כשהנפגעות סיפרו על עצמן

באתר הארץ ניתנת הכותרת הראשית לכך שיתד נאמן לא יפרסם מחר את טורו של חיים ולדר, וזו אכן כותרת מרעישה ומוצדקת. הארץ מפרסם ידיעה על כך שחיים ולדר, סופר חרדי נערץ, פגע מינית, ויתד נאמן מגיב בכך שמסלק את ולדר משורת כותביו – זהו רצף עניינים מפתיע ולא טבעי. אני מנחש, בלי לדעת בוודאות, שביתד נאמן קיבלו את ההחלטה מאחר שיש להם סימנים כלשהם לכך שההאשמות נגד ולדר רציניות ומבוססות. החברה החרדית היא חברה היררכית שבה מוכנים להעניק לחברים הנאמנים בקהילה שכפ״ץ הגנה כשהם מואשמים בידי אחרים, חלשים יותר. האינטואיציה הבסיסית של אדם חילוני מערבי ליברלי היא ״החלש תמיד צודק״. אצל החרדים האינטואיציה היא כמעט הפוכה: ״הגבוה בהיררכיה הקהילתית שלי תמיד צודק״.

והנה כאילו יתד נאמן מכפיף עצמו לסולם הערכים של עיתון הארץ. אבל אם מאמינים להאשמות נגד ולדר, זה בלתי נמנע. ההאשמות נגד הסופר הן מזעזעות ולא ניתן ללמד עליהן זכות שניתן לעתים ללמד על נאשמי מי טו, כאילו לא הבינו את שינוי הכללים שחל בחברה או שהתנהגו מתוך חוסר הבנה של הרמזים של הצד השני. סופר מבוגר שקנה את שמו על הבנת עולמם של ילדים מקיים יחסי מין עם בת 13. זה מחריד גם חרדים.

זהו רגע חשוב בתולדות ״מי טו״ בישראל, בתולדות החברה החרדית ואפילו רגע לרשום בתהליך הציביליזציה שמתניע את ההיסטוריה המערבית מאז תום מלחמת העולם השנייה. המוסד החשוב ביותר בחברה החרדית מקבל את הכללים החדשים החלים לגבי כבודם של נפגעים מינית.

מצער שולדר הוא זה שנחשף בקלונו כי לזכותו ייאמר שגם הוא תרם לתהליך הציביליזציה החרדי כמי שהאיר את הילד ונפשו. כשאני למדתי בחינוך החרדי המיינסטרימי ספגתי מכות קשות באופן קבוע. למיטב ידיעתי דברים כאלו לא קורים יותר כי לזכויות הילד כבר קיימת מודעות גם שם. הגילויים על ולדר מותירים טעם מר מאוד ומעלים את השאלה האם בעצם לא ניתן לתת אמון באיש.