בנט, ככה תנצח מגפה

אחד הדברים הגדולים שביבי עשה בחמש עשרה שנות שלטונו הוא לרקום הסכם עם פייזר על הבאת החיסונים קודם כל לישראל. בנט יכול לחקות אותו ואפילו באופן נועז יותר. כרגע נראה שזהו רק עניין של זמן עד שנגיף האומיקרון יעשה פה שמות. קצב ההתפשטות שלו בדרא״פ הוא קיצוני. נכון שבינתיים אנו שומעים רק על מקרים בודדים בישראל, אבל זו דרכו של גידול מעריכי – להתחיל אט אט.

עבור מי שחוסן בבוסטר הסיכון להיפגע קשה ואף למות מאומיקרון הוא כנראה נמוך. אבל סיכוי נמוך שמוכפל במאות אלפי חולים מביא להרבה מאוד מוות וגם להצפת בתי החולים ולירידה קטסטרופלית באיכות הטיפול הרפואי.

אבל אנחנו כבר לא באותה נקודה שבה היינו עד לא מזמן. חברת פייזר שוב הצליחה להיות הראשונה במערכה מול הנגיף והוציאה גלולת פלא שמפחיתה את הסיכון למחלה קשה בכ-90 אחוזים. פקסלוביד, הגלולה של פייזר, צריכה להינטל בידי נדבקים בקורונה מוקדם ככל האפשר. היא צפויה להיות אפקטיבית מול אומיקרון כמו מול דלתא. אבל הגלולה של פייזר תקועה בהמתנה לאישור FDA וגם כמות הגלולות שפייזר ייצרה עד כה מוגבלת.

זו הזדמנות יוצאת דופן לישראל לשוב ולבקש להיות מעבדה לפייזר וכך לחסוך את מקרי המוות הרבים שאומיקרון צפוי להמיט. זה מופרך לשער על פי המידע שנאסף עד כה שסכנות הגלולה לבני 70-80 גדולות מסכנות האומיקרון. אפשר ללא חשש לחלק את הגלולה בקרב אלו הנמצאים בקבוצת סיכון וילקו בקוביד בגרסתו האומיקרונית. מאחר שמשרד הבריאות יצטרך להקדים את אישור ה-FDA יהיה בשיתוף הפעולה עם פייזר תעוזה מיוחדת, אבל ישראל כבר נקטה צעד דומה באישור הבוסטר. מה עוד שהבוסטר סופק לכולם בעוד שהגלולה החדשה מיועדת רק לחולים. אין סיבה לסגוד ל-FDA. שם יש רופאים יהודים ופה יש רופאים יהודים. אין סיבה לחוש נחיתות מולו. האיטיות שהפגין ה-FDA באישור הבוסטר לעומת הזריזות שהופגנה בישראל מובילות להשוואה מעוררת גאווה. ישראל שוב צריכה להקדים את העקומה ולהסתייע בידידות של מנכ״ל פייזר כלפינו.

7 תגובות על ״בנט, ככה תנצח מגפה״

  1. תמריץ סימנים ראשונים מראים שהאומיקרון לא שונה בהרבה מהדלתא מבחינת אחוז החולים קשה וכו', וכמו כן נראה בינתיים שהחיסון המקורי יעיל מול האומיקרון בדומה ליעילות למול הדלתא.

    בכלל אופן אני מסכים שלפעמים צריך לפעול מהר יותר ממה שהביורוקרטיה מאפשרת, ויכול להיות שעוד יגיע וריאנט כלשהו של הקורונה, או של נגיף אחר, שיחייבו זאת. לפני שהייתי רץ לתרופה של פייזר – שהיא כנראה אכן יעילה – קח בחשבון שיש עוד מספר תרופות בקנה. אחת מהן מקורה בישראל ונראה שגם היא מאוד יעילה ועם מינימום של תופעות לוואי, ראה כאן https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-856963

    אהבתי

  2. amehaye,
    "התרופה הישראלית" של נדיר ארבר זה לא גלולה אוראלית נוחה ונגישה כמו של פייזר, זה אינהלציה במשך 5 ימים, לפחות בניסוי הקליני שהם מריצים הם הגדירו את זה ב- standard hospital-grade inhalation device, אז אני מניח שזה דורש אישפוז. אפשר לראות פרטים על הניסוי פה:
    https://clinicaltrials.gov/ct2/show/NCT04747574

    היא גם עובדת במנגנון אחר, לא ספציפי לקוביד, ופחות מוכר. התרופה של פייזר מפריעה למנגנון ספציפי שמעורב בשכפול הוירוס ונחקר בהקשר של וירוסים ממשפחת ה- SARS.

    אז אם משריינים תרופה כלשהי, גם מבחינת לוחות זמנים ונוחות שימוש, נשמע לי הגיוני להמר שוב על פייזר…

    Liked by 2 אנשים

  3. תמריץ, הקביעה שישראל הקדימה והפתיעה את ה-FDA כאשר היא אישרה את הבוסטר מוגזמת.
    האישור לבוסטר היה בתיאום מדוקדק עם ה-FDA, ומומחי משרד הבריאות לא היו מאשרים את הבוסטר אצלנו ללא הסכמה לא-רשמית של ה-FDA.

    הסיפור שהתרחש היה הפוך:
    ה-FDA רצה לאשר את הבוסטר אבל היה נתון בצבת לחצים (שלי לא ברורה עד הסוף).
    אחרי הצלחת מבצע החיסון הראשון ישראל קיבלה נקודות זכות בדעת הקהל המקצועי.
    לכן ה-FDA הפעיל את משרד הבריאות שלנו בכדי לאשר את הבוסטר, ובעקיפין לאשר את הבוסטר אצלהם.

    והערה קטנה נוספת:
    נכון שרופאים מנהלים את מערכות הבריאות, אבל כל קבלת ההחלטות המקצועית בנושאים שלנו קשורה הרבה יותר למתמטיקאים וסטטיסטיקאים, ולכן יותר נכון לומר "הקשר הטוב שיש בין המדענים היהודים פה והמדענים היהודים שם".

    Liked by 1 person

  4. גם אם האומיקרון לא שונה מבחינת אחוז חולים קשה הוא שונה בכך שצפוי להדביק חלק ניכר מאוד מהזקנים והחולים במדינה. יש גם עדויות שמסוכן יותר לפעוטות, אבל זה נושא נפרד.

    אהבתי

  5. תמריץ, הם מריצים ניסוי כזה עכשיו (מגייסים משתתפים) –
    90 patients will be randomized in a 1:1 ratio to receive either 109 exosome particles (45 patients) or 1010 exosome particles (45 patients).
    5 ימים אינהלציה, ואז 23 ימי מעקב אחרי החולים. המטרה הראשית של הניסוי היא עדיין בטיחות, לא יעילות. מטרות משניות הם פרמטרים של יעילות וכו'. פרטים פה:
    https://clinicaltrials.gov/ct2/show/NCT04902183

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: