עונת החגים הנוצריים הקרובה צפויה להיות, בדיוק שנתיים אחרי תחילת מגפת הקורונה, גם שיא המגפה וגם סוף המגפה בארץ ובעולם. הנגיף הפך לאומיקרון, שמדביק בקצב שלא ייאמן, אבל פוגע ככל הנראה בעיקר בדרכי הנשימה העליונות ולכן מסוכן הרבה פחות. ואפשר שיש פה איזה טרייד אוף שכל נגיפי הקורונה הגיעו אליו עד עתה. ההתמקדות של הנגיף בדרכי הנשימה העליונות מאפשרת הדבקה מהירה של הסביבה בנשימה ובשיעול, אך גם מקטינה את הסכנה לגוף.
התו הירוק נראה חסר ערך מתמיד. כולם מדביקים באומיקרון, בין אם חוסנו ובין אם לא. החיסונים קריטיים כדי להימנע ממחלה קשה, אך כבר כמעט חסרי ערך כדי למנוע את ההדבקה עצמה. הצד החיובי הוא שאחרוני הממאנים להתחסן יקבלו את החיסון בצורתו הטבעית. ובנוסף הפקסלוביד של פייזר אושר מהר מהצפוי וכל הכבוד ל-FDA על כך. במידה שיהיה זמין בשפע לאוכלוסיה שבסיכון הוא יקטין מאוד את התחלואה הקשה. עוד לא דווח על מקרה מוות של מטופל שלקח פקסלוביד. הייתי מציע לכל מי שזכאי לכך לקחת כרגע חיסון שלישי או אפילו רביעי ומהר ככל האפשר כי חבל למות שנייה לפני שהפקסלוביד נעשה זמין כמו לחמניות חמות. נגיף הקורונה בגלגוליו השונים הוא פה כדי להישאר, אבל למגפה אולי נאמר שלום.
ב-2022 אולי שוב תהיה עבודה למורי הדרך ונתב״ג שוב יתפוצץ מנוסעים. אין לדעת בוודאות, הנגיף כל הזמן מפתיע, אבל האפשרות הסבירה נשמעת הפעם אופטימית.
תמריץ 
האות הבאה ברשימה אחרי אומניקורן היא מיודעתינו 3.14 מה הסכוי שהיא תחליף את אומנירוקן? הרי לפני חודשיים איש לא הכיר את האות הזו.
מדוע שהאומניקורן תסיים ותמנע התפתחות והפצת זני קורונות אחרות?
אהבתיאהבתי
תמריץ,
לא הודעת כבר בעבר על סיום המגיפה?
אהבתיאהבתי
זה היה בהקשר לדלתא כמדומני. אם אני צודק עכשיו אז צדקתי אז.. הטענה היא שהנגיף מגיע לרמות ההדבקה הקיצוניות ביותר הידועות לנו מוירוסים אחרים ולכן הוא מיצה ככל הנראה את יכולתו להתפתח, לפחות כוירוס בעל יכולת נזק משמעותית חדשה. אם האומיקרון אינו נושא סכנה משמעותית למי שכבר חוסן או נדבק, אז צדקתי אז לגבי דלתא.
אהבתיאהבתי
אם יתברר שהאומיקרון נושא סכנה חדשה גם לנדבקים/מחוסנים שהיא מעבר לסכנות השפעת, אז טעיתי אז. אבל עכשיו יש גם את הפקסלוביד. בחישוב פשוט: אם האומיקרון מסוכן פי 3 פחות מדלתא, ואם מחוסנים/נדבקים הם בסיכון פי 5 פחות ממי שלא, אפילו אם חלף זמן, ואם הפקסלוביד מוריד תמותה פי עשרה למי שבקבוצת סיכון – אנחנו מגיעים לירידה כוללת של פי 150 בסיכון. כן, זה סוף המגפה.
אהבתיאהבתי
למעט ההסתייגות ש*עדין* איננו מכירים מספיק את מידת הסיכון, לקבוצות שונות של נדבקים, בזן האומניקרון – מסכימה שהוא מהווה בשורה מאוד חיובית.
בקרוב ניתן יהיה כנראה להגיד שהשפעת היא בסה'כ אומניקרון עם יחסי ציבור טובים מדי.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
וירוס ממצה את יכולתו להתפתח כשנגמרים הנשאים
אהבתיאהבתי
אוף טופיק,
על הלחצים להמיר שמות פרטים ושמות משפחה לועזיים ("גלותיים") לשמות עבריים.
https://onegshabbat.blogspot.com/2021/12/blog-post_24.html?m=1
קטע מהמאמר:
————————-
" … כל זה היה חלק ממהלך גדול של גיבוש דפוסי הממלכתיות הישראלית הצעירה, שעליו ניצח 'האב המייסד', בימי קיבוץ הגלויות ובעידן שבו מדיניות כור ההיתוך הייתה מוסכמת על הכול. 'איך הופכים קרעי שבטים לעם אחד?', שאל בן-גוריון 35 סופרים בולטים, שאותם זימן לפגישה בפברואר 1949 ובה ניסה לגייסם לבניית אתוס לאומי משותף (ראו ברשימתו של אברהם בלבן, 'אנחנו כולנו אספסוף, אך מאספסוף זה אנו צריכים ליצור עם', הארץ, 12 ביוני 2020).
בפועל, הניסיון הנמרץ להשריש את העברית ולשרש את הלעז היה כרוך לא פעם בייסורים ובעיוותים, וזכורה במיוחד הפרשה הכאובה של הטלת איסור ממשלתי על העלאת מופעי תיאטרון ביידיש. איסור לא מידתי ולא אנושי זה נאכף בהקפדה בשנים 1951-1949 ועורר זעם רב, עד שרוכך ולימים בוטל. בצידו הוטל איסור גם על הוצאת עיתון יומי ביידיש, שבוטל סופית רק ב-1957.
אבל עיקר המתחים והלבטים שררו ברשות הפרט, עד שניתן לומר שכמעט בתוך כל משפחה התנהל שיג ושיח על שמות וזיכרון, ונשזרו בו בגלוי ובסמוי מתחים בין הווה לעבר, בין הפרט והכלל, בין יהדות לישראליות ובין גולה לציונות. האם בשמם של ערכי התקומה העברית מותר לנטוש שם משפחה מסורתי שהחזיקו בו במשך דורות, ולעתים רוב נושאיו עלו בעשן המשרפות אך לפני שנים ספורות, ולהמיר אותו בשם עברי מלאכותי? האם אין זה צעד דורסני מדי שמכלה ומכרית בבת אחת את רצף הזיכרון המשפחתי? ואיך ניתן להעניק לרכים הנולדים שמות של דמויות מקראיות גיבוריות בשעה שהלב משווע להקים יד זיכרון לבני משפחה יקרים שדמם זועק מן האדמה? ומצד אחר, האם יכול ישראלי חילוני להעניק לילדיו שמות גלותיים כמו 'ברל' או 'שמרל', 'פייגה' או 'ביילה'? …"
אהבתיLiked by 1 person
לחייל זקן,
וירוס / חיידק / טפיל שגורם למוות של מי שנושא אותו – אינו וירוס / חידק / טפיל מוצלח במיוחד.
גם מי שגורם למחלה קשה, שבעקבותיה החולה מבודד מאחרים, מקטין את היכולת "לקפוץ" לנשא אחר.
שיא האבולוציה של וירוס חדש הוא להתנחל בקרב מינים רבים ככל האפשר של בע'ח – ולהמשיך להתרבות בקרבם בלי להרוג או לפצוע קשות אף אחד מהם. להפך לחלק מביו-גנום הקבוע, ולרוב הבלתי מזיק, של המוני בעלי חיים.
אהבתיאהבתי
יש מחלוקת קלאסית בשאלה אם וירוס צריך להיות פחות מזיק כדי להצליח אבולוציונית, ואין ספק שיש וירוסים איומים ששורדים יפה (כלבת, איידס), אבל ייתכן שבנגיפי קורונה ספציפית אנחנו מבינים עכשיו את המנגנון שגורם להם להפוך לקלים יותר עם השנים וזו ההתמקדות בדרכי הנשימה העליונות, אבל מוקדם לדעת.
אהבתיאהבתי
יש נגיפי קורונה רבים שנתקלים בהם מדי עונת חורף וגם אם הם מתפתחים בדרך כזו או אחרת, איש לא חושש מהתפתחותם.
אהבתיאהבתי
רוב הוירוסים מדבקים בתקופה שאין למחלה סימנים. אם אדם מנוזל היה מדביק, יש להניח שכבר בתקופת האבן היו מגלים את זה ודופקים לו בראש עם אבן ולא הינו יודעים מה זו הצטננות
אהבתיאהבתי
בשנות הארבעים חמישים לא רק שלא היה המונח קיים איסור לא מידתי המידות היו שונות
אהבתיאהבתי
מעט מאד אנשים יקחו חיסון רביעי חמישי שישי שבת ולכן רמת החסינות והנוגדנים תרד והאומניקורן ואחיו יהפכו רצחניים יותר
אהבתיאהבתי
כעת חיה נובמבר בכלל לא ידענו מי זה האומני הזה, תוך פחות מחודש הוא עשה רכבת הרים של ממש, איך אפשר להסיק מסקנות? לא ניחשנו את בנט, לא ניחשנו את טראמפ, את הדולר ב 3 ש"ח, הספקולציות שלנו לגבי משפט ביבי אמינות יותר, העתיד מעורפל בכל המובנים, איך אפשר לדעת מה יהיה כוכב בית לחם החדש?
אהבתיאהבתי
הנביאים כבר מתו די מזמן ואין מי שינבא לנו. הייתה לי גם טעות לגבי משפט חוזר לזדורוב. לא האמנתי שיקרה. קרה בסוף (אמנם לאחר כמה שנים מהשנה שלגביה ניתנה הנבואה אבל עדיין מפתיע).
אהבתיLiked by 1 person
אוף טופיק,
https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/6492431
חלקה האחרון של כתבה על המטרות האסטרטגיות של הממסד הביטחוני הישראלי.
מתקשר עקיפות גם להצהרת גנ'ץ (ולציפיות ארה'ב של ביידן) שעל ישראל מוטלת חובה לחזק את הרשות הפלסטינית.
מאת אבי בראלי
———————–
" …. אין שחר לתקוות השמאל הישראלי הפרו־פלשתיני שיכפו על ישראל מדינה ערבית־מוסלמית בשטחים. רבים בשמאל מתרשמים עמוקות מניסיונות להחרים את ישראל ואת הישראלים, כמו זה המתהווה לאחרונה באגודה האקדמית האמריקנית של חוקרי המזה"ת, למשל. נדמה להם שאלו עננים המבשרים חורף מדיני לישראל. אלו אשליות, מצד אחד, או פחדי שווא מצד שני.
הניסיונות הכושלים להחרים את ישראל, שהיסטורית יש להם "זקן ארוך" עוד מהמרד הערבי בשנות ה־30, אינם אלא תולדה מייאוש מדיני. פת"ח, כשעמד בראש אש"ף, חתם על הסכמי אוסלו בתקווה לחתור תחת ישראל. המהלך הזה נחסם בעיקרו או נחנק, מחמת חוסר העניין של אנשי רמאללה בבינוי אומה פלשתינית ואלימותם הרצחנית.
אז מדוע הממסד הביטחוני של ישראל נחפז להציל את הרשות? מדוע הוא משמש שדולה למען המימון שלהם בארה"ב ובאירופה? אפשר לשער שצה"ל יישלח לשמור ישירות על שלטונה, לנוכח התערערות עוד יותר חמורה של הרשות, כצפוי. כל זה נובע מרצון מובן למנוע השתלטות של חמאס על לב הארץ. אבל מתקרב היום שהשיקולים האלה יתרוקנו לגמרי מתוקפם. ככל שיימשך ויחמיר הכישלון של הרשות, כך היא תאבד לגיטימציה פנימית עד לדרגה שלא תהיה בה עוד תועלת לבלימת חמאס.
יהיה מוטב אז לתת לרשות ליפול, כראוי לה. וכאשר תיפול, לא יהיה נכון, כמובן, לצפות באפס מעשה מעבר לגבול בהשתלטות חמאס, כמו שעשינו כשאנשי פת"ח הושלכו מגגות עזה ביוני 2007. מאז מבצע חומת מגן צה"ל פועל בכל הגדה. הוא יוכל להגן על אותם רבים מאוד שם, שאינם רוצים בשלטון חמאס. הם האחראים למנוע מעצמם את אימת המלחמה הפנימית. אנחנו נוכל לסייע. אין צורך להציל את רשות רמאללה, ואין לכך כל הצדקה מוסרית."
אהבתיLiked by 1 person
מה עם הלירה הטורקית?
מזכיר את התסריט שסורוס הוריד את בריטניה על הברכיים
אהבתיאהבתי
איתמר, זה גם מה שאני חשבתי.. נראית הזדמנות לעשות הון על חשבון הטורקים. אלא אם ארדואן יתפכח ויבין שריבית זה טוב, גם אם זה סותר את האיסלאם.
אהבתיאהבתי
קמיליה, אני לא רואה שום אינטרס שלנו במיטוט הרשות.. השגנו כל מה שאנחנו יכולים מהפיצול בין עזה ליו"ש. אין לחץ להסדר מדיני גם בממשל ביידן. מה נרוויח מאנרכיה מוחלטת בשטחים?
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
האינטרס שלנו אינו למוטט את הרשות (ובראלי גם לא מציע את זה).
האינטרס שלנו הוא לתת להם לגסוס באיטיות כי הם מכרסמים בליגיטימיות שלנו.
אין לעודד אנרכיה כי אין לדעת מה תהיה הדינמיקה שלה, וביו"ש גרים חצי מיליון יהודים שיכולים להיפגע מכך, אבל אנרכיה בשטחים לא תהרוס את הישגי הפיצול בין יו"ש לעזה כיון שלא יו"ש ישתלט על עזה כי אם עזה תשתלט על יו"ש. אנרכיה בשטחים רק תגמור אותם יותר (כמה שהיה מאז ומעולם, מאז המרד הערבי). ושוב, אני לא חושב שצריך לעודד אנרכיה.
בראלי לא קורא למוטט את הרשות. הוא שואל שאלות נוקבות אחרות:
למה קציני צה"ל הבכירים משמשים כלורד-פרוטקטור של הרשות?
האם השיקולים שלהם הם השיקולים הנכונים?
האם הם לא משקיעים ביישות שלמעשה אינה ברת-קיימא ושאין לה כיסוי?
אהבתיLiked by 1 person
היחידה הרב מימדית של כוכבי
אהבתיאהבתי
נקודות שעלו לי במהלך קריאת הכתבה של בראלי:
(ללא כל סדר חשיבות)
1. מאסתי במגמת צה'ל לבצע מיקור חוץ בכל מה שרק ניתן: הסעת רכבים כבדים, המזון של החיילים, שמירת הבסיסים מגנבות, ההכשרה של הפיקוד הבכיר ועוד, ועוד ועוד. גם הסתמכות על "הסיוע הביטחוני" (הדי מפוקפק) של הרש'פ נתפסת בעיני כעוד סוג של מיקור חוץ שמבצע צה'ל. מה שמעלה בי תהיות האם התקציב האדיר ששואב מאתנו צה'ל אינו נופל לכל מיני חורים שחורים.
2. בהנחה שהפיצול בין רש'פ לבין חמאסטאן טוב עבורנו – אזי יתכן שהפיצול של הפלסטינים לשלוש או ארבע יישויות יהיה טוב כפלים. בכלל לא ברור לי מדוע עלינו לנסות להגן על שלמותה של הרשות ולנסות למנוע את המשך התפצלותה.
באופן דומה – גם איני בטוחה שזה האינטרס שלנו לנסות למנוע את שינוי המשטר בירדן והדחת המלך האשמי מכסאו.
3. להערכתי הפיתרון ארוך הטווח היחידי לסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא דחיפת הפלסטינים ביו'ש להתאחד עם המוני אחיהם בירדן (ודחיפת העזתים להתאחד עם מצריים). רק פתרון שכזה יבטיח שישראל תישאר ברובה המכריע יהודית, ויוריד את "רודפי הצדק" וטובת העמים המדוכאים של העולם מעל גבנו.
אני חוששת שהאסטרטגיה אותה מנסה לקדם גנץ מקדמת אינטרס ישראלי לטווח קצר (קבלת מעט עזרה בשמירה על מעט "שקט") על חשבון חבלה באינטרס הישראלי לטווח הארוך.
אהבתיLiked by 2 אנשים
תמריץ,
אולי תעזור לי לפתור חידה לגבי הפקסלוביד.
מצד אחד פורסם שהוא מפחית 90% מהתמותה, ומצד שני "עוד לא דווח על מקרה מוות של מטופל שלקח פקסלוביד", כפי שכתבת.
אם אף מטופל שלקח פקסלוביד לא מת, אז למה לא אומרים שהוא מונע 100% מהתמותה?
אהבתיLiked by 1 person
חולה על חידות שקל לי להשיב עליהן. הירידה של 89 אחוז היא במדד מקרים קשים שכולל, ללא הבחנה ביניהם, גם מקרי מוות וגם מקרי אשפוז.
אהבתיאהבתי
תודה.
ולמה לה הבחינו ביניהם? מחסור במקרים?
אהבתיאהבתי
קריטריונים כאלו מוגדרים מראש, לפני שיודעים מה היו התוצאות. אכן העריכו שלא סביר שיהיו מספיק מקרים למובהקות סטטיסטית.
אהבתיאהבתי
היסטוריה גדולה בקטנה
אהבתיLiked by 3 אנשים
לתמריץ:
אף אחד לא יודע אם המגפה נגמרה. צריך לחכות ולראות. אנחנו גם לא בטוחים שמוטצית האומיקרון פחות מסוכנת. עושה רושם שהיא באמת כך אבל זה עדיין לא בטוח. חוץ מזה אף אחד לא מבטיח שלא יהיו מוטציות נוספות והן יכולות להיות יותר מסוכנות. עד כמה שאני זוכר בשפעת הספרדית דוקא המוטציות בגל האמצעי שלה היו הכי קטלניות.
המוטטציות הנ"ל לא מודעות לכך שעדיף להן לא לפגוע ולהרוג את האדם שבתוכו הן נמצאות והאבולוציה כנראה לא כל כך עובדת עליהן. אילו האבולוציה היתה עובדת כאן, בכלל לא היו נוצרים נגיפים (של קורונה או של כל מחלה אחרת) שמסוגלים להרוג את מי שהן נמצאות בתוכו (אדם או חיה). לדעתי מגפה נעלמת כאשר מרבית האנשים נדבקו והתחסנו או שמתו.
לחייל הזקן:
גם כשאני הייתי בצבא (לפני 30 עד 50 שנים) כל החיילים קיבלו מנת חלבון אחת ליום בארוחת צהריים. לא היה הבדל בין חיילים קרביים ללא קרביים. ככל הידוע לי דוקא הלא קרביים ומי ששרת רחוק, קיבלו פחות מזון (היו הרבה סיפורים על שחלק מהמזון "נעלם" ע"י אנשים מסויימים). ולידיעתך: בתקופת הצנע (שנות החמישים) קיבלו אזרחי המדינה 2 מנות חלבון בשבוע (כך סיפרה לי אמי).
לגבי ברקלאי דה-טולי שמעתי עליו מעט מאוד. שמעתי על קוטוזוב וברגטיון (וגם על סוברוב – המצביא הרוסי שקדם לקוטוזוב) אבל צריך לציין שכל הגנרלים הרוסים (ממש כמו הגנרלים הצרפתים, האנגלים, הפרוסים, האוסטרים והשבדים) לא עשו טוב לעם שלהם. המלחמות שלהם היו שפיכות דמים מיותרת. לגבי התושבים הרוסים הפשוטים לא היה הבדל אם נשלטו ע"י העריץ הצרפתי (נפוליון) או העריץ הרוסי (הצאר אלכסנדר).
אהבתיאהבתי
אני לא נביא.. מנסה להעריך מה סביר. קראתי מחקר בעבר על הגל השני של השפעת הספרדית שטען שמי שחטף את הגל הראשון כבר פיתח חסינות והגיב טוב יותר לגל השני. ובמקרה בן ימינו של הקוביד היו כבר חיסונים חוזרים ונשנים שהגיעו לרוב הגדול. גם אין להתעלם מכך שהנטיה של כל נגיפי הקורונה היא להפוך למחוללי מחלה קלה. לא סתם לא פותח עד עתה חיסון לנגיפי קורונה. לא היה צורך.
ואחרי כל זה אולי הכי חשוב הוא הג׳וקר של הפקסלוביד.
אהבתיאהבתי
arn,
מה היתה עלות הפנסיה התקציבית בתקופתך? מה התמ"ג?
אהבתיאהבתי
arn
מה זאת אומרת ״האבולוציה לא עובדת כאן״? זה הגיוני כמו להגיד ״כוח המשיכה לא עובד כאן״. המנגנון של האבולוציה עובד כל הזמן. בוודאי שהוא מאפשר גם יצירה של וירוסים שהורגים את המארח, אלא שהתהליך האבולוציוני לרוב גורם לכך שמוטציות פחות קטלניות יהיו אלו שישרדו לאורך זמן. ייתכן מאוד שאחרי האומיקרון תתפתח גם מוטציה קטלנית, אבל היכולת שלה להתפשט תהיה נמוכה יותר ולכן היא לא צפויה לנצח במירוץ האבולוציוני.
ייתכנו גם וירוסים קטלניים ששורדים זמן רב (כמו איידס ואבולה) ואין הדבר מעיד כי האבולוציה ״לא עובדת״ עליהם. במקרה של האיידס הסיבה היא שהוא מדבק שנים רבות לפני שהוא מתפרץ מה שמאפשר לו להתפשט היטב. במקרה של האבולה הסיבה היא שהוא אינו קטלני למארחים המקוריים שלו – בעלי חיים – והופך קטלני רק כשהוא מגיע לבני אדם.
״מגפה נעלמת כאשר מרבית האנשים נדבקו והתחסנו או שמתו״ – נכון לימי הביניים. בימינו אפשר להתחסן גם בלי להידבק, וישנן תרופות יעילות. מחלות כמו הדבר ואבעבועות הרוח נעלמו לא כי כל העולם נדבק וחלה או מת, אלא כי כל העולם התחסן.
אהבתיLiked by 3 אנשים
אוף טופיק,
על אחד מהמועמדים לנשיאות צרפת.
אני חוששת שהכתבה המצ'ב אולי לא מדגישה מספיק שהתנגדות להגירה מוסלמית, בטיעון ש*כל* הצרפתים חייבים להיות חילונים (עם כי בניחוח נוצרי-קתולי – שאסור להודות בו), אמנם פוסלת את ההגירה המוסלמית לאירופה אבל גם מקעקעת *גם* את הלגיטימציה של יהודים לשמור על ייחודם הדתי – תרבותי.
###################################
"הופעתו של המועמד אריק זמור בזירה הפוליטית במרוץ לנשיאות צרפת מעמידה את היהודים במדינה במבוכה: כיצד ייתכן שכדי להתקרב לקהל הימני, יהודי מוכן לשכתב את ההיסטוריה?
מאת זלמן שובל
—————————–
המרוץ לנשיאות צרפת – הבחירות ייערכו באפריל הקרוב – נראה יותר ויותר סוריאליסטי. אם עד לא מכבר רוב הנתונים חזו בסיבוב השני והמכריע התמודדות בין הנשיא מקרון למרין לה פן, ראשת מפלגת הימין הלאומי, הרי שמאז כבר ואלרי פיקרס, מועמדת המפלגה הרפובליקנית המרכז־ימנית, ואריק זמור, מועמד בודד ללא מפלגה, עיתונאי יהודי יליד אלג'יריה שעוקף את לה פן מימין, טרפו את הקלפים. נכון לעכשיו, פיקרס היא בעלת הסיכויים הרבים ביותר לנצח את הנשיא המכהן, אך זמור הטביע את חותמו על כל מערכת הבחירות.למרות ההבדלים בין עמדות המועמדים בנושאים שונים, בעניין אחד יש מכנה משותף, אף שלא באותו ווליום: הצורך להטיל מגבלות על ההגירה לצרפת כדי לשמור על אופייה הצרפתי. מבחינת ישראל, אגב, לא ישנה הרבה מי ייבחר, שכן הקו המדיני הצרפתי כלפי המזרח התיכון נקבע במידה רבה על ידי משרד החוץ הצרפתי ומסורותיו. לא כן לגבי יהודי צרפת, שמועמדותו של זמור יצרה מבחינתם מצב מיוחד.
ה"אני מאמין" הצרפתי הרשמי הוא אומנם "חירות, שוויון, אחווה", אך אף לא אחת ממילותיו, ובפרט לא שתי האחרונות, שיקפו מעולם את המציאות האמיתית. האנטישמיות, לדוגמה, הייתה חלק מהתרבות וההווי, משותפת למהפכה הצרפתית ולאויבתה המושבעת הכנסייה הקתולית, ובמאה ה־19 וה־20 לבשה צורות פוליטיות וכלכליות ריאקציוניות, שהגיעו לשיאן במשפט דרייפוס (שנתן להרצל את הדחף לרעיון הציוני).
במלחמת העולם השנייה האנטישמיות הפכה למדיניות ולפרקטיקה הרשמית של ממשלת וישי ששיתפה פעולה עם הגרמנים, ואפילו בשורות "צרפת החופשית" בראשות דה גול היו מי שנוכחות היהודים בפמלייתו הייתה להם לזרא.
הופעתו של המועמד היהודי אריק זמור בזירה הפוליטית יוצרת עכשיו ליהודי צרפת בעיה כפולה: ראשית, יהדותו מעניקה נופך ותחמושת לאנטישמיות ולאנטי־ישראליות של השמאל הקיצוני והפרו־פלסטיני (למרות שלזמור אין כל קשר לציונות או לישראל, נהפוך הוא), שלמשל באו לאחרונה לידי ביטוי בהתנכלות לפילוסוף היהודי הצרפתי אלן פינקלקראוט.מאידך, דווקא קיצוניותו של זמור פוגעת בהתנגדות הלגיטימית בשדרות רחבות של הפוליטיקה ובדעת הקהל בצרפת לנוכחות האסלאמית המתפשטת בארצם ולפעילות הג'יהדיסטית של חלק ממנה. קביעתו של זמור שהמהגרים האפריקאים, ובפרט המוסלמים והערבים, משנים ללא היכר את אופייה של צרפת, סיסמאותיו כמו "הם כובשים את צרפת" וכו', נקלטות היטב בתודעת שכבות נרחבות בציבור הצרפתי.הוא אומר לשומעיו שאזורים שלמים בערי צרפת "נכבשו" בידי ערבים וזרים אחרים, ושדת האסלאם טומנת בקרבה את זרעי הרצח והאלימות. עם זאת, יחס היהודים הוא אמביוולנטי: הם מודעים לכך ששנאת זרים איננה חד־סטרית ויכולה להיות מופנית גם נגדם, אך הם מודעים לא פחות לכך שהאסלאם הקיצוני ושלוחותיו מסכנים את ביטחונם, כפי שקרה, בין היתר, בפיגוע הטרור במרכול "היפר־כשר" ובשורה של תקריות אלימות נגד יהודים ומוסדות יהודיים ברחבי צרפת.גילוי אנטישמיות בקברי יהודים בצרפת (צילום: רויטרס)גילוי אנטישמיות בקברי יהודים בצרפת (צילום: רויטרס)עם זאת, קשה להם לבלוע את העובדה שכדי להתקרב לקהל הימני הריאקציונרי, יהודי מוכן לשכתב את ההיסטוריה ולהצדיק בדיעבד את המדיניות הפרו־נאצית והאנטישמית של ממשלת וישי בראשות הגנרל פטן, לטעון שהנ"ל הגן על יהודי צרפת מפני הנאצים ("אך לא על יהודים שלא הייתה להם אזרחות צרפתית") ולהתעלם מכך שהאחראים בצד הצרפתי היו אלה שלעתים יזמו את החלטות הדיכוי, כולל גירוש ילדים יהודים למחנות המוות.
כך או אחרת, יהודי צרפת במבוכה לגבי המועמדות של זמור. הקו שאפיין בעבר חלק מיהדות צרפת ומנהיגיה, ההתבוללות, אכן נחל כישלון מוחלט, ששיאו הטרגי היה במלחמת העולם השנייה. זמור מייצג היום התבוללות יהודית חדשה ורעילה לא פחות מקודמתה. "
אהבתיLiked by 1 person
לרינגו:
מוטציה זה דבר שקורה לעיתים רחוקות. לפי האבולוציה (שאני מאמין בה רק באופן חלקי. כלומר לדעתי היא יכולה לשנות קצת את המינים אבל לא להפוך מין אחד למין אחר) מוטציות יכולות להתפשט רק אם יש להם יתרון השרדותי על הורינט המקורי. מוטציה שאין לה יתרון השרדותי ואין לה חיסרון השרדותי, תשרוד אבל לא תתפשט. מוטציה שיש לה חיסרון השרדותי – לא תשרוד.
לפי האבולוציה לכל הנגיפים והחיידקים האלימים שהזכרת – אין יתרון השרדותי. לכל היותר הם במצב שיויון השרדותית עם הנגיפים הלא מזיקים כל עוד הם לא פעילים ופוגעים במארח שלהם. לכן הם לא יתפשטו. אבל אם כבר הם יתפשטו ויפגעו במארח שלהם – יש להם חיסרון השרדותי והם יעלמו.
לכן לפי האבולוציה כל אותן מחלות קטלניות: דבר, אבעבועות שחורות, כלבת וכו' – אמורות היו מזמן להעלם (הרי הן קיימות אלפי שנים).
אבל הן לא נעלמו – לכן תורת האבולוציה לא עובדת כאן.
אהבתיאהבתי
ארן
אני חושש, בלי התנשאות, שאתה לא מבין לעומק איך האבולוציה עובדת. יתרון או חסרון הישרדותי הוא רלוונטי רק בין אורגניזמים שמתחרים על אותם משאבים. במקרה של וירוסים, התחרות באה לידי ביטוי בשאלה האם נגיף א מייצר חסינות מפני נגיף ב אצל הנשאים שלו.
וירוס, גם קטלני, יכול לשרוד מיליוני שנים, כל עוד הוא מצליח להדביק מספיק נשאים לפני שהוא הורג את הנשא שלו. הוירוס ייעלם אם מוטציה אחרת שלו, אשר מדבקת יותר, גורמת למחלה קלה יותר או שניהם, תגרום לנשאים שלה לפתח חסינות גם נגד הוירוס המקורי. במקרה כזה המוטציה המידבקת יותר, במקרה הקורונה זו (ככל הנראה) האומיקרון, תתפשט במהרה ותיצור חסינות גם נגד הוירוס המקורי (הדלתא במקרה של הקורונה). כל עוד מוטציה אחרת כזו לא מופיעה אין שום מניעה אבולוציונית להמשך קיומו של נגיף קטלני.
ולגבי אמונתך החלקית בלבד באבולוציה, המוגבלת לשינויים קלים ולא ליצירת מין אחד ממין אחר – זה כבר עניין דתי. האבולוציה טוענת שמוצא האדם מן הקוף. אתה טוען בוודאי שזה לא כך, שכן האדם נברא על ידי האל? כאן הגענו למבוי סתום וניפרד כידידים.
אהבתיLiked by 1 person
ה יש דיון מעניין על הוריאנט של האומיקרון ועל היכולת להדבק מכמה וריאנטים בעת ובעונה אחת
אהבתיאהבתי
לגבי מוצא האדם מהקוף, זה לא מדוייק. לאדם ולקופי האדם (מונח לא מדעי, תת מחלקה של קופים) יש אב קדמון משותף. למשל 98.8% מהדנ"א שלנו משותף לנו ולשימפנזה. אם נלך רחוק יותר בהיסטוריה יש לנו אב משותף קדמון גם עם שאר הקופים. ואם נרחיק עוד יותר, כנראה שיש לנו אב משותף עם כל היונקים. למעשה כנראה שרוב היצורים החיים הרב תאיים מוצאם משותף, ובמובן מסוים גם עם יצורים חד תאיים בעלי או חסרי גרעין.
למי שמוצא קושי בליישב את הענין עם אמונה דתית אפשר פשוט להניח שבורא העולם ברא את העולם כך שבסופו של דבר יתפתח האדם. "מעפר באת" – ההנחה המקובלת היום היא שמוצא החיים מחומרים פשוטים לפני מליארדי שנים. מי שמתעקש יכול ליישב אמונה עם מדע, צריך רק קצת גמישות מחשבתית.
אהבתיLiked by 1 person
מה שרציתי להגיד זה שהאדם לא נוצר מהקוף, האדם *הוא* סוג של קוף (הומנואיד). אנחנו כבר חיים בכוכב הקופים.
אהבתיאהבתי
זה כבר שייך למדור הIQ הגבוה
https://www.ynet.co.il/news/article/ryoh6q00oy
https://www.nbcnews.com/health/health-news/do-air-purifiers-protect-against-covid-lawsuit-says-company-makes-n1269881
אהבתיאהבתי
היחידה הרב מימדית של כוכבי
אהבתיLiked by 1 person
פינת הטרלול הישראלי
אהבתיאהבתי
לחייל הזקן:
ככל הזכור לי רק חלק קטן מהעובדים אז קיבלו פנסיה תקציבית. רובם קיבלו פנסיה צוברת כלומר הם והמעסיק הפרישו לקרן הפנסיה שלהם כספים.
התל"ג היה אז נמוך הרבה יותר מאשר היום אבל מבחינת מזון לא היה חסר דבר אז כמו שלא חסר היום. לדעתי מבחינת מזון אז היה אפילו יותר טוב כי ישראל יצרה לעצמה כמעט את כל המזון לו היא היתה זקוקה. היום ישראל מייצרת פחות (יחסית למה שהאוכלוסיה זקוקה).
אהבתיאהבתי
arn
לא יודע באיזה מדינה אתה חיית לפני 50 שנה, אבל במדינה שאני חייתי לפני 50 שנה (ישראל), במדפי המכולת (לא היו אז עוד סופרים), היה סוג אחד של גבינה רכה (9%) סוג אחד של גבינה קשה. מעדני חלב היו 3 סוגים, לבן, אשל ושמנת. זהו. מי שהיה עשיר היה קונה שמנת. וקראו לילד שלו ילד שמנת.
היה לחם משני סוגים בלבד, לחם שחור ולחם לבן. והחלב היה תמיד בשקיות. והיה רק סוג אחד. אם בעל המכולת היה אוהב אותך, היה שומר לך לחם טרי ומוכר לך בהקפה.
במדףיהירקות והפירות היו עגבניות מלפפונים ובצל. ובעונה תפוזים , קלמנטינות וקצת תפוחים ואגסים. מי שמע על ליצ'י קרמבולה או אנונה? או אפילו אבוקדו?
אה, וכל עובדי המדינה (לא עובדי החברות ההסתדרותיות) קבלו אז פנסיה תקציבית, ואפילו שמעתי שמורים קבלו אז 3% פנסיה תקציבית לשנה (בהמשך ירד 2% ואחר כך הפך לצוברת).
כך שנראה לי שאתה ואני גדלנו במדינות שונות לפני 50 שנה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
חזרה לנושא הפוסט, יש לי הרגשה שהאומיקרון לא יכחיד לגמרי את ענין הקורונה. בהתחשב בכך שהחיסון לא יעיל במיוחד כנגד הדבקה ככל ומדובר באומיקרון, יכול להיות שגם החסינות שתתקבל אצל מי שידבק באומיקרון (כולם) לא תגן מפני הואריאנטים המקורים. בישראל יש אחוז גבוה יחסית של מחוסנים, ורוב מי שלא מחוסן הם ילדים אשר לא מושפעים במיוחד מהקורונה, כך שכנראה אצלנו אחרי האומיקרון לא יהיו עוד גלים של המגיפה. אולם בעולם יכול להיות עוד גל קטן של דלתא או ואריאנט דומה לאחר שהאומיקרון יעבור, פשוט בגלל אחוזי חיסון נמוכים.
אהבתיאהבתי
ההנחה הסבירה היא שבכל מקרה הקורונה לא תיכחד כפי שכל נגיפי הקורונה חוזרים ונשנים. החסינות דועכת. תיאוריית ״סוף המגפה״ גורסת שקורונה מסוכנת במימדי מגפה רק בהעדר חשיפה מוקדמת. אחרת היא כמו שפעת. ואולי לאור הפקסלוביד עם תרופה יעילה בהרבה משפעת.
אהבתיLiked by 1 person