מה נלמד מהמיצ״ב ההולנדי

הולנד פתחה את תוצאות בחינות בתי הספר שלה הדומות לבחינות המיצ״ב בארץ בפני חוקרים, והממצאים מתפרסמים בכתב העת דמוגרפיה. ניתן ללמוד מהן כמה וכמה דברים מעניינים. ראשית בנושא בו התמקדו החוקרים, משקי בית חד מיניים, אבל גם בנושאים אחרים.

יש מעט מאוד ילדים שגדלים במשק בית חד מיני של שני גברים בהולנד, בערך עשרה בשנתון. זה נתון מפתיע ואף מרעיש במדינה כל כך ליברלית. נראה שהבייבי בום של קהילת ההומואים הישראלים ייחודי לה ואינו תופעה אוניברסלית, גם לא במדינות ליברליות כהולנד. יש פונדקאות חוקית בהולנד אבל באופן מוגבל ולא מסחרי.

לעומת זאת יש מספר מכובד יותר של ילדים שגדלים במשקי בית של שתי נשים. הישגיהם במיצ״ב ההולנדי עולים על אלו של ילדים במשפחות סטרייטיות קונבנציונליות. אפשר לפרש זאת בכמה דרכים. למשל שתי אמהות זה טוב. ״מנה כפולה של אמהות״ כפי שמגדירים זאת החוקרים. אפשרות נוספת: נשים שמחליטות להפוך ללסביות, חלקן באמצע החיים, באות מרקע סוציואקונומי גבוה. אבל אני הייתי מהמר פשוט שלשימוש בבנקי זרע יש אפקט אאוגני. כלומר האדם התורם את זרעו (וזוכה שזרעו ייבחר בידי אישה) הוא אינטליגנטי מהממוצע ומוריש אינטליגנציה זו לילד.

מתוך גישה גנטית זו שאני תמיד נאמן לה, לא הופתעתי גם לראות שלהיותו של ילד מאומץ יש אפקט שלילי משמעותי על הישגיו במבחנים. הורים שמוסרים את ילדם הביולוגי לאימוץ אינם העפרונות הכי מחודדים בקלמר. מה משמעותי יותר להישגיו של ילד: השאלה אם לאביו יש השכלה תיכונית או שהוא אקדמאי, או לחילופין השאלה אם הוא מאומץ או לא? התשובה: בערך אותו דבר.

למה חשוב הסטטוס ההשכלתי של האבא? לדעתי כי אייקיו עובר בגנים. ניתן מן הסתם להסביר את השפעת השכלת ההורים באפקט סביבתי – ההורים המשכילים משקיעים יותר בטיפוחם של הילדים. לא כל כך קונה טענות מסוג זה. הייתה היום כתבה מעניינת בהארץ על האופן שבו ילדים ממשפחות דוברות רוסית מתחברים לתרבות המולדת הענקית, הקרה והרחוקה. בלט לי שההורים התעקשו שהם לא עודדו את התהליך בכלל. הילד זרם אליו באופן עצמאי. כמובן, ההורים הניחו את התשתית בכך שדיברו רוסית בבית, אבל מכאן והלאה הילד מסתדר לבד מול מסך המחשב. תיאוריות לפיהן הורים מצליחים לעסוק במיקרו-ניהול של חינוך הילד תמיד מתבדות במבחן אמפירי. מה שנקרא מיתוס גידול הילדים.

במדינה מערב אירופאית אי אפשר לחמוק משאלת ההגירה. כאן מצאתי הפתעה מסוימת. גם מוצא טורקי וגם מוצא מרוקאי מורידים מאוד את ציוניו של הילד. אבל למרות שציוני מרוקו בפיז״ה הם זוועה וציוני טורקיה סבירים, בהולנד דווקא למוצא הטורקי יש אפקט שלילי חזק יותר (אפקט שדומה בגודלו להשפעת סטטוס האימוץ. כלומר השאלה האם הילד טורקי או הולנדי דומה בהשפעתה לשאלות האם הילד מאומץ או לא או האם אביו אקדמאי או שהוא בוגר תיכון בלבד). כדי לא לחטוא בגזענות סתם צריך להגיד שיש סימנים לכך שבמבחנים במתמטיקה האפקט עדיין משמעותי אך חלש יותר. כלומר חלק מהעניין הוא שהשפה היא מכשול לילדים מהגרים וזה טבעי.