האפקט הגדול בתולדות מדעי החברה?

בדרך כלל ממצאים במדעי החברה הם מעורפלים וקשים לשחזור, אבל לא תמיד. למשל פעם הראיתי שהקשר בין שגשוג כלכלי של מדינה לבין דעות מתקדמות בנושאים כמו הפלות ונישואים חד מיניים הוא מדהים בעוצמתו. הבלוגר אויב התקינות הפוליטית סטיב סיילר תוהה האם אנחנו רואים בתקופה הזו את הממצא החזק והמשכנע ביותר בתולדות מדעי החברה. בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במאי 2020 פרצו מהומות בהובלת תנועת "חיי שחורים חשובים" (BLM). באווירת האנרכיה, העוינות למשטרה והקריאה לצמצום תקציביה חלה עליה חריפה בשיעור הרציחות באמריקה, בפרט אלו שקורבנותיהם שחורים. לא רק זאת, אלא שבאופן מוזר חל אפילו זינוק במספר השחורים שנהרגו בתאונות דרכים. אווירת האנרכיה וחוסר הסדר שזרעו מפגיני BLM היא כנראה ההיפך המוחלט, הנקודה האנטיפודית, של אסכולת החלונות השבורים שאפשרה לג'וליאני בזמנו לחסל את הפשיעה בניו יורק. אף אחד לא מתנהג יפה בסביבה שזרועה בגרפיטי ובחלונות שבורים, והמספרים שסיילר מביא מדברים בעד עצמם. תנועת BLACK LIVES MATTER לא הייתה יכולה לבחור לעצמה שם אירוני יותר.

38 תגובות על ״האפקט הגדול בתולדות מדעי החברה?״

  1. נתונים מאוד מעניינים שמלמדים את מחיר הדמים הפרוגרסיבי, ובעיקר מדגישים איך שאדיוטים שימושיים רק מתחלפים. הפעם אלו השחורים בשירות הפרוגרסיבים.

    Liked by 1 person

  2. עם זאת, לא הבנתי את מה אתה מגדיר כ"אפקט הגדול" במקרה שלנו (של עלייה בשחורים מתים).

    אהבתי

  3. במאי 2020 התחיל עוד משהו בארה"ב שהעלה את אחוזי התמותה… איך עושים את ההבחנה בין האפקט של הקוביד לסיפורי מעשיות ש- BLM גרם לשינוי?
    ייתכן שהקוביד גרם בגלל ההשלכות החברתיות שלו עליה ברציחות בעיקר אצל השחורים וההיספנים (גרף תחתון) ולא אצל הלבנים, אבל מה בין זה לבין לקשר את הדברים לתנועת ה- BLM?

    אהבתי

  4. תמריץ,
    אם אנחנו בענייני מספרים. קבל סידרה מעניינת של מספר החולים קשה בקרב מאושפזי הקורונה בקפיצות של שבוע
    108, 215, 458, 816. מה לדעתך יהיה המספר בעוד שבוע? כמה מתים ביום שווה להכיל?

    אהבתי

  5. הסבר הקוביד הוא באמת אלטרנטיבה אבל..
    The rest of the world also locked down for Covid, with millions dying or losing their livelihoods. Yet only the U.S. saw a sharp increase in murders. As Hans Bader of the Competitive Enterprise Institute put it, “Most of the world saw reductions in homicide rates in 2020. Murder rates actually fell in most countries that lost many people to the coronavirus.”

    https://www.heritage.org/crime-and-justice/commentary/what-the-media-doesnt-want-you-know-about-2020s-record-murder-spike

    Liked by 2 אנשים

  6. אווירת האנרכיה שיצרו המהומות והעוינות למשטרה. במקום שהעבריינים יפחדו מהמשטרה, המשטרה מפחדת מהאשמות בגזענות. התמריץ לשוטרים לפעול ירד באופן קיצוני.

    Liked by 4 אנשים

  7. לכאורה – הקריאה "חיי שחורים חשובים" הייתה אמורה להיות מובנית מאליה, צודקת וטריוואלית.
    זו הייתה אמורה להיות התרסה כנגד התפיסה ( שבעבר היה בה יותר משמץ של אמת) שבעיני רשויות החוק האמריקאיות (ובעיקר בעיני השוטרים) אין לחיי שחורים כל חשיבות.
    . *רק* בשל כך (((לתפיסת מפיצי עלילת השוא))) שוטרים הורגים יותר שחורים משיעורם באוכלוסיה.

    אבל מהר מדי התברר שהקריאה *ההופכית* ל BLM היא שכל החיים חשובים, וש*גם* חיי לבנים, צהובים, ירוקים וסגולים הם חשובים.

    עצם ההתנגדות העזה של הפרוגרסיבים, אנטיפה ושות' להסטת תשומת הלב *רק* מהשחורים עוררה חשד שהשחורים מהוים בסה'כ כלי משחק. שלפרוגרסיבים, העומדים אחרי קריאות BLM וקיצוץ תקציבי המשטרה, לא באמת אכפת מהשחורים וגורלם. גם אם קיצוץ הנוכחות המשטרתית יוביל לכך שהם ימותו יותר מפשיעה (ומתאונות דרכים).

    שתי אסוציאציות:

    1. בעקבות הקישור, בפוסט הקודם, בין הנאורות הפרוגרסיבית לבין המהפכה הבולשוויקית: מובילי המהפכה התיימרו לפעול לטובת הפרולטריון. אך למעשה לא באמת היה אכפת להם מטובת המוני בעלי הצווארון הכחול. הם בעיקר רצו להחליף את האליטה השלטת הקודמת (שהתבססה על מעמד האצולה) ב"אצולה החדשה" של הפוליטברו.

    2. אבדן המשילות של הרשויות הישראליות במגזר הערבי ובעיקר במגזר הבדווי – אינו מתבטא רק ברמות הפשיעה הפנים מגזרית שלהם ובאחוזי רציחות מרקיעי שחקים בקרבם, אלא גם באחוזי נפגעים גבוהים משמעותית משיעורם באוכלוסייה בתאונות דרכים.

    Liked by 4 אנשים

  8. תמריץ,
    כתבת "במקום שהעבריינים יפחדו מהמשטרה, המשטרה מפחדת מהאשמות בגזענות. התמריץ לשוטרים לפעול ירד באופן קיצוני."
    אבל אני מבין שאין עלייה דומה ברציחות של לבנים ומקרי מוות מתאונות דרכים של לבנים. זה באמת מוזר כי הרי למשל עצם הנוכחות של משטרה בדרכים (שנחשבית כמצמצמת עברינות כביש) אינה מבחינה בין לבנים לשחורים, ובכל-זאת אין עלייה במקרי-מוות של לבנים בדרכים.
    לכן צריך להדגיש שהאפקט הוא כזה:
    עלייה בעוינות השחורים למשטרה גרמה לעלייה במקרי מוות של שחורים.

    אהבתי

  9. הרבה ממה שאתם אומרים פה הוא השערות. הן מבוססות על הבנצ'מרק של החברה שלנו.
    אסכולת החלונות השבורים הוא המשך השיחה על עד כמה החברה והסביבה משפיעות (לעומת הIQ).
    האם הקורונה השפיעה על התנהגות השחורים בארה"ב? על התנהגות הלבנים בעלי המעמד הנמוך? אני שומע מחברים שגרים בויסקונסין על יד קנושה שטוענים שהלבנים מהמעמד הנמוך מאד אינם שונים מהשחורים. לו ההבחנה ברצח ותאונות הדרכים היתה הגם מתייחסת למעמד כלכלי אולי הינו רואים שזה קשור להשכלה. בתקופת הקורונה לשחורים וללבנים מהמעמד הנמוך לא היתה אחריות גדולה יותר ולכן זה כנראה לא השפיע על דרך חייהם ועל המספרים. למרות שיתכן ואובדן עבודה בתחום השרותים הנמוכים הביאה למצוקה כלכלית.

    ה BLM הוא תוצאה של תהליך שאינו קשור לקורונה. כשמותר להתפרע ולשחרר לחצים כי זה מקובל בסביבה הקרובה נוהגים בפרעות וסוגרים חשבונות עם מי שמטריד אותך. תארו לכם שהיה שבוע שבו היה מותר לכולם לרצוח ולהרוג ולשדוד בלי לשלם על כך מחיר?

    אהבתי

  10. זוכרים את הכתבה של פיטרסון שיאיר העלה אמש? שם הוא טוען שחוקרים מרצים ותלמידים כבר לא יודעים מה מותר לומר ומה אסור ונמנעים מלהגיב. הוא מתייחס לפגיעה הקשה שזה גורם למערכת החינוך האוניברסיטאית. זה די דומה למה שמדובר פה בנוגע למשטרה.

    Liked by 2 אנשים

  11. לגבי מותם העודף של שחורים לעומת לבנים בתאונות דרכים, ניתן להסביר את האפקט כך:
    שוטרים חוששים יותר לעצור שחורים שכן יואשמו בגזענות. השחורים מצידם חוששים פחות שייעצרו ולכן נוהגים ביתר פראות. הלבנים לעומת זאת לא מרגישים כך: הם עדיין יכולים להיעצר על ידי המשטרה, ולכן מקפידים על נהיגה זהירה.
    אגב כל העניין מזכיר מאוד את המצב בחברה הערבית בישראל שמצד אחד עויינת במוצהר את המשטרה ותוקפת שוטרים שנכנסים לכפרים ומצד שני חווה שיעורי פשיעה ורצח איומין שפוגעים בעיקר בה עצמה.

    Liked by 5 אנשים

  12. רינגו, הלבנים מקפידים על נהיגה זהירה לא בגלל המשטרה, אלא בשל האופי, הרגשת האחריות. כל אחד יכול לבטא את עצמו כשאין משטרה ואת זה אתה רואה במספרים

    אהבתי

  13. עדנה
    בארה"ב יש לבנים מכל הסוגים החל מהאליטות של החופים ועד הווייט טראש שגרים בקראוונים, ליחס לאלו אחריות ואופי זה מוגזם.

    אהבתי

  14. יאיר כתב:
    " … אין עלייה דומה ברציחות של לבנים ומקרי מוות מתאונות דרכים של לבנים. זה באמת מוזר כי הרי למשל עצם הנוכחות של משטרה בדרכים (שנחשבית כמצמצמת עברינות כביש) אינה מבחינה בין לבנים לשחורים, ובכל-זאת אין עלייה במקרי-מוות של לבנים בדרכים …"
    —————————
    בהנחה שקיימות לא מעט נקודות דמיון בין שחורי ארה'ב לבין המגזר הערבי בישראל – אזי ניתן להשליך מההסברים ששמעתי למעורבות החריגה של ערבים בארץ (הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסיה) בתאונות דרכים:

    1. נתוני רקע דמוגרפים שמסבירים חלק (אם כי קטן) מהשונות בתוצאות.
    – המגזר הערבי צעיר מהמגזר היהודי + אחוז אדיר מתאונות הדרכים הן עד גיל 25.
    – אחוז הנהגות במגזר היהודי גבוה מאחוז הנהגות במגזר הערבי + נשים מעורבות פחות מגברים בתאונות דרכים פר ק'מ נסיעה.

    2. בהמשך לדברי רינגו – המשטרה נמנעת מלאכוף את חוקי התנועה בתוך מקומות יישוב ערביים (ובארה'ב בתוך ריכוזי אוכלוסיה שחורה) – להבדיל מהאכיפה בתוך מקומות יישוב יהודיים. מכאן שקיים שיוויון בנוכחות המשטרתית ובאכיפה רק בדרכים הבינעירוניות. שיוויון באכיפה רק בחלק מהדרכים ולא בכולן.
    סביר להניח שלפחות חלק מאלו הרגילים לנסוע, בתוך היישובים דבהם הם גרים, במהירות מופרזת וללא חגורת בטיחות "ישכחו" שעליהם לשנות את אורחותיהם כשהם יוצאים לדרך בינעירונית.
    אבל גם אם לא – תאונות "בקרבת הבית" הן חלק משמעותי מתאונות הדרכים.

    3. בהמשך לדברי עדנה – סביר בעיני להניח שנהיגה במהירות העולה בכ 20-30 אחוז מהמהירות המותרת מושפעת מאוד מההנחה של הנהג מהי הסבירות שיתפס ויענש.
    אבל להערכתי רוב הנהגים הסבירים, המניחים שרוב חוקי התעבורה מוצדקים, לא יעלו בדעתם לנהוג במהירות העולה ב 50 אחוז או יותר מהמהירות המותרת. לא רק בגלל החשש שלהם מענישה חיצונית אלא בגלל החשש האמיתי שלהם ממעורבות בתאונת דרכים קטלנית. באופן דומה – הם לא יעלו בדעתם לצאת לנסיעה בינעירונית ארוכה בלי לחגור חגורת בטיחות. בגלל הבנתם את הרציונל העומד אחרי חובת ההחגרות והצדקתו.
    אבל קבוצת מיעוט, הנוטה לבוז לחלק ניכר מחוקי המדינה שבה היא חיה ולכפור בהצדקתם, עלולה בקלות למצוא את עצמה מזלזלת גם בחוקים מאוד מוצדקים אפילו בעיני רוב האנשים החושבים שבקרבה. כדוגמת חוקי תעבורה.
    (הסבר חלופי יאלץ להניח שהפערים בהצדקת חוקי התעבורה והפנמתם בין לבנים לבין שחורים ו/או בין ערבים לבין יהודים – נובע מהבדלים באינטליגנציה הממוצעת בין הקבוצות).

    Liked by 1 person

  15. אתה צודק רינגו, אפשר לומר גם שהמעמד החברתי או המצב הכלכלי קובע, ככל שהמצב הכלכלי נמוך יותר כן הוא מועד יותר לתאונות ומות לא טבעי אך מכיון שאחוז השחורים מכלל השחורים במצב כלכלי נמוך גבוה מאחוז כלל הלבנים במצב כלכלי נמוך, זה בעצם דומה.
    אפשר להבין שכמות תאונות הדרכים ב 2020 היא ביחס ישר לכמות הפיגמנטים בעור, גם בארה"ב גם בארץ.

    אהבתי

  16. מצטרפת להמלצת עדנה על ההרצאה של מוטי קידר.

    כמו כל ההרצאות של קידר – היא קולחת ומרתקת.
    קשה להתעלם מתיאור האיום שמקדמים האיסלמיסטים על המדינה הציונית (בשלב הראשון בנגב ואח'כ גם בגליל ובמשולש).
    למרות שההצעות של קידר לפתרון הבעיות נתפסות בעיני כמאוד לא ריאליות ולא ישימות.

    כולל בגלל כוח היתר של מערכת המשפט (והשופטים הנאורים מדי שלנו) לסכל כל פיתרון ריאלי.
    בכל מקרה – מומלץ להקשיב.

    אהבתי

  17. uria kenig@uria_kenig

    הוא צנוע, הוא לא יבקש את זה, אבל בסוף צריך לתת קרדיט גם לאביגדור ליברמן. חודשיים לא קנינו חד-פעמי, ותראו מה זה עשה לאקלים

    אהבתי

  18. הועתק מהטוויטר של גדי טאוב:
    ———————————————–

    מאמר מרתק של מייק דוראן, על החשיבות האסטרטגית של אזרבייג'ן, בת בריתנו, במאבק לריסון איראן. מדינה קטנה, בעלת הנהגה רבת תחכום, שיודעת למנף את השפעתה על המיעוט האזרי הגדול בתוך איראן, ואת כוחה מול בת הברית של רוסיה – ארמניה. על ארה"ב (וישראל) להעמיק את הברית איתה.

    ————————————-
    ציטוט ציוץ
    Ragıp Soylu@ragipsoylu
    · 7 שע׳
    Wow, US asked Israel to stop supplying weapons and ammunition to Azerbaijan in the middle of the Karabakh war. In order to coerce Baku to agree a ceasefire.

    Israel said no.

    Great deep dive on Azerbaijan’s geopolitic importance by @Doranimated

    https://bakudialogues.ada.edu.az/articles/azerbaijan-in-the-struggle-for-eurasia-27-01-2022

    אהבתי

  19. " באווירת האנרכיה, העוינות למשטרה והקריאה לצמצום תקציביה חלה עליה חריפה בשיעור הרציחות באמריקה, בפרט אלו שקורבנותיהם שחורים. לא רק זאת, אלא שבאופן מוזר חל אפילו זינוק במספר השחורים שנהרגו בתאונות דרכים."

    "נוכח מה שקרה בנגב מאז מבצע צה"ל בעזה, ברור שתביעתה של אותה פרוטו-אומה בדואית אינה נוגעת אך ורק לשטח הנטיעה הנתון במחלוקת אלא לכלל אזור הנגב. תקיפת התושבים היהודים בבאר שבע, גניבות מעשי שוד מזוינים, נסיעות פרועות וקטלניות בכבישים, זריקת אבנים על מכוניות ואוטובוסים, חסימות כבישים, מצור על עיר, כל אלה סימונים של הטריטוריה הנתבעת והוכחה לכך שהמדינה אינה שולטת בה עוד ושליהודים אין עוד מקום בה."

    https://mida.org.il/2022/01/27/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%a1%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%91%d7%90%d7%a1/

    Liked by 3 אנשים

  20. האם כל אותם שקוראים ליותר משילות ומשטרה גם שמחים היום שהשוטרים זוכו מגרימת מותו של אהוביה סנדק? או שמשילות זה רק כשנוח?

    Liked by 1 person

  21. ברור שמי שמעוניינים במשילות עצובים מאוד על זיכוי השוטרים שגרמו למותו של אהוביה סנדק. אובדן המשילות מקורו בהתעלמות מהבעיות האמיתיות ובמקום זה טיפול אלים בבעיות מדומיינות שממציא השמאל הפרוגרסיבי. רק בדימיון של השמאל הפרוגרסיבי השוטרים האלה נהגו כראוי כמו שרק בדמיון של השמאל הפרוגרסיבי הפשיעה הבדואית היא בעיה שהיהודים יצרו כי לא התייחסו יפה לבדואים. זיכוי השוטרים בפרשת אהוביה סנדק הולך ביחד עם התנהגות המשטרה שלא באה לעזרת היהודים בפרעות בלוד ובעכו. זיכוי השוטרים השתיישרו עם השמאל הפרוגרסיבי הוא עוד מסמר בארון הקבורה של המשילות.

    Liked by 1 person

  22. בהתיחס לתגובה שלי מה 27 בינואר 2022 ב- 12:27 במקרה וזה לא היה ברור דיו

    השוותי את שני המקרים היות ובשני המקרים זה מקרה של "חוסר משילות" חוסר הנהגה ושליטה. במקרה של ארה"ב המריבה בין הימים לשמאל, שהייתה מריבה אישית, סלידה מטראמפ ותומכיו חילחלה למטה. מושלים וראשי ערים חששו להעביר הוראות למשטרה לדכא הפגנות כיוון שלא קיבלו גיבוי מלמעלה. השחורים מרגישים שהם יכולים "להתבטא" יותר כטבעם, שזו המדינה שלהם לא פחות משל הלבנים, שהתיחסו אליהם בצורה לא הוגנת וזו זכותם לפרוץ עול.
    דבר זהה קורה אצלנו. המריבה בין הימין והשמאל, נתניהו, הצרוף של מפלגה ערבית לממשלה, ומפלגות בעלות אידיאולוגיה "סלחנית" ומזדהה.
    גם בארה"ב וגם בארץ זה נושא שכבר מבעבע זמן רב מכיון שהגישה הליברלית הלא מציאותית של להתחשב בכולם מבלי לחשוב על ההשלכות ההרסניות מתפתחת כבר זמן רב.

    Liked by 2 אנשים

  23. לאחר שינוי הוראות הפתיחה באש בעקבות התקלות קשה, חיסל הלילה צבא ירדן 27 מבריחי סמים בגבול ירדן-סוריה.

    בוקר טוב ישראל

    אהבתי

  24. לאמחייה,
    כתבת:
    " האם כל אותם שקוראים ליותר משילות ומשטרה גם שמחים היום שהשוטרים זוכו מגרימת מותו של אהוביה סנדק? או שמשילות זה רק כשנוח?"
    ———————–

    עקרונית – כל כלל התנהגות אמור להיות תקף *רק* כל עוד הוא נוח. עצם דרישתך לעקביות אינה מתחשבת מספיק בחולשות בני אנוש, ולפיכך לא מתאימה להם. 😉

    יש בדבריך הנחה סמויה שסלחנות כלפי הפרות חוק חמורות, של האמורים לאכוף את החוקים על כלל אזרחי המדינה, תגביר את המשילות.
    ספקותי.
    האם המשטרה נוהגת לנהל מרדפים אחרי מכוניות של מיידי אבנים בדווים ופלסטינאים ומתנגחת ברכבם?
    ניתן להסיק מהשכיחות הגבוהה של ידויי אבנים בנגב וביו'ש – שהמשטרה לא עושה זאת. היא מוותרת מראש על המשילות לגבי *חלק* מהאוכלוסיות.
    גם ההתרחבות המתמדת של הטרור החקלאי ושטחי גביית דמי הפרוטקשיין (כמו גם הזכויות המופלגות של האסירים הביטחוניים) מלמדים שהמשטרה בכלל אינה מכוונת להגברת המשילות.

    אני מניחה ש*אחת* מהסיבות להתמקדות המשטרה ב"אלימות המתנחלים" (או בהכאת חרדים) היא שנערי גבעות וחרדים הרבה פחות מפחידים אותה מאשר בדווים ופלסטינאים.

    מתן הרשאה למשטרה לבצע הפרות חוק חמורות ללא כל ענישה – לא יניע אותה להתעמת עם אוכלוסיות מהן היא מפחדת ולהגביר את המשילות. רק להגביר את יכולתה להתעלל קשות באזרחים מהם אינה מפחדת.

    לא במקרה המשטרה לא נענתה לתחנוני יהודים תושבי לוד ועכו להציל אותם מהפורעים בהם והתעלמה מקריאותיהם לעזרה. ואח'כ לקשקש על "אלימות משני הצדדים" ואפילו להעז להתגאות בכך שאף שוטר לא נפגע.

    Liked by 2 אנשים

  25. לא נראה לי שיש בקשר בין אוסף הדעות שאתה קורא להן "הדעות המתקדמות" לבין מצבה הכלכלי של המדינה\החברה.
    פשוט מאוד אתה לוקח את אוסף הדעות והמנהגים של החברה הדומיננטית והעשירה ביותר (ארצות-הברית והמערב) ומחליט שהן מתקדמות ובגללן החברה עשירה.
    בפועל דעות אלו לא היו קיימות לפני כמה עשרות שנים ממש באותה חברה עשירה. הפלות היו אסורות, יחסים הומוסקסואלים היו אסורים (וגם במקומות שבהן זה היה מותר זה נחשב למעשה הראוי לגינוי), על נישואים חד-מיננים בכלל לא דיברו.

    לא הבנתי לגבי הריגתו של גורג פלויד: לא נראה לך שאותו שוטר ראוי לעונש של מאסר עולם לפחות?

    אהבתי

  26. הקשר בין דעות מתקדמות לשגשוג כלכלי אינו קשר סיבתי. הקשר הסיבתי הוא ששני הדברים הם תוצאה של אייקיו גבוה וערכים שמקדשים חירות של הפרט.

    לא מקובל להעניש במאסר עולם מישהו שלא התכוון להרוג. ואכן השוטר לא נידון למאסר עולם.

    אהבתי

  27. arn
    אם אתה לבוש בבגדים מהאופנה החדשה אתה כנראה בעל אמצעים, אם תלבוש בגדים מהאופנה החדשה זה לא יעשה אותך עשיר.
    לפני כמה עשרות שנים הדעות של אותן מדינות היו שונות אך מתקדמות באופן יחסי לשאר המדינות ולכן גם הכלכלה שלהן היתה מתקדמת. יש בהחלט קשר סיבתי בין דעות מתקדמות לשגשוג כלכלי אבל כמובן שלא האמונה בהפלות היא שגרמה למצב הכלכלי להשתפר. זו האמונה בשינוי וחדשנות, ההפך משמרנות.

    השוטר שהרג את ג'ורג' פלויד לא היה צריך ללכת לכלא או להיות מפוטר, הוא משלם את מחיר הפחד של רשויות החוק ושל הממשל הלבן מהשחורים והזבל הלבן שירכבו על הסיפור. ב 1992 כשזוכו השוטרים שהיכו את רודני קינג השחור, והיה שם מישהו עם מסרטה, השחורים הרסו את לוס אנג'לס. מאז שלכולם יש מצלמה על הטלפון החוק איננו עושה טעויות כאלו יותר.
    השוטר נשען על שחור גדול גברתן מסומם, (עם רקע של אלימות פיזית ושרשרת ישיבות בבתי סוהר החיים של השחור הזה לא היו BLM) זה לא היה צריך להרוג אותו, זו היתה תאונת עבודה. אדם אלים שעובר על החוק צריך לצפות לתוצאות שתהיה בהן אלימות נגדו ואם הוא מסומם עם בעיות בריאות הוא מסתכן על חשבונו ומשלם את המחיר. שוטרים נמצאים במקצוע שבו הם משתמשים וסופגים אלימות לא דיונים פילוסופים. השוטר לא ביצע עבירה על החוק, לא התנהג בצורה לא מוצדקת מהנסיבות, ולא הייתה בהתנהגות שלו משהו אישי. הוא בפרוש היה הש.ג. ששילם כדי שהתוצאות לא יהיו גרועות יותר. אם היו מזכים אותו מה הייתה התוצאה? כמה אנשים היו מתים?

    Liked by 1 person

  28. עדנה אני דווקא מסכים איתך. גם לי יש הרגשה שהשוטרים מרשים לעצמם יותר כאשר מדובר ביהודים, ופחות כאשר מדובר בערבים – אולי מתוך פחד. ברור שהמצב צריך להשתנות, ולמצער הוראות הפתיחה באש *בישראל* כבר מתחילות לזוז לכיוון הנכון. אני מקווה שגם במשטרה יתחילו לשנות גישה. מבחינתי כל מי שבורח משוטר דמו בראשו, ולא מעניין אותי אם הוא "נוער גבעות", "צעיר בן מיעוטים" או "מפגין בבלפור".

    אהבתי

  29. אתם אומנם טוענים שאיי. קיו. גבוה קיים במדינות המפותחות והוא גורם לכך שתופעות כמו הומוסואליות, הפלות ונישואים חד-מיניים – הם דבר מקובל.
    אבל בגלל שאותם דברים היו מאוד לא מקובלים ממש באותן מדינות, עם אנשים באותו איי. קיו. – סביר להניח שזה לא בגלל האיי. קיו. אלא סתם שינוי דעה של מובילי דעת הקהל באותן מדינות. שינויי דעה תמיד קיימים. לפעמים לטוב ולפעמים לרע.
    כמו כן צריך לציין שאין קשר בין מדינה מפותחת או איי. קיו. לבין רמת המוסר. אחת המדינות הכי מפותחות בעולם, גרמניה ביצעה את הרצח הכי אכזרי שהיה אי-פעם.

    אהבתי

  30. האם מישהו שיש לו איי. קיו. גבוה הוא באמת חכם יותר מאחרים?
    עד כמה שידוע לי תומכי השמאל (הפוליטי) והסכמי אוסלו היו בעלי השכלה גבוהה יותר מתומכי הימין ומתנגדי אוסלו. למרות זאת הסכמי אוסלו נכשלו כשלון חרוץ. לא רק זה: יאסר ערפת הודיע לתומכיו שהסכמים אלו הם תכסיס (הוא הוקלט והקלטת נחשפה בטלויזיה – זמן קצר לאחר חתימת ההסכמים). כמו כן די ברור ששום הסכם לא יצליח ללא ויתור על זכות השיבה. חוץ מזה נראה לי שרבים מתומכי הסכמי אוסלו כלל לא מבינים למה זה נכשל ואולי גם לא מבינים שזה נכשל.
    אז מה זה אומר? שמבחני איי. קיו. לא מסוגלים למדוד את כמות השכל האמיתית? האם הם מסוגלים למדוד רק תחומי תבונה מסוימים ומוגבלים אבל הם לא באמת מראים עד כמה האדם נבון?

    אהבתי

  31. arn, התייחסתי לשאלה הזו שאתה שואל בהרבה פוסטים. למשל כאן:
    https://tinyurl.com/plantonga
    בתמצית: בעלי האייקיו הגבוה מקבלים מהטבע או מאלוהים יכולת לחדש, להגות רעיונות חדשים. אבל זו עסקה בעייתית כי הם מתנתקים מהידע האינסטנקטיבי שנרכש באבולוציה. הדבר דומה לגאון עצום שכחלק מהגאונות שלו יחליט לתכנן מחדש את איברי גופו. סביר להניח שזה יסתיים בכישלון מוחלט ובמוות מיידי, כי שום גאונות לא יכולה לתכנן יפה איברי גוף כמו הניסוי והתעיה האבולוציוניים.

    אהבתי

  32. בתזמון מושלם כתב על זה גם נדב שנרב:
    בשנים האחרונות יש במדינת ישראל גל של מעשי רצח בתוך המגזר הערבי. דוברי המגזר נוהגים לראות בכך תוצאה של אפליה נגדם ולהטיל את האשמה על החברה הכללית, ומאידך לא מעטים מהיהודים במדינה סוברים (ולפעמים גם מעזים להשמיע את דעתם, לפחות ברשתות החברתיות) כי מדובר בגילוי של פראות ופרימיטיביות שנובע מתרבות קלוקלת ובעצם זו בעיה של הערבים עם עצמם. לאחרונה שמעתי כמה סיפורים אשר עוררו אותי לנסות ולהשוות את הבעיה למה שקורה במקומות אחרים.
    הרבה מדינות מנהלות מעקב אחר מספר מקרי הרצח בשטחן, והמדד המקובל הוא מספר מעשי הרצח ה"אזרחיים" (לא כולל התאבדויות, הוצאות להורג בידי המערכת המשפטית, מלחמות אזרחים ומלחמות בכלל) למאה אלף איש לשנה. אשתמש בנתונים אלו כבסיס.
    אפשר, כמובן, לתהות על אמינות הנתונים שמספקות מדינות שונות. לא הייתי לוקח כאורים ותומים את הנתונים שמספקת ממשלת סין, לדוגמה, או כל מיני מדינות אפריקניות שספק אם הממשל המרכזי בהן באמת מודע למה שקורה בשטחן. לעומת זאת אני נוטה להאמין לנתונים שמגיעים ממדינות סבירות, מפני שקשה לדמיין שיש למישהו אינטרס חזק להטות אותם. תחנות משטרה אזוריות בכל רחבי המדינה שולחות דיווחים לעיר הבירה ושם מישהו מסכם את המספרים ומפרסם. למי אכפת.
    כדי לקבל מושג על טווח האפשרויות, נתחיל ממקרי הקצה. ישנן מדינות בהן רצח הוא נדיר מאד: ביפן ובסינגפור יש 0.2 רציחות למאה אלף איש לשנה. לעומתן, בירות הרצח העולמיות הן מדינות הסמים של דרום אמריקה: אל-סלוודור עם 52, ג'מייקה עם 44, הונדוראס 39 וכן הלאה. אחרי כל הסיפורים על היאקוזה ועל המנטליות האלימה של היפנים עם החרקירי שלהם, הסיכוי של יפני להרצח קטן פי 250 מהסיכוי של עמיתו מאל-סלוודור – הבדל מרשים למדי. מדינות המערב הקלאסיות נמצאות איפה שהוא באזור הנמוך: איטליה (0.6), גרמניה ואוסטרליה (1), בריטניה וצרפת (1.2). חריגה למדי היא ארצות הברית, עם ציון של כמעט 5. עוד אחזור לנתון הזה בהמשך.
    ובכן, האם מספרם של מעשי הרצח גבוה במיוחד במדינות מוסלמיות או ערביות? לדעתי התשובה שלילית. במרוקו, אלג'יריה וערב הסעודית המספר הוא באזור 1.5, במצרים, באירן ובטורקיה 2.5 וכן הלאה. חלק מהחברות האלו אכן מפולגות ושקועות במריבות שבטיות או אתניות שיכולות להתפתח למלחמות אזרחים אכזריות, אבל כל זמן שקיים בהן ממשל מרכזי יציב, אין איזו קטסטרופה של מלחמת הכל בכל. גם עוני לא נראה כמו פקטור מי יודע מה חשוב. הציון של הודו הוא 3, של פקיסטן 4, ושל אינדונזיה (גם עניה וגם מוסלמית) 0.43 – הרבה יותר נמוך מזה של רוסיה [8] או הפיליפינים (6.5).
    ההתרשמות שאפשר, לדעתי, לקבל מהנתונים האלו היא שמעשי רצח משקפים בדרך כלל פשיטת רגל של שלטון החוק במאבקו מול כנופיות פשיעה. כאשר הדבר הזה קורה, המשטרה יוצאת מן המשחק ומי שנשאר הם הפושעים שנאבקים על עמדות כח (תחנות לממכר סמים, בתי הימורים, אזורי גביה של דמי חסות וכדומה) – מאבק המביא אותם לרצוח זה בזה. במקומות בהם המצב אינו כזה, גם אם הציבור נבער, עני או עם מורשת תרבותית של אלימות, שיעורי הרצח הם נמוכים יחסית.
    יש שתי מדינות שמעניין לבחון את מה שקורה בהן מן הפרספקטיבה הזו: ארצות הברית וישראל.
    בישראל התרחשו ב 2018 מאה ותשעה עשר מעשי רצח, מה שנותן לה (הנחתי אוכלוסייה של תשעה מיליון) ציון לא רע בכלל (1.3). עם זאת, הערבים המהווים 21 אחוז מהאוכלוסיה זקפו לזכותם 81 מאירועי הרצח האלו. זה אומר שהערבי הממוצע בארץ חי עם שיעור רצח של כ 4.5 (כמו בצ'ילה או בליטא) ואילו היהודי הממוצע חי עם 0.5 – כמו בנורבגיה או בסלובניה. בשנת 2021 עלה כבר מספר הנרצחים בחברה הערבית ל 121 (עליה של חמשים אחוז תוך שלש שנים) – מה שמתחיל לדגדג את הרמות הדרום אמריקניות.
    דבר מדהים עוד יותר קורה בארצות הברית. בשנת 2020 אירעו בארצות הברית כ 18000 מקרי רצח על אוכלוסיה של 330 מליון (ציון 5.4) אבל כעשרת אלפים מתוך הרציחות האלו היו של שחורים, המהווים רק 12% מהאוכלוסיה! השחור הממוצע בארה"ב חי (או מת) עם ציון של 25, כמו זה של קולומביה אליה נוסעים אנשים שזקוקים בדחיפות להשתלת כבד מאדם צעיר. זוועה.
    יתר על כן, היתה עליה משמעותית במקרי רצח בקהילה השחורה מאז תחילת פעילות ה BLM, ועליה חדה מאד מאז מקרה ג'ורג' פלויד. נתון זה תומך, פחות או יותר, בהשערה שהצגתי קודם: המשטרה החליטה שלא שווה לה להתעסק עם שחורים, והדבר גרם לעליה במספרן ובגדלן של כנופיות פשע שהמלחמות ההדדיות ביניהן הן אלו שיוצרות את שיעור הרצח הגבוה.
    המסקנה שנראית לי מכל הנ"ל היא פשוטה: רציחות ספורדיות כאלו, שאינן קשורות למאבק לאומי, מקורן הראשי לא בקיפוח או בעוני או בתרבות קלוקלת אלא פשוט באבדן שליטה משטרתי. זו אינה אלימות שמיוצאת החוצה, אלא אלימות שפוגעת בראש ובראשונה באותה קהילה אליה המשטרה מנסה להתייחס ברכות.
    האשמים הראשיים בהדרדרות הם מן הסתם אותם פרופסורים לפסיכולוגיה או קרימינולוגיה או סוציולוגיה המטיפים את הזבל המרקסיסטי שלהם בדבר כוח, פריבילגיות ודיכוי, ואותם קציני משטרה הקונים את התאוריות הללו, אם מתוך שאיפה לתקינות פוליטית ואם סתם מתוך עצלנות. מאחורי כל נער עם אקדח שתוקע כדור בראש לנער אחר באיזו קרן רחוב מזוהמת בשיקגו ונכנס למאסר עולם, מסתתרת פרופסורית למגדר הגומעת בניחותא את הקפוצ'ינו לאטה שלה במועדון הסגל ומתכננת את הקידום שתקבל בגלל שהצליחה להשפיע. הגיוני סך הכל.

    Liked by 3 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: