זמן הימין הכלכלי

מה יקרה כשסוף סוף הבנקים המרכזיים ידפיסו מספיק כסף? שאלה שחיכתה במשך עשור לתשובה, והנה התשובה מגיעה. הכסף מתחיל לרדוף נואשות אחרי עובדים. בארצנו ישנו ביקוש היסטרי נואש לעובדים בתעשיית ההייטק ובארה״ב מדווחים על תופעה היסטורית שזכתה כבר לשם: ״ההתפטרות הגדולה״. המון עובדים שמאסו בתנאים של עבודתם הנוכחית, ברודנות של הבוסים או בשכר הנמוך, פשוט מתפטרים ויודעים שימצאו בנקל עבודה חדשה.

אבל גם אי אלו סממנים שליליים מתחילים להופיע. האינפלציה גואה, בפרט על רקע משבר האנרגיה באירופה והגרמנים נזכרים בחרדת האינפלציה הישנה שלהם. איגודי העובדים שם מתחילים לדרוש העלאות שכר שבוודאי יתרמו גם הן לאינפלציה כבמעגל שוטה.

המאבק בהתחממות הגלובאלית סופג מכה קשה בימים אלו מאחר שהאירופאים מאבדים אמון בטכנולוגיות הירוקות לאור משבר האנרגיה שלהם. זהו מאפיין של התקופה החדשה. עד עכשיו חיינו במשך יותר מעשור בעולם שבו השמאל צדק בו. לא הדפיסו מספיק כסף והפיתרון האופטימלי היה לחלק מספיק כסף לכולם ולהשקיע השקעות עתק בטכנולוגיות ירוקות. זה פיתרון שהשמאל קידם, והימין התחלחל ממנו (לפחות בטרם הופעת טראמפ שידו הייתה קלה על המדפסת). עכשיו מספיק כסף הודפס וצריך לייעל את הכלכלה כדי שלא תהיה אינפלציה. כאן לימניים יש הרבה יותר מה להציע. וגם: שני האיומים הקשים ביותר על הכלכלה העולמית, בעלי פוטנציאל קטסטרופלי: מלחמה עם אירן שתחסום את תעבורת הנפט ומלחמה בטאיוואן שתחריב את תעשיית השבבים ואת הסחר העולמי, שניהם נובעים מסכנות הפייסנות שמקדם השמאל.

מוקדם לדעת איך יתגלגלו הדברים כי המגמות האנטי אינפלציוניות לטווח הארוך הן חזקות מאוד. נשים מולידות מעט ילדים, הטכנולוגיות משתכללות, משבר האנרגיה יוחלף בשלב מסוים בעודף היצע. הריבית ארוכת טווח על האג״ח האמריקני היא זעומה (2 אחוז). את העתיד קשה לנבא אבל בהווה נראה שמתעצבת כלכלה שבה ימניים צודקים ולו לכמה רגעים.

106 תגובות על ״זמן הימין הכלכלי״

  1. בהחלט משבר האנרגיה הארופאי נפל לא טוב. ממש לפני ובמהלך ועידת האקלים הקרובה.
    מעניין אם יהיו שם מפגינים נגד מאמצי climate mitigation.
    אם יהיו שם מפגינים רדיקליים ואלימים כמו שהיו מפגינים כאלו מהשמאל שהפגינו נגד ועידות דאבוס וועידות כלכליות אחרות – אז זה דבר שממש ישבור את ההנהגה האירופאית הירוקה.
    הם בטוחים שהציבור תומך בהם ורוצה בהם.
    יהיה מעניין

    אהבתי

  2. אין כ"כ ימין כלכלי בישראל, ובוודאי שאין טעם לחכות ליישום "תוכנית סינגפור" של בנט (סליחה, "תוכנית סינגפור" שבנט גנב מיועץ כלכלי בלי לשלם לו עליה). יש ממשלת שמאל על מלא וכבר בעתיד הקרוב מתכננים להעלות את שכר המינימום ל-40 ש"ח (מעניין כמה אנשים יאבדו את עבודתם בגלל זה ואיך זה ישפיע על המחירים לצרכן).
    ומילה לגבי ה"ביקוש ההיסטרי לעובדים בהיי-טק" – אין חיה כזו. אני מכירה שלל אנשים שמנסים להתקבל לעבודות בהיי-טק ולא נותנים להם אפילו צ'אנס.
    נראה לי שיצירה של הפייק ביקוש נועדה ללחוץ על הממשלה הכושלת להכניס עובדים הודים לישראל שיעשו את אותה עבודה בחצי מחיר, כדי שהמנכלים יוכלו להגדיל את הרווחים בכיס שלהם.

    אהבתי

  3. תמריץ,

    אלא שאתה לא מציין, בכתבה שאתה עצמך הפנית אליה, את ההסתייגות מן החששות שהעלת פה לגבי אינפלציה בגרמניה. ושבעצם האינפלציה הינה מלאכותית יותר, בגין הקורונה והתמיכה הממשלתית ( מע"מ).

    נצטט:

    "מכוני המחקר הכלכליים בגרמניה שותפים להערכות לגבי הירידה הצפויה באינפלציה. "עם הדעיכה של מגפת הקורונה החזויה באביב הקרוב, והעובדה כי ההשפעה של הורדת המע"מ הזמנית בגרמניה בשנה שעבר תפוג, האינפלציה צריכה לרדת בקרוב", העריך הכלכלן הראשי של "קומרצבנק". הבנק צופה אינפלציה של 3.1% בגרמניה השנה, ו־2.7% בשנה הבאה . זהו עדיין נתון גבוה משמעותית מזה שצפוי ברמת האיחוד האירופי (2.3% ו־1.8%, בהתאמה) – אך עדיין נסבל."

    עד כאן הציטוט:

    לגבי אנרגיה ירוקה, זה לא כזה פשוט. האירופאים מובילים בעולם עד כה, בקשר למלחמה בשינויי האקלים. אין ממש שינוי במדיניות. הפחד מן העתיד המזוהם, עצום ממש.

    כך למשל, סדרה של החלטות לאחרונה, מעידות על כך:

    מועצת האיחוד האירופאי, החליטה שיש לאסור כל קידוח לגז ונפט בפולר הארקטי, כאן למשל:

    https://www.jurist.org/news/2021/10/eu-to-seek-ban-on-oil-and-gas-exploration-in-the-arctic-amidst-climate-crisis/

    הקונסייל דטה, בית משפט מינהלי גבוה בצרפת, פסק שעל הממשלה הצרפתית, לפצות על מחדליה באי עמידה בסטנדרטים ירוקים וכו… החלטה מאוד קשה ואסטרטגית. פה למשל בישראל, בתי משפט רחוקים מאוד מדבר כזה.

    כאן:

    https://www.jurist.org/news/2021/10/france-top-administrative-court-orders-state-must-repair-environmental-damage/

    ועוד החלטות ממש אסטרטגיות, למשל מס מוגבר( בעקיפין) על צריכת פחם וכדומה. נשאיר לינק נוסף אחר כך.

    יצויין רק, שממש בקרוב, בגלאזגו יהיה כינוס פסגה ירוק, ממש קריטי למלחמה בשינויי האקלים. גורלות ייחרצו שם כנראה. נשאיר אחר כך לינק אולי.

    להתראות

    Liked by 1 person

  4. נראה לי שבמקביל, בטווח הארוך, פועלות שתי מגמות נוספות:

    א. התרחבות האינטליגנציה המלאכותית והתבגרות טכנולוגיות אלו. תהליכים שיהפכו המוני מקצועות עכשווים למיותרים. או לפחות שיקטינו משמעותית את כמויות כוח האדם המועסק בהם.

    במרוץ בין הקטנת כוח האדם המשכיל (בשל צמצום הילודה בעולם הראשון) לבין הקטנת היצע המשרות בגלל התפתחויות טכנולוגיות – נראה לי שהיצע המשרות יתכווץ במהירות גבוהה יותר מהיצע מחפשי העבודה. כלומר, צפויה עלייה באבטלה.
    על פי חוקי שמירת האיזון ביו ההיצע לבין הביקוש – ניתן להעריך שגם שכר העבודה ילך ויתכווץ.

    מה שעלול /עשוי להגדיל את הלחצים לחלוקת עזרה ממשלתית, נדיבה יותר מבעבר. כלומר, יתגברו הלחצים ליישום מדיניות "המדינה כאם דואגת" של השמאל.

    ב. השתנות מאפייני הדורות הנמצאים בשוק העבודה.
    כיום דור הביבי – בומרס הולך ופורש משוק העבודה. דור ה X ילך בעקבותיו.
    בקרוב דור ה Y יהיה הדור הגדול ביותר בשוק העבודה.
    זהו דור המצפה, כמובן מאליו, שיתמכו בו ויעזרו לו.
    לדוגמא שיתנו להם ביטוח בריאות ממלכתי, השכלה גבוהה בחינם, שמישהו / שהמדינה ימחקו את חובות ההלוואות שלקחו למימון לימודיהם ועוד ועוד.
    לא מקרית כלל הפופולריות של ברני סנדרס, הסוציאליסטי, בקרב המצביעים הצעירים. ואחוזם באוכלוסייה צפוי להמשיך לעלות.

    בין הדרישות ממקומות העבודה המאפיינות את דור ה Y (מעבר לשכר ותנאי עבודה):
    קבלת משמעות מהעבודה
    + קידומים מהירים (לא רק בטייטל)
    + פיידבקים (רק חיוביים כמובן) תכופים
    + איזון טוב בין שעות עבודה לשעות משפחה לשעות פנאי
    + שעות עבודה גמישות ו/או עבודה מהבית /מבית הקפה / מהים
    ועוד ועוד.

    כאשר מקומות העבודה לא נענים באופן מספק דיו לדרישות דור זה הם נוטים לעזוב את מקום עבודתם לאחר שנה – שנתיים לכל היותר. סף נכונות הספיגה שלהם נמוך מסף הדורות הקודמים

    (*) דוגמא: שביתת המתמחים הנוכחית בישראל.

    מאפיינים אלו ידחפו את המעסיקים לשפר את השכר ותנאי העבודה (בכדי לצמצם את ההתפטרויות התכופות) + להעסיק יותר עובדים (בהשוואה למועסקים מדור הביבי – בומרס ודור ה X) על כל משרה ומשרה.

    מכאן, יופעל כוח נגדי למגמה א'.
    איני יודעת האם מגמה א' תגבר על ב' או ההפך.
    יתכן גם שבשנים הקרובות מגמה ב' תגבר על א', אך בטווח המאוד ארוך יקרה ההפך.

    ##############

    (*) דוגמא לדרישות דור ה Y : שביתת המתמחים הנוכחית בישראל.

    דור המתמחים הנוכחי לא נדרש לעבוד יותר שעות מאשר הדורות שקדמו לו. הם, כקודמיהם, מועסקים בתנאים הגובלים בעבדות (להשקפתי, כל משמרת של יותר מ 12 שעות רצוף גובלת בתנאי עבדות. עצם המיקוח על 18 שעות הוא לתפיסתי שערוריתי).

    אך, להבדיל מקודמיו, דור זה אינו להשלים עם תנאים אלו. מכאן שהוא מוכן לאיים בהתפטרות המונית אם לא ימולאו דרישותיו (ולהגר למדינה אחרת או להחליף תחום עיסוק).
    *חלק* מהשוני בין הדורות קשור לעלייה המאוד משמעותית באחוז הסטודנטיות לרפואה והמתמחות ברפואה. סדרי העדיפויות שלהן שונים מסדרי העדיפויות של גברים בני גילן. ועל אחת כמה וכמה של המוני הגברים מהדורות הקודמים.
    הדרישה של הדור הנוכחי, הן גברים והן נשים, היא למציאת איזון טוב יותר בין חיי העבודה לחיים מחוץ לעבודה. הם מוכנים פחות להקריב את ההווה שלהם לטובת הגעה ל"פסגת הקריירה" הרפואית עוד 10-20-30 שנה. לא יתכן שלא יהיו לכך השלכות על כמויות כוח האדם שידרשו.

    Liked by 1 person

  5. נצטט רק מויקיפדיה:

    2021: COP26 – גלאזגו, סקוטלנד

    ההתכנסות ה-26 במספר תוכננה להיערך בין 9–19 בנובמבר 2020 בגלאזגו, סקוטלנד; אך בשל אילוצי מגפת הקורונה – שובצה מחדש לתאריכים 1-12 בנובמבר 2021.

    כאן:

    https://bit.ly/3G6xNkc

    אהבתי

  6. קמיליה, דברים מעניינים. אפשר לקשר הרבה דברים לקריסת ההיררכיה, שהיא התהליך המרכזי של ימינו במערב. למשל בנושא הרופאים: האב הוא כבר לא רחוק מילדיו ומצופה לבלות איתם זמן משמעותי. הרופאים הבכירים נתפסים כפחות בעלי סמכות בעיני הצעירים. הכלל הוא בעל יכולת פחותה לתבוע קורבנות מהפרט.

    אהבתי

  7. קמיליה,
    העלמות משרות שאת צופה עדיין רחוקה ממימוש בעשור הקרוב. דוגמא: מקצוע הטייס. הטכנולוגיה כבר שם וגם הטייס

    אהבתי

  8. אבל אף אחד כבר לא טס, חייל, הם כולם מובטלים. הטייס, והדיילת ואל איטליה. הטובים הולכים לצי הסוחר, למכולות.

    אם אמריקה מתמוטטת, אבל לאאאט, היא תתחיל להדפיס כסף להאיט את הנפילה. למה הדולר 3.2? במהרה בימנו יהיה שיוויון.
    אם העבודה עוברת להיות מהבית אז מחירי הבתים ירדו, זה מה שקרה בקליפורניה, בפלו אלטו. ירידת מחירי הבתים תחזיק את הבורסה גבוה. הטכנולוגיה בינתיים לא יוצרת פחות עבודה, היא יוצרת יותר פערים בין בעלי השכלה לפושטים, וזה יעודד לחצים סוציאליסטים.

    כל אלו יכולים להגיע לסוף בעזרת מלחמה אחת קטנה, לטרוף את הקלפים תמיד היה הפתרון.

    אהבתי

  9. רותם, אף אחד לא טס בגלל הקורונה, זה מצב זמני.
    לגבי נבואות הזעם על אובדן המשרות לטובת הטכנולוגיה אני מצטרף לתחזית של חייל, זה לא יקרה בקרוב. משרות שיאבדו הן אולי הפשוטות ביותר וגם זה בספק. בחניון של העבודה שלי יש שער אוטומטי ועדיין יושבת שם שומרת כל היום.

    Liked by 1 person

  10. רינגו, מי יותר חכם? השער או השומרת? הייתי לפני חודש באנגליה, אתה מזמין חדר במלון דרך אפליקצית הטלפון, מקבל קוד כניסה לדלת בחדר משלם ובכלל לא רואה בן אדם מרגע שאתה נכנס ועד שאתה יוצא.

    יאיר, תתעורר, אתה לא רואה מה קורה באמריקה? פעם תמריץ היה מדבר על חוכמת ההמונים. איפה זה? כבר שנים שאין מועמדים לנשיאות בעלי רמה, הדולר על כרעי תרנגול, הטכנולוגיה הסינית נושפת בעורפם, גם בתחום הצבאי, פחות ופחות סופרים אותם בעולם, הם לא מבצעים צעדים מעשיים לטווח ארוך. אתה חי בהכחשה או מאמין שטראמפ יחזור?

    אהבתי

  11. אף-פעם באמריקה לא היה נשיא ברמה. היו רק נשיאים ששיחקו אותם בעלי רמה.
    זה הכח של השיטה האמריקאית שמביאה אותם לאן שהם נמצאים, לא נשיאים ברמה גבוהה.
    הדולר על כרעי תרנגולת כי זאת מדינה של צרכנים ולא של יצרנים, לוקסוס שרק אמריקה יכולה להרשות לעצמה. אחרים לא יכולים.
    הטכנולוגיה הסינית אכן נושפת בעורפם, אבל עדיין אמריקה מובילה.
    האם אמריקה בבעיה? בוודאי שכן. למשל הגל הפרוגרסיבי פוגע ויפגע בהם, אבל זאת לא התמוטטות.
    אם אמריקה תתמוטט – אירופה וסין יפלו איתה, ולפניה.
    הכל יחסי. לפני שאמריקה תתמוטט אירופה תתמוטט וכנראה גם סין.

    אני לא חי בהכחשה. אני עוקב אחרי מה שקורה. אם יסתמן שאמריקה מתמוטטת – אז נשנה כיון פוליטי (כלפי סין) וכנראה גם כלכלי.
    להבנתי המאבק בין אמריקה לסין ייקח עשרות שנים, והתוצאות שלו עוד לא ידועות ולא נכתבו. אני לא מצליח להכריע מי ינצח (אם בכלל יהיה מנצח), ובטח לא מזלזל באמריקה. להיפך, אני לא מצליח להבין את הסינים מה הם רוצים, ולכן מתקשה לראות אם הם מצליחים במה שהם רוצים.

    Liked by 1 person

  12. אירופה זה סיפור אחר – העתיד שלה כבר די הוכרע. נראה שהחולשה שם אימננטית. מקום נחמד לחיות בו. הרבה זכויות תיאורטיות וסוציאליות. סוג של בית-אבות. רשמית מטפלים בך ודואגים לך. בפועל אתה משתין דרך קטטר ושקית שתן, ואוכל ג'לי עם ויטמינים. מי ישלם על זה כאשר אין לך טכנולוגיות למכור, עובדים לעבוד, חדשנות לשווק, ואתה סוגר את התעשייה כי זה מזהם? לא ברור. מרוב דיבורים על פיתוח בר-קיימא, שכחו מה זה הבייסיק של בר-קיימא.

    Liked by 2 אנשים

  13. ולגבי טראמפ – נראה שיש סיכוי שהוא יחזור. גם אין חובה שהוא דווקא יחזור. זאת המדיניות והרוח האופטימית שלו.

    אהבתי

  14. הסינים רוצים לקחת את ההגמוניה מהאמריקאים. זה לא ברור? (קיסרות אדומה, ניצן דוד פוקס) לא הקשבת לפרקים של קיסר אדום בטלגרם? https://greatgame.blog/2019/05/18/%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8-%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C/

    מדינה של צרכנים ולא של יצרנים, זה לוקסוס שאמריקה כבר לא יכולה להרשות לעצמה. הפראקינג (סדיקה הידראולית) נתן לה רוח גבית לזמן קצר אבל גם זה נגמר, מחירי הדלק עולים שם. האם ארה"ב יכולה להמשיך ולמכור אג"ח בלי סוף כשערך הדולר יורד? ההתמוטטות היא לא מידית, היא הדרגתית, חולשה, קודם היורו איים להחליף את הדולר כעת היואן הסיני מנסה לקבל מעמד עובר לסוחר ולמה לא? הריבית עליו גבוהה יותר, הוא יציב שנים. המאבק נמשך שנים אבל הוא עלה טורים בשנים האחרונות ומתחיל לאיים.
    כמובן שאי אפשר לדעת מה יהיה, אבל אי אפשר לחיות בהכחשה. אפשר לראות שאמריקה בדומה לאירופה, לישראל ולטיטאניק לא משנה כיוון.

    אהבתי

  15. רצ"ב לינק לתזכיר הצעת החוק של סער, נאשם בפלילים והקמת ממשלה:

    https://www.nevo.co.il/law_word/law11/201021-5.doc

    מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן. לשים לב, יש דברי הסבר, פשוטים יחסית ( כמו בכל הצעת חוק). זה תזכיר נקרא, כי פה מקבלים תגובות מן הציבור וכדומה.

    להתראות

    אהבתי

  16. לשים לב לחידוש מענין מאוד, בהצעת החוק של סער( הקמת ממשלה של נאשם בפלילים כאמור):

    על מנת לאזן בין אמון הציבור בממשלה ובמקים אותה (ובעצם התפקוד של אדם נאשם כראש ממשלה) לבין הנושא הריבוני של מועמד שנבחר על ידי הציבור, אזי, הצעת החוק מחדשת בכך, שלא כל עבירה תמנע הקמת ממשלה, אלא רק עבירה שעונשה 3 שנים או יותר, יש עמה קלון, ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, קבע זאת כך (בהתבסס על העבירה עצמה , לא על ראיות לה).

    כלומר, לא כל נאשם אוטומטית, יהא מנוע מלהקים ממשלה. יש לקחת בחשבון גם את בחירת הציבור כאמור.

    להתראות

    אהבתי

  17. יאיר,
    אם תהית מהיכן שואב בנט את כוחו התשובה לפניך

    אהבתי

  18. תיק 4000 מתפורר לנגד עינינו, פשוט מדהים שהשופטים עדיין לא זרקו את הפרקליטות מכל המדרגות

    האם רק הפרקליטות יכולה למשוך את התיק או שהשופטים יכולים לעצור את המשפט בכל רגע? אל רום???

    אהבתי

  19. פינת הטרלול הישראלי
    אבו דאבי פוזלת לקהיר: באמירויות מגששים אחר חלופה להסכם קצא"א
    העתירות בבג"ץ וההתנגדויות בממשלה מדאיגות בכירים באיחוד האמירויות, שכבר שוקדים על תוכנית מגרה למקרה שתבוטל עסקת הנפט עם קצא"א, שנחשפה בגלובס • האלטרנטיבה המתוכננת באבו דאבי היא הקמת קו לשינוע נפט במצרים, בסמוך לצינורות הגז הקיימים שם
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001388051

    אהבתי

  20. רותם,

    משיכת התיק סו קולד, זה ענין בעיקרון לפרקליטות, לא לשופט. אם היה דבר כזה, או פוטנציאל לדבר כזה, היה כבר צריך לקרות בשלבים מקדמיים. לא כאן ממש. אנו באמצע עדויות והוכחות וכדומה.

    אבל, זה בעיקרון, כללית לגבי כל תיק פלילי.

    לגבי התיק של נתניהו, אין שום התפוררות בשום 4000. סתם תועמלנים בגרוש מפיצים זאת.

    מה שכן יש, זה משהו אחר:

    יותר ויותר, ההגנה מוכיחה, שזה נוהג שפוליטקאים ועיתונאים ועורכי עיתונים וכדומה, ניהלו מערכות יחסים או קשר עם פוליטיקאים, בקשר לסיקור אוהד מה שנקרא.

    אבל, זה לא יכול להועיל לנתניהו:

    מכיוון, שאין כאן אכיפה בררנית. צריך להוכיח, שהפרקליטות, לא עיתונאים ועורכי עיתונים, נהגו בעבר כך, שהם עצמו עין ולא תבעו פוליטיקאים בהקשר הזה. ואת זה, אי אפשר להוכיח. ולאחרונה, הואשם גם בכלל ראש עיר בהקשר זה.

    על כך, האינטנסיביות בקייס של נתניהו, היחסים של תן וקח, הכל בזיקה למשאבי ציבור, בהיותו ראש ממשלה ושר תקשורת, כל כך מחליאים, שזוהי כלל וכלל לא אנלוגיה.

    להתראות

    Liked by 1 person

  21. למי שלא שמע עדיין, טראמפ פתח אתר, או רשת חברתית למעשה, שם הוא יחמוק או ימנע מצנזורות של הרשתות הגדולות וכו… ויעצים את חופש הביטוי לשיטתו, כאן לינק למשל, לבלוג של פרופ' טורלי ( בלוג מאוד מומלץ כשלעצמו):

    https://jonathanturley.org/2021/10/21/trump-creates-free-speech-site-while-barring-criticism-of-the-site-or-its-creators/

    אהבתי

  22. בנושא הזה ישראל ממציאה פטנט עולמי נוסף", אומר עו"ד פורר בציניות ומזכיר כי "יש בישראל פטנט עולמי של מעמד היועמ"ש, מה שאין באף מדינה בעולם אדם עם בעל סמכויות כאלה, אין אף מדינה שמגישה כתב אישום על היענות חריגה של כלי תקשורת כשוחד, ואין אף מדינה בעולם שקובעת שאדם אחד יכול להגיש כתב אישום ובכך למנוע ממי שנבחר על ידי רוב הציבור להיות ראש ממשלה. אנחנו מתקדמים בחדשנות…".

    האם יתכן וכל הדברים הללו לא ידועים לגדעון סער או שהוא לא מבין אותם? "אין לי ספק שהוא מבין אותם ולעומק", משיב פורר. "הנושא לא מאוד מורכב מבחינה משפטית. זה שזה תקדים עולמי, זה פשוט, זה שזה מונע מהעם את הזכות לבחור באדם לראשות ממשלה, גם זה ברור.

    Liked by 2 אנשים

  23. נתיב,

    זה סתם קשקוש בגרוש. התקדים העולמי, זה נתניהו ( אפילו כך, הבאתי לעי"ל פסק דין בקשר לראש עיריית אשקלון). נתניהו עצמו שבר שיאים. השאר, זה החוק. חוק ברור בלי חוכמות.

    אתה לא יודע מה החוק בקשר לכך. אז בשביל מה סתם לצטט איזה עורך דין, שאין לו מושג בדבר ?

    הנה למשל, נתניהו מואשם בהפרת אמונים בקשר לסיקור אוהד. מה החוק גורס ? נצטט:

    מרמה והפרת אמונים

    284. עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

    עד כאן הציטוט:

    אז החוק גורס מפורשות. עובד הציבור ( נתניהו) אשר במילוי תפקידו הציבורי, עושה מעשה של הפרת אמונים הפוגע בציבור, דינו מאסר שלוש שנים.

    אז איזה הפרת אמונים הייתה כאן ? מאוד פשוט:

    הוא היה אחראי על משאבים ציבוריים. במקום לנהל אותם לטובת הציבור, הוא ניהל אותם, לטובת אלוביץ, ואלוביץ, ארגן לו, סיקור אוהד, ואישי כך. כלומר, לא קטע אידיאולוגי אפילו, אלא קטע של סיקור אישי לוחץ צמוד, הכל, בעוד נתניהו, לוחץ, מתכתב, מתנה וכדומה, משל היה עורך של וואללה ממש. מזעזע לקרוא הדבר. הוא פגע באמון הציבור. אמון הציבור בו, שמשאבים ציבוריים, ינוהלו לטובת הציבור. לא לטובתו האישית. כתבים בוואלה, זעקו שהם נראים כמו פראבדה, יותר גרוע ( אפרופו שיא עולמי) והתפטרו אשכרה. כך נפגע אמון הציבור קשות, במערכות שלטוניות.

    איזה חלק פה לא מובן ? זה ברור כשמש.

    בראש הרכב השופטים, השופטת רבקה פלדמן- פרידמן. מן הציונות הדתית. אישה שופטת מנוסה מאוד. בוגרת אולפנת חורב. עד כה, אין שום סיבה לחשוב, שהיא מוטה נגד נתניהו.היא לא מצאה שום פגם ממש עקרוני בהאשמות.

    נראה מה יהיה בסוף.

    Liked by 1 person

  24. נתיב,

    נצטט מכתב האישום:

    " במסגרת מערכת יחסי "תן וקח" שנרקמה בין הנאשם נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ, הפעיל הנאשם נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שהנאשם אלוביץ היה מעוניין בקידומם- בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות ביורוקום. בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לנאשם אלוביץ, עסק הנאשם נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של הנאשם אלוביץ, וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק."

    איזה חלק לא מובן פה, חוץ מחזקת החפות התיאורטית ?

    במקום שעיתון יסקר בצורה מהימנה והוגנת עניינים ציבוריים, הוא פעל לסיקור אוהד אישית של נתניהו. ובמקום שנתניהו יפעל לטובת הציבור, הוא פעל לטובת העיתון ובעליו וכדומה, הכל על חשבון משאבים ציבוריים.

    איזה הפרת אמונים יותר ברורה מזו ? איזה פגיעה בציבור יותר ברורה מזו ?

    השאר, טוב, לזה יש משפט. משפט הוגן. נחכה ונראה.

    אפנה אחר כך לכתב האישום.

    אהבתי

  25. נתיב,

    ולגבי תפקיד היועמ"ש, צריך הכרת תודה ציבורית לתפקיד זה. לצערנו בקרב ציבורים מסויימים, אין בנמצא הכרת תודה כזו.

    בפרקליטות מכהנים פרקליטים. עורכי הדין של המדינה נניח. עורכי דין הם פיטבולים. כל מה שמענין אותם, זה, או מחד להרשיע. או מאידך לזכות. הם מעוניינים, לנצח בתיקים. זה התפקיד שלהם, טוב שכך, אבל, זה התפקיד הממוקד שלהם, הצר והאישי.

    לעומת זאת, היועמ"ש אותו מענין משהו אחר:

    וזה אינטרס הציבור ככלל, ושלטון החוק ממילא.

    אז היועמ"ש, בין היתר, מהווה מוסד מבקר, מצנן, מאזן, מרסן ובולם, בקשר לתאווה של פרקליטים ועורכי דין, להרשיע, לזכות, בכל מחיר כמעט, לנצח בקייס, או לחילופין, במקרה הטוב ביותר, לראות רק את הקייס. לא הראיה הציבורית הממלכתית הכללית.

    אנו נמחיש זאת:

    חופש הביטוי, הינו ערך יסוד במדינת ישראל, ערך יסוד חוקתי. לכן:

    כאשר מדובר בכתבי אישום, שיש בהם איזושהיא סכנה, לפגיעה שלטונית בחופש הביטוי של האזרחים, התיק או כתב האישום, עובר בקרה של היועמ"ש, על מנת, שתהא מסננת מבקרת כנגד פרקליטים. תיקים מסויימים, צריכים לעבור אישור של היועמ"ש.

    נצטט מחוק העונשין:

    תחת הכותר:

    איסור פרסום הסתה לגזענות

    כך:

    144ב. (א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים.

    (ב) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא.

    ואילו בהמשך, סעיף 144ה, כך מצטט:

    144ה. לא יוגש כתב אישום לפי סימן זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

    עד כאן הציטוטים:

    כלומר, כאשר עסקינן בחופש הביטוי, הסתה לגזענות, מחמת זהירות חוקתית, מחמת פגיעה בערך יסוד ( חופש הביטוי) כתב האישום עובר בקרה של היועמ"ש, על מנת לבדוק, שאין פגיעה גורפת, בחופש הביטוי.

    כנ"ל אגב נתניהו:

    חוק יסוד הממשלה, מורה, שאין חקירה כנגד ראש הממשלה, מבלי אישור של היועמ"ש. למה ? רגישות מוגברת. אינטרס הציבור. עורכי הדין שלו עצמם, התלוננו על היעדר האישור כדין אגב.

    להתראות

    אהבתי

  26. חייל, נתיב ואחרים, אני רק אניח את זה כאן

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3546115,00.html

    "ברוב של 61 מול 6 אישרה המליאה – ובתוכה שישה שרים – הצעת חוק, לפיה כתב אישום על עבירה מסוג פשע יוריד ראש ממשלה מכיסאו. היוזם, אופיר פינס: אין קשר לאולמרט … גם יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, הצביע בעד ההחלטה"

    זה מ-2008. מסתבר שנתניהו בעד החוק כל עוד הוא לא נוגע אליו.

    אהבתי

  27. מאוד מענין, ולמעשה די משעשע או מגוחך, לקרוא כאן, הדלפות שהגיעו ל- בי בי סי, בדבר הערות של מדינות שונות, בקשר לועידת האקלים הצפויה בגלאזגו:

    כמובן, שבהתאמה עם האינטרס של כל מדינה ומדינה, ההערות:

    הודו ואוסטרליה, נשענות על פחם, גורסות, שפחם לא האישיו כאן. קולטים?

    ערב הסעודית כמובן, שנפט ואללה, לא הבעיה.

    ברור שברזיל וארגנטינה, גורסות שמזון, ובשר כמובן, ממש ממש לא הבעיה העיקרית בקטע של שינויי אקלים.

    יש הגורסים, שזה יהיה פשוט בלתי אפשרי להגיע לכלום כמעט פה. ואז, יצטרכו, עם הגב לקיר, משטר גלובלי קשה מאוד.

    כאן:

    https://www.bbc.com/news/science-environment-58982445

    Liked by 1 person

  28. רק תיקון לתגובתי לעי"ל על הצעת חוק בקשר לנאשם בפלילים והקמת ממשלה:

    כתבתי שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית על פי הצעת החוק, ידון בדבר, האם יש קלון בעבירה. כתבתי על פי העבירה, וצריך להיות (לכאורה) על פי העובדות בכתב האישום.

    נצטט:

    "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ידון בשאלה האם מדובר בעבירה שיש עימה קלון על פי עובדות כתב האישום ולא יידרש לחומר הראיות שבבסיסו."

    להתראות

    אהבתי

  29. "מקום שעיתון יסקר בצורה מהימנה והוגנת עניינים ציבוריים, הוא פעל לסיקור אוהד אישית של נתניהו. ובמקום שנתניהו יפעל לטובת הציבור, הוא פעל לטובת העיתון ובעליו וכדומה, הכל על חשבון משאבים ציבוריים."

    תמים לחשוב שעיתון יסקר בצורה מהימנה והוגנת ענינים צבוריים. מערכת היחסים בין עתונאים לאנשי ציבור מאז ומעולם הייתה קח ותן. עיתונאים קיבלו התחייבות למידע תמורת התחייבות למנוע פרסום מידע שלילי.

    מרחיק לכת לטעון שנתניהו העניק הטבות מדינה בערך ביליונים תמורת כמה כתבות חיוביות. אנשי ציבור מקושרים תמיד, ומקובל לסייע אחד לשני ברמות אישיות שונות בכל קבוצה ובכל מערכת יחסים חברתית. יחס גורר יחס. זה עדיין לא פלילי.

    אהבתי

  30. amehaye

    אף אחד לא טוען שנתניהו לא צבוע ושקרן (כמו כל הפוליטיקאים מעל פזם מסויים).

    הטענה היא שאם ניתן לשרות הציבורי זכות לפסול פוליטיקאים על סמך כתב אישום, הוא ישלוט במדינה, עוד יותר ממה שהוא שולט היום. בדיוק כמו שהוא לוקח לעצמו את תוספת הרמטכל ללא סמכות חוקית, שולט בנמלים, רש"ת, שולט בבתי הספר, כעת הם יקבעו גם מי הפוליטיקאים שישבו מעליהם.

    את זה אמרו הרבה אנשים, כולל טומי לפיד, לגבי תפקיד ראש הממשלה.

    בעידן ההקלטות של ימינו, אפשר לתפור תיק לכל פוליטיקאי על סמך הצלבת דיבורים פה ודיבורים שם, גם אם אין מעשים, כמו שעשו לנתניהו. ע"ע תיק 2000 שברור שאין מעשים, ולגבי תיק 4000 אני גם מעריך שיתגלה שגם שם לא היו מעשים.

    Liked by 3 אנשים

  31. אני אוהב להגיד שהאמפירי גובר על התיאורטי. יש נימוקים טובים לכך שראש ממשלה צריך להיבחר גם עם כתב אישום. מול זה עומד האופן שבו ביבי התנהג בפועל ומהווה ראיה חזקה מאוד שהוא אכן לא יכול לכהן בשני תפקידים: כראש ממשלה וכנאשם נואש.

    Liked by 1 person

  32. תמריץ,

    התיעוב האישי לנתניהו ומשפחתו בחוגים מסויימים, רק מחזק את החשש שלי.

    ברור שהיתה שנאה אישית חזקה מאד לנתניהו, וברור שהשנאה הזה קיימת בעיקר בחוגים המקורבים לפרקליטות, ולא בחוגים המקורבים ללה-פמיליה.

    האם התיעוב האישי השפיע על המאמץ שהפרקליטות השקיעה בנושא? לדעתי, וכנראה לדעת עוד אנשים, התשובה חיובית. וזה מסוכן מאד.

    אגב: מה כוונתך ב "מול זה עומד האופן שבו ביבי התנהג בפועל", מה הוא עשה?

    אהבתי

  33. עוד נקודה מסוכנת שאני רוצה לציין.

    ברור שהמשטרה ופרקליטות עובדים לפי סדרי עדיפויות שמושפעים על ידי התקשורת (ע"ע האונס בשכונת התקווה ע"י עובד זר, ואפשר להביא עוד אינסוף דוגמאות). ברור שסעיפי שוחד מעורפלים כמו "הפרת אמונים" אפשר להדביק כמעט לכל פוליטיקאי בתפקיד ביצועי, עם בישול ההקלטות המתאימות.

    ומה קבלנו? תקשורת ופרקליטות שיוכלו להדיח כל פוליטיקאי , ללא ביקורת שיפוטית בכלל. הכל יהיה לפי שיקול דעתם של הפרקליטים.

    Liked by 1 person

  34. במקרה של ביבי הכנסת לא רצתה לתת לו חסינות. אז אפשר להגיד שהעם גיבה את הפרקליטות.

    מה הוא עשה? הוליך את המדינה לארבע מערכות בחירות כדי להגשים מזימה להשתלט על מערכת המשפט.

    Liked by 1 person

  35. אפשר גם להגיד שחצי עם תמך בנתניהו נגד הפרקליטות (ברור שרוב היהודים תמכו). אני חושב שאנשים שמדברים על ביביזם מפספסים את הנקודה הזו ההצבעה היא לאו דווקא בעד ביבי, אלא נגד שלטון התקשורת והפרקליטות והפקידות הציבורית באופן כללי.

    בוא ניקח דוגמא אחרת, משה קצב, הנשיא השמיני, הורשע וישב בכלא על הטרדות מיניות.
    שמעון פרס, הנשיא התשיעי, רק אחרי מותו שומעים על הבעיות. הפלא ופלא, לא שמעת כלום מהעיתונות קודם, האם באמת אף אחד לא ידע? מסופקני

    אהבתי

  36. תמריץ,

    כתבת "מה הוא עשה? הוליך את המדינה לארבע מערכות בחירות כדי להגשים מזימה השתלט על מערכת המשפט"

    יש שתי טענות במשפט הזה:
    1) "הוליך המדינה ארבע מערכות בחירות" – זה מה שהעם רצה. העם הוליך. האם השיטה המומלצת בעיניך היא שהעיתונות והפרקליטות יפסלו מועמדים כראות עיניהם כדי למנוע בחירות חוזרות? ואולי שיטה עדיפה היא סיבוב חוזר בין שני המועמדים המובילים ? (בו סביר שנתניהו היה מנצח) . אתה בעצם רוצה לפסול המועמד המוביל, כי הוא לא מוצא חן בעיניך.
    2) "כדי להגשים מזימה להשתלט על מערכת המשפט" – זו כמובן ספקולציה שלך, אף אחד לא הכריז כלום, ועם זאת, למה אצל נתניהו זה "מזימה"? ואולי יש מערכה אמיתית אידאולוגית על הרכב בית המשפט העליון שישפיע על מדינת ישראל לשנים רבות קדימה? ואולי התיקים נגד נתניהו הם חלק מהמערכה הזו? ברור שכל עוד היה נוח נתניהו, הוא לא פעל נגד המערכת, אבל אולי חלק גדול מתומכיו היו שמחים על פעולה כזו עוד קודם?

    יש בעיה בתיקים נגד נתניהו. הצרוף של תיקים מעורפלים וחסרי צדק (למשל תיק 2000), עם שנאה תהומית למשפחת נתניהו בחוגים המקורבים לעיתונות ולפרקליטות גורמים לחשש כבד שיש פה תמרון של המערכת הפוליטית על ידי התקשורת והפרקליטות. אפילו אם הכל כשר ומתוך כוונות הוגנות.

    Liked by 1 person

  37. בהמשך עקיף לדיון, בפוסטים קודמים, על כלכלת סין והשאלה האם תעקוף בעתיד הקרוב את ארה'ב.

    https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/410023/#/

    תחילת הכתבה:
    ————————–
    " מייד אין צ'יינה: הצצה מתחת למכסה המנוע של הכלכלה הסינית
    סיפורה של חברת נדל"ן אחת ממחיש את מחלות היסוד המדאיגות ביותר של הממשל בבייג'ינג
    מאת ניצן דוד פוקס י״ג במרחשון ה׳תשפ״ב (19/10/2021 14:24)

    1. כלכלת רפאים
    —————————-

    יש עובדה פשוטה אחת שאפילו המשקיעים בסין לא יודעים על המעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם: בסין צמיחת התוצר אינה מדד להערכת ביצועי הכלכלה, אלא יעד. לכבוד השקת ספרי החדש ״קיסרות אדומה: להבין את סין ואת עתיד הסדר העולמי״, במדור של השבוע נבחן איך בעיית היסוד הזאת הפכה לתירוץ טוב להתקף לב בקרב משקיעים בשבועות האחרונים.

    ברוב העולם ממשלות מגדירות יעדים מגוונים לפעילות הכלכלית שלהן: שיעור התעסוקה במשק, עלייה בצריכה, צמצום פערים, עידוד תעשיות עתירות טכנולוגיה ועוד ועוד. גם ממשלת סין עושה זאת, אך בניגוד לרוב ממשלות העולם היא גם מגדירה יעדי צמיחה במונחי תוצר מקומי גולמי – תמ״ג.

    הממשלה קובעת באיזה שיעור הכלכלה צריכה לצמוח בשנה נתונה. בהתאם ליעד הזה נקבעות ההוצאות של הממשל המרכזי בבייג׳ינג ושל הממשלות במחוזות ברחבי סין, וכן יעדי ההשקעות של החברות הממשלתיות. כאשר הכלכלה הסינית צומחת ב־6 אחוזים בשנה, זה לא מדד לבריאות המשק אלא מדד ליכולתה של הממשלה לעמוד ביעדיה.

    מה זה משנה אם הצמיחה בסין היא מדד או יעד? כשצמיחה היא מדד, היא מספרת לנו על בריאות המשק. האטה בצמיחה או אפילו התכווצות בתוצר יכולות להעיד על השקעות לא טובות, על אי יעילות במשק, על קשיים בייצור ועוד. כאשר הצמיחה עצמה היא יעד, היא מתנתקת מבריאות המשק ובהדרגה הופכת את המשק לבלתי יעיל, משום שהאנרגיה והמאמצים מוקדשים למניעת התכווצות בריאה, שתחסל השקעה לא יעילה.

    למשל, כאשר שיעור הצמיחה הוא יעד מפורש, חברות לוקחות הלוואות כדי לבנות עוד מפעלים ו"לייצר צמיחה" גם אם בניית המפעלים לא צפויה להחזיר את ההשקעה. כשזה מתברר, החברה מגלה שהיא צריכה להעמיס על עצמה עוד חובות והלוואות כדי לשלם את החוב הקודם.

    בזמן שהחוב הסיני גדל – ובקצב גבוה בהרבה מהצמיחה בכלכלה – המשק הסיני נגוע באי יעילות ומוצף בעסקים שאינם בני־קיימא. למעשה אלה חברות המגלגלות חוב כדי לשרוד: הדבר היחיד שמחזיק אותם הוא הריבית הנמוכה על ההלוואות, המאפשרת להם ליטול הלוואות חדשות כדי להחזיר את הקרן והריבית על ההלוואות הקודמות. לצד כל זה, התמחור של הסיכון שגוי משום שאנשים מאמינים שהמשק לא יכול לחוות מיתון.

    2. כשהבועה מתנפחת
    ————————————

    מגזר הנדל״ן בסין הוא דוגמה מצוינת לבעיות האלו. אחרי המשבר הכלכלי העולמי של 2008 ממשלת סין עודדה בניית ערים שלמות – תשתיות, מערכות תחבורה, בנייני מגורים ומגדלי משרדים – כדי לשמור על קצב הצמיחה. במקביל היא דחקה בבנקים להלוות בתנאים נוחים לחברות וליחידים. הכסף זרם למגזר הנדל״ן, ועודד עוד התחלות בנייה. חברות ויחידים החלו לקנות בתים לא רק בתקווה לגור בהם, אלא כנכס להשקעה.

    התוצאה: היום בין חמישית לרבע מהבתים בסין עומדים ריקים. אנשים השקיעו בנדל״ן במשך עשור שלם משום שמחירי הדירות גאו וגאו, ומחירי הדירות טיפסו משום שאנשים השקיעו בנדל״ן, ומעגל המשוב החיובי הזה חיזק את עצמו. כיום סין "יושבת" על בועת נדל״ן שעקפה בגודלה את בועת הנדל״ן של ארה״ב לפני משבר הסאב־פריים שמוטט את הכלכלה העולמית ב־2008.

    הממשלה בבייג׳ינג מודעת לכל זה. מאז 2011 היא מנסה לקרר את שוק הנדלן. ב־2020 הוכרזה רגולציה חדשה שמחייבת חברות ממונפות מדי – כאלו שהחוב שלהן עולה על הנכסים ברשותן – לצמצם את החוב בהתמדה. המהלך הזה זעזע את הקרקע שהרבה בניינים מיוסדים עליה.

    3. האיום המיידי
    ————————-

    בינתיים, הבניין הגדול ביותר שנחשף כמעורער הוא חברת אוורגרנד (Evergrande), ענקית נדל״ן שלקחה הלוואות והנפיקה אגרות חוב בהיקף עצום כדי לממן את מפעלי הבנייה שלה. כשהממשל צמצם את היכולת של אוורגרנד לגייס אג״ח, היא פנתה לקהל הצרכנים ומכרה מראש דירות במחיר מלא או כמעט מלא לדיירים עתידיים. כמו בהונאת פירמידה, היא השתמשה בכסף גם כדי להחזיר הלוואות או כדי לממן מיזמים אחרים. …."

    Liked by 1 person

  38. נתיב,

    גם תמים לחשוב, שאנשים מסויימים, יפסיקו לגנוב, לרצוח וכדומה. אז לא יעמידו אותם לדין ?

    מה זה יחס גורר יחס ? אתה רוצה לחיות במדינה מושחתת ?

    נניח תסתכל על זה מן הצד התועלתני/ כלכלי אפילו:

    נניח המדינה יוצאת במכרזים. חובתה ממש. אז יזכה במכרז, לא מי שהוא הכי זול ויעיל, אלא מי:

    שמקורב לצלחת ? מקורב לנושאי המשרה הציבורית שהנפיקו המכרז. שמור לי, ואשמור לך.

    אפילו אם היית מסתכל על זה תועלתנית/ כלכלית כאמור, זה מטורף לגמרי.

    צריך לעקר זאת. להלחם בזה. לא לתת לזה שום לגיטימציה. להעמיד לדין. זהו החוק גם.

    אין אפשרות אחרת. הציבור צריך לחיות בתחושת אמון. שמי שמשרת אותו, משרת אותו, לא את עצמו. לא עושה במשאבים ציבוריים כבשלו.ואז הדג מסריח מן הראש טוען האיש הקטן. הם שם הגדולים מושחתים, ומה אני, מעלים בקטנה ממס הכנסה ? מדינה הופכת להיות מושחתת. מן המסד ועד הטפחות.

    השאר יוכח אם לאיו במשפט.

    להתראות

    Liked by 1 person

  39. הפתרון לא צריך להיות מניעה מנאשם לרוץ או להקים ממשלה.
    הפתרון צריך להיות קציבה ל-12-15 שנה של כהונה כראש ממשלה.
    זה גם ימנע שחיתויות, גם יתן מקום לצמיחת אנשים חדשים, וגם ירענן את המערכת.
    אלו צריכים להיות החוקים מראש, ולא בדיעבד.

    אהבתי

  40. אלרום כתב על דברי נתיב ("תמים לחשוב שעיתון יסקר בצורה מהימנה והוגנת ענינים צבוריים.")
    "גם תמים לחשוב, שאנשים מסויימים, יפסיקו לגנוב, לרצוח וכדומה. אז לא יעמידו אותם לדין ?"
    עיתון הינו עסק פרטי ואינו מחוייב לסקר בצורה מהימנה והוגנת ואין לזה שוום קשר לגניבה ורצח ולשחיתות בלתי חוקית.
    כמובן שאם יוכח שהיתה עסקה שבה עיתון נתן סיקור אוהד תמורת הטיית משאבים ציבוריים / החלטות רגולוטריות לטובתו יש כאן שוחד
    אבל אפילו אם קרו שני הדברים של החלטות רגולוטריות לטובת שאול אלוביץ' וסיקור אוהד לנתניהו – כל עוד לא הוכח שזה ניתן תמורת זה אין כאן כלום.
    אחרת המון החלטות שיפוטיות הם הפרת אמונים ושוחד. למשל פסיקות של בית המשפט שבפועל עוזרות לפוליטיקאים לקדם מדיניות שמאל. כידוע הרבה פוליטיקאים בעיקר מצד שמאל נגד החלשת כח בית המשפט. השררה היא משאב ציבורי והחלטת השארת שררה גבוהה בידי בית משפט היא מסירת משאב ציבורי וזאת תמורת פסיקות שמועילות להם לקדם את מעמדם הפוליטי. (הערה: אני אכן רואה במצב הזה שחיתות ובככל קידום השקפה פוליטית דרך מערכת המשפט היא שחיתות בלי קשר עם פוליטיקאי זה או אחר, אבל זו שחיתות ברמה המוסרית פוליטית לא בהקשר הפלילי והטיפול בה צריך להיות במישור הפוליטי כגון שינוי דרך בחירת השופטים)

    Liked by 1 person

  41. סרטון שמעורר מחשבות רבות. לפיכך מומלץ.

    במחציתו הראשונה של הסרטון קידר מתייחס לאלגיריה ולטורקיה. שתי מדינות שלהגדרתו הן "חצי אפויות". כלומר כוללות אוכלוסיות ששונות קיצונית זו מזו ברמת הפרוגרסיביות – המסורתיות שלהן, והקשיים האדירים שנגרמים, כתוצאה מכך, לשתי מדינות אלו.

    במחציתו השניה של הסרטון קידר מתמקד בישראל, שגם היא להגדרתו מדינה "חצי אפויה".
    היא כוללת בקצה האחד את יהודי "מדינת תל אביב", ובקצה האחר את האוכלוסיות החרדיות והבדוויות.
    לטענתו, *רק* אכיפה מאוד בררנית של חוקי המדינה (כמו גיוס לצבא, מניעת פוליגמיה, השתלטות על קרקעות, אפליה של לא יהודים בחוק השבות ועוד) היא זו שאחראית לשקט (היחסי) בו אנו חיים, ומרחיקה מאתנו את הסכנה להתקוממויות ולמלחמות אזרחים.

    כלומר, אכיפה בררנית כלפי אוכלוסיות, שתמיד תפסתי כמחדל פחדני מעורר בוז ו/או כמאבק הנידון מראש לכישלון ו/או שתועלתו אינה מצדיקה את מחירו – מוצגת ע'י מוטי קידר כאסטרטגיה להתמודדות עם ההטרוגניות של תתי האוכלוסיות.

    מכאן קידר יוצא במתקפה, מאוד חריפה, על רצונו של הח'כ – הרב הרפורמי (ממפלגת העבודה) גלעד קריב לקדם בכנסת את חוק השיוויון. חוק שלטענת קידר יוביל לסדרה ארוכה של קונפליקטים בלתי פתירים ואסונות.

    איני מקבלת את הפרשנות של מוטי קידר למניעים (הלא מוצהרים בגלוי) של גלעד קריב ותומכיו בקידום החוק.
    אבל הוא גרם לי לשנות את דעתי. שוכנעתי ממנו שההצעה המסוכנת ביותר, שמתגלגלת כיום בכנסת, *אינה* הצעת סער להרחיב את סמכויות המשטרה (כפי שחשבתי עד הבוקר) אלא דווקא חוק השיוויון.

    אהבתי

  42. משה,

    נו, אז אתה מתפרץ לדלת פתוחה לרווחה. אתה מבין את זה, וכותב הרי, מצטט אותך:

    "כמובן שאם יוכח שהיתה עסקה שבה עיתון נתן סיקור אוהד תמורת הטיית משאבים ציבוריים / החלטות רגולוטריות לטובתו יש כאן שוחד"

    עד כאן הציטוט:

    וזה שזה עסק פרטי, לא מעלה ולא מוריד כלום. לא מזמן כתבתי לך ( אישית לך) בקשר לשני מפגרים אומללים, שהואשמו במה:

    בסיוע להפרת אמונים. למה ? נתנו קופונים מתנות משהו מפגר, לעובדות במשרד הבריאות, עוסקות ברגולציה בקשר לאישור יבוא ותקני מזון וכדומה.

    קרעו אותם לגזרים הפרקליטות. סתם אנשים מן היישוב, בלי שום עבר פלילי. רק בעליון, השופטים הצליחו קצת להרגיע הפרקליטים, וריככו קצת הסיפור (בקשר להרשעה ואי הרשעה).

    אז תאר לך נתניהו, בתורת ראש ממשלה, ושר תקשורת. מי שקורא כתב האישום, ועוד יותר מזה, הראיות עליו, מקיא את הנשמה שלו. לא קם יותר.

    ומה זה קשור לשופטים והחלטות שיפוטיות משה ?אתה בהכרה ? לא מובן. שופט פועל על פי סמכות שניתנה לו. הוא מייצר פסק דין. את הפסק דין הוא מבסס על פי החוק. הוא מנמק כדבעי הדבר. מראי מקום. הכל שקוף לעילא ומבוסס ומנומק. על כך יש ערעור כדין. ושם מאושר אם לאיו.

    בחייך משה…..

    אהבתי

  43. משה וכל המעונין:

    שוב מפנה, פסק דין, ערעור פלילי בעליון, שני מפגרים מן היישוב. לגמרי נורמטיבים. מה עשו כולה ? הפרקליטות קרעה אותם לגזרים ממש. אלמלא השופטים בעליון ( למעשה, השופט אלרון לא ריחם עליהם, רק הנדל וענת ברון ריחמו עליהם קצת כפי שכתבתי, לא במובן הרגשי, אלא המשפטי ריחמו).

    סיוע לעבירת הפרת אמונים. קולטים ? עובדי ציבור רק יכולים להיות מואשמים בעבירה, אבל, הפרקליטות חפרה, ודי בצדק ניתן לטעון, והאשימה אותם בסיוע לעבירת הפרת אמונים.

    בסך הכל, 9 עמודים, תקראו, ותשוו עם נתניהו, מי שיש לו בליבו, מינימום של יושרה, מינימום של כבוד, מינימום של אכפתיות מן המדינה בה הוא חי:

    https://bit.ly/3E9lKBc

    ואפרופו, כתבתי שעורכי דין ופרקליטים הם פיטבולים. טוב שכך למעשה. אבל, להבין אז, למה גם צריך יועמ"ש עליהם. קראו הפסק דין, בקיצור….

    אהבתי

  44. הנה, נצטט את השופטת ענת ברון מפסק הדין:

    " באי-כוח המדינה הגיעו לדיון מצוידים בקלסרים עבי כרס ומטיעוניהם עלתה התייחסות לתיק זה כתיק דגל למלחמה בשחיתות הציבורית. אלא שהתייחסות זו אינה "מתכתבת" לא עם המעשים ולא עם העושים. כך גם התייחסות בית המשפט המחוזי, שלא פעם ולא פעמיים, אלא שלוש פעמים במסגרת גזר הדין מצא מקום לציין כי האינטרס הציבורי והרתעת הרבים מחייבים "הטבעת אות קלון של הרשעה" על המערערים. מילים כדורבנות ואולם מן הראוי לשמרן למקרה מתאים. ונראה אמנם שבית המשפט המחוזי נתפס לכלל טעות, והיא מהותית, כאשר את גזר דינו פתח בציינו כי המערערים הורשעו על פי הודאתם בגין מתן כספים לשתי העובדות "במטרה להטות למשוא פנים". כך, בעוד מילים אלה הושמטו מכתב האישום המתוקן שבו הודו.

    ויובהר. אין באמור כדי להקל ראש בעבירות שבהן המערערים הורשעו על פי הודאתם. עם זאת, אין להתייחס אליהן אלא כהוויתן. ובנסיבות המקרה, יש מקום בראייתי ליתן משקל מכריע לפגיעה במערערים אם תיוותר ההרשעה על כנה; שאז יהיה כל אחד מהם חשוף לפגיעה במשלח ידו, באפשרות שימשיכו ויקבלו רישיון ייבוא, והמערער ב-ע"פ 8169/20 (להלן: המערער 2) חשוף גם לפגיעה בהמשך העסקתו כרוקח ובאפשרויות קידומו בעתיד. יוסף לכך שהמערער 1 הוא כבן 83, והמערער 2 כבן 58 והם נעדרי עבר פלילי. כל אחד מהם לקח אחריות מלאה על התנהגותו, והביע חרטה כנה ותחושת בושה; וכפי שציין שירות המבחן, הן בתסקירים מלפני גזר הדין הן לקראת הדיון שלפנינו – אין מדובר במי שהם בעלי דפוסים עבריינים, ואין חשש ממשי להישנות ביצוע עבירות בעתיד על ידם. משקלם של שיקולי ענישה של הרתעה ומניעה, נמוך אפוא בהקשרם של המערערים. ובהתאם המליץ שירות המבחן, גם כיום כבעבר, לשקול סיום ההליך המשפטי בעניינם ללא הרשעתם בדין. "

    מאידך, תקראו את אלרון שם. הוא לא ריחם עליהם. והוא בימין עלק נחשב בעיני מפגרים רבים. אבל, ראו מה הוא כותב בפסק הדין, על עבירת הפרת האמונים. יודעים, נצטט:

    "במעשה הפרת אמונים גלומה, מעצם טיבו וטבעו, פגיעה בציבור, ותכליתה של העבירה היא, בין היתר, קידום הסוגיה החשובה של מאבק בשחיתות השלטונית. משכך, אני סבור כי שיקולי הענישה וההרתעה הרחבים במקרה דנן, וכן הפגיעה באינטרס הציבורי, אינם תומכים באי הרשעה."

    ותבינו, על מה אני כותב פה……

    אהבתי

  45. תמריץ,
    בוודאי תשמח לדעת שטראמפ השיק רשת חברתית חדשה בשם Truth Social
    וכדי להוסיף על עליצותך, בוול-סטריט התחרפנו והקפיצו את המניה (לאחר מיזוג עם ספאק) ב 1,224%

    אהבתי

  46. אל רום,

    ההשוואה בין עובד ציבור עם קביעות , לפוליטיקאי נבחר שגויה בבסיסה.

    פוליטיקאי נבחר חי מהתקשורת ונמצא בקשר של תן-וקח יומיומי (ברמת הדלפות וכתבות מחמיאות או פוגעות). התקשורת משפיעה אם יתקדם בסקרים ובבחירות או אם לא. פוליטיקאי מדליף משלם במטבע קשה (שלעיתים פוגע בבטחון המדינה), כדי לקבל תקשורת חיובית. במה זה שונה מההאשמות נגד נתניהו? (שבחלקם ברור שהתמורה לא ניתנה)

    לעובד ציבור לא אמור להיות שום קשר עם המטופלים שלו מעבר לשרות שהוא נותן. הם לא קובעים את הקידום שלו, ולא רלבנטים למסלול הקריירה שלו בשום צורה. לכן, ההשוואה לא במקום.

    ולגבי הטענה שלך על כתב האישום נגד נתניהו, הרי אתה מודה בעצמך שהפרקליטות נוטים להגזים. ובמקרה הנדון, כמו שכתבתי קודם, התחושה שלי היא של תיעוב לנתניהו ומשפחתו בחוגים מסויימים, ולכן יתכן שהגזימו עוד יותר. זה שונה מאותם פקידים שברור שאין לאנשים בפרקליטות מטען נגדם (או אפילו סתם דעה עליהם) בניגוד לנתניהו.

    אהבתי

  47. 3718,

    קודם כל, דעתך האישית, אין לה מה לעשות כאן ( מעבר לחופש הביטוי כמובן). הואיל, ויש חוק, ואני הסברתי לך בעבר, אישית לך, למה פוליטיקאי, על פי חוק הוא עובד ציבור.

    לא זו אף זו:

    בעוד שעובד ציבור, הוא למעשה פקיד תיאורטית, ולא קובע המדיניות, והקצאות המשאבים, הרי:

    את הקצאות המשאבים, מייצר תכל"ס הפוליטיקאי, על פי המדיניות של המפלגה שלו, האידיאולוגיה הכללית וכו… לכן:

    שבע שבעתיים, ייחרץ עליו קו המשפט. שהרי, הוא זה ששולט כאמור במשאבים. הוא זה שמחלק אותם. הוא בעל הדיעה, ובעל המאה. אלא:

    שהמאיות שלו, הם משאבי ציבור. ואין הוא יכול לעשות בהם כבשלו.

    ולגבי סימביוזה בין תקשורת לפוליטיקאי, שוב שבע שבעתיים הדבר:

    שהרי, הפוליטיקאי, מחזיק במשאבים כאמור. והוא יכול לקמוץ ידו, ויכול להתיר ידו. ואיך יעשה זאת ? ומתי יעשה זאת ? נמצאים אנו תדיר תחת הטיות אינטרסנטיות שלו. לכן:

    שומה על פוליטיקאים, והתקשורת עצמה, להתרחק זה מזה, להימצא בקטבים מנוגדים. זוהי הנורמה. זהו המודל.

    הציבור שואף מכלב השמירה של הדמוקרטיה, משמע: העיתונות, התקשורת, לתת לו סיקור הוגן ואובייקטיבי, על מנת שהציבור, יוכל לכלכל בשום שכל את עמדותיו כלפי המימשל ובכלל ( אחרת, מה הטעם להצביע ?). ובשביל כך, התקשורת צריכה להתרחק מן הפוליטיקאים ( במובן של עטינים ועגלים). כך גם הפוליטיקאים להתרחק מן התקשורת.

    הסימביוזה היחידה צריכה להיות זו, כפי שנקבע על ידי השופטת במחוזי לעי"ל בקשר לראש עיריית אשקלון:

    כאשר הפוליטיקאי, באמצעות דוברים, מעניק לתקשורת, מידע, הוגן, בסיסי, אובייקטיבי, שוטף לגבי פעילות הפוליטיקאים. מאידך, התקשורת חפצת מידע, צריכה להתקשר עם הדובר, ולברר.

    אבל, כל סימביוזת המידע, צריכה להיות בקשר לעניינים ציבוריים, לא בקשר לקידום אישי, לא כל שכן, עם יחסי תן וקח מושחתים.

    ומה שקרה עם אלוביץ ונתניהו, עסק כולו כמעט, בקידום אישי של נתניהו. לא בזכות הציבור לדעת.

    להתראות

    אהבתי

  48. ו- 3718,

    לא כתבתי שהפרקליטות מגזימים ממש. אלא, יותר זה דומה, ללהוטים להרשיע. כפי שעורך דין פרטי, להוט להגן על לקוחו ( בעיקרון, אבל לא לישון, על פרקליטים חלים דינים אחרים, אתיקה אחרת וכדומה).

    ואכן, לא פעם, רק שופט הגון ונטול פניות, הציל הרבה מאוד אנשים, מאימת הפרקליטות או אימת הדין. שופט הגון, ועורך דין שהגן על לקוחו, בשקידה ונאמנות.

    זה כך בכל מקום. אין מה לעשות. זה לא אופייני רק למדינת ישראל כמובן. אלא, יותר טבע הדברים התכוונתי.

    אהבתי

  49. וכדאי היה להבהיר קצת הפילוסופיה של עבירת הפרת האמונים, לאור הדברים המדהימים שכתב כאן משה לעי"ל, עם שופטים ופסקי דין ופוליטיקאים ואללה:

    נניח כך:

    נתניהו, הבטיח לספח את שטחי C דאז. לא סיפח בסוף. האם פגע באמון הציבור ? בוודאי:

    שהרי, הצביעו לו בשביל א"י השלמה ניתן לטעון. התנחלויות. הוא הבטיח קונקרטית לספח את שטחי C. אבל, לא סי, לא סיסי ולא נעליים.

    אז מה, למה לא להעמיד אותו, לדין, בגין הפרת אמונים:

    הנה, עובד ציבור, ראש ממשלה, במהלך מילוי תפקידו, הבטיח, לא קיים, ופגע באמון הציבור במערכות השלטון. רק נשמעים מבטיחים, אבל, לא מקיימים בסוף.

    ברור שאי אפשר. אבל, זה אינטואטיבית. צריך לפרוט זאת לפרוטות יותר קוהרנטיות:

    הציבור בכללותו. מה שיש עליו קונצנזוס ציבורי. מה שמשיק לעבירות פליליות. זה נמצא בבסיס הפרת האמונים. לא שינויים במדיניות כתוצאה מניתוח מצב אסטרטגי.

    ועל מה יש קונצנזוס ציבורי:

    אחד, החוק. שתיים: טוהר מידות.

    על שניהם יש קונצנזוס ציבורי. יש לקיים החוק. מקום בו שוררת דמוקרטיה, ושלטון החוק ממילא.

    ויש לשמור על טוהר מידות. טוהר שנדרש מעובדי ציבור. זהו קונצנזוס ציבורי. משאבי הציבור, אינם של עובד הציבור. הם של הציבור. הוא לא יכול להכניס אותם לכיסו, ולעשות בהם כבשלו. מכאן נגזרת ההתנהגות המצופה ממנו:

    הוא חושב ציבור ורק ציבור. לא על עצמו. הוא נוהג בציבור או בציבורים בצורה שיויונית. הוא נוהג בכבוד. הוא פועל על פי חוק ופרוטוקולים. הוא לא מנצל את מרותו, כלפי ציבורים או הכפופים לו, לטובתו האישית, או לשם שררה ( נניח חוקר משטרה, שיקיים יחסי מין עם עדה או נחקרת, וכבר הואשם בהפרת אמונים על כך שוטר).

    אז זה ההבדל, בין מעשה הפרת אמונים שהוא ברובדים קונצנזואלים ומשיקים לחוק או עבירה על החוק, לבין מדיניות ריבונית אידיאולוגית, שמן הסתם, על פי מציאות משתנה נתונה, יכולה להשתנות, גם אם היא פוגעת באמון הציבור.

    לרוב, סטטיסטית, מצב של הימצאות בניגוד עניינים, נמצא בבסיס עבירת הפרת האמונים.

    להתראות

    אהבתי

  50. ורק יובהר:

    בג"צ קבע, שאפילו פעולה לטובת הציבור, יכולה לעלות לכדי הפרת אמונים אגב. לטובת הציבור, אבל, בניגוד לחוק או תקנות הציבור.

    אהבתי

  51. רק עוד הבהרה חשובה לגבי עבירת הפרת אמונים:

    העבירה עצמה, יש לה תפקיד שיורי או ניקוזי. מעשה עברייני, שסותר את תקנות הציבור, אבל, לא נקובה על המעשה, עבירה מפורשת וברורה. או כי אז, אפשר כמובן להחיל את העבירה של הפרת אמונים כמובן בנסיבות הענין.

    נמחיש זאת:

    בארה"ב, אין ברמה הפדרלית עבירה כזו של הפרת אמונים. כך, יכול לקרות מצב, שנעשים מעשים מתועבים, אבל, אין אפשרות להרשיע ממש, או שהתביעה, מסתכנת בעבירה לא תואמת, ואז העבריינים מזוכים. אבל, כאשר הפרת אמונים נקובה בכתב האישום, אז הסיכוי להרשעה ולמיתאם גדול יותר כמובן.

    לא מזמן, דעת הקהל בארה"ב, סערה מקייס מטורף לגמרי:

    עובדים ציבוריים, חסמו תנועה בניו ג'רזי, נתיבים ממש סואנים וחשובים. למה ? פיברקו סיפור של מחקר סטטיסטי וכדומה. ודוק, לא מחקר ולא נעליים. זו הייתה פשוט נקמה פוליטית, שלא תיאמן. פשוט, להעניש את ראש העיר של פורט לי, הכל בגלל סירובו לתמוך בבחירה חוזרת של מושל ניו ג'רזי. קולטים ? נניח פה, איזה צ'ילבה בעיריית ירושלים, רוצים לדפוק ראש העיר, חוסמים את כביש מס' 1, לצורך מחקר או עבודות מפוברקות, תיקונים ואללה, הכל בשביל להוריד את ראש העיר המכהן. ואין אשם, אין הרשעה.

    והם מה בארה"ב:

    זוכו בעליון פשוט. למה? מכיוון שהתביעה אין לה הפרת אמונים, ובחרה בסעיפים לא תואמים, סעיפים של הונאה לצורך קבלת כסף או רכוש וכו… אבל, מבחינת החוק הפדרלי לא אוכל הדבר, וזוכו כאמור בעליון.

    השופטת קגן, מצטט אותה:

    The question presented is whether the defendants committed property fraud. The evidence the jury heard no
    doubt shows wrongdoing—deception, corruption, abuse of
    power. But the federal fraud statutes at issue do not criminalize all such conduct. Under settled precedent, the officials could violate those laws only if an object of their dishonesty was to obtain the Port Authority’s money or
    property.

    נתרגם ספונטנית:

    השאלה כאן לפנינו היא האם הנאשמים ביצעו הונאה. הראיות מלפני חבר המושבעים היו ברורות והעידו על: כזב, מירמה, שחיתות, ניצול לרעה של סמכות, אבל, החוק הפדרלי עליו התבססה התביעה, לא מפלילה על שכאלו. על פי התקדימים שלנו, רק אם הנאשמים מטרתם הייתה להרוויח מאטריאלית משהו, הם יכלו להיות מופללים על פי האישומים שהוגשו נגדם.

    קולטים ? כל זה, והם זוכו. אם הייתה עבירה של הפרת אמונים, היו מורשעים.

    כאן לפסק הדין:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 18-1059_e2p3.pdf

    להתראות

    אהבתי

  52. סיפור מור"ק מעורר השראה שנתקלתי בו היום בפעם הראשונה. צל"ש על סטרואידים שכמובן לא ניתן

    Liked by 3 אנשים

  53. אי אמון-ככלל, העבירה היא עבירת מסגרת שאוסרת על נושאי משרה בשירות הציבורי
    לבצע פעולות במסגרת תפקידם שיכולות להוות "מרמה" או "הפרת אמונים" )מונחים שלעיתים לא
    מוגדרים בחקיקה, אלא נתונים לפרשנותם של בתי המשפט(, וזאת כאשר פעולות אלה מנוגדת לחובות
    או לסטנדרטים המקצועיים שמוטלים על נושאי המשרה מתוקף תפקידם.

    האם נבחר ציבור, עומד בראש מפלגה, עם מצע , ולאחר שנבחר עושה משהו הפוך להתחייבות הכתובה שלו, מפר את האמון שהציבור נתן בו, האם ניתן להעמיד אותו לדין על הפרת אמונים? מאחר והשופט יוצק את החוק לתוך ההגדרה הוא יכול לפרש את החוק כנוחיותו, על פי האופנה, על פי לחץ דעת הקהל. היום זו לא הפרת אמונים מחר זה כן.
    הטענה הפרת אמונים מאפשרת לשופטים מרחב תמרון על פי טעם אישי ולא על פי החוק הכתוב. האם יש סיכוי שנתניהו יצא זכאי מחמת הספק על טענה הפרת אמונים עם כל הלחץ הפוליטי? האם יש סיכוי שבית המשפט יאמר לפרקליטות בזבזת את זמננו? הרי אלו בשר מבשרם, אנשים שיש להם יחסים ואינטרסים משותפים. להזכירך "תראי מופתעת"
    אל רום, האמון שלך במערכת המשפט הוא עיוור ומוחלט. ראינו לאחרונה מקרים בהם היו פסיקות חסרי שחר. גבר לבוש בבגדי אישה שזכה בבית משפט ב 30 אלף ש"ח דמי עוגמת נפש לאחר שהמוכרת סירבה לקרוא לו בהטיות גוף נשיות, הוא הרגיש מושפל, בכל עת אחרת הוא היה נחשב למגוחך, בית המשפט קבע שהמוכרת העליבה אותו מאחר והוא מרגיש שהוא אשה והיא מרגישה שהוא לא בריא בנפשו. אישה שזכתה ב 2000 ש"ח דמי עוגמת נפש לאחר שסרב לעטות את אפה במסיכה וטענה שיש לה אישור לכסות את האף במקומות סגורים ומוכרת החנות ביקשה שתעזוב בטענה שזה פוגע בשאר המבקרים. השופט לא הבין שכל אחד יכול כיום להשיג אישור שכזה וזה ניצול בית המשפט לעשות עושר שלא כדין? בית המשפט מערער את הביטחון של האנשים במה שנחשב עד לא מזמן להגיוני.
    התגובות שלך עצמך כלפי חלק מהאנשים פה משפילו ופוגעות יותר מאשר הדוגמאות שהבאתי. אתה הנהגת באלימות סטנדרטים שהאנשים האחרים מקבלים בהכנעה, ממש כפי שבית המשפט עושה.

    אהבתי

  54. הסימביוזה בין תקשורת לפוליטיקאים קיימת תמיד עבור קידום אישי. אם זה שמאל או ימין.

    הטענה האוטופית ש"כל סימביוזת המידע צריכה להיות בקשר לעניינים ציבוריים, לא בקשר לקידום אישי, לא כל שכן, עם יחסי תן וקח מושחתים" פשוט לא מציאותית. לא ככה העסק עובד, וזה מודגם טוב במשפט תיק 4000 , גם לגבי פוליטיקאים אחרים, ראה הרצוג בראש מפלגת העבודה לפי עדות אילן ישועה.

    אז דורשים מנתניהו התנהלות לא מציאותית, בשעה שברור שכולם מתנהלים ככה. אולי ירשיעו אותו, ואולי הוא ישב בכלא, אבל לכל בוחריו ברור שכולם עושים את זה, ואותו החליטו לתפוס. למה דווקא אותו? יתכן שזה בגלל שהוא רוה"מ, ולכן הוא ממילא על המוקד, ויתכן בגלל התיעוב אליו בחוגים מסויימים. ויתכן שבגלל 2 הסיבות.

    נכון שגם בתיקים נגד שרון, אולמרט, וברק, היו דברים ש"כולם עושים", ואותם תפסו. ההבדל הוא שאצל נתניהו כולם ראו ההשתלחות התקשורתית בו ובמשפחתו, וכולם ראו שהוא הצביע נגד חוק ישראל היום, וגם לדעתי בתיק 4000 יראו שלא נתן כלום. כך שנראה שצדק אין פה (אפילו אם עבר על החוק היבש), וצדק צריך גם להראות.

    אהבתי

  55. 3718,

    מדובר על מודל. מדובר על נורמה. וכך צריך להיות הדבר. וכפי שהסברתי, המציאות היא שעוברים תדיר על החוק, ותדיר, אנשים מועמדים לדין אבל גם.

    אבל, זה יוצר מודל. נורמה. וגם הרתעה. אתה שומע על המקרים שקרו, לא על המקרים שהיו צריכים לקרות, ובגין הרתעה לא קרו.

    אז עכשיו, מכאן ואילך, דברים ישתנו, הנורמה תהא מודגשת, ושונה. סיקור אוהד, לא שונה משום מתת אחר. ופוליטיקאים יצטרכו להיזהר, כנ"ל גופי תקשורת. זה מושחת. ולא נקבל זאת. אנשים יעמדו לדין וישלמו.

    ובחייך 3718, כמה פעמים אני מסביר לך לקרוא כתב האישום. כמה פעמים הפניתי אותך אליו. הדברים שעשה נתניהו על פי כתב האישום, זה לא בקטנה. זה משהו מטורף לגמרי. דברים מבעיתים, במשאבי ציבור מסבירים לך.

    אתה בעדו כי הוא בעד ימין כלכלי למשל ? ומה זה ימין כלכלי לשיטתך ? תחרות והוזלת מחירים. אוקיי, בוא נצטט לך מכתב האישום שתבין איפה אתה חי ( פסקה 65 לינק לעי"ל):

    " במסגרת פגישת ההנחיה הורה הנאשם נתניהו לפילבר באופן ספציפי להביא לאישורה של עסקת בזק – יס בהקדם. כן הנחה אותו למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. כלומר, לגרום לכך שעל אף שהרפורמה התחרותית תישמר, המחירים שתוכל בזק לגבות עבור מתן גישה לתשתיות שלה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי יהיו מחירים גבוהים מאלה שגובשו בעבר במשרד התקשורת, באופן שייטיב עם קבוצת בזק"

    אתה קולט, אם כל זה מוכח. ימין כלכלי ? מעשה כזה ? לא מספיק חרדים וקצבאות, מה שכל כך מבעית חילונים ? אז אפילו במובן הכלכלי הטהור ?

    אתה לא מבין על מה המדובר פה. אתה חי בתוך נראטיבים מפגרים, של מפ"י, בגין, פנקסים אדומים סו קולד וכו.. בסרט תיעודי אשכרה. אתה לא קולט מי זה נתניהו פשוט.

    להתראות

    אהבתי

  56. נתיב,

    ברור כשמש, שאתה מחפש פה צרות אז.

    אני נהגתי בך באלימות ? אנשים אחרים ? מאיפה אתה יודע בדיוק ? ולמה בדיוק ? איפה ראית זאת. יכולתי להשפיל פה ללא הכרה. רק בסשן הנוכחי הזה. אבל, נמנעתי מזה, למרות דברים מפגרים לגמרי שכותבים פה.

    נהגתי בך בהגינות, ובאופן ענייני, למרות, איך נסביר לך זאת בעדינות ? אי אפשר……. הייתי יותר מהוגן איתך.

    והרי הסברתי הנקודה של מצע אידיאולוגי אל מול הפרת אמונים כעבירה. תקרא התגובה שלי לעי"ל.

    האמון שלי באף אחד הוא לא עיוור. תפסיק לבלבל פה במוח. ולמה זה עשוי בכלל להיראות לאדם כמוך עיוור ? זה בגלל, שהשופטים הם ליגה אחרת. של שכל ויושרה. והואיל וכך, בסטנדרטים שלנו, שלך, זה נתפס לפעמים, כבלתי נתפס. זוהי האמת הפשוטה.

    אבל, כלל וכלל לא עיוור. אלא אמת, וליגה אחרת לגמרי.

    אתה גם לא מבין ששופטים עושים טעויות. רק לא מן הסוג שאפשר להסביר אותם. צריך להסביר אותם וכדומה. לא יועיל להסביר אותם. אי אפשר להבין זאת. אני קולט טעויות של שופטים. אבל, יודע שאין טעם להסביר, לא רלבנטי בכלל לפורום כזה. זה הכל. מאיפה אתה פקינג יודע בכלל, מה יש לי בראש ?

    אתה מדבר על פסק דין מסויים. כנראה זה בבית המרקחת. לא הבנת אותו. לא קראת אותו, ואם קראת לא הבנת.

    בזבוז זמן. תעשה משהו מועיל בחייך. תהיה נגר אולי. ספר, מעצב שיער.

    אהבתי

  57. אם נבחר ציבור, עומד בראש מפלגה, עם מצע , ולאחר שנבחר עושה משהו הפוך להתחייבות הכתובה שלו, מפר את האמון שהציבור נתן בו,

    לדבריך אל רום אין הפרת אימונים במעשיו של בנט מאחר ויש לו תרוץ ," הנסיבות השתנו". לכל אחד יש תרוץ והסבר

    אהבתי

  58. נתיב,

    זוהי הקביעה של בתי המשפט פה. עניינים ריבוניים, החלטות ריבוניות, הכרוכות במדיניות ( שמן הסתם יכולה להשתנות על פי המצב בשטח) אינם נתונים לביקורת שיפוטית בעיקרון ( אבל, לא לישון). בטח ובטח לא לפלילים.

    בדרך כלל הימין גורס ומיילל על שלטון הדיקטטורה של בג"צ . אז מה עכשיו ?

    וכן, נסיבות משתנות לפעמים. בלי קשר לבנט. ומי שלא משנה מדיניות, בהתאמה עם הנסיבות שמשתנות, אז הוא לא אדם שיכול להנהיג. בטח מדינה קטנה כמו מדינת ישראל, שנתונה ותלויה גם בשינויים צונאמיים גלובליים וכדומה, או תלויה מאוד בארה"ב.

    נניח אביב העמים הערבי. זה שינוי נסיבות מהותי. צריך להסתגל אליו, לתת הדעת עליו. נניח כפי נתניהו ממש וסיפוח שטחי סי:

    התובעת פה פתחה בחקירה מלאה ( התובעת בהאג). אז אתה תמשיך עסקים כרגיל, ותספח, ואפילו לא תדון בדבר ? בהשלכות של הדבר ? והרי איחוד האמירויות התנו הסכם השלום ויחסים דיפלומטיים וכדומה הסכמי אברהם , באי סיפוח של שטחי סי. מפורשות כך נקוב בטיוטת ההסכם. אז מה היה עושה ? מספח ? בהכרח מספח הכוונה ? אולי מישהו אחר היה רואה זאת אחרת. אבל, חייבים לתת הדעת על נסיבות חדשות ומשתנות.

    נצטט אחר כך את בג"צ….

    אהבתי

  59. נצטט מבג"צ פולארד:

    " בית משפט זה כבר הבהיר לאורך שנים כי הוא אינו נוהג להתערב בשיקול דעתה של הרשות השלטונית בעניינים הקשורים במדיניות הממשלה, ובכלל זה ביחסי החוץ של המדינה. התייחס לכך בית המשפט בפרשת פולארד הראשונה, באומרו (שם, עמ' 248, מפי השופט זמיר):
     
    "בית המשפט אינו חלק מן המינהל הציבורי ואין הוא נוהג לנהל את ענייני המדינה. התפקיד של בית המשפט מוגבל לביקורת החוקיות של החלטות ומעשים של רשויות המינהל, לרבות הממשלה. אך הסעד המבוקש על ידי העותר מערב את בית המשפט במינהל השוטף. הוא חורג מן התפקיד של בית המשפט, ומן הסעד שבית המשפט נוהג לתת. במיוחד כך בענין הנדון, בגלל מהות הענין. הענין הנדון מצוי בכל הנוגע לפעילות הממשלה המכוונת לשחרור העותר, בתחום מדיניות החוץ של ישראל. הוא מחייב מגעים עם ממשלת ארצות הברית ברמות שונות, לרבות הרמה של ראשי המדינות. בתחום זה, כידוע, שיקול הדעת של הממשלה רחב מאד, ובהתאם לכך הביקורת של בית המשפט מצומצמת מאד".

    כאן לבג"צ, פסקה 8:

    https://bit.ly/3m7f2p9

    נמחיש אחר כך, ביתר שאת, בקשר לשינוי נסיבות וכדומה, בקשר לקיום או כריתה של הסכמים קואליציונים.

    אהבתי

  60. נצטט מבג"ץ, עו"ד ולנר נ' יושב ראש מפלגת העבודה הישראלית, ואח'( בג"צ מס' 5364/94, פ"ד מט(1) 758) כך:

    " איננו מתערבים בטיבו ובמהותו של מצע מפלגתי- פוליטי, אלא במקרים קיצוניים ביותר. צמצמנו התערבותנו עד כה, כאמור, למקרים קיצוניים ביותר, מקום שעלתה סכנה של פגיעה בטוהר המידות וטוהר השיקול השלטוני……"

    ועוד משם:

    "חיים דמוקרטיים מחייבים, כאמור כבר, פעולה פוליטית- מפלגתית חופשית כחלק מהותי מהם, ובית המשפט נזקק לנושאים אלה רק בהתעורר חשש של פגיעה בחוק או בעקרונות המשטר החוקתי….."

    עד כאן הציטוטים:

    הנושא יותר סבוך מכך למעשה, אבל, ככה בגלובל לגמרי, מהי הגישה העקרונית של בתי המשפט לעניינים מה שנקרא פוליטיים או מדיניות.

    אשאיר אחר כך לינק לבג"צ עצמו…..

    אהבתי

  61. מנגד רק, ראוי לציין את פסק הדין בבית משפט עליון בהודו, פסק דין שניתן לאחרונה, וגרס, שדווקא הבטחות מפורשות, על הממשלה לקיים. טוב, ברור שעסקינן כאן בקורונה, והבטחות לתמיכה כספית בשכירות להודים קשיי יום, תחת מגיפה אכזרית וכו… והם הסתמכו על כך. אבל, מאוד מענין:

    https://bit.ly/3nm6VnR

    אהבתי

  62. כדאי היה אולי לצטט את חשין מן הבג"צ לעי"ל (מצטט מן המיני רציו, משמע, איזשהוא קיצור ותימצות בפסק הדין עצמו) הכל בקשר להבדל שבין הסכם פוליטי לבין הסכם משפטי:

    " להבדיל מ"הסכם משפטי" ומ" התחייבות משפטית" האמורים להיות מרוכזים, נחרצים, ספציפיים וחד משמעיים בלשונם, "ההסכם הפוליטי" וה"התחייבות הפוליטית" אינם מכוונים עצמם, אלא להתוויית קווי מדיניות עקרוניים לפעילות הגופים שחתמו על ההסכם ונטלו על עצמם התחייבות: היסוד העיקרי המאפיין "הסכם פוליטי" ו"התחייבות פוליטית" הוא בהתחדשותם מיום ליום ובהקימם מיום ליום ומשעה לשעה, הסכמה על דרך פעולה מסוימת בתחום הציבורי. בעוד שבהסכם משפטי מגבשות עצמן ההתחייבויות אחת ולתמיד, בעת כריתות של ההסכם, הרי יש מעין "מאזן אימה" מתמיד בין השותפים להסכם הפוליטי, שבו כל העת בוחנים הם איש את רעהו, והמשך קיומו של ההסכם תולה עצמו במסקנות שכל אחד מהם מסיק לעצמו"

    טוב, בבג"צ היו חילוקי דיעות, זה לא פשוט לגמרי. אבל, להבין העיקרון של דינמיקה ריבונית או פוליטית, שהיא נזילה מאוד מטבעה, וזו אחת הסיבות לכך, שפוליטיקאי, לא יעמוד כמובן לדין על הפרת אמונים בעניינים דנן.

    להתראות

    אהבתי

  63. לחייל זקן,

    בהמשך לסיפור שהבאת על איומים לאי חשיפת האמת – שניתנו במקום צל'ש, קבל סיפור, חצי מושתק עד היום, מחיל הרפואה במלחמת יום כיפור.

    בבית חולים השדה ברפידים שרתו לפני המלחמה לא מעט חובשות קרביות בסדיר ובקבע.
    לאחר פריצת המלחמה, נוצר מחסור חריף בכוח אדם רפואי מקצועי. לפיכך הן המשיכו לשרת ברפידים, במקום להתפנות לאחור, גם לאחר שהמלחמה הגיעה עד אליהן. זאת בניגוד בוטה לפקודות צה'ל באותה תקופה שאסור על נשים להימצא בקרבת החזית / בסכנת חיים או נפילה בשבי.

    יותר מכך, לאחר צליחת התעלה והקמת בית החולים בפאיד – גם חלק מצוות החובשות של חיל הרפואה הועבר אליו. זאת בידיעה ברורה מראש שאם אחת מהן תהרג או תיפול בשבי – יעופו הרבה ראשים בחיל הרפואה. אבל כיון שאף אחת מהן לא נהרגה או נפלה בשבי – איימו עליהן לא להעז לפצות את פיהן ולספר מה באמת עשו במלחמה.

    שמעתי (סיפור לא בדוק) שלפחות אחת מהן הייתה אמורה לקבל הכרה כנכת צה'ל, בגלל תסמונת פוסט טראומטית קשה. אך בשל הרצון לקבור את כל הסיפור היא לא קיבלה הכרה. וכמובן שגם לא טיפול.

    כרקע הכרחי, מצ'ב קטע מהויקיפדיה על חיל הרפואה במלחמת יום כיפור בחזית הדרום.

    מובן מאליו שאין בו כל התייחסות ללוחמות הקרביות של חיל הרפואה במלחמה זו – כיון, שכידוע לכל, על פי פקודות צה'ל בתקופה זו אסור היה לנשים להימצא בקרבת קו החזית + בצה'ל מעולם לא הופרו הפקודות. אפילו לא בתקופת מלחמה קשה.

    #############

    " … בגלל מרחק החזית מישראל נשען מערך הטיפול והפינוי בחזית זו (חזית הדרום) ברובו על שני בתי חולים שדה: ברפידים[2] ובשדה התעופה פאיד.

    בית החולים הזירתי ברפידים (בי"ח 249)
    ——————————————–
    בית החולים הזירתי ברפידים בפיקודו של ד"ר עזרה זהר היה מוכן לקליטת נפגעים כבר בתחילת המלחמה. תוך 24-48 שעות הגיע כל הצוות שכלל את טובי הכירורגים בישראל ואנשי צוות אחרים שהפעילו את המתקן במשמרות, 24 שעות ביממה. 4 חדרי הניתוח היו מצוידים היטב לעריכת ניתוחי חירום ובמקום היה גם בנק דם. מיד עם פרוץ המלחמה הפציצו מטוסים מצריים את רפידים. טיל פגע במחסן התרופות והרג את הרוקח חיים פרחי. תוך זמן קצר הוקם מחסן תרופות גדול יותר על ידי מפקדת הרפואה העורפית של פיקוד דרום.

    במשך המלחמה טופלו בו כ-4000 נפגעים. בימי השיא טופלו בו 400 נפגעים. מתוך 3000 הנפגעים שפונו מרפידים לא נפטר איש תוך הפינוי. הפנוי נעשה במסוקים ומטוסים מבסיס חיל האוויר הסמוך (בח"א 3). במקום הייתה גם יחידת פסיכיאטרים שטפלה בנפגעי הלם קרב.

    בית החולים בפאיד
    —————————-
    עם צליחת התעלה על ידי צה"ל במבצע אבירי לב התרחקה החזית מרפידים וגם קשה היה לבצע פנוי דרך הגשרים הצרים מעל התעלה. ב-18 באוקטובר 1973 הנחית מטוס הרקולס בשדה התעופה פאיד ממערב לתעלה את בית החולים המוטס/מוצנח 309 שהתמקם בשני האנגרים בשדה התעופה של פאיד ותוך 3 שעות החל לקלוט ולטפל בפצועים. ההחלטה להקים את בית החולים בפאיד הייתה מוצדקת בעיקר לאחר קרב העיר סואץ בו היו עשרות הרוגים ופצועים.

    ב-24 באוקטובר 1973 נשלח מפאיד צוות רפואי בפיקודו של ד"ר אורי פרנד כדי לחלץ ולטפל בפצועים ליד העיר סואץ. הפצועים הועמסו על מסוק יסעור. המסוק הופל וכולם נהרגו. בית החולים בפאיד נקרא עד לפינויו כעבור ארבעה חודשים, על שם ד"ר אורי פרנד.

    לאחר ה-24 באוקטובר 1973 פונה בית החולים המוטס לראס סודר ובמקומו הוצב בפאיד בית חולים שדה 249 ויחידות חר"פ נוספות שנתנו שירות ליחידות הרבות של צה"ל במערב התעלה עד לפינוי…."

    Liked by 3 אנשים

  64. השופטים הם ליגה אחרת. של שכל ויושרה. והואיל וכך, בסטנדרטים שלנו, שלך, זה נתפס לפעמים, כבלתי נתפס. זוהי האמת הפשוטה.
    אבל, כלל וכלל לא עיוור. אלא אמת, וליגה אחרת לגמרי.

    אל רום, אולי תבהיר לאן נעלם תיק החקירה של אפי נווה ראש לשכת עוה"ד לשעבר והסיפורים על בחירת שופטות שכשלו במבחנים תמורת שוחד מיני? המציאות מראה שהשופטים רואים את עצמם ליגה אחרת, ליגה של חסרי מוסר בעלי רגש של גאווה וגבהות־לב מוגזמים וייחס לפגיעה בוטה בזכויות הזולת, אשר מביאה להשפלתו. כנראה שאתה לא נכחת זמן רב באולמות בתי המשפט.
    ברגע שאפי נווה רמז שהוא יפתח את הפה כל הכתוב בטלפונים שלו נמס ונעלם. כל מה שנשאר זו עקיפה של מעבר גבול ללא רישום.

    Liked by 1 person

  65. נתיב,

    יש מקרים של סטיה מן השורה. אתה מצפה שלא יהיו מקרים בכלל. אתה לא בר דעת.

    אבל, כמה פעמים שמעת על שופט שלקח שוחד ? בטח בעליון פה. תשווה את זה לפוליטיקאים למשל.

    אפי נווה לא שופט. לא היה שופט.

    ושום סיפורים לא נעלמו. הפרקליטות הבהירה היטב הדבר ( אתה מתכוון לכרייף בטח). השארתי פה לינק אפילו. אמרו לך אולי את זה. אבל, לא את הלינק שהשארתי. קראת אותו ? הבנת השיקולים ? מה אחד כמוך מבין במה ?

    יש שופטים עם מזג לא הכי מתאים. זה נכון. המזג הנדרש מהם, הוא אגב,מעל ומעבר לסטנדרטים רגילים. לא כולם עומדים בזה. פעם השופטים היו מזג פרוסי לעילא. היום קצת פחות. צריך הרבה יותר קור רוח ונימוס.

    דבר אחד תהיה בטוח:

    השופטים פה, מבחינה מקצועית, ברמות גבוהות מאוד, בכל סטנדרט בינלאומי. אף אחד לא יודע כמוני. ואת זה, אני קובע ללא היסוס.

    אני מכיר היטב הדברים. אתה סתם ממחזר זבל מפגר שאתה קורא.

    רד מזה, לא בשבילך…..

    אהבתי

  66. ונתיב,

    פשוט לא התייחסתי לזה:

    לא נעלם שום תיק של אפי נווה. המשטרה חוקרת ( או חקרה). העמידו אותו בכלל לדין (אם כי על משהו קצת שונה).

    פה תוכל לקרוא, פסק הדין בבג"צ שהוא הגיש, על אכיפה בררנית.

    הוא מאשים הפרקליטות באכיפה בררנית, אתה קולט ?

    כאן:

    https://bit.ly/3GjqUwg

    אהבתי

  67. רק נצטט מן הבג"צ:

    כנגד שני העותרים הוגש בבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום (ת"פ 58959-12-18 מדינת ישראל נ' נוה וכץ) המייחס לכל אחד מהם עבירות של כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא (סעיפים 7 ו-12(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), וסעיפים 415 רישא ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977).

    בעקבות הגשת כתב האישום, הגישו העותרים לבית המשפט שדן בעניינם בקשה לקבלת החומרים הבאים:

    (-) כל כתבי האישום שהוגשו בשבע השנים האחרונות – ולחלופין בשלוש השנים האחרונות – בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל ובעבירה של קבלת דבר במרמה, במקרים של כניסה או יציאה בלתי מתועדת של אזרחים ישראליים, נושאי דרכון תקף, שלא היתה מגבלה משפטית או מניעה משפטית או אחרת לכניסתם וליציאתם מן הארץ;

    (-) תיקי החקירה המלאים לגבי כתבי אישום אלה;

    (-) נתונים מלאים ביחס לכל המקרים בשבע השנים האחרונות – ולחלופין בשלוש השנים האחרונות – בהם התקיימה יציאה או כניסה לישראל ללא הצגת דרכון; מה עלה בגורלם של מקרים אלה; וככל שלא הוגש כתב אישום לגבי מקרים אלה, מסמך מסכם הכולל "תיאור ההחלטה לסגור את התיק וליבת העובדות ששימשו בסיס להחלטת הסגירה".

    נתונים אלה נדרשים, לטענת העותרים, נוכח החשש לאכיפה בררנית בעניינם, באשר לא עלה בידיהם לאתר במאגרים המשפטיים ולו מקרה דומה אחד. לגישת העותרים, באמצעות המידע המבוקש בכוונתם להוכיח כי כעניין שבמדיניות נהגה המאשימה לסגור אירועים דומים ללא חקירה, ולמצער ללא הגשת כתבי אישום.

    עד כאן הציטוט:

    אפי נווה עורך דין. הוא לא מצא במאגרים משפטיים, אפילו מקרה אחד דומה למקרה שלו, ואותו העמידו לדין. קולטים ? והוא על פי המיתוסים והסברות, מקורב לצלחת הא ? ותיקיו נעלמים כפי נתיב.

    מה נאמר, מה נוסיף ?

    אהבתי

  68. נתיב וכל המעונין,

    שוב משאיר הלינק לנימוקי הפרקליטות, בקשר לכרייף (השופטת בפרשת אפי נווה).

    ולשים לב, היא התחייבה לרדת מכס השיפוט, ובגין כך, לא העמידו אותה לדין, על השמדת ראיות.

    הפרקליטות מודה בכך בכל פה, זה היה השיקול שלה. צריך היה להעמיד לדין על כך, אבל, הואיל והיא התחייבה לא להמשיך לעסוק בשיפוט, ירדו מהעמדה לדין כאמור.

    כאן:

    https://bit.ly/2ZpfypQ

    אהבתי

  69. למעלה משלושה חודשים חלפו מאז התחייבה שופטת השלום, אתי כרייף, לפרוש מתפקידה כשופטת תמורת סגירת התיק הפלילי נגדה בפרשת אפי נוה. למרות הזמן המשמעותי שחלף, כרייף לא התפטרה. המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שהגיע איתה להסדר של סגירת התיק תמורת התחייבותה שלא לחזור לכס השיפוט, לא פעל מאז לאכוף את התחייבותה להגיש מכתב התפטרות לשר המשפטים.
    גם הנהלת בתי המשפט לא פעלה לאכוף את ההתחייבות. למעשה, ידיה כבולות. ההנהלה לא הייתה צד להסכם בין כרייף לפרקליטות, היא לא זו שאמורה לקבל את מכתב ההתפטרות, ואין לה סמכות לאכוף את הפרישה.

    במשך למעלה משנתיים הייתה כרייף במעמד של שופטת מושעית בשל ההליך הפלילי שהתנהל נגדה. אולם לגלובס נודע כי לאחר שבמרץ 2021 התיק נגד כרייף נסגר, ההשעיה התבטלה אוטומטית ואין לנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, סמכות להמשיך את השעייתה. כעת כרייף רשמית הינה שופטת מן המניין לכל דבר עניין וממשיכה "לתפוס" תקן.

    אהבתי

  70. נתיב,

    קודם כל, אם אתה מצטט, תשים לנו פה מרחאות, או תציין שאתה מצטט ומאיפה. תשאיר גם לינק אם אפשר.

    יש פה בעיה עם הקייס הזה שלה. זוהי בעיה של סמכות וכדומה. לא פשוט. אבל, הפרקליטות כפי שציינתי, פרסה את כל העובדות, הודתה בהכל. ולא כפי שאתה הצגת, עלק תיקים נעלמים פה. תיקים באפילה עלק.

    ומה שחשוב, זה לא התקן, אלא, שהיא כבר לא שופטת בפועל, וגם לא תהיה שופטת אפשר להניח בוודאות כמעט.

    לפעמים יש בעיות סבוכות. ככה זה בחוק ומשפט. אבל, הפרקליטות חשפה הכל. בלי פשרות ממש. הכל שם בלינק.

    אהבתי

  71. ויודגש פה:

    הרבה מאוד בעיות נגרמות בגלל שיטת בחירת השופטים פה. פוליטיקאים ואחרים מעורבים בבחירת שופטים. זה אמנם כך בהרבה מקומות בעולם. עדיין, זה דבר נאלח, שאסור לו כך להתנהל לדבר.

    פוליטיקאים או בכלל, לא מעורבים בבחירת שופטים. רק שופטים ותיקים מאוד, או נשיא בית המשפט העליון, בוחרים תכל"ס שופטים. על פי קריטריונים מקצועיים. בלי קשר לשקיפות בבחירה כזו.

    שופטים משלמים להם, בשביל לא לעבוד אצל אף אחד. זה התפקיד של שופט. לא עובד אצל אף אחד. אבל, כשצריך שפוליטיקאים בשביל לבחור במישהו, העסק הופך להיות נאלח לא פעם. זה פוגע קשות באמון הציבור.

    זה אגב גם מה שקרה עם כרייף. למרות שלא עברה מבדקים, נבחרה.

    נצטט מן הלינק לפרקליטות לעי"ל ( פסקה 36):

    "לאחר שכרייף נכשלה בקורס המועמדים לשיפוט, ונקבע כי כישוריה אינם מתאימים למשרת שיפוט, היא הפצירה בנוה פעם אחר פעם, שיעשה שימוש בהשפעתו כראש לשכת עורכי הדין, כדי לוודא, שחרף כישלונה, תחליט ועדת המשנה השנייה לקדם את מועמדותה. כרייף עשתה זאת ביודעה שנוה מצוי בניגוד עניינים חריף לאור הקשר האינטימי בינהם."

    לכן, רק שופטים בוחרים שופטים. אף אחד אחר לא מתערב בדבר כזה. זוהי שערורייה ממש.

    אהבתי

  72. זאת אומרת הוועדה למנוי שופטים אישרה שופטת שנכשלה והיא התקבלה לאחר ששכבה עם ראש לשכת עוה"ד ואיש לא עמד לדין לא אנשי הוועדה למנוי שופטים ולא השופטת השוכבת ולא העו"ד המשכיב? וזה לבטח קצה הקרחון ואתה טוען שהכל כשר? ומכל החומר הלוהט בשישה הטלפונים של אפי נווה שעבר למשטרה לא נשאר זכר? אתה מאמין לזה? עורכי דין ידועים כרמאים ונוכלים חסרי מוסר. יותר בדיחות יש על עורכי דין מאשר על כל נושא אחר, וברגע שהם נטבלים לשיפוט הקדושה יורדת עליהם? זה ממש כמו להדפיס כסף בלי חובות

    אהבתי

  73. נתיב,

    איפה טענתי שהכל כשר ? אפילו ריי צ'ארלס היה רואה וקורא מה כתבתי. אני הרי ציטטתי הדבר הבלתי כשר, שעליו עכשיו אתה זועם עלק. כתבתי זאת, בין היתר, או בעיקר, לך.

    ומציע לך, לא לייצר פה סטיגמות על עורכי דין. יש בינהם גם הרבה אנשים ישרים מאוד, שעושים מלאכתם נאמנה. זה נכון שהתדמית שלהם, מאוד בעייתית. לא תמיד בצדק אבל.

    ומה שצריך לעשות כפי שכתבתי, זה ששופטים, ובלבד, ימנו אכן שופטים. ולא סתם כך קבעתי וכתבתי.

    אהבתי

  74. מנוי שופטים על ידי שופטים לא קיים בשום מדינה. זה רעיון אבסורדי. ברורה לך הסיבה מדובר על זה הרבה, אין טעם להיכנס לזה. לא השופטים קובעים את החוק אלא השלטון הנבחר.

    אהבתי

  75. אל רום,

    אתה כותב:
    "מדובר על מודל. מדובר על נורמה. וכך צריך להיות הדבר. וכפי שהסברתי, המציאות היא שעוברים תדיר על החוק, ותדיר, אנשים מועמדים לדין אבל גם.
    אבל, זה יוצר מודל. נורמה. וגם הרתעה. אתה שומע על המקרים שקרו, לא על המקרים שהיו צריכים לקרות, ובגין הרתעה לא קרו.
    אז עכשיו, מכאן ואילך, דברים ישתנו, הנורמה תהא מודגשת, ושונה. סיקור אוהד, לא שונה משום מתת אחר. ופוליטיקאים יצטרכו להיזהר, כנ"ל גופי תקשורת. זה מושחת. ולא נקבל זאת. אנשים יעמדו לדין וישלמו."

    תשובתי:

    אתה טוען שהפרקליטות בזכות תיקי נתניהו ייצרו נורמה חדשה של אי סימביוזה בין הפוליטקאים לתקשורת.
    ואני טוען:
    1) מי הסמיכם לכך? בניגוד לשנוי המודל בנושא הטרדות מיניות, הנושא של אי סימביוזה עם התקשורת הוא לא בקונסנזוס
    2) מה עם הסימביוזה בין הפרקליטות לתקשורת? מי קבע שזה פחות חשוב?
    3) בניגוד לשנוי המודל בנושא הטרדות מיניות, בנושא של תקשורת ופוליטיקאים האכיפה הסלקטיבית זועקת לשמיים. בניגוד למקרה הטרדות מיניות שבהם כל רס"ן בצבא חושש כעת לעבור את הגבול, ברור שסימביוזת תקשורת זה לא נושא בהם נורמות ישתנו לכל המערכת. הרי אף אחד לא ירדוף רס"ן בצבא אם דיבר עם עיתונאי , קיבל ראיון חיובי, ובתמורה העיתונאי קיבל הדלפה או סיור בשטח מוגבל לאורך הגבול. הרדיפה תהיה מוגבלת למי שהפרקליטות לא רוצה ביקרם.

    אהבתי

  76. מצטרפת להמלצת משה על הכתבה, בנושא ההגירה מהמזרח התיכון לאירופה, בישראל היום.

    חלקה האחרון של הכתבה:
    ————————————–
    " … לנוכח הקמתה הצפוייה של ממשלת שמאל-מרכז בגרמניה, בראשות הסוציאל-דמוקרטים, צפוייה ממשלת פולין השמרנית למצוא את עצמה מול לחץ גובר מצדו של האיחוד האירופי, גם בענייני הגירה. פולין הייתה אחת ממדינות האיחוד, שסירבו בתקיפות לקבל בשטחן מכסה של ״פליטים״ מאלו שהגיעו לאיחוד האירופי בעקבות ״משבר הפליטים״ ומדיניות פתיחת הגבולות שהנהיגה הקנצלרית היוצאת, אנגלה מרקל. כעת, נשמעת כבר ביקורת מצדם של הסוציאל-דמוקרטים במדינות האיחוד האירופי המאשימים את פולין בטיפול ״לא אנושי״ במסתננים מבלארוס ובמניעת הענקת מעמד של מבקשי מקלט מאותם מסתננים בהתאם לאמנת האיחוד האירופי בעניין. אמנה זו מחייבת את המדינה הראשונה אליה מגיעים ״מבקשי המקלט״ לקחת אחריות עליהם. כלומר, גוברים הסיכויים שפולין תחויב לקלוט ״מבקשי מקלט״ בניגוד לעמדתה המוצהרת בתמורה לקבלת כספי סיוע מהאיחוד.

    בגרמניה כבר מורגש היטב זרם המסתננים החדש ממזרח. מדינות-המחוז המזרחיות, הקרובות לגבול עם פולין, מדווחות על היווצרות מצוקת מקום במרכזים לקליטת ״מבקשי מקלט״. הממשלה הגרמנית המכהנת עדיין הציעה לפולנים לקיים פטרולים משותפים לאורך הגבול המשותף בין שתי המדינות, כדי לאתר מסתננים ורשתות מבריחים. שר הפנים הגרמני, השמרני הורסט זהופר, הבהיר שאין כל כוונה לסגור את הגבול עם פולין, אך באיזורים מסויימים הוגברה מהצד הגרמני הביקורת על המעבר בגבולות. הפולנים לא הגיבו להצעה הגרמנית בעניין הפטרולים המשותפים. בוורשה זועמים על חלקה של גרמניה בהקמת צינורות הגז מרוסיה, שהוקמו בים הבלטי ועוקפים את מסלול אספקת הגז הקודם דיבר דרך אוקראינה ופולין. הפולנים מאשימים את הגרמנים בכניעה ובהתרפסות כלפי מוסקבה. מעבר לכך, הפולנים רוצים להבטיח תחילה את חסימת הגבול שלהם עם בלארוס, בטרם יתפנו לסייע לגרמנים לפתור את בעיותיהם.

    לוקשנקו צופה בהנאה רבה בהסתבכות של האירופים בינם לבין עצמם. בסוף ספטמבר הוא האשים את האיחוד האירופי ביצירת משבר הומניטרי בחורף הקרב באיזורי הגבול של ארצו, אם ״הפליטים״ יושארו שם לקפוא ולא יוכנסו לאיחוד האירופי. המהלך המקיאווליסטי של שליט בלארוס מכוון למעשה גם נגד האופוזיציה בארצו: מאז זיוף תוצאות הבחירות לנשיאות בלארוס והחרפת צעדי הדיכוי נגד המתנגדים למשטרו בקיץ 2020, נמלטו פעילי אופוזיציה רבים למדינות שכנות החברות באיחוד האירופי – פולין והמדינות הבלטיות. חסימת הגבול מהצד האירופי, על חשבונם של האירופים, תסייע למשטר של לוקשנקו לכלוא את האופוזיציה בבלארוס ולהצר את צעדיה. האיחוד האירופי שוקל כעת הטלת סנקציות נוספות על בלארוס ועל הגורמים הקשורים למסלול הברחת המסתננים החדש – בכלל זה חברות תעופה, סוכנויות נסיעות, אך גם בכירים במשטר במינסק. אך, הזמן אינו פועל בהכרח לטובתם של האירופים והחורף כבר נמצא מעבר לפינה. עדויות של מסתננים על מצבם הקשה בצד הבלארוסי, צילומים של ״פליטים״ קופאים ודיווחים על מתים – שכבר מתחילים להצטבר, ייצרו מציאות חדשה ובעייתית מאוד."

    אהבתי

  77. נתיב,

    אף אחד לא מדבר על זה. אתה רואה סרטים תדיר, רק שאתה היחידי שצופה בהם, עורך אותם, מפיק אותם וכדומה.

    מה זה לא קיים בשום מדינה. קיים פה הרי. בוועדה לבחירת שופטים יושבים שופטים. והם בעצמם בוחרים. אלא רק שלא רק שופטים, אלא גם פוליטיקאים ונציגי לשכת עורכי הדין וכדומה. וזוהי לב הבעיה.

    וזה הרי בדיוק פותר בעיה של השחתה. נשיא או נשיאת בית משפט עליון, בסוף הדרך. אין לאיפה יותר להמשיך. לא תלויים באף אחד. זה מעצים אמון הציבור. על כך, הם הכי מקצועיים וישרים לקבוע התאמה.

    ומה זה קשור מי קובע את החוק ? זה יבוא בחוק. ואפילו כך, המחוקק מחוקק, זה נכון, אבל, כפי שהסברתי לא מעט פעמים, הפרשנות לחוק, משנה לחלוטין תדיר את החוק. אז זה לא עוזר.

    אתה בכלל כותב בדעתנות פסיכית לגמרי. אתה לא מבין כלום בכלום, ודעתן. תברור לך איזה פוזיציה יותר צנועה. מה דעתך פה ? אתה תדיר כותב דברים, שמופרכים פה כהבל הבלים, ובמקום להבין את המצב שלך, לשדד מערכות, אתה ממשיך בדעתנות מפגרת ממש.

    האם ייתכן, שזה בגלל שאתה תחת שם אנונימי. מה אכפת לך ? או שאולי, כמו הרבה מפגרים אחרים, זה מלטף להם את האגו, לנסות להראות שהם יכולים לי ?

    בוא תסביר לנו….

    ואם אתה רוצה להמשיך מכאן להתגבב איתי, שים פה השם המלא שלך. ואם לאיו, אל תטרח.

    אהבתי

  78. 3718,

    אין לזה קשר כלל למה שאתה כותב. המילה "מודל" היא רק בדוחק רב מתאימה פה.

    מה שקשור כאן, זה שזהו כבר החוק. ומזמן. החוק הן מבחינת שוחד, והן מבחינת הפרת אמונים, לא קובע מגבלות על מתת. כל מתת, גם מופשט, מהווה שוחד והפרת אמונים. זה החוק מימים ימימה. נצטט אחר כך.

    הפרקליטות לא התעסקה עם זה ממש. זה היה מתחת לרדאר. נתניהו, גילה חזירות מתועבת על פי כתב האישום, ועכשיו זה עלה מעל לרדאר.

    כך או כך, כל השנים הללו, כך היה צריך לנהוג.

    וזה טבעי בחוק ומשפט, קורה בהרבה תחומים.

    ועובדה, הלינק לעי"ל, עיריית אשקלון, כך נהגה הפרקליטות, כך קבעה השופטת, בלי שום קשר לנתניהו אגב.

    אהבתי

  79. 3718,

    נצטט מהכרעת הדין של ראש עיריית אשקלון דאז, שמעוני ( לינק לעי"ל):

    דומה שלא במקרה לא נכללת בחוק העונשין הגדרה של המונח "מתת" או הגדרה של המונח "טובת הנאה", שכן המחוקק היה ער לכך שמציאות החיים הדינמית והמשתנה תייצר התנהלויות שונות, שלאו דווקא נצפו על ידו בשעתו, שיעלו כדי התנהגות מושחתת ונפסדת של עובד ציבור בזיקה לתפקידו הציבורי, ובהתאם לתכלית העבירה, למהותה ולערכים המוגנים שעליהם נועדה לשמור, הוא ביקש לראות באותן התנהלויות ככאלה המבססות עבירה של לקיחת שוחד הראויה לתגובה מחמירה.

    בשימוש במונחים כלליים, בעלי רקמה פתוחה ובמונחי סל, ובאופן ניסוחו של הסעיף, באה לידי ביטוי התכלית של הרחבת סוגי המתת ואופני נתינתה ולקיחתה, כדי לכלול את כלל ההתנהגויות, שתכליתן להיטיב עם הלוקח בזיקה לתפקידו, במישרין או בעקיפין. 

    וכך, בהתאם לתכלית זו, נקבע בסעיף 293 לחוק העונשין שכותרתו "דרכי שוחד", הפותח במילים "אין נפקא מינה בשוחד", בניסוח ייחודי שהוא על דרך השלילה, כי טובת ההנאה שעשויה לבסס מתת אינה חייבת להיות חומרית, היא אינה מוגבלת לכסף או שווה כסף, וכפי שנקבע בהוראת סעיף 293(1) לחוק העונשין, ופורש בהרחבה בהלכה הפסוקה, המתת עשויה להתבטא גם בשירות ובכל "טובת הנאה אחרת", בין שהיא מוחשית ובין שאינה מוחשית, בין שהיא גשמית ובין שאינה ניתנת למדידה.

    בנוסף, נקבע שטובת ההנאה אינה חייבת להינתן לעובד הציבור באופן אישי. בגדר דרכי השוחד, נקבע שהשוחד יכול להינתן לאחר בשביל הלוקח או בשביל האחר, כעולה מלשונו של סעיף 293(5) סיפא לחוק העונשין, לפיו הנהנה יכול להיות אחר. במעמד של "אחר" הוכרו לדוגמא בני משפחה ומקורבים לעובד הציבור, שהמתת ניתנה להם, כשמבחינה קונספטואלית לא התעורר קושי בשל כך שהם אלה שנהנו מהמתת (ע"פ 6916/06 אטיאס נ' מדינת ישראל, ע"פ 355/88 לוי נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין לוי"), עניין אלגריסי, ע"פ 4624/15 אולמרט נ' מדינת ישראל).

    עד כאן הציטוט:

    עיניך הקוראות, שופטת המחוזי קבעה, שכך קבע המחוקק. אין הגדרה למונחים: מתת או טובת הנאה. מדובר על התנהגות, על קביעה, שמרחיבה למעשה את סוגי המתת ואופני נתינתה ולקיחתה. ואכן, בסעיף 293 לחוק העונשין, כתוב:

    "אין נפקא מינה בשוחד" לא משנה, באיזה דרך, המתת לא חייב להיות חומרי וקלאסי או מוגבל בכסף. גשמית אם לאיו. כך קבע המחוקק.

    במינוח "מודל" התכוונתי, למאמץ מוסרי, לא לקונספט. אלא, נורמה שמייצרת הטמעה חדשה, ספציפית, לא לקונספט נקוב מזה כבר בחקיקה.

    להתראות

    אהבתי

  80. שוב מדגיש:

    נורמה חדשה במובן הציבורי הדיוטי. לא מבחינת המחוקק. מבחינת המחוקק זוהי נורמה משכבר הימים. מדובר על מודעות ציבורית חדשה. מדובר על החלפת דיסקט. מדובר על יישום מעין חדשני, למה שהמחוקק מזה זמן קבע מפורשות.

    למשל, שופטים קבעו מזה זמן, שמתן קדימות בתור שלא מן המניין, על ידי עובד ציבור למקורב שלו נניח שהוא רוצה להיטיב איתו, עולה כדי השחתה, שוחד, הפרת אמונים וכדומה.

    זה לא חייב להיות מעטפות כסף. זה מזמן נקבע. אבל, בתודעה הציבורית, ואצל פוליטיקאים, לא כך הדבר לגמרי.

    עכשיו, נקווה שכך יהיה, וגם בקשר לסימביוזה בין תקשורת ועיתונות ופוליטיקאים.

    אהבתי

  81. תמריץ
    ("מה הוא עשה? הוליך את המדינה לארבע מערכות בחירות כדי להגשים מזימה להשתלט על מערכת המשפט.")

    מה גורם לך לחשוב שנתניהו הוביל למערכות הבחירות כדי להשתלט על מערכת המשפט, ולא פשוט כדי להישאר ראש ממשלה גם ללא קשר למשפט?
    אני לא טוען שהוא היה מתנגד לכך כרווח משני, אבל גם לא מוצא ראיה מספיק חזקה לכך שזה היה העיקר מבחינתו.

    לדעתי, אם המשפט לא היה מנוצל כתירוץ של כלל המחנה הנגדי לפסילת נתניהו, הוא היה מקים ממשלה יציבה עם העבודה של גבאי או פרץ או אפילו עם גנץ ללא רוטציה (וממשלת חילופין). שלא לדבר על זה שאם האפשרות הזאת הייתה קיימת גם לליברמן לא היה אינטרס להחליף צד.

    אהבתי

  82. העימותים עם גנץ נסובו סביב מערכת המשפט. אני מסכים שתמורת ביטול הרוטציה אולי היה סובל את ניסנקורן. בכל אופן זה ברור שאם היו 61 מנדטים ימניים ביבי היה מנסה לגאול את עצמו מהמשפט והיינו הולכים לעימות מטורף כנסת מול בג״ץ.

    אהבתי

  83. א. כוונתי הייתה שאם החרמת נתניהו לא הייתה הופכת לדגל של כל המחנה (בהובלת לפיד), גנץ, גבאי או ליברמן היו מצטרפים לממשלה בראשותו כבר בסבב הראשון, ואפילו לא היו היינו מעלים על דעתנו רעיון של ארבעה סבבי בחירות.

    ב. לדעתי הדחת ראש ממשלה עם כתב אישום מחשש שינצל רוב בכנסת לביטול המשפט זה רעיון קצת מוזר. אני מבין למה קשה לסמוך על שיקול דעת של אדם אחד, אבל לחשוש לשיקול דעת של נבחרי רוב הציבור? הרי לפי אותו היגיון, אם ראש ממשלה יידע שיודח עם הגשת כתב האישום, הוא עלול לנצל רוב בכנסת לעצירת חקירות שנפתחו נגדו, ולפיכך יש להדיחו כבר עם פתיחת כל חקירה.

    ג. פתרון קיצוני פחות יכול להיות לאפשר לכנסת להדיח מיידית את ראש הממשלה עם הגשת כתב האישום, כמו שהחוק מאפשר לה לאחר הרשעה בערכאה ראשונה. במאמר מוסגר אוסיף כדאי לשקול הצבעת הדחה כזאת גם אם הכנסת התפזרה להפני שהרכיבה ממשלה.

    אהבתי

  84. אם ביבי היה פתאום מגלה בסקרים 61 פלוס שיתנו לו רוב, סביר שהיה זורק את גבאי והולך לבחירות.

    לגבי ג׳ אני בעד שהכנסת תוכל להציל את ראש הממשלה מכתב אישום ורק אם תסרב לעשות זאת יודח. זה למעשה המצב הנוכחי

    אהבתי

  85. הצעתי לתת לכנסת שלוש אפשרויות – חסינות, הדחה או ניהול משפט תוך המשך הכהונה.

    אשמח אם תתייחס לנקודה שהעליתי בסעיף ב.

    אהבתי

  86. לגבי ב׳ הייתי מוכן להסכים אבל רואים במציאות איך הכול השתעבד לתמריצים של ביבי. וכן, לא הייתי מאמין שאדם אחד יכול לשלוט בגוש של כל כך הרבה מנדטים אבל עד לאחרונה כשמתחילים ניצני מרד בליכוד, השליטה של ביבי מוחלטת.

    אהבתי

  87. התגובה האחרונה שלי מאתמול לא עלתה.

    אתה חושש שראש ממשלה תחת כתב אישום ינצל את כוחו הפוליטי לשעבד את כל הקואליציה למלחמה במערכות המשפט רגע לפני שיורשע, יודח וכוחו יאבד, כפי שלהבנתך ביבי כמעט הצליח לעשות. טענתי היא שהדחה אוטומטית עם הגשת כתב אישום לא תפתור את הבעיה, אלא רק תקדים את הזמן הקריטי למלחמה באותן מערכות לתקופת החקירה.

    אהבתי

  88. אנונימי, זה ייתכן אבל זה לא בטוח כי כל עוד יש סיכוי שאפשר למנוע הגשת כתב אישום, עדיף לאמץ פוזיציה לא מתריסה. ובנוסף אני בעד לאפשר לכנסת לחסום כתבי אישום נגד ראש ממשלה (למעשה כמו המצב החוקי היום). אבל אם הכנסת בחרה לא לעשות זאת לא הגיוני שראש הממשלה ימשיך לכהן. ברור שכל תמריציו נעשים מעוותים לגמרי וביבי ערך לכך הדגמה.

    אהבתי

  89. תמריץ
    כשאתה מדבר על תמריצים מעוותים – אתה יכול לציין איזה מעשה מעוות של ביבי נגד מערכת המשפט?
    (הערה: אני חושב שביבי צריך לעוף בגלל הצביעות שלו – כשמערכת המשפט פגעה באחרים ובמחנה שלו הוא הגן על מערכת המשפט, אבל בדיבורים שלו עכשו נגד מערכת המשפט לא ראיתי משהו שהוא מעבר לביקורת נכונה שאולי נאמרת בצורה מעט חדה)

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: