוצאים שגל חום מסוכן יותר. ברם, יש לזכור שטכנולוגיית ההתחממות בקור, למשל הדלקת מדורה או התעטפות בבגדים, היא עתיקה מאוד. טכנולוגיית ההתקררות בחום, מיזוג האוויר, היא המצאה חדשה שלא נפוצה מספיק עדיין. מנהיג סינגפור, לי קואן יו, אמר פעם שמיזוג האוויר הוא ההמצאה החשובה ביותר כי מאפשר לנהל חיים תקינים באזורים הטרופיים. כשההמצאה החשובה הזו תגיע לכל מקום, הקרב בין קור לחום יהיה הוגן יותר. גל החום המפורסם של אוגוסט 2003 הרג 15 אלף צרפתים מבוגרים במקומות שאליהם מיזוג האוויר עוד לא הגיע.

לגלי טמפרטורה קיצוניים יש אפקט דומה לגל האומיקרון שאנו חווים. רוב האנשים שמתים בו, מותם אינו מרעיש. מדובר באנשים מבוגרים וחולים שכבר ככה הגוף שלהם הוא על הקצה. הדמוגרפים מראים שבתמונה הכוללת היקפי התמותה עלו, אבל רבים מהמתים לא יעוררו תדהמה של צער בסביבתם. אף על פי כן, אריכות החיים של הזקנים והחולים היא חלק מעליית תוחלת החיים המודרנית שכולנו גאים בה, וזהו הישג שיש לשמור עליו.

29 תגובות על ״מה הורג יותר, קור או חום?״

  1. התקשורת מלאה בזמן האחרון בתיאורי זוועה של החיים אחרי ההתחממות: חום בלתי נסבל בקיץ, השהות בחוץ בלתי אפשרית בשעות היום, הים חם מכדי לרחוץ בו וכדומה.
    הבה אתאר כאן מצב אקלימי אחר: חלקים נרחבים של העולם סובלים בחורף מקור קשה. שהות בחוץ ליותר מדקות ספורות היא בלתי נסבלת. הים קפוא מכדי לטבול בו. תקלה במערכת חימום יכולה להסתיים במוות. חסרי בית נמצאים קפואים ברחובות הערים הגדולות.
    המצב שאני מתאר הוא המצב הקיים כיום… ועם זאת אף אחד לא מתאר זאת כקטסטרופה. אנו רגילים לכך שהחורף באירופה וארה״ב הוא קר עד מאוד, ולמדנו להסתגל לכך. אותו דבר אני חושב לגבי תרחישי האימים הנ״ל. האלארמיזם אינו במקומו – בני אדם יסתדרו ויחיו היטב.
    עם זאת אני חוזר וטוען כי הרס הטבע והסביבה הם איומים, לא בגלל תרחישי אימים על גורל האדם, אלא בגלל גורלו העגום של הטבע, שלגביו אין מחלוקת.

    Liked by 2 אנשים

  2. השימוש באמצעי ביון נגד אזרחים הוא סיטונאי. הפרקליטות שותפה. שומר סף #111 עם נצ"מ בדימוס, אבי וייס.

    אהבתי

  3. כשקר יותר יושבים יותר בבית, עושים יותר סקס, זה טוב לדמוגרפיה. תקזז את זה ממספר המתים בחורף.
    כשחם יותר ספירת הזרע יורדת, פחות לידות תקזז את זה. וזה קורה במקומות שאין מיזוג זאת אומרת טוב לבעלי IQ גבוה ולגנטיקה.
    כשמיזוג האוויר עובד יותר צריכת החשמל עולה וכן זהום האוויר.
    כשחם יותר נחשפים שטחי אדמה לחקלאות, למחצבים, למראה
    כשחם יותר הקרח נמס ספינות סוחר יכולות לעבור בדרכים קצרות יותר וזול יותר.
    חקרים רבים מצביעים על כך שהסיכון ללקות במחלות לב מגיע לשיאו בחודשי החורף ונמצא בשפל בחודשי הקיץ. מתברר גם שבחורף התקפי לב נוטים להיות קטלניים יותר.
    בקיץ עצבנים יותר הסטרס קורטיזול גבוה יותר.

    Liked by 1 person

  4. תמריץ כתב:
    "אם בחורף יהיה מחסור בגז באירופה, זו תהיה קטסטרופה. פוטין בונה על זה."
    —————————

    אך סביר שפוטין ינצל כל מצב שישחק לטובתו. ניתן לטעון שזו זכותו. אולי אפילו שזו חובתו כלפי בני עמו (שרמת חייהם נמוכה משמעותית מרמת החיים במערב אירופה ומרכזה).

    אבל לא פוטין הוא האחראי לגובה שאליו ינסקו בחורף הזה מחירי האנרגיה באירופה.
    אחראים לכך הירוקים, שבתאוותם לאנרגיה מאוד מאוד נקייה ומאוד מאוד בטוחה – תבעו להשקיע *רק* באנרגיות מתחדשות של רוח ושמש. כלומר לסגור הן את תחנות החשמל הקונוונציונליות והן את התחנות הגרעיניות (שסווגו על ידם כיוצרות פסולת מסוכנת להטמנה וכמסוכנות לכל החי שסובב אותן).

    אך אפילו יותר מהירוקים – אחראים לכך מנהיגי אירופה שהתחזו למנהיגים אחראיים. כדוגמת אנג'לה מרקל.
    הם סרבו להתחשב בתסריטי סכנות אפשריות, ולקחו סיכונים בלתי אחראיים. כמו התסריט (שמתממש בחורף זה באירופה המערבית) של רוחות בעוצמה נמוכה משמעותית מהממוצע הרב שנתי. הם לא הכינו כל תכנית חלופית למצב בו תחנות הרוח שהקימו יספקו להם הרבה פחות חשמל מכפי שחזו על הנייר.
    פרט להסתמכות על רצונו הטוב של פוטין + נכונות ((( בעיני מופקרת))) לשלם לו כל מחיר שרק יעלה בדעתו לדרוש .

    Liked by 2 אנשים

  5. קמיליה, אם מסתמכים על גז טבעי אז מסתמכים על פוטין.. אם מסתמכים על פחם, אז לא. אבל לפחם יש חסרונות עצומים, אין מה לעשות. הוא מזהם ומסוכן. זה נכון שהאנרגיות המתחדשות אכזבו מאוד באירופה השנה. יש גם את האופציה של הכורים הגרעיניים, אבל תמיד יש את חרדת צ'רנוביל\פוקושימה. בכל מקרה לבנות עכשיו כורים גרעיניים זה תהליך יקר וממושך כל כך שעדיף כבר להתמקד בשילוב של אנרגיה מתחדשת וסוללות שצוברות אנרגיה.

    אהבתי

  6. תמריץ,
    לבנות כורים גרעיניים זה תהליך יותר יקר וממושך מבניית תחנות אנרגיה מתחדשות ותחנות אגירה?
    זאת אמירה רצינית?

    Liked by 2 אנשים

  7. יש חלקים מעניינים, יש חלקים שלא, יש המון פיזור והתבדרות, וגם חלקים שבכלל לא מקבלים מענה. ואחרי הכל ממליץ לכם לראות (לפחות במהירות 1.5) בשביל להבין את הפער בין גרשון הכהן ה"יהודי" לדורון אביטל ה"ישראלי":

    אהבתי

  8. יאיר, אתה מוזמן לעקוב אחרי פינלנד ונסיונותיה להקים תחנת כוח גרעינית. כמה זה עלה וכמה זה נמשך.

    Unit 3 is an EPR reactor and has been under construction since 2005. The start of commercial operation was originally planned for May 2009[3] but was postponed. The reactor eventually started up on 21 December 2021, and it is expected to begin regular electricity production in June 2022

    תוכנן להיבנות מ-2005 עד 2009.. נפתח ב-2022.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Olkiluoto_Nuclear_Power_Plant

    אהבתי

  9. לא יודע מה הסיפור של פינלנד, אבל להקיש מהקושי הספיציפי שלה למסקנה כוללת זה רחוק. זה שיש לה בעיות לבנות כור גרעיני זה לא אומר שלבנות כור גרעיני אחד (או מעטים) למטרות חשמל זה תהליך יותר יקר וממושך מפריסת פאנלים סולריים, טורבינות רוח ושאר שיטות מתחדשות.
    אתה יכול לומר כמה שטח של פאנלים שווה ערך בייצור חשמל לעומת כור גרעיני אחד? מה בכלל הטכנולוגיה המובילה היום לאגירת אנרגיית שמש ורוח? אתה משווה בין טכנולוגיה ידועה ומוכרת לבין משהו שבכלל לא קיים, וקובע שהלא קיים יותר מהיר מהקיים.

    Liked by 1 person

  10. בכל מקום במערב, הקמת תחנת כוח גרעינית נמשכת עד אין קץ ועולה הון תועפות. הרגולציה ודרישות הבטיחות המחמירות. נכון שצריך פי 80 שטח בערך לסולארי אבל אנשים לא מפחדים מסולארי על הגג ומפחדים מגרעין במרחק 100 קילומטר.

    אהבתי

  11. ואני מסכים שאנשים מפחדים מגרעין, וכנראה שזה המקור לעיכוב בפינלנד ובמקומות אחרים.
    ככל שאנשים וממשלות יראו שאנרגיות מתחדשות אינן פתרון (לפחות כרגע) אז אנרגיה גרעינית תחזור להיות אלטרנטיבה, יחד עם גז ואנרגיות פוסיליות אחרות.

    אהבתי

  12. לפי חיפוש בגוגל
    A nuclear energy facility has a small area footprint, requiring about 1.3 square miles per 1,000 megawatts of installed capacity. … A solar PV facility must have an installed capacity of 3,300 MW and 5,400 MW to match a 1,000-MW nuclear facility's output, requiring between 45 and 75 square
    miles.9

    יש גם בטריות אבל הן יכולות להיות לגובה ולכן זו לא בעיה

    אהבתי

  13. תמריץ כתב:
    " … אם מסתמכים על גז טבעי אז מסתמכים על פוטין.. אם מסתמכים על פחם, אז לא. אבל לפחם יש חסרונות עצומים, אין מה לעשות. הוא מזהם ומסוכן. זה נכון שהאנרגיות המתחדשות אכזבו מאוד באירופה השנה. יש גם את האופציה של הכורים הגרעיניים, אבל תמיד יש את חרדת צ'רנוביל\פוקושימה. בכל מקרה לבנות עכשיו כורים גרעיניים זה תהליך יקר וממושך …"
    —————-
    לתפיסתי מנהיגי האיחוד האירופי הפגינו חוסר אחריות כאשר לא נערכו מראש לאפשרות שהאנרגיות המתחדשות ו/או פוטין יאכזבו אותם.
    היכן plan B שאמורה להיות לכל מדינה אחראית?

    לא ברור לי האם יכלו לשפץ כורים גרעיניים ישנים ולהגביר את מידת בטיחותם במקום לסגור אותם באקט בלתי הפיך ו/או למלא מחסני חירום בשפע נפט או גז (גם בתקווה שיאלצו להשתמש בהם במעט ככל האפשר) או כל פיתרון אחר.
    אבל קשה לסלוח לנכונותם להפקיר חיי מיליוני אירופים, שהכנסתם נמוכה מהממוצע (ולא יוכלו להרשות לעצמם חימום במחיר גבוה משמעותית מבשנה החולפת) + בריאותם לקויה מכדי לשרוד בטמפרטורות נמוכות.
    ועדיין לא התייחסנו לנכונותם להיכנע לכל תכתיבי פוטין על חשבון אזרחי אוקראינה (ובשולים גם בלארוס).

    העדר תוכניות אירופיות למצבי חירום אפשריים מזכירים לי את חוסר ההערכות שלהם מראש לאפשרות שמיליוני המהגרים המוסלמים החדשים *לא* יקלטו בהצלחה. כרגע מיליונים תקועים בגרונם בלי יכולת לבלעם או להקים. תמוה בעיני כיצד לא נערכו מראש לצמצם את גודל הסיכון שהיו מוכנים לקחת?

    אהבתי

  14. קמיליה, לגבי סגירת כורים גרעיניים במקום שימורם את בטח צודקת. אחרי פוקושימה הייתה אווירת היסטריה שהתעלמה מכך שהאסון לא גבה שום קורבן בנפש.

    Liked by 1 person

  15. תמריץ,
    אתה משווה תפוחים לבננות. הציטוט מויקיפדיה הוא שטות (מה השטח של צוללת גרעינית?). גם הדוגמא של פינלנד אינה רלוונטית. ההתקדמות באנרגיה גרעינית מהירה בהרבה מזו של טכנולוגיית איחסון. ניתן היום לבנות כור של מאות MW בנפח של מכולה. החסם היחיד לשימוש נרחב באנרגיה גרעינית הוא טרלול פרוגרסיבי

    Liked by 2 אנשים

  16. תמריץ,
    אכן אין לי מספרים בנושא, אבל לא הייתי בונה על מידע כללי, כולל ויקיפדיה. ברור שהסנטימנט הכללי הוא נגד גרעין ובעד פאנלים סולריים וזה מה שאתה מוצא ברשת.

    להבנתי הטיעון של חייל נכון. תפיסת השטח של אנרגיה גרעינית נמוכה משמעותית מאנרגיה סולרית. זה כל הרעיון המדעי של אנרגיה גרעינית. עבור דלקים אנחנו מחשבים את האנרגיה למשקל (חום בעירה) שנמצאית בקשרים בין היסודות האורגניים. אבל הכח הגרעיני נמצא בין החלקיקים היסודיים וזהו כח עצום. כמות ה"חומר" הנדרשית להפקת אנרגיה הוא מצומצם.
    מכאן נובעת התוצאה שלהפקת אנרגיה גרעינית דרוש שטח/נפח קטן מאוד. רוב השטח של כורים הוא עבור צרכי בטיחות ותפעול וכדומה – שגם אותם צריך לקחת בחשבון הסופי כי הם חלק מהטכנולוגיה. אבל גם אחרי תוספת השטח התפעולי/בטיחותי מגיעים ליחס נמוך של תפיסת שטח לעומת אנרגיות שמש או רוח.

    אהבתי

  17. אולי מה שכתבתי קודם לא ברור ומה אני שרציתי לומר הוא:
    – מלבד שטח הפקת האנרגיה (כור לאנרגיה אטומית או טורבינה לדלקים פוסיליים) צריך להתחשב בנפח/משקל הדלקים
    – דלקים פוסיליים הם נוזליים או מוצקים והם מובאים לאזור ההפקה ולכן לא מחשיבים אותם לחישוב שטח ההפקה
    – אבל כשמשווים אנרגיה גרעינית לאנרגיות מתחדשות (בהן אין דלק שנשרף) ניתן להשוות בקלות בינהם
    – אין לי מספרים אבל הניחוש שלי הוא שאם נמצא אותם ונחשב אותם – תפיסת השטח לאנרגיה מיוצרת של כור גרעיני תהיה קטנה משמעותית לעומת פאנלים סולריים

    אהבתי

  18. יאיר, כתבתי בעצמי שהיחס של תפיסת השטח בידי סולארי לעומת גרעין הוא פי 70. בציטוט שהבאתי האומדן קצת פחות. אז אולי פי 40. אין ספק שגרעין תופס פחות מקום מאנרגיית שמש והפערים עצומים.

    Liked by 1 person

  19. תמריץ,
    יש התקדמות עצומה בפיתוח טכנולוגיה של כורים גרעיניים. החסם היחידי להקמתם הוא פוליטי. אם נחזור לדוגמא של פינלנד אזי לשיטתך הקמה של רכבת קלה אורכת מעל 50 שנה כי כך זה היה בתל אביב

    Liked by 1 person

  20. חייבים להודות שטכנולוגיות גרעיניות היו יכולות להיות יותר מפותחות ויותר בטוחות אם היו עוסקים בהן ללא הסנטימנט הפוליטי והציבורי נגדן.
    אולי ליישומים מקומיים ("במרתפי בניינים") יהיה אפשר לוותר על היעילות הגבוהה לשם בטיחות מוגברת (אבל לא בטוח שזה אפשרי מבחינה מדעית). יש כאן הרבה שאלות שאין לי ידע מספק בהן ונראה לי שלרבים נוספים אין – שוב, בגלל שהן הוקצו מחמת מיאוס, וחבל שכך.

    בעבר היה בישראל תואר ראשון להנדסה גרעינית אבל הוא נסגר:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA#%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    תחום שסוגרים את מסלול הלימודים בו זה לא משהו שמבשר טוב לתחום הזה.

    Liked by 1 person

  21. תמריץ,
    זו בעיית הביצה והתרנגולת. הטכנולוגיות הגרעיניות לא מבשילות משום שלא ניתן למסחר אותן עקב חסמים פוליטיים

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: