זמנים אינפלציוניים מעניינים

ביולי 2020 כתבתי פוסט שבו הדגשתי כהרגלי שאין באמת סכנה לפשיטת רגל לאומית בעקבות הדפסת הכספים לפיצוי נזקי הקורונה. זאת כי הבנק המרכזי הוא כמו אלוהים, וכמו אלוהים שלא יוצר אבן שלא יכול להרים, כך גם הבנק המרכזי לא יוצר חובות שאין ביכולתו לפרוע. השליטה שלו במדפסת הכסף הופכת אותו לאלוהים מבחינה זו.

בתגובות לפוסט הקשתה עליי קמיליה:

אני מוכנה לחשוף את בורותי הכלכלית.
שאלה שמציקה לי מאז קריאת הפוסט הקודם:
על מה מבוסס הביטחון שהדפסה מסיבית של כסף לא תיצור השתוללות אינפלציונית (כפי שהדפסה שכזו יצרה, לא פעם אחת ולא במדינה אחת, בעבר)

השבתי שכבר שש שנים שהאינפלציה בארץ אפסית, כך שמבחינה אמפירית נראה שהאינפלציה הודברה. אבל קמיליה לא השתכנעה:

מגמה שנמשכת 6 שנים רצופות – ממש לא מרשימה אותי. גם לא מגמה שנמשכת 16 שנים.
אפילו מגמה הנמשכת כבר 60 שנה – רק *מתחילה* לרמוז לי ש*יתכן* וחל שינוי מהותי כלשהו, שהוא בלתי הפיך. ולפיכך הסיכוי שדברים קודמים יותר יחזרו הוא קטן למדי.
((( אני לדוגמא לא משוכנעת כלל שאין כל סיכוי שיחזרו, בורסיה כלשהי, הדברים שבני אדם עוללו זה לזה במחצית הראשונה של המאה ה 20. גם אם "ההפסקה" נמשכת כבר יותר מ 70 שנה. )))

אם נחזור לדיון הזה כשאנחנו חכמים יותר מאחר שכבר שנה וחצי חלפה, אני שמח לבשר שאף מדינה לא פשטה את הרגל בשל הפיצויים לנפגעי הקורונה, אבל לצד זאת צריך גם להודות שהיה בדבריה של קמיליה יותר צדק משחשבתי באותו זמן. אמנם בישראל גם השנה הייתה אינפלציה בגבולות הסביר והנסבל (2.8%), אך בארה"ב ובמדינות נוספות האינפלציה הפכה פתאום שוב לבעיה רצינית. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-7% ב-2021.

רבים ממעיטים בחשיבות העניין. זאת מאחר שתוכניות הסיוע הנדיבות באמריקה לנפגעי הקורונה כבר פוקעות, עם הלחצים האינפלציוניים הייחודים שהן יצרו, ובכלל ייתכן מאוד שהמגפה כבר תהיה מאחורינו בסוף גל האומיקרון.

ברם, באופק יש סכנה אינפלציונית חדשה ואפילו קיצונית: אי אפשר להתעלם מהסיכונים הגיאו-פוליטיים האינפלציוניים שיוצרת חולשת ארצות הברית בשלוש חזיתות: רוסיה, סין ואירן.

בחזית הרוסית תסכן פלישה רוסית לאוקראינה את יציבות אספקת הגז לאירופה. ייתכן שחזור של משבר אנרגיה קטסטרופלי כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים, עם אותה תרומה לאינפלציה הכללית. עוד לפני מלחמה באוקראינה מחירי הגז הטבעי באירופה הרקיעו שחקים מאחר שהפקת אנרגיה משמש ומרוח לא מספקת את הסחורה. התייקרות של הגז יכולה להוביל גם להתייקרות של הנפט. מבחינתנו כישראלים, נסיקת מחיר הגז בעולם תאיר באור חיובי את מתווה הגז שמבטיח מחיר קבוע בישראל ותביך את אנשי דה מרקר שהשתלחו במתווה במשך עשור.

הסכנה הרוסית-אוקראינית היא כאין וכאפס לעומת הסכנה לכלכלה העולמית מפלישה של סין לטאיוואן, גם בשל הפגיעה בייצור המוליכים למחצה, שהם חיוניים לכל מכשיר דיגיטלי מתקדם, ושהכנתם דורשת תשתית עדינה ורגישה לכל פגיעה. גם בשל משטר הסנקציות נגד סין שהמערב יהיה חייב להנהיג בעקבות פלישה כזו. ובמובן מסוים, הצורך למנוע את הפלישה לטאיוון מכתיב תגובה הרסנית לכלכלה כלפי פלישה לאוקראינה. אם רוסיה תפלוש לאוקראינה ותשיג את כל מבוקשה, ומבלי שתספוג מכה כלכלית אנושה, זה כבר יהיה מביך ומשפיל מצד הסינים להתאפק לפני שהם גם יממשו את מלוא גחמותיהם הגיאו-פוליטיות.

בחזית האיראנית התחושה כרגע היא שהאירנים מעוניינים בשיבה להסכם הגרעין. לפני זמן מה הסימנים היו שונים.  מלחמה עם אירן יכולה לפגוע ביציבות השקל וכך להעלות את מחירי הדברים המיובאים בארץ, ובתסריטים מסוימים היא עלולה אף להביא לחסימת נתיבי ייצוא הנפט לעולם וכך שוב להחזיר אותנו למשברי הנפט הגדולים של שנות השבעים.

123 תגובות על ״זמנים אינפלציוניים מעניינים״

  1. איך יכולים הסנקציות הכלכליות להשפיע על רוסיה? עד כמה שאני מבין סנקציות כלכליות יכולות להשפיע על מדינה אם הם מונעות ממנה מוצר חיוני. יש איזה מוצר חיוני שאינו נמצא ברוסיה או בבעלות בריתה (לפחות סין ואירן הן בעלות בריתה)?
    אם תהיה פלישה לאוקראינה או לטיוואן איך יוכל המערב להטיל סנקציות אם הוא תלוי בגז ובמוליכים למחצה? האם יש לו תחליפים למקרה שסין ורוסיה יעשו סנקציות נגדיות על מוצרים אלו?

    באשר לפשיטת רגל: הדפסת כסף מסיבית לא תיצור פשיטת רגל ובטח לא אצל הבנק המרכזי. זה לא יוצר חובות לבנק המרכזי ואין הוא צריך לפרוע אותם.
    זה רק יכול ליצור אינפלציה.

    אהבתי

  2. עם סין וטאיוואן העניין הוא לא שסין תטיל סנקציות על מוליכים למחצה אלא שהמפעלים שמייצרים אותם יושמדו.

    רוסיה יכולה להרוס את כלכלת אירופה עם השבתת זרימת הגז הטבעי, אבל ביידן לא יכול להיות חלש ולא לעשות כלום בתגובה לכיבוש אוקראינה. ואם באמת יהיה עד כדי כך חלש, אז כיבוש טאיוואן בידי סין יהיה בלתי נמנע. ואז, כך או כך, יהיה אסון כלכלי גדול בהרבה.

    אהבתי

  3. שים לב שהמשותף לכל התרחישים שהעלת הם חולשת ממשל ביידן.
    חולשות שאין מקורן אוביקטיבי בחוסר בכוחות צבא, הון או טכנולוגיה, כי אם תפיסות פרוגרסיבות שמונעות את היכולת לתכלל את הכח (לחץ כלכלי, לחץ צבאי, לחץ פוליטי, …) ולהשתמש בו.
    געגועי לטראמפ.

    Liked by 2 אנשים

  4. אתה מתכוון לכך שסין תשמיד אותם בהתקפה צבאית?
    אם כך למה מנהיגי ארצות-הברית לא הכינו את עצמם לזה. כלומר למה לא הקימו מפעלים כאלו אצלם?
    בכלל מדינות אירופה יסכימו לסנקציות שעלולות להרוס את כלכלתן.
    הויתור לרוסים יכול להיות ע"י הבטחה שאוקראינה לא תצטרף לברית נאט"ו. הרי זה מה שהרוסים מבקשים.

    אהבתי

  5. אין לסין סיבה לפגוע במפעלים אבל יש לה סיבה להפסיק חשמל, דבר שיפגע ביכולתם לתפקד, ולטאיוונים יש סיבה להותיר אדמה חרוכה ולא לתת סינים בשקט שליטה בנכסים העצומים האלו. ומדובר בדברים רגישים מאוד.

    אהבתי

  6. אפילו אם המפעלים ישרדו האפשרות שסין תשתלט על טאיוואן והמערב ימשיך לנהל איתה עסקים כרגיל ולספק לה חומרים לתפעל את המפעלים בטאיוואן נראית רחוקה. הטכנולוגיה הקריטית ביותר לייצור מוליכים למחצה חדשניים מגיעה מהולנד.

    אהבתי

  7. ליאיר : למה אתה חושב שזו חולשת ביידן?
    הרי טראמפ ניסה לעצור את אירן (שהיא חלשה הרבה יותר מרוסיה) ונכשל. הסנקציות שלו לא עצרו את אירן.
    מה בדיוק ביידן אמור לעשות לדעתך?
    לפתוח יחד עם ברית נאט"ו במלחמה עם רוסיה (שכנראה תגרור גם מלחמה עם סין)?
    מלחמה כזו עלולה לגרור גם שימוש בנשק אטומי.
    להזכירך טראמפ לא ניסה לפתוח במלחמה אפילו עם אירן (וזו מדינה חלשה מרוסיה).
    להטיל סנקציות על רוסיה? הוא אמר שיעשה זאת. אז מה הבעיה פה?

    Liked by 1 person

  8. י"ד, מודה שלא הכרתי את הנושא של מחיר השכירות במדד. מטריד מאוד, אבל נראה שהלמ"ס כבר פתרה את הבעיה מעתה והלאה.

    לגבי אירן, טראמפ בעליל היה קשוח בעוד ביידן רך כחמאה ואירן החלה את המרוץ הגדול לפצצה רק אחרי בחירת ביידן. פה יש הבדל שמים וארץ שדרמטי מבחינתנו כישראלים. ביחסי הכוחות בין ארה"ב לאירן עימות הוא בדיחה, אירן היא כמו ג'וק שצריך להרים עליו רגל ולמעוך. אין הכוונה שארה"ב תרצה בפלישה יבשתית לאירן בדומה למה שהיה בעירק, אלא שיש ביכולתה להשמיד בטילים ובמטוסים כל תשתית שחשובה לאיראנים, לרבות אתרי הגרעין.

    לגבי סין, טראמפ היה מאוד באנטגוניזם אליה, ואולי מתוקף אישיותו הלא צפויה הסינים היו מפחדים ממנו יותר. בנוסף לטראמפ הייתה מחויבות גדולה לחיזוק הצבא, שזה דבר מרתיע באופן טבעי.

    לגבי רוסיה, כאן אנחנו מסתבכים, כי טראמפ הצטייר כמעריץ של פוטין. אם בגלל שלרוסים כוח סחיטה עליו ואם בגלל שהוא מעריץ שליטים חזקים של אומות נוצריות לבנות. מצד שני, המפלגה הרפובליקנית בכללותה היא אנטי רוסיה מובהקת, וזה אחד הנושאים שבהם לטראמפ לא הייתה השפעה כלל על בכירי מפלגתו. בשורה התחתונה טראמפ דווקא היה מאוד קשוח עם פוטין בעניין צינור הגז הגרמני-רוסי וזה חור ענק בתיאוריית הקונספירציה על טראמפ ויחסיו עם רוסיה – https://observer.com/2019/05/trump-russia-conspiracy-nord-stream-2-pipeline/

    Liked by 3 אנשים

  9. גם אני, בדומה לרבים אחרים, די נהנית להזדעזע מחולשת ביידן (לפחות בהשוואה לטראמפ) ועל המדיניות הפרוגרסיבית המסוכנת של ריצוי תוקפנים בתקווה לפייסם.

    אבל מאוד קשה להטיל את האשמה רק, או אפילו בעיקר, על הממשל האמריקאי הנוכחי.

    החלשות המעצמה האמריקאית ותום עידן ה"פקס אמריקנה" (השלום העולמי שעליו שומרת ארה'ב) זהו תהליך הנמשך כבר עשרות שנים. העובדה שארה'ב, וכל שאר העולם, תלויים כל כך בתעשיה הטאייואנית – היא ראיה קטנה נוספת להחלשות המעצמה שהובילה בעבר את המדע, הטכנולוגיה והתעשייה המתקדמת.

    למעשה ניתן להאשים בהתחזקות המעצמה הסינית, גם על חשבון ארה'ב, את ממשל ניקסון & קיסינג'ר. הם אלו שפתחו את הדלת להשתלבות המשטר הקומוניסטי המסוכן של סין בכלכלה העולמית. בהנחה המוטעית שכוחות השוק החופשי העולמיים יהפכו את סין לדמוקרטית יותר ולמסוכנת פחות + ההנחה המוטעית שחיזוק סין יחליש את בריה'מ ויחזק את ארה'ב.
    העובדה שעד לאחרונה תפסתי את קיסינג'ר כגאון אסטרטגי בינלאומי – רק מוכיחה שקיים צורך בפרספקטיבה של עשרות שנים בכדי לשפוט מהלכים מדיניים (וכנראה גם מגמות כלכליות).

    בנוסף לתהליך המתמשך של החלשות ארה'ב (ומכאן גם יכולת רוסיה ואיראן להסתמך על תמיכת המעצמה הסינית מול לחצים אמריקאים) – גם גרמניה אחראית משמעותית להחלשות של ברית נאטו ויכולת ההרתעה שלה מול רוסיה.
    רוב אזרחי גרמניה (הפסאודו "אחרת") מעדיפים את רוסיה על ארה'ב. הממשלים הגרמנים האחרונים בחרו להפוך לתלויים בגז הרוסי, ולהפנות עורף למדינות מזרח אירופה שבהן עבר הגז הרוסי (באמצעות הקמת הצינור הצפוני החדש). מכאן, לא רק שהגרמנים מתנגדים למשלוח נשק משמעותי לאוקראינה, הם אפילו לוחצים על מדינות אחרות בברית נאטו לא לשתף פעולה עם ארה'ב מול רוסיה.
    כלומר העובדה שברית נאטו כנראה אינה מספיק מרתיעה את פוטין – היא גם באשמת ביידן אך לא רק באשמתו.

    גב, נעים למצוא את

    Liked by 1 person

  10. קמיליה,

    כתבת: "בהנחה המוטעית שכוחות השוק החופשי העולמיים יהפכו את סין לדמוקרטית יותר ולמסוכנת פחות"

    ההנחה הזו לא מוטעית כלל וכלל. סין אכן דמוקרטית יותר ומסוכנת פחות. העובדה שכולנו קונים בזול בעליאקספרס ומפרנסים תוך כדי אלפי סינים היא הוכחה לזה.

    אולי הסינים שמים פס של הממשל האמריקני והישראלי, אבל הם לא שמים פס על אספקת אוכל ורמת חיים לאוכלוסיה שלהם.

    בעבר סין התערבה צבאית בקוריאה, והיתה מעורבת בעימותים צבאים עם הודו. איפה אנחנו היום? נכון שכולם צועקים "תחזיקו אותי", אבל זה בעיקר צעקות. להערכתי סין לא תפלוש לטאייואן ורוסיה לא תפלוש לאוקראינה. אבל, כמו שנשיא אוקראינה אמר בשבוע שעבר, לצעקות עצמן יש השפעה שלילית על כלכלת אוקראינה (וטאייואן) והם בעצם ההתקפה.

    בדיוק כמו שהאיומים המתמשכים על ישראל מאז מחייבים אותה להחזיק צבא חזק, ופוגעים באופן מתמשך בתל"ג, אפילו ללא מלחמה.

    אהבתי

  11. קיסינג׳ר התקרב לסין על חשבון טאיוואן אבל את ברית ההגנה איתה היה זה קרטר שביטל. עם זאת קיסינג׳ר תמך. מעניין היום לקרוא את התגובות. מאוד מזכיר לי את הפולמוס על הסכמי אוסלו.
    דמוקרטים מול רפובליקנים:
    Sen. Alan Cranston (D Calif.) the Senate Democratic whip, called the move "a very positive step toward world peace."

    But Rep. Robert E. Bauman (R-Md.) labeled it "the greatest act of appeasement since Neville Chamberlain went to Muncih" and said it would stir a battle that would "make the Panama Canal treaty fight minor by comparison

    https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1978/12/16/us-to-normalize-ties-with-peking-end-its-defense-treaty-with-taiwan/a0de706e-5565-40d9-8dac-c78bc97062a0/

    Liked by 1 person

  12. arn טראמפ לא בהכרח נכשל בעצירת איראן. בזמנו של טראמפ איראן הייתה על סף קריסה כלכלית. הסנקציות של טראמפ גרמו למחסור ממשי בדלק ומוצרי יסוד אחרים וכן למהומות באיראן. כמו כן הם לא התקדמו עם תוכנית הגרעין, מתוך שיקול מוצדק שטראמפ עלול לתקוף את המתקנים. הוא גם חיסל את קסאם סולימאני, שזו דרך מאוד ישירה להצהיר כוונות. למעשה חיסול כזה הוא כמעט כמו הכרזת מלחמה. טראמפ בהחלט היה לוחמני מול איראן והלחץ עבד. לרוע המזל טראמפ ירד מהזירה הפוליטית לפני שהוא סיים את העבודה. ביידן עם הגישה הצ'מברלינית שלו פשוט לא בכיוון. למעשה כל הגישה הפייסנית עלולה לגרום לנזקים גדולים בהרבה בטווח הארוך – בסופו של יום עלולה להיות מלחמה מול איראן, ואז איראן תהיה חזקה בהרבה ועם נשק גרעיני. זה בהחלט אחד המקרים בו "עדיף להרוג אותם כשהם קטנים".

    Liked by 3 אנשים

  13. קראתי השבת את השילוח וכן ספר בשם "תעלומת הקפיטליזם" של ארננדו דה-סוטו.
    בשילוח יש מאמר מערכת חשוב של יואב שורק. הוא טוען נקודה מעניינת. הוא טוען שהממשלה הנוכחית היא ניסיון להחיות את אליטת השמאל השוקעת במקום להכשיר את "האליטה החדשה והצומחת" לבצע את תפקידה. אני חושב שיואב שורק הוא לבנה נוספת בהתפכחות של דתיים-ציוניים מהממשלה הנוכחית. מאמר מערכת נוסף הוא של צור ארליך שכתב דברים דומים למה שאני כתבתי כאן בבלוג בעבר לגבי פרימת הברית בין המסורתיים לדתיים שבנט גרם לה.

    הספר של דה-סוטו מאוד מעניין.
    כמו כל טענה מדעית היא צריכה אישוש נסיוני ועדיין לא נאספו מספיק נתונים להוכיח אותה. זה יקח שנים לדעתי.
    הנקודה העיקרית בספר שנהניתי ממנה היא השכל הישר והירידה לשטח בכדי להבין את הבעיה והפתרון.
    אחרי שדה-סוטו שאל שאלה גדולה אודות העוני במדינות מתפתחות, הוא בחר ב-5 ערים גדולות בעולם המתפתח וירד לשם עם צוותו בכדי לערוך תצפיות ולאסוף נתונים. התצפיות שבידיו סתרו את הדוגמה המקובלת ורק אז הוא חזר לספרות המקצועית בכדי לזקק את הבעיה ואת הפתרון.
    אני לא חושב שבעיית העוני בעולם המתפתח היא רק עניין מוסדי, של זכויות קניין, אבל אני חושב שיש חלק גדול בכך, ואם הוא יצליח לפתור את הבעיה הזאת – רבים יוכלו להינות מפירות השגשוג.

    Liked by 2 אנשים

  14. יאיר, לא תקום שום אליטה סביב ביביזם. אליטה זה אייקיו גבוה, ואייקיו גבוה וביביזם זה כמו אייקיו גבוה וחברת הארץ השטוחה.

    Liked by 1 person

  15. תמריץ,
    יש הבדל גדול בין רוסיה לסין. רוסיה מחזיקה בשוט אמיתי מול המערב והוא כמובן הגז הטבעי. אם המערב יטיל סנקציות על רוסיה אירופה עלולה למצוא עצמה קופאת מקור וללא תעשיה מתפקדת. לעומת זאת לסין אין שוט אמיתי על המערב אלא להפך: הכלכלה הסינית תלויה בכך שהמערב יוסיף לרכוש ממנה כמויות עצומות של ג׳אנק. עיצומים מערביים על סין פירושם מכה אנושה לרמת החיים בסין. לעומת זאת המערב יסתדר יפה גם בלי זבל סיני מעלי אקספרס.

    אהבתי

  16. סין לא מחזיקה בשוט. היא עצמה השוט. ניסיון לבודד את סין מהכלכלה העולמית יוביל לקריסתה של כלכלת העולם כי הכול מבוסס על התוצרת הזולה שמגיעה מסין. במקרה של השתלטות של סין על המוליכים למחצה או החרבתם, זה לא פחות חמור ממחסור בגז.

    Liked by 2 אנשים

  17. מה הכוונה ״הכל מבוסס על התוצרת הזולה שמגיעה מסין״? מה מבוסס עליה?
    לסין אין שום פטנט או ידע יחודי. יש לה כח אדם זול וחרוץ וזהו. מדינות אחרות מסביבה כבר היום גוזלות ממנה משרות. אם סין תפלוש לטייוואן העולם יכול להפסיק לייבא ממנה ולמוטט את כלכלתה טוטאלית. המחיר שישלם העולם אינו כה גדול, טלוויזיות ובלנדרים אפשר לייצר גם באינדונזיה. האיום הזה לבדו מספיק כדי שסין לא תשתלט או תחריב את תעשיית המוליכים למחצה.

    אהבתי

  18. רינגו, אתה מדבר על העברת תעשיות ייצור ענקיות מסין למדינות עם כוח ייצור הרבה פחות מוכשר, כאילו זה משהו שייעשה בחודש. האמת שזה בלתי אפשרי כי אף משקיע לא יזרוק כסף על השתתפות בפרויקט להענשת סין שברור שלמערב אין מספיק אורך רוח לתחזק לאורך שנים. תחשוב מה יקרה לנו בארץ אם ארה״ב תגיד שנגרש את החברות שמשתתפות במטרו וברכבת הקלה. גוש דן יקרוס תחת הדוחק לעוד חמישים שנה.

    אהבתי

  19. תמריץ, מקבל את הטענה שזה לא דבר שייעשה בחודש. המערב יצטרך להתאמץ קצת. אבל תזכור שוב שלסין אין ייחודיות. לא צריך להעביר את כל התעשייה, פשוט לקנות יותר מיפן או טייוואן או קוריאה. סמסונג תשמח מאוד וכך גם סוני וטושיבה. את החברות שחופרות כאן מנהרות ניתן להחליף, להזכירך את מנהרות האלפים לא חפרו סינים. כל הידע, הניסיון והיכולת הההנדסית הומצאו וקיימים מחוץ לסין.

    אהבתי

  20. נראה שטוויטר מתעקשים שאני לא אבזבז יותר מידי זמן באינטרנט. מה תהיה הרשת החברתית הבאה שדרכה אפשר יהיה להתעדכן בחדשות, טלגרם?

    אהבתי

  21. רציתי לשאול את כולם איזה סנקציות כלכליות יכולה ארצות-הברית להטיל על רוסיה?
    ככל הידוע לי אפשר להטיל סנקציות כלכליות על מדינה, רק אם יש לך מוצר חיוני שאותה מדינה זקוקה לו. אז אתה יכול להודיע לה שאתה לא מוכן למכור לה את המוצר.
    אז לאיזה מוצר חיוני זקוקה רוסיה שהיא או בעלות בריתה (לפחות סין ואירן הן בעלות בריתה) לא יכולות לספק?
    עד כה דוקא שמעתי דוקא ההפך. שמעתי שרוסיה יכולה לעצור את אספקת הגז לבעלת ברית חשובה שך ארצות הברית – לגרמניה. זה מוצר חיוני לגרמניה.

    אהבתי

  22. לרינגו:
    העולם לא יפסיק ליבא מסין או ליצא מסין. לפחות רוסיה ואירן לא יחרימו אותה. אני גם בספק אם מדינות דרום-אמריקה יחרימו אותה.
    חוץ מזה לדעתי כדי לפגוע או למוטט כלכלת מדינה, אתה צריך דוקא לא ליצא אילה מוצרים חיוניים לכלכלתה. אם אינך מסוגל לעשות זאת, כלכלת אותה מדינה לא תפגע. אם אין לה צורך ליבא ממך מוצרים חיוניים, היא גם לא צריכה ליצא לך כלום. פשוט אין לה צורך בך כלל.

    אהבתי

  23. לרינגו: יש משהו נוסף שלא שמת אילו לב: תמריץ ציין שתעשיות הייצור בחלקן הגדול נמצאות בסין. אין ספק שהמערב יכול להקים תעשיות כאלו אצלו אבל זה יקח כמה שנים. עד שאותן שנים לא יחלפו – המערב יזדקק לתוצרת הסינית וההחרמה תפגע בו ולא בסין.

    אהבתי

  24. ל 3718,
    כתבת:
    " … ההנחה הזו לא מוטעית כלל וכלל. סין אכן דמוקרטית יותר ומסוכנת פחות. העובדה שכולנו קונים בזול בעליאקספרס ומפרנסים תוך כדי אלפי סינים היא הוכחה לזה. …"
    ———–

    הטענה שסין דמוקרטית יותר עומדת בסתירה לרדיפות של מתרגלי הפאלון – גונג (שהמפלגה הקומוניסטית תופסת כמתחרים בסמכותה הרוחנית, שאמורה להישאר בלעדית), כליאתם, וקצירת אברים מגופם בכדי למכרם למרבה במחיר. שלא לדבר על כליאת מאות אלפי מוסלמים אויגורים ובודהיסטים טיבטים במחנות עבודה / ריכוז / "חינוך מחדש" בשל חוסר נאמנותם המספקת לשלטונות. מדיניות הגובלת ברצח עם אינה סממן מובהק למשטר דמוקרטי.

    איני משוכנעת שהמדינות הגובלות בסין שותפים להערכתך שסין פחות מסוכנת. ליתר דיוק – ההפך הוא הנכון. הן מאוימות משלל תביעותיה של סין ל"החזרת ימיה כקדם". כמו גם מהאיים המלאכותיים שבונה סין בים הדרומי ותביעותיה לבעלות על שטחי מים כלכליים אדירים.
    יותר מכך, הטענה שסין פחות מסוכנת מסתמכת על התעלמות מהמדינות האולטרה מסוכנות שעליהן סין מסוככת. מי שמגדיר את צפון קוריאה כמדינה מסוכנת לשלום העולם ו/או את אירן כמדינה המסוכנת לשלום המזרח התיכון חייב להגדיר את סין, הפטרונית שלהן, כמסוכנת.

    העובדה שכולנו קונים בזול בעלי אקספרס אינה מוכיחה שסין דמוקרטית ו/או לא מסוכנת. היא בסה'כ מוכיחה ששלטונות סין מצאו דרך לשפר את רמת החיים של רוב אוכלוסיית סין באמצעות מעבר מעיסוק בחקלאות לעיסוק בתעשיות יצוא. דרך ששומרת על רוב אוכלוסיית סין כמספיק מרוצה מתפקוד המפלגה הקומוניסטית בכדי שלא יעזו להתקומם.
    ברמה מעמיקה יותר – עובדה זו מוכיחה שההנחה, שרווחה במערב במאה הקודמת, שכלכלה קפיטליסטית ומשטר דמוקרטי ליברלי בהכרח הולכים יד ביד – הייתה הנחה חסרת כל בסיס. גם סין הוכיחה לעולם שניתן לקיים משטר דיקטטורי – קפיטליסטי. משהו שניקסון וקיסינג'ר בכלל לא העלו על דעתם.

    Liked by 2 אנשים

  25. היי קמיליה,

    הבעיה היא שאין לך למה להשוות, כי אין לנו תיעוד לגבי מה שקרה בסין מבחינת אוכלוסיה ודיכוי בשנות ה 50 ואילך.

    כיום יש מצלמת חדשות בצורה של סמרטפון בידיים של כל ילד. זה משנה המצב מבסיסו. סביר להניח שהרשימה שציינת כלל לא היתה מובאת לידיעתנו בשנות ה 50 .

    אגב, בגלל זה מדינות כסין ורוסיה רוצות לשלוט באינטרנט בגבולותיהם.

    אהבתי

  26. 3718,
    אין לי את הזמן כרגע להיכנס לדיון בנוגע למה שכתבת, ולכן אסתפק במשפט אחד:
    המחשבה שנוכחות הסמראטפון מחלישה את המשטר הסיני מקורה במקסם שווא של אמונה ילדותית שהטכנולוגיה תביא עימה מזור לכל דבר. (בעיקר במשטר קומוניסטי שהוכיח יכולת פעולה מדהימה ביצירת חדשות יש מאין והסתרת חדשות שהתרחשו – יכולת פעולה טכנולוגית בחסות אידיאולוגיה).

    אהבתי

  27. מצטרפת להמלצת תמריץ על המאמר על פוטין אוקראינה.
    למרות אורכו המופרז.
    בעיקר כחיסון מוקדם מכל מיני תפיסות "פרחוניות" – נאיביות של המציאות הבינ'ל ואיומיה.
    כולל מהתפיסות שאפיינו את מחנה אובמה על ה"פראים האצילים" (כדוגמת האחים המוסלמים ואיראן).

    מצב הקטעים האחרונים שלו:

    perhaps it might make us think a bit more carefully about the kind of world we live in — competitive, dangerous, potentially very violent — and the kind of people we choose to lead us through it. For whatever we might have told ourselves after 1989, history didn’t end with the fall of the Berlin Wall. We still live in a world of great powers, competing interests, gnawing anxieties and strategic ambitions. Perhaps above all, we still live in a world of war.

    In polite society, people frown awkwardly when you point that out; but as the historian Margaret MacMillan observed in 2018, “war is an integral part of human experience”. Peter the Great would have agreed with her, and almost certainly Vladimir Putin does too. After all, he established himself in power with Russia’s crushing victory in the Second Chechen War (which rather punctures Liz Truss’s ill-judged warning that a Russian attack on Ukraine would be a new Chechnya, since the Russians see that second war as a triumph). Faced with a Georgian bid to join NATO in 2008, he sent in his tanks and won that war too. Then, six years later, his “little green men” went into Crimea. Another war. Another victory. And all the time we in the West stayed at home, and congratulated ourselves on our principles.

    So the pages of history turn. Putin’s tanks stream towards the Ukrainian border. In the Kremlin, their canny, cynical, supremely unsentimental master weighs up the odds. If he gets it wrong, he risks humiliation in the eyes of his people. If he gets it right, he has a chance of rebuilding the empire of the Tsars, splintering the Western alliance and leaving Russia in a stronger strategic position than at any time, arguably, since 1945.

    He mulls over his options. He reads that the Germans have offered to send the Ukrainians 5,000 helmets, that the British Prime Minister may be toppled by a birthday cake, that the US President wouldn’t be too upset about a “minor incursion” into Ukrainian territory. Then he makes up his mind

    Liked by 1 person

  28. יאיר,

    לא צריך לקפוץ מקיצוניות אחת לשניה. לא כתבתי שהיא תביא מזור לכל דבר. אבל היא בפירוש משנה את המצב בצורה משמעותית.

    ני לא מכיר את סין של שנות ה 50-60 (מי מכיר?) , אבל קשה לי להאמין שהפתיחות והתקשורת שקיימים היום בין הסינים למערב לא שינו הציפיות של העם הסיני (כמו ששינו אותנו).

    Liked by 1 person

  29. הדפוס עזר להנחיל לקבוצות גדולות אוריינות בסיסית אבל גם שימש כמכשיר שליטה של השלטונות לרישום ומעקב אחרי האוכלוסייה, וליצירת אליטה טכנית שתעזור בשליטה הזאת. וגם הסמראטפון יכול לשמש את מתנגדי המשטר הסיני, אך בד בבד מכשיר למעקב אחריהם. השאלה העיקרית אינה טכנולוגיה כי אם הממשק שנוצר בין הטכנולוגיה לבין החברה.

    Liked by 2 אנשים

  30. ליאיר,
    לא הצלחתי לאתר באינטרנט את המאמר של יואב שורק על האליטות אליו התייחסת.
    *אולי* אינו פתוח לציבור הרחב.
    האם תוכל לספק כמה פרטים נוספים כמו מספר הגיליון של השילוח ושם המאמר?

    אהבתי

  31. יאיר,

    אני זקן. אני זוכר שבישראל בשנות ה 70, מה שקראת בידיעות אחרונות או במעריב, או שמעת בערוץ 1 או רשת ב, היתה המציאות עבורך.

    הם יכלו לספר לאזרח הפשוט כל מה שהם רוצים, והאזרחים היו מאמינים. אף אחד לא שמע מקורות מידע נוספים, חוץ אולי מחובבי רדיו ומי שקלט ירדן ולבנון, והבין מה הם אומרים. תאר לך מה היה המצב בסין אז מבחינת חשיפה למידע, אם כך היה המצב בישראל.

    היום יש תנועה חופשית בין ישראל לסין. לי אישית יש חברים סינים שאני יכול לשאול אותם שאלות ולקבל תשובות ישירות וכנות על כל דבר (ולהיפך), ואני אזרח רגיל מן הישוב (שעבד בהייטק ונשאר בקשר), ויש המון כמוני.

    האם בשנות ה 70 היה מצב דומה? מי נסע לחו"ל אז? מי היה בקשר יומיומי ורציף על חו"ל אז כמו שהיום כולנו עושים. פעם דקת שיחה לארה"ב עלתה 5 שקלים (אולי יותר). היום זה בחינם לכל מקום.

    זה משפיע, על כולם. ברור שיש קונטרה-רבולוציה, אבל זה לא אומר שאין רבולוציה.

    Liked by 1 person

  32. 3718,
    ברור שיש היום זרימת מידע רבה יותר, ומהפכת התקשורת העניקה זאת (והסמראטפון חלק מזה).

    אהבתי

  33. לגבי ביידן ואובדן ההרתעה האמריקאית – אופנתי (בחוגים מסוימים) לזלזל בביידן וכנראה בצדק, אבל בעניין הספציפי הזה נראה לי שהמפלגתיות קצת מסיטה את תשומת הלב מהנושא החשוב יותר, והוא אובדן המקצועיות של הצבא האמריקאי, תהליך דומה לזה שקורה בישראל. מבקרים את ביידן על הכישלון באפגניסתאן, אבל ביידן לא נכנס יום אחד לאפגניסתאן ונכשל שם. הנוכחות האמריקאית באפגניסתאן הייתה כישלון מהיום הראשון ונשארה ככה דרך שלל ממשלים מכל הקשת הפוליטית. עם כל הכבוד לגודלו של הצבא האמריקאי בכוח אדם, טכנולוגיה ותקציב, הוא בבירור מפגין חוסר יכולת לבצע את תפקידו וכרגע בכלל לא ברור אם הוא יכול לנצח מלחמות "קלות" על הנייר. כמו צה"ל, הצבא האמריקאי נראה כרגע כטוב מאוד בהפצצות מהאוויר, אבל לא ברור עד כמה הוא יצליח להתמודד עם כל מלחמה שאי אפשר לנצח בשיטה הזאת.

    זו אגב ממש לא תופעה חדשה, עוד בוייטנאם נכשלו האמריקאים כישלון שהביא לעולם כמה מזוועות הגדולות ביותר של אחרי מלחמת העולם השנייה, וגם שם הם התפרסמו בעיקר ביכולתם להפציץ ובכישלונם בכל דבר אחר.

    בנושא האפגני אני ממליץ בחום על הסרט התיעודי הזה מ 2012, למי שחושב שהכישלון באפגניסתאן הוא משהו חדש:

    ובנושא הכללי יותר, הרצאה מעניינת שטוענת שאחרי מלחמת העולם השנייה התפתחה בצבא האמריקאי תרבות של חסינות גנרלים מתשלום מחיר על כישלונות, וכך נוצרה סביבה פורייה לצבא בינוני וחסר העזה:

    Liked by 3 אנשים

  34. לגבי תיאוריית הקידמה הכלכלית שמביאה דמוקרטיה – נהוג ונוח לראות בסין כישלון של התיאוריה הזאת, ואולי זה נכון, אבל לדעתי יש גם אפשרות חלופית שלא הרבה מדברים עליה – התהליכים האלה לוקחים הרבה זמן. סין התפתחה כלכלית מאז דנג שיאופינג והתפתחה גם דמוקרטית באותו הזמן. בשלב מסוים, אחרי טיאננמן ובעיקר מאז שי ג'ינפינג, המפלגה החליטה לחזור לתעדף את המטרות הפוליטיות שלה על־פני הפיתוח הכלכלי. הדמוקרטיה בנסיגה ומשקיפים מבחוץ חושבים שהנה, יש דוגמה לכלכלה שממשיכה להתפתח למרות שהדמוקרטיה בנסיגה. אבל כלכלה לא קורסת תוך שנה (אפילו בונצואלה, מקרה קיצוני יחסית, זה לקח הרבה שנים). אני מעריך שמאחורי הקלעים הכלכלה הסינית הולכת וקורסת, ובסופו של דבר הסינים יצטרכו לבחור בין קידמה כלכלית לבין דיקטטורה. יש כבר שמועות על סכינים שהולכות ונשלפות בין המחנה הדיקטטורי של שי ג'ינפינג לבין המחנה ה"כלכלי" שמזוהה עם כמה מקודמיו, שמתגעגע לימים שהכסף זרם ופחות מתחבר למאו ולחלומות האימפריאליסטיים.

    Liked by 3 אנשים

  35. אין ספק שארה״ב יכולה לנצח כל מלחמה נגד מדינה שאינה רוסיה או סין (ומלחמה מלאה מול רוסיה וסין קשה לדמיין בשל סכנת החורף הגרעיני). השאלה היא רק כמה היא רוצה. כשטראמפ הרג את סולימייני, התקשורת השמאלנית עשתה עניין גדול מכך ששיגורי הטילים מאירן לבסיס אמריקני הסבו כאבי ראש קשים וממושכים למי שהיה בבסיס. זאת אומרת בהחלטה תקשורתית מדינה יכולה להגיע למצב שבו לא מוות של לוחמים אלא כאבי ראש הם עילה מספקת מבחינה ציבורית כדי לוותר על מלחמה בארכי טרוריסט שמזעזע את כל המזרח התיכון. בדור אחר אולי היו מתמחרים הישג צבאי כזה כאילו מצדיק מוות של 10,000 חיילים.
    זה הכול משחק פנים אמריקני. אין כאן באמת קשר למאזן היכולות הצבאיות.

    אהבתי

  36. שי אני מאוד מסכים איתך.. אני מאמין שעוד כמה עשרות שנים סין ורוסיה יהיו במקום יותר נאור. הכוח של תהליך הציביליזציה הוא גדול מאוד. יכול להיות שעוד יתברר שפוקויאמה צדק בעיקרון וטעה בטיימינג.

    אהבתי

  37. תמריץ, תראה את עיראק ואפגניסתאן. את דוקטרינות "בניית המדינה", "צריבת התודעה", ו"להפעיל את המקומיים המדוכאים להילחם בטרוריסטים" הובילו גנרלים, לא פוליטיקאים ולא תקשורת. ובכל מקרה, אף כלי תקשורת לא הכריח את צבא ארה"ב להפעיל פדופילים מושחתים בתור קבלני הביצוע שלהם, ולעשות שגיאות לוגיסטיות בסיסיות כמו שמוצגות בסרט שקישרתי ובאינספור מקומות אחרים. ולכל האורך הגנרלים התעקשו שהם יכולים לנצח ככה מלחמה. אם באמת הצבא היה איכותי ורק התקשורת כובלת את ידיו, הייתי שואל איפה כל הגנרלים שהבהירו שאי אפשר לבנות מחדש את אפגניסתאן מתוך קומץ בסיסים מוגנים וממוזגים, וכשהתקשורת הכריחה אותם הם עשו את תפקידם בחירוק שיניים או התפטרו במחאה. לא היו כאלה כי הגנרלים עצמם הם אלה שמובילים את הכישלון הזה.

    באופן כללי, אני חושב שלהרבה אנשים יש נטייה להעריך צבאות הרבה יותר מדי לפי גודלם על הנייר, בכוח אדם, תקציב וציוד. ההיסטוריה מלאה בצבאות ענק שקרסו מול אויבים קטנים אבל חכמים יותר, והזכרתי את זה בעבר גם בהקשר סין מול טיואן.

    ולגבי כוחה של הציביליזציה – אנחנו מסכימים בגדול אבל אני קצת פחות אופטימי. אני חושב שיש סיכוי טוב שבעוד כמה עשרות שנים סין ורוסיה יהיו במקום יותר נאור, אבל ייתכן בהחלט גם שלא. אני חושב שקידמה כלכלית מהסוג שקרה בסין הולכת ביחד עם דמוקרטיה, אבל לא בלתי אפשרי שמדינה תבחר להיות דיקטטורה ענייה. גם במדינות שכיום הן נאורות ומפותחות אני לא בטוח לגמרי שלא תהיה עוד נסיגה.

    Liked by 1 person

  38. במדינות שהן נאורות ומפותחות יכולה וצפויה להיות נסיגה כי הן עסוקות בשינוי האוכלוסיה כך שהיא תהיה פחות נאורה ומפותחת.. אבל במקומות שבהן האוכלוסיה יציבה, אני מאמין שההתקדמות תימשך. רוסים צעירים הרבה יותר ליברלים מרוסים זקנים. וכנ״ל בסין. רק ישראל המתחרדת צועדת בכיוון הפוך.

    אהבתי

  39. תמריץ,
    כיבוש טייוואן לא יקנה לסין שליטה בTSMC. כל מערך הייצור שלה מבוסס על מוצרים/טכנולוגיה מערביים. מדובר במערך עתיר תחזוקה שמבוצעת על ידי יצרני הציוד. (הדבר נכון גם לגבי מערכי הייצור בסין עצמה).

    Liked by 1 person

  40. arn
    אני חושש שאינך מתמצא בנתוני היצוא הסיני. היצוא הסיני לרוסיה, איראן או מדינות דרום אמריקה הוא בדיחה. כלכלת סין מתבססת לחלוטין על יצוא לאירופה וארה״ב. הפסקת היצוא הזה היא מכת מוות עבור סין. אתה טוען שהדרך לפגוע במדינה היא למנוע ממנה מוצרים אותם היא צריכה – זה נכון אבל לא לסין. הסינים לא מייבאים כמעט כלום, יש להם חומרי גלם בשפע ולא זו הבעיה שלהם.
    ולגבי תלותו של העולם במוצרים הסיניים – שוב אני מפקפק בכך. למערב אין צורך להעביר אליו את מתקני הייצור, הוא יכול לקנות יותר ממדינות סביב סין. בנוסף, רוב המוצרים הסיניים ממילא הם מותרות ולא הכרחיים לאף אחד.

    אהבתי

  41. רינגו:
    אם סין לא מייבאת כלום היא לא צריכה לייצא כלום.
    לשם מה צריכה מדינה לייצא? היא צריכה את זה כדי לקבל מטבע חוץ ולהשתמש בו כדי לקנות מוצרים חיוניים. אם היא מסוגלת לייצר את כל המוצרים החיונים שלה בעצמה, היא לא זקוקה למטבע זר ולכן היא לא צריכה לייצא כלום. במקרה כזה עיצומים כלכליים אפילו לא ידגדגו אותה.

    אהבתי

  42. לתמריץ:
    אין ספק שארצותהברית יכולה להביס בקרב את מרבית מדינות העולם.
    אין גם ספק שארצות-הברית חזקה יותר מאירן לאין שיעור והן בכלל לא נמצאות באותה ליגה.
    אבל במקרה של עימות צבאי בין ארצות-הברית לאירן, אירן תוכל להשתמש בכל כוחה לעומת ארצות-הברית שתוכל להשתמש רק בחלק קטן מכוחה כי היא חייבת להחזיק את מרבית כוחה בארצות-הברית עצמה, באירופה ובמזרח אסיה (כנגד איומי המעצמות האחרות). נראה לי שארצות-הברית תוכל לכבוש את אירן גם בפלישה קרקעית אבל זה יעלה לה במשאבים צבאיים גדולים מדי. לגבי הפצצה מהאויר בלבד – אינני יודע (אולי תשאל את החייל הזקן).
    ארצות-הברית יכלה גם לכבוש את ויטנאם הצפונית בזמנו אבל זה כנראה היה יותר מדי יקר מבחינה צבאית. יתכן שהיא חששה שבמקרה כזה גם סין ורוסיה יתערבו נגדה.

    אהבתי

  43. Arn
    אתה מציג גישה מאוד נאיבית לכלכלה וסחר חוץ. לשם מה מדינה צריכה לייצא? כדי להגדיל את קהל היעד של מוצריה אל מעבר לשוק המקומי, להרוויח הרבה כסף, להעלות את רמת החיים המקומית, ליצור שותפויות ובריתות, לחזק את מעמדה העולמי וכו'. הצורך במוצרים חיוניים הוא חלק קטן מאוד מהעניין. סין, ספציפית, השיגה צמיחה אדירה ברמת החיים של תושביה שמבוססת כולה על ייצוא לארה"ב ואירופה. את עודפי מטבע החוץ שהצטברו אצלה השקיעה ברכישת אג"ח של ממשלת ארה"ב וכך קנתה לעצמה גם כח גיאופוליטי עצום.

    אהבתי

  44. רינגו:
    תמריץ ו-י.ד. טוענים שסין כן מייבאת (מוליכים למחצה, נפט, מזון וכו') אני לא יודע אם זה נכון או לא אבל לפחות זו טענה הגיונית. אבל אם מדינה מייצרת לעצמה את כל מה שהיא צריכה – הייצוא לא מועיל לה. היא תגדיל את קהל היעד שלה? מה זה יתן לה? היא תרויח כסף אמריקאי? מה זה יעזור לה אוסף של שטרות מקושקשים אם אין לו שום שימוש? היא תעלה את רמת החיים המקומית? דוקא המוצרים שהיא מייצאת יפגעו ברמת החיים המקומית כי הם יגרעו מהשוק שלה. עודפי מטבע החוץ שיש לה נותנים לה כח אבל דוקא כח זה מאפשר לה להפעיל לחץ כלכלי על ארצות-הברית ולא ההפך.

    אהבתי

  45. לא מיציתם כלל את הנושא המרכזי:
    מגמה של 6 שנים באינפלציה היא לא בדיוק אמפירית, אלא אם כן רואים אותה כתולדה של שיטה שהתחילה לאחר מאורעות 2008 ואז מדובר על 14 שנים ותהליך שהביא לשליטה, ואז 6 השנים האלו אומנם אמפיריות. בפרוש הוכח שבתנאים שגרתיים אפשר לרסן את האינפלציה, אנחנו חיים בתקופה שהטכנולוגיה מאפשרת שליטה ותגובה אחראית ומהירה.
    ללא ספק אם היה ניתן להחזיק את האינפלציה ברמה הדרושה 60 שנה זו לא רק הייתה הוכחה, אלא שאנחנו היינו חיים כל חיינו לאורך התקופה וחושבים שכל דבר שונה הוא רעיון לא מציאותי.
    אי אפשר לומר, הנה הקומוניזם התפרק לאחר 60 שנה כי זו היתה כל זמנו שיטה נכשלת שלא עבדה.
    מה הם הנזקים של אינפלציה נמוכה תחת שליטה ובקרה? אני לא יכולה לחשוב על כאלו.

    האינפלציה הנוכחית היא תולדה של אנומליה, זה ברבור שחור, אירוע יוצא דופן. זו בהחלט לא הדוגמה של אין אפשרות להדפיס כסף כמה שרוצים כי הנה יש אינפלציה. זה לא שונה ממלחמה, או צונמי.
    האם האינפלציה היא תולדה של מתן כסף לאזרחים? אני מסופקת, רובה היא תוצאה של מחסור כתוצאה מחוסר תפקוד שנובע מהקורונה. אם יגיע האביב והקורונה תהיה תחת שליטה האינפלציה תרד. ולמעשה העליה הנמוכה של האינפלציה במצב קטסטרופלי עולמי מעידה על כך שהשיטה כן עובדת.

    אהבתי

  46. סין היא המייבאת הגדולה בעולם של פולי סויה: מיובאים אליה מדי שנה כ-100 מיליון טון של פולים, בין השאר ממדינות כמו ארה"ב, ברזיל וארגנטינה – והם משמשים בעיקר לייצור מזון עתיר חלבון לבעלי החיים. היקף יבוא זה משקף כ-80 אחוז מכלל תצרוכת החלבון בתעשיית המזון מן החי בסין,

    אהבתי

  47. עדנה,
    טענה מעניינת שהאינפלציה שאנחנו חווים עכשיו היא פרי של חוסר תפקוד של השוק בגלל הקורונה.

    אהבתי

  48. Arn
    זה מרגיש לי ויכוח מוזר כי בצד אחד ניצבת כל התורה הכלכלית ובצד השני ניצב אתה.
    כשאתה אומר "מדינה מייצרת את כל מה שהיא צריכה" – איך ניתן להגדיר "צריכה"? הרי כולנו קונים הרבה מעבר למה שאנחנו צריכים, על זה מבוססת כל הכלכלה. סין אכן מייבאת דברים אבל מעט מאוד יחסית לייצוא. אם למדינה אין טעם לייצא מעבר למה שהיא מייבאת, כיצד תסביר כי סין נמצאת במאזן סחר חוץ חיובי מפלצתי של 700 מיליארד דולר בשנה?
    ראה כאן: https://www.nytimes.com/2022/01/14/business/china-trade-surplus.html
    האם הסינים מייצאים 700 מיליארד דולר יותר משהם מייבאים בלי כל סיבה? בוודאי שלא.
    כשאתה אומר "ייצוא גורע מוצר מהשוק המקומי ולכן מוריד את רמת החיים" זה בניגוד לכל התורה הכלכלית של התמקצעות וסחר חליפין. עדיף לסין לייצא צעצועים ולקנות בכסף שבבים, מאשר להתמקצע גם בייצור צעצועים וגם בייצור שבבים. נכון, ייצוא מביא איתו מטבע חוץ אבל אין הכרח להשתמש במטבע הזה דווקא לרכישת מוצרים מיובאים. אפשר גם לקנות איתו נכסים חיצוניים, בין אם נדל"ן או אג"ח. אפשר גם כמו הסינים לממן איתו פרוייקטי תשתיות במדינות אחרות שהופכות תלויות בך.

    Liked by 1 person

  49. הרשו לי לתקן.

    השוק לא היה בחוסר תפקוד בגלל הקורונה, השוק היה בחוסר תפקוד בגלל התערבות ממשלתית בשוק שסגרה מפעלים, הטילה סגר, מנעה נסיעות לחו"ל, והטילה מורא באופן כללי.

    אמור מעתה: השוק היה בחוסר תפקוד בגלל הגבלות ממשלתיות (מה חדש בזה?)

    ולמי שטוען שאלמלא הסגרים ןהתעמולה הממשלתית השווקים ממילא היו נסגרים בגלל הפגיעה מהקורונה, אענה שזו ספקולציה שלא ניתנת להוכחה.

    Liked by 1 person

  50. רינגו לטענתך
    הטענה "ייצוא גורע מוצר מהשוק המקומי ולכן מוריד את רמת החיים" זה בניגוד לכל התורה הכלכלית. —-בשבדיה מחיר החשמל היה זול מאד אבל מכיון שהמחירים עלו פי כמה במדינות השכנות היה יותר כדאי למכור להן והמחיר המקומי עלה. אם אתה יכול למכור גלאמארוז מעבר לגבול במחיר פי חמש מאשר בבית למה שתמכור בבית? הסיבה שמוצר סיני עולה זול יותר בסין היא שהמכס דופק אותנו.
    אם הביקוש לגז, לתמרי מג'הול ולגברים ישראלים יעלה באירופה, אז לא תוכל למצוא אותם בזול גם בארץ.
    הבעייה של סין היא שהם מעדיפים למכור לאמריקה במחיר מלא ולהכניס את הכסף לחשבון חיסכון לדור הבא ולא לבזבז, אין ביקוש מקומי רב, דור ראשון לגאולה שני למחסור גדול. באמריקה כבר קיימים דורות של ילדים שמבזבז מה שאין לו,

    Liked by 1 person

  51. כששרים את ההמנון באופן שהוא הושר בלשכת עורכי הדין התוצאה היא שמקבלים הימנון שלא אומר כלום.
    אין בו נפש יהודי הומיה בכדי לא לפגוע במי שאינם יהודים, אבל נשארת בו עין לציון צופיה, אבל היא לא יודעת למה היא צופיה כי השמיטו חלקים אחרים מההימנון.
    שזה בתמצית לאן שהאליטה הנוכחית בישראל דוחפת את כולנו לשם. מין ערבוביה של ערכים כללים ולא ברורים שלא ממש עושים סדר בנפשו של האדם מיהו, מהו, ומה הוא עושה כאן.

    יש איזשהו מחשבת הבל שטוענת שבשביל לייצר מצע משותף צריך לרדת למשותף הנמוך ביותר (כולנו בני-אדם, … כולנו ….) אבל המציאות היא הפוכה. בשביל לייצר מצע משותף צריך משותף גבוה. לא כולם יכולים לעמוד בו. אבל ללא המשותף הגבוה הזה – אין מצע משותף. כל ארגון מבין את זה היום שצריך חזון גבוה, אבל רק האליטות שלנו שכחו את זה.

    כשנמצאים בקהילות בחו"ל למשל אתה מגלה שחסיד חב"ד, שהוא הכי הארד-קור מבחינה יהודית/דתית שם, הוא המגנט לכל שאר היהודים שמגיעים. ומשם הוא מצליח למצוא את המשותף עם כל השאר, אפילו שהם ממש לא שותפים לאופן חייו. ולהיפך, כשמנסים לייצר קהילה סביב "תיקון עולם" (כלומר על המשותף הנמוך ביותר) אז התוצאה הפוכה. והכי עגום – שזה בסוף מתנקם בך ומסתבר שגידלת אנשים שטוענים שאתה פריבילג והם "מבטלים" אותך.

    כי כשאין תוכן – אף אחד לא יגיע. וזה המצב העגום של אליטת השמאל בישראל.

    Liked by 1 person

  52. לרינגו:
    אני לא אומר שום דבר שהוא נוגד את תורות הכלכלה.
    הנושא של איך להגדיר צריכה לא רלווני כאן לויכוח.
    אם נכונים דבריך שסין לא מייבאת או מייבאת דברים זניחים אז הנושא של התמקצעות וסחר חליפין לא שייך אילה כלל. התמקצעות וסחר חליפין זה שיש קשרי גומלין של ייבוא וייצוא בין 2 מדינות כאשר המדינה אחת מייצרת את המוצרים שבהם היא מיומנת יותר ומייצאת אותם למדינה השניה ובתמורה ההיא מייבאת מהמדינה השניה את המורים שביורם היא פחות מיומנת. תהליך כזה באמת יכול לעשות טוב לכלכלה ולרמת החיים של 2 המדינות (בהסתיגות אחת: אמברגו, מלחמה או מחסור במוצר מסוים עלולים לפגוע קשות בתהליך כזה), אבל אם סין רק מייבאת התהליך הזה לא קיים אצלה.
    תחשוב בעצמך: איך רמת החיים במדינה מסויימת עולה? היא עולה עקב הגדלת הצריכה של תושביה (לדעתי צריך להתייחס רק להגדלת הצריכה של המוצרים החיוניים אבל חלק חושבים שזה לגבי הגדלת הצריכה בכלל). איך הצריכה גדלה או ע"י ייצור לשוק המקומי או ע"י ייבוא שממומן ע"י יצוא. מדינה שלא תכניס מוצרים לשוק המקומי שלה באחת (או שתי) דרכים אלו, רמת החיים בה לא תעלה.

    עדיף לסינים לייצא צעצועים ולייבא שבבים מאשר להתמקצע בשניהם: לטענתך סין כמעט לא מייבאת כלום אז זה לא לענין.

    למה הסינים מייצאים 700 מיליארד דולר יותר משהם מייבאים? יכולות להיות כמה סיבות:
    1. הממשלה שלהם לא פועלת בהיגיון (יש הרבה ממשלות בעולם שעשו ועושות שטויות).
    2. קבוצה מצומצמת של אנשים מרויחה המון כסף מכך וצוברת אותו לעצמה. העם לא נהנה מכך.
    3. המדינה צוברת כסף למקרה חרום שהיא תצטרך לייבא יותר ממה שהיא מייצאת (לי קשה מאוד לחשוב שתתכן סיטואציה כזו).
    4. ההנהגה הכלכלית אוהבת לראות פלוס גדול במאזן.
    5. המדינה רוצה לצבור כח כלכלי כלומר לרכוש בעזרת הכסף הזה נדל"ן, אוצרות טבע וכו' בארצות אחרות ובכך לשעבד אותן כלכלית. זהו מין אימפריליזם כלכלי.
    6. עצם העובדה שסין כבר צברה כמה טריליונים של דולרים או אג"ח אמריקני בדולרים, נותן לה עמדת כח מול ארצות-הברית והיא יכולה לפגוע בכלכלתה. צבירת עוד דולרים או אג"ח אמריקאי, יחזק את עמדת הכח הזו של סין מול ארצות-הברית במקרה ויהיה עימות בינהן.

    אהבתי

  53. אני חושב שהמאמר שממליץ עליו תמריץ עושה סתם דמונזיציה לרוסיה.
    עמי אירופה פחדו מרוסיה? לפעמים כן. לפעמים לא. לפעמים דוקא היו ידידות שלה. לפעמים חלק ככה וחלק ככה.
    אבל מה שנכון לגבי רוסיה, נכון גם לגבי עמי אירופה האחרים: לפעמים פחדו מגרמניה, צרפת וספרד. לפעמים לא פחדו מהן ולפעמים היו בברית איתן.
    אוקראינה היתה יותר זמן עצמאית מאשר חלק מרוסיה. נכון. אבל דברים אלו נכונים גם לגבי עמים אחרים. סקוטלנד היתה יותר זמן עצמאית מאשר תחת שלטון אנגליה. ארצות-הברית היתה יותר זמן מחולקת לשבטים אינדיאנים מאשר בשלטון אמריקאי. דרום-אמריקה כנ"ל. בכל מדינות העולם הגבולות השתנו. גרמניה, צרפת, אנגליה, ספרד, איטליה – היו לפעמים מפוצלות למדינות קטנות רבות ולפעמים הם היו חלק מאימפריה.
    לא רק רוסיה אלא כל המדינות יצאו למלחמות ושפכו דם לשם כיבוש והרחבת שטחי המדינה. גרמניה, צרפת, אנגליה, ספרד, איטליה, טורקיה, יפן, ארצות-הברית ועוד – עשו זאת.
    הגבור של רוסיה – הצאר פטר הגדול היה עסוק באלימות, שפיכת דם ומלחמות – זה נכון אבל כל הגבורים בכל העמים עשו זאת ומי שתקף באכזריות ונצח – נחשב לגיבור במדינתו. מה עשו ביסמרק והנדנבורג (גבור מלחמת העולם הראשונה) בגרמניה? אלכסנדר מוקדון? לואי ה-11 וה-14 ונפוליאון בצרפת (נפוליאון משום מה חריג כי הוא נחשב לגיבור למרות הפסדיו)? הנשיא זכריה טיילור בארצות-הברית (כבש שטחים גדולים במקסיקו לפני שנבחר לנשיא)?

    נכון מדינת רוסיה יצאה למלחמות רבות ושפכה דם רב אבל היא ממש לא היתה חריגה.

    לדעתי כיום רוסיה חוששת מאוד מטילים של ברית נאט"ו שיוצבו באוקראינה ממש קרוב לעריה המרכזיות. אולי היא חוששת שהאמריקאים מנסים לפרק אותה בשלבים.

    Liked by 3 אנשים

  54. arn

    אני לא חושב שיש ספק לגבי האימפריאליזם הכלכלי של סין.

    הם קונים מכרות שטחים ונמלים (חברה סינית תפעיל בארץ את נמל המפרץ) בכל העולם (בעיקר באפריקה), הם מנסים לפרוץ לסלול את דרך המשי לאירופה

    https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-MAGAZINE-1.9870720

    ולכן, לא ברור לי מה סין תרויח מעימות מזויין אמיתי לכיבוש טאייואן, אשר הם יכולים להפעיל הרבה מנופי לחץ רכים יותר, וגם יפסידו מעימות מזויין אמיתי, שכולם יודעים איך יתחיל, אבל אף אחד לא יודע איך יגמר

    אהבתי

  55. ליאיר, י.ד., תמריץ ושאר המתעניינים בנושא משמעות היהדות – ציוניות – חילוניות – דתיות והיחסים ביניהם

    פרופסור לפילוסופיה, שומר מצוות, שמסביר מדוע הציונות הייתה בעיקרה תנועה חילונית + מדוע הדרישה החרדית – דתית לקבוע במדינת ישראל מיהו יהודי מסוכנת.
    לטענתו, היהודים שמקדשים טקסטים דתיים – יכלו בעבר (ויכולים בהווה) להסתדר בתפוצות גם ללא כל קשר למציאות ארצית כלשהי.
    אבל החילונים, שהטקסטים הדתיים הפכו לחסרי משמעות עבורם, נאלצו למעשה לבחור בין התבוללות בקרב הגויים לבין הציונות (האחזות במציאות של ארץ ולאום גם ללא כל קשר לקדושה). מדוע רב דתי (ריינס) יכל לתמוך בתכנית אוגנדה, אבל דווקא אחד העם החילוני התעקש לא להתפשר על אף ארץ אחרת פרט לציון
    (((אם כי ההבדל ביניהם נובע גם מתפיסת הציונות כפיתרון של מקלט לילה לעם היהודי או כפיתרון לבעיית שמירת היהדות – גם לאחר תנועת ההתחלנות))).

    Liked by 3 אנשים

  56. קמיליה,
    מעניין מאוד.
    אני לא מסכים עם כל דבריו של אבי שגיא (למשל בדקות 45-48) אבל בסך הכל אני מאוד מסכים איתו.
    הוא טוען שמדינת ישראל לא רשאית להגדיר מהי זהות יהודית, ואני מסכים עימו עקרונית, כי אני לא מעוניין למשל שמדינת ישראל תקבע שגיור זה לאכול יופלה.
    אבל כמו הרבה דברים, לפעמים צריך להגדיר הסדרים מסוימים וכשבונים את ההסדרים הללו צריך להיסמך על משהו. וכרגע העוגן המרכזי זאת האורתודוקסיה. נכון שזאת לא צריכה להיות האורתודוקסיה המחמירה, אבל זאת צריכה להיות האורותודוקסיה. אני לא רואה עוגן אחר בסביבה.

    אבי שגיא מדבר על כך שהאידאות המודרניות, כולל הלאומיות, לא הצליחו להביא מזור לנפשו של האדם ולתת לו את הזהות והשייכות שהוא כה זקוק להם. אבל האורתודוקסיה/מסורתיות מצליחה לעשות זאת. חבל להתעקש שזה לא כך.

    ובדיוק כמו שהוא מספר על ציונים-חילונים, גם אני מעריץ שלהם. אבל מה נעשה שהמהלך הזה שלהם כבר הסתיים. אני לא רואה את ראשוני הציונות לידי. אם הייתי רואה אותם הייתי רץ להצטרף אליהם. ומה שנותר כיום זאת יהדות מסורתית/דתית. כזאת שבאה לחבר את הקיום שלנו כאן למסורת שלנו. זה נראה לי המהלך הנכון והבריא.

    להבנתי, הסיבה שהאורתודוקסיה הפכה לכל-כך מחייבת היא לא בגלל האורתודוקסיה, אלא בגלל מלחמת התרבות שנוצרה כאן והשימוש בבית-המשפט העליון. כי הרי רוב הפעמים בעשורים האחרונים בהם היה צורך להסדיר הסדרים זה היה בגלל שבית-המשפט כפה להגדיר את המצב. ובמצב שכזה לא נותר לאורתודוקסיה אלא לקחת את זה לכיוון שלה. גם אני לא מעוניין להגדיר את הכותל כשייך לזרם מסוים כי הוא שייך לכל עם ישראל. אני מוכן להשאיר את המצב כמות שהוא, בלי הגדרות דקדקניות, אבל אם אני מרגיש שאני באיום, ומיעוט קולני וצורם מכריח אותי להסדיר את ההגדרות – אז בוודאי שאני אתאמץ שההגדרה תהיה ההגדרה שלי.

    אני משתוקק לאחדות של העם הזה – וגם זה מוביל אותי לרצון שהאורתודוקסיה תיתן את הטון. גם אבי שגיא מודה שפעם הייתה התנגשות מאוד חזקה בין חילונים לדתיים. הפער הזה עומעם בגלל שהאורתודוקסיה נכנסה יותר לחיינו. מי שעושים את החיבור הזה הם דתיים, מסורתיים, חילוניים-מסורתיים וגם חרדים. אבי שגיא מדבר על תהליך ישראליזציה שקורה כאן, אבל במקביל מדבר על האורתודוקסיזציה שמתרחשת כאן, אבל זה בעצם 2 צדדים של אותו המטבע. מה שגורם לאחדות המתגברת, ומה שמקדם את התהליך של הישראליזציה של החרדים זה בגלל שהאורתודוקסיה התחזקה והשתלבה במדינה. לכן החרדים מרגישים יותר בנוח והם עוברים תהליך של ישראליזציה.

    (וכמו אבי שגיא גם אני חושב שהנשיא הקודם ונאום השבטים שלו עשה יותר נזק מתועלת).

    אהבתי

  57. ביום האחרון התעוררה אצלי שאלה: האם ריכוז הכוחות של רוסיה בגבול עם אוקראינה מרמז שבכוונתה לפלוש לשם? מדברים על 100 אלף חיילים רוסיים אבל האם זה מספיק? במלחמת יום הכיפורים היו לצה"ל 300 אלף חיילים מתוך אוכלוסיה של 3 מיליון איש בערך (10% מהאוכלוסיה). 100 אלף חיילים נשמע לי ממש מעט מול מדינה בעלת אוכלוסיה של 40 מיליון איש. האם הציוד הצבאי של הרוסי טוב יותר? האם חיילהם טובים יותר מחיילי אוקראינה? אני ממש לא מבין בזה אבל נראה לי שלאוקראינים יש ציוד טוב יותר וצבא רוסיה נראה לי לא ממש מוצלח.

    אהבתי

  58. עוד רשומה ששווה קריאה.
    אודי מנור על האחריות של מדינת ישראל לסכנה הממשית שיוצרים הבדווים.

    http://udimanor.blogspot.com/?m=1

    חלקו האחרון של הפוסט:
    ————————————–
    " … למיואשים נגיד שיש מה לעשות. את כל מה שמוזכר בסעיפים א-ד, או לפחות א-ג, אבל במהופך:

    א. לחסל את תופעת הפוליגמיה באמצעות חיסול קצבאות הילדים.
    ב. רתימת צה"ל לחיסול הפשיעה הבדואית, לצד משטרת ישראל שמעצם מהותה מוגבלת בטיפול באיום בטחוני בסדר גודל כזה.
    ג. ביטול המגבלות על גודל הישובים היהודיים כפי שנקבעו בתמ"א35, והשוואת מחיר הקרקע למשתכן היהודי לזה הקיים היום במגזר הערבי: במקום 800אלף שקל לחצי דונם בשדה בוקר, לבטל את האפלייה הפרו-ערבית כך שגם מתיישב יהודי ישלם כמו אזרח ערבי רק 30אלף שקל לדונם (מחיר קרקע בעראבה או בטמרה, וקרוב לאפס הישובים הבדואים המוכרים).

    רשימת הנושאים שנזכרה כאן חלקית כמובן. אבל מי שחושב שהבדואים בנגב מסכנים או שהבעיה מסתכמת בשאלה כמה לנטוע ואיפה, טועה טעות מרה.

    כשמדובר בטעות של חוסר ידיעה מהסוג שיכול לאפיין כל אדם, כי אף אחד לא יודע הכל, אין סיבה לדאגה. ידע הוא כוח אמר מי שאמר, וככל שיותר אנשים ידעו ויבינו את הדברים הבסיסיים האלה ממילא יהיה יותר כוח בידי נציגיהם שתפקידם לטפל באיום האסטרטגי הזה על עתידה של ישראל.

    אבל כשמדובר בתפיסה מודעת לעצמה המקבלת את כל ההנחות המשמשות את התנועה האסלאמית ואת תרבות ה-PC ואת הירוקיזם הרומנטי התלוש, הרי שיש סיבה עמוקה מאד לדאגה. כי מנהיגי הבדואים הנשענים על התורה האסלאמיסטית שקיימת כבר כ-100 שנה, לא ישנו את עמדתם כי עמדתם היא זהותם.

    אבל כשלצידם עומדים אידיוטים שימושיים מעולם ה-PC והירוקת, ופוסט-ציונים אנטישמים מצויידים בתשומת לב של צדיקי 'העולם הנאור', הרי שיש לקיים כנגדם מאבק נחוש ונחרץ."

    Liked by 2 אנשים

  59. לגבי הסרטון של סורוס,
    אני חושב שדווקא החצי הראשון של הסרטון יותר חשוב.
    בחלק השני יש תחזית כלכלית עבור סין. תחזית שלא ברורה אמינותה.

    אהבתי

  60. arn,
    החיילים הרוסים מצויידים ומאומנים הרבה מעבר לאוקראינים. הרוסים צמחו בתוך מסורת לחימה של מאות שנים. האם אתה בטוח שהצבא האוקראיני לא יתפורר תחת אש? האוקראינים בעבר היו תמיד תחת שילטון רוסי או פולני. כל המרידות שלהם קרסו ללא קרב והפכו לשחיטה של יהודים

    אהבתי

  61. לקמילה:
    התופעות שהזכרת אותם נמשכות כבר הרבה יותר מ-15 שנה.
    בתוספת לפוליגמיה אצל הבדואים שמעתי שגם נשים נקנות מעזה, מיהודה ושומרון ומתוך הקו הירוק (יש גם תעריפים. שמעתי שהתעריף לאשה עזתית הוא הכי נמוך).
    ראשי השלטון הן משמאל והן מימין לא עושים כלום בנידון.

    Liked by 3 אנשים

  62. פינת הטרלול הישראלי

    אהבתי

  63. חייל,
    הכותב היה צריך ללמוד משהו מהכישלון של אמנת גביזון-מדן. אמנות כאלו הן נחמדות אבל אין שום דרך שחוץ מהחותמים משהו יקבל אותם. הכי טוב לתת למציאות לומר את שלה ומתוך כך הציבור יבין מה צריך לעשות בפועל.

    אהבתי

  64. זה תרתי דסתרי. זה המחנה שחוגג אייקיו נמוך והרעיון של אמנות שיש להן ערך הוא רעיון של אייקיו גבוה.. קודם שביבי יכבד את הסכם הרוטציה.

    Liked by 1 person

  65. תמריץ,
    אני חושב שאתה עולב לחינם במחנה שלם.
    היסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל מלמדת שמחנות שעלבו בהם לחינם עקפו את כולם בסיבוב והשאירו את האחרים מאחור עם אבק דרכים בלבד.

    Liked by 1 person

  66. אני מסכים עם חייל שצריך לגבש הסכמות או לחדש הסכמות כיום.
    ואני גם מסכים עם י.ד. שאין משמעות לחתימות כבדות וטקסים מיותרים. יותר מזה, הצורך להגדיר מייצר מחלוקות מיותרות.
    לכן אני חושב שצריך לייצר מצע משותף, והפלטפורמה פחות חשובה.

    אהבתי

  67. יאיר, אני מרשה לעצמי לכתוב זאת כי הבלוג שלי עוסק הרבה בסכנות האיומות של ה״אייקיו הגבוה״ ותפיסת המציאות רק במשקפיים של יכולת הפשטה אינסופית, תוך ביטול הזהות המוחשית והפשוטה.
    כמובן גם צריך כלכלת הייטק וכו׳.. אז צריך איזון בין הנטיות השונות.

    Liked by 2 אנשים

  68. אני מאחל הצלחה והכול, אבל לפני שתתחילו עם בריתות ואמנות ומצעים – מישהו שמוביל מהלך כזה דיבר עם אדם אחד שנמנה על "מאוכזבי בנט, סער וליברמן" שאמר לו שדבר כזה ישכנע אותו ל… מה בעצם? להצביע ליכוד? להצביע למפלגה חדשה שמבטיחה מראש שהיא מחרימה כל מפלגה חוץ מהחתומות?

    כרגיל אני מסייג ואומר שאני כבר לא רלוונטי לבחירות בישראל, אבל אחרת הייתי בהחלט נמנה על מאוכזבי בנט שנשארו "צפים ולא מוצאים בית", והדבר האחרון שהייתי רוצה זה שיציעו לי איזשהו בית שמסנדל את עצמו מראש למפלגות שלא הצבעתי להן. לו הייתי רוצה ברית מלכתחילה עם המפלגות האלה הייתי כבר מצביע ליכוד וזהו. במשפחתי יש הרבה מצביעי סער שלא יודע עד כמה הם מאוכזבים, אבל כנראה גם לא יותר מדי מרוצים, ואין דרך טובה יותר להבריח אותם מלהצביע למפלגה כלשהי מאשר להראות שהיא מתחייבת מראש לברית עם החרדים. כל מה שהם רוצים זה להצביע לחילוני שיכול לפחות להעמיד פני משכיל, לא מביע דעות קיצוניות מדי לימין או לשמאל (מדיני או כלכלי), ובאופן כללי ייתן להם הרגשה (מוטעית, אבל מה לעשות) שמישהו מנהל את העניינים והם יכולים להמשיך להתעלם מפוליטיקה.

    כמו שאמרתי בעבר, בעיני הדבר היחיד שהביביסטים היו צריכים לעשות זה להקים את "תקווה חדשה" בעצמם לפני שסער עשה את זה, לשים בראשה מישהו שלא מחרים את ביבי (אבל גם לא מסנדל את עצמו אליו), ואנשים כמו בני המשפחה שלי שלא מעניין אותם ביבי/לא ביבי היו בכיף מצביעים לו.

    Liked by 3 אנשים

  69. שי כתב:
    "כמו שאמרתי בעבר, בעיני הדבר היחיד שהביביסטים היו צריכים לעשות זה להקים את "תקווה חדשה" בעצמם לפני שסער עשה את זה, לשים בראשה מישהו שלא מחרים את ביבי (אבל גם לא מסנדל את עצמו אליו), ואנשים כמו בני המשפחה שלי שלא מעניין אותם ביבי/לא ביבי היו בכיף מצביעים לו."
    לדעתי שי צודק זו נקודת המפתח. יש לשים לב גם שכל כמה זמן השמאל מקים איזו 'מפלגת מרכז' – זו בעצם הפרקטיקה ששי מציע שהשמאל כבר ביצע מהצד שלו.

    אהבתי

  70. כללית, אני מעריכה את נדב שנרב ועמדותיו.
    אך להערכתי הוא שוגה בפוסט על וופי גולדברג והשואה (שאליו קישר משה).

    א. שגיאה אחת היא התעלמות מהבורות (או מהפסאודו – בורות) של השמאל הפרוגרסיבי בארה'ב שלפיה *כל* קורבנות ה"גזענות" הם אנשים מרובי פיגמנטים. כולם גם קורבנות של גזע *אחד* אחר : הגזע הלבן. הם מעדיפים להתעלם מהעובדה שגם מעוטי פיגמנטים (כמו יהודים או סלאבים) היו קורבנות של תפיסות גזעניות (במסגרת תפיסת היררכיית הגזעים הנאצית שהתכחשה קשות ל"מוסכמה" לפיה כל הלבנים הם בני אותו גזע). שלא לדבר על כך שגם בקרב מרובי פיגמנטים שכיחים תפיסות גזעניות.
    זו תפיסה דיכוטומית של חלוקת העולם לקורבנות כהי עור ולמקרבנים לבנים.
    אגב, זו תפיסה שתמיד תהפוך את "הילידים הפלסטינאים" לקורבנות של הלבנים הגזענים. כלומר של היהודים הישראלים. תפיסה שבעיני חשוב להילחם בה.

    ב. שגיאה חמורה יותר היא ההתעלמות מהסאב – טקסט של וופי גולדברג לפיו השואה שעבר העם היהודי הייתה בסה'כ איזשהו סכסוך, בעל חשיבות מועטה, בין לבנים לבין עצמם.
    לתפיסתי המרחק בין דבריה לבין הכחשת השואה והקטנת היקפיה הוא זניח.
    בניגוד לתפיסת שנרב, אין בעיני גזרה שווה בין מוות של 6 מיליון אינדונזים במלחמה כלשהי (לדוגמא) לבין "תכנון תעשייתי" להשמיד עם שלם – והצלחה להשמיד שליש ממנו. לא כל מוות הוא מוות הוא מוות.

    ג. שגיאה חמורה אף יותר היא שנדב שנרב מתעלם מהעובדה (המשמחת בעיני) שיהודי ארה'ב נזעקו למחות על הקטנת ממדי השואה. הסכמה בשתיקה, לדבריה של גולדברג, אינה רק התייחסות ליריקה בפרצוף כאל גשם. היא גם מזמינה את המשך התופעה של הפיכת השואה שעבר העם היהודי לעוד ארוע טריוויאלי קליל של שנאה בין קבוצות.
    ההתגייסות נגד דבריה מעידה שעדין לא אפסה התקווה מכוחות ההתנגדות וההגנה העצמית של יהודי ארה'ב.

    Liked by 2 אנשים

  71. שי שפירא,
    יש קבוצה גדולה של מצביעי בנט/סער/ליברמן שלא ישובו להצביע להם ואת אלה צריך לשכנע להגיע לקלפי במקום להישאר בבית. לגבי מפלגת "סער" ללא סער, הליכוד סיפק לפוליטיקה במשך השנים זרם בלתי נידלה של מפלגות כאלה, כחלון האחרונה שבהן. סביר שהזרם הזה לא ייפסק אבל לא ניתן לעשות זאת כחלק מאסטרטגיה פוליטית. מפלגות כאלו תמיד מוקמות על רקע של יצרים אישיים עם חיזוק סוציולוגי.

    אהבתי

  72. אגב, וופי לא נישאה ליהודי בשם גולדברג ואמצה את שם משפחתו.
    היא סיפרה שבחרה בשם זה כיון שאמרו לה שהדרך להצליח בהוליווד היא להיות בעל שם משפחה יהודי.
    לתפיסתי יש כאן יותר משמץ ניחוח קלוש של אנטישמיות.
    מה שאמור להחריף את החשדנות לגבי מה שמסתתר אחרי אמירותיה בנוגע לשואה.

    אהבתי

  73. חייל זקן – זה מה שנקרא "תשובה טובה לשאלה אחרת". אני לגמרי מסכים שהקבוצה הזאת קיימת ושכדאי להביא אותם לקלפי, השאלה שלי היא אם אתה יכול להצביע על אדם אחד ששייך לקבוצה הזאת ומצהיר שהאסטרטגיה המוצעת היא מה שישכנע אותם להגיע לקלפי ולהצביע למי שאתה רוצה שהם יצביעו.

    אהבתי

  74. שי שפירא,
    אין ודאות אבל הדרך לגייס אותם היא לטשטש את הגורמים לעווינות שלהם. המקור העיקרי למתח הוא הפער חרדיות-ליברליזם

    Liked by 1 person

  75. קמיליה
    חומרת דבריה של וופי גולדברג – לא היה נושא המאמר של נדב שנרב. (אני מניח שגם נדב שנרב רואה בדבריה אנטישמיות ושמח מאוד בתגובה של יהודי ארצות הברית נגדה)
    נושא המאמר היה זה שתיוג של 'גזענות' – פשע כלפי גזע נחות – אופנתי להחשיב אותו כמשהו שבליגה אחרת של חומרה מכל פשע אחר.
    נניח שהיטלר שנא יהודים בגלל שהם מצליחים והוא מקנא בהם. נניח שהתעמולה שלו היתה שנורא לחיות בעולם שבו אנחנו מרגישים סוג ב' כי יש את היהודים המוצלחים לכן צריך להשמיד אותם. -האם אז היית אומרת שהפשע שלו פחות נורא כי הוא לא טען שהיהודים הם גזע נחות ?!
    (בקטע של ה6 מיליון אינדונזים שימותו אני חושב ששנרב התכוון שגם אם זה היה קורה לא במסגרת מלחמה אלא במסגרת של נסיון להשמדת עם בלי שום מלחמה – השואה של העם היהודי יותר מזעזעת אותו כי הוא יהודי ומרגיש יותר קשר לעם היהודי כמו שכל אדם יזדעזע יותר כשהבן שלו ימות בתאונת דרכים מאשר כשהבן של השכן ימות בתאונת דרכים – אדם חש יותר זעזוע על הקרובים אליו – זה טיבעי ולא שייך להגדרת החומרה של עצם המעשה)

    אהבתי

  76. אין בחוג משפחתי ומכרי יותר מדי מצביעי ימין. כך שמידת היכרותי עם תהליכי עומק בקרב מסורתיים, דתיים לאומיים, ה"ביביסטים" של תמריץ, ומצביעי סער וליברמן – די מפוקפקת. כך שאיני בטוחה כלל בהצעתי. .

    עלה בדעתי ש*יתכן* וניתן לגבשם למחנה אחד, שיגיע בבחירות הבאות בהמוניו לקלפיות, לא באמצעות מצע כולל משותף אלא באמצעות הסכמה על 2-3 "המשימות הלאומיות" החשובות והדחופות ביותר. משימות שאותן כל חלקי המחנה הימני יתחייבו לקדם הקדנציה הבאה.
    לדוגמא:
    – צמצום כוח היתר של המשטרה והפרקליטות להחליף את השלטון במדינה
    – הגברת המשילות בנגב ובגליל וצמצום הפשיעה במגזר הערבי

    בשיטה זו -ניתן יהיה שלא להתייחס לנושאים הנתונים במחלוקת עזה (כמו אלו שמפרידים בין החרדים לבין הליברלים או בין הציוניים והא-ציוניים). או להסכים שלא להסכים.

    Liked by 1 person

  77. אדם גולד בזמנו תמיד קרא להקמת ״תקווה חדשה״ בתקווה שסער רק יעבוד על מצביעיו שהוא אנטי ביבי ובפועל יחבור אליו. בסוף לא עבד על מצביעיו.

    Liked by 1 person

  78. מה שחייל קורא "פער חרדיות-ליברליזם" הוא לא רק הפער הזה. לי זה נראה יותר פער של תוכן מאשר מהות.
    יש ימנים שקשה להם להזדהות עם "שיטת אמסלם" בגלל שזה לא הסגנון שלהם. בעיקר כאשר הם חיים בסביבה החילונית האלטיסטית והם חייבים כל הזמן להתגונן. אני מכיר ימנים כאלו, כולל דתיים-ימניים (שגם הצביעו לבנט).
    בשבילם הימין צריך לפתור את הבעיה.

    אהבתי

  79. שני דברים. א. אני כבר אמרתי מזמן שהאיום הקיומי הגדול ביותר על ישראל הוא הבדואים. ב. אני לגמרי לא מיואש מהממשלה, ההפך. לדעתי הם עשו לא מעט דברים חיוביים – כולל (חוסר) הטיפול בגל הקורונה הנוכחי. לענין המשילות והבדואים, אחרי שהוראות הפתיחה באש לא שונו במשך כל זמן שלטונו של נתניהו, הם שונו בזמן ש*עבאס* בממשלה. כך שמעבר לכל הקשקושים, עובדתית הממשלה הזו כבר עשתה יותר בענין מאשר הממשלות הקודמות.

    אני לא אומר שההלבנה של (עשרות אלפי?) פלסטינים שהתחתנו עם בדואים מוצאת חן בעיני. אבל לדעתי הדרך לטפל בבעיה הדמוגרפית היא באמצעות *קידום* הבדואים. רק הורדת קצב הילודה תעזור לנו, וזה קורה כאשר האוכלוסיה הופכת לעירונית ומשכילה יותר. במקביל כמובן צריך להילחם בכל הכוח בפשיעה ובאובדן המשילות – כולל הגדלת הישובים היהודיים הקיימים בנגב והקמת חדשים, הגבלת ההשתלטות הלא חוקית על אדמות מצידם של הבדואים וכיו"ב.

    Liked by 1 person

  80. סער לא עבד על מצביעיו, הוא פשוט ביצע את המשימה שמצביעיו רצו (לסלק את נתניהו) ומרגע שהם ביצע את המשימה הזאת – הם נעלמו.
    מבחינה זו הוא היה האידיוט השימושי שלהם.

    אהבתי

  81. יאיר,
    בליכוד היו לאורך השנים 25% ששנאו את ביבי והצביעו לכל מי שרץ נגדו ללא קשר למעמדו הפוליטי (ראה פייגלין ודנון), אבל הם תמיד שנאו יותר את רע"מ/מרץ/לפיד.

    אהבתי

  82. יאיר -"סער לא עבד על מצביעיו, הוא פשוט ביצע את המשימה שמצביעיו רצו (לסלק את נתניהו) ומרגע שהם ביצע את המשימה הזאת – הם נעלמו.
    מבחינה זו הוא היה האידיוט השימושי שלהם."

    יאיר, אתה יוצא מתוך הנחה שמצביעי סער בעלי IQ נמוך. על פי אחת ההגדרות של תמריץ ל IQ, טיפש הוא אדם שלא חושב מראש מה יהיה. יש להניח שהמצביעים לסער חשבו שלכל אחד יש תחליף, היו בעלי דעות ימניות ולא סבלו את ביבי. הם ירו לעצמם ברגל. הם לא ציפו לפיאסקו הנוכחי ולא היו מצביעים עבורו. אישית אני חושבת שדווקא לפיד זכה מההפקר של סלידת נתניהו.
    אין לנתניהו תחליף כרגע. אין אדם בעל נסיון וכשרון כמוהו. תראה את התנהלות הממשלה הנוכחית בה רוב החברים בעלי נסיון בניהול מתנסים קהילתיים ומנהלים לך את המדינה. הממשלה מחזיקה מעמד כי רוב חבריה יודעים שזה השיא בקרירה שלהם ואחריה רק אבק עבורם לכן הם דבקים אחד בשני בשעטנז.

    אם טראמפ יעלה לשלטון וביבי יחזור הם יוכלו לבצע את כל הצעדים הדרושים, לפרק את אירן, את הבדויים, את בית המשפט השמאלני, לחזק את בסיס המדינה היהודית. אכלתי כנראה פיטרית הזייה מקולקלת

    Liked by 1 person

  83. אני דור רביעי למאכילות חתולים: ח"כ יסמין פרידמן בנאום בכורה
    "אני דור רביעי למאכילות חתולים. הנינה של אספרנסה, שהיתה מאכילת חתולים ידועה, עוד בקורפו", סיפרה ח"כ יסמין פרידמן מיש עתיד: "הדאגה לרווחתם של בעלי החיים היא אחת הסיבות העיקריות לכך שאני עומדת כאן".

    Liked by 2 אנשים

  84. עמית סגל
    שגריר של מדינה ערבית מוכרת נפגש בשבועות האחרונים עם גורמים מקומיים בכירים. הוא מגלה דיפלומטיות רבה, עד שזה מגיע לחברותה של רע"מ בקואליציה. עבאס, הוא מזהיר אותם, זה האחים המוסלמים, והאחים המוסלמים זה רע.
    חידת מנסור עבאס מעסיקה את כולם, ממעצמות זרות ועד מפלגות מקומיות. השאלה היא אם יו"ר רע"מ השתמש בעבר ברטוריקה אנטי ישראלית בוטה מסיבות פוליטיות ווכעת הוא אומר את האמת, או שאמר אז את האמת והיום מפתה את הציבור היהודי ברטוריקה פרו-ישראלית.
    מחקר חדש של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, גוף בעל נטייה שמרנית-ימנית, טוען שהפתאים הם הישראלים שמאמינים בשותפות עם רע"מ. לפי סא"ל במיל' יהונתן דחוח הלוי, מחבר המחקר, המסמך שעליו חתמה רע"מ אשתקד איננו הסכם קואליציוני עם בנט ולפיד, אלא הודנה בין המוסלמים והיהודים. השייח' ראיד בדיר, מנהל המוסד לפסיקת הלכה ולמחקרים איסלמיים של התנועה האסלאמית שלה כפופה רע"מ, הציג בסמוך להקמת הממשלה הצעה ליישוב הסכסוך המוסלמי יהודי בארץ בהסתמך על תקדימים כולל חוזה חודייביה המפורסם, שלום זמני שבסיומו הדור הבא יכריע על הארכתו – או על פתיחה במלחמה. את התקוממות מאי 2021 מגדיר השייח' כ"מלחמת דת" מוסלמית, המחשה בזעיר אנפין למלחמה הגדולה שתתרגש אם היהודים לא יקבלו את ההסדר. "ההסכם הקרוב ביותר ליישום עקרון זה היה ההודנה של סלאח א-דין אל איובי, בשנת 1192". ההסכם, שבאירוניה היסטורית עסק בלוד ורמלה, היה הסדר שהותיר לצלבנים חלק מהארץ. "אם מלחמת הדת הגדולה תיגרם על רקע ירושלים ומסגד אל אקצה היא תהיה קשה מעבר לדמיון ותסתיים בגירוש היהודים מפלסטין וקורבנות המוסלמים יהיו גדולים יותר ממספר המוסלמים שנהרגו ב-1500 השנים האחרונות. (מה שהיה במאי) זה אחוז אחד בלבד ממה שחבוי במלחמת הדת הגדולה".
    המחקר מציג התבטאויות של עבאס עצמו בזכות המחבלים הכלואים. "כן, לאסירים הביטחוניים יש כלפינו סמכות מוסרית, אנושית ולאומית", אמר ב-2016, והוסיף לגבי הח"כ בסאל גטאס שהבריח טלפונים למחבלים ש"אחי בסאל שגה בשקלול האינטרס, אך הוא בהחלט לא ביצע חטא".
    "קיווינו שחל שינוי בגישה כלפי המדינה היהודית, אך למרבה הצער המחקר שלנו הוביל למסקנה שהשינוי הזה עדיין לא התרחש", אומר נשיא המרכז, דורי גולד. עבאס, מנגד, לא מתכחש לדברים שהשמיע בעבר ואינם תואמים את הקו הנוכחי שלו. הוא משוכנע שבעוד חמש שנים ייאלצו כולם להודות שהשינוי התרחש גם התרחש, ואין מדובר בהודנה אלא בשלום חם.

    Liked by 1 person

  85. אגב, וופי לא נישאה ליהודי בשם גולדברג ואמצה את שם משפחתו.
    היא סיפרה שבחרה בשם זה כיון שאמרו לה שהדרך להצליח בהוליווד היא להיות בעל שם משפחה יהודי.
    לתפיסתי יש כאן יותר משמץ ניחוח קלוש של אנטישמיות.

    ןןפי גולדברג מספרת שאחד מאבותיה היה יהודי בשם גולדברג לכן היא בחרה בשם המשפחה הזה, הסיפור שאמא שלה אמרה לה שרוב האנשים בקולנוע יהודים הוא ספק בדיחה
    הטענה שלה שהשואה אינה גזענות כיון שהיהודים לבנים ואינם גזע היא סך הכל טעות מכיון שהיא לא היתה מודעת לכך שהנאציזם התבסס על עליונות. לקרוא לה אנטישמית זה קצת מוגזם, צריך להתחשב בעובדה שהיא כושית חסרת השכלה.

    אהבתי

  86. עמדותיו של אודי מנור כלפי הראיון (שהופיע במעלה התגובות) בין אלכס צייטלין (באים אל הפרופסורים) עם פרופ' אבי שגיא.
    מניחה שמי שמתעניין בראיון יתעניין גם בהתייחסות אליו.

    לטענת מנור הכותרת של הראיון הייתה אמורה להיות "אני 90 אחוז חילוני". המשפט שנאמר ע'י תלמיד חכם שומר מצוות.
    זאת למרות שלתפיסת מנור – *בימנו* *כולם*, ללא אף יוצא מכלל, מאה אחוז חילונים.
    (הוא מגיע לכך אחרי שהגדיר חילוניות כשימת הדגש על החיים בעולם הזה ולא על העולם הבא.)

    אגב, גם הוא מבקר קשות את נאום השבטים של ריבלין.
    אך גם את החרדים ואת מתן הזכות לקבוע מיהו יהודי – בידיהם.
    (כנראה עמדה שמשותפת לחילונים רבים. כדוגמת אודי מנור וכדוגמתי).

    http://udimanor.blogspot.com/?m=1

    אהבתי

  87. מעט פרופורציות אחרות לבעיית סרבני חיסוני הקורונה.

    ועל קצה המזלג – הוכחה לישי שנרב ושות' שאפילו דתות שמרניות (כמו הדת הנוצרית – קתולית) אינן דבקות לנצח בעמדות העבר שלהן. (השוני בהתייחסותן לחיסונים כיום בהשוואה להתייחסות לפני מאות שנים בודדות). ו/או שאיטיות באימוץ עמדות חדשניות אינה תמיד לטובה.

    https://7minim.wordpress.com/2022/02/04/volti/

    קטע מהפוסט:
    —————————
    " … הצ'רקסים, אגב, סבלו מרצח עם שבוצע בידי האימפריה הרוסית יותר ממאה שנה לאחר מכן. צבא הצאר רצח בין מיליון למיליון וחצי צ'רקסים, סביב 90% מכלל הקבוצה האתנית. בריחתם של היתר לגלות הביאה לכך שיש כיום צ'רקסים בישראל.
    מי שמאמין שבארץ הזאת חי רק עם אחד שעבר שואה מוזמן להתעדכן.

    וולטר כותב ב"המכתבים האנגליים" שלו (מכתב 19) על הצגת החיסונים על ידי הגברת מונטגו לאנגלים, שמיהרו לאמץ את הנוהג ועל ידי כך להציל רבים מהם ממחלה קשה וממוות. הוא ממליץ לצרפתים לעשות אותו דבר. "האם הצרפתים מחשיבים חיי אדם באופן מופחת?" הוא שואל. "האם נשות צרפת מודאגות פחות לשמר את קסמיהן?"

    כשהוא חוזר לצרפת מתחיל וולטר לנהל קמפיין שלם למען החיסונים. בשבילו זו היתה דרך לא רק לשמור על חיי אדם, אלא לקדם את ההבנה שרפואה מבוססת אקספרימנטציה, "פילוסופיה של הטבע", כמו שקראו למדע אז, היא הדרך לעולם טוב יותר (הפרוגרסיבים האלה עם האג'נדות שלהם!). בשבילו זו ההוכחה שדרכה של הנאורות היא נכונה: שימוש בתבונה על מנת להבין את העולם מוליד קידמה, דהיינו שיפור מתמשך בחיי האדם.

    וולטר נאבק מחד בכנסייה הקתולית הצרפתית, שנציגיה סברו שיש להשאיר את כל סוגיית המחלות וריפויין לרצון האלוהי, ומאידך בממסד הרפואי, שבאותו זמן סבר שאבסורד הוא לרפא אנשים על ידי החדרת מחלה לגופם. הדבר מנוגד לכל האתוס הרפואי, טענו כנגדו הרופאים, ממש כפי שהבישופים טענו שחיסונים מנוגדים לאתוס הדתי.

    "ייקח מעט זמן", כותב וולטר באותו מכתב על החיסונים, "לפני שרוחה האמיתית של התבונה ואומץ מסויים של השקפה יחצו את מיצרי דובר".

    אבל זה לקח לא מעט זמן. יותר מעשרים שנה הטיף וולטר לחיסונים לפני שהצרפתים התחילו לחסן את ילדיהם נגד אבעבועות שחורות, ורק אחרי מותו של לואי ה-15 מהמחלה, ב-1774, כשהחליט יורשו לואי ה-16 להתחסן מיד כדי להימנע מגורל דומה, אומצו החיסונים בצרפת באופן נרחב. …."

    אהבתי

  88. היידה יואב יצחק…
    פרשת פגסוס / מה התרחש מאחורי הקלעים
    אלפים הואזנו בניגוד לחוק
    המשטרה ביצעה שימוש נרחב בתוכנת פגסוס לעשרות מעורבים בתיקי נתניהו ודרכם למאות בני שיחם כמה כלי תקשורת, ובראשם ערוץ 13, פועלים כדי לטשטש את האמת, להטיל את האחריות על גורמים זוטרים ביחידת הסיגינט של המשטרה, ובכך למנוע בירור האמת בדבר זיהום החקירה בתיקי נתניהו מי שהכשיר את השימוש המופקר בפגסוס הוא המפכ"ל באותה עת רוני אלשיך
    https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-152650-00.html

    אהבתי

  89. תזכורת – תנ"ץ גיא ניר
    ניר נשאל וסיפר בוועדה, במסגרת המגבלות שהשיתה עליו משטרת ישראל, על "השיטה" הנהוגה באגף החקירות: לאגור ללא פיקוח ובקרה מידע על נבחרי ציבור ולעשות בו שימוש ביום פקודה – פקודתו של מי שהיה ראש האגף, ניצב מני יצחקי.
    https://www.makorrishon.co.il/opinion/143785/

    Liked by 1 person

  90. עדנה
    "אם טראמפ יעלה לשלטון וביבי יחזור הם יוכלו לבצע את כל הצעדים הדרושים, לפרק את אירן, את הבדויים, את בית המשפט השמאלני, לחזק את בסיס המדינה היהודית. " בתקופת ביבי-טראמפ הראשונה אכן היו צעדים נגד אירץ. האם היו צעדים כלפי הפשיעה הבדואית? האם היו צעדים כלפי בית המשפט השמאלני? מה גורם לך לחשוב שאם נחזור שוב על אותו הדבר נקבל תוצאה שונה?!

    Liked by 1 person

  91. משה, האם השימוש במשפט שמיוחס לאלברט אינשטיין להראות לי שאני טועה הולם את המציאות?
    אתה מעדיף להחליף את נתניהו במישהו מוכשר פחות בתקווה שהוא ימצא פתרון? (אם המכונאי שלך לא פותר בעיית הרכב האם תבקש את עוזרת הבית שלך לטפל בבעיה?) מה האופציות? לפעמים אתה נשאר עם אשתך ועובד על הנשואים כי גרושין זו אופציה גרועה יותר.
    לביבי בכל כהונתו לא היה מספיק רוב בממשלה לבצע צעדים מרחיקי לכת, כמו אצל יהודים מאז ומעולם רוב כהונתו של ביבי היה פשרות וכבוי שרפות. למרות זאת, הוא היה יכול לספח לישראל חלקים נוספים מאדמת ישראל, וזה כבר דבר שמטביע חותמו לדורות והזמן עובד לטובתנו, 9/10 מהחוק זה חזקה. כיום כשליותר אנשים ברור שמערכת המשפט והמשטרה ברמה של עולם שלישי, ושהבדויים שהתרבו מ 5000 בשנת 1948 ל 400 אלף בשנת 2020 הם בעייה אולי יותר יצביעו לימין ויאפרו לתקן.
    כשהערבים מהווים 20 אחוז מהאוכלוסיה, והם לבטח ינהרו באוטובוסים לקלפיות הבאות, יהיה צורך בקולות שני שלישים מהמצביעים היהודים כדי להשיג ממשלה יציבה. צריך מצב של התכנסות לדגל כדי שזה יקרה.
    מה אתה רוצה שביבי יעשה? נס? שיבטל את האזרחות לבדויים, את כל הטבות הביטוח הלאומי? שיאסוף אותם ויעביר אותם לאל עריש? לערב הסעודית? לירדן? תנסה לנבא את העתיד. הוא שחור משחור למדינת היהודים.

    Liked by 1 person

  92. באתר הזה כתבתי לפני מספר שבועות שתיקי נתניהו הם ההצגה הכי טובה בעיר, stay tuned .

    אט אט מתגלה שהגורם הכי פחות עברייני באולם בית המשפט הוא דווקא בנימין נתניהו. שמוש ברוגלות ללא צו, תרגילים לא חוקים נגד עדים, הדלפות לא חוקיות, הדחה להחלפת עו"ד. כמות העבירות וההכחשות של המשטרה והפרקליטות הופכת מגוחכת.

    אני מעריך שאנו מתחילים לראות סדקים בין המשטרה והפרקליטות והרשות השופטת. סביר שכל אחד ינסה להציל את עצמו (מבחינת אמון הציבור).

    Liked by 2 אנשים

  93. עדנה
    א. כן המשפט של איינשטיין בהחלט הולם כאן
    ב. מי אמר לך שניר ברקת/ יולי אדלשיין פחות מוכשרים מנתניהו. מאין לך שאין עוד אנשים מוכשרים פרט לנתניהו?
    ג. יתכן שיש אנשים פחות מוכשרים מנתניהו באופן כללי אבל יותר מוכשרים ממנו בנושא טיפול במערכת המשפט ובבדואים יכול להיות אדם מוכשר מאוד בכמה תחומים ופחות מוכשר בתחומים אחרים.
    ד. "לביבי בכל כהונתו לא היה מספיק רוב בממשלה לבצע צעדים מרחיקי לכת" בעיני תיקון מערכת המשפט ותיקון המצב בחברה הבדואית אינם צעדים מרחיקי לכת – אלו צעדים אלמנטריים של חברה מתוקנת.
    ה. זכותך לחשוב שלא היה לביבי רוב בממשלה לביצוע – ביבי עצמו אמר דברים אחרים הוא אמר שהוא הגן על 'מערכת המשפט'. הנתונים במציאות לא תומכים בטענתך. לפני עידן כחלון היה בהחלט לביבי רוב לתיקון והוא לא עשה זאת. ביבי מינה את ציפי לבני לשרת משפטים כשהיה רוב ימני גם בלעדיה. וגם בתקופת כחלון ביבי יכל לשכנע אותו/לכופף אותו.
    ו. ובנושא הבדואים – את מוזמנת להציג משהו שביבי קידם ומישהו בקואליציה הפריע לו.
    ז. למשל את דו"ח אדמונד לוי – ביבי בכלל העלה לדיון בממשלה? הוא ניסה לקדם אותו או שהוא גנז אותו?

    Liked by 1 person

  94. עדנה,
    אני לא מאלו שנוהגים לחלק ציונים לאחרים ולקבוע מי טיפש ומי חכם.
    להיפך. אני מאלו שרואה מה הייתה המציאות ואז מנסה להסביר אותה, מתוך הנחה שאנשים כן בוחרים בטובת האינטרסים או האידיאולוגיות שלהם.
    ובמקרה שלנו, מה עבר לבוחרי סער בראש כאשר הם בחרו בו ומדוע אחר-כך הם נטשו אותו.

    אני מסכים שנתניהו הוא כרגע האדם בעל הניסיון ומירב הכישרון, אבל כמו משה, גם אני סקפטי לגבי זה שהוא יטפל בכל הבעיות שמנית.
    אני עדיין מעדיף אותו בגלל הממשלה הזאת שמצחיקה אותי ומזוויעה אותי גם יחד.
    כמו שאת לא מבינה איך מנהלי מתנ"סים הפכו למנהלי המדינה, אני לא מצליח להבין איך אדם עם דעות כמו של סגן השר יאיר גולן יכל לכהן כסגן רמטכ"ל ולהיות מועמד לרמטכ"לות. אני פשוט לא מצליח לתפוס את זה. איך הוא היה אמור להגן על הריבונות היהודית עם הדעות שהוא מחזיק ועם השותפים שהוא מחבק? איך עם הדעות והאמירות הללו החיילים שלו היו מוכנים ללכת אחריו בקרב? לא ברור לי. איך החיילים שלו לשעבר צריכים לחשוב עכשיו אחרי שהם הלכו אחריו בקרב?

    Liked by 1 person

  95. משה,(ויאיר ועמחייה) אתה צודק ומשכנע. לגבי מערכת המשפט, באיזה שלב לדעתך זו הפכה להיות בעייה שיש להתמודד אתה? היא נהייתה בעיה בלתי נסבלת רק לאחרונה. ההגבלה שלה הייתה בעיקר לגבי פעילות הצבא, לגבי פליטים, לגבי בניה בלתי חוקית של ערבים, היא עלתה מדרגה קיצונית רק במקרה ביבי. אבל אומנם היה צריך להקדים ולשים לה גבול.
    יתכן וכיום כביבי מודע למורת הרוח של הציבור תהיה לו תמיכה לבצע את כל הפעולות שהוא נמנע. יתכן ואומנם זה זמן לתת לאדם אחר לנסות.
    ושוב, מה הייתם מציעים לבצע במקרה של הבדויים?

    אהבתי

  96. עדנה, חלוק עליך.
    מערכת המשפט הפכה בלתי נסבלת ממזמן, ורואים זאת בנושאי ההגירה, ובעיקר התערבות בהסדרים הפוליטים ובחקיקת הכנסת.
    הסיפור של ביבי רק גרם להצפת הנושא מבחינה ציבורית ותו לא. בסיפור של נתניהו מערכת המשפט עדיין לא שם, ואני לא רואה את אשמתה. בסיפור של נתניהו כרגע נמצאים רק המשטרה והפרקליטות.

    Liked by 1 person

  97. עדנה
    שאלתך: "מה הייתם מציעים לבצע במקרה של הבדויים?" היא עניין שולי ביותר. יש מספיק מומחים מהימין שמכירים את הנושא לעומק שיתנו פתרונות (למשל מתנועת רגבים). הבעיה אינה שמומחים לנושא מהימין צריכים את העצות שלי / גולשים אחרים בבלוג זה – אלא הפקדת הנושא בידי אנשי שמאל / ימנים מעריצי ערכי "הומניות" השמאל. זה שביבי לפני כ10 שנים הפקיד את הנושא בידי בני בגין – זה מחדל חמור ומטופש של נתניהו.

    אהבתי

  98. תמריץ
    גם שרון היה פעם ימין קיצוני. מינוי של אדם צריך להיות לפי מה שהוא בזמן המינוי לא לפי מה שהוא היה 14 שנים לפני כן. יובל שטייניץ היה פעם איש שלום עכשו האם בגלל זה השמאל ימנה אותו לאיזה תפקיד משמעותי?!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: