שכחו מה זה להיות יצירי האבולוציה

יש תופעת לוואי מחרידה לנגיף החצבת, כאשר הוא פוגע באלו שלא חוסנו מפניו. הוא מבטל את הזיכרון החיסוני. מי שנפגע בחצבת לא רק שצריך להתמודד עם המחלה הזו עצמה. הוא צריך להתמודד לאחר מכן עם מחלות אחרות שהגוף שלו כבר ידע פעם למגר אותן אבל אינו יודע עוד. הזיכרון החיסוני נמחק.

נראה שאפקט דומה יש לתנועת ההשכלה והנאורות. מרגע עלייתה על בימת ההיסטוריה היו לה הישגים מרהיבים שכולנו אסירי תודה עליהם ושמעצבים את חיינו הטובים והנוחים במדינה דמוקרטית. אבל גם חיסרון מזעזע – היא מוחקת זיכרון חיסוני.

במשך מיליוני שנים האדם התעצב בסביבה אבולוציונית שבה רכש אינסטינקטים בסיסיים אלמנטריים שהגנו עליו ואפשרו לו לשרוד ולהעביר את הגנים הלאה. למשל, לחשוד באנשים זרים שמא הם באים במטרה רעה. או לכבד היררכיה ולחוש שחברה לא יכולה לתפקד בלעדיה.

תנועת ההשכלה קראה תגר על התנהלות שמבוססת על אינסטינקטים וניסתה להחליף אותה בהתנהלות מבוססת שכל. אבל השכל, על כל כוחו ויופיו שהובילו את האנושות בתקופת ההשכלה להישגים מדהימים, אינו יכול להחליף לחלוטין את חוכמת הניסיון שנצברה בדורות של מלחמת קיום. מי שנדבק בנגיף ההשכלה, כמוהו כנדבק בחצבת – הוא מאבד זיכרון חיסוני עתיק.

לפעמים מדהים לראות איזה שטויות יוצאות מהפה של אנשים משכילים מאוד, למשל כלת פרס הנובל עדה יונת שתהתה מדוע ישראל בכלל כולאת מחבלים. או המוני האינטלקטואלים שעדיין מאמינים בזיהום השכל המרקסיסטי – זה שניסה לשווק עולם של שוויון לא היררכי שהפך במבחן המציאות לעולם של זוועה קומוניסטית.

השאלה היא לא מדוע אנשים חכמים פולטים שטויות. לכולם זה קורה. אלא מדוע יש שטויות שאתה יודע שתשמע בעיקר מחילונים משכילים ולא מקהלים לא משכילים או מקהלים דתיים, שתי קבוצות שחסינות יחסית לערכי תנועת ההשכלה. גם ישראל אומן זכה בנובל וגם הוא חכם בטירוף, אבל הוא דתי ולכן לא ידבר כמו עדה יונת.

קחו למשל את פרשיית הצוללות שמנסים עכשיו לעורר אותה. האשכנזים החילונים במדינה עסוקים באובססיה בשאלה האם הייתה שם איזושהי שחיתות. שחיתות היא בוודאי רעה ומסוכנת אבל היא לא סכנה קיומית. ועובדה: האנושות התקיימה דורות רבים בתרבות שבה הגבוהים בהיררכיה לוקחים לעצמם קצת יותר מהעוגה.

לעומת זאת, האיום האסטרטגי שהצוללות נועדו להגן מפניו ויכולת המכה השנייה שבאו לשמר הם בהחלט איום קיומי. היית מצפה שאשכנזים חילונים, אולי אפילו יותר ממזרחים שלא חוו ברובם את השואה, יוטרדו מאיומים קיומיים יותר מאשר מעניינים של טוהר המידות. ישאלו למה קונים פחות מדי צוללות ולא למה קונים יותר מדי. ובכלל הדברים שהאלוף יצחק בריק מדבר עליהם ונוגעים למוכנות צה״ל למלחמה הבאה מזעזעים פי אלף מפרשת הצוללות.

אבל זה לא עובד ככה. חשיבתנו מונחית על ידי אינסטינקטים אבולוציוניים או על ידי הנגיף שעובד כמו חצבת, שמחק אותם. באור זה גם יש להבין את המשפט העתיק של נתניהו לרב כדורי על כך שהשמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים. אמר והתכוון לכך שיהודים צריכים לעמוד עם חרבם, והשמאלנים שכחו זאת. נתניהו אוכל השרצים לא ביטא את דאגתו מאובדן זכר המסורת ההלכתית היהודית אלא מאובדן האינסטינקטים הקיומיים הבסיסיים שבימים עברו בני האדם כולם, וגם היהודים שבהם, ניחנו בהם. הוא התחנף לרב כדורי הישיש, ולכן דיבר בשפת היהדות. אבל הבעיה האמיתית שעליה הצביע אז בחוכמה היא כזו שהיה יכול לבטא באופן רהוט יותר באוזני ענק רוחני אחר, צ׳ארלס דארווין. הבעיה האמיתית היא שכחת האינסטינקטים האבולוציוניים.

98 תגובות בנושא “שכחו מה זה להיות יצירי האבולוציה

  1. לא הבנתי. איסור לקיחת שוחד הומצא בתקופת ההשכלה? דאגה ממיליארדים שאולי הוצאו על צוללת מיותרת במקום על הוצאות בטחוניות חיוניות מזלזלת באיום קיומי?
    רציתי לכתוב שחבל להרוס טיעון חכם עם דוגמה לא מוצלחת, אבל אז הבנתי שהדוגמה היא עיקר המאמר.

    Liked by 1 person

  2. יצחק, הראיות לשחיתות בצוללות מצד הממשלה הן אפס ומנדלבליט בכלל סגר את התיק. אז למה זה בכל אופן כזה אישיו? כי האינסטינקטים הבסיסיים של אשכנזים חילונים צועקים פה והם לא מוכנים להניח לזה.
    הפוסט נולד מהתהיה למה בעצם האינסטינקטים הם כאלו ולא אינסטינקטים אבולוציוניים הגיוניים יותר. והתשובה היא שחשיפה לערכי תנועת ההשכלה היא כמו נגיף חצבת. משכיחה את ההגיון החיסוני הישן.
    אם הייתי חושב שיש ממש בסיפור הצוללות לא הייתי מבסס עליו את הפוסט הזה. כי לא אלך להמעיט בערך דאגה של אמת משחיתות אמת בממסד הביטחוני.

    אהבתי

  3. אנשים חכמים שמחוברים למסורת, כמו גדולי ישראל בעבר (הרמב"ם והרמב"ן למשל) ואנשים בהווה (כמו פרופ' אומן), מחוברים ליהדותם/דתיותם/לאומיותם לא מתוך אידיאולוגיה, כי זאת לא האידיאולוגיה השלטת סביבם, אלא מתוך מעגלי זהות ושייכות. השאלה שלהם אינה "מהי הדעה הנכונה?" אלא מתוך זה שהם מקבלים את העובדה שהם יהודים, ושזה המצב הנתון, אז השאלה שלהם היא "איך ממשיכים יהדות בעולם שלנו? ואיך מעבירים אותה לדורות הבאים?". הנקודה הארכימדית עבורם היא השרידות והם מתכננים ובונים את כל המערכת סביב לכך.
    אנשים חכמים שאינם מחוברים למסורת כמו פרופ' עדה יונת (וגם פרופ' ליבוביץ'-אבל לא ניכנס כרגע לוויכוח אודותיו), עם כל הדיבורים הגבוהים על קיימות – אינם מבינים את קונספט השרידות.

    Liked by 1 person

  4. טוב תמריץ, עם כל הכבוד, זה רחוק מאוד מלתאר המציאות, שהיא עשרות מונים יותר מורכבת:

    המציאות היא זו, שהתהליך האבולוציוני אצל האדם, מצביע על החשיבות הבלתי נתפסת, של דחיית סיפוקים, הכלה, והליכה נגד האינסטינקטים בשביל להצליח. זה טבע הדברים. לכן בין היתר, מותר האדם מן הבהמה. שים לאחרונה, אוכל, והסיפור ייגמר, תיפול בפח.

    נניח כך:

    אפילו חיסונים: צריך לפעמים לדכא מערכת החיסון, בשביל להצליח ברפואה או בריפוי. הגוף למשל, דוחה איזה שתל איזה משהו. צריך לדכות מערכת החיסון בשביל זה. זה נגד האינטסטינקטים הבסיסיים.

    בשביל לנצח במלחמה, לא עובד קו ישר וגמרנו לרוב. צריך לפעמים, לסגת טקטית או להשתהות, בשביל לנצח בקרב, ובסוף במלחמה כולה. כלומר, ללכת אחורה, בשביל קדימה, יותר מאוחר.

    כך גם מערכות שלטון בנויות:

    נניח מערכת בתי המשפט. כך בכל מדינה. המערכת תפקידה המוצהר, בין היתר, להאשים, להרשיע, ולהכניס לכלא עבריינים. מה מסתבר ? שהמון משאבים הולכים על משהו אחר לגמרי, נגד ההישרדות והתכלית של המערכת:

    למנוע מאנשים חפים מפשע להיכנס לכלא, יותר מאשר, עבריינים בפועל, להכניס לכלא.

    אז איך יכול היה להיות אחרת ?

    האמת היא, שציבורים רבים, יש להם אינסטינקטים שונים לגמרי. הם רוצים לראות מנהיג:

    שמכיל אינסטינקטים חייתיים והישרדותיים. מפעיל הראש. בוחן. שוקל. שוקל חלופות. חושב פעמיים לפני שהוא מסכן חיי אדם. הוא קורא מפה. הוא קורא שינוי בנסיבות. הוא לא הולך עם הראש בקיר. לא איזה פירומן מפגר.

    ומה זה ייצר:

    במקום למשל, להיכנס לעזה בכסח מטורף, וכולם יודעים התוצאה, זה ייצר את כיפת ברזל. יש הרבה ימנים, ששמחים. נניח פה 3718 ימני, והתבטא נכון:

    יש עימות אי שם. אנשים ממשיכים לעבוד. עובדים מן הבית. מעט מאוד חיי אדם נגדעים. לא מקריבים מאות חיילים בטירוף, אלא, כיפה כיפה, זנגה זנגה כדברי, קולונל מועמר קדאפי אללה ירחמו.

    לכן האמריקנים מממנים זאת. לרסן את הפיטבול. להרוויח זמן. לשיקול דעת. למשא ומתן. להגעה להסדר, להפסקת אש, ולא סיחרור מטורף על ההתחלה.

    אסור לשכוח, אתה מציין אנשים, שהם לא נושאים בנטל. חרדים וכדומה. לא מתים. לא מממנים. לא נושאים בתוצאות. איזה רב כדורי ?

    זה לא מה שהציבור פה רוצה לראות.

    זה תלוי נסיבות. זמן. מקום. ורק במקרי קיצון קשים, יש מקום לאינסטינקטים חייתיים לפעמים.

    צר לנו…..

    להתראות

    אהבתי

  5. אל רום, אתה מדבר על היכולת להשתמש באינטליגנציה כדי לתכנן מהלכים. זה חשוב מאוד. אבל לבני אדם יש במוח גם מסלולים אחרים, אינטואיטיביים, בסיסיים כדי לקבל החלטות. ועל כך דיברתי בפוסט.

    אהבתי

  6. תמריץ, כתבתי בדיוק על מה שכתבת. הדברים הרי נמצאים בקשר דיאלקטי. אינטליגנציה ואינסטינקטיים בסיסיים אם לא הבנת, הם בקשר דיאלקטי.

    לחיה כפי שכתבתי, אתה שם אוכל במלכודת, והרעב וההישרדות הבסיסית שלה, מפילים אותה. אבל, אדם אינטיליגנטי, בוחן איפה הקטש לפעמים.

    אז יש קשר דיאלקטי בינהם מסבירים לך. אם אתה תהיה שור בזירה, כפי אינסטינקטים בסיסיים, יש לך פחות סיכוי להפעיל אינטיליגנציה. לפעול באופן לא שקול, בחמת זעם, למהר. כי האינסטינקטים הבסיסיים לקחו אותך.

    עוד המחשה:

    נניח קרב, בין אדם עם הרבה כוח, וזעם. לבין אדם, שהוא מומחה באמנויות לחימה. אדם אמן בלחימה, יכול בקטנות, לגרום לו לזעם, ולפתוח אותו. כלומר, מרוב זעם, הוא מתנפל מהר וחזק. ואז, הגוף שלו חשוף, והמהירות שלו, תהא בעוכריו:

    ככל שיהיה מהיר, תמנף את המהירות והכוח שלו נגדו. אתה זז הצידה בזמן, ממשיך תאוצה שלו עצמו, דופק לו הראש בקיר. ככל שרץ מהר יותר, הראש שלו, יידפק בקיר חזק יותר. או סתם, המעידה שלו, תהא חזקה יותר, באם תדע איך בקטנה לשים לו רגל.

    קשר דיאלקטי ידוע, מקדמת דנא, אין ברור מזה. ורק במקרי קיצון כפי שכתבתי, צריך להסתמך על אינסטינקטים חייתיים ובסיסיים. הכל תלוי זמן, מקום, ונסיבות.

    וכאן אגב, לקרוא כיצד צריך לפעמים, לדכא מערכת החיסון, על מנת, להצליח בשתלים, אפרופו מערכת החיסון והאבולוציה:

    https://www.immunology.org/policy-and-public-affairs/briefings-and-position-statements/transplant-immunology

    אהבתי

  7. אוליי האינסטינקטים האבולוציונים שאתה מדבר עליהם התאימו יותר לעבר, לתקופה שבה הפרט היה צריך להילחם מלחמת הישרדות קיומית, לצוד או לבזוז אוכל ולהילחם על קורת גג. אבולוציה הרי מתרחשת בתנאי לחץ, כשבמהלך הדורות הפרטים ששורדים מותאמים יותר לסביבה. בנחת ימינו של הציביליזציה, כאשר ארוחת הצהריים מגיעה אליך בוולט, ואתה חי ברב-קומות, לא באמת מתרחשת אבולוציה.

    בהתאם, ייתכן שלעת זו של ההתקדמות האנושית, "השכלה" היא מצרך נדרש יותר מ-"מסורת". או במילים אחרות, תרומתה של עדה יונת לחברה האנושית גדולה לעין ערוך משל דודי אמסלם, יהיה בשוליים טירלולה השמאלני אשר יהיה, עדיף זה על ההתבהמות הביביסטית.

    אהבתי

  8. הבשר והדם של פרופסור שמאלני הם לא ענוגים ומתוחכמים מכדי להתפוצץ אם (חס וחלילה!) יהיה בקרבת מחבל מתאבד. זה לא סביר להגיד שהידע הקדום של התנהלות מול אויב והבנת כוונותיו, כבר אינו רלוונטי עוד.

    Liked by 4 אנשים

  9. עוד המחשה פשוטה להחריד, לענין הקשר הדיאלקטי, בין אינסטינקטים בסיסיים, לבין אינטיליגנציה או תיעול אינסטינקטים:

    כולם מכירים את כלבי הרועים. למשל הבורדר קולי מוכר היטב.

    הם פשוט רועים עדרים. רצים אחרי כבשים למשל, ומכנסים אותם למרכז העדר, שינועו בגוש אחד, הכל במקום רועה בשר ודם.

    ודוק:

    הם לא רועים. הם טורפים. תיעלו את האינסטינקט שלהם לריצה אחרי טרף, לריצה אחרי כבשים או חיות מרעה, מבלי לטרוף אותם. אלא רק להנחות או לתעל הכבשים למקום הרצוי בתוך העדר.

    כלומר, אותו אינסטינקט, אותו מקור, הינו גרדום וקרדום לחפור בו. וזה מביע קשר דיאלקטי. במקום טרף, במקום לטרוף, במקום לצוד, אותו האינסטינקט, עכשיו מורה אותם, לרעות כבשים נניח. למה, אולפו לכך. כפי אדם בתהליך שחבור או סוציאליזציה.

    כך גם האדם. אבל, האדם, עשה את זה באופן מוצלח במיוחד, בגלל מכלול סיבות מורכבות מאוד.

    הוא דיכא אינסטינקטים אבולוציונים בעייתיים, בשביל להמיר אותם להתנהגות חברתית, אינטיליגנטית, תועלתנית, ממש כמו כלבי הבורדר קולי.

    להתראות

    אהבתי

  10. אכן תמריץ, זוכר היטב, אלא, ששם כתבת דברים אחרים לגמרי. אני מתכוון לפוסט שהעלת פה בבלוג לפני שנים. וכתבת אכן, שהוא מחלק את האנשים מכללא לשני סוגים:

    עליונים, רחוקים מאינסטינקטים בסיסיים. ונחותים, קרובים יותר.

    אם כך, שני כובעים חבשת. אחד לבן, אחד שחור. זה השחור חרדי אותו היללת וסותר את משנתו. ואת הלבן, ניסית להגחיך ללא הצלחה, ובסתירה ממש, לכתיבתך שם.

    באותו הפוסט, הבאתי גם, את ההמחשה עם הבורדר קולי אגב.

    אהבתי

  11. נו. כולם תמיד מודאגים משחיתות כשהיא מופיעה בצד הנגדי של המפה הפוליטית.
    גם בכל מהפכה שקוראת במדינות ערב וכו, משתמשים בטיעון השחיתות כדי לקבל את אהדת הציבור.

    אהבתי

  12. כנראה שהמשכילים חושבים שכל עם זכאי לשלוט על עצמו והם נגד זה שעם ישלוט בעם אחר (העובדה שיתכן ששליט מאותו עם יכול להיות מאוד אכזרי לעם שלו, כנראה מפריעה להם הרבה פחות). בגלל זה הם רואים בכל תנועת שחרור לאומי כמשהו חיובי (העובדה שמרבית התנועות הללו בצעו מעשים אכזריים וטבחו בהרבה חפים מפשע, כנראה לא מפריעה להם).

    אהבתי

  13. נזכרתי במשהו: לפני 2000 שנה היו סכסוכים בין היהודים לבין עצמם על השאלה האם למרוד באיפריה הרומית או להכנע לשלטונה. תומכי המרידות היו אנשים מאוד אלימים ורצחו הרבה ממתנגדיהם היהודים (יש לצייו שגם מתנגדי המרד היו אלימים כלפי תומכי המרד). בנוסף לכך לתומכי המרידות לא היה שום אינסטינקט הישרדותי. אילו היה להם הם היו מבינים שהמרד נגד רומא – הוא חסר סיכוי. בגללם נהרגו בקרבות (או מתו ברעב ובמחלות) כמיליון עד מיליון וחצי בכל אחת מ-3 המרידות הגדולות (המרד הגדול נגד רומי, מרד התפוצות ומרד בר-כוכבא).
    הימין של היום דוקא תומך במורדים. כנראה שאנשי הימין היו מצטרפים למורדים אילו הם היו חיים באותה תקופה. זה מראה שגם לימין לפעמים אין אינסטינקט הישרדותי.

    Liked by 3 אנשים

  14. תמריץ אתה מבלבל בין דברים שונים. הטרלול השמאלני אכן מטופש ומביא להרבה אבסורדים – דוגמה קיצונית היא אירופה שהופכת לנגד עינינו ליבשת מוסלמית ומאבדת עצמה לדעת.

    אולם לטעון ששחיתות היא דבר חיובי זה מגוחך. אם אכן לא היה צורך בעוד צוללת הרי שניתן היה לנצל את המשאבים לצורך חשוב יותר. אולם זו הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה עם שחיתות היא ריקבון. אימפריות – וגם מדינות קטנות – קורסות בגלל ריקבון ומלחמות פנימיות לא פחות ואולי יותר מאשר כל סיבה אחרת.

    ככל שמדינה מושחתת יותר כך היא חלשה יותר. כשהמדינה מושחתת המוטיבציה לשרת בשירות קרבי, לשלם מיסים ובאופן כללי לתרום לכלל יורדת משמעותית. מכאן שהמלחמה בשחיתות נובעת בין השאר מתוך ציונות. מי שרוצה לראות בהצלחת המפעל הציוני אמור באופן טבעי להתנגד נחרצות לכל סימן של שחיתות.

    אפשר להיות משכיל אבל גם לא לסבול מהטרלול השמאלני. אפשר לתמוך ברעיון הלאומני-ציוני ולהיות נגד שחיתות. זו לא סתירה אלא ההפך, זה כורח המציאות.

    Liked by 2 אנשים

  15. ועדיין תמריץ צודק שהאיום האסטרטגי שהצוללות באו להגן מפניו, רב עשרת מונים מהאיום של קניה שלהם בשחיתות.
    השמאל המטורלל לא יודע לחשב את זה כי זה הירארכי מדי בשבילו.
    בשבילו "רצח זה רצח זה רצח", "שחיתות זה שחיתות זה שחיתות", "איום זה איום זה איום".

    Liked by 1 person

  16. הפחד מפני שחיתות קיים בחשיבה הרפובלקנית כבר מימי מקיאבלי. לטעמו הדרך היחידה להתמודד עם שחיתות עוברת בשפיכת דם המושחתים; מתכון שיושם באופן מלא במהפכה הצרפתית.

    לטעמי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שחיתות נמצאת במערכות בחירות חוזרות וכלליות המעלות לשלטון אנשים חדשים ולא מקושרים. הדרך לא נמצאת בסעיפים עמומים בחוק ומערכת משפט דרקונית.

    Liked by 2 אנשים

  17. KB עמחיה arn
    רק למקרה שאני רואה את הדברים נכון, כיוון שאנשים פה מתמקדים לנושא השולי של שחיתות כך נראה.
    תמריץ טוען שהאדם רכש אינסטינקטים בסיסיים אלמנטריים שהגנו עליו ואפשרו לו לשרוד ולהעביר את הגנים הלאה.
    לאפשר למליוני מהגרים מאפריקה ומדינות ערביות להכנס לאירופה בשם ההומניטי הוא בפרוש פגיעה בסיסית בגנים, בתרבות, ביצר קיום, רמת חיים. זה איום קיומי.
    ירידת הילודה במדינות המערב נובעת משינוי במצבה של האשה, היכולת לצאת מהבית לחינוך ולעצמאות. וזו ירידה חדה ומהירה ביותר שמאיימת על שרידות אוכלוסיות מסוימות.
    החלטות בין המשפט ה"נאור" שמתחשבות בפלסטינים שהם הפרדטור ואיננו מציית לחוקי ההשכלה יביאו לסיום והכחדה של מדינת ישראל. זה תהליך אבלוציוני טהור. והוא לא דורש פרקי זמן ארוכים. ממש כמו הטכנולוגיה הוא מהיר מאד.

    המקרה שאל רום מתאר מנסה לסתור במדויק את הטענות של תמריץ אבל מבהיר אותן. ההגיון שלנו לא תמיד הולך בקנה אחד עם התת המודע שהוא האינסטינקט. הטענה של תמריץ מתיחסת למקרים שההגיון נוהג בצורה הסותרת את הדחפים האבולוציונים ולא לטובה, לא מדובר בדחיית ספוקים מדובר בהחלטות שלכאורה ההגיון מתרץ אבל מזיקים לפרט למשפחה ולחברה, צעדי התאבדות שאולי נובעים מאבדן קשר עם המציאות או רגשי אשמה פסיכולוגים. איך אפשר להסביר אחרת את עדה יונת.
    בית המשפט והחוק לכאורה קמו כדי לסייע לחברה ולהילחם בצעדים שנוצרו מתוך דחפים אבלוציונים: אונס, גניבה, שחיתות, אבל בפועל בתי המשפט הפכו כה מורכבים עד שניתן לנצל אותם למטרות שאינן צודקות. מזמן בית המשפט אינו מקום שבו הצדק יוצא לאור.

    Liked by 5 אנשים

  18. לגבי מי שאומר שהצוללות הן קנייה מיותרת והיה עדיף להוציא את הכסף על דברים אחרים (עוד פנסיה?), הנה התשובה:

    "בנט למרקל: הצוללות הן צורך ביטחוני – רוצים להשלים את העסקה שנחתמה"
    https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-869810

    אז על מה בעצם היתה המלחמה נגד נתניהו פה? לדעתי, התשובה היא שכמו עם אמי פלמור ונבחרת הדירקטורים, המלחמה היתה כדי להפיל את ביבי, וכל אמצעים כשרים. ברגע שהאופוזיציה עלתה לשלטון ההתנהגות השתנתה ב 180 מעלות.

    ואני הקטן תוהה מה היו אומרים על האופוזיציה בימי הקמת מפעל הטקסטיל בדימונה אם היתה עושה הכל כדי ליירט את זה עקב טענות של "שחיתות", או אם היתה עושה הפגנות דומות ודרישות לועדת חקירה ועתירות לבגץ נגד הרכבת האוירית במלחמת יום כיפור.

    Liked by 4 אנשים

  19. ועוד מחשבה\קונספירציה שלי בנושא הצוללות.

    ישראל חזקה מידי מהווה בעיה לשמאל הקיצוני. פתרון שתי המדינות, ו\או מדינת כל אזרחיה נחלש בקרב הרוב היהודי.

    לכן הקמפיין לאחרונה נגד ילודה, ולכן הנטיה להלחם נגד קניית נשק אסטרטגי כצוללות

    ברור לי שזה לא נכון בקרב המרכז\שמאל המתון, הבעיה שהם נגררים אחרי השמאל הקיצוני.

    Liked by 2 אנשים

  20. לגבי הויכוח על שחיתות:
    שחיתות מצטברת וגבוהה יכולה להפוך לאיום קיומי, כלומר מדובר בשחיתות תרבותית.
    שחיתות אישית לא תרבותית אינה איום קיומי.

    אהבתי

  21. הערות

    א. " … במשך מיליוני שנים האדם התעצב בסביבה אבולוציונית שבה רכש אינסטינקטים בסיסיים אלמנטריים שהגנו עליו ואפשרו לו לשרוד ולהעביר את הגנים הלאה. למשל, לחשוד באנשים זרים שמא הם באים במטרה רעה. או לכבד היררכיה ולחוש שחברה לא יכולה לתפקד בלעדיה. …" +
    " … תנועת ההשכלה קראה תגר על התנהלות שמבוססת על אינסטינקטים וניסתה להחליף אותה בהתנהלות מבוססת שכל. אבל השכל, על כל כוחו ויופיו שהובילו את האנושות בתקופת ההשכלה להישגים מדהימים, אינו יכול להחליף לחלוטין את חוכמת הניסיון שנצברה בדורות של מלחמת קיום. …"

    —————————-
    איני חשה בנוח עם הדיכוטומיה, שמבצעים היפני ותמריץ, בין אינטליגנציה לבין אינסטינקטים.

    הישרדות הציידים לקטים שחיו במערות, הייתה תלויה בעיקר במוח הגדול שאפיין אותם.
    הם לא רק השתמשו בכלים שמצאו אלא נזקקו לאינטליגנציה בכדי לשכלל עוד ועוד את הכלים שלהם. הם לימדו את עצמם להצית אש ולשלוט בה בכדי להאיר, להתחמם ולבשל את מזונם. כך שהצליחו להפיק הרבה יותר חומרים מזינים מכל שורש שליקטו וכל עצם חיה שצדו – תוך אפשרות לוותר על חלק ממערכת העיכול ומאורך המעיים לטובת מוח גדול יותר. ועוד ועוד דברים עבורם נזקקו לאינטליגנציה. כישורים לא אינסטנקטיבים שהעבירו מדור לדור באמצעות חיקוי, חינוך והשכלה. מכאן תקופת הינקות והתלות של הצאצא בהוריו המאוד חריגה באורכה בין בני האדם לבין כל המינים האחרים.

    כלומר, אינטליגנציה, שכל והשכלה לא צמחו לפתע פתאום בתקופה של "תנועת ההשכלה". הם ליוו את ההומו ספיינס מאז שירד מהעצים ונפרד אבולוציונית משאר קופי האדם.

    אגב, היררכיות נוקשות (והדרישה לכבדן) לא אפיינו את רוב משך החיים של הגזע האנושי. הן כנראה צמחו רק בתקופת ביות המזון והפיכתנו ליושבי קבע.

    ב. " … לפעמים מדהים לראות איזה שטויות יוצאות מהפה של אנשים משכילים מאוד, למשל כלת פרס הנובל עדה יונת שתהתה מדוע ישראל בכלל כולאת מחבלים. או המוני האינטלקטואלים שעדיין מאמינים בזיהום השכל המרקסיסטי – זה שניסה לשווק עולם של שוויון לא היררכי שהפך במבחן המציאות לעולם של זוועה קומוניסטית. …
    השאלה היא … …. מדוע יש שטויות שאתה יודע שתשמע בעיקר מחילונים משכילים ולא מקהלים לא משכילים או מקהלים דתיים, שתי קבוצות שחסינות יחסית לערכי תנועת ההשכלה. …"
    ——————-

    יש משהו די משעשע בהצגת עדה יונת ודומיה כמעין סוונטים. (((אנשים הסובלים מלקות חמורה ברוב תחומי החיים, כדוגמת הימצאות על הקשת האוטיסטית, אך בתחום ספציפי *צר* מסויים (כמו חישובים במתמטיקה או זכרון מוסיקלי וכד') הם מפגינים גאונות על אנושית))).

    לתפיסתי בעיית אותם אנשי שמאל ליברלים ו"מתקדמים" (בעיני עצמם) אינה ניתוק מאינסטינקטים קדמוניים. בעייתם היא חוסר מוכנות להכיר בהבדלים, הבלתי ניתנים לגישור. בין הרצוי למצוי. בין שאיפותיהם וחלומותיהם לבין האפשרות להגשימם במציאות.
    די קל להסכים שמלחמות אינן דבר רציונלי. שרובם המכריע של בני האדם המעורבים במלחמות – מפסידים מקיומן. שהעולם אותו מתאר ג'ון לנון בשיר אימג'ין, עולם ללא גבולות וללא סיכסוכים, יהיה עולם טוב יותר מעולמנו.
    אך מכאן ועד ההנחה ששלהם שניתן יהיה להשיג שלום אמת ביננו לבין כל שכנינו, כולל הפלסטינאים – הם מבצעים קפיצה מחשבתית מסוכנת. לתפיסתם, אם רק יתנו להם מספיק זמן ומספיק אמצעים – הם כבר יצליחו להראות לכל "סרבני השלום", משני הצדדים, שסרבנותם אינה רציונלית. שגם הם ירוויחו רבות מהפסקת הסכסוך.

    מה שמזכיר לי את דברי אחד ממנהיגי השמאל בישראל (לצערי שכחתי מי) שעבור השגת *השלום* הוא מוכן להשהות לשנה – שנתים את הדמוקרטיה בישראל.
    (משפט המראה את דקיקות היומרות הליברליות – דמוקרטיות של ממשיכיהם הרעיונים של חסידי "הדיקטטורות של הפרולטריונים")

    תקופה שבה כנראה ישלח את כל "סרבני השלום" למחנות "חינוך מחדש". מחנות שבהם יצליחו לפקוח את עיניהם מכל ההשפעות הלא רציונליות שח שטיפות המוח שעברו בעבר.

    איני באמת מסוגלת להבין את "ההגנה החיסונית" של מסורתים ודתים מחוסר יכולת להבחין בין מצוי ורצוי, והיסחפות לאיזשהם עתידים אוטופיים.
    יתכן שמסורת ודת *מעגנים* אנשים גם לעבר ולהווה. וכך הם מגינים על המאמינים מחיים בעולם עתידי (פסיאודו) אוטופי, תוך ההתנתקות מוחלטת מכל נסיונות החיים של האנושות באלפי השנים האחרונות.

    ג. "… האשכנזים החילונים במדינה עסוקים באובססיה בשאלה האם הייתה שם איזושהי שחיתות. שחיתות היא בוודאי רעה ומסוכנת אבל היא לא סכנה קיומית. ועובדה: האנושות התקיימה דורות רבים בתרבות שבה הגבוהים בהיררכיה לוקחים לעצמם קצת יותר מהעוגה. …."
    ———————-
    אין שום בעייה כשהגבוהים בהיררכיה לוקחים לעצמם פרוסות נדיבות יותר משל הנמוכים בהיררכיה.
    אפילו בקיבוצים ובקולחוזים לא היה מעולם שום כיסוי ליומרות על שיוויון.
    הסיבה שבגללה איני תומכת בהכפלת שכרו של ראש ממשלת ישראל היא שאני תומכת בשילושו ואפילו בריבועו. וגם בהפסקת ההתקטננות על גלידות פיסטוק, רהיטי גינה והוצאות כביסה.

    אבל שחיתות מהווה סכנה חמורה לחוסנה של כל מדינה ולסיכויי הישרדותה. ראה מצבן המאוד עגום, על סף התפרקות, של לבנון והרשות הפלסטינאית. שלא לדבר על רוב מדינות אפריקה ואמריקה הדרומית.

    שחיתות היא מחלה מאוד מדבקת. כשהצמרת מושחתת – גם הדרגים הבינונים והנמוכים נדבקים בשחיתות. ואין כבר מי שיצליח להילחם בה. אם לא נלחמים בה בחומרה – היא הופכת במהרה לשחיתות מבנית.

    שחיתות מבנית כבר מוכרת בספרות כאחד המשתנים המסבירים העיקריים לרמת השגשוג של מדינה.

    ד. " … קחו למשל את פרשיית הצוללות שמנסים עכשיו לעורר אותה. …
    לעומת זאת, האיום האסטרטגי שהצוללות נועדו להגן מפניו ויכולת המכה השנייה שבאו לשמר הם בהחלט איום קיומי. היית מצפה שאשכנזים חילונים, אולי אפילו יותר ממזרחים שלא חוו ברובם את השואה, יוטרדו מאיומים קיומיים יותר מאשר מעניינים של טוהר המידות. ישאלו למה קונים פחות מדי צוללות ולא למה קונים יותר מדי. ובכלל הדברים שהאלוף יצחק בריק מדבר עליהם ונוגעים למוכנות צה״ל למלחמה הבאה מזעזעים פי אלף מפרשת הצוללות. …"
    ——————–
    אשכנזית חילונית שכמותי (ואין לי מושג האם בנושא זה אני מייצגת את רוב הדומים לי או רק את המיעוט) מאוד מאוד מוטרדת גם משאלת הצוללות וגם מהדוחות של יצחק בריק.
    ומוטרדת מאוד גם מהשאלה איך יתכן שצה'ל לא מסתער לתקן, במהירות האפשרית, את הליקויים החמורים שחשף בריק? איך ניתן להסביר מחדלים מתמשכים בסדר גודל שכזה?

    קיימת אפשרות תיאורטית שמדובר ב"קונספציה" שלהם (להערכתי מוטעית ומסוכנת).
    אבל איני בטוחה שהנטייה הכרונית של מערכת הביטחון להשקיע בחיל האוויר ובפנסיות התקציביות, ולקמץ בהשקעות בצוללות חיל הים, בכוחות היבשה ובחיילי הסדיר, אינה נובעת *גם* מסוג של שחיתות. אם כי, במקרה של מערכת הביטחון, שחיתות בחסות החוק.
    נטייה של ראשי גוף שהסתאב לגרוף לעצמם עוד ועוד (כוח, כסף וכיבודים) + ולהתנער כמיטב יכולתם מהמטלות המסוכנות והלא נעימות שהיו אמורים לבצע בכוחות עצמם.
    לנסות להתייחס לארה'ב, לרש'פ, לממלכת ירדן ולמצרים – כקבלני משנה להבטחת הביטחון שלנו ו/או כמוטבים לתשלומי פרוטקשיין ש"תתרום" להם מדינת ישראל.
    אני יכולה רק לקוות שאין לחששותי כל בסיס.

    Liked by 2 אנשים

  22. רשומה יפה ובגדול נכונה, אבל עדיין אני רוצה קצת לצאת להגנת ההשכלה והנאורות – נכון שכרגע רוב צאצאיהן עסוקים בהתאבדות אינטלקטואלית ולאומית, אבל גם דתיים ושמרנים לא תמיד מצטיינים בהישרדות כמו שניתן להבין מדבריך. רוב מכריע מהעמים, הלאומים והשבטים שאי פעם התקיימו מצאו את סופם הטראגי בלי שאי פעם אימצו הבלים מרקסיסטיים או טרלול פרוגרסיבי. והיו לא מעט תקופות שבהן העמים החזקים והיציבים ביותר בעולם היו אלה שאימצו את הנאורות. הישרדות לטווח ארוך בעולמנו זו משימה קשה מאוד, יש מעט מאוד דרכים להצליח בה (חלקן דתיות/שמרניות וחלקן חילוניות/משכילות) והרבה מאוד דרכים להיכשל (גם כאן, חלקן דתיות/שמרניות וחלקן נאורות/משכילות).

    וממילא, אני בכלל לא בטוח שההבחנה בין נאורות לבין דתיות היא כל־כך מובהקת. יש לא מעט "חילונים אידיאולוגיים" שמתנהלים באופן דתי לחלוטין (אם אני זוכר נכון, רובספייר אפילו ניסה במפורש להפוך את הנאורות שלו לדת חדשה. ורבים כבר הצביעו על הדמיון ההולך וגדל בין הטרלול הפרוגרסיבי כיום לבין הכנסייה הקתולית), ויש לא מעט דתיים שעבורם האמונה הדתית היא פשוט הנחת יסוד נוספת במסגרת תמונת עולם נאורה לחלוטין.

    Liked by 4 אנשים

  23. תמריץ פוסט יפה מאוד
    קמיליה כתבה "איני באמת מסוגלת להבין את "ההגנה החיסונית" של מסורתים ודתים מחוסר יכולת להבחין בין מצוי ורצוי, והיסחפות לאיזשהם עתידים אוטופיים."
    לאדם יש תאווה לתיקון עולם. כשהאדם בוחן את העולם התאווה לתקנו מעוורת את שיפוטו. האדם הדתי מאמין שבתפילתו הוא מתקן את העולם אז לתאווה זו יש פורקן בבית הכנסת וכשהוא יוצא מבית הכנסת לעולם ובוחן אותו תאוות תיקון העולם שכבר היתה לה פורקן – לא מעוותת אותו.

    Liked by 1 person

  24. קמיליה,
    הסיבה שאנשים "מתקדמים” מבצעים קפיצה מחשבתית מסוכנת (לעומת אנשים "שמרנים") היא בגלל ניתוק מתובנות בסיסיות שנרכשו והועברו מדור לדור, וחלקן גם טבועות בנו.

    חוץ מזה שזה לא נכון לומר שמלחמות אינן רציונאליות. מלחמות הן רציונאליות (יציאה למלחמה להשגת מטרה מסוימת) רק ש:
    1. יש להן מחיר כבד.
    2. הן מציתות שרשראות של אירועים שקשה לשלוט בהן ואזי לא תמיד משיגים את המטרה המיוחלת.

    Liked by 2 אנשים

  25. פינת הטרלול הישראלי

    Liked by 1 person

  26. שי,
    זה נכון שבעבר עמים לא שרדו, אבל זה קרה בגלל מלחמות, כיבוש, חוסר במזון, ולרוב כולם יחד. יש גם עמים שנאבדו כי הם איבדו את הייחוד התרבותי שלהם והתבוללו בתוך עם אחר.

    אבל תמריץ מצביע על תופעה חזקה אחרת – שעמים מקדמים את סופם בגלל אימוץ אידיאולוגיות. זה דבר חדש. אין חוסר במשאבים, אין "עם חזק יותר" להצטרף אליו, אין "תרבות חזקה יותר" להיטמע בה. יש רק איבוד עצמי.
    אני רואה כאן תופעה חדשה.

    Liked by 1 person

  27. זה לא רק תיקון עולם בתפילה.
    זה גם תיקון עולם במעשים יומיומיים – עזרה הדדית בקהילה, צדקה, …
    זה גם חינוך הבית והמשפחה – שליחה של ילדים לחינוך טוב, עבודה בשביל לממן את המסגרות הללו, עבודה בשביל לספק להם את הצרכים הללו.
    זה גם תיקון העולם החומרי – המצאה של טכנולוגיות חדשות, פיתוח, מחקר, …

    אהבתי

  28. חייל,
    הייתי בטוח שתעלה כאן את היוזמה של עידית סילמן לעבור ליש עתיד.
    מעשה סילמן גרם לדתיים שעוד תמכו בסיפור של ימינה לשתוק. אני רואה את החברים שלי שתמכו בעניין מורידים פרופיל מיום ליום (כלומר משבת לשבת). הבשורה הגדולה שהם חיכו לה – לא קרתה.
    אני לא חושב שהממשלה תיפול בקרוב, אבל אני מעריך את הסיכוי של בנט להיכנס לכנסת הבאה כמו הסיכוי של עינת קליש להיות ראש העיר חיפה הבא.

    Liked by 1 person

  29. שי, מסכים מאוד עם התשובה של יאיר אליך. כמובן עמים שהם מאוד משכילים ומתוחכמים יוכלו לשרוד הרבה אתגרים שעמים פרימיטיביים לא יוכלו. זה כמעט מובן מאליו. אבל ההיפך הוא חידה גדולה, שניסיתי לפתור כאן.

    Liked by 1 person

  30. קמיליה, את לא כל כך מקבלת את הפרדיגמה שלי, אבל כתבת דברים מעניינים. את כותבת: "אגב, היררכיות נוקשות (והדרישה לכבדן) לא אפיינו את רוב משך החיים של הגזע האנושי. הן כנראה צמחו רק בתקופת ביות המזון והפיכתנו ליושבי קבע".
    מי בעצם אומר לנו מה היה פעם? אינטלקטואלים שמאלנים כמו יובל נח הררי.. לא הייתי סומך עליהם. הם רואים מהרהורי ליבם. אם נלך לגורילות ולשימפנזות, יש שם זכרי אלפא (https://tinyurl.com/4veum9r7).

    לגבי שאלת האוטופיות אני חושב שלכולם יש אוטופיות. אבל יש סוג מסוים של אוטופיות שהוא בעל אופי שוויוני שאתה רואה בדרך כלל שמגיע רק מאנשים מאוד משכילים. כי אצל אחרים התפיסה שהקיום היררכי ושהקבוצה שלך קודמת לקבוצות אחרת היא מאוד מוטמעת. השמאל ההיסטורי במערב ייצג את העובדים מול בעלי ההון, אבל כולם היו לבנים ממוצא אירופי. ברגע שהשמאל הפך למייצג אינטרסים של קבוצות לא לבנות, העובדים הפשוטים הלא משכילים מתקשים מאוד למצוא את עצמם בו, כי הזיקה האתנית הבסיסית קודמת מבחינתם לכל דבר אחר. הם עוברים לימין בעוד שהמשכילים עוברים לשמאל. זהו תהליך רב שנים שעליית דונלד טראמפ האיצה אותו.

    אפשר לחשוב על האוטופיה ההיסטורית של היהדות. היא לא אכזרית או ברוטלית לעמים אחרים, אבל היא בהכרח כרוכה בהכרת עליונותו של אלוהי ישראל.

    אהבתי

  31. רק נחדד יותר חזק הדיאלקטיקה, בין אינטיליגנציה ואינסטינקטים בסיסיים:

    אמרנו, שמערכת משפט, מקדישה לא פחות משאבים, למנוע מחפים מפשע להיכנס לכלא, על פני, עבריינים להכניס לכלא. הכל, בעוד התכלית הבסיסית וההישרדות של מערכת המשפט ורשויות אחרות, דומה יותר, להרשעה של עבריינים כמובן.

    אלא, שיש לנו כאן דיאלקטיקה קלאסית בין אינטיליגנציה מורכבת, או הישרדות מורכבת, לבין אינסטינקט בסיסי:

    אם תופסים פדופיל נאלח. טרוריסט נאלח. רוצח סדרתי נאלח וכדומה, דעת הקהל סוערת. רוצה נקמה. רוצה צדק. רוצה מיד. רוצה לינצ' בעצם. זה מחד. אינסטינקט בסיסי.

    אלא, שהמערכת, עובדת בצורה שונה:

    יש לה לכאורה זמן. הרבה זמן. עורכי הדין שלו עומדים על הזכויות שלו, הן הכלליות, הן הדיוניות. השופט מוצא פגמים בכתב האישום. העסק מתארך ומסתרבל. העורך דין שלו גורס כך למשל:

    ההודאה שלו במשטרה, הוצאה בכפייה. שלא כחוק. הוא דורש משפט זוטא. משפט זוטא, זה משפט צדדי נניח, שבו השופט דן בקבילות ההודאה של הנאשם.

    העסק לוקח זמן. דעת הקהל סוערת. לא גומרים.

    מה החלופה:

    החלופה, זה שאנשים יורשעו, על סמך אינטואיציה, במקום על סמך משפט. נניח שעבריין נאלח כזה, מורשע ומהר על סמך אינטואיציה, זה אומר מה:

    שמחר, אדם חף מפשע, ונראה בעליל אשם, יורשע על סמך אינטואיציה ממש. וזה דבר בלתי מתקבל על הדעת. החברה כולה תסבול באם מערכת כזו קריטית כך תנהג. רשויות אוכפות חוק, ינהגו בשרירותיות, אכזריות, שלא על פי חוק ופרוטוקול, וצדק לא יוכל להיעשות. אנשים תמימים, ייפלו על ימין ועל שמאל. הפרטיות של אנשים תמימים, תיפגע ללא הכרה.

    אז הדיאלקטיקה ברורה:

    מחד אינסטינקט בסיסי להרשיע ומהר. לינצ' ומהר. כך דעת הקהל לא אחת. מאידך:

    חברה צריכה הישרדות מורכבת מאוד. אחרת, היא נאכלת מבפנים. הישרדות כזו, מזקיקה מה:

    הכלת סיפוקים. דחיית סיפוקים. הפעלה של אינטיליגנציה מורכבת מאוד, על פני, דרור לאינסטינקט בסיסי חייתי.

    אהבתי

  32. י.ד,

    רק תזכור, שעוברות 4 שנים עד בחירות חוזרות כלליות. מה פתאום, אדם מושחת, יישב על הברז והקופה 4 שנים ? תסביר לנו פה…..

    ולשיטתך לא סעיפים עמומים ומערכת משפט דרקונית. זה מהרבה סיבות חסר שחר, נציין רק אחת:

    שהמוסר לא נחזה וטבוע. החוק לא מגלם מוסר אינטואטיבי. מוסר של אדם מן היישוב. מוסר הוא מדע. מדע ככל המדעים. גם אם לכאורה, לא מדוייק.

    כלומר, אדם מן היישוב, ואפילו אינטיליגנט מאוד, לא יודע אינטואטיבית, מה מושחת, מה לאיו.

    ואם כך, אין פרמטר מבלעדי המשפט והחוק. אז איך תדע מי מושחת ומי לאיו ? אפילו אם היינו קונים משהו כה חסר שחר, של בחירות כל 4 שנים, ובינתיים מושחתים יושבים על הקופה, מחלקים הון ציבורי לכל דיכפין מקורב.

    נמחיש זאת:

    נניח יש עבירה, מסחר על סמך מידע פנימי. אין משהו אינטואטיבית, שנחזה להיראות בלתי מוסרי בעבירה הנקובה. מה הבעיה ?

    יש לך חבר. יש לו חברה גדולה. אומר לך, שבוע הבא סוגרים עסקה גדולה. הכל בבית קפה בכלל. שיח רעים. אתה אומר לעצמך, העסקה תיסגר, נקנה לפני, המניה תעלה אחרי, נמכור אחרי, נשלשל הכסף לכיס.

    זוהי עבירה. אבל, אינטואטיבית, אין בה כלום. מה עשית בדיוק ?

    להתראות

    Liked by 1 person

  33. מתקשר, אם כי מאוד עקיפות, לשאלות על כוח הישרדותו של עם.
    דברים שניתן לפרשם כתמיכה עקיפה בתזה של תמריץ.

    קודם שתי דקות *בלבד* על מה שעבר על יהודים, בעבר המאוד מאוד קרוב, בעיר אחת בישראל.
    תזכורת חשובה.

    https://efshar-lahshov.captivate.fm/episode/41

    בשלב השני – האזנה לשיחה בין הרב חיים נבון לבין העיתונאי יאיר קראוס על כל מיני סיבות אפשריות להדחקה הקולקטיבית של פרעות תשפ'א / למסגור מעוות מציאות שלהן / השלכות אפשריות לגבי עתיד היהודים במדינה.

    כולל שכתוב ההיסטוריה בגלל העמדה הפרוגרסיבית המאוימת מדיון על הבדלים בין עמים ותרבויות, שמנסה להסביר את כל ההתנהגויות ב "אפליה וקיפוח" ביחסי קורבן – מקרבן, ונואשת למצוא סימטריה לפי גם אנחנו מתנהגים לפעמים בצורה מפלצתית
    בין שלל ההסברים האפשרים – דווקא זכרונות היסטורים של העם היהודי כמיעוט נרדף שעובר פוגרומים אנטישמים. מעין השלמה עם מציאות שבה יהודים נפצעים ומדדמים, ורכושם נבזז ונשרף.

    שיחה קשה, שכוללת פחד משחיטה של יהודים בישראל. כדוגמת דם הכבשים שנשחטו בחפלות המוניות, שהתבצעו בחגיגות הניצחון של המוני תומכי מבצעי הפרעות. חגיגות לרגל שחרור "גיבורי העם הפלסטיני" ממעצר ע'י שופטים שמסרבים לקלוט את המציאות.

    אבל נימת הסיום של נבון טיפה חיובית: ההיסטוריה של העם היהודי מוכיחה שהוא מסוגל להתעשת כשהוא נמצא עם גבו לקיר. השאלה רק מתי / בעקבות מה זה יקרה.

    https://efshar-lahshov.captivate.fm/episode/41

    לקצרים בזמן – ניתן להתחיל בדקה 15 ולקטוע את ההאזנה אחרי כ 12 דקות.

    Liked by 1 person

  34. לתמריץ,
    כתבת:
    1. " … את לא כל כך מקבלת את הפרדיגמה שלי …"
    ————-
    אני בשלבי חשיבה על הפרדיגמה הזו ועיכולה. אני עדין מאוד רחוקה מהשלב שבו אוכל לקבל אותה /חלקים ממנה או לדחותה.

    (עדין?) איני מסוגלת להבין לעומק את סיבות *הטרלול* הפרוגרסיבי ונכונותו להתאבדות חברתית ותרבותית. על אחת כמה וכמה שאיני באמת מבינה את מנגנוני ההגנה מהטרלול הנ'ל של הציבור השמרני – דתי. אך אני כן מטילה ספקות בהנחה שמדובר באינסטינקטים.

    2. " … היררכיות נוקשות …. …..
    מי בעצם אומר לנו מה היה פעם? אינטלקטואלים שמאלנים כמו יובל נח הררי.. לא הייתי סומך עליהם. הם רואים מהרהורי ליבם. אם נלך לגורילות ולשימפנזות, יש שם זכרי אלפא …."
    ——————-
    איני מטילה כל ספק בהנחה שאין / לא הייתה / לא תהיה אף חברה אנושית, או להקת בע'ח, שיוויונית.
    תמיד קיימת שונות בין הפרטים בחוזקם הפיזי / ביופיים / בכישורי התכנון והחשיבה שלהם / בכישוריהם החברתיים והמנהיגותים ועוד ועוד ועוד.
    מה שיוצר בכל חברה היררכיות של סטטוס ושל יוקרה. לרוב גם נילוות לכך הטבות חברתיות וחומריות מסוימות. (כדוגמת הטיפול המסור לו זוכים אדמורים מוערכים).

    אבל אפילו זכר האלפא החזק ביותר בלהקת גורילות ושימפנזים אינו מתגורר בארמון מפואר, אינו פטור מהמלאכה היומיומית והאינסופית של איסוף מזון ונסמך על משרתים וכד'. השונות בתנאי החיים בתוך להקת שמפנזים וגורילות קטנה בהרבה מזו המתקיימת בתוך חברות אנושיות.
    ברור לי שהיו מנהיגים לכל קבוצת ציידים – לקטים, שזכו לטובות הנאה כלשהן ממעמדם. אך אפילו הם לא יכלו לצבור רכוש חומרי מעבר למה שיכלו לשאת על גבם במהלך מסעות הנדודים. כלומר – מעט מאוד.
    סביר מאוד בעיני שאפילו המוערכים ביותר בשבט ציידים ולקטים נודד לא יכלו לחיות חיי בטלה ושעשועים, ולהטיל את כל העבודות המפרכות והטורח בהאכלתם והלבשתם על הנחותים מהם בשבט.

    לא רק מנוח הררי – מאוד הגיוני בעיני שהיררכיות נוקשות של מלכים, בעלי אחוזות וכוהני דת, שחיו חיי מותרות ושעשועים מצד אחד, וחקלאים, אריסים ועבדים שעבדו בפרך בכדי לשרת את בני המעמד הגבוה מצד שני – יכלו להיווצר רק לאחר שרוב האנושות החלה לגדל מזון בישובי קבע ולאחסן (את לבזוז) את עודפי היבול משנה לשנה.

    3. " … אני חושב שלכולם יש אוטופיות. אבל יש סוג מסוים של אוטופיות שהוא בעל אופי שוויוני שאתה רואה בדרך כלל שמגיע רק מאנשים מאוד משכילים. כי אצל אחרים התפיסה שהקיום היררכי ושהקבוצה שלך קודמת לקבוצות אחרת היא מאוד מוטמעת. השמאל ההיסטורי במערב ייצג את העובדים מול בעלי ההון, אבל כולם היו לבנים ממוצא אירופי. ברגע שהשמאל הפך למייצג אינטרסים של קבוצות לא לבנות, העובדים הפשוטים הלא משכילים מתקשים מאוד למצוא את עצמם בו, כי הזיקה האתנית הבסיסית קודמת מבחינתם לכל דבר אחר. …"
    —————
    אתה מתייחס לשתי נקודות שונות:
    א. החשיבות המיוחסת לערך השיוויון (ואולי גם לערכים אוטופיים אחרים כמו אמת וצדק).
    ב. החשיבות המיוחסת לערך ההישרדות של הקבוצה והאינטרסים שלה.

    נדמה לי שהשוני הבסיסי בין השמאל הפרוגרסיבי לבין הימין הדתי – מסורתי מתמקד בנקודה השניה. בחשיבות היחסית של ערך ההישרדות בהשוואה לכל שאר הערכים.

    אם תתרום להישרדותה של הקבוצה האתנית שלי האמונה שהקבוצה שלי נעלה על כל הקבוצות האחרות ו/או ש"מגיע לה" יותר מלכל הקבוצות האחרות + אני חושדת שהאמת והצדק אינם תומכים באמונה זו – האם אנסה לקדם את ההישרדות של קבוצתי או שאהיה מוכנה להקריבה.

    יתכן שעצם המעבר של השמאל הלבן מהניסיון לקדם את האינטרסים של עמיהם ושל קבוצותיהם האתניות אל הניסיון לקדם את האינטרסים של המתחרים בהם ושל יריביהם ואויביהם – הוא מעבר בין האמונה ש"הישרדות קודמת לכל הערכים האחרים" לבין האמונה שישנם ערכים נעלים הרבה יותר. ערכים שמצדיקים את התאבדותם החברתית והתרבותית.

    אבל, כאמור, אני עדין מנסה לעכל את הפרדיגמה שהצגת.

    Liked by 2 אנשים

  35. אלרום,
    היכולת של ראש ממשלה במערכת פרלמנטרית להשחית את המערכת היא אפסית עד לא קיימת. זו אחת הסיבות מדוע מהפכות צבאיות פורצות בעיקר במשטרים נשיאותיים. והמחשבה שמערכת התמריצים של פוליטיקאי ומדינאי מהשורה הראשונה (שממנה מורכבים ראשי ממשלות) מונעת מתאוות ממון פשוטה היא מעוותת ומעידה יותר על מאמיניה מאשר על ראשי הממשלה עצמם.

    אינני אומר שאין שחיתות. יש שחיתות והשחיתות בדרג הפקידותי לפעמים לא פחות נרחבת מהדרג הפוליטי. אבל רוב השחיתות היא חוקית ונמצאת על השולחן. בין אם זה מחיקת חובות לקיבוצים בימי מפא"י ובין אם הטבות לחרדים, לערבים או לעובדי מדינה מאוגדים וסחטנים. אך הדרך להתמודד עם השחיתות איננה בהגדרות "אוניברסליות" לכאורה ופרטיקולריות למעשה אלא במערכת דינמית שבה האנשים של השלטון היום אינם האנשים של השלטון מחר. זה מה שקרה לקיבוצים כאשר הליכוד עלה ובשורה של צעדים גדע את הקשר שלהם לעטיני השלטון. בבת אחת הם פשטו את הרגל. הדינמיות של השלטון מכניסה יסוד של אי וודאות שפוגעת ביסוד החשוב ביותר של אלו המסתמכים על השלטון – הוודאות. כתוצאה מכך הם מתנתקים מהשלטון ולאט לאט מאמצים את אורח החיים הסגפני שאותו אתה כל כך מהלל.

    Liked by 3 אנשים

  36. י.ד,

    אני כותב על הא, ואתה כותב על דא.

    מה כן אבל:

    אתה כנראה לא קראת את כתב האישום נגד נתניהו, ברור הדבר. אם היית קורא, היית מתחלחל ממה שכתבת פשוט. צריך עוד להוכיח הכל בבית משפט, אבל, הראיות שם, והן ברורות. כך או כך.

    מאיפה הגעת למסקנות כאלו, על ההבדל בין משטר פרלמנטרי לבין נשיאותי סו קולד ?

    אתה אפילו לא יודע מה ההבדל בינהם.

    שהרי, אם היית יודע ההבדל, אז היית מבין כדלקמן (על קצה המזלג):

    במשטרים פרלמנטריים רבים, מקימים קואליציה. וזה בדיוק אחד מבסיסי ההשחתה. שהרי, על מנת להקים תמהיל קואליציוני, של מפלגות שונות שאוחזות ביחד ברסן השלטון, צריך להתחרע על תקציב המדינה, ולפזר אתנן לכל דיכפין שמחזיק במנדט בפרלמנט.

    ואילו, במשטר נשיאותי קלאסי, יש הפרדה ברורה, בין הממשלה וחבריה, לבין הפרלמנט או חברי הפרלמנט. והנבחר מקים הממשלה. וחברי הממשלה עובדים אצלו, ורק אצלו.

    מאיפה אתה מביא את כל זה ?

    ואין פה שום קטע סגפני. יש פה קטע של טוהר מידות בשירות הציבורי. טוהר מידות שהוא קונצנזואלי בציבור.

    נניח אתה בימין. בציונות דתית. נניח סמורטיץ, בן גביר אפילו, היו ראשי ממשלה, או שרים בכירים:

    האם אתה מעלה על דעתם, שבאיזה עסקת החלף, תמורת שמפניות וורודות, היו מוכרים את ארץ ישראל ? הם היו נזקקים לתעצומות נפש וגוף, איומים, לא לתקוע לאדם כזה, איזה אגרוף לפרצוף.

    האין כך ? זה קונצנזואלי ! בכסף ציבורי, אתה לא נוהג כבשלך. למטרות אישיות פרופר. ציטטתי כאן, מכתב האישום בפוסט ממש קודם משהו, לגבי נתניהו, הנה שוב:

    " במסגרת פגישת ההנחיה הורה הנאשם נתניהו לפילבר באופן ספציפי להביא לאישורה של עסקת בזק – יס בהקדם. כן הנחה אותו למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. כלומר, לגרום לכך שעל אף שהרפורמה התחרותית תישמר, המחירים שתוכל בזק לגבות עבור מתן גישה לתשתיות שלה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי יהיו מחירים גבוהים מאלה שגובשו בעבר במשרד התקשורת, באופן שייטיב עם קבוצת בזק"

    האמן לי, לא הדבר הכי קשה לקריאה שם בכתב האישום.

    תפסיק כבר עם התיאוריות הללו עם כל הכבוד. אלו מושכלות יסוד. זה לא השקפת עולם אפילו. אין פה ימין שמאל. יש פה בהירות מוסרית אוניברסלית ממש.

    מה כל כך קשה להבין, שאדם שמשרת הציבור, משרת הציבור, לא את עצמו, ועוד תוך מינוף של משאבי ציבור, לטובתו האישית.

    תקרא כתב האישום. אני פה אם לא תבין משהו. במקום לקרוא דברי הבל, ולהתעסק עם סברות כרס, תקרא תכל"ס, ותנסה להבין. אם הלכה כמותך נניח, אזי, אתה תאתר זאת בכתב האישום, ותוכיח לנו, שאכן כך.

    להתראות

    אהבתי

  37. אלרום,
    העובדה שנתניהו נתן הטבה לא מוכיחה כלום. אינך יכול לראות את מכלול השיקולים הפוליטיים והמדיניים שלו. דברים שנראים לך תלושים יכולים במבט לאחור להשתלב היטב במארג סבוך של שיקולים מדיניים ולאומיים שאותם נתניהו אפילו לא יכול לפרט. וכל עוד יש לך ספק ואפילו קלוש אינך יכול להרשיע אותו. ודרך אגב, אינני מצביע לפוליטיקאי כדי שיהיה יס-מן של פקידים. אחד המטרות של יועץ משפטי אמין הוא בדיוק להגן על הפוליטיקאים מנטייתם של הפקידים בעלי נקודת מבט המצומצמת להתנקש במדיניות של המדינאים מתוך צרות עין, גאווה וקנאה מטופשת והרסנית.

    לצערנו מנדלבליט כשל בכך לבושתו ולבושתנו.

    Liked by 1 person

  38. י.ד,

    לא רוצה לעלוב בך, אתה לא קולט כמה אתה מנותק פשוט.

    שום הטבה ושום בטיח. שום שיקולים ושום נעליים. נתניהו חושב וחשב רק על עצמו, ועצמו בלבד. הוא ירד לרמות, לשפל שהוא בל יתואר, בשביל, איזה פוזה של צילום בעיתון. בשביל שמפניות. תכשיטים. דברים בעליל נתעבים.

    על מנת להמחיש לך, כמה אתה מנותק, נצטט לך מתוך וואלה נניח, העיתון עצמו, איך ראו הדברים. נצטט מכתב האישום ממש.

    לא רק שעיתונאים התפטרו. זעקו פה יותר גרוע מפראבדה. אלא, נצטט את אלוביץ ( אפרופו בעל השליטה בבזק דאז) המחשה זניחה ביותר, תיעוד מוקפא ממש, של השיח בין אלוביץ, לבין ישועה העורך של וואלה ועוד, דאז:

    אלוביץ לישועה, מצטט:

    "מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים."

    אתה קולט ? אלוביץ, בעל השליטה בבזק, בא בטענות לעורך עיתון, הגדול עוזר לנו (הגדול זה נתניהו) ופה חבורת אפסים. עיתונאים חבורת אפסים, למה ? הם לא עוזרים ככה, למצב בפוזות יותר נכונות את ראש הממשלה, בצילומים, בכתבות.

    שים לב, אותו ישועה, לאיריס אלוביץ, אחרי שבאה בטרוניות על אותם העניינים, כך מצטט אותו:

    " אמרתי להם תקשיבו יש לנו שתי אפשרויות, לעשות מה שאומרים או להתפטר. אין אפשרות באמצע….מי שלא מתאים לו. אמרתי העיתון הזה לא שייך לי, הוא לא שייך לכם, הוא שייך לקבוצת בזק, נקודה."

    ואיריס אלוביץ עונה לו, מצטט:

    "ואם זה מזיק לה, אז לא. אז לא לא תהיה בזק ולא תהיו אתם."

    אתה קולט, עיתונאים במדינת ישראל. עורך עיתון. ימין כלכלי, אתה קולט ? במקום להוריד מחירים ותחרות, הוא דואג להעלות מחירים, לטובת מי, הנה קראת לעי"ל, אלוביץ ובזק. אלוביץ זועק, הוא עוזר לנו, זה הגדול, ואתם פה חבורת אפסים.

    אני מציע שתתעשת י.ד. אתה לא מבין עם כל הכבוד, מה שאתה כותב.

    אהבתי

  39. אלרום,
    מסכים. נתניהו דואג לעצמו איך ישתקף בספרי ההיסטוריה. לא באתר סמי פרונוגרפי בעל נוכחות אפסית במדינת ישראל.
    ובאשר לישועה, כבר השופט ברעם ביקש אלוגריתם שיבהיר לו מתי הוא משקר ומתי הוא.

    אהבתי

  40. ושוב אינך מבין מושכלות יסוד י.ד, מושכלות יסוד במשפט ומימשל.

    הדמוקרטיה משמעותה הבסיסית, שלטון החוק. החוק שולט בכיפה. לא האדם, לא דיקטטור ששולט באופן קפריזאי. אלא שלטון החוק. כולם פועלים על פי סמכות וחוק.

    הציבור, הריבון הטבעי, בוחר בבית המחוקקים, והם מחוקקים חוקים, לפי רצונו המשתמע של הריבון הטבעי, משמע, הציבור.

    התפקיד של היועמ"ש אינו לשרת פוליטיקאים. אלא, לשרת את הציבור. את הציבור, משמע, את שלטון החוק. לכן הוא יושב בממשלה. להשגיח, שהרשות המבצעת, לא תעשה כרצונה, אלא, כרצון החוק. כרצון החוק, משמע, כרצון הציבור.

    שוב מסביר לך, אתה קורא דברי הבל. סברות כרס. תצא מזה.

    אהבתי

  41. י.ד,

    אם בזה היה מסתכם הדבר, היסטוריה, נתניהו היה במצב טוב. האמן לי.

    ואין פה שקרים. יש פה תיעוד מוקפא לרוב.

    נניח תדמיין, שאתה מתכתב במסרונים עם תמריץ. המסרונים נשמרים במכשיר, המשטרה תופסת המכשיר, והמסרון, איך שהוא, יוצא לאויר העולם, ומהווה ראייה.

    השקרים של ישועה סו קולד, לגבי דברים שהם זיכרון ספונטני יותר, לא זיכרון מוקפא, מיכני.

    ואכן, אלוביץ ביקש מה מישועה ? למחוק ראיות. למחוק מסרונים. אתה יודע למה בטח. ישועה אגב סירב. כאן הוא לא שיקר.

    להתראות

    אהבתי

  42. נצטט י.ד, מפסקה 114 לכתב האישום:

    "לאחר שהסתיימה הפגישה, זימנו בני הזוג אלוביץ את ישועה לפגישה בהולה בביתם עוד באותו ערב. במהלך הפגישה סיפר הנאשם אלוביץ לישועה על הפגישה עם חפץ ועל החשש שקיים בסביבת הנאשם נתניהו מחקירה אפשרית בקשר ליחסית בינו לבין הנאשם אלוביץ."

    ועכשיו לעיקר י.ד. :

    במהלך הפגישה שאלו בני הזוג אלוביץ את ישועה אם הוא נוהג למחוק את התכתובות שלו איתם. ישועה השיב בשלילה, ובתגובה דרשו ממנו בני הזוג אלוביץ למחוק את התכתובות שלו עימם באופן מיידי ובנוכחותם. בנוסף, דרשו מישועה להחליף מכשיר טלפון סלולארי, ולהשמיד את המכשיר הישן, וציינו בפניו כי בכוונתם לפעול באופן דומה.

    ועכשיו לעיקר העיקרים:

    "ישועה לא נענה לדרישותיהם של בני הזוג אלוביץ."

    נ.ב.: שמעת על הרשעה או הוכחה מעבר לספק סביר ? די מצוי והדיוטי אפילו קצת. מה זה ספק קלוש ?

    להתראות

    אהבתי

  43. רק הבהרה:

    מה שכן, צריך לתמלל בכתב, או בהקלטה אודיו, את מה שכתוב בראיה האלקטרונית ( נניח מסרונים כאמור). פה לפעמים יכולים להיות פערים, בין הזיכרון המוקפא המיכני ( משמע, ראיה אלקטרונית, כפי מסרון למשל) לבין התימלול עצמו, מוקלד על דף נייר, שישקף אותנטית או במדוייק, מילה במילה, את הכתוב בראיה האלקטרונית עצמה.

    קורה שיש פערים, טעויות וכו…

    אבל, זה כמובן יותר טכני, לא מהותי.

    להתראות

    אהבתי

  44. תמריץ
    ישעיהו ליבוביץ' שאתה אינך אוהב טען כי אמונה היא עניין של הכרעה ערכית ולא מסקנה הנגזרת מהמציאות. הדבר נכון גם לגבי עדה יונת ודומיה וגם לגבי התומכים בהקמת בית המקדש השלישי.
    אדם המכריע להאמין בליברליזם הומניסטי, אין זו מסקנה הנגזרת מהמציאות אלא הכרעה על הערכים בהם הוא מעוניין להאמין. כך עדה יונת (אישה חכמה מאוד ללא ספק) יכולה להאמין בשחרור כללי למחבלים ואילו יהודה גליק (אדם מקסים וחמוד עד מאוד) יכול להאמין בהקמת המקדש – שתי אמונות שיביאו לשפיכות דמים אם יתגשמו. אין קשר לתנועת ההשכלה, זו דרכו של עולם.

    אהבתי

  45. כן אבל לגופו של עניין האינך מסכים עם הטיעון? אנשים מאמינים באמונות. אין להן ביסוס במציאות, זו פשוט ההכרעה שלהם להאמין כך.

    אהבתי

  46. אני מאמין שהבסיס להכול זה תמריצים. בבסיס הנמוך ביותר – סיפוק הצרכים הביולוגיים. בבסיס הגבוה יותר – ביסוס צרכים מורכבים יותר של הגשמה עצמית והתחברות לאנשים. לכן אני ספקן מאוד כלפי ההכרעה הערכית שבאה כאילו משום מקום.

    אהבתי

  47. לגבי הצוללות, מעבר להאשמות כלפי נתניהו עצמו יש תיקים מבוססים מאוד כלפי לא מעט אנשים במעגל הראשון שלו. למעשה לו היו עושים את העסקה עם מיקי גנור כנראה שעוד רמי דרג היו מגיעים לבית הכלא.

    לגופו של ענין, יכול מאוד להיות שלא היה צורך בצוללת באותו הזמן והיום יש צורך. אי אפשר לגזור מצורך נוכחי לגבי הצורך בעבר.

    אהבתי

  48. אוף-טופיק: בנט עושה פוליטיקה:

    https://www.ynet.co.il/news/article/sjcw5kolk

    המחווה של בנט לפוטין, והסערה: בכירי מערכת הבריאות נגד ההכרה ב"ספוטניק"
    הביקורת נובעת בעיקר בשל העובדה שראש הממשלה הכריע שישראל מכירה בחיסון – גם אם באופן חלקי – על אף שארגון הבריאות העולמי טרם עשה את זאת. פרופ' גליה רהב: "ממתי בדיקה סרולוגית היא סממן לכך שבן אדם מחוסן?"

    https://news.walla.co.il/item/3466691

    אלקין: פוטין ובנט סיכמו על המשך ההבנות לגבי פעילות חיל האוויר בסוריה

    אם אני מבין נכון, בנט מכיר במי שחוסן בחיסון הרוסי לצורך כניסה לישראל. בתמורה רוסיה מאפשרת לישראל לתקוף בסוריה או משהו דומה. מניח שהיו עוד דילים מאחורי הקלעים. לדעתי העסקה הזו משתלמת.

    Liked by 1 person

  49. לתמריץ,
    איך אתה מסווג צורך כמו להיות צודק / להיות הכי צודק (אפילו אם הצדק הזה פוגע באינטרסים שלי / של קבוצת השייכות שלי ?)

    צורך שלהערכתי מניע חלק מהפרוגרסיבים המטורללים ביותר.

    אהבתי

  50. להערכתי תמורה טובה לזמן הנדרש לצפייה בסרטון

    + תזכורת שהיררכית הצרכים, ומכאן היררכית התמריצים, שונה בקרב אנשים שונים

    אהבתי

  51. הסיבה לכך הדברים האלו היא שהאדם איננו יצצור שנוצר ע"י האבולוציה אלא ע"י כח עליון. כח עליון זה נתן לו דברים שאין לחיות.
    1. האדם יכול לתכנת את מוחו בניגוד לחיה שפועלת לפי אינסטינקטים.
    2. לאדם יש מצפון שגורם לו לפעמים לפעול בניגוד ליצר ההשרדות. לא תמיד מצפון זה פועל היטב. לפעמים הוא פועל גרוע אבל הוא קיים.

    להשכלה כנראה אין קשר לכך.

    גם העובדה שהאדם נבון מאוד לא מונעת מימנו לעשות שטויות שלפעמים הן קטסטרופליות. לפני 2000 שנה היה מנהיג דת מאוד חכם בשם עקיבא בן יוסף. מנהיג זה תמך במרד בר-כוכבא ובכך הביא אסון קטלני על היהודים.

    אהבתי

  52. **"אני חושב שחיפוש צדק הוא גם צורך ואנשים שילמו עליו בהיסטוריה מחירים קשים.."

    איך נוצר הצורך בחיפוש אחרי צדק? מדוע האבולוציה אפשרה דבר לא מעשי שכזה? או שזו תופעת לואי? הרי כשמישהו טוען שזה לא הכסף אלא העיקרון הוא מתכוון לכסף. הכל חומרי. האם אתה יכול לראות בימינו משהו שמחפש צדק ולא יחשב נאיבי?

    **"אמרנו, שמערכת משפט, מקדישה לא פחות משאבים, למנוע מחפים מפשע להיכנס לכלא, על פני, עבריינים להכניס לכלא. הכל, בעוד התכלית הבסיסית וההישרדות של מערכת המשפט ורשויות אחרות, דומה יותר, להרשעה של עבריינים כמובן."

    זו לא המציאות, זה רק בסרטים. אתה כנראה לא מסתובב בבתי המשפט, אתה חושב שלבית המשפט יש זמן לכל השטויות האלו? מערכת המשפט רק רוצה לנקות את השולחן מתיקים והיא רודה באנשים ומפעילה לחצים ויותר משהמעורבים במערכת רודפים צדק הם רודפים שררה תפקיד בכיר, שם, הכנסה טובה, להיות מקושרים ולקבל הרבה ולעשות מעט.

    אהבתי

  53. תמריץ,
    האם לא טענת בעבר שבעיית האספקה של מוצרים נפתרה ולא נראה יותר מחסור שגורם לעליית מחירים?

    אהבתי

  54. היא נפתרה לטווח הארוך. תמיד ייתכן שיבוש לא צפוי כמו מגפה. יהיה זה מאוד מפתיע אם עוד שנתיים-שלוש נהיה תקועים עדיין. והשווקים גם לא חוזים כזה דבר. הריביות לטווח הארוך נמוכות.
    מה שכן אם סין תפלוש לטאיוואן אז הכול יכול להשתבש לשנים.

    אהבתי

  55. משבר האנרגיה האירופאי אינו תולדה של "איתני הטבע" כי אם "קטנות וטיפשות האדם".
    גם כשאני אידיאולוג אני לא טומן את ראשי בחול. או שאני מוותר בגלל המציאות או שאני מחליט לשלם את המחיר ולסבול בגלל ערכי.
    האירופאים החליטו אחרת. הם עיקמו את המציאות. הם החליטו שהטבע יתנהג לפי המודלים שהם קבעו עבורו (מהירות רוח מסוימת, כמות שמש מסוימת, וכולן ביציבות חזויה).
    אם המתמטיקה שלהם הייתה משמשת לחישוב עומסים לבניית בתים – חלקם היו מתמוטטים.
    הטעויות הללו מזכירות "חישובים מדעיים" שנערכו בתקופה הקומוניסטית ברוסיה ובמדינות מזרחיות נוספות.
    באמת שאני מתקשה שלא למצוא קווי דימיון בין הקומוניזם הרוסי לבירוקרטיזם הבלגי. בשניהם מדובר באידיאולוגיה שהחליטה להביס את המציאות.

    Liked by 3 אנשים

  56. היו הישגים גדולים בהוזלת אנרגיית שמש ורוח בעשור האחרון. שום דבר לא מושלם אבל גם לא צריך לגמד זאת. בטווח הארוך המודל של פאנל סולארי פלוס סוללה צפוי להיות מאוד משמעותי.

    Liked by 1 person

  57. תמריץ,
    אם החשבון שלך נכון אז אין צורך באכיפה ו/או סבסוד של המערכות הסולריות.

    אהבתי

  58. תמריץ
    אני מסכים איתך שההכרעה הערכית באה לענות על צורך או תמריץ מסוים של האדם. במקרה זה, הצורך להשתייך לקבוצה המאמינה באידאולוגיה או רעיון מסוים. הצורך הזה חזק מאוד ובמקרים רבים גורם לאנשים להחזיק בדעות שמזיקות לצרכים אחרים שלהם. כמובן, קל עוד יותר להחזיק בדעה כל עוד אינך משלם עליה מחיר של ממש. לעדה יונת יש צורך חזק להשתייך למחנה השלום הליברלי, ואני מניח שלא שילמה אישית את מחיר הטרור. לעומת זאת ליהודה גליק יש צורך להשתייך למחנה נאמני הר הבית, אפילו ששילם מחיר יקר מאוד – התנקשו בחייו והוא ניצל בנס. כל זה לא קשור לתנועת ההשכלה, שגליק לא מחזיק בערכיה.

    Liked by 1 person

  59. לתמריץ: היהודים לא הלכו כצאן לטבח בשואה. אלו שהיו בגטאות ובמחנות ריכוז לא יכלו לעשות דבר להציל את עצמם (לכל היותר יכלו להרוג כמה גרמנים). הם לא יכלו להתמודד נגד האימפריה שאז היתה אולי החזקה בעולם (אז) כאשר להם אין מערכת פיקוד, אין מטוסים, אין נשק כבד ובעצם אין נשק קל.
    אבל יהודים שנלחמו בצבאות זרים נגד גרמניה, נלחמו לא פחות טוב מאשר עמיתיהם הלא יהודים.

    ל-3718: הטענות נגד ילודה מוגברת אינו דומה לטענות נגד הצוללות. יתכן שאתה צודק בנושא הצוללות אבל הטענות נגד ילודה מוגברת מבוססות על כך שאין בעולם מספיק משאבים כדי לפרנס אוכלוסיה שגדלה באופן אקפוננציאלי. טענות נגד ילודה מוגברת נכונות בכל מקום בעולם שהיא קיימת (לא רק בישראל).

    ליאיר: כתבת ש- "אנשים חכמים שמחוברים למסורת (הרמב"ם והרמב"ן למשל) ואנשים בהווה (כמו פרופ' אומן), הנקודה הארכימדית עבורם היא השרידות והם מתכננים ובונים את כל המערכת סביב לכך.
    אנשים חכמים שאינם מחוברים למסורת כמו פרופ' עדה יונת (וגם פרופ' ליבוביץ'-אבל לא ניכנס כרגע לוויכוח אודותיו), עם כל הדיבורים הגבוהים על קיימות – אינם מבינים את קונספט השרידות".
    אז מה תגיד על אנשים חכמים שאיכפת להם רק מהשרידות של עצמם ובני משפחותיהם (השרידות של היהודים כעם לא מעניית אותם) והחליטו להגר לארץ זרה ולהתבולל (כדי להמנע מרדיפות כפי שהיו בעבר)?

    אהבתי

  60. מענין כאן הסקר בקרב צעירים פלסטינאים, תחת הכותרים ( שיחה מקומית):

    "הסכמה גורפת: 92% מהצעירים הפלסטינים סבורים שאוסלו נכשל"

    "לפי הסקר, הרחבת ההתנחלויות ומניעת שיבת הפליטים הם הביטויים העיקריים של הכישלון. רק רבע מהצעירים תומכים בפתרון שתי המדינות. המדינה העתידית בעיני הצעירים צריכה להיות מדינת רווחה שתבטיח זכויות שוות ודמוקרטיה"

    כאן:

    https://www.mekomit.co.il/הסכמה-גורפת-92-מהצעירים-הפלסטינים-סבורי/

    אהבתי

  61. נושא שנדון בעבר בבלוג (קצינים המחליטים, על דעת עצמם, לא לשגר נשק גרעיני) +
    השלכות אפשריות של גדילת מספר המחזיקים בנשק גרעיני במזרח התיכון (בעקבות התגרענות גם של איראן).

    כתבה שכותרתה (המפחידה) היא: "אם קמתם הבוקר זה בין השאר בזכות האיש הזה".
    סיפור, הקשור למשבר הטילים בקובה, שלא יצא לי לשמוע עליו.

    http://www.historicalmoments2.com/%D7%90%D7%9D-%D7%A7%D7%9E%D7%AA%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%96%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%A8-%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%96

    קטע מהכתבה:
    ————————
    " …. הצוללות הסובייטיות מדגם פוקסטרוט לא התאימו לפעולה בקריביים. חוץ מהקשר קרס האוורור וגם המצברים בצוללת (הדיזל) החלו להגמר. החום היה נורא, הפחמן הדו חמצני החליף את החמצן, המוח הפסיק לעבוד כמו שצריך, הלחץ גבר. נותר זמן קצר לפני שיאלצו לעלות אל פני הים והשאלה אם יעשו את זה לפני או אחרי ששיגרו בות כמו שהסובייטים אהבו בשביל להבטיח מינימום החלטות עצמאיות. או בכלל.

    הקברניט הרוסי היה בטוח שיש מלחמה אם יש מלחמה ויעלו לפני השטח הם נכנעים לכוח אויב במקום לנצל הזדמנות פז ולהשמיד אותו. הוא איבּד עשתונות. רק ארחיפוב נותר איתן. הוא התווכח ושכנע את הקברניט. לבסוף הצוללת שיגרה אות הרגעה למטוס ולספינות ועלתה לפני השטח .

    לו היו משמידים את השייטת האמריקאית בפטריה גרעינית היו האמריקאים מגיבים ללא ספק במכה גרעינית קשה על הסובייטים ומשם לא קשה לדמיין את ההמשך. לפיקוד האמריקאי לא היו הרבה תרחישים למצב כזה, מעבר להתחלה בגלגול מלחמה גרעינית שתגיע למלאה.

    כששבו לבסיסם לא התקבלו אנשי הצוללת בהתלהבות. בזו להם על שלא פעלו בהתאם לפרוטוקול (ירו עליכם- תירו חזרה. אטום, לא אטום). ולמרות הצגות הזעם של שר ההגנה גרצ'קו, בסופו של דבר ארחיפוב יצא (שוב) בסדר מועדת החקירה. הוא קודם וסיים שרותו בדרגת סגן-אדמירל.

    הסיפור נחשף ב-2002, 4 שנים אחרי מותו. מה שכן, הסוגייה הזאת של אנשים עם אצבע על כפתור גרעיני ולא מפעילים אותו הטרידה מאד את שני הצדדים בזמן המלחמה הקרה. "

    Liked by 2 אנשים

  62. כל מס על זיהום מבורך. גם אם ההיסטריה נוסח גרטה מוגזמת, אין ספק שבפליטת פחמן דו חמצני לאטמוספירה יש שינוי במאזן האקולוגי שהשלכותיו לא ידועות עד הסוף ועלולות להיות קשות.

    Liked by 1 person

  63. תמריץ,
    הערכים שפוגעים בשרידות האבולוציונית אינם הערכים הכלליים שאתה חושב עליהם של שוויון וחירות אלא דווקא הערכים הפרטניים של אוטונומיה ואוטמיזם חברתי. הנטיה כיום במערב אצל החברה המשכילה להתייחס לתחום הזוגי כמה שהוא לגמרי עניינו של הפרט שאיננו נובע משום חובה מוסרית כמו קיומו של המין האנושי, שאין לו שום משמעות משפחתית או חברתית, שגידול ילדים אינם עניינם של הוריו הביולוגים אלא של כל זר מזדמן שאולי מקיים יחסי מין עם הוריו. הדבר יוצר חברה מפורקת שבה כל פרט רואה את עצמו ואת זכיותיו כפי שמוגדרות בידי המדינה ואך ורק אותם.
    הורים חילוניים נאורים נזהרים מכל אמירה חיובית לילדים שלהם על הדרך הנכונה לחיות. הם מעירים להם אולי על הסיכונים שביחסי מין לא מוגנים כמו מחלות מין והריונות לא רצויים אבל לא על עצם התכלית הראויה של יחסי מין. שהילדים יבינו לבד או לא. זה לא עניינם של ההורים או אלו שמתפקדים כהורים. הדבר יוצר חברה שבה אין משמעות להקשר. מה משנה ההקשר הלאומי או הדתי כאשר אין שום הקשר בעל משמעות? קשרים משפחתיים משמעותיים (כמו דודים ודודות) מועלים כדי להיות מושמים לקלס. סבא הוא בן אדם נחמד אבל מיהו הסבא כאשר יש לך ארבע הורים?
    זו כיום המציאות המוכרת אצל לא מעט צעירים וכאשר זה המצב שום דבר לא ברור. במצב הזה כל מה שרואים זה מה שמכירים. אי אפשר אפילו לדמיין חברה חמולתית שבה הקשר לחמולה גובר על חוק וכלל כמו החברה המוסלמית. אם אתה פוגש אנשים נחמדים אתה בטוח שגם הם מצייתים לאותה מערכת אטומית ואינדבידואליסטית שמנחה אותך ולא מסוגל לדמיין שבעצם מערכים ערכים שונה לחלוטין מנחה אותם. כל אמירה אחרת היא גזענות. וכאשר זה המצב אתה לכוד במבוך מראות שבו הדבר היחיד שאתה רואה זה את עצמך בלבד.

    אהבתי

  64. י״ד, נסחפת קצת בתעמולה של ארגונים נוסח נעם. פוליאמוריה וכדומה אולי מתחילה להתקבל על ידי החברה הכללית אבל בפועל 99 אחוז מגדלים את ילדיהם בתבנית מסורתית.
    הביקורת שלך נמצאת חזק בספר ״חופשי זה״ של חיים נבון, אבל היא מוגזמת מאוד..

    ביקורת אחרת אפשרית היא על ההחלטה האוניברסלית של נשים להוליד פחות מ-2 ילדים לאישה בממוצע. עם זאת צריך להגיד שזה משותף גם לנשים במדינות שלא מתנהלות לפי קודים מערביים. סין, רוסיה, אירן, לאחרונה גם הודו.

    אהבתי

  65. arn,
    יהודים שהחליטו להתבולל באופן פרטי בכדי להימנע מרדיפות – אני לא הייתי עושה את זה אבל אני מבין למה הם עשו זאת. לטעמי המחיר כבד מדי. אני מאמין שיש משמעות בלהיות יהודי (כי "בנו בחרת") ולוותר על-כך נראה לי איבוד עצמי. לכן אני מעדיף על פניהם יהודים פרטיקולרים שרואים מטרה בשרידות היהודית ומקדמים אותה בדרכם. (ומבחינתי יהודים פרטוקולרים הם לא רק יהודים החיים על-פי ההלכה).
    אבל מנגד, אני מעדיף יהודים מתבוללים על-פני "יהודים גלובליסטים", כי מתבוללים נוקטים בהתגנבות יחידים ואינם פוגעים בקולקטיב היהודי. בעוד שהגלובליסטים עסוקים בלהטיף מוסר לבני-עמם, משתפים פעולה עם יוזמות חרם כנגדנו, וכדומה. אני לא אומר שאין צורך בביקורת מבית. צריך. אבל התחושה שלי שהגלובליסטים הגזימו. הם מעוניינים להפוך את המקום הזה למקום אחר. הם כבר לא רואים בעם הזה כראוי.

    אני יודע שרבים חושבים שאי-אפשר להיות "מתקדם" מבלי להיות "גלובליסט". זה לא נכון ופרופ' אומן יוכיח.

    Liked by 1 person

  66. ליאיר:
    מתוך הנחה שאתה חילוני, לא ברור לי מה זה "בנו בחרת". חילוני זה אדם שלא מאמין אלוהים לכן לפי החילוניות אף אחד לא בחר בך.
    לא מובן איזה מחיר משלם החילוני על המרת דתו? הוא עובר טקס קטן והענין נסגר.

    אהבתי

  67. לפי סקרים שפורסמו, 70% מהאולוסייה היהודית הבגירה בישראל מאמינה ב"כי בנו בחרת", אז כנראה שגם חילוני יכול להאמין באלוהים.

    אהבתי

  68. מדע בקטנה
    The climate is the most complex system on Earth. Is it really possible to project with any precision what it will be like 20, 40, or even 100 years from now? Steve Koonin, former Undersecretary for Science in the Obama Administration, challenges the confident assumptions of climate alarmists.

    Liked by 1 person

  69. arn

    להברבה קבוצות מגובשות עם מסורות ומנהגים יש תחושה של יחוד ושל "בנו בחרת". זה לא בהכרח קשור לאלוהים.

    אני זוכר שדיברתי עם חבר יפני, והרבה מובנים יש להם דמיון לעם היהודי. גם להם יש מסורות עתיקות שהם מנסים למצוא בהם הגיון ולשמר אותם בעולם מודרני. כאשר גם אצלם יש תחושה שהמסורות הללו נותנות להם יתרון ויחוד על עמים אחרים, אבל גם להם לא כל כך ברור למה ואיך…
    אבל אצלם המסורות הם פשוט מסורות של עם, ואין קשר להכתבה אלוהית.

    Liked by 1 person

  70. בהמשך לדיון על מס פחמן / מס על כל הזיהומים / משבר האקלים

    טענה שאין כל סיכוי שאנרגיות מתחדשות יצילו את אקלים כדור הארץ +
    טענה שסביר שהגדלת השימוש באמרגיות מתחדשות תפגע קשות בסביבה / בטבע.

    מכאן תמיכה בתזה, שהציג בבלוג זה חייל זקן, שהפיתרון *היחיד* הוא מעבר לשימוש מסיבי באנרגיה גרעינית. (כולל כמובן גם טענה לבטיחות כורים גרעינים בימנו).

    מה שלא מתייחס להכרח (לתפיסתי) להתחיל להעניש את *כל* המזהמים, ולחייבם לפצות (ולו פיצוי חלקי) את הנפגעים מהזיהומים שיצרו.
    החל מאדם פרטי, המשאיר פסולת פלסטיק בשפת הים ובערוצי נחלים, ועד לבעלי מפעלים המעלים משמעותית את תחלואת הסרטן בקרבתם.

    אהבתי

  71. לתמריץ,
    כתבת:
    1. " … פוליאמוריה וכדומה אולי מתחילה להתקבל על ידי החברה הכללית אבל בפועל 99 אחוז מגדלים את ילדיהם בתבנית מסורתית. …"
    ————————
    לא ברור לי הקשר בין "זוגיות פתוחה" (אי התחייבות של בני זוג לבלעדיות מינית) לבין החלטה של שני אנשים (בין אם הם נמצאים במסגרת נישואים ובין אם מחוצה לה) לקיים "הורות משותפת".

    מסכימה שרובם המכריע של הילדים בישראל מגודלים ב"תבנית מסורתית", ורק מיעוטם ע'י זוגות בני אותו מין או ע'י הורה אחד בלבד (שהחליט על כך *מלכתחילה*).

    אבל תומכת בתזה שמציגים י.ד. (והרב חיים נבון ?) לגבי קו המגמה. קו ההתפתחות מאוד ברור. הן בעולם המערבי והן בישראל.
    וכמו בהרבה נושאים אחרים – המגמות / האופנות חברתיות של העולם המערבי תמיד מגיעות לבסוף גם לישראל. אם כי לרוב באיחור של מספר שנים, ולרוב קודם ל"מדינת תל אביב" ורק אח'כ גם למגזרים אחרים.
    ((( דוגמא מאוד טרייה: ההיסחפות של בנט ושל רבנים מהמגזר הדתי לאומי להיסטרית "משבר האקלים". היסטריה שהתחילה במערב אירופה, נמשכה במפלגת מר'צ בישראל, וממנה לכל שאר השמאל והמרכז הישראלי)))

    2. "ביקורת אחרת אפשרית היא על ההחלטה האוניברסלית של נשים להוליד פחות מ-2 ילדים לאישה בממוצע. עם זאת צריך להגיד שזה משותף גם לנשים במדינות שלא מתנהלות לפי קודים מערביים. סין, רוסיה, אירן, לאחרונה גם הודו."
    ———————————–
    קיים אפשרות לסתירה בין הקביעה שרוב הילדים מגודלים ב"תבנית מסורתית" לבין הטלת *כל* האחריות לקביעת מספר הילדים במשפחה *רק* על הנשים.
    הדינמיקה הפנימית, בזוגות שאני מכירה, אינה מכתיבה אפס השפעה של הגברים על מספר ילדיהם. (אם כי, בנושא ספציפי זה, נדמה לי דלנשים השפעה דומיננטית יותר משל בני זוגן).

    בכל מקרה, ההחלטות המשפיעות על יוקר הדיור במדינה, ועל יוקר החינוך הפורמלי והחינוך המשלים והיקפם התקבלו גם (ואולי אפילו בעיקר) ע'י גברים.
    כנ'ל ההשפעה על התרבויות הארגוניות במקומות עבודה, שמכתיבות את הנורמות לגבי היקף שעות העבודה, ומידת הזמינות המצופה, מעובדים המעוניינים גם להתקדם.
    ברור שלמשתנים שכאלו השפעה רבה, ואולי אפילו דרמטית, על מספר הילדים שנשים וגברים ירצו להביא לעולם.

    אהבתי

  72. קמיליה, מקבל את ההערה בחלקה. ההחלטה להוליד מעט משותפת לנשים ולגברים. עם זאת יש נשים שפשוט לא נכנסות לקשר זוגי וזו ההחלטה שלהן.

    אהבתי

  73. תמריץ מה בדיוק הבעיה עם נשים שמולידות מעט ילדים? יש בעולם 9 מיליארד איש, יקרה אסון אם יהיו רק 6 מיליארד?
    כל עוד הקבוצה שלי מתרבה לא אכפת לי שקבוצות אחרות מתמעטות.

    Liked by 2 אנשים

  74. תמריץ,
    יש לי עיניים משלי גם בלי להזדקק לתעמולה של נועם. כשאני נתקל בכתבה על אוכל במשפחה של שני בני זוג עם 4 ילדים לא משותפים בעיתון הארץ אני מסוגל להבין לאן הרוח נושבת. אני לא חי במנותק והלך הרוח החילוני שמאלני די ברור.

    אני גם אוסיף (מה שרציתי להוסיף גם קודם) שאני חושב שבבסיס יש דברים עקרוניים שאני מסכים איתם. הטענה כאילו ישנה משפחה נורמלית כזו של אבא ואמא ביולוגיים פשוט לא עומדת במבחן ההיסטוריה. תמיד היו יתומים שאנשים בסביבתם גידלו אותם בלי קשר לזהותם הביולוגית או אל קרבת הדם שלהם אליהם. דומני שלכל אדם יש חובה מוסרית לגדל ילדים קטנים ולהביאם לבגרות בביטחון ובבריאות. לכן כל הטענות נגד חוסר הנורמליות באמהות יחידניות, זוגות הומוסקסואלים וכדומה לא מתקבלות על דעתי. ועם זאת התופעה של יתומים חיים היא קצת חריגה. הנורמלי הוא שההורים שלו מגדלים את הילדים שלהם ביחדת שהמחויבות המוסרית של גידול ילדים הבאה לידי ביטוי בברית נישואין איננה מופרת בקלותת שליחסי מין יש תכלית ביולוגית וחברתיתת ושיש חשיבות לקשר הדם והחברה. וכאשר המוסכמות הללו מופרות ברגל גסה יש לכך השלכות חברתיות שלדעתי משמעותיות יותר מאשר עקרונות משפטיים מופשטים.

    Liked by 1 person

  75. רינגו, אני לא דואג לאנושות בכללותה. בטווח הארוך האנושות צריכה להוליד 2 ילדים וקצת. אין מזה שום מנוס. אם זה יהיה משמעותית יותר מזה, אי אפשר יהיה לחיות על הפלנטה מרוב צפיפות. אם זה יהיה קצת פחות מזה, אז כולם ייכחדו. לכן השאלה היא לא כמה ילדים בני האנוש יולידו, אלא איזה קבוצות בתוכן יתחזקו דמוגרפית ואלו ייחלשו. לא הייתי רוצה לראות את העמים המערביים נחלשים כי אני מעריך את הישגיהם הטכנולוגיים והתרבותיים. לכן כן מצער אותי לראות שמגמות הילודה מחלישות את המערב מול העולם השלישי. זה שנשים ברוסיה או בסין או באירן מולידות פחות מ-2 ילדים לא מטריד אותי כלל, כי אלו אינן ציביליזציות שיקרות ללבי.
    זווית ראיה אלטרנטיבית היא להאמין פשוט שבסוף יהיו בעיקר חרדים ואמיש.. זה מה שמציע גדול הדמוגרפים של המערב היום, אריק קאופמן. ואני חושב שזה יותר ריאלי משנדמה.

    Liked by 1 person

  76. תמריץ
    עמי המערב השתלטו על העולם למרות שמספרית הם תמיד היו פחות מעמים אחרים. הבעיה הגדולה שלהם כיום היא לא התמעטות מספרית אלא התמעטות הרצון והרוח הלאומית עקב עליית הפרוגרסיביות.

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה