שכחו מה זה להיות יצירי האבולוציה

יש תופעת לוואי מחרידה לנגיף החצבת, כאשר הוא פוגע באלו שלא חוסנו מפניו. הוא מבטל את הזיכרון החיסוני. מי שנפגע בחצבת לא רק שצריך להתמודד עם המחלה הזו עצמה. הוא צריך להתמודד לאחר מכן עם מחלות אחרות שהגוף שלו כבר ידע פעם למגר אותן אבל אינו יודע עוד. הזיכרון החיסוני נמחק.

נראה שאפקט דומה יש לתנועת ההשכלה והנאורות. מרגע עלייתה על בימת ההיסטוריה היו לה הישגים מרהיבים שכולנו אסירי תודה עליהם ושמעצבים את חיינו הטובים והנוחים במדינה דמוקרטית. אבל גם חיסרון מזעזע – היא מוחקת זיכרון חיסוני.

במשך מיליוני שנים האדם התעצב בסביבה אבולוציונית שבה רכש אינסטינקטים בסיסיים אלמנטריים שהגנו עליו ואפשרו לו לשרוד ולהעביר את הגנים הלאה. למשל, לחשוד באנשים זרים שמא הם באים במטרה רעה. או לכבד היררכיה ולחוש שחברה לא יכולה לתפקד בלעדיה.

תנועת ההשכלה קראה תגר על התנהלות שמבוססת על אינסטינקטים וניסתה להחליף אותה בהתנהלות מבוססת שכל. אבל השכל, על כל כוחו ויופיו שהובילו את האנושות בתקופת ההשכלה להישגים מדהימים, אינו יכול להחליף לחלוטין את חוכמת הניסיון שנצברה בדורות של מלחמת קיום. מי שנדבק בנגיף ההשכלה, כמוהו כנדבק בחצבת – הוא מאבד זיכרון חיסוני עתיק.

לפעמים מדהים לראות איזה שטויות יוצאות מהפה של אנשים משכילים מאוד, למשל כלת פרס הנובל עדה יונת שתהתה מדוע ישראל בכלל כולאת מחבלים. או המוני האינטלקטואלים שעדיין מאמינים בזיהום השכל המרקסיסטי – זה שניסה לשווק עולם של שוויון לא היררכי שהפך במבחן המציאות לעולם של זוועה קומוניסטית.

השאלה היא לא מדוע אנשים חכמים פולטים שטויות. לכולם זה קורה. אלא מדוע יש שטויות שאתה יודע שתשמע בעיקר מחילונים משכילים ולא מקהלים לא משכילים או מקהלים דתיים, שתי קבוצות שחסינות יחסית לערכי תנועת ההשכלה. גם ישראל אומן זכה בנובל וגם הוא חכם בטירוף, אבל הוא דתי ולכן לא ידבר כמו עדה יונת.

קחו למשל את פרשיית הצוללות שמנסים עכשיו לעורר אותה. האשכנזים החילונים במדינה עסוקים באובססיה בשאלה האם הייתה שם איזושהי שחיתות. שחיתות היא בוודאי רעה ומסוכנת אבל היא לא סכנה קיומית. ועובדה: האנושות התקיימה דורות רבים בתרבות שבה הגבוהים בהיררכיה לוקחים לעצמם קצת יותר מהעוגה.

לעומת זאת, האיום האסטרטגי שהצוללות נועדו להגן מפניו ויכולת המכה השנייה שבאו לשמר הם בהחלט איום קיומי. היית מצפה שאשכנזים חילונים, אולי אפילו יותר ממזרחים שלא חוו ברובם את השואה, יוטרדו מאיומים קיומיים יותר מאשר מעניינים של טוהר המידות. ישאלו למה קונים פחות מדי צוללות ולא למה קונים יותר מדי. ובכלל הדברים שהאלוף יצחק בריק מדבר עליהם ונוגעים למוכנות צה״ל למלחמה הבאה מזעזעים פי אלף מפרשת הצוללות.

אבל זה לא עובד ככה. חשיבתנו מונחית על ידי אינסטינקטים אבולוציוניים או על ידי הנגיף שעובד כמו חצבת, שמחק אותם. באור זה גם יש להבין את המשפט העתיק של נתניהו לרב כדורי על כך שהשמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים. אמר והתכוון לכך שיהודים צריכים לעמוד עם חרבם, והשמאלנים שכחו זאת. נתניהו אוכל השרצים לא ביטא את דאגתו מאובדן זכר המסורת ההלכתית היהודית אלא מאובדן האינסטינקטים הקיומיים הבסיסיים שבימים עברו בני האדם כולם, וגם היהודים שבהם, ניחנו בהם. הוא התחנף לרב כדורי הישיש, ולכן דיבר בשפת היהדות. אבל הבעיה האמיתית שעליה הצביע אז בחוכמה היא כזו שהיה יכול לבטא באופן רהוט יותר באוזני ענק רוחני אחר, צ׳ארלס דארווין. הבעיה האמיתית היא שכחת האינסטינקטים האבולוציוניים.