מה נלמד מהמיצ״ב ההולנדי

הולנד פתחה את תוצאות בחינות בתי הספר שלה הדומות לבחינות המיצ״ב בארץ בפני חוקרים, והממצאים מתפרסמים בכתב העת דמוגרפיה. ניתן ללמוד מהן כמה וכמה דברים מעניינים. ראשית בנושא בו התמקדו החוקרים, משקי בית חד מיניים, אבל גם בנושאים אחרים.

יש מעט מאוד ילדים שגדלים במשק בית חד מיני של שני גברים בהולנד, בערך עשרה בשנתון. זה נתון מפתיע ואף מרעיש במדינה כל כך ליברלית. נראה שהבייבי בום של קהילת ההומואים הישראלים ייחודי לה ואינו תופעה אוניברסלית, גם לא במדינות ליברליות כהולנד. יש פונדקאות חוקית בהולנד אבל באופן מוגבל ולא מסחרי.

לעומת זאת יש מספר מכובד יותר של ילדים שגדלים במשקי בית של שתי נשים. הישגיהם במיצ״ב ההולנדי עולים על אלו של ילדים במשפחות סטרייטיות קונבנציונליות. אפשר לפרש זאת בכמה דרכים. למשל שתי אמהות זה טוב. ״מנה כפולה של אמהות״ כפי שמגדירים זאת החוקרים. אפשרות נוספת: נשים שמחליטות להפוך ללסביות, חלקן באמצע החיים, באות מרקע סוציואקונומי גבוה. אבל אני הייתי מהמר פשוט שלשימוש בבנקי זרע יש אפקט אאוגני. כלומר האדם התורם את זרעו (וזוכה שזרעו ייבחר בידי אישה) הוא אינטליגנטי מהממוצע ומוריש אינטליגנציה זו לילד.

מתוך גישה גנטית זו שאני תמיד נאמן לה, לא הופתעתי גם לראות שלהיותו של ילד מאומץ יש אפקט שלילי משמעותי על הישגיו במבחנים. הורים שמוסרים את ילדם הביולוגי לאימוץ אינם העפרונות הכי מחודדים בקלמר. מה משמעותי יותר להישגיו של ילד: השאלה אם לאביו יש השכלה תיכונית או שהוא אקדמאי, או לחילופין השאלה אם הוא מאומץ או לא? התשובה: בערך אותו דבר.

למה חשוב הסטטוס ההשכלתי של האבא? לדעתי כי אייקיו עובר בגנים. ניתן מן הסתם להסביר את השפעת השכלת ההורים באפקט סביבתי – ההורים המשכילים משקיעים יותר בטיפוחם של הילדים. לא כל כך קונה טענות מסוג זה. הייתה היום כתבה מעניינת בהארץ על האופן שבו ילדים ממשפחות דוברות רוסית מתחברים לתרבות המולדת הענקית, הקרה והרחוקה. בלט לי שההורים התעקשו שהם לא עודדו את התהליך בכלל. הילד זרם אליו באופן עצמאי. כמובן, ההורים הניחו את התשתית בכך שדיברו רוסית בבית, אבל מכאן והלאה הילד מסתדר לבד מול מסך המחשב. תיאוריות לפיהן הורים מצליחים לעסוק במיקרו-ניהול של חינוך הילד תמיד מתבדות במבחן אמפירי. מה שנקרא מיתוס גידול הילדים.

במדינה מערב אירופאית אי אפשר לחמוק משאלת ההגירה. כאן מצאתי הפתעה מסוימת. גם מוצא טורקי וגם מוצא מרוקאי מורידים מאוד את ציוניו של הילד. אבל למרות שציוני מרוקו בפיז״ה הם זוועה וציוני טורקיה סבירים, בהולנד דווקא למוצא הטורקי יש אפקט שלילי חזק יותר (אפקט שדומה בגודלו להשפעת סטטוס האימוץ. כלומר השאלה האם הילד טורקי או הולנדי דומה בהשפעתה לשאלות האם הילד מאומץ או לא או האם אביו אקדמאי או שהוא בוגר תיכון בלבד). כדי לא לחטוא בגזענות סתם צריך להגיד שיש סימנים לכך שבמבחנים במתמטיקה האפקט עדיין משמעותי אך חלש יותר. כלומר חלק מהעניין הוא שהשפה היא מכשול לילדים מהגרים וזה טבעי.

102 תגובות על ״מה נלמד מהמיצ״ב ההולנדי״

  1. מהמר פשוט שלשימוש בבנקי זרע יש אפקט אאוגני. כלומר האדם התורם את זרעו (וזוכה שזרעו ייבחר בידי אישה) הוא אינטליגנטי מהממוצע ומוריש אינטליגנציה זו לילד.

    אנשים תורמים זרע בשביל כסף, לא ממש אכפת להם מי יהיו הילדים שלהם ולאן הגנים שלהם הולכים. אולי כדאי שתבדוק אם הם אינטלגנטים מהממוצע או לא יציבים נפשית. גם את זה הם מעבירים.

    אהבתי

  2. א. זכור לי , אם כי מעט במעורפל, מחקר בארץ שמצא שילדים במשפחות חד – הוריות (רובן המכריע בראשות אישה ומיעוטן בראשות גבר) במצב גרוע משמעותית מאשר ילדים ממשפחות דו-הוריות. כולל ציוני בי'ס, נשירה מבי'ס, הסתבכות בפלילים ועוד ועוד. יהיה הרכב המשפחות אשר יהיה (גבר ואשה, 2 נשים או 2 גברים).
    אך מחקר זה לא מסביר האם מדובר בהשפעה סביבתית או באיזושהי סלקציה גנטית.

    ב. יתכן שחלק משמעותי מההגירה מטורקיה לגרמניה הוא של בני המיעוט הכורדי.
    מה שיכול להסביר פער בין ציוני הנשארים בטורקיה לבין ציוני המהגרים מטורקיה לגרמניה.

    אהבתי

  3. י.ד.,
    עזר וייצמן אמר פעם שצה"ל הוא הצבא הערבי הכי טוב. כיום הוא סתם עוד צבא ערבי.
    גיוס חרדים (ממילא זו סתם פנטזיה) לא יסייע. מה שנדרש זו השתלת מח וביצים לגנרלים

    Liked by 2 אנשים

  4. תמריץ
    אתה מאמין גדול בכך שהגנטיקה קובעת את האיי.קיו ולסביבה יש השפעה מועטה, ואני פעם אחר פעם מתווכח איתך בעניין, כי קשה מאוד להפריד ביניהן.
    בוא ניקח לדוגמה שני ילדים שנולדים עם נתונים אתלטיים טובים, דבר שמושפע כמובן מהגנטיקה.
    ילד א הוא בנם של הורים שהם אתלטים בעצמם. חלק אינטגרלי מאורח חייהם הוא העיסוק בספורט. הילד נחשף לעיסוק הזה ולוקח בו חלק מגיל קטן.
    ילד ב הוא בנם של הורים שאינם עוסקים בספורט כלל. הוא מעביר את שעות הפנאי מול המחשב או במשחק שחמט.
    בכיתה י׳ עוברים שניהם מבחן בספורט, וכמובן שילד א׳ מקבל ציון גבוה יותר מילד ב׳. זאת למרות שלשניהם יש גנים טובים.
    אותו הגיון תופס גם לגבי הורים אקדמאים לעומת הורים שאינם. הורים אקדמאים מייצרים, גם בלי להתכוון, סביבה מסוימת לילד שמגרה את החלק הזה במוח שלו, חושפת אותו לגירוי אינטלקטואלי וגם מציבה בפניו דוגמה (ילדים לומדים יותר מכל מדוגמה וחיקוי). לא נדרש כאן ״מיקרו-חינוך״ של הילד. אני אקדמאי, ואיני מתעסק כל היום בהנחלת ערכי ההשכלה לילדי. ועדיין הם נחשפים לתכנים ולדוגמה אישית שילדיו של פועל שחור לא נחשפים אליהם כנראה.
    הדוגמה עם הילדים הרוסים לא ברורה לי. אתה חושב שיש להם נטייה גנטית לאהוב את אמא רוסיה?? קצת מוזר. ברור שזו השפעת ההורים, השפה והתרבות שלהם אשר מחלחלים אל הילד. זה שההורים ״מתעקשים״ שלא תרמו לעניין – בחייך, לא רציני.
    ולגבי ילדי המהגרים בהולנד אל תשכח ששפה היא מכשול גם בלימודי מתמטיקה שכן הם נלמדים בסופו של דבר בשפת המקום. תן לילד ישראלי חכם ללמוד מתמטיקה בשפה הפינית ונראה כמה הוא יוציא במבחן.

    Liked by 2 אנשים

  5. תמריץ
    באמת כדאי שתסביר איך זה שלילדי הרוסים יש נטיה גנטית לאהוב את רוסיה. מעולם לא שמעתי על נטיה גנטית לאהוב מדינה מסויימת.
    יתכן שיהיה אדם בארץ שיאהב איזו מדינה (למשל את אורוגואי או את טנזניה) והאהבה שלו למדינה הזו תעבור בגנים לצאצאיו?
    לא ברור לי למה אתה סומך על המחקרים האלו? אולי החוקרים לא יודעים לחקור בצורה נכונה? אולי ההורים הרוסיים שיקרו?

    אהבתי

  6. דאוד
    לא הבנתי. אני מכיר יפה שיטות מחקר, סטטיסטיקה, קורלציה וסיבתיות. למה בדברי אתה מתנגד?

    אהבתי

  7. "יש מעט מאוד ילדים שגדלים במשק בית חד מיני של שני גברים בהולנד, בערך עשרה בשנתון … לעומת זאת יש מספר מכובד יותר של ילדים שגדלים במשקי בית של שתי נשים".

    בכדי להשוות, כמה ילדים כאלו יש בשנתון?

    אהבתי

  8. "יש מעט מאוד ילדים שגדלים במשק בית חד מיני של שני גברים בהולנד, בערך עשרה בשנתון. זה נתון מפתיע ואף מרעיש במדינה כל כך ליברלית. נראה שהבייבי בום של קהילת ההומואים הישראלים ייחודי לה ואינו תופעה אוניברסלית, גם לא במדינות ליברליות כהולנד".

    האם יש מספר על ה"בייבי בום של קהילת ההומואים בישראל"? לא ברור אם זה מציאות או מיתוס. כלומר אנחנו בנושא מאוד נפיץ שהאג'נדה כאן מאוד חזקה, ו"כתבות תחקיר" בנושא הן מאוד מוטות. צריך מקור אמין לטעון טענה כזאת.

    בכל מקרה, בהנחה שזה נכון, אז המסקנה שלך תמריץ היא הפוכה:
    במדינות כמו הולנד, שהן כל-כך ליברליות, אין צורך בילדים בכדי להיכלל ב"קבוצת הרוב" ולכן יש שם רק 10 ילדים בשנתון.
    במדינות מסורתיות, כמו ישראל, צריך ילדים בכדי להיכנס ל"קבוצת הרוב" ולכן יש "ביבי בום" (שוב, צריך לבדוק. בכלל לא ברור שזאת המציאות).

    Liked by 1 person

  9. דאוד, זה מופיע באחד המקורות שהבאת:
    ״לסיכום, המחקר מצביע על כך שמנת המשכל של אדם מושפעת הן מגורמים סביבתיים והן מגורמים גנטיים. באופן עקרוני, קיים קושי מהותי להפריד בין השניים, היות ורוב המשתנים שנחשבים כמשקפים סביבה איכותית, עשויים לשקף גם גנטיקה.״
    זה אחד לאחד מה שאני אומר… על מה הויכוח?

    אהבתי

  10. קמיליה, הטענה לגבי הכורדים מעניינת. נשים במשפחות חד הוריות הן בארה״ב שחורות כי גברים שחורים לא משקיעים כל כך בילדיהם. זה יכול להסביר.

    אהבתי

  11. דאוד,
    קשה לי לנקוט עמדה בויכוח על סביבה ותורשה. זה מאוד מסובך.
    אבל ברור לי שמאמרים משנות ה-2000 (שמבוססים על מחקרים משנות ה-80 וה-90) אינם משקפים את הידע הרלוונטי בתחום כל-כך מתפתח.
    אולי המסקנה שלהן נכונה בפועל, אבל זה לא מחייב.

    אהבתי

  12. השחורים בארה״ב כבר אינספור דורות ועדיין יש פיגור בציונים. אינטליגנציה היא גנטית, אין מה לעשות ולא כל העמים והקבוצות האתניות שווים.
    הנתון מהמחקר על אימוץ מראה שאי אפשר לאמץ ילד ומייד הוא הופך לבעל יכולות שוות. יש אפקט חיובי לאימוץ על אייקיו בילדות. אבל אפקטים כאלו הם לא יציבים ומתפוגגים במידה כזו או אחרת בבגרות.
    מוח הוא דבר ביולוגי, ודבר ביולוגי הוא מתוכנת בידי הגנים..

    נטיות הלב של הילד הן גנטיות במידה רבה. אם זה לג׳ודו, לרוסיה או לסוגים של מוזיקה. ההורים רק מאפשרים לילד היכרות ראשונית עם האופציה ומשם הוא ממשיך לבד.

    אהבתי

  13. עליית מחיר הצוללות החדשות

    כשהחלו להופיע בימים האחרונים ידיעות בתקשורת וברשתות החברתיות על אישור הממשלה לרכישת שלושת הצוללות הבאות במחיר גבוה יותר חשדתי שזה ילווה בלא מעט רפש.
    וזה מה שקרה, אנשים נתנו דרור לשדים שלהם והמקלדות פלטו רעל בלי להבין במה דברים אמורים, בלי הגיון ובלי קשר לעובדות.

    אז כדאי שנעשה סדר בדברים (ככל שניתן)
    – במעמד הזמנת הצוללת השישית (2012) היא הוזמנה כדולפין AIP כמו שתי אחיותיה תנין ורהב
    – בינתיים, תוך כדי איפיון תכונות הצוללת והתחלת הבניה הטכנולוגיה גם בארץ וגם בגרמניה התקדמה וב 2016 לערך החליטו להטמיע אלמנטים חדשים בצוללת
    – כתוצאה מכך הגודל והדחי שלה גדלו ובמקביל המערכות והחימוש שלה גדלו בגירסה, בכמות ובמגוון.
    – לכן הוחלט שהיא תהיה דגם בפני עצמו אשר יקרא דקר (בעקבות סערה ציבורית ב 2019 הסבו את שמה לאח"י דרקון)
    – שינוי הייעוד, הגודל והוספת המערכות לא באים בחינם והם גררו תוספת של 140 מיליון אירו על המחיר הבסיסי, ז"א מחיר הצוללת הוכפל ובצדק
    – בחודש 11/2021 היא כבר היתה מוכנה ליציאה מאולם ההרכבה, ברגע האחרון הוחלט על מקצה שיפורים קל והוספת עוד אלמנטים, לכן החשיפה נידחתה למחצית הראשונה של שנת 2022
    – בכל התקופה הזו היצרנית המשיכה לפתח מערכות ולצאת בדגמים חדשים, גולת הכותרת היא הדגם העתידי U-212CD המיועד לצי הגרמני ולצי הנורבגי.
    – הצוללת הזו כשתצא ב 2025 לערך תהיה הגדולה ביותר שהגרמנים ייצרו (כ 3000 טון,כ 73 מ' אורך) ותישא מערכות חדשות
    – מי בינתיים תעשה את הניסויים עם המערכות האלה? נכון, אח"י דרקון אשר צתטייד בחלק מהמערכות האלה
    – אז אין כאן דרמות בגרוש בסגנון "לב כבד", מאבקים פוליטיים או שחיתות אלא תמורה הוגנת למוצר מתקדם, דקר זו לא דולפין ולכן היא עולה יותר
    – קחו בחשבון שעד שיחתמו ויתחילו לייצר אותן אחת אחת הטכנולוגיה תמשיך להתפתח ויש סיכוי טוב שצוללת דקר השלישית או הרביעית יהיו גם יותר מתקדמות מאח"י דרקון שהיא דקר הראשונה.
    – זו דרכו של העולם

    U-212CD
    https://www.navalnews.com/naval-new…be-much-larger/

    קרדיט לפנג מפורום פרש צבא ובטחון
    https://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=575621#post4728702
    _____

    Liked by 3 אנשים

  14. יאיר, בדקתי ובנפאל לבדה ברעידת האדמה ב-2015, נקודה אחת בזמן שלא מקיפה שנתון ולא את כל סוגי ההורות וכל מקומות הפונדקאות, היו 24 תינוקות ישראלים. ובהולנד יש פי שניים אוכלוסיה ממספר היהודים בישראל.

    אהבתי

  15. רינגו:
    מבחני איי. קיו. לא אמורים לבדוק ידע אלא יכולת.
    למשל נניח שיש לך דוקטור במתמיקה מול אדם מאיזה יישוב נחשל באפריקה שלמד רק 10 שנים בבית-ספר. לא ישוו את האיי. קיו. שלהם ע"י פתירת תרגילים שלומדים באוניברסיטה. יתנו להם לפתור תרגילים ברמה של כתה ה אבל אם איזה קנה מידה שיאפשר להם לבדוק את היכולות שלהם. למשל יבדקו כמה תרגילים כאלו הם יכולים לפתור ב – 15 דקות. או יתנו להם צורות של עצמים שבנויים מקוביות ויבקשו מהם לחשב כמה קוביות יש בצורה. בחינת האיי. קיו. אמורה לנטרל את הידע שנרכש בלימודים. האם היא יש בחינה שעושה זאת? זה כבר שאלה אחרת?

    אהבתי

  16. תמריץ,
    אני חושב שיש יותר זוגות שמחפשים פונדקאות מאשר הומואים שמחפשים זאת, ולכן הנתונים מנפאל לא מוכיחים הרבה.

    עצם העובדה שהיית צריך להרחיק לנפאל בכדי למצוא מספר עקיף – מוכיחה בעצמה שהסיפור יותר מיתוס ממציאות.
    קשה לי להאמין שעל קבוצה כל-כך נחקרית אין מחקרים על היקף תופעת הבאת ילדים בפונדקאות.
    ואם המספר הזה לא מצוטט על כל במה (פרוגרסיבית) – אז כנראה שהוא לא כל-כך מחמיא.

    אהבתי

  17. עשרה לעגולה,
    התיאור שלך מדוייק למדי אבל מדלג על הנקודה העיקרית. עיסקת הצוללות היתה עיסקה בין ממשלות ולא בין הממשלה למספנה. לנתניהו היתה הבנה עם מרקל (בעקבות הסכמתו לעיסקאות גרמניות עם המצרים) שגרמניה תספוג חלק מהעלויות הנוספות. מסיבה זו התאמץ לסגור את העיסקה לפני פרישתה של מרקל. ושוב תודה לגאוני מערכת הביטחון

    אהבתי

  18. יאיר, התאמצתי וחיפשתי עבורך מספר מדויק. ובכן מדובר ב-30-40 ילדים בשנה לזוגות מאותו מין (ועוד מספר דומה ליחידים שכנראה גם כן בחלקם גברים הומואים).
    ‏https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/68c22624-9cfb-e711-80da-00155d0ad651/2_68c22624-9cfb-e711-80da-00155d0ad651_11_10820.pdf

    Liked by 1 person

  19. קודם כל, תודה על המאמץ שעשית.
    לפי המספרים שהבאת, היקף התופעה בישראל הוא פי 6-8 מהולנד (האוכלוסייה בהולנד כפולה מבישראל) וזה בהחלט אומר משהו, ועדיין לקרוא ל-30-40 ילדים בשנה "ביבי-בום" זה מוגזם.
    זה הגיוני ששינוי חוק הפונדקאות יאפשר ליותר הומואים להביא ילדים, אבל זה לא ברור בכמה יותר.

    אהבתי

  20. ואני לא מקבל את ההנחה שיחידים שמבקשים פונדקאות הם בהכרח הומואים. "הטבע האכזר" מחייב גם סטרייטים להפרות אישה בשביל להביא ילד לעולם.

    אהבתי

  21. זה דבר מאוד חריג עבור גבר סטרייט להביא ילד לעולם לבדו.. לדעתי הרבה יותר חריג מלהיות הומו שעושה תהליך בלי בן זוג. אבל מסכים שבלי נתונים ברורים קשה לדעת בוודאות.

    Liked by 1 person

  22. במחשבה שניה ייתכן שיש בקטגוריה גם נשים עם בעיה רפואית ברחם. בכל מקרה הערכה סבירה תהיה סביב 50 ילדים לשנה לדעתי נולדים להורים שחיים כגברים הומואים.

    אהבתי

  23. זה על העבר, על עשור קודם, וגם הנתונים ההולנדיים הם על העבר. היום הולך ונעלם דור הגברים ההומואים שהעדיפו להתחתן עם נשים, ככה שאני מניח שנראה מספרים גדולים יותר בהמשך הדרך. אבל הומואים הם בסך הכול 2% מהאוכלוסיה היהודית, הם חילונים והם מולידים פחות ואולי מחציתם מעדיפה הורות משותפת. עדיין לא מן הנמנע שבעתיד נגיע למאות לידות בשנה.

    אהבתי

  24. מעניין העניין של תורכים מול מרוקאים. התיזה על הכורדים מעניינת, אבל מהתרשמות אישית (מבוססת לא על נתונים אבל על כמה שנות מגורים בהולנד, עלולה בהחלט להיות מוטה בגלל המקום והנסיבות שבהם אני גר), אני שומע הרבה תורכית ברחוב, רואה חנויות תורכיות ופוגש הרבה תורכים, ומספר ההיתקלויות שלי עם כורדים שואף לאפס (אני לא אזהה ספציפית את השפה הכורדית אם אשמע אותה, אבל אזהה "שפה כלשהי ממשפחת השפות האיראניות" וזה קורה לי מעט מאוד). זה משאיר שתי אפשרויות:

    1. או שקל יותר לתורכים לקבל ויזה או שיש איזשהו גורם אחר שמושך לכאן ספציפית את השכבות החלשות בתורכיה לעומת האליטות במרוקו (אולי העובדה ש"היעד הטבעי" למרוקאים הוא צרפת אז מי שבוחר לעבור להולנד זה מישהו שרוצה חיים צפון־אירופאיים יותר).

    2. מרוקאים נטמעים פה יותר טוב מתורכים. קשה לי לחשוב על סיבה לכך, אבל אני כן יכול להגיד שמהתרשמות אישית ואנקדוטלית, יוצא לי לראות הרבה תורכים והרבה מרוקאים, ויוצא לי לשמוע לעתים קרובות את השפה התורכית ולעתים רחוקות את השפה המרוקאית. לא נשמע לי סביר במיוחד, אבל הכול אפשרי. אולי עניין של ערכי משפחה חזקים יותר אצל התורכים שמאפשרים להורים השפעה גדולה יותר על הילדים.

    אגב, כמי שגר כאן, משהו שמאוד מפתיע אותי זה שאם הבנתי נכון את הדו"ח, אז מוצא תורכי או מרוקאי משפיעים הרבה יותר ממוצא סורינאמי. בישראל מפורסם יותר לדבר על סכנת האיסלאם באירופה וכו', אבל פה בהולנד אני מתרשם שהתורכים והמרוקאים נטמעים טוב יותר מהסורינאמים. התורכים מסתבכים לפעמים עם ענייני איסלאמיזם ולמרוקאים יש בעיה של מאפיה, אבל כשמדובר על בעיות של פשע אקראי ברחוב, סמים, אלימות, ודברים בסגנון הזה, הסורינאמים בדרך־כלל מיוצגים הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה. גם עניין החד־הוריות שציינת על שחורים בארה"ב קיים גם פה.

    Liked by 2 אנשים

  25. אני חושב שעניין הגנטיקה והתנאים הסביבתיים די חד משמעיים. גנטיקה זו האפשרות המקסימלית והסביבה החברתית זה הכלי, הרכב. סך הכל 2 משתנים זה מאפשר ארבע אופציות.
    הספורטאי של רינגו ככל שיתאמן לא יוכל להתמודד עם בעל התכונות הגנטיות, אפילו ברמת בית הספר. לכן ההשקעה בשחורים בארה"ב
    במטרה להביא אותם לרמה של לבנים יכולה להוציא את המקסימום של הפוטנציאל שהוא לא רב אבל לא להשוות אותם. תומס סאוול מדבר על זה רבות.
    במקרה שלך רינגו, בהנחה שיש לילדים שלך איקיו גבוה, הוא לא ימצה את הפוטנציאל שלו אם לא תשקיע בהם, כעת, בגיל צעיר, כשההשפעה הסביבתית מניבה הרבה יותר.
    מאחר והמצב הכלכלי במדינות המערב ובודאי גם חלק מהמזרח (קוריאה, סין, טאיוואן, הודו וכו) השתפר מאד ב 50 השנים האחרונות, וכן חינוך חינם בבתי ספר, עזרה סוציאלית וכד. האפשרויות לילדים נפתחות, ההשפעה הסביבתית השלילית משחקת תפקיד קטן יותר מבעבר וגנטיקה משחקת תפקיד משמעותי יותר.

    במקרה של ילדים מאומצים באופן כללי ההצלחה שלהם גדולה יותר היות וכפי שאחד המאמרים מסביר, סביר שהורים שקיבלו ילדים לאימוץ היו צריכים לעמוד בדרישות גבוהות והיה להם ילד אחד לטפל בו והרבה אינטרס כך שהסביבה החברתית היתה גורם משמעותי יותר.

    הדיון בגנטיקה ביחס לIQ הוא טאבו, חלוקת IQ על פי איזורים ,מדינות וקבוצות חברתיות נחשב לגזענות. כתוצאה מכך יש הרבה מאד "בזבוז" משאבים לכיון הלא נכון. זה חלק מה'להתחלק' על השכל ההיסטרי של העולם המערבי (כמו מערכות סולאריות, תחנות רוח ומכוניות חשמליות במטרה למנוע שואה אקלימית)

    Liked by 1 person

  26. שי, מאוד מעניין לקרוא את רשמיך ומעניין באמת שהציונים של מהגרים מסורינם גבוהים יחסית למהגרים אחרים.

    אהבתי

  27. לתמריץ:
    השחורים בארה"ב כבר 400 שנה אבל עד לפני 150 שנה הם היו עבדים בדרום ובעלי זכויות מועטות בצפון. האפליה לא הפסיקה גם כאשר השחורים שוחררו מעבדות. היו סיפורים על אפלית שחורים גם באמצע המאה ה-20 (שמעת על רוזה פרקס & על סטודנטים שלא התקבלו לאוניברסיטאות בגלל גזעם & על אמט טיל). גם אם נניח שהחל משנות ה-60 של המאה שעברה, אין אפליה – עדיין 60 שנה זה לא זמן מספיק כדי שהשחורים ישתוו ללבנים מבחינת השגיהם (בממוצע כמובן). עדיין לצעירים לבנים יש נקודת פתיחה טובה יותר בגלל שלהוריהם יש יותר כסף.
    דבר נוסף: יש חשיבות גם למה שדוחפת אותך הקהילה שבה אתה נמצא. אם הקהילה דוחפת אותך להשגים בלימודים כנראה שיצאו ממנה הרבה דוקטורים. אם הקהילה דוחפת להצטיינות בצבא כנראה שיצאו ממנה הרבה גנרלים.

    אהבתי

  28. arn, אני מכיר ומכבד תיאוריות אלו אבל אני חושד שהבדלים גנטיים משחק תפקיד כי המוח הוא חומרה ביולוגית שאינה זהה כשהדנ״א אינו זהה

    אהבתי

  29. תמריץ
    השחורים בארה"ב הם מקרה מעניין של אוכלוסיה שעברה ברירה גנטית מואצת משעה ידי אדם. הרי אבותיהם נלקחו בכוח מאפריקה בספינות עבדים. מי שרד את הדרך, ואחר כך את מאות השנים של עבודת פרך? החזקים פיזית. איי קיו גבוה לא עזר הרבה לעבד בשדות הכותנה. לכן, סביר להניח שצאצאי העבדים כיום אינם מהנים מגנים של איי קיו גבוה. ועדיין קשה להפריד בין הגנים לבין תנאי הפתיחה הסביבתיים הנחותים שניתנים להם.
    דאוד
    זה סביר שישנה שונות גנטית באינטליגנציה בין קבוצות אתניות שונות. השאלה האם זה נכון ומוסרי לבסס מדיניות או כללי התנהגות חברתיים על כך. לטעמי חברה צודקת מעניקה לכל אדם תנאים והזדמנויות שוות, גם אם הוא משתייך לקבוצה אתנית שמבחינה גנטית ממוצע האיי קיו שלה נמוך יותר. זה אולי לא הכי יעיל אבל יש מקרים שעדיפה הוגנות על יעילות. אפשר לנסח זאת כך: האמירה כי כל בני האדם שווים היא שקר, אבל כזה שעדיף להאמין בו.

    Liked by 2 אנשים

  30. תמריץ,
    מי לדעתך אשם בסיפור הבא, אני או מנדלבליט?

    אהבתי

  31. arn , לשחורים בארה"ב יש IQ 83, אי אפשר לעשות כלב מחתול.
    רינגו, 83 זה גבוה יותר מאשר באפריקה כך שההשערות שלך לגבי ברירה גנטית אינן עומדות במבחן.
    האם האמונה בשקר עדיפה גם כשמדובר בדת?

    אהבתי

  32. תמריץ:
    כמו שרינגו אמר, קשה להפריד בין גנים ובין תנאי פתיחה שונים. תנאי פתיחה שונים זה לא חייב להיות רק מצבם הכלכלי או ההשכלה של ההורים. אולי גם צורת ההתנהגות שלהם? אולי גודל המשפחה? אולי יש ארועים מסויימים בחיי האדם שהשפיעו על יכולותיו? קשה להאמין שחוקרים יוכלו לבודד את נתוני הפתיחה כך שניתן ליצור אוכלוסיות מגזעים שונים בעלי אותם נתוני פתיחה, ולבדוק אותם.
    כמו כן מי אמר לך שהאיי. קיו. בודק את כל כשרונותיו של האדם?
    בכל אופן ללא קשר לאיי. קיו. בני-האדם כולם שוים ללא תלות בגזעם.

    לדאוד אל-נטור:
    אתה טוען שהאיי. קיו. של השחורים באמריקה הוא 83 ושל אלה באפריקה הוא פחות? אני לא מאמין לזה. איי. קיו. כזה זה על סף הפיגור. אילו זה היה נכון אז המוני שחורים לא יכלו לנהל חיים עצמאיים והיו זקוקים לאפוטרופסים. אבל ככל הידוע לי מרבית השחורים בארצות-הברית לא זקוקים לאפוטרופוס. כמו כן יצא לי להתקל בעובדים זרים שחורים רבים בארץ וכולם התנהגו נורמלי לחלוטין (כמו הישראלים). וצריך לדעת שהעובדים הזרים שמגיעים לארץ הם בדרך כלל במצב סוציואקונומי נמוך מהממוצע בארצם.

    אהבתי

  33. arn
    אתה באופן קבוע מטיל ספק בקישוריהם של מומחים, אתה עובד עם מהנדסים, יש להניח שאתה לומד לברור מי מוכשר יותר ומי קשקשן.
    זהו נושא מאד מעניין ואני מציע לך להקדיש מספר שעות מהנות ללמוד אותו. קיימים חוקרים שהקדישו את כל חיים לחקר אינטלגנציה על פי מדינות וקבוצות. אחד מהם אפילו איבד את הקביעות לכל החיים שלו כפרופסור באוניברסיטת קיסוס בלחץ הסטודנטים. הם נחשבים לגזענים כיום, אויבי האנושות.
    IQ איננו מודד את היכולת שלך לקנות בשוק. נעשו מבחנים שהראו שאנשים בעלי IQ נמוך מסוגלים לתפקד בחיי יום יום לא פחות ואף טוב יותר מאנשים בעלי IQ גבוה. IQ גבוה ממש כמו גנטיקה נותן לך יתרון. זה לא אומר שכל הארנבות בעלות האוזניים הגדולות ימלטו מהאריה אבל יש להן סכוי גדול יותר ובסופו של דבר כל הארנבות יהיו בעלות אוזניים גדולות. IQ מודד הצלחה במידה שווה ואינו מושפע מחינוך או רקע חברתי. אם החברה שלך מעודדת לחסוך כסף ליום סגריר, דבר שהIQ מודד, זה כמובן ישפיע עליך, אבל אז קשה למדוד מה הגנים ומה החברה, ביצה או תרנגולת, אבל זה לא משנה.
    הצבא האמריקאי לא לוקח אנשים בעלי IQ נמוך מ 80 כיוון שהם אינם יכולים לתחזק תפקיד. הסיבה שהשחורים חיים כפי שהם חיים היא אומנם בחלקה חברתית, אבל מי לא היה רוצה להימלט מחיים לא מוצלחים, ומי שיכול יברח ובורח אם יש לו את האינטלגנציה (יכולת). לאונרדו דה וינצ'י היה מצייר על החול אם לא היה לו כסף לבד ומכחולים. אין גאונים שלא הגיעו לידי ביטוי.

    הבה נפתח נושא חדש. רינגו טוען שלפעמים צריך לחיות בשקר מסיבות מוסריות. אני מקבל. בדומה הבה נדבר על התחממות האקלים. נושא הסטרי בגבול אסון. (אולי תמריץ יפתח רשומה מעודדת דיון בנושא) בועידת האקלים בפריז ב 2015 הוסכם שהמדינות יבצעו צעדים לצמצום פליטת גזי חממה בערך ששוה ל 100 בליון דולר בשנה, אם הן יעמדו בכך, הטמפרטורה העולמית בעוד 100 שנה תהיה 0.19 מעלות פחות ממה שהיא אמורה להיות. זה נראה לכם הגיוני? תחשבו על הפגיעה בתוצר העולמי, לאן הכספים האלו יכלו ללכת לשימוש עדיף. (תקציב לשינוי קול לטרנסג'נדרים ולא לחולי סרטן) האם תחנות רוח חשמליות שוות משהו? פנלים סולרים? מכוניות חשמליות? כל אלו כלל לא מצמצמים גזי חממה. וגם אם העולם מתחמם, אז מה? יותר אנשים מתים מקור מאשר מחום. (פי 4 באירופה פי 40 במדינות מתפתחות). שטחי אדמה לכריה וחקלאות נחשפים וכו.. זהו נושא שממש כמו הצעדים נגד גזענות איבד את ההגיון ויצא מכל פרופורציות ובניגוד לאינטרס האנושי. היסטריה אופנתית.
    על פי רוב אנשים שיכולים יוצרים, אנשים שאינם יכולים מעבירים ביקורת שלילית. החיים מלאים באנשים שמעבירים ביקורת על כל צעד כדי להראות שהם חכמים יותר מהיוצרים ולכאורה באים להציל את העולם מהטעויות שלהם. זה מה שקורה אצל הליברלים.

    אהבתי

  34. arn
    אתה באופן קבוע מטיל ספק בקישוריהם של מומחים, אתה עובד עם מהנדסים, יש להניח שאתה לומד לברור מי מוכשר יותר ומי קשקשן.
    זהו נושא מאד מעניין ואני מציע לך להקדיש מספר שעות מהנות ללמוד אותו. יש חוקרים שהקדישו את כל חיים לחקר אינטלגנציה על פי מדינות וקבוצות. אחד מהם אפילו איבד את הקביעות לכל החיים שלו כפרופסור באוניברסיטת קיסוס בלחץ הסטודנטים. הם נחשבים לגזענים כיום, אויבי האנושות.
    IQ איננו מודד את היכולת שלך לקנות בשוק. נעשו מבחנים שהראו שאנשים בעלי IQ נמוך מסוגלים לתפקד בחיי יום יום לא פחות ואף טוב יותר מאנשים בעלי IQ גבוה. IQ גבוה ממש כמו גנטיקה נותן לך יתרון. זה לא אומר שכל הארנבות בעלות האוזניים הגדולות ימלטו מהאריה אבל יש להן סכוי גדול יותר ובסופו של דבר כל הארנבות יהיו בעלות אוזניים גדולות. זו הסיבה שהאנושות מתפתחת ןמעניקה מטובה לכולם, טכנולוגיה, רפואה, מצב כלכלי טוב יותר, הכל תרומת האינטלגנציה לא בגלל הנכשלים. IQ מודד הצלחה במידה שווה ואינו מושפע מחינוך או רקע חברתי. אומנם כדבריך, אם החברה שלך מעודדת לחסוך כסף ליום סגריר, דבר שהIQ מודד, זה כמובן ישפיע עליך, אבל אז קשה למדוד מה הגנים ומה החברה, ביצה או תרנגולת, אבל זה לא משנה.
    הצבא האמריקאי לא לוקח אנשים בעלי IQ נמוך מ 80 כיוון שהם אינם יכולים לתחזק תפקיד. הסיבה שהשחורים חיים כפי שהם חיים היא אומנם בחלקה חברתית, אבל מי לא היה רוצה להימלט מחיים לא מוצלחים? ומי שיכול יברח ובורח אם יש לו את האינטלגנציה (יכולת). לאונרדו דה וינצ'י היה מצייר על החול אם לא היה לו כסף לבד ומכחולים. אין גאונים שלא הגיעו לידי ביטוי.

    הבה נפתח נושא חדש. רינגו טוען שלפעמים צריך לחיות בשקר מסיבות מוסריות. אני מקבל. בדומה הבה נדבר על התחממות האקלים. נושא היסטרי. (אולי תמריץ יפתח רשומה מעודדת דיון בנושא) בועידת האקלים בפריז ב 2015 הוסכם שהמדינות יבצעו צעדים לצמצום פליטת גזי חממה בערך ששוה ל 100 בליון דולר בשנה, אם הן יעמדו בכך, הטמפרטורה העולמית בעוד 100 שנה תהיה 0.19 מעלות פחות ממה שהיא אמורה להיות. זה נראה לכם הגיוני? תחשבו על הפגיעה בתוצר העולמי, לאן הכספים האלו יכלו ללכת לשימוש עדיף. (תקציב לשינוי קול לטרנסג'נדרים ולא לחולי סרטן) האם תחנות רוח חשמליות שוות משהו? פנלים סולרים? מכוניות חשמליות? כל אלו כלל לא מצמצמים גזי חממה. וגם אם העולם מתחמם, אז מה? יותר אנשים מתים מקור מאשר מחום. (פי 4 באירופה פי 40 במדינות מתפתחות). שטחי אדמה לכריה וחקלאות נחשפים וכו.. זהו נושא שממש כמו הצעדים נגד גזענות איבד את ההגיון ויצא מכל פרופורציות ובניגוד לאינטרס האנושי ולתמריץ הכלכלי, היסטריה אופנתית.
    על פי רוב אנשים שיכולים יוצרים, אנשים שאינם יכולים מעבירים ביקורת שלילית. החיים מלאים באנשים שמעבירים ביקורת על כל צעד כדי להראות שהם חכמים יותר מהיוצרים ולכאורה באים להציל את העולם מהטעויות שלהם. זה מה שקורה אצל הליברלים זה הרס לשמו, מקלות בגלגלי המכונה.

    אהבתי

  35. ארנ
    העובדים הזרים השחורים שמגיעים לארץ הם אכן במצב סוציואקונמי נמוך אבל מבין האנשים מרקע סוציואקונומי נמוך הם אנשים בעלי יוזמה שבאו לשפר את מצבם ומלבד זאת יש את הברירה מעשה ידי אדם שמכאן מנסים להביא את היותר טובים שבהם

    אהבתי

  36. רינגו
    מסכים לכל מה שאתה אומר עם זאת השימוש במינוח "האמירה כי כל בני האדם שווים היא שקר, אבל כזה שעדיף להאמין בו." קצת מסוכן לטעמי, המינוח 'כל בני האדם שוים' משמש את הפרוגרסיבים היום לשויון בתוצאות ולטרללת מטורפת. צריך למצוא איזה מינוח שמצד אחד לא יעורר דחפים גזעניים לא מוסריים כלפי קבוצות שיש להם פחות כישורים אבל מאידך לא ידחוף לכיוון של כולם אותו דבר. משהו כמו 'לכל בני האדם יש נשמה גדולה ונפלאה'

    Liked by 5 אנשים

  37. דאוד
    היות והסכמנו שגם לסביבה יש השפעה על האיי קיו, קשה להשוות בין שחורי ארהב ושחורי אפריקה. תנאי הפתיחה של השחורים האמריקאים, גם אם נחותים ביחס ללבנים, טובים לאין שיעור והם נהנים ממזון, שירותי בריאות ומערכת חינוך שהאפריקאים אפילו לא חולמים עליהם.
    לגבי האפריקאים, אל תשכח שגם שם עבדה יד אנושית בברירה גנטית: הקולוניאליזם דאג לחסל כל מי שיכל לאיים עליו ולשמר מי ששרד עבודת פרך במכרות יהלומים (ראה למשל מעשיה של בלגיה בקונגו, שם נענש עובד שהואשם בגניבה בכריתת ידו של ילדו!).
    אם היה מגיע פולש זר לישראל ומחסל את כל האליטה האינטלקטואלית, גם פה היה נותר עם די טיפש.

    Liked by 1 person

  38. לגבי הדת כשקר שכדאי להאמין בו, זו שאלה של השקפה. אם חושבים שהאמונה בדת משפרת את החברה ואת חיי בני האדם אז כן, שווה להאמין בה.
    אני אישית אינני דתי אבל יש לי חברים דתיים שהאמונה עושה להם טוב, גם אם ברמה הרציונלית הם לא משוכנעים באמיתותה.

    אהבתי

  39. משה
    כשאני אומר כל בני האדם שווים אני מתכוון במובן שהתכוונו מנסחי החוקה האמריקאית.
    זה שפרוגרסיבים גוזרים מהאמירה הזו כל מיני מסקנות מטורללות, כגון שמדינת ישראל צריכה להעניק למהגר לא חוקי מאריתריאה את אותן זכויות שהיא מעניקה לאזרח יליד הארץ, זה כבר לא בשליטתי…
    דאוד
    לגבי נושא האקלים אני אישית חושב שפעילות האדם אכן גורמת להתחממות אבל איני שותף להיסטריה שטוענת כי ההתחממות צפויה לגרום אסון נוראי. אני מאמין שהאנושות תשרוד ותסתדר יפה. מצד שני, הרס הטבע והסביבה מכאיבים לי לא בגלל דאגתי לבני האדם אלא בגלל אהבתי לטבע ועל כן אני שמח אם ההרס הזה יצומצם, גם אם ממניעים לא נכונים.

    Liked by 2 אנשים

  40. כולם מסכימים שהרפובליקנים מובילים כרגע במירוץ לבחירות האמצע אבל הסוקר הזה נראה לי מוטה ולא אמין.

    אהבתי

  41. רינגו, כמובן כמובן שתנאי הפתיחה של השחורים האמריקאים עדיפים, וזה גם מראה עד כמה מידת ההשפעה הסביבתית על ה IQ זניחה. רוברט סאוול לבדו מעלה את הIQ הממוצע בלפחות 2 נקודות. אובמה רק חצי שחור.
    לא בכל מקום באפריקה היה קולניאליזם ולא בכל מקום הוא היה הרסני. יתכן אפילו שהוא נתן אפשרות קידום למוכשרים. מי שהיה אידיוט הלך להתנפל עם בומרנג על קולניאליסטים מצוידים ברובים שממילא היו עצבנים מהיתושים, החכמים הפכו לפוליגמים ונשאו לאשה את האלמנות מה שעלול להפריע לחישובים הגנטים שלך.
    ואיך נתייחס למכת המוסלמים שמציפים את אירופה? IQ נמוך? או תרבות האיסלם?
    ולמאזיננו שלא פתחו את הרדיו בשבת:
    IQ and the Wealth of Nations הוא ספר משנת 2002 של הפסיכולוג ריצ'רד לין ומדען המדינה Tatu Vanhanen. המחברים טוענים כי ההבדלים בהכנסה הלאומית (בצורת התוצר המקומי הגולמי לנפש ) נמצאים בקורלציה עם הבדלים במנת האינטליגנציה הלאומית הממוצעת(IQ). עוד הם טוענים שהבדלים בממוצע מנת המשכל הלאומית מהווים גורם חשוב אחד, אך לא היחיד, התורם להבדלים בעושר הלאומי ובשיעורי הצמיחה הכלכלית .
    https://en.wikipedia.org/wiki/IQ_and_the_Wealth_of_Nations
    נו באמת, על מה אנחנו מתווכחים? שאדם חכם מצליח יותר מאדם טיפש? לזה צריך הוכחה אמפירית? זו ההגדרה.

    אפשר להל"ן לראות שלמעלה ממחצית המדינות הן בעלות IQ ממוצע של 83 ומטה, ולכן רובן אינן בעלות משטר דמוקרטי ואם לקבל את טענתו של ארן היה ראוי להן לקבל מטפל סיעודי, אולי מנדט בריטי שהיה משפר את מצבן הכלכלי ובטחונם החברתי של רוב האזרחים (ומכניס אגב כך מרוצי סוסים והימורים). הIQ הממוצע של הפלסטינים הוא 77.69 ובכל זאת לא יכולנו להם.
    אין אף מדינה אפריקאית מעל 83, והציונים הנמוכים בדרום אמריקה מראה שאין קשר בין כדורגל ל IQ.
    https://www.worlddata.info/iq-by-country.php

    ובברכת "לכל בני האדם יש נשמה גדולה ונפלאה" שבת שלום!!

    אהבתי

  42. הטענות שלעמים מסויימים יש איי. קיו. נמןך מ-80 נראות לי מאוד לא נכונות. לפני עשרות שנים קראתי ספרי פסיכולוגיה בהם הגדירו אדם שהאיי. קיו. שלו הוא 60 ומה כמפגר כלומר כאדם שלא מסוגל לתפקד בצורה עצמאית וחוסר התפקוד שלו הוא ממש בולט. אדם שהאיי. קיו. שלו מעל 80 הוגדר כאדם שמסוגל לתפקד עצמאית. לגבי אילו שהאיי. קיו. שלהם הוא בין 60 ל-80 אינני זוכר מה היתה ההגדרה.
    אבל אפילו אם נניח שאדם עם איי. קיו. ביין 60 ל-80 מסוגל לתפקד עצמאית וחוסר התבונה שלו אינו בולט, עדיין די ברור שכאשר האיי. קיו. הממוצע של אוכלוסיה מסויימת הוא 77 – 78 – אז כמות המפגרים בה תהיה עצומה. לפחות פי 10 מאוכלוסיה ממוצעת בעלת איי. קיו. 100.
    לא נראה לי שזה המצב אצל תושבי אפריקה.

    לדאוד אל-נטור:
    אני בהחלט מטיל ספק בהשערותיהם של חוקרים כאשר משהו נראה לי לא הגיוני או שנראה לי שאי-אפשר להשיג מידע נכון עליו. למה שלא אטיל ספק? המדענים טענו פעם שקיים חומר בלתי נראה באויר שקראו לו "אתר". הם שינו את גיל כדור-הארץ כמה פעמים במהלך המאה ה-20. הם שינו את דעתם על התפתחות האדם כמה פעמים במאה ה-20. אז מדוע לא יתכן שהם לא ישנו את דעתם בעתיד שוב? מדענים יכולים לטעות כמו כל בני-האדם. מדענים יכולים לשקר כמו כל בני-אדם. גם הטענה שיש להם ביקורת מצד עמיתיהם לא מספיק משכנעת. קהילות שלמות של מדענים עשויות לשקר כדי לרצות את אדוניהם שבשלטון.

    אהבתי

  43. מכל העולם מתקשרים ללמוד מהמקום הראשון

    אהבתי

  44. חייל נתניהו לא היה יכול לעצור את האומיקרון גם אם היה עושה סגר הדוק יותר מהראשון, הוא פשוט מדבק מדי. ברגע שהיו משחררים את הסגר כולם היו נדבקים שוב, וחיסון מתאים לא יגיע מספיק מהר. למזלנו האומיקרון משמעותית פחות בעייתי בהשוואה לזנים הקודמים, ולפי כל הנתונים לא יהיו יותר חולים קשה מבגל הקודם, כנראה פחות – וגם המחלה ה"קשה" קלה יותר ואחוז המחלימים גבוה יותר. נראה שבתוך שבועיים שלושה כבר נהיה אחרי הגל הזה, כך שבינתיים ההחלטות של הממשלה סבירות.

    Liked by 2 אנשים

  45. אגב כתבתי נתניהו, זו לא טעות. חייל רומז שהממשלה הקודמת תפקדה טוב יותר ואני טוען שהאסטרטגיה הנוכחית כנראה אופטימלית למצב.

    Liked by 1 person

  46. arn אנשים שגרים באפריקה בחברה בה האינטלגנציה היא 77-78, לא גרים בתל אביב. אין להם צורך ללמוד נהיגה, להתמודד עם תשלום בעזרת אפליקציה, מיסים, תורים במשרדי ממשלה. כלל החיים סביבם הם די פשוטים.
    אם תתבונן בטבלאות תראה שהערכות לגבי מצריים הן 76-83. גם אצלם יש הרבה מאד אנשים שכנראה מסוגלים לבצע פעולות בסיסיות, אבל אם יש 100 מליון מהם ימצאו מספיק שהם מעל הממוצע וידעו ללמוד להפעיל טנק.
    הרבה מהשחורים בארה"ב גרים בגטאות. אם תשווה את הIQ שלהם לIQ של מדינות אפריקאיות לאורך החופים משם הגנטיקה שלהם, תראה שאין הבדל רב, מה שאולי ישכנע את רינגו שחברה משחקת תפקיד לא גדול בהשפעה על IQ. הסיבה שהשחורים גרים בגטאות היא שהם אינם יכולים לתפקד בסביבה מורכבת.
    אגב כך גם בהודו. מספר התושבים בה כשל סין אבל הבדלי הIQ כ 25 נקודות וזה פער עצום, לכן היא לא תהיה מעצמה והיכולת שלה להשתפר מצומצמת מאד. אם תסתובב בהודו ובסין ותתבונן בתושבים ההבדל בהתנהגות היום היומית ניכר.
    אני מקבל את דבריך אלי ומסכים, אבל זה מחייב אותנו בכל תחום להקדיש זמן וללמוד את הדברים לעומק. בהרבה מקרים אנחנו שופטים על פי ניסיון החיים שלנו שהוא לא באותה חברה ולא באותם תנאים וההנחות שלנו מוטעות באופן בסיסי. התנסות בדברים יוצאי דופן גורמת לנו להבין עד כמה אנחנו לחלוטין לא בכיוון ולא מסוגלים להבין ולשפוט. לכן אין לנו ברירה אלא ללמוד לקבל עצות מבעלי נסיון. אי אפשר לחיות בחוסר אמון מוחלט בכל דבר. בפוליטיקאים כן אפשר במדע לא, צריך לגבש דעה, למרות שאם תקשיב לחצי השני של שיחת היוטיוב שיאיר העלה, היא תומכת בדעתך. אי אפשר להאמין לכלום גם בתחום המדע.

    אהבתי

  47. אוף טופיק,

    עידו נתניהו מראיין את מחבר הספר המהפך.

    עידו נתניהו ביקורתי למדי כלפי מנחם בגין.
    ביקורות מעניינות כיון שעידו נתניהו הוא אדם נבון, שתוקף את בגין מימין, ובמקרה הוא גם אחיו של ראש הממשלה לשעבר.

    הראיון עוסק בנושא הסכם השלום עם מצרים והיכולת של בגין לעמוד מול לחצים אמריקאים (וטוען שלא ניתן לעשות זאת בלי להפעיל בתוך ארה'ב לחצים נגדיים), בנושא האדרת המערכת השיפוטית (שהגנה בזמנו על האופוזיציה למפאי) וחיזוק היתר של כוחה (כולל דיון במסקנות הפוליטיות של ועדת השופטים שחקרה את הטבח בסברה ושתילה) ועוד.

    אגב, זהו ערוץ חדש יחסית (כחודש) שגיליתי רק לאחרונה.
    שני הראיונות הקודמים הם עם אמנון לורד.
    נושאם העיקרי הוא השמאל הקיצוני במאה השנים האחרונות, (כולל בישראל, דרום אמריקה וארה'ב) + הדרכים בהם די הצליח להשתלט על מפלגות (כמו מפלגת העבודה אצלנו והמפלגה הדמוקרטית בארה'ב) , על תחום התרבות והאמנות, על האקדמיה, על מערכת המשפט ועוד.

    מומלצות לצפייה למתעניינים בשמאל.

    Liked by 1 person

  48. אבישי בן חיים אובססיבי לשני מנהיגי ישראל השניה מתוך הליכוד בגין וביבי, והעיר על כך שביבי לא נוהג להזכיר לחיוב את בגין.

    Liked by 1 person

  49. לתמריץ,
    הכפיל המופלא של אבישי בן חיים על עסקת הטיעון.
    כולל אזכור, אם כי חטוף, לבגין.

    Yaniv Biton (@yanivbiton9) https://twitter.com/yanivbiton99/status/1484059416592801792?s=20

    Yaniv Biton (@yanihttps://twitter.com/yanivbiton99/status/1484059416592801792?s=20

    (אם הקישור נפגם: ארץ נהדרת, יניב ביטון, אב'ח נגד עסקת הטיעון)

    אהבתי

  50. amehaye,
    יש עוד אפשרויות במרחב שבין סגר לברדק. מה עשתה הממשלה חוץ מלבלבל את האזרחים? מציע לך לחזור ולקרוא מה שכתבת בגלים הקודמים

    אהבתי

  51. חשוב.
    למרות שמספק מספר סיבות לא לישון טוב בלילה.

    טענות, מעוררות מחשבה, כנגד מספר קונספציות בסיסיות של מדינת ישראל ושל צה'ל.
    לדוגמא:
    – קונספציה שיחידות עלית עם ציוד מאוד משוכלל ויקר יותר מאשר מפצות על הזנחת מאסות צבא ענקיות באיכות בינונית (זלזול אסטרטגי ב"דוקטרינה הסובייטית" של חשיבות של מסות ענקיות באיכות בינונית)
    – וויתור על ההגמוניה במזרח הים התיכון לטובת טורקיה ומצרים
    – אי התאמה למלחמה בעולם שבו לכל האויבים, כולל יחידות קטנות של טרוריסטים, שפע טכנולוגיות חבלה וסיכול זולות יחסית (כמו טלפונים חכמים, מלט'ים, חוסמי גי.פי.אסים וכד')
    – אי הכנת האוכלוסיה, ובעיקר באזורי ספר (כולל צירי תחבורה ליד ערים ערביות), למלחמה מרובת הפתעות. (כולל אי הקמת "משמר לאומי", אי חלוקת נשק לאזרחים, חוסר חינוך האוכלוסיה להצטייד מראש למספר ימים ללא רשת חשמל וללא מזון ועוד)
    – התעלמות מהפגיעות הנובעת מריכוז רוב האוכלוסייה היהודית בשטח קרקע מצומצם והרחק מהאוכלוסייה ערבית. מדיניות ממשלתית שלמעשה מחבלת במטרה של פיזור האוכלוסייה.

    Liked by 4 אנשים

  52. אני מאוד בספק שנתניהו "נחלש והחליט לוותר וללכת על עסקה".
    אני חושב שהוא מייצר frame לסיפור שלו. הוא קובע את גבולות הגזרה כלפי הציבור וכלפי השופטים בכך שהוא לא מוכן לקלון.
    לדעתי הוא יצא חזק מהמהלך הזה. הוא יצר תפיסה בציבור שהוא עשה משהו לא בסדר, אבל לא כזה שלא ניתן לתקן ובוודאי לא כזה שימנע ממנו לכהן כראש ממשלה.
    גם הסקרים מלמדים שהמנדטים שלו לא נפגעו מהמהלך.

    להערכתי לא תהיה עסקת טיעון עם מנדלבליט, אבל אם יחשפו עדויות נוספות במשפטים שהמערכת "חיפשה אותו" (ולכל הפחות הוא ישכנע את הציבור בכך) – היועמ"ש הבא יחתום על עסקת טיעון בתנאים של נתניהו.
    לדעתי זאת הטקטיקה של נתניהו.

    Liked by 1 person

  53. לגבי תרחישים לפיצול ארצות-הברית:
    קשה להאמין לזה כי נראה לי שברוב המדינות (ואולי בכל המדינות) שהצביעו לדמוקרטים יש לפחות 40% שהצביעו לרפובליקאים וההפך. מצב כזה אומר שכל שרוב מדינות ארצות-הברית מפוצלות בתוך עצמן. חוץ מזה סביר להניח שמרבית הדמוקרטים והרפובליקנים מבינים שפיצול יביא לסופה של ארצות-הברית כמעצמה עולמית.
    כמובן אי-אפשר לדעת מה יקרה. אני לא צפיתי (וככל הזכור לי אף אחד לא צפה) את התפרקותה של ברית-המועצות. עד כה כל ההתפרקויות של האימפריות קרו בגלל שהותקפו ע"י אויב חיצוני חזק יותר או בגלל מרד נרחב ביותר של העמים הכבושים. זה לא מה שקרה בהתפרקותה של ברית-המועצות.

    Liked by 2 אנשים

  54. חייל אני זוכר מה כתבתי בגלים הקודמים. הטענה שלי היא שהגל הזה שונה – גם מבחינת הסיכון, שהרי מדובר בסיכון נמוך בסדר גודל, וגם מבחינת קצב ההדבקה, שגבוה בסדר גודל מהגלים הקודמים. לכן אסטרטגיה שונה מוצדקת לדעתי במקרה הזה.

    אהבתי

  55. ענין פגאסוס מעלה שוב נושא שדנו בו בעבר, בענין הטלפון של אפי נווה כמו גם הטלפונים של יועצי נתניהו. הנושא היה מה חשוב יותר, הזכות לפרטיות או החתירה לצדק. בעבר תמכתי בכך שבמקרים מסוימים החתירה לאמת חשובה מהזכות לפרטיות. אני עדיין חושב כך, אולם בהחלט יש צורך באיזשהם איזונים ובלמים, ויש לי הרושם שלא היו מספיק כאלה במקרה פגאסוס.

    Liked by 2 אנשים

  56. amehaye,
    על איזו אסטרטגיה אתה מדבר?
    התוכנית לבדיקות PCR המוניות קרסה
    התוכנית לחיסוני ילדים קרסה
    התוכנית לבידודים קרסה
    תוכנית התו הירוק קרסה
    מערכת החינוך קרסה
    מספר ענפי כלכלה קרסו ללא סגר יזום
    מספר המתים הוכפל כל שבוע מאז החל הגל. בשבוע האחרון נפטרו למעלה מ100
    מספר החולים קשה מגיע כבר ל800 ואנחנו עדיין לא בשיא.
    ישראל המדינה המערבית הכי לא מתפקדת (בעבר היתה בין 5 המוצלחות)
    העיקר, הצלחתם להעביר את חוק החשמל

    אהבתי

  57. אודי לבל מבין בגנרלים ישראלים
    מביטחוניסטים לסוציולוגים
    רמטכ"לים, אלופים וראשי שב"כ פורשים הם לרוב "אלופים מודאגים" – לא מן המציאות הצבאית האיומה שהותירו אחריהם, אלא מהתרחשויות במגרשים אשר לא היתה להם כל נגיעה, אחריות או הבנה בהם
    https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/7282801

    Liked by 3 אנשים

  58. מאוד ממליץ על הטור של אודי לבל שחייל קישר אליו.
    מאוד משקף את מה שקורה.
    בשולי הדברים, אני מצטרף לדרישה לתארים צבאיים ועדיף הנדסיים לאנשי צבא, במקום תארים במדעי החברה.

    אם ראשי המערכת הביטחונית לומדים "מבוא לסוגיות בחברה הישראלית" ו"אי-שיווין מובנה בחברה הסטרייטית והמפלה בישראל", במקום מאזני מסה ומתמטיקה בסיסית, מה לנו כי נלין שהם עסוקים בלהיות מודאגים במקום להעניק פתרונות צבאיים (כשתחת ידיהם תקציבי עתק)?

    Liked by 2 אנשים

  59. אהבתי

  60. עוד פיסת מידע עצובה על מה שמתרחש במדעי החברה באוניברסיטאות.
    לי לא ידוע (היסטורית) על מצב שכזה שבו האקדמיה, ובכלל ההשכלה ויצירת וצבירת הידע במובן הרחב, הייתה בכזה מצב של התאבדות קולקטיבית.
    https://nationalpost.com/opinion/jordan-peterson-why-i-am-no-longer-a-tenured-professor-at-the-university-of-toronto

    Liked by 3 אנשים

  61. לכל מי שחושב שיש הבדלים גדולים בין הגעים מבחינת איי. קיו.
    איך תסבירו את העובדה שלפני 1000 שנה העולם הערבי היה יותר מפותח מהעולם האירופאי (מבחינת שירה, תרבות, מתמטיקה)?
    איך תסבירו את העובדה שלפני שהעמים שמרכיבים את מערב אירופה כיום, היו לפני 1600 – 1700 שנה סתם שבטים פרימייטיביים שחיו מחוץ לעולם התרבות (עולם זה היה מורכב מהאימפריה הרומית, האימפריה הפרסית ואולי סין והודו (שאז לא היו ידועות)). שבטים אלו פלשו למערב אירופה במאה החמישית לספירה וכנראה במהלך ההיסטוריה הם התערבבו עם התושבים המקומיים (אבל הפולשים היו השליטים והמנהיגים). בגרמניה כבר לפני כן היו שבטים פרימיטיביים כך שזה היה תערובת של פרימיטיביים עם פרימיטיביים.

    Liked by 3 אנשים

  62. רוב הדמויות החשובות של העולם המוסלמי בימי הביניים לא היו לדעתי ערבים אלא פרסים או ספרדים. בכל אופן הבדלי אייקיו יכולים להשתנות במרוצת הדורות. זה המשמעות של אבולוציה. למשל יהדות אשכנז כולה מגיעה מ-300 בני אדם שחיו במאה ה-13. לא הייתה להם אז חשיבות גדולה אבל צאצאיהם עתידים לזכות בחמישית מפרסי הנובל. אמנם ביחס לאפריקה ניכר שמאז ומעולם תושביה לא נחשבו כבעלי יכולת להתחרות קוגניטיבית.

    Liked by 1 person

  63. תמריץ,
    אני חושב שאתה נותן יותר מדי משמעות ליחידים על-פני הכלל, החברה, והתרבות השלטת.
    כלומר ברור שיחידים הם הממציאים של ידע ייחודי, טכנולוגיות או מחשבות פורצות דרך. אבל בכדי שכל אלו יחלחלו ויהפכו למציאות צריך תרבות שתאמץ אותם ותממש אותם. וייתכן שגם בכדי שיחידים אלו יפתחו ידע או מחשבות ייחודיות – צריך תרבות סובבת שתאפשר זאת.
    ולכן התשובה "רוב הדמויות החשובות של העולם הערבי בימי הביניים היו פרסים או ספרדים ולא ערבים" (אם היא בכלל נכונה) אינה עונה לשאלתו של arn.

    Liked by 1 person

  64. צריך היכרות מעמיקה משיש לי עם תור הזהב המוסלמי בשביל לחוות דעה מעמיקה על מצב העולם הערבי הזה מבחינת התפתחות אינטלקטואלית.. בכל מקרה באלף שנה הכול יכול להשתנות.

    אהבתי

  65. תמריץ (וכן דאווד),
    אתם נותנים משקל קל מידי להבדלים תרבותיים. מבחינה גנטית ההבדל בין הרומים לגרמנים לא היה קיים לדעתי ועדיין העמים הברבריים הגרמניים (וכן המדינות האיטלקיות אחר נפילת האימפריה) לא הצליחו לאמץ מוסדות רומיים בסיסיים כמו מס קבע, צבא קבע ורעיון האזרחות במשך 1000 שנים לאחר נפילת האימפריה הרומית. זה לא אומר שלגנטיקה אין השפעה על אינטליגנציה אבל להעמיד הכל על גנטיקה זה מפוקפק משהו. את הכישלון של אפריקה לאמץ מוסדות מערביים אפשר בקלות לתלות בהבדל התרבותי. אפילו מדינות עם אוכלוסייה מתקדמת לכאורה כמו סין ורוסיה מתקשות לאמץ מוסדות מערביים. גרמניה לא נעשתה מערבית עד שהפסידה באופן מוחץ במלחמת העולם השנייה (והיום בשאלה של רוסיה מול אוקראינה גם זה לא ברור). גם סוגיות שאתה נדרש להם הרבה כמו החולשה של שחורים בארה"ב או העמים הערביים במבחני פיז"ה ניתנים להיות מוסברים באופן שונה ממה שאתה מסביר (אולי אני אקדיש לכך פוסט בעתיד). הפתרון הגנטי הוא מפתה אבל חולשתו בצידו שהוא מביא להתעלמות מגורמים אחרים הקיימים במקביל.

    Liked by 3 אנשים

  66. חייל,
    הסיבה שאני רוצה שהחרדים יתחילו להתגייס זה במידה רבה כי אני רוצה לחזור למודל הסובייטי שמתאר גרשון הכהן. כל עוד שיעורי הגיוס שלהם נמוכים הצבא נמצא בפער של כוח אדם שדוחף אותו עוד יותר לכיוון מודלים צבאיים אחרים. מה שאתה ויאיר כתבתם על גנרלים, אין חולק. אחד מגדולי הגנרלים במלחמת העולם הראשונה ג'ון מונאש היה בכלל מהנדס אזרחי כשפרצה המלחמה. אולי הגיע הזמן לדרוש מהקצינים שלנו ללמוד אך ורק הנדסה או מדעי הרוח. מדעי החברה זה פשוט הרסני לחבורה הזו.

    אהבתי

  67. ליאיר,
    כתבת: " …. לי לא ידוע (היסטורית) על מצב שכזה שבו האקדמיה, ובכלל ההשכלה ויצירת וצבירת הידע במובן הרחב, הייתה בכזה מצב של התאבדות קולקטיבית."
    ——————-
    במאמר שהבאת פוטין, בכבודו ובעצמו, משווה את "מהפכות הצדק החברתי" במערב הנאור (כולל באקדמיה של המערב) ליומרות "הרוחניות" של המהפכה הבולשוויקית.

    השוואה שמעוררת חלחלה בכל מי שמכירים את השלכות המהפכה הבולשביקית. כולל על המדע של בריה'מ והאקדמיה שלה.

    ההבדל הוא שרוסיה של תחילת המאה ה 20 הייתה מדינה טוטליטרית ודי מפגרת. מכאן שההתאבדות שלה לא הייתה מגובה רב. להבדיל מההתאבדות הנוכחית של המערב העשיר והמתקדם.

    אגב, המדע הבולשוויקי ניסה להתכחש לכל ההשפעות גנטיות ולאבולוציה. כל מה שעלול לסתור את הדוגמה המרקסיסטית שמעט מניפולציות (מוצדקות כמובן) בסביבה, בכלכלה ובתרבות יוכלו להביא ליסוד עולם חדש מופלא.

    חלק מדבריו של פוטין:
    " … Vladimir Putin himself is capitalizing on this woke madness? Anna Mahjar-Barducci at MEMRI.org covered his recent speech. I quote from the article’s translation: “The advocates of so-called ‘social progress’ believe they are introducing humanity to some kind of a new and better consciousness. Godspeed, hoist the flags, as we say, go right ahead. The only thing that I want to say now is that their prescriptions are not new at all. It may come as a surprise to some people, but Russia has been there already. After the 1917 revolution, the Bolsheviks, relying on the dogmas of Marx and Engels, also said that they would change existing ways and customs, and not just political and economic ones, but the very notion of human morality and the foundations of a healthy society. The destruction of age-old values, religion, and relations between people, up to and including the total rejection of family (we had that, too), encouragement to inform on loved ones — all this was proclaimed progress and, by the way, was widely supported around the world back then and was quite fashionable, same as today. By the way, the Bolsheviks were absolutely intolerant of opinions other than theirs.

    Liked by 1 person

  68. מצטרף לטענה של י.ד. ואנסה לתמצת אותה אחרת:
    ניתן להסביר הבדל בין אומות והצלחתן בגלל סיבות גנטיות אם ההבדלים ב-IQ הם משמעותיים (15-20 נק' הבדל. לא יודע להגיד בדיוק כמה). במקרה שכזה הבדלים תרבותיים יכולים להיות מוסברים בידי הבדלים גנטיים (ולא להיפך).
    אבל לנסות להסביר הבדל בין אומות כשההבדלים ב-IQ קטנים זה מאולץ, ובמקרה שכזה קשה לקבוע מה משפיע על מה.

    במובן מסוים זה כמו ביחידים. הבדל גדול ב-IQ בא לידי ביטוי בהבדל בהצלחה. על הבדל קטן ב-IQ אפשר למסך בעזרת מאמץ יתר, נחישות, הרגלי עבודה נכונים, בקשת עזרה מאחרים, התארגנות נכונה, עבודת צוות …. ושאר פרמטרים שהם יותר תלויי תרבות והתנהגות.

    Liked by 1 person

  69. י.ד.,
    גם אני תומך (חלקית) במודל של גרשון הכהן אבל גיוס חרדים הוא חלום באספמיא. העולם החרדי בנוי על התבדלות ולכן לא יסכים להתגייס. מכל מקום, אין היום בעייה של כח אדם. מספר האוגדות המתמרנות של זרוע היבשה של צה"ל קוצץ לכדי חצי מהמספר שהיה לה בזמן משל"ג. מאז האוכלוסיה המתגייסת גדלה בלמעלה מפי 2. כלומר, מיצוי הכח הורע ביחס של 1 ל4. מה שנדרש כדי להתקדם בכיוון שאתה רוצה זה לא גיוס חרדים אלא השתלת מח לגנרלים

    Liked by 1 person

  70. נחמד שהמאמץ של חברי אתר ממרי פורץ אל מעבר לביצה המזרח-תיכונית שלנו (ולתחומי יחסי חוץ) ומגיע גם לאדם כמו ג'ורדן פיטרסון שעסוק בנושאים אחרים.

    Liked by 1 person

  71. חשבתי על ההבדל בין קורונה לבין רעיונות פרוגרסיבים הרסניים (כדוגמת הדוגמה שהביא פיטרסון) כי בשני המקרים ניתן לנסות לתאר את דינמיקת ההפצה.

    קורונה היא תופעה טבעית, שנתקלת בקרקע המציאות במהלך התפתחותה.
    כיון שהקורונה מתמודדת והתמודדה מול מליוני בני-אדם בעולם (שגם להם תגובות טבעיות, מערכת חיסונית טבעית וחיסונים מלאכותיים) – לכן (ככל הנראה) הגלים הקשים של הקורונה מאחורינו ולא לפנינו (גם אם זאת לא בשורה ברמת יחידים שעדיין יפגעו ואף ימותו ממנה).
    כך היה עם השפעת ועכשיו עם הקורונה. האנושות מגיעה לשיווי משקל עם המחלה. כזה שמאפשר לוירוס לשרוד בעתיד אבל לאנושות להתקיים (כמעט) כרגיל.
    במגיפה טבעית כמו קורונה יכולים להיות הבדלים בין האנשים, בגלל הבדל בצורת החיים וברמת החשיפה, אבל כל אדם שנחשף לוירוס ויכל לו – הוא מוסיף לחסינות העדר הכללית ותורם גם למי שחשוף פחות למגיפה.

    המחשבה האנושית אינה כזאת. אין לה גבולות ממשיים (וזה מקור כוחה ועוצמתה גם במובן החיובי). לכן היא לא צריכה להיתקל בקרקע המציאות אם היא נכנסת לראש של אנשים.
    היא תוקפת את כולם אבל יכולה לשרוד בעיקר אצל האליטות, כי הן (בשונה מכל השאר) מסוגלות להתחמק מההשפעות השליליות שלה.
    מנגד, הציבור הרחב נמצא בכלל מחוץ למגרש ורק האליטות הן אלו שמקבלות את ההחלטות בנוגע למחשבות החדשות / האידיאולוגיות החדשות.

    כל אלו מובילים למסקנה שהגלים הקשים של הפרוגרסיביות עוד לפנינו.

    Liked by 1 person

  72. דימוי מעניין יאיר, אבל האם חשיבה פרוגרסיבית לא נתקלת בקרקע המציאות? מה עם הזינוק בפשיעה בארה״ב, סין ורוסיה שמנצלות את החולשה האמריקנית, הנדידה של ההיספנים לרפובליקנים וכו׳

    אהבתי

  73. החשיבה עצמה לא נתקלת בקרקע המציאות כיון שנושאיה (האליטות) מצליחים להתחמק מההשלכות הללו.
    זינוק בפשיעה פוגע פחות בשכונות יוקרה מגודרות, ההתגרות הסינית והרוסית לא מגיעה לשם כמעט בכלל. מי שסובל אלו השכבות שמחוץ לאליטה. אבל היכולת שלהן להשפיע נמוכה מאוד.

    Liked by 2 אנשים

  74. החשיבה עצמה לא נתקלת בקרקע המציאות כיון שנושאיה (האליטות) מצליחים להתחמק מההשלכות הללו.

    האם זה איננו פוגע באיליטיה בצורה מעט שונה? אבל לא פחות, אולי אף יותר. הם עובדי בנקים, בעלי חברות, פוליטיקאים. ההכנסה שלהם באה מלמטה, מהחברה. הם אינם מעונינים שהמצב ישתנה, הם אינם מעונינים באנרכיה. ועל פי רוב כשיש שינויים חדים יש ביקורת כלפי השולטים המנותקים מהמציאות.
    ההשואה שלך של הקורונה למחשבה אנושית לא מוצלחת (פרט לזה שמחר יכול להגיע ואריאנט קטלני יותר). המחשבה האנושית מגיעה לידי ביטוי בחברה. החברה מגיבה. כרגע המטולטלת נעה בחדות מדי לשמאל ויש כבר תגובות של חוסר שביעות רצון.

    אהבתי

  75. דאוד,
    אדייק יותר:
    "החשיבה עצמה לא נתקלת בקרקע המציאות כיון שנושאיה (האליטות) מצליחים להתחמק מההשלכות הללו יותר מאשר הציבור הרחב מצליח להתחמק".

    הנקודה היא שכל שינוי משפיע, אבל לאליטה יש את הכוחות לנתב את השינוי לכיוונן.
    למשל, אימוץ תפיסות inclusion בתאגידים מסיבות קפיטליסטיות.
    inclusion מאפשר שכירת עובדים בשכר נמוך יותר. ההנהלה הגבוהה בתאגידים (אליטה) מרויחה מהמהלך הזה. כל השאר פחות.

    אהבתי

  76. inclusion אינני יודע מה הוא המונח. האם הכוונה שלך שצרוף עובדים שחורים נכים מיעוטים וכן מאפשר מתן שכר נמוך?? אם זה היה כך, היה תמריץ כלכלי לגיס אותם משכבר, הם יותר עול מאשר ערך מוסף.
    ההשוואה שלך לוירוס מהנה אך קצת מיסטית. אתה מניח שהוירוס בעל איזה שהוא מנגנון שרידות הגיוני, כוונתו להתרבות מבלי להרוג את כל המארחים. אבל זה לא כך. הכוונה שלו להתרבות -משמע להרוג. בעבר קבוצות היו נפרדות כך שאם הקבוצה מתה כולה, מת הוירוס. כיום אנחנו כפר גלובלי ובהחלט יצוץ וירוס שיהרוג את כולנו עד תום החברה האנושית ואת עצמו. חוסר היכולת שלנו באמצע המאה 21 כשכולנו מדברים על להפוך בני אלמוות אלוהיים בעזרת המדע והשכל חסר הגבולות שלנו בשעה שאנחנו לא מצליחים להתגונן מפני שפעת, לא בעזרת תרופות ולא בעזרת התבדלות היא סימלית, מזכירה אירועים תנכיים בהם האלוהים מעמיד את האדם על מקומו. הביטוי "קיקיוני", וירוס קיקיוני מפרק את העולם, כנראה בא מסיפור יונה הנביא שיושב תחת הקיקיון, אפילו לא עץ, צמח זניח, שמסוגל להשפיע על כל התוכניות הגדולות של האדם.

    האם למחשבה האנושית אין גבולות ממשיים? זה שלא הגענו לגבול יתכן ולא היה די זמן לכך. הריצה שלנו החלה רק עם המהפכה התעשיתית, עד אז זחלנו והלכנו. המהפכה התעשיתית התחילה לא מזמן. שמעתי אמש ראיון מוקלט עם אדם שנכח בזמן הרצח של לינקולן ויש לא מעט הקלטות של שחורים שהיו עבדים בשדות הכותנה. היסטורית ובוודאי אבולוציונית זה לא היה מזמן. האבא של אשתי נולד קודם למטוס ולרוכסן הבגדים והיא עדיין לא בגיל פנסיה. המוח מוגבל בגודל ומספר תאים ויש מספר סופי גם אם הוא גדול. ה IQ לא ממשיך לעלות.
    האיליטה הנוכחית חוזרת על ההסטוריה, התקופה הליברלית שחיינו בה רק מאז מלחמת העולם השניה יוצאת דופן וקצרה. הכלל הוא פאודליזם, אוטוקרטיה, בדרך כלל זה הסתיים במהפכות. כנראה שיש פה מחזור חיים כמו לזחל ופרפר. פשוט חיינו על קטע קטן של הגרף ואנחנו מסיקים מסקנות ממנו.

    אהבתי

  77. תתבונן בפיסיקה, שום דבר לא התחדש מאז שנות החמישים של המאה הקודמת. לא גילו שום דבר ושום פריצת דרך מאז. כל מה שיש התבסס על דברים שגילו אלברט אינשטיין ועמיתיו. אפילו בתחום התרופות רובן מתבססות על תרופות משנות החמישים וקודם. אנטיביוטיקה לדוגמה, זה שגילה אותה ראה מובילי גמלים מורידים ירוקת ממוסרות הגמלים ומשתמשים בה, אנחנו עוד עם אנטיביוטיקה. החידושים בתחום הגנטיקה תרופות אימיונוטרפיות עדיין בראשית הדרך והפריצה בתחום צר והיא רק כעת בשל הטכנולוגיה. גם יש חידושים בכלכלה כתולדה של התפתחות הטכנולוגיה, אבל בתחום הספרות? המוסיקה? התרבות? זילץ', הרומאים עברו אותנו, ימי הביניים והרנסנס מתקדמים יותר. ההתקדמות איטית היות שלמרות שיש הרבה יותר מאתנו אנחנו לא חכמים יותר מאשר אבותינו. כשנתגבר על המוות, האם זה ייתן לנו אפשרויות התפתחות בלתי מוגבלות? זה כמו ריצת 100 מטר, נוכל לשפר את התוצאה לנצח אבל יש לזה גבול.

    אהבתי

  78. אליטות מוגנות כי החוק זהה למוסרי והיות והשופטים שייכים לאליטות הם מזהים את החוקי עם המוסר של האליטות. אלרום מסביר זאת מצוין:
    http://myboudica.com/2022/01/25/%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a0-%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%99%d7%aa%d7%a8/
    רק כאשר הכנסת תחזיר לעצמה את הכוח להדיח שופטים ותדיח חלק גדול מהשופטים הפוזיטיביזם המשפטי יחזור.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: