האם הדמוקרטים ישובו לשפיותם?

מי שעוקב כמוני אחרי הכתיבה הפוליטית באמריקה מזהה בתקופה האחרונה תחושה של פאניקה בעקבות הסקרים העקביים המראים שדונלד טראמפ היה מנצח כיום בהתמודדות חוזרת מול ג'ו ביידן (ובכך מחקה את התקדים הנדיר של גרובר קליבלנד שהיה גם הנשיא ה-22 וגם הנשיא ה-24 של ארה"ב כי כיהן בקדנציות נפרדות), גם לאור המגמה המתחזקת בקרב ההיספנים בארה"ב שנוטים לכיוון המפלגה הרפובליקנית. לאורך שנים שררה התפיסה שגורלה של המפלגה הרפובליקנית חתום כי היא תאבד את טקסס ואת פלורידה, מקומות שבהם ההיספנים מתחזקים דמוגרפית והנה, צחוק הגורל, ייתכן שדווקא הקהילה ההיספנית תבסס את השליטה הרפובליקנית במדינות אלו ובמדינות נוספות.

ההיספנים הם קהל לא משכיל במיוחד אשר, כך מסתבר, חולק עם הלבנים הלא משכילים את החיבה לדונלד טראמפ. זאת בניגוד לסלידה הקיצונית שחשים כלפיו רבים מהמשכילים. כל טירופיה של המפלגה הדמוקרטית – אמונה בגבולות פתוחים למהגרים לא חוקיים ומבריחיהם, תמיכה בפורעים ובמתפרעים, קריאות לביטול המשטרה – שבים ומתנקמים בה, כי מסתבר שבניגוד לציפיות אין כל כך קונים לסחורה הזו, בפרט לא כאשר סטטיסטיקות הפשיעה נוסקות מעלה. אפילו בסן פרנסיסקו ייתכן שהתובע הכללי של העיר, בן לטרוריסטים מחוגי השמאל הקיצוני, יסולק מתפקידו כי התושבים מאסו באווירה הסלחנית לפשיעה שיצר. הרשתות הגדולות סוגרות חנויות בעיר, פשוט כי הגניבות באור יום הפכו את תפעולן ללא רווחי.

לעומת זאת, ראש העיר החדש של ניו יורק מטעם הדמוקרטים, אריק אדמס, בעצמו גבר שחור, העלה לאחרונה את האפשרות לחזור למדיניות משטרתית כוחנית של עצירת צעירים שחורים ופשפוש בכליהם ובגופם בחיפוש אחר נשק. מבחינת הפרוגרסיבים זהו שיא התועבה, אבל הרוחות משתנות באמריקה. יש לכך כמובן השלכות גם עלינו: אדמס התבדח במהלך קמפיין הבחירות שלו שאולי יפרוש בפנסיה לבית ברמת הגולן, וגם זאת אמירה שגורמת לפרוגרסיבים להיחנק.

לדמוקרטים יש בעיה קשה גם עם הציבור האסייתי. ציבור זה מרגיש מאוים כי אפליה מתקנת לשחורים מתנגשת עם הרצון של האסייתים להתקבל לאוניברסיטאות מובילות ולשלוח את ילדיהם לתוכניות מחוננים. הפגיעה בביטחון האישי מאיימת על אסייתים, שהם קורבן לפשעי שנאה, לעיתים קרובות מצד מבצעים שחורים.

בחירות 2022 מתקרבות, בעוד פחות משנה, ואתרי ההימורים בטוחים למדי (סיכויים של 85% לפחות) שהרפובליקנים ישתלטו על הקונגרס או על אחד מבתיו ובכך יוכלו לשתק לחלוטין את יוזמות החקיקה של ממשל ביידן.  האנליסט הפוליטי הצעיר דיוויד שור (יהודי מרוקאי שהוריו באו מישראל) חושב שבבחירות 2024 הרפובליקנים יכולים להשיג אפילו 60 מושבים בסנאט, המפה הפוליטית כל כך נוטה לטובתם.

כל מה שטוב לפרוגרסיבים רע לישראלים, וכל מה שטוב לישראלים רע לפרוגרסיבים. דעיכת הקדחת הפרוגרסיבית במפלגה הדמוקרטית יכולה אולי לעצור את המגמות המדאיגות שהתגלו במבצע "שומר החומות" ולהעלות לבימה חזרה את הדמוקרטים שמוכנים לבטא תמיכה איתנה בישראל. אפילו סנטורים שמזוהים עמוקות עם התנועה הפרוגרסיבית כמו ברני סאנדרס ואליזבת' וורן היו מוכנים להגן על ישראל בפומבי לא כל כך מזמן. קריסת התמיכה הממסדית הדמוקרטית בישראל היא אירוע שהוא ממש מהשנים האחרונות, וכשרואים כיצד קרנה של הפרוגרסיביות יורדת, עולה התקווה שהדברים יחזרו לקדמותם. אולי.

82 תגובות על ״האם הדמוקרטים ישובו לשפיותם?״

  1. פוסט מעניין.
    רציתי להעיר לך שגם אם לדמוקרטים יש בעיה קשה גם עם הציבור האסייתי, זאת לא בעיה אמיתית בגלל קוטנה של האוכלוסיה הזאת.
    אבל לפני שכתבתי הלכתי ובדקתי את הדמוגרפיה ומסתבר (מודה, לא ידעתי) שהאסייתיים כמעט 6% מהאוכלוסיה, וזה לא קצת.
    תוסיף לזה את מעמדם והצלחתם וקיבלת קבוצה שיכולה להשפיע יותר מהשחורים שהיא 12% אבל הולכת וקטנה וחלשה בהרבה.

    Liked by 2 אנשים

  2. זה נכון שרוב האסייתים מרוכזים במדינות כחולות כהות, ולכן האפקט של תזוזה אסייתית יהיה משמעותי רק בבחירות שיוכרעו על הקשקש. אז גם לאחוז קטן של שינוי בויסקונסין ובפנסילבניה תהיה משמעות. שתי הבחירות האחרונות הוכרעו על הקשקש.

    אהבתי

  3. די מדהימים קווי הדמיון הרבים בין המיעוט היהודי בארה'ב לבין המיעוט האסייתי בה.

    שני המיעוטים מצטיינים אקדמית ומגיעים בהמוניהם לעשירוני ההכנסה הגבוהים. לפיכך שניהם פגיעים לכל צורה של אפליה מתקנת באקדמיה של "מוחלשים" למינהם / של נומרוס – קלאוסוס. את היהודים מעט קשה יותר להפלות לרעה כיון שהם אמורים לציין בטפסי ההרשמה, מרצונם החופשי, שהם יהודים (ולא, לדוגמא, סתם "חסרי דת").

    שני מיעוטים אלו סופגים פשעי שנאה בלי כל פרופורציה לגודלם.
    ניתן לטעון שפשעי השנאה מונעים מהעדר כל פרופורציה בין הבולטות הרבה של שני ציבורים אלו (לגבי היהודים – בעיקר יהודים אורתודוקסים חובשי כיפות) לבין חולשתם הנתפסת במרחב הציבורי.

    בנוסף, ניתן להנות להאשימם באחריות לרצח המונים. מה שיכול להצדיק כל פגיעה קשה בהם. את היהודים – באחריות לרצח ישו + פגיעה בהמוני דורות של לא יהודים במסגרת מאמצי "זקני ציון" להשתלט על העולם. את האסייתים באחריות להפצת הקורונה בעולם, ובכל המוני הנפגעים (הישירים והעקיפים) מהמגפה.

    בעבר הלא מאוד רחוק גם היהודים היוו כ-6 אחוז מאוכלוסיית ארה'ב. בדומה לאסייתים כיום. לאור המגמות הדמוגרפיות הבעייתיות גם בקרב האסייתים (כמו מיעוט ילדים וריבוי "נישואי תערובת" במקביל לגל הגירה היספני לתוך ארה'ב) סביר שגם חלקם באוכלוסיית ארה'ב ילך ויצטמצם בהדרגה.

    השפעתם הפוליטית תלויה בריכוזים גיאוגרפים שלהם + במידת אחדותם הפנימית. כפי שיהודי ארה'ב נחלקים בין חילונים – רפורמים – קונסרבטיבים – אורתודוקסים / יורדים ישראלים כך גם האסייתים אינם קבוצה מגובשת. הסיכוי שאדם ממוצא סיני יבחר להינשא לאדם ממוצא יפני או פיליפיני – די קלוש. גם אם שני בני הזוג הפוטנציאלים הם דור שלישי ומעלה בארה'ב. כנ'ל הסיכוי לשיתוף פעולה פוליטי שלהם.

    אגב, אחד הצירופים השכיחים ביותר של נישואי תערובת בארה'ב הוא בין גברים יהודים לנשים אסייתיות. לאור קווי הדמיון הרבים בין שתי האוכלוסיות – כנראה לא במקרה.

    Liked by 1 person

  4. תמריץ,
    בהמשך לפוסט שלך
    יוניליוור תחת אולטימטום: "הגיע הזמן להפטר מבן אנד ג'ריס"
    שבע מדינות בארה"ב דוחקות ביוניליוור לבטל את החרם של בן וג'ריס בגדה המערבית, בכירת משרד האוצר באריזונה שכבר פעלה נגד החברה תקפה: "לא נעשה עסקים עם חברות שמפגינות התנהגות מפלה, במיוחד כאשר מדובר בהתקפה על בעלת בריתה הוותיקה של אמריקה וידידתה ישראל
    https://www.ice.co.il/law/news/article/837807

    Liked by 2 אנשים

  5. היחידה הרב מימדית של כוכבי
    מי שרוצה להפוך את מפקדי צה"ל לקונוסים חסרי יוזמה ממנה את מח"ט הקומנדו לאוגדונר
    מפקד אוגדת יהודה ושומרון הודיע למפקדי החטיבות והגדודים שמארבי הירי אסורים אלא באישור פרטני
    https://rotter.net/forum/scoops1/724213.shtml

    אהבתי

  6. יאיר, למרות שהאסינים מהווים כ 6%, רק רבע מהם סינים, רבע יפנים+קוראנים+ויאטנמים השאר לא בהכרח איכותיים: הודים פיליפינו פקיסטני בנגלדשי וכו

    אהבתי

  7. טקסט מעניין מאוד של מייקל שלנברגר על הנעשה בבוורלי הילס.. אם זה נכון, אולי עוד כמה יהודים עשירים יעלו בקרוב

    Last week, two armed robbers invaded a holiday party at a house in Pacific Palisades and took a watch, jewelry and phones from startled guests.

    “Everyone I know is anxious about going out to dinner,” said the entertainment writer. “People are afraid to wear their wedding band. They’re afraid to wear a watch. They’re afraid to carry not just an expensive bag but any name-brand bag. I keep wondering, are people going to get used to this level of crime?”

    Beverly Hills and surrounding neighborhoods like Brentwood and Bel-Air are famously home to liberal celebrities. People interviewed on Beverly Hills’ Rodeo Drive wanted me to know that they are very concerned about racism and police brutality.

    But the killing of Avant was a wake-up call. “My industry is filled with progressives who have the luxury of being idealists and espousing philosophies they they thought would never come back and bite them,” said the entertainment writer, who is in her early 60s. “There’s a shift now that it’s become so much more dangerous

    אהבתי

  8. אין דבר כזה "מיעוט אסייתי" בארה"ב. אין קשר גנטי, תרבותי, לשוני או אידאולוגי בין סיני, יפני, הודי ובנגלדשי. להשוות אותם ליהודים זה מצחיק. יש זרמים שונים ביהדות ארהב אבל היהודים רואים עצמם כחלק משלם כלשהו. לשים את כל האסייתים בסל אחד זו חשיבה לבנה מטופשת. אם היינו שומעים שהסינים מדברים על "מיעוט אמריקאי" בסין, שכולל אמריקאים, קובנים, הונדורסים וקולומביאנים היינו מגחכים על הטמטום.

    Liked by 2 אנשים

  9. תמריץ כתב:
    "טקסט מעניין מאוד של מייקל שלנברגר על הנעשה בבוורלי הילס.. אם זה נכון, אולי עוד כמה יהודים עשירים יעלו בקרוב …."
    ——————————–
    הטענה שהעלייה המשמעותית בפשיעה בבוורלי הילס תוביל חלק ניכר מיהודיה לעלות לארץ – הזכירה לי אסוציאטיבית את הפתגם שמי שאינו סוציאליסט עד גיל 30 הוא חסר לב. אך מי שנשאר סוציאליסט גם אחרי גיל 30 הוא חסר מוח.
    ואת "ההגדרה" שרפובליקאי ניו – יורקי הוא דמוקרט ניו יורקי *לאחר* שנשדד ברכבת התחתית.

    אבל הניבוי שהמוני השמאל הרדיקלי – אוטופיסטי יתפקחו בעקבות היתקלות חזיתית עם מציאות מרה – די סותרת את הניסיון האנושי. לפחות את הנסיון מאז ההפיכה הצרפתית ו/או ההפיכה הקומוניסטית.
    נראה שלאידיאולוגיות אוטופיסטיות יש כוח משיכה שאסור לזלזל בו.

    https://mida.org.il/2021/07/01/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c/

    פרק אחד מכתבה, ארוכה, של יובל בלומברג שכותרתה: למה הם בוחרים שמאל
    (כתבה המנסה, בין השאר, להסביר מדוע השמאל נלכד בשבי "הסכמי אוסלו", ומדוע עד היום הוא מתקשה להודות בטעויותיו ולהפיק מהם לקחים משמעותיים):

    ————————————–
    " …. הגורמים שמובילים לבחירה בשמאל כאידיאולוגיה מועדפת

    סדר אידיאולוגי – השמאל פותר את משוואת המציאות. הוא נותן תמונת עולם מסודרת, ברורה ופשוטה להבנה. מדועה היסטוריה התנהלה באופן מסוים, למה המציאות הינה כפי שהיא ומה הדרך לפתור את בעיות המציאות. זה הרבה יותר ממה שהימין השמרני מסוגל להציע. בזמן שהימין תוהה מה היא הדרך הנכונה לפתור בעיות ובמקרים רבים מציע פתרונות חלקיים, זמניים, בעלי יעילות מוגבלת, או שאינו מציע שום פתרון קביל, השמאל נותן תרשים ברור ומדויק לפתרון משוואת המציאות.

    תחליף לדת ואלוהים – התפיסה ה ״מדעית״ של המציאות מספקת תחליף הולם לצורך האנושי הקמאי באמונה. במקום אמונה באלוהים שניצב מחוץ לעולם ולאירועים, שולט בהם ומנווט אותם כרצונו, כעת ישנם ״חוקים מדעיים״ ששולטים במהלך ההיסטוריה האנושית ומנווטים אותה לחוף מבטחים אוטופי. את חזון הנביאים האוטופי, החליפה האידיאולוגיה המרקסיסטית, הניאו-מרקסיסטית וכל יוצאי חלציהן שנותנת חזון אוטופי ומשמעות לקיום האנושי.

    מערכת מוסרית קבועה – התפיסה הדתית שמעניקה עוגן מוסרי יציב מוחלפת בתפיסה ״דתית״ אחרת שמעניקה עוגן מוסרי חדש. כל מה שמשרת את התקדמות ההיסטוריה האנושית לעבר האוטופיה, הוא מוסרי. כל מה שמעכב אותה, הוא אנטי מוסרי. ישנם כללים ברורים ושקופים באשר למי הוא אדם מוסרי ומי הוא אדם אנטי-מוסרי. כללים אלה מחזקים את תחושת הסדר האידיאולוגי והמוסרי.

    תחושת מוסריות – אדם דתי שואף את תחושת המוסריות שלו מהליכה בעקבות חוקים דתיים שמגדירים מה הוא מוסר. אדם חילוני שואף את תחושת המוסריות שלו מהליכה בעקבות חוקים, חלקם דתיים כלליים, חלקם חברתיים, חלקם אנושיים וגלובליים וחלקם פרטיים. בשני המקרים, ובמקרה השני אף יותר, תחושת המוסריות אינה תמיד קלה להשגה.

    איש שמאל שואב את תחושת המוסריות שלו מהליכה בעקבות אותם מרכיבים שנתפסים כרלוונטיים למהלך ההיסטוריה לכיוון אוטופי ונצבעים בצבעים של ערכים נעלים. לדוגמא: תמיכה באפליית לבנים בארצות הברית מכפרת על חטא העבדות והופכת את התומך בה למוסרי, גם אם הוא תומך באפליית אדם שלא עשה דבר רע ומעולם לא הפלה שחורים. תחושת המוסריות במקרה כזה היא הרבה יותר קלה ומהירה ואיננה מחייבת עבודה עצמית שיכול הלהיות מפרכת. תמיכה בכללים שהוגדרו על ידי האורתודוכסיה השמאלנית יהפכו אותך למוסרי ב ״לחיצת כפתור״.

    תקווה – מרגע שיש בידינו את פתרון משוואת המציאות, דרכיה נהירות וברורות. התקווה היא ממשית ו״ריאלית״. אנחנו יודעים מה צריך לעשות כדי להתגבר על בעיות המציאות. לעומת התקווה שזמינה ומובנית בתוך תפיסת העולם של השמאל, איזו תקווה יכולה להציע השמרנות? הרי המציאות מורכבת, לא פשוטה, לא פתירה, מסובכת. התקווההרבה יותר אמורפית ורחוקה.

    הבחירה האינטלקטואלית – השמאל מציב פיתוי כמעט בלתי אפשרי עבור אנשים המאמינים בכוחה של התבונה האנושית. תחילתו של עידן הנאורות הגיע עם הפסקת ההסתמכות על הכנסייה כמתווך בין האדם למציאות, ותחילת ההכרה בכוחה של התבונה האנושית ללמוד ולהסביר את המציאות באופן בלתי אמצעי. והנה לנו אידיאולוגיה שכול הפרי התבונה האנושית, מתחילתה ועד סופה.

    בדיוק כפי שהתבונה האנושית פענחה את סודות הטבע, כך היא מפענחת את סודות ההיסטוריה, את חוקי המציאות והדרך ה ״מדעית״ לאוטופיה. אין ספק שהאמונה בתבונה האנושית וכוחה לפתור את בעיות המציאות, מפתה הרבה יותר מאימוץ השמרנות הספקנית, הלא ברורה, חסרת הביטחון וחסרת האמונה בכוחה של התבונה האנושית לפתור את אתגרי המציאות כולם ובאופן סופי.

    תחושת עליונות – אם אתה מחזיק בידיך את פתרון למשוואת המציאות, סודות ההיסטוריה גלויים לפניך, הדרך לאוטופיה נהירה לך, המערכת המוסרית שלך סגורה היטב מכל פינותיה, אתה אדם מוסרי מעצם היותך איש שמאל, יש לך תקווה ״ריאלית״ ומוחשית, התבונה האנושית היא נר לרגליך וחלק מהווייתך (או לכל הפחות, כך נדמה לך), רוב האינטלקטואלים ניצבים לצדך, אזי תחושת העליונות היא תוצר לוואי מובהק.

    השמרנות לא מסוגלת להעניק את תחושת העליונות הזו. אין לה על מה להתבסס. ההיסטוריה לא תמיד מובנת, אין לה את מפת הדרכים לאוטופיה, התבונה האנושית עם כל כוחה הרב לא מצליחה להתמודד עם משוואת המציאות באופן ברור ולכן מאבדת לכאורה מכוחה באידיאולוגיה השמרנית מה שמוביל את רוב האינטלקטואלים להתנער ממנה. כל אלה לא מעניקים תשתית טובה לתחושת עליונות.

    הדבר ״הנכון״ – תבנית המציאות הברורה ביחד עם פתרונות מותאמים היטב ותוכנית סלולה לעתיד ורוד, לא מספקים רק מערכת מוסרית סדורה, תקווה ורגשי עליונות אלא גם את התחושה שמדובר בדבר הנכון, וההוכחה היא כמו טיעון מעגלי, מוכחת מתוך עצמה. האידיאולוגיה הזו היא דבר הנכון בגלל שהיא פועלת על חוקים ״מדעיים״ שהיא קבעה, שמספקים מסגור מלא והרמטי לכל תבנית המציאות.

    אימוץ בעקבות סמכות אינטלקטואלית – האינטלקטואלים, רבים מהם מרצים באקדמיה, משתמשים בבמה האקדמית שעומדת לרשותם על מנת להפיץ את משנתם ולשרשר אותה הלאה בכל התחומים של מדעי החברה, מדעי הרוח והאומנות. השפעתם היא עצומה בהיותם סמכות אינטלקטואלית משמעותית עבור סטודנטים צעירים, שרובם המוחלט חסר את הכלים ואת היכולת להתמודד עם המשנה הסדורה שבנויה לתלפיות.

    דרך האקדמיה, אידיאולוגיית השמאל מחלחלת הלאה באמצעות סטודנטים שסיימו את לימודיהם ומנחילים את השפה האידיאולוגית של השמאל בארגונים ומוסדות, פרטיים, ציבוריים וממשלתיים. בפרספקטיבה של עשרות רבות של שנים, מצטברת מסה קריטית של בוגרי מדעי הרוח והחברה שמייצרים שינוי תרבותי משמעותי בתוך הארגונים אליהם נכנסו.

    אידיאולוגיה צעירה – אופי הפתרונות שהשמאל מציע, מטבעו הוא תמיד בתחום השחור לבן, הוא תמיד בעל אופי מהפכני מפני שאינו מקבל את המציאות וטוען שיכול להפוך אותה על פניה, לשנות אותה מן היסוד ולפתור את בעיותיה, אם רק יקבל את הכוח הפוליטי להוציא זאת לפועל.

    זו בדיוק האידיאולוגיה שקוסמת לצעירים נלהבים שרוצים לתקן את העולם. ולכן, הרבה צעירים ממהרים לאמץ את אידיאולוגיית השמאל, השילוב של המיליטנטיות האידיאולוגית הטבעית שיש לצעירים, ביחד עם הלוחמנות הפוליטית של השמאל, מייצרים לשמאל תדמית צעירה. הימין לא מציע כמובן שום פתרונות קסם ולכן הוא הרבה פחות אטרקטיבי. הוא לא מהפכני, הוא רואה הרבה תחומי אפור והוא לא מבטיח גאולה.

    מיתוג – מהאקדמיה ועולם התרבות והאומנות האידיאולוגיה חלחלה היטב אל עולם התקשורת ושם היא עברה מהפך שיווקי ומותגה מחדש. שיווק של אידיאולוגיית שמאל הוא פשוט הרבה יותר מזה של אידיאולוגיה ימנית-שמרנית. המציאות קלה יותר להסבר, הפתרונות ברורים וזמינים, רק צריך לבצעם.

    בניגוד לעמדה השמרנית שמציעה פתרונות חלקיים, סבוכים ולא סקסיים בעליל, אידיאולוגיית השמאל מסוגלת להציע פתרונות אינסטנט כמעט לכל בעיה. השלום? רק צריך לתת לערבים מדינה פלסטינית. דו קיום? בהישג יש, רק צריך להפסיק להפלות את הערבים ולהקים את מדינת כל אזרחיה. חיסול העוני? כמובן, רק צריך להעלות מיסים, להעלות שכר מינימום, להזרים כסף ולהגדיל את החוב.

    המציאות פשוטה להבנה, הגורם המעכב את הפתרון ידוע וכך גם הפתרון. השמרנות נשרכת הרחק מאחור עם פתרונות חלקיים ומסורבלים ואיננה מסוגלת להתחרות באטרקטיביות האידיאולוגית ההוליסטית שהשמאל מציע. כך השמאל ממותג כאידיאולוגיה מוסרית, מתקדמת, רלוונטית, אינטלקטואלית, חביבת התקשורת ואנשי התרבות, קל הלהבנה ולביצוע ואולי הכי חשוב, כזו שמציעה תקווה וחלום שניתנים למימוש כאן ועכשיו, אם רק נבחר נכון.

    חבילה אידיאולוגית״ מושלמת – בשלב הזה כבר ברור שהשמאל מציע חבילת הכל כלול במחירים נוחים מאוד. מרגע שאדם אימץ את דרך השמאל, הוא עטוף מכל הכיוונים ונחסך ממנו הצורך לחשוב יותר מידי. הוא נמצא בצד הנכון, האינטלקטואלים איתו, אנשי התקשורת איתו, האליטות איתו, הוא מוסרי, יש לו תקווה, הוא יודע שיש פתרון לכל בעיה שהמציאות מציבה בפניו, והמטרה היחידה שהוא רואה לנגד עיניו היא הכרעת האויב הפוליטי מימין כדי לאפשר את מימוש דרכו של השמאל.

    הדבר היחיד שנדרש ממנו הוא היצמדות דתית אדוקה לתמה של השמאל ואימוץ כולל של השפה הפוליטית, מונחיה ומשמעותם כפי שנקבעו על ידי מובילי הדעה המרכזיים. השמרנות לעומת זאת לא מסוגלת להציע אפילו חלק קטן מזה. האינטלקטואלים לא איתה, התקשורת לא איתה, הפתרונות לא שלמים, המיתוג האידיאולוגי תמיד נחות ביחס לשמאל, לעתים אפילו מסוכן חברתית ומקצועית, והתקווה תמיד קלושה. אף פעם לא בוטחת ומלאה בעצמה כמו זו של השמאל.

    הרצון לרצות – הגורם האחרון הוא ביטוי מובהק של הטבע האנושי. לאחר שעקרונות השמאל קנו אחיזה בארגונים רבים, פרטיים וציבוריים, והפכו להיות ברירת המחדל התרבותית והערכית של אותם ארגונים, אנשים רבים מאמצים את האידיאולוגיה הזו מתוך רצון לרצות את המערכת, מנהלים בכירים, או מתוך רצון להיות חלק ממלייה חברתי ״נכון״ ולא להיות יוצא דופן או להזמין ויכוחים בלתי רצויים. השמרנות מעולם לא קנתה אחיזה ארגונית זהה לזו שהשמאל קנה ולכן אין צורך לאמץ אותה על מנת לרצות מישהו. …."

    אהבתי

  10. לתמריץ, ולכל שאר המתעניינים בעתיד המגזר החרדי
    אולי תתעניינו גם בכתבה של שלמה פיןטרקובסקי שכותרתה: זעקת האדמורים בחצר של הנדל

    https://www.makorrishon.co.il/opinion/429343/

    קטעים מהכתבה:

    " … חיזיון לא רגיל, בלשון המעטה, נצפה השבוע בלשכתו של שר התקשורת יועז הנדל. עשרות רבנים ואדמו"רים חשובים ומשפיעים בציבור החרדי התייצבו לחלות את פניו, בניגוד מוחלט למקובל בישראל זה עידן ועידנים, כאשר פוליטיקאים הם שמגיעים לבתי הרבנים בשעת הצורך. עד כמה הרבנים חשובים? די אם נציין שבין עשרות המשתתפים במפגש היו הרב ישראל הגר – האדמו"ר מוויז'ניץ, ראש החסידות השלישית בגודלה בארץ; והרב אליעזר יהודה פינקל – ראש ישיבת מיר, כנראה הישיבה הגדולה בעולם. ומה מביא משלחת רבנים מרשימה כל כך ללשכתו של השר? לא הרפורמה בכשרות, לא רפורמת הגיור המתגבשת ואפילו לא המחלוקת סביב מתווה הכותל. עשרות הרבנים הטריחו את עצמם ללשכתו של הנדל בבקשה שנשמעת טכנית כמעט: לבטל את המהלך שמוביל השר, שיאפשר ניוד מספרי טלפון סלולרי מ"הקומה הכשרה" ל"קומה הרגילה".

    מאחורי בקשת הרבנים, שעשויה להישמע חסרת פשר לישראלי המצוי, עומד אחד המאבקים העיקשים שמנהלים מנהיגי הציבור החרדי בשנים האחרונות נגד חדירת האינטרנט למגזר. הכלי המרכזי במאבק הזה הוא הטמעת הנורמה שאדם חרדי מצווה להשתמש במכשיר סלולרי "כשר" ולהיות מחובר רק לקו סלולרי "כשר". ייחודם של המכשירים והקווים הכשרים הוא בחסימה של כל אפשרות תקשורת מלבד שיחות טלפון, ובעיקר חסימה מוחלטת של אפשרות הגלישה באינטרנט. השליטה בכך מתאפשרת בין השאר באמצעות מספרי הטלפון. מאחר שהקווים הכשרים משווקים באמצעות גופים מרכזיים, הם כוללים קבוצות ידועות של מספרים, וכל חרדי שנתקל במספר טלפון יודע מיד אם זהו קו "כשר" או קו שאינו מפוקח באמצעות הוועדות. בקרב חוגים חרדיים מסוימים, החזקתו של מספר טלפון שאינו "כשר" משולה להודאה בחילול שבת או באכילת טרפות.

    כעת נשקפת סכנה שהפיקוח החברתי על כשרות הטלפונים לא יתאפשר עוד, אם תינתן הברירה לקחת מספר "כשר" ולנייד אותו לקו שאיננו כשר. כשבאה לעולם רפורמת ניוד המספרים בין החברות, שמיליוני ישראלים נהנו ממנה, פעלו עסקני הסלולר החרדים לחסום כל אפשרות לניוד מספרים מהקומה הכשרה לקומה הרגילה. וכך, על אף רצונם של שרי התקשורת לפתח את התחרות בשוק, הכוח הכלכלי הרב של העסקנים והרבנים והכוח הפוליטי של נציגיהם בכנסת מנעו את החלת הרפורמה גם על הקומה הכשרה.
    …..

    מבחינת הרבנים זהו אסון העומד בפתח. הרכב המשלחת מלמד שזו שאלה של פיקוח נפש רוחני, לא פחות. שמירת החומות שנבנו בעמל סביב הציבור החרדי במשך עשרות שנים נעשתה עם הזמן קשה הרבה יותר, ומנהיגי הציבור חשים שעצם קיומה של החברה החרדית בצורתה הנוכחית עומד בסכנה. אולם בעוד הרבנים מקווים שאפשר לקדם את פני הרעה, השר הנדל בחר להטיח את האמת בפרצופם, בנימוס אך בתקיפות. לדבריו, אין דרך לבלום את כניסת האינטרנט לציבור החרדי. המאבק ההירואי כבר הוכרע.

    "האדמו"רים והרבנים שכאן לא מכירים אותי, אבל אני לא נוהג למרוח דברים. אני רוצה קודם כול לצייר את תמונת המציאות", אמר השר לאחר ששמע את הרבנים. "רבים מבני החברה החרדית מחזיקים בשני טלפונים, טלפון כשר וטלפון לא כשר. לפחות 50 אחוז מהחברה החרדית מחוברים לאינטרנט. אם אתם רוצים לטמון את הראש בחול זה בסדר, אבל זו המציאות, אלה המספרים שיש לנו". במילים אחרות, יפות פחות: הסוסים ברחו מזמן מהאורווה, ואתם הרבנים נלחמים את מלחמות האתמול על גבם של החלשים בחברה החרדית.

    לא בטוח שבסיבוב הזה של המאבק תהיה ידו של שר התקשורת על העליונה. אף שהחרדים נותרו מחוץ לממשלה, התגייסותם העוצמתית לעניין עשויה לכופף את הנדל, שזהו רק אחד מהנושאים שעל סדר יומו. …"

    אהבתי

  11. רינגו,

    נכון ש"אסיאתיים" זו קטגוריה רחבה מדי, אבל יצא לי להסתובב לא מעט במדינות אסיאתיות ואני די בטוח שמאוד הגיוני מבחינתם לכלול את כל הלאומים שהזכרת בקטגוריה אחת. שמעתי מעט מאוד על "המיעוט ההונדורסי" או "המיעוט הקובני" שם והרבה על "המיעוט המערבי" או "המיעוט הדרום־מזרח אסיאתי". אפילו פה בהולנד המיעוטים שמדברים עליהם הם בדרך־כלל תורכים, מרוקאים, סורינאמים, "אחרים מערביים" ו"אחרים לא מערביים". עם כל הכבוד להבדלים בין הונדורסים וקובניים או בין איטלקים לצרפתים, בדרך־כלל יש הרבה מאפיינים משותפים לבני עמים שונים אבל קרובים, ולדבר עליהם בהכללות ("מערבי", "מזרח אסייתי", "היספאני" וכו') זה הרבה יותר מעשי מלדבר על חמש מאות מיעוטים שונים בכל פעם.

    מה שכן, אני בדרך־כלל מבין את המונח "אסיאתי" כמתייחס למזרח אסיה (כולל דרום־מזרח), לא כולל את תת־היבשת ההודית. בין סיני ויפני (וקוריאני ווייטנאמי וכו') או בין הודי ובנגלדשי (ופקיסתאני וסרי־לנקי וכו') יש הרבה מאוד קשרים תרבותיים, אידיאולוגיים, ובמידה מסוימת גם גנטיים ולשוניים.

    Liked by 1 person

  12. שי שפירא
    תגיד ליפני שיש לו הרבה משותף עם סיני והוא ירצה להרוג אותך. זה כמו שיגידו לישראלי שיש לו הרבה משותף עם פלסטינאי. למתבונן מרחוק הם נראים דומים אבל הם עצמם לא תופסים את עצמם כדומים בכלל.
    מסכים שאפשר לחלק בצורה סבירה את האסייתים ליפנים, צפון מזרח (סין, קוריאה ווייטנאם), דרום מזרח (תאילנד קמבודיה לאוס), פסיפי (פיליפינים, אינדונזיה) והודו (עם נפאל, בנגלדש וסרי לנקה).
    כל הכללה מעבר לכך היא בעיקר מצחיקה, וזה שעושים אותה בהולנד לא ממש משנה את זה.
    לצורך הדוגמה, בין סין ליפן מפרידים ים, הסטוריה, יריבות, מלחמות, שנאה, כיבושים ועוד אלף דברים.
    אם אפשר להכליל אותם כסוג אחד האם אפשר להגיד שאיטלקים ותוניסאים שייכים למיעוט הים תיכוני בארהב?

    Liked by 1 person

  13. אופס, טעות קטנה

    רינגו אתה טועה, אתה סתם יורה מהשרוול
    תגיד לסיני שיש לו הרבה משותף עם יפני והוא יפגע. לא להפך.
    האסיינים באמת רואים את עצמם בערך בחלוקה שמתאר שי, יש בסיס למה שהוא אומר, הוא מדבר מנסיון

    אהבתי

  14. לקמילה:
    השמאל הציע כבר פיתרונות בעבר וזה נכשל.
    לימין אין בכלל פיתרונות. הם לא יכולים לפתור את בעית העוני, האלימות, המלחמות והמחלות. כבר מאות שנים שהם שולטים וזה לא נפתר. לדעתי הם כלל לא מנסים לפתור זאת.
    הבעיה היא טבע האדם. זה טבע גרוע. הוא חושב רק על עצמו. הוא גם גאותן וחושב את עצמו יותר מהאחרים. פרט לכך בני-האדם גם לאומנים ומוכנים לצאת למלחמות בשם המדינה שלהם.

    אהבתי

  15. arn,

    "השמאל הציע כבר פיתרונות בעבר וזה נכשל" – צודק.

    "לימין אין בכלל פיתרונות. הם לא יכולים לפתור את בעית העוני, האלימות, המלחמות והמחלות" – הימין מציע את היוזמה החופשית ואת התבונה האנושית (שזה גם השמאל מציע) ומאז העוני הצטמצם פלאים ואיתו המחלות, המגפות וגם האלימות.

    "כבר מאות שנים שהם [הימין] שולטים וזה לא נפתר" – עצם הרצון "לחסל את כל הרוע" זה מראש מחשבה שמאלית שניתן לפתור את כל הבעיות (ועדיף באבחת סכין יחידה). חוץ מזה שלא ברור לי מהיכן הקביעה הזאת שהימין שולט מאות שנים.

    "הבעיה היא טבע האדם. זה טבע גרוע. הוא חושב רק על עצמו. הוא גם גאותן וחושב את עצמו יותר מהאחרים" – גם בתוך המסגרת הגרועה הזאת של טבע אדם ניתן לעדן אותו ולהוביל אותו בדרך הנכונה. והעידונים הללו אלו חינוך, תרבות ובעיקר מסורת.

    "פרט לכך בני-האדם גם לאומנים ומוכנים לצאת למלחמות בשם המדינה שלהם" – זה לא התחיל בהקמת המדינות (כמו שתיאוריית "קהילות מדומיינות" של אנדרסון טוענת). זה מתחיל בהשתייכות וזהות אנושית (מימד שהשמאל הקיצוני מסרב לקבל ושואף לעולם חסר גבולות).

    Liked by 2 אנשים

  16. אנונימי
    היפנים מאוד גאים בעם ובמורשת שלהם ולא רואים עצמם כדומים לסינים. אותו הדבר נכון גם מהצד השני, אני נתתי דוגמה.
    להגיד שאני שולף מהשרוול זה לא בדיוק טיעון. ביקרתי ביפן, בסין, בוויטנאם, בתאילנד ובנפאל. להגיד שכל מזרח אסיה, מבורמה עד יפן, דומים זה לזה יכול רק מי שלא דיבר איתם בחיים. אפילו גאוגרפית זה מגוחך, המרחק בין תאילנד ליפן הוא בערך כמו בין מצרים ללונדון, ואין שום קשר בין תאילנדי ליפני לא בתרבות, לא בשפה ולא במראה.

    אהבתי

  17. רינגו, כולם גאים במורשת שלהם, אתה פשוט ראית יותר סרטי סמוראים מאשר סרטים תאילנדים או נפאלים. הסינים שונאים את היפנים בשל הרציחות שהם בצעו בהם במלחמת העולם השניה, תחפש ננג'ינג מאסאקר, יפן שלטה על קוריאה לאורך זמן, זה היה חלק מיפן והשפיע על התרבות והשפה למרות שהקוראנים מתקשים להודות, היפנים משתמשים בכתב שלקחו מהסינים. מדינות קרובות יש להן הרבה מהמשותף. לבקר לא מספיק כדי להכיר היטב. שי מחלק את האזורים כפי שאומנם בני האיזור ההוא מחלקים את עצמם. גם אירופה מחלקת את עצמה גם המזרח התיכון. זה טבעי.

    אהבתי

  18. אנונימי
    ישנן מדינות קרובות שתושביהן חולקים גנטיקה, שפה, דת, תרבות והיסטוריה, והחלוקה המדינית ביניהן היא דבר חדש יחסית. לראות את העמים האלו כחלק מקבוצה אחת זה סביר. לדוגמה – הולנד, גרמניה ומדינות סקנדינביה, ספרד ופורטוגל, מדינות מרכז אמריקה וכדומה. לעומת זאת ישנן מדינות קרובות שאינן חולקות דבר. ולגבי אסיה הרי מדובר במקרים רבים במדינות שכלל אינן קרובות גאוגרפית. למה אתה חושב שתושבי הפיליפינים וקוריאה הם חלק מאותה קבוצה? המרחק ביניהן הוא אלפי קילומטרים, הם נראים שונה, יש להם שפה אחרת ותרבות אחרת. האם היית אומר שישראל וסודאן הן חלק מאותה קבוצה?
    הטענה שלי היא פשוטה, המערב נוטה לראות את אסיה כמקשה אחת למרות שאסיה היא ענקית (למעשה גדולה בהרבה מאירופה), מכילה הרבה יותר אנשים ולאומים ומגוונת. אגב אני מניח שגם סינים למשל ישימו את ישראל, ירדן, יוון ואיטליה באותו סל פחות או יותר, וגם זה מעיד על בורות מצידם. ולגבי הסינים ויפנים אני אומר שוב, אני יודע ומכיר את הרגשות ההדדיים בין שני העמים, שנובעים מכך שהיפנים רואים את הסינים כנחותים והסינים רואים את היפנים ככובש אכזרי (מזכיר שני עמים אחרים, יותר קרובים?)

    Liked by 2 אנשים

  19. במקרה ודונלד טראמפ יבחר שנית, הוא יהיה בן 78 וחצי ביום היכנסו לתפקיד ובן 82 וחצי בצאתו. הוא ישבור את השיא של רי אלן…, סליחה של ביידן אלא אם כן ביידן יחתום לעוד 4 שנים.
    אומנם אנשים כיום חיים יותר ונמצאים במלוא אונם גם בגילאים מאוחרים, או לפחות אוהבים לדבר על זה כמו במקרה של טראמפ,
    מצד שני הפער התרבותי בן הדורות גדל בקצב מהיר מאי פעם.
    קנדי היה הנשיא הצעיר ביותר של ארה"ב היות ובשנות ה60 של המאה הקודמת הייתה התעוררות של הדור הצעיר (ביידן היה אז מבוגר מדי לקחת חלק בתנועה ההיא וגם טראמפ היה מעט מבוגר מדי).
    האם לא ראוי שיכנס לתפקיד מישהו צעיר שמבין את המציאות הכלכלית והטכנולוגית של זמננו?
    טראמפ הוא אפיזודה שנס ליחה, כמו קומיקאי וולגרי שנוסק ושוקע מהר כשהחידוש מתפוגג. גם הקיצונים של השמאל איבדו הרבה תמיכה בעקבות ההפגנות של BLM, הקיצוניות באוניברסיטאות שפוגעת בחינוך, העליה בעשרות אחוזים במעשי הפשיעה בכל מדינות ארה"ב. הירידה באהדה לקמילה האריס תוריד אותה מהבמה, לא יהיה לנו יהודי (בעלה) בבית הלבן.

    הניחוש שלי הוא שבעקבות ההתחזקות של הרפובליקנים בבחירות אמצע הטרם, וזה לא קשור לטראמפ, תמיד יש ביקורת ואכזבה מהצפיות מהנשיא המכהן, יעלו מתמודדים צעירים חדשים משני הצדדים שיציגו מצע אמצע כלכלי ומדיני. לא צריך להצמד לעבר, ביידן טראמפ נתניהו הכל חלף עבר ונראה כאילו הייה רק חלום.

    כמובן קיימת האפשרות שביידן בשיתוף האירופאים יתקיף את אירן, זה הדבר היחיד שיכול לשנות את כיון המטולטלת עבור הליברלים

    אהבתי

  20. רינגו, שי ענה לך יפה ולעניין, אתה פשוט מתעקש להתווכח מבלי לקרוא את דבריו ולהתיחס לחלוקה שלו כדי להיות צודק והרושם שמתקבל הוא שאתה פשוט לא בקיא בנושא. הדוגמאות והטיעונים שלך טריויאלים, סטראופטיפים של מטייל לכן אני אומר שאתה שולף מהשרוול.
    איפה אני אמרתי שתושבי הפיליפינים וקוריאה הם חלק מאותה קבוצה? מה אתה שם דברים שלא אמרתי בפי?
    שי חילק את האיזורים כפי שהם מרגישים שייכות, תקרא שוב. סיני לא מרגיש הודי, אבל ההודי והנפאלי והפקיסטני בארצות הברית יהיו בעלי אינטרסים משותפים נגד אדם לבן, הם גם יאכלו באותה מסעדה ויהיו בעלי דעות פוליטיות דומות. באתרי ההכרויות של פנוים פנויות הם נקראים דרום אסיאנים וככה הם קוראים לעצמם ובסקרי הבחירות בארה"ב באותה קטגוריה. בעבר הם היו מצביעי הדמוקרטים אבל הם נעים חזק לכיון הרפובליקנים וב10 השנים האחרונות האוכלוסיה הדרום אסינית גדלה בארה"ב בכ45%, יותר מכל קבוצה אחרת. למרות שתמריץ חושב שהם מוצלחים, הם מתחילים להצביע כמו המקסיקנים הלא משכילים ולא כמו הסינים והיפנים.
    גם אתה חושב את עצמך נעלה על פלסטינאי או ירדני אבל כשתפגוש סטודנט פלסטינאי או ירדני בטיול בסין תרגיש קירבה, אתם מאותה שכונה. זו הסיבה שמדינות מתאגדות לברית הגנה או בריתות כלכליות, כי בנוסף לסיבות אחרות יש דמיון בתרבות שלהם, בדרך המחשבה בהסטוריה.
    המערב לא נוטה לראות את אסיה כמקשה אחת, זה סטריאוטיפ של חסרי ההשכלה, רק אנשים חסרי אורינות רואים זאת ככה. הדתיים הישראלים רואים את כל המלוכסנים כאותו דבר, האמריקאי הרד נק קרוב לוודאי חושב שאין הבדל בינך לבין הפלסטינאי או הסורי ואולי ההבדל קטן מכפי שאתה מוכן להודות.
    אבל הדיון פה הוא איך רואים את עצמם האסיינים והתחיל כשיאיר דיבר על 6% אסיאנים בארה"ב. סיני ויפאני וקוראני וויאטנמי חרוצים שהולכים לאוניברסיטה יהיו בעלי דעות דומות וישתפו פעולה ביניהם, אבל לא עם הודי או פקיסטני. אני פשוט חוזר שוב ושוב על אותם דברים שאמר שי בקצרה.

    Liked by 1 person

  21. רינגו, אף אחד לא מתווכח עם זה שיש הבדלים משמעותיים בין סין, יפן, קוריאה וכו'. השאלה היא בסך הכול האם יש טעם לפעמים לקבץ אותם ביחד לקבוצה אחת. כל הדיון הזה התחיל בסוגיית היחס של המפלגה הדמוקרטית ל"ציבור האסיאתי". האם אתה חושב שיהיה הגיוני יותר לדבר בנפרד על יחס המפלגה הדמוקרטית לאמריקאים ממוצא יפני, אמריקאים ממוצא סיני, אמריקאי ממוצא וייטנאמי וכו'? לכמה אנשים במפלגה הדמוקרטית בכלל יש מושג מה ההבדל בין המדינות האלה? אתה יכול להגיד שזה כי הם בורים וטפשים, ובסדר, אבל אין מה לעשות – זה הפך להיות חלק מהשיח הפוליטי האמריקאי, ואני שמעתי בחיי המון אמריקאים ממוצא אסיאתי מדברים על מעמדם הפוליטי כ"אסיאתים" וכמעט מעולם לא שמעתי מישהו מדבר על חוויותיו כ"סיני־אמריקאי" או "יפני־אמריקאי" (אלא אם זה בהקשר מלחמת העולם השנייה).

    כאמור, אותו הדבר בדיוק נכון מהכיוון השני. לאמריקאים ממוצא איטלקי יש נוכחות מספיק חזקה בארה"ב בשביל לייחד אותם לעומת מיעוטים אחרים בארה"ב, אבל אם אני בטאיואן ואנשים אומרים משהו על "מערביים", אני חושב שלכולנו ברור שהם יכללו בקטגוריה הזאת גם את האיטלקי, גם את התוניסאי, וגם אותי. ובצדק – לשלושתנו יהיו הרבה דברים במשותף שלא יהיו משותפים לטאיואנים ושכניהם, בדיוק כמו שלסינים ויפנים, עם כל הכבוד להבדלים ביניהם, יהיו מספיק דברים משותפים ביניהם ושונים מרוב האמריקאים כדי שלפעמים תהיה משמעות לדבר עליהם כקבוצה.

    זה בורות רק אם ההכללה לא נכונה. אם תגיד באמריקה של"אסיאתיים" יש לעתים קרובות עיניים מלוכסנות, נוטים להשתמש ברוטב סויה ולאכול עם מקלות אכילה – זו הכללה הגיונית (גם אם היא לא קולעת במאה אחוז, כמו כל הכללה). אם תגיד בסין ש"מערביים" כמו ישראלים, איטלקים, יוונים וירדנים נוטים להיות בעלי אף ארוך (ביחס לסינים), אוכלים לעתים קרובות אוכל קר ושותים מים קרים, ומשתמשים הרבה בוואטסאפ, גם זו הכללה הגיונית. אני חושד שההכללות האלה כנראה קולעות יותר מההכללה "היפנים רואים את הסינים כנחותים".

    (שוב אני מזכיר, דבריי מסתמכים על כך שמבינים את המונח "אסיאתיים" כמתייחס רק למזרח אסיה לא כולל תת־היבשת ההודית, ובעיקר אם לא כוללים את העמים האוסטרונזיים בדרום־מזרח אסיה (מלזיה, אינדונזיה, הפיליפינים). חלק מההכללות נכונות גם להם, אבל פחות)

    Liked by 1 person

  22. אנונימי
    ציטוט מדבריו של שי: ״מה שכן, אני בדרך־כלל מבין את המונח "אסיאתי" כמתייחס למזרח אסיה (כולל דרום־מזרח), לא כולל את תת־היבשת ההודית.״
    כלומר הוא מחלק את אסיה בקו יחיד שעובר מזרחית להודו. מזרחית לקו הזה מצויות גם קוריאה וגם הפיליפינים ועל כן החלוקה הזו שמה אותם בסל אחד.
    אני מסכים עם שי וגם כתבתי זאת שניתן לעשות חלוקה סבירה של אסיה לארבעה-חמישה אזורים שהם מובחנים מבחינה גנטית, תרבותית ולשונית.
    אתה חוזר ואומר ״שי חילק את האזורים כפי שהם מרגישים שייכות״, אבל זה לא מסתדר עם החלוקה שהוא מציע. סיני כמובן לא מרגיש הודי, אבל הוא גם לא מרגיש תאילנדי או פיליפיני.

    אהבתי

  23. שי
    אין ויכוח על כך שמבחינת סיני, ישראלי, איטלקי ותוניסאי הם די דומים. אבל הם שונים למדי מסודאני, נכון? המרחק הגאוגרפי, התרבותי והגנטי בין ישראל וסודאן דומה למרחק בין הפיליפינים לקוריאה.
    הכללות עושים כולם. עם זאת, האמריקאים יוצאי דופן בבורות שלהם לגבי שאר תושבי העולם. מבחינתם (גם זה בהכללה…) כל מי שאינו אמריקאי לבן הוא פשוט ״אחר״.

    Liked by 1 person

  24. לפי ויקפדיה:
    The largest ancestries of Asian Americans are Chinese (23%), Indian (20%), and Filipino (18%)

    והחלוקה לפי דת היא:
    42% Christian
    26% Unaffiliated with any religion
    14% Buddhist
    10% Hindu
    4% Muslim
    2% other religion
    1% Sikh
    אם נניח שבודהיסטים, הינודאיסטים, מוסלמים וסיקים מגיעים מהודו/פקיסטן/בנגלדש וכדומה, אז אחוז האסיאתיים בארה"ב שמקורם בסין/יפן/קוריאה … הוא כ-4% (מתוך ה-6% של כלל האסיאתיים). זאת קבוצה פוליטית שיכולה להשפיע.
    בא נזכור שגם השחורים אינם מאוחדים. לכולם שורש משותף באפריקה אבל חלקם הגיעו ישירות מאפריקה לארה"ב, חלקם אחרי מספר דורות בקריבים, וחלקם מדרום אמריקה. אני לא בקיא בלימודי שחורים-אמריקאים אבל ממה שמשתקף ציבורית המשותף לשחורים הוא יותר עיסוק במה עוללו להם מאשר מהי התרבות שלהם.

    בהשוואה לקבוצה השחורה, הקבוצה האסיאתית (כנראה שגם ההודים) היא יותר פעילה כלכלית, יותר עצמאית מנסמכת, פחות בכיינית, יותר בעלת ערכי משפחה, ויותר גדלה עם הזמן. זאת קבוצה שמגדירה את עצמה גם על דרך החיוב ולא רק על דרך השלילה כמו השחורים. לא צריך נגזרת שנייה בשביל להבין שאם ההבדלים הללו ימשיכו הרי שכוחם יגבר על כח השחורים.

    אהבתי

  25. לפי ויקיפדיה בארה"ב גם 4% של "גזעים מעורבים" כלומר בני-תערובת.
    אני מעריך שיש יותר נישואים בין אסיאתיים ללבנים מאשר בין שחורים ללבנים.
    כלומר ייתכן שהנוכחות האסיאתית יותר גבוהה משנדמה.
    בטח יש מישהו שעוסק בזה.

    אהבתי

  26. רינגו

    המשפט הזה ש שי אמר, שבסין יגידו: "מערביים אוכלים לעתים קרובות אוכל קר ושותים מים קרים", היא אבחנה חדה כתער, מכיון שצריך להיות באמת בעל חוש אבחנה ונסיון רב כדי להבחין שהסינים אינם שותים מיים קרים אלא רק חמים והארוחות שלהם צריכות להיות חמות. כשאדם אומר דבר כזה אתה יכול להבין שזה נושא שמעניין אותו והוא חקר אותו לעומק.

    אהבתי

  27. רינגו – אם נקודת המחלוקת היחידה שנשארה היא על מיקומם של הפיליפינים בחלוקה הזאת, נראה לי שמצבנו טוב. גם אני הסכמתי קודם שהפיליפינים, אינדונזיה ומלזיה פחות קשורים למרחב המזרח־אסיאתי, וממילא הפיליפינים זו אחת המדינות שאני הכי פחות מתמצא בה באזור הזה (מה שלא נכון לגבי תאילנד, שבהחלט קרובה לסין מבחינה גנטית, תרבותית ולשונית). בוא נסכם שזה גבולי.

    יאיר – רק למען הסדר הטוב שווה להעיר שבודהיזם כמעט ולא קיים (לפחות כ"דת" ראשית של אנשים) בהודו, פקיסתאן או בנגלדש. פרט לסרי־לנקה, רוב הבודהיסטים באסיה מגיעים ממדינות מזרח ודרום־מזרח אסיה. זה אולי קצת מחזק את הטענה שלך. מצד שני אם הבנתי נכון כללת את הנוצרים בתוך "סין/יפן/קוריאה…"? אני לא בטוח עד כמה זה הגיוני. הנוצרים כנראה כוללים חוץ מפיליפינים גם הרבה מאוד הודים (יש הרבה מאוד נוצרים בהודו, ואני מנחש שיהיה להם ייצוג יתר מבין ההודים שמהגרים לארה"ב).

    אהבתי

  28. אגב, אני מתחיל להרגיש צורך להבהיר שהאנונימי הנ"ל לא קשור אלי או מוכר לי, למקרה שמישהו תהה אם אני מגיב מחשבונות אנונימיים כדי לשבח את עצמי. תודה אנונימי על השבחים (הקצת קיצוניים).

    אהבתי

  29. Adam Gold אדם גולד, [15/12/2021 16:17]
    פייר, הייתה באוויר הרגשה ששירלי פינטו מטומטמת ברמות חריגות, אבל זה שהיא קראה לשני ילדיה כרם ונבות לגמרי סוגר את הפינה.

    אהבתי

  30. לקמילה:
    לשמאל ולימין אין קשר להסכמי אוסלו או התנגדות לקיומם. השמאל והימין אלו גופים חברתיים שאין להם קשר לארץ ישראל השלמה.
    בישראל אחרי מלחמת ששת הימים החליטו משום מה ששמאל זה בעד "שטחים תמורת שלום" וימין זה נגד החזרת\מסירת שטחים. אבל זו לא הגדרה נכונה. זו איזו אינטרפטציה מוזרה שנעשתה בישראל. בישראל של לפני כמה עשרות שנים היו מפלגות שמאלניות סוציליסטיות שהיו בעד ארץ ישראל השלמה ולא רק זה. הם גם תבעו לכבוש את סיני ודרום-לבנון עד לנהר הליטני. לדעתי חלקם אף תבעו שטחים ממזרח לירדן. למשל גולדה מאיר לא היתה מוכנה לותר על שטחים אבל חברתית היא היתה סוציליסטית. תנועת "אחדות העבודה" היתה שמאל חברתי אבל דגלה בארץ ישראל השלמה (ואפילו בשטחים שמעבר לכך).

    אבל יש עוד דבר שרציתי לשאול את הימניים מבחינה פוליטית (זה כביכול ימניים כי בפועל ימין ושמאל זו השקפת עולם חברתית ולא פוליטית שאין לה קשר לארץ ישראל השלמה). מה דעתם על המרידות הגדולות נגד רומי (היו 3 מרידות כאלו: המרד הגדול, מרד התפוצות (מרד פחות ידוע אבל לא פחות הרסני וקטלני) ומרד בר-כוכבא)? בדרך כלל הימין תומך במרידות אלו והשמאל נגד אבל תוצאות המרידות האלו הוכיחו שהם היו אסון נוראי ליהודים. בר-כוכבא למשל (שהוא גיבור הימין) הוא בסך הכל מטורף אלים.

    Liked by 2 אנשים

  31. לבלוג גם כלכלי,

    המרוץ לתחתית / להשגת הערכה של "הנאורים הסביבתיים" בעיני עצמם.

    מודה שבעת הקמת הממשלה הנוכחית – לא שיערתי שיהיו לה גם נזקים כלכלים.

    קטע מהטוויטר של גדי טאוב

    —————-
    @GadiTaub1
    10 שע׳
    פיגור זו אכן המילה.

    קארין אלהרר עיגול כתום Karine Elharrar
    · 14 שע׳
    משיב ל-@steinitz_yuval
    יובל ידידי מדובר בשנה.
    בשנה הזו נפתח את האנרגיות המתחדשות שלא קודמו מספיק – ואנחנו בפיגור!
    ————————————
    ·
    10 שע׳
    ממשלת ספינת השוטים.
    ————————————-

    Mike
    @Doranimated
    · 13 שע׳
    Stupid | Israel to halt natural gas search, focus on renewable energy | https://jpost.com/breaking-news/israel-to-halt-natural-gas-search-focus-on-renewable-energy-688817
    —————————
    ·
    14 שע׳
    כדי להבין עד כמה סתומה בלחץ היא שרת האנרגיה מ"יש עתיד" קארין אלהרר שמפסיקה בשרירותיות את חיפושי הגז צריך להקשיב לפודקאסט המצוין הזה עם יובל שטייניץ על ההישג המדהים של פיתוח הגז הטבעי בישראל.

    ממשלה נזק חבל על הזמן.
    open.spotify.com
    ח"כ יובל שטייניץ – הקרב על הגז

    אהבתי

  32. ל arn,
    כתבת:
    "לשמאל ולימין אין קשר להסכמי אוסלו או התנגדות לקיומם. השמאל והימין אלו גופים חברתיים שאין להם קשר לארץ ישראל השלמה. בישראל אחרי מלחמת ששת הימים החליטו משום מה ששמאל זה בעד "שטחים תמורת שלום" וימין זה נגד החזרת\מסירת שטחים. אבל זו לא הגדרה נכונה. זו איזו אינטרפטציה מוזרה שנעשתה בישראל. …"
    ———————

    לתפיסתי למונחים "שמאל" ו"ימין" יש מספר משמעויות שונות.
    כלומר אין להם משמעות *נכונה* או *לא נכונה* אחת.
    הדגשים והבחירה מהי המשמעות העיקרית של כל מונח – שונים במדינות שונות + גם השתנו רבות במהלך השנים בתוך אותה מדינה.
    כל שפת תקשורת היא תמיד דבר דינמי.

    במונחים "שמאל" – "ימין" ניתן כיום לתאר מספר רצפים שונים:
    1. רצף: תמיכה בא'י השלמה / שתי גדות לירדן — תמיכה בתוכנית חלוקת השטח בין הלאומים
    2. רצף: שמרנות /מסורתיות / דתיות — מהפכנות ונסיון לקדם אוטופיות חברתיות וכלכליות
    3. רצף: מעורבות ממשלתית נמוכה ככל האפשר / שוק פרטי נרחב ככל האפשר / ליברטיאניות —- מעורבות ממשלתית גבוהה / כלכלה ריכוזית
    4. רצף: תמיכה במדינות לאום / בזכות כל לאום להגדיר את עצמו —- תמיכה בחיזוק מוסדות בינ'ל והקטנת כוחן של מדינות / בביטול גבולות בין מדינות

    אני מניחה שברבות השנים – יתווספו עוד משמעויות אפשריות לרצפים של שמאל – ימין.
    אך אולי המושגים יתרחבו כל כך עד שיאבדו כל משמעות תקשורתית – ויחייבו להמציא מונחים חדשים.

    אהבתי

  33. שתי הערות לדיון בפוסט זה על מידת המרחק – הקרבה בין לאומים אסיתים שונים:

    א. בספר התנגשות הציויליזציות של סמואל הנטיגטון, שלהערכתי עדין לא פג לחלוטין תוקפו, הוא חילק את האנושות ל 8 ציוליזציות גדולות + מספר פרורי שאריות .
    למיטב זכרוני: הציויליזציה האפריקאית, הלטינו-אמריקאית, המערבית, הרוסית-אורתודוקסית, המוסלמית, ההינדית, הסינית והיפנית. (+ אחרות, שבינהן נכללת ישראל שלתפיסתו אינה שייכת לאף ציויליציה גדולה אחרת). כלומר – הוא חילק את לאומי אסייה ל 4 ציויליזציות שונות.
    עדין לא נחשפתי לאף סיבה משכנעת לתמוך בחלוקה שונה.

    ב. בספרי מד'ב (מקור סמכות שאסור לחלוק עליו) – כאשר האנושות מתעמתת עם חייזרים, ובעיקר חייזרים עוינים, כל חלקי האנושות מתקרבים זה לזה. כולל מדינות שנמצאו במלחמה קשה / במלחמה קרה זה עם זה. כל הסכסוכים בין בני האדם והמרחקים ביניהם הופכים לזניחים בהשוואה למרחק בינם לאותם חוצנים מאיימים.
    מכאן שלתפיסתי פלישת חייזרים תהפוך את ספרו של הנטינגטון לפג תוקף.

    Liked by 1 person

  34. שמאל וימין נובעים שניהם מהפרדוקס המערבי של השונה הוא השווה המתקיים למשל במדינות לאום במרחב הבין לאומי ובזכויות הפרט במרחב הפנים מדיני. השמאל מתכחש לשונה בעוד הימין מתכחש לשווה. גם כאשר השמאל מקבל את השונה זה רק כדי להכחיש אותו מיד לאחר מכן למשל אצל נשים וגברים וכדומה.

    אהבתי

  35. דרך אגב אני חושב שהפרדוקס המערבי היה יציב כל עוד העולם המערבי היה דתי (בגירסה הנוצרית וכנראה גם היהודית שלו). החשיבה הדתית מאפשרת קבלה של הריבוי באופן שווה שכאן למרות שפרצופיהם שונים כולם נבראו בצלם אלוהים. ברגע שהעולם התחלן הפרדוקס המערבי קרס פנימה.

    אהבתי

  36. י.ד.

    אכן התמנון האיטר תימצת את זה יפה: "סיכומו של דבר: הפרקליטות אינה באמת נדרשת להוכיח כלום. היא לקחה פעולות שגרתיות של יועצי תקשורת ופעולות שגרתיות של רגולטורים, וקשרה ביניהן. הפעולות בוצעו. השאלה היא רק לגבי המניעים שמאחוריהן והמודעות לקשר ביניהן – שאלות שאיש אינו יודע להשיב עליהן. לכן, התיק לא "קרס" וגם אינו יכול לקרוס. כל התיק תלוי ברצונם הטוב של השופטים, לקבוע האם נתניהו ידע או לא ידע שאלוביץ' מצפה לתמורה עבור המשהו שקיבל ממנו. דיוני ההוכחות – אינם יכולים להשפיע על התוצאה בתיק."

    Liked by 1 person

  37. צריך להסתכל בדברים מפרספקטיבת התמריץ: אם בית המשפט יזכה את ביבי הדבר יכשיר פעולות דומות של פוליטיקאים, האם זה יהיה תמריץ לעולם סביר או לעולם רע מאוד? שפוליטיקאים יחזיקו בתיק התקשורת, יפעילו רגולציות ששוות מיליארדים ובאותו זמן יתעסקו ללא הרף בלחץ לקבלת סיקור חיובי מבעלי ההון שמושפעים מהם. לדעתי זה לא יהיה תמריץ לעולם טוב לאפשר זאת. עם תמיד האמנתי שעדיף להסתפק בהרשעה של הפרת אמונים לגבי ביבי בנושא זה.

    Liked by 1 person

  38. תמריץ,

    פספסת את הנקודה של התמנון. לא היו שום פעולות (עד היום בזק לא מוזגה עם יס). היתה לכאורה מחשבה, או יותר נכון ספקולציה על מחשבה וציפיות מצד אלוביץ. בעצם ירשיעו בן אדם על זה שהוא לכאורה חשב על משהו. כאשר באמת אי אפשר להוכיח מה הוא באמת חשב.

    הרשעה זה תמריץ חזק מאד לכיוון מערכת משפט טוטליטרית. תוסיף לזה את הצעות החוק לחיפוש ללא צו, וצנזורת אינטרנט, וקבלת את ארדואן ופוטין ביחד.

    האם זה שלחצי מהעם אין אמון במערכת המשפט לא יוצר בעיה בעיניך? ניר חפץ, עדי המדינה במשפט, אומר שלדעתו זוהי רדיפה פוליטית, ולדעתי זה מה שיזכרו מהמשפט הזה. דבר כזה לא קרה עם תיקי אולמרט או עם ברק או עם שרון.

    Liked by 2 אנשים

  39. כשהיינו ילדים, כשהגיע חודש אדר, במסגרת "ונהפוך הוא" המורה הייתה נותנת לאחד התלמידים להחליף אותה ולנהל את הכיתה.
    לרוב מי שנבחרו היו ילדים עם בטחון עצמי גבוה, יכולת דיבור ולרוב גם מידה מסוימת של שחצנות.
    עכשיו, עם ההתנהלות של שרת התקשורת ושר החוץ (מאותה מפלגה וכנראה שלא במקרה) אני ממש מרגיש בדז'ה-וו.
    אנחנו מנוהלים בידי חובבנים.

    אהבתי

  40. arn – אני בטח לא דוגמה מייצגת של הימין הישראלי (או של אף זרם פוליטי משמעותי אחר, לצערי), אבל אני ממליץ על סדרת ההרצאות של מיכאל בן־ארי על מרד בר‏־כוכבא (אני כמובן לא מאוהדי דרכו הפוליטית של מיכאל בן־ארי, אבל כהיסטוריון אני אוהב לשמוע אותו):

    למי שאין זמן, לפחות נסו את ההרצאה המקורית שדי מסכמת את הדברים:

    בגדול, הוא מציג שני טיעונים: קודם כל, הראייה ה"מקובלת" של שלוש המרידות ככישלון ידוע מראש מבוססת על בורות היסטורית ואנשים לא מבינים עד כמה זה היה קרב ממשי וצמוד (בדיעבד תמיד קל להסתכל על הפסד ולשאול "למה נלחמתם", אבל אולי ההפסד לא היה כזה ידוע מראש), ובנוסף, שגזירות אדריאנוס היו בבחינת חוקי נירנברג ודומיהם, צעד ראשון בתוכנית שלבים לקראת "פתרון סופי" לעם היהודי, כך שגם אם מרד בר־כוכבא היה חסר סיכוי, הוא היה עדיף על הליכה כצאן לטבח.

    לא יודע אם אני מסכים עם הטיעונים האלה (יום אחד אחקור יותר את ההיסטוריה סביב האירועים האלה, בינתיים אני עוד לא יודע מספיק), אבל הם נשמעים מעניינים.

    Liked by 2 אנשים

  41. 3718, יש לי שאלה: למה הליכוד מעולם לא הציע תיקון בחוק על שוחד באופן שיזכה את ביבי (והנורמה היא שאפשר לזכות מישהו גם רטרואקטיבית על ידי שינוי חוק)? משום שלא ניתן להפוך את דברי הסניגוריה על ביבי לחוק כללי בלי להביא להשחתה מוחלטת של יחסי פוליטיקה ותקשורת.

    אהבתי

  42. החוק של השוחד לא תובע שיינתן משהו בפועל. זה כתוב בפירוש שם בלשון החוק. ייתכן שצריך לצמצם את עבירת השוחד אבל טיעונים צריכים להיטען בפרספקטיבה מופשטת ומוכללת ולא באופן שתפור לזכות את ביבי.

    Liked by 1 person

  43. תמריץ כתב: "שמאל וימין לדעתי זה בעיקר תמיכה בשוויון או קבלת היררכיה."
    לדעתי הנקודה של היחס לשוויון היא אכן אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בין ימין ושמאל אבל הצורה בה הצגת את זה מציגה תמונה לא נכונה – קבלת היררכיה אינה ערך שהימין תומך בו לעומת ערך השוויון שהשמאל תומך בו. בעיני השמאל השוויון הוא ערך. בעיני הימין 'קבלת היררכיה' אינה ערך.
    בעיני השמאל שהשוויון הוא ערך אז יש התנגדות עקרונית להיררכיה (ברמת התאוריה כמובן) ולכן לא משנה איך נוצרה ההיררכיה – כגון פלוני עבד קשה יותר מאלמוני והקים מפעל והעסיק את אלמוני וכך נוצר מצב שהוא בהיררכיה מעליו באותו מפעל – היא פסולה. בעיני הימין השוויון אינו ערך ולכן אם נוצרה היררכיה בנסיבות שאינם פסולות הרי היררכיה זו אינה פסולה.
    הצד שכנגד השוויון שהימין רואה בו ערך והשמאל לא הוא 'זכות הקניין'. בעיני הימין הפגיעה בזכות הקניין היא פגיעה בערך מרכזי. בעיני השמאל אז ברמת העיקרון בכלל לא אמור להיות קניין – הכל משותף לכולם אבל זה לא עובד אז בלית ברירה מכירים בקניין אבל פגיעה בו למען השוויון הוא מעשה ראוי ורצוי ולהפך – שמירה על זכות הקניין במקום שאפשר לפגוע בה על מנת לקיים שוויון הוא מעשה פסול.
    למשל בנושא העובדים הזרים. בעיני הימין המדינה שייכת לעם וזר שנכנס לגבולות המדינה הוא אורח. זכות הקניין של העם בארצו יוצרת מצב של היררכיה לאורח יש פחות זכויות מאשר לבעל הבית. בעיני הימין הניסיון לתת זכויות לאורח נגד רצונו של בעל הבית היא מעשה לא מוסרי – היא פגיעה בזכות הקניין. בעיני השמאל יחס לא שוויוני לאורח הוא המעשה הלא מוסרי.

    Liked by 2 אנשים

  44. תמריץ
    עיקר דברי התמנון האיטר אינם נגד חוק השוחד. התמנון האיטר לא טען שצריך שינתן משהו בפועל. טענת התמנון היתה שמעשה שאינו מוכח שהוא מעשה שוחד – למשל שהוא מעשה שנעשה רבות גם שלא לשם שוחד – לא יתכן שמישהו יכריע שהוא אכן מעשה שוחד על סמך 'קריאת מחשבות'.

    אהבתי

  45. לקמילה:
    אם למושגים שמאל וימין יש 4 משמעויות שונות — אז אין למושגים האלו כל משמעות. למשל יכול אדם להיות ימני מבחינה חברתית כלומר קפיטליסט קיצוני ושמאלני מבחינה פוליטית בעד ויתור על כל השטחים ואפילו להצדיק פיגועי טרור. יש אנשים כאלו ויש גם אנשים שהם ההפך מזה. גם הטענה שלך שמשמעותם של המושגים האלו משתנה לאורך הזמן — הופכת את המושגים ימין ושאל לחסרי משמעות כי לפי זה אדם עם דעות מסוימות יכול להחשב ימני בשנת 1960 ואדם אם אותם דעות בדיוק יחשב כשמאלני בשנת 2020.

    בכל אופן אני סקרן לשמוע את תשובתך לגבי המרד הגדול נגד רומי, מרד התפוצות ובר-כובכא.

    (לכל מי שלא יודע מרד התפוצות היה מרד יהודי בזמן שבין המרד הגדול נגד רומי למרד בר-כוכבא. מרד זה התחולל בעקר בתפוצות. בארץ ישראל היתה באותו זמן מין איתיפדה מוגבלת נגד רומי. לפי הערכתי בכל אחת מ-3 מרידות אלו מתו כמיליון וחצי יהודים (בחרב, ברעב ובמחלות)).

    אהבתי

  46. תמריץ,

    לשון החוק היא לא הבעיה, ישומו הנכון זה הבעיה.

    הרי יש גם חוק שאוסר פריצה לבתים, או נהיגה מסוכנת, האם החוקים מיושמים? האם ראית פעם שוטר עוצר נהג על מעבר נתיבים ללא איתות (למשל)? הם עושים מארבי לייזר למהירות, וזהו. האם יצא לך לדווח על פריצה לבית? נראה לך שיבואו צוות של חוקרים נמרצים כמו בתיקי נתניהו? הצחקתני. במקרה הטוב יבוא שוטר מנומנם שיתן לך אישור לביטוח. יש שיקולי תעדוף לחקירת עבירות, לפעמים כלכלים ולפעמי פוליטים. לפעמים לא עושים כלום, ולפעמים עושים יותר מידי. תלוי בין השאר ברמת העניין התקשורתי בתיק.

    אני חושב שכולם יסכימו שתיקים 2000 ו 4000 הם מעורפלים למדי. בדיוק בגלל זה המשטרה נדרשת לאשור היועמ"ש לפני שתתחיל חקירות נגד רוה"מ שהן מסע דייג, שבסיומם אחרי השקעה אדירה יגיעו לתיקים מעורפלים בסגנון התיקים הנדונים. האם היה אשור כזה? מנדלבליט טוען שהיה אשור בע"פ. , האם אפשר לסמוך על זכרונו אחרי שנשמע בהקלטה אומר בקולו שנתניהו הפך סכנה לדמוקרטיה?

    בוודאי תטען שהמשטרה והפרקליטות ישרי דרך ולא טועים, ובכן הם טעו הרבה פעמים נגד פוליטיקאים שזוכו (אבל הקריירה שלהם הלכה). ובנוסף השנאה לנתניהו ומשפחתו היתה קיצונית בחוגים מסויימים וגם בתקשורת, דבר שלדעתי נתן הטייה בכיוון מסע הדייג הנדון.

    כמו שניר חפץ העיד בביה"מ, מדובר ברדיפה פוליטית, וגם הוא וגם נתניהו לא חשבו שהם עושים עבירה, וזה לא מתאים לנתניהו. נכון שזה לא אומר שהם לא עושים עבירה, אבל לדעתי מסע דייג נגד ראש ממשלה בישראל הוא משהו שתמיד יצליח, פשוט כי מדברים עם כ"כ הרבה אנשים על כ"כ הרבה נושאים כל הזמן, שלך תדע מי אמר לך מה ולמה הוא התכוון ועל מה הוא חשב.

    Liked by 1 person

  47. אוסיף לגבי מסע הדייג נגד רוה"מ, שבתקופתנו בה הכל מוקלט (וזה נושא חדש יחסית לעבר), ניתן תמיד להפליל ככה במסע דייג, כי בתוך אינסוף ההקלטות תמיד אפשר למצוא אמירות לא במקום, כדי לייצר תיק מעורפל כלשהו.

    אהבתי

  48. תמריץ,

    כתבת: ברור שצריך לראות שמה שקרה בין ביבי לאלוביץ׳ הוא חריג מאוד. אין לי ספק שזה תנאי להרשעה.

    מה החריגה?

    זה שאלוביץ רצה לתת עיתונות חיובית לנתניהו זה אכן חריג בים התקשורת העוינת לנתניהו (וגם בתוך וואלה שברובה היתה עוינת ). האם על זה נתניהו צריך להישפט?

    לגבי מיזוג בזק-יס וחוק ישראל היום, נראה שנתניהו לא עשה כהוא זה ולא חרג ממנהגו כדי לתת משהו לאלוביץ או מוזס. כך שפה לא היתה חריגה, לדעתי. ואני מעריך שזה יוכח בביה"מ. לגבי חוק ישראל היום, זה ברור. לגבי בזק-יס , ראה ים הכתבות של אבי וייס בנושא.

    בקיצור, קצת עיתונות חיובית לנתניהו היא חריגה שיש להישפט עליה. מבין את הבעיה הציבורית והמוסרית בתיק?

    אהבתי

  49. האמת שאיני רוצה להתווכח על תיק 4000 כי אני לא בקיא מספיק לעשות זאת. אני גם לא בעד הרשעת ביבי בשוחד בתיק זה כך שאפילו אין לי על מה להתווכח. אני כן חושב שמצב שבו ראש הממשלה ושר התקשורת מקיים מערכת יחסים חריגה של יחס והיענות עם בעל שליטה שזקוק לו הוא בעייתי מאוד ובעל אלמנטים ברורים של הפרת אמונים.

    Liked by 1 person

  50. ל arn,
    כתבת:

    1. " … הטענה שלך שמשמעותם של המושגים האלו משתנה לאורך הזמן — הופכת את המושגים ימין ושאל לחסרי משמעות כי לפי זה אדם עם דעות מסוימות יכול להחשב ימני בשנת 1960 ואדם אם אותם דעות בדיוק יחשב כשמאלני בשנת 2020. "
    ——————–
    אני מסכימה לטענה שאותן דעות עצמן מסווגות בתקופה מסוימות כשייכות למחנה אחד ובתקופה אחרת כשייכות למחנה אחר. בן גוריון וגולדה, לדוגמא, נתפסו בזמנו כמובילי מחנה השמאל. אך בימנו, תמיכתם ב"ייהוד הגליל" הייתה גורמת לסיווגם כחלק ממחנה הימין הלאומני. שלא לדבר על תמיכתו העקיפה של יגאל אלון, בזמן מלחמת העצמאות, בטרנספר, בעיקר של הכפרים הערבים העוינים. בימנו הוא היה נתפס כימין קיצוני שמעבר לגבול הלגיטימיות.

    למרות זאת, אני מתנגדת להיסק שלך ששינוי המשמעויות הופכים את המונחים הללו לחסרי משמעות.
    א. ניתן להסיק את כוונתו של הדובר מההקשר. כפי שאנו עושים לגבי כל מילה או מונח שיש להם יותר ממשמעות אחת.
    קל להבין האם הדובר מתייחס לשמאל / ימין מדיני-בטחוני או לשמאל /ימין חברתי-כלכלי.
    האם מדובר על שנות החמישים והשישים או על שנות חלום *תהליך* השלום או על תקופתנו ועוד ועוד.
    ב. תמיד מעניין לנסות לעקוב אחרי גלגוליו לאורך השנים של אותו מונח.
    לדוגמא, איך המושג ימין, כולל אפילו הימין הקיצוני ביותר, אינו כולל בתקופתנו התעקשות על *כל* ארץ ישראל / על כל שטח המנדט הבריטי שהוקצה ע'י חבר הלאומים להקמת מדינה יהודית / על "שתי גדות לירדן, זו שלנו וזו גם כן."
    איך התנפצות חלומות אוסלו (שמדינת הלאום היהודי תזכה לשלום אמת בתמורה לויתור על חלק מהשטחים) הוביל את השמאל היהודי לתמוך ברעיון מדינה רב-לאומית / אוניברסליסטית. (עם "אפליה מתקנת לעמים המדוכאים והמנוצלים. כמובן על חשבון העם הנפשע) כפועל יוצא – לגנות את כל השאיפות של יהודים לשמר את זהותם הלאומית ו/או הדתית כשאיפות גזעניות נפשעות. וזאת בנימות הגובלות באנטישמיות גלויה.

    (המשך יבוא)

    אהבתי

  51. ל arn,
    המשך

    2. " … אני סקרן לשמוע את תשובתך לגבי המרד הגדול נגד רומי, מרד התפוצות ובר-כובכא. …"
    ————–
    הידע שלי על תקופה זו, ועל הדילמות שניצבו אז בפני היהודים, מועט עד זניח.
    לרוב איני מאפשרת לבורותי בנושא מסוים למנוע ממני להביע את דעתי עליו. ואפילו באריכות יתרה.
    אך הפעם אסתפק באסוציאציה שעלתה בי כאשר קראתי את תגובתו של שי שפירא על הנושא והקשבתי לחלק מהדרשה של בן יאיר.
    האסוציאציה היא לדילמה שעמדה לפני היהודים מיד לאחר תום מלחמת העולם השניה.
    האם לחפש ילדים יהודים שהופקדו בידי משפחות נוצריות, שכל קרובי משפחתם שיכלו ורצו לגדלם נרצחו, ואז לשלפם בכוח ממשפחות אלו ולהעבירם לבתי יתומים יהודים/ ישראלים.
    (להבדיל מילדים יהודים שגודלו בבתי יתומים של מנזרים נוצרים, שלמעשה נכפה עליהם להחליף בית יתומים וטקסים דתים מוכרים בבית יתומים וטקסים דתים זרים).

    מבחינת טובת הילד הבודד – היה כנראה עדיף להשאירם לטיפול של אותן משפחות נוצריות. במקום להעבירם לבתי יתומים מפוקפקים בטיבם, בהם יקבלו טיפול של אחד ממאות רבות. מה עוד שמקרים רבים משפחות אלו היו היחידות שאותם ילדים הכירו וזכרו, והן התייחסו לילדים אלו כלילדיהם הביולוגים).

    מצד שני, מבחינת עם שזה עתה איבד כשליש מבניו ובנותיו – השארת אותם הילדים לגדול כנוצרים משמעותה היא הגדלה נוספת של האובדן של העם היהודי (ובשולים גם חיזוק העמים שרצחו את יהודיהם).

    אין לי תשובה טובה לדילמה זו. כפי שגם אין לי תשובה לדילמה של היהודים בתקופת המרידות ברומים:
    האם עדיף להשאיר בחיים אנשים רבים ככל האפשר (וכבני חורין להבדיל מעבדים), גם במחיר וויתור מוחלט על הזהות הלאומית והדתית היהודית שאותה הרומים ניסו למחוק – או ש"גזרות שמד" גרועות ממות פיזי, והעיקר הוא לשמר איזושהי גחלת של זהות יהודית.

    אהבתי

  52. לכל מי שכתב על 3 המרידות הגדולות נגד רומי:
    קודם כל הרומאים מעולם לא חשבו על משהו כמו הפיתרון הסופי. הם מעולם לא ראו ביהודים גזע שיש להשמידו. האמת היא שעד תחילת המאה ה-19 אפילו האנטישמים הגרועים ביותר לא חשבו על כך. האנטישמים עד אז חשבו להמיר את דתם של היהודים אבל לא להשמידם.
    בקשר לרומאים: הרומאים לא רק שלא חשבו על פיתרון סופי אלא אפילו לא ניסו להמיר את דתם של היהודים (אולי הם קיוו שהיהודים יתבוללו אבל מעולם לא ניסו לכפות עליהם בשום צורה את ההתבוללות). ככל הידוע לי הרומאים מעולם לא רדפו אף דת חוץ מהדת המשיחית הנוצרית הקדומה (וגם זה לעיתים רחוקות). הרומאים דרשו מהעמים שנכבשו להכנע לשלטון, לגלות נאמנות ולשלם מיסים אבל לא לשנות את דתם. מה שעניין את הרומאים זה לא אמונתו של האדם אלא נאמנותו.
    יותר מכך חלק מהעמים הנכבשים החלו לקבל במשך הזמן לאט לאט אזרחות רומית (כלומר זה הפך אותם לשווי זכויות לרומאים). גם חלק מהיהודים קיבלו זאת.
    היחס של הרומאים ליהודים כעם נכבש היה בהתחלה אפילו יותר טוב מהיחס לעמים הנכבשים האחרים (היהודים זכו לפרוטקציה). המרידות הרבות (עד מרד בר-כוכבא) שינו את היחס הזה לרעה. היחס הזה חזר להשתנות לטובה בהדרגה אחרי מרד בר-כוכבא כי היהודים הפסיקו למרוד.
    נכון שהיחס של הרומאים למורדים שהובסו היה אכזרי מאוד. זו היתה אימפריה אלימה. אבל האלימות היתה מופנית למורדים ולמתנגדים לאימפריה. היא לא הופנתה (מטעמים מאוד פרגמטיים) למי שלא מרד.
    ההוכחה לכך שהרומאים לא ניסו להעביר את היהודים על דתם היא שערים יהודיות שנכנעו ללא קרב המשיכו לשמור על דתם. מנהיג דתי יהודי בשם יוחנן בן-זכאי קבל מהרומאים את יבנה ולימד שם יהדות ללא הפרעה. מנהיגים יהודים כמו המלך אגריפס, המלכה ברניקי ויוסף בן-מתיתיהו קיבלו יחס טוב מהרומאים ומעולם לא נידרשו להמיר את דתם. אחרי מרד בר-כוכבא כשהיהודים הפסיקו למרוד, השתנה יחס הרומאים אילהם לטובה (מבלי שנידרשו להמיר את דתם). מנהיג יהודי בשם "יהודה הנשיא" היה אפילו חבר קרוב של קיסר רומי (בערך בשנת 200 לספירה. הקיסר היה קרקלה או ספטמיוס סוורוס).

    אהבתי

  53. שוב לכל מי שכתב על 3 המרידות הגדולות נגד רומי:
    המרידות היו חסרות כל סיכוי. איזה סיכוי יש לעם קטן נגד אימפריה? איזה סיכוי היה לישראל אם ברית-המועצות (לפני התפרקותה) היתה תוקפת אותה? או איזה סיכוי היה לישראל אם ארצות-הברית היתה תוקפת אותה?
    בשנת 1956 אחרי מבצע סיני איימה ברית-המועצות לתקוף את ישראל אם לא תיסוג. ארצות-הברית לא היתה מוכנה לתמוך בישראל אז. מה עשתה ישראל? מיד נסוגה כי ידעה שאין לה סיכוי מול ברית-המועצות.
    חלק גדול מהמידע על המרד הגדול יש לנו מספרו של יוסף בן-מתיתיהו. לפי תאוריו למרד לא היה שום סיכוי. ערי יהודה (שלא נכנעו) נכבשו אחת אחרי השניה. בנאום של המלך אגריפס ואח"כ בנאום שלו עצמו, נאמר שאין סיכוי למרד וכי גם מדינות רבות ואדירות מיהודה, נכנעו לרומאים.
    במקום אחר אומר יוסף בן-מתיתיהו שרק חלק קטן מצבא רומי מספיק להכניע את יהודה.

    הערה:
    כל מה שכתבתי על זה שהרומאים לא רדפו את הדת היהודית ואפילו העניקו לה פרוטקציה מסויימת, מתייחס לאימפריה הרומית הפגאנית. במהלך המאה הרביעית לספירה הפכה האימפריה הרומית מפגאנית לנוצרית. תחת הדת הנוצרית האימפריה הרומית באמת הפכה לאנטישמית והיו רדיפות ואפילו לפעמים רדיפות קשות נגד היהודים. אבל רדיפות אלו החלו בערך ב350 – 400 לספירה (הרבה אחרי מרד בר-כוכבא).

    אהבתי

  54. arn זכור לי מקרה שולי כלשהו של מדינה שניצחה אמפריה, ויאטנם משהו. כך שזה לא בלתי אפשרי, זה בעיקר שאלה של מחיר. גם הרוסים אכלו קש בצ'צ'ניה, לפחות במלחמה הראשונה. גם ויאטנם וגם צ'צ'ניה שילמו מחיר כבד על הנצחונות שלהם, וצ'צ'ניה הפסידה במלחמה השניה (לפחות בינתיים). אולם זה לא בלתי אפשרי לנצח מעצמות.

    בסופו של יום השאלה היא כמה רחוק המעצמה מוכנה ללכת וכמה אבדות היא מוכנה לספוג.

    Liked by 1 person

  55. הסיכוי שמדינה קטנה תנצח מעצמה הוא קטן מאוד. ברוב המקרים המעצמה ניצחה.
    בכל אופן אף מדינה לא הצליחה להשתחרר מעולה של רומי (באותה תקופה). המדינה היחידה שהצליחה לעצור את רומי היתה בעצמה מעצמה (אירן).

    אהבתי

  56. אוף טופיק,

    אך נושא שנדון רבות בבלוג זה :
    האם קיימים מכשולים עוצמתיים דיים בכדי למנוע, או לפחות לעכב משמעותית, את המשך התחזקותה של סין?

    פיננשיל טיימס

    פסקאות הסיום של הכתבה:

    Please use the sharing tools found via the share button at the top or side of articles. Copying articles to share with others is a breach of FT.com T&Cs and Copyright Policy. Email licensing@ft.com to buy additional rights. Subscribers may share up to 10 or 20 articles per month using the gift article service. More information can be found at https://www.ft.com/tour.
    https://www.ft.com/content/5c0a12f3-bc3a-4d13-b9f7-302f3f6dc59b

    In order to maintain their grip on power, Chinese emperors broke the social ties among the elites, which rendered them an incoherent group,” he says. Such a course of action could extend an emperor’s rule and prolong a dynasty — but it also gradually weakened the capacity of the state to get things done. Wang sees parallels with Xi’s China today.

    Xi’s anti-corruption campaign, which has targeted hundreds of senior officials since its launch in 2012, has helped limit the influence of the powerful “red families” that surround the CCP court.

    As Xi waits to be anointed as latter-day emperor at the 20th National Congress of the Chinese Communist party next year, he must strike an age-old balance. It will not be Sino-US relations, climate change or even domestic economic growth that weighs heaviest on his mind.

    His main priority will be to keep Chinese political elites sweet enough to maintain their support but disunited enough to enfeeble their resistance

    אהבתי

  57. הפיננשיל טיימס לא איפשר לי להשאיר לינק לכתבה על הדילמות הניצבות בפני XI
    (מאפשר כניסה חופשית רק פעם ב…) .
    המעוניינים לקראה יאלצו לאתרה בעצמם.

    אהבתי

  58. פינת הטרלול האמריקאי – המחיר של עודף שמאלנות:

    https://www.calcalist.co.il/world_news/article/byg3rmi5k

    "כנופיות פשע מאורגן בארה"ב מאלצות קמעונאים לסגור חנויות; "העובדים בטראומה""

    "קארוסו מאשים את הצעדים שננקטו להפחתת העונשים בגין פשעים לא אלימים, ובייחוד חוק 47 פורץ הדרך של קליפורניה. החוק, שאושר ב-2014, סיווג מחדש חלק מעבירות הגניבה ואחזקת סמים כעבירות קלות, כך שהאישומים החמורים יותר נוגעים רק לגניבה של סחורה בשווי של מעל ל-950 דולר. "

    מסתבר שכאשר העונשים קלים והאכיפה לא קיימת יש יותר פשע. מי היה מאמין.

    Liked by 1 person

  59. ארנ

    אני לא הסטוריון גדול אבל עד כמה שידוע לי לגבי המרד הגדול התיאור שלך לוקה מאוד.
    ציטוט מויקפדיה על הרקע למרד: הנציבים הרומיים האחרונים הכבידו ידם על האוכלוסייה. האחרון שבהם היה גסיוס פלורוס, שבשנת 64 מונה לנציב ביהודה במקום אלבינוס. פלורוס עלה אף על ארבעת הנציבים שקדמו לו בשחיתות ובאכזריות, ובמקום שבו הצניעו קודמיו את שחיתותם ורשעותם, התפאר פלורוס בשחיתותו. פלורוס ניסה לגזול את כספי המקדש, הכניס לירושלים חיילים הלניסטים, ביצע טבח, וגרם להתמרמרות כללית. הממונה על פלורוס היה קסטיוס גאלוס, שהיה נציב סוריה. האימה שהטיל פלורוס הגיעה לידי כך שאיש לא העז להתלונן עליו בפני גאלוס, אך כשביקר גאלוס בירושלים על מנת להשתתף בחגיגות קורבן הפסח בשנת 66, צעק אליו ההמון את התלונות והטענות כלפי פלורוס. גאלוס הרגיע את הציבור והבטיח שיפעל לשינוי לטובה בהתנהגותו של פלורוס, אך בפועל לא נקט בכל צעד ממשי.
    בקשר למרד עצמו בויקיפדיה מובאות דעות שונות בכל אופן לא נראה שהנושא פשוט. העובדה שהמצור על ירושלים ארך 3 שנים מראה שלא היה כאן משהו חסר אפשרות לחלוטין.

    אהבתי

  60. נכון ששני הנציבים האחרונים היו מושחתים וגרועים ופלורוס בצע במקרה אחד טבח בתושבי ירושלים. נכון גם שקסטיוס גאלוס הבטיח לפעול לשנוי התנהגותו של פלורוס לטובה. אבל עדיין צריך לזכור שתוצאות המרד היו איומות. רק בירושלים מתו מיליון ומאה אלף איש (רובם יהודים ומיעוטם נוכרים) ומאה אלף איש נמכרו לעבדות. 40 אלף איש שוחררו (ע"י הרומאים). בשורה ארוכה של ערים שנכבשו עוד קודם לכן נהרגו בין אלפי לעשרותאלפי יהודים (בכל עיר). כמו כן הרומאים הציעו כמה פעמים למורדים בכל עיר להכנע. הרוב סרבו ונטבחו או נמכרו לעבדים. כמה ערים הסכימו להכנע (ציפורי וטבריה למשל) והרומאים לא נגעו בתושביהם לרעה.
    דיכוי כל המרד לקח 3 שנים שבמהלכן כבשו הרומאים עיר לאחר עיר וכל הקרבות הסתיימו בניצחון רומאי. רק לאחר כיבוש מרבית ערי יהודה הטילו הרומאים מצור על ירושלים. המצור ארך 5 חודשים בלבד.
    ועוד דבר: במהלך המלחמה פרצו קרבות בין תומכי המרד למתנגדי המרד. תומכי המרד ניצחו וערכו טבח אכזרי ביריבהם.

    אהבתי

  61. כמו כן הרומאים הציעו כמה פעמים למורדים בכל עיר להכנע. הרוב סרבו ונטבחו או נמכרו לעבדים. כמה ערים הסכימו להכנע (ציפורי וטבריה למשל) והרומאים לא נגעו בתושביהם לרעה.

    מכך שרוב הערים העדיפו למות, הסיבה לא ברורה, אבל הן היו עקביות. אם הרוב נוהג בנפרד בצעד כזה חסר הגיון כנראה הייתה להן סיבה טובה.

    אהבתי

  62. תוספת שהופיעה באחת התגובות

    אהבתי

  63. אמחייה
    כל המקרים בהם מדינה קטנה הביסה מעצמה היו מקרים בהם המעצמה לא רצתה אפקטיבית לכבוש את המדינה ולשלוט בה, אלא רק לקחת צד בסכסוך פנימי ולסייע לו לתפוס את השלטון, תוך ניסיון לחסוך אבידות לעצמה ולהימנע מהכרזת מלחמה. כך וייטנאם וכך אפגניסטן לרוסיה ולארה״ב. אילו היתה ארה״ב מניידת את כוחה הצבאי המלא ויוצאת במהלך לכיבוש צפון וייטנאם וגירוש השלטון הקומוניסטי משם, היתה עושה זאת בקלות יחסית. אלא שכל המעורבות האמריקאית היתה נסיון ללכת עם ולהרגיש בלי, נסיון שהלך וגלש עוד ועוד למעורבות צבאית כושלת וחסרת מטרה מוגדרת. הרומאים לעומת זאת בזמנם לא חששו להפעיל את מלוא כוחם ואכזריותם על עמים מורדים.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: