אירוע דמוגרפי מכונן

דמוגרפיה דקה אחת

על פי נתוני הילודה האחרונים לאישה היהודיה הממוצעת יש כיום יותר ילדים (3 בממוצע) מאשר לאישה המוסלמית הממוצעת (2.99 בממוצע). זהו אירוע דמוגרפי מכונן עם משמעויות גדולות מבחינת תפיסת הציונות ועתידה. יהיו שימהרו להסיק שפיתרון שתי המדינות מת כי לצד היהודי כבר אין תמריץ לקדמו מתוך ביטחון בניצחון דמוגרפי עתידי. אין פלא שעיתון הארץ בפאניקה בחודשים האחרונים ומנסה לקדם קמפיין לצמצום ילודה, אבל אפילו מירב מיכאלי כבר בראש אחר.

לצד זה צריך להגיד כפי שכתבתי לא פעם – יידרשו אולי מאה שנה כדי שאפשר יהיה לספח את יו״ש עם השלכות דמוגרפיות נסבלות, גם אם הפער בין הילודה היהודית למוסלמית יישמר ואף יגדל. וגם אז עדיין לא פתרנו את סוגיית עזה.

עוד בשורה דמוגרפית משמעותית: שיעור הילודה הבדואי בנגב ירד סוף סוף מתחת לחמישה ילדים לאישה (4.92). זה עדיין אומר שבעוד שנות דור יהיו פי שניים גברים בדואים צעירים שיסתובבו בבאר שבע, ואם לא תיווצר שם תרבות של חוק וסדר, יהיו לכך השלכות.

פורסם על ידי תמריץ

פורסם

95 תגובות בנושא “אירוע דמוגרפי מכונן”

  1. נזכיר רק שוב תמריץ:

    חייבים מיתאם בין תשתית, צמיחה, משאבים וכדומה, לבין ילודה. אחרת, קטסטרופות מסוג אחר יכולות להיווצר. השארתי לינק למאמר טוב בזמנו(בפוסט הערבים לא נוהרים לתינוקיות משהו):

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001231961

    לספח את יהודה ושומרון, גם לא יקרה ולא רלבנטי כפי שציינתי למה באותו הפוסט של הערבים והתינוקיות.

    ואגב, מירב מיכאלי, בהשפעת בן זוגה עשתה מה שעשתה יצויין הדבר. היא לא הייתה ממש בראש אלמלא בן זוגה.

    נצטט אותה:

    "ככל שעבר הזמן הבנתי עד כמה ליאור רוצה את זה, ובחרתי ללכת איתו למסע הזה"

    ועוד:

    "בפעם הראשונה שליאור אמר לי בואי נעשה ילד, הייתי בטוחה שזה פאנץ'. אחרי הכול הוא סאטיריקן, ומדובר בי, וידוע שאין לי כוונה לעשות ילדים. כשהוא המשיך, חשבתי שהוא אומר את זה כי זאת דרך מקובלת בתרבות שלנו להגיד 'אני אוהב אותך'. הרבה מאוד זמן חשבתי שזה יעבור. כי בעיניי, החיים שלנו באמת היו ממש נהדרים כמו שהם. אבל ככל שעבר הזמן הבנתי עד כמה הוא רוצה את זה. הסתכלתי עליו, ואהבתי אותו. ובחרתי לחיות איתו ובחרתי ללכת איתו למסע הזה".

    כאן:

    https://www.ynet.co.il/news/article/sj2km30et

    להתראות

    אהבתי

  2. מירב מיכאלי לא נראתה עד לאחרונה כאישה כשרה שעושה רצון בעלה. הבחירה שלה בהחלט מפתיעה.
    הבעיה עם הטענות נגד גידול האוכלוסיה של אלון טל שאין להן בסיס אמפירי. הבסיס האמפירי מראה שהמקומות הטובים ביותר בעולם לחיות בהם הם מקומות צפופים, אפילו צפופים בהרבה מישראל, ובתנאי שהצפיפות מקבצת יחד אנשים שציוני הפיז"ה של ילדיהם גבוהים.

    Liked by 4 אנשים

  3. נו תמריץ, אבל אתה אומר דבר והיפוכו:

    כאשר מדברים על תשתית, מדברים בעיקר למעשה, על חינוך. אז איזה פיז"ה ? הרי על זה מדובר:

    ילודה כן. אבל, עם מיתאם תשתיתי. פה בארץ, אין מיתאם תשתיתי לדבר הזה. תקרא שוב המאמר שהשארתי. הרי אתה מרבה לכתוב על ערבים, בדואים, חרדים וכו… לא מובן. על כך צריך צמיחה. צריך שירות ציבורי כמו שצריך. בתי חולים. מערכות מים וביוב. מה לא….לא עובד. שינויי האקלים עומדים לייצר וכבר מייצרים, קטסטרופות. זה לא פשוט.

    להתראות

    אהבתי

  4. הטענות של אלון טל הן אקסטרפולציה של טענות מלתוסיאניות ישנות. הן אינן לוקחות בחשבון לא טכנולוגיה ולא תרבות. שני פרמטרים שהחיבור (הנכון) בינהם מייצר אימפקט מאוד חזק על איכות החיים.

    Liked by 1 person

  6. תמריץ,

    מסבירים לך, המשמעות של פיז"ה זה תשתית. תשתית לחינוך. מספר בתי הספר. מספר התלמידים בכל כיתה וכדומה. אז זה דבר והיפוכו מה שטענת.

    גם אם צפיפות מתיישבת בעינך, ובלבד שיש פיז"ה, עדיין, צריך תשתית לכך. צפיפות אוכלוסין, לא נסתר עם תשתית בהכרח.

    אבל, פיז"ה כאמור, משמעותה תשתית.

    להתראות

    אהבתי

  7. נשאיר שוב המאמר מגלובס לעי"ל, ערוך ונקי כאן:

    תחת הכותר:

    "למדינה צפופה במזרח התיכון דרושים אמצעי מניעה"

    כך:

    " כמה ישראלים היו בוחרים לחיות במדינה בה הצפיפות חודרת לכל תחומי החיים, שטחים פתוחים הם במחסור וחלקים גדולים של האוכלוסייה גרים במגדלים הסובלים מבעיות תחזוקה ולוקח שעות להגיע למקום עבודה? כמה ישראלים מוכנים לחיות במדינה בה התשתיות על סף קריסה ובניית בתי הספר מפגרים אחרי מספר הילדים? יש מקום כזה בעולם, או ליתר דיוק מקום כזה הולך ומתהווה. מדובר במדינת ישראל, 2048.

    אם לא יקרה משהו מפתיע ולא צפוי, בשנת המאה למדינת ישראל, תמנה האוכלוסייה בתוך גבולותיה המוכרים מעל 15 מיליון נפש (כאשר התחזית הגבוהה מדברת על 17 מיליון בני אדם). כדי לתרגם תחזית זו למונחים שניתנים להבנה, בתוך שלושים שנה תהיה קיימת "עוד מדינה" בסדרי הגודל של מדינת ישראל של היום, אשר תתחלק עם התושבים הקיימים במרחב הפיזי, התשתיות, בתי הספר, בתי החולים, המים ומקומות המגורים.

    מאז 1948 ועד היום אוכלוסיית ישראל גדלה פי עשרה, והיא ממשיכה לצמוח בקצב של 2% לשנה. אם המגמה תימשך, מדינת ישראל תהיה הצפופה ביותר מבין המדינות המפותחות לקראת אמצע המאה הנוכחית. על התוצאות הצפויות מהתפתחות זו מזהיר הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה, המאגד בתוכו קבוצה של חוקרים בכירים בתחומי הדמוגרפיה, התכנון והחברה. הפורום שם לו למטרה לעורר "דיון חופשי, מעמיק ונטול עכבות בנושא הגידול המהיר באוכלוסיית ישראל, והשלכותיו על עתיד המדינה". הפורום מודה שהנושא נחשב עד היום לטאבו, אך לדעתו צריך להעלותו לראש סדר היום הציבורי.

    יושב הראש המשותף של הפורום הוא פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית, באוניברסיטת תל-אביב. טל מאמין שישראל לבחור בין כמות החיים לאיכות החיים. עם זאת, הוא מודה כי מבחינות רבות הדיון על 2048 הסתיים לו עוד לפני שהתחיל, שכן הסיכוי לעצור את התהליך הוא קטן לאור הזמן שלוקח לשינוי במדיניות להשפיע. מה שעומד על הפרק הוא המשך קצב הילודה הנוכחי, שמתורגם להכפלת האוכלוסייה כל שלושה עשורים.

    המשמעות של המשך המצב הקיים היא איום ישיר על הקיימות של הסביבה בישראל, לחץ מתמיד על המשאבים של המדינה ומשבר מובטח בתשתיות הלאומיות. לדברי טל, התרחבות האוכלוסייה בקצב הנוכחי תביא למצב בו מינים רבים של בעלי חיים ייעלמו, בגלל ההתפשטות של האוכלוסייה. בתוך הערים עצמן, ובמיוחד במטרופולין, תשתיות שלמות יקרסו. "אולי אנשים רוצים להגיע למצב של נסיעה של שעות כדי להגיע לעבודה, כפי שקורה היום בלאגוס, ניגריה". לאגוס נחשבת לעיר עם בעיית הפקקים החמורה ביותר בעולם, אך המטרופולין של גוש דן עלול להתחרות על התואר לקראת העשור השביעי של המאה, אם קצב הגידול הטבעי יימשך.

    המכשול העיקרי: הממשלה

    באופן לא מפתיע, המכשול העיקרי לקידום הדיון על סוגיית הילודה היא ממשלת ישראל, אשר איננה מתייחסת לסוגיה וממשיכה לתמוך במשפחות גדולות, גם מתוך האילוץ הפוליטי המתחייב מהשתתפות המפלגות הדתיות בקואליציה. מהצד השני ניצבים מומחים ואנשי אקדמיה רבים, אשר מזהירים את ממשלת ישראל מפני ההשלכות של המשך קצב הילודה הנוכחי.

    לדברי טל, האפשרות היחידה כיום למנוע אסון סביבתי וחברתי היא נקיטת צעדים שיביאו באופן מהיר לירידה משמעותית בקצב הריבוי הטבעי. לדבריו, הדרך לעשות זאת היא להביא לשינוי יסודי במדיניות הקצבאות והתמריצים הכלכליים שהממשלה מספקת למשפחות. טל מדגיש כי במרכזו של אותו שינוי אמורה להופיע הצהרה ברורה של הממשלה לפיה היא תסייע למשפחות של עד שני ילדים. משפחות אשר יעדיפו להוליד ילדים נוספים יצטרכו להסתדר בלי סיוע ממשלתי מעבר למה שסופק לשני הילדים הראשונים. במקביל, יש להתייחס גם למגזרים אחרים, כמו המגזר הבדואי, בו גברים יכולים לשאת מספר נשים. טל מדגיש שמדובר בבעיה חברתית ואנושית, וצריך לטפל בה, ולא רק בהקשר של ילודה.

    טל מציין כי הניסיון של מדינות אחרות מלמד שמשפחות מגיבות במהירות יחסית לשינויים במבנה התמריצים, תוך ירידה בשיעורי הילודה. קצב הילודה של משפחות יהודיות לא חרדיות דומה למה שניתן למצוא במדינות מפותחות. כאשר בין המשפחות היהודיות הפריון של משפחות מזרחיות הלך והשתווה לפריון של משפחות אשכנזיות. היוצא מן הכלל הן המשפחות החרדיות, עם משפחות של 6 ילדים ויותר. "אין לשכוח שבעבר בישראל, עד 1977, גודל המשפחות של המשפחות החרדיות היה הרבה יותר קטן ממה שקיים היום. רק כאשר התמריצים והקצבאות החלו לזרום, המצב השתנה". אך לא רק המשפחות החרדיות צריכות לשנות את התנהגותן.

    בעוד שטל מתייחס למדיניות ילודה כוללת, יש מי מנסה למצוא דרך חלופית להתמודדות עם הסוגיות של הכפלת האוכלוסייה, גם אם שני הצדדים מסכימים שמדובר באיום כלכלי, סביבתי וחברתי. הוויכוח, אם ניתן לכנות כך הבדלים בדגשים בין חוקרים שונים, הוא באופן שבו מתמודדים עם הסוגיה. האם קיים פתרון טכנולוגי שיוכל להפחית את התוצאות השליליות של הצפיפות מאסון אקולוגי לבעיה אותה ניתן לנהל? ד"ר אופירה אילון, ראש תחום הסביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון, מסכימה עם התחזיות של פרופ' טל, אך מנסה לבחון דרכים להתמודד עם ההשלכות של גידול האוכלוסייה.

    לדבריה, חלק מהבעיה הוא היעדר מדיניות כוללת ברמת התכנון. נכון שקיימת תוכנית תכנון ארצית, אך לעתים קרובות אין דיאלוג ישיר בין התוכנית הארצית לבין תוכניות מקומיות, ובדרך כלל הוועדות המקומיות אינן עוסקות בתכנון כולל. אילון מדגישה שכדי להתמודד עם ההשלכות של הכפלת האוכלוסייה צריך, כבר עתה, לחשוב על גוף תכנוני שייקח על עצמו את האחריות של התכנון הכולל לטווח הארוך. המועמדים הטבעיים למשימה כזו הן רשות התכנון והמועצה הלאומית לכלכלה, אך כיום הן לא מתייחסות להיבטים תכנוניים לטווח ארוך. רשות התכנון, אשר עברה למשרד האוצר ממשרד הפנים, פועלת על פי עדיפויות שמוכתבות על פי מדיניות המשרד, ואילו המועצה עוסקת בנושאים אחרים.

    להעתיק מודלים ממקומות אחרים

    לדברי אילון, אילו היה קיים גורם תכנוני עליון ניתן היה למצוא מענה טכנולוגי לחלק גדול מהסוגיות. כך למשל, ניתן לחשב את כמויות המים המותפלים והאנרגיה ממקורות שונים, דלקים ואנרגיה מתחדשת, שיידרשו כדי לתת מענה לביקושים הצפויים בעוד עשר, עשרים ושלושים שנה. עם זאת מענה טכנולוגי כזה הוא חלקי, שכן הוא מתייחס למשאבים שניתן לייצר, אך קרקע לא ניתן לייצר לכאורה, וזה עלול להיות הגורם שיכשיל כל ניסיון להתאמת הסביבה לגידול באוכלוסייה.

    לדברי אילון, התשובה לכך היא העתקת מודלים שכבר קיימים במקומות אחרים. אפשרות אחת היא "מודל טורונטו". מתחת למרכז הפיננסי של העיר הקנדית משתרעים 30 קילומטר רבועים של חנויות, מרכזים מסחריים ומרכזים עסקיים. מדובר במרכז הכולל למעלה מ-1,200 חנויות, בתי קפה ומרכזי בילוי. העיר התחתית בטורונטו מקושרת לתחנות רכבת, לבתי מלון ולמרכזי הפיננסי שמעליו. כך קל יותר להתמודד עם בעיות הקשורות למזג אוויר, ובדרך זו ניתן לשחרר מקורות קרקע מעל פני אדמה לשימושים אחרים. יתכן ובמטרופולין העירוני הישראלי לא תהיה ברירה אלא ללכת לדרך הזו.

    המודל השני הוא בניית איים מלאכותיים, בהם ישוכנו בעיקר תשתיות, לרבות תחנות כוח, נמל תעופה, מכלים לגזים ודלק. רשות תכנון לטווח ארוך, אילו הייתה קיימת, הייתה חייבת לקבוע האם קיימת היתכנות למודל כזה בישראל, היכן למקם את האיים האלה, ומה הדרך היעילה לבנות אותם.

    האם ניתן בכלל לתכנן בישראל לטווח ארוך? התשובה של אילון היא חיובית. למרות זאת, מי שמתייחס לסוגיה חייב גם להסתכל על הסביבה המוסדית ויכולות של גופים ממשלתיים שונים. לשם כך ניתן להתייחס לדוגמה אחת, אשר מלמדת על המגבלות הקיימות. במציאות הקיימת גם אם היה קם גורם אשר לוקח על עצמו את סוגיית התכנון הכולל, ספק אם הוא היה יכול לפעול בצורה היעילה ביותר בשנים הקרובות. כדי לבצע תכנון כולל יש צורך במסד נתונים מקיף ומעודכן, ובמעט כל המדינות המתועשות אותו מאגר נתונים מתבסס על מפקדי אוכלוסין אשר מתקיימים מדי עשר שנים. אלא שבישראל כמו בישראל, הנתונים הזמינים היום הם של מפקד האוכלוסין של שנת 2008. מפקד חדש, אשר היה צריך להתקיים השנה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), נדחה. בינתיים צריך להסתפק בנתונים דמוגרפיים חלקיים, בנתוני הביטוח הלאומי, ובנתונים מסקרים תקופתיים של הלמ"ס.

    קשה להעריך מה תהיה התוצאה של ירידה בפריון על הצמיחה הכלכלית. על פי הערכות ה-OECD, ללא שינוי של ממש בדמוגרפיה, הצמיחה לטווח ארוך של המשק תיפגע בטווח הארוך. אם מביאים בחשבון את הכניסה של טכנולוגיות של בינה מלאכותית באופן מסיבי בעשור הקרוב, שיעור האבטלה אמור לעלות באופן משמעותי. עם זאת, יש לאוכלוסייה צעירה יתרון כאשר בכל הקשור לצמיחה הכלכלית."

    אהבתי

  8. ואגב תמריץ, מה זה אישה כשרה שעושה כרצון בעלה כפי מה שכתבת על מירב מיכאלי ? היא לא עשתה את רצונו. היא שיקללה ואיזנה בין הרצון שלה, לבין הרצון שלו. זוהי משמעות חיי שיתוף, או שיתוף בין בני זוג.

    ובכלל, אישה שעושה כרצון בעלה, אז היא אישה כשרה ? ואם לאיו, אז היא טמאה אולי, או לא כשירה? תמהני, למה התכוונת בדיוק אם יורשה לי לפה…..

    אולי אתה מבלבל בין כשר/ כשרות, וכשירות אגב. אבל, בכל מקרה, תמוה ולא רלבנטי כלל. כשר זה יותר בהקשר תיאולוגי או בקשר לאידיאולוגיה סובייקטיבית. כשירות, יותר אינסטרומנטלי הדבר, זה על פי פרמטרים אובייקטיבים, כשירותו של אדם, כללית, ובקשר לביצוע תפקיד או מטלה מסויימים נניח.

    Liked by 1 person

  10. מדהים איך בני דת ה PC נלחצים מנושא הילודה היהודית.
    אחרי מה שקרה במאה שעברה, ולאור גודלו הזניח של העם היהודי,מטריד אותי מאד שדורשים דווקא מיהודים לצמצם ילודה. תרמנו כבר את חלקנו בנושא.

    ישר כוח לחרדים שמצליחים לנתק עצמם מהשפעה זאת, ואפילו מצליחים להשפיע על הציבור הכללי היהודי.

    כאשר יענוהו, כן ירבה וכן יפרוץ…

    Liked by 4 אנשים

  12. כנראה שאף שופט עדיין לא ציטט מקור זה באחד מעשרות אלפי עמודי פסקי דין שפורסמו עד היום 🙂

    אהבתי

  14. תמריץ כתב: "הבסיס האמפירי מראה שהמקומות הטובים ביותר בעולם לחיות בהם הם מקומות צפופים, אפילו צפופים בהרבה מישראל, ובתנאי שהצפיפות מקבצת יחד אנשים שציוני הפיז"ה של ילדיהם גבוהים." גם לזה יש מקור בחז"ל : כינוס לרשעים רע להם ורע לעולם לצדיקים נאה להם ונאה לעולם

    Liked by 3 אנשים

  15. תמריץ,
    התייחסת, בחישוב הדמוגרפיה העתידית, גם בגיל הלידה הממוצעת של יהודיות ושל מוסלמיות?

    אהבתי

  17. אגב יש נקודה מתמטית שמעטים מבינים. אם שיעור הילודה של המוסלמיות יירד מתחת לשיעור התחלופה (ואנחנו רחוקים כמובן עדיין ממצב זה אבל בלבנון ובטוניסיה כבר קרה), אז הגיל המוקדם של הלידה יהיה בעוכרי הדמוגרפיה כי תהליך צמצום האוכלוסיה יתנהל מהר יותר מאשר בקרב אוכלוסיה מערבית שבה נשים יולדות בגיל 40.

    אהבתי

  18. תמריץ,

    אבל מסבירים לך, שהיא לא עשתה את רצון בעלה. היא שיקללה ואיזנה בין הרצון שלה, לבין הרצון שלו. זה נקרא שיתוף. שיתוף בין בני זוג.

    מן הטקסט שצוטטתי, מיד אפשר לזהות זאת, מעבר לרקע הזהותי האישי שלה.

    להתראות

    אהבתי

  19. אוף טופיק, אבל חשוב

    בעיקר על תפקיד גרמניה / האיחוד האירופי (למעט המדינות המזרח אירופיות שלפיד טורח להרע את יחסנו עמן) באזורנו.

    בשולים, ראש הממשלה העתידי לפיד ממשיך, בדרך אחרת, את טענתו שאנטישמיות כוללת גם את השנאה בין קבוצת ההוטו לקבוצת הטוטסי)
    —————————————–

    " … ראש הממשלה נפתלי בנט שביקש לשבח את אנגלה מרקל במהלך ביקורה בישראל, אמר לה בישיבת הממשלה החגיגית: "את, הקנצלרית, משמשת מזה שנים כמצפן המוסרי של יבשת אירופה כולה ומתווה קו בלתי מתפשר של תמיכה בישראל".

    אשת התקשורת עירית לינור ביקשה להזכיר לבנט כי בשנות שלטונה של מרקל הגדילה גרמניה את הסיוע לאונר"א מ-3 מיליון יורו בשנה ל-170 מיליון יורו. כמו כן, גרמניה היא המממנת העיקרית של ארגוני שמאל קיצוני כמו בצלם, עדאלה, שוברים שתיקה וזוכרות.

    "גרמניה מצביעה נגד ישראל באו"ם ובאיחוד האירופי, ובמעשיה דוחפת להפיכת המדינה היהודית למדינת כל אזרחיה", כתבה לינור בפייסבוק. "גרמניה מעוניינת מאוד לחדש את הסחר עם איראן ולכן התנגדה לפרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין".

    לדברי לינור, תכניותיה הגלויות של איראן להשמיד את ישראל לא מטרידות את המצפן המוסרי של אירופה יותר מדי. "אירופה אף פעם לא השתגעה על יהודים, אבל בלי החזון, המרץ ויכולת הארגון של גרמניה – לא היה נכחד שליש מהעם היהודי.

    "יש מי שחש בנוח עם הנרטיב שעל פיו גרמניה נחטפה על ידי קבוצת נאצים, גידול פרא, ונאנסה לבצע את כל זוועות מלחמת העולם השניה, ושואת היהודים בראשם. על פי הנרטיב הזה הגרמנים פיתחו מצפון, ואפילו מצפן, ועכשיו הם אנשים שונים לחלוטין. הם למדו מהניסיון, עברו השתלת אישיות ועכשיו הם לא אנטישמים בכלל".

    לינור הוסיפה: "ויש כאלה שסבורים שהגרמנים לא התחילו להיות נאצים בשנת 1933 ולא הפסיקו בשנת 1945. הם פשוט הפסידו במלחמה. המצפן שלהם עדיין מכוון לאותו מקום בדיוק, רק שהפעם מלחמת השמד ביהודים לא תתרחש על אדמת אירופה. גרמניה פשוט תעזור להעביר אותה לכאן"."

    Liked by 2 אנשים

  20. אני לא מאמין בקונספירציות, גם לא בכך שהגרמנים חותרים באיזו דרך להשמדת היהודים. האידיאולוגיה הנאצית הייתה הפוכה כליל לזו הנוכחית ששולטת בגרמניה שהיא מעין ריאקציה אליה.

    אהבתי

  21. לפני תחילת החגיגות על היפוך מגמות הילודה – שתי בעיות :

    א. הפער בין 3.0 ילדים לבין 2.9 ילדים קטן מדי לטעמי.
    במהלך מאה השנים, אותן נגזר עלינו לחכות בכדי להנות מפירות פער זה, המגמות תוכלנה להשתנות, ואפילו להתהפך, פעמים רבות.

    ידוע, לדוגמא, שקיים תהליך איסלמיזציה דתית בקרב ערביי ישראל (ובעיקר הבדווים בנגב) – אך עדין לא ברור איך הוא ישפיע על הילודה הערבית העתידית.
    לא ברור גם כיצד העלויות התופחות של גידול ילדים ומגמת ההתכנסות של המגזר היהודי מהפריפריה אל לערי המרכז (בעלות הדיור המאוד יקר)ישפיעו על הילודה היהודית העתידית.

    ———————–

    ב. מעט קשה לסמוך על סטטיסטיקות המאזן הדמוגרפי באזורנו – כאשר מספר היהודים ידוע ברמת דיוק מאוד גבוהה אך מספר הלא – יהודים מבוסס על השערות.
    השערות שידוע מראש שהן מוטות כלפי מטה.

    1 – כל ילדיהן של נשים מירדן, מעזה וממצרים, שחותנו עם ערבים / בדווים בעלי תעודת זהות ישראלית, מוכרים כאזרחי ישראל.
    לא נראים באופק מאמצים משמעותים להפסקת התופעה.

    2. גנץ סיכם עם אבו מאזן על הכרה, כאזרחים חוקיים של הרשות הפלסטינית, באלפי *חמולות* שהגיעו ליו'ש מירדן, מעירק ומסוריה. מה שיותר מאשר מקזז את מגמת ההגירה מהרשות הפלסטינית למדינות אחרות. מסתבר שהשליטה של ישראל על מעברי הירדן, למניעת פלישה דמוגרפית ממדינות ערב, אינה באמת אפקטיבית לבלימת הזרם.
    לצערי, הדרך משטחי A +B אל שטחי C ומהם אל שטחי ישראל – כבר די קצרה וקלה.
    גם חוק האזרחות והכרה ב"איחוד משפחות" בין בעלי האזרחות הישראלית לבין "מועדים לטרור" – תלוי על בלימה.

    3. מסתננים לא חוקיים, ובעלי רשיון עבודה שפג תוקפו, מביאים ילדים לעולם בהנחה שבבוא היום כל הילדים שנולדו בארץ וחונכו בה – יהפכו לאזרחים. אזרחים שהוריהם יהנו מרשיון עבודה ומחסינות מפני גירוש לכל ימי חייהם. כיום אפילו הותר להם להטיס ממדינתם אל ישראל את בת זוגם יחד עם כל ילדיה.

    Liked by 2 אנשים

  22. קמיליה, אני מאמין שהדמוגרפיה החרדית תקבור את כל המגמות שציינת. יהיו שזה יגידו שזה מעודד, יהיו שיגידו שזה ממש לא. יש דרך חינוך של ילדים שעובדת להם ומשמרת ילודה גבוהה, וזו מכונה משומנת שהפיקה את כל הלקחים מקריסת האמונה במזרח אירופה לפני השואה. ביום שבו אראה שהגידול במצביעים ליהדות התורה נופל מקצב של 3.5% בשנה אשנה את דעתי.

    אהבתי

  23. לתמריץ,
    כתבת:
    "אני לא מאמין בקונספירציות, גם לא בכך שהגרמנים חותרים באיזו דרך להשמדת היהודים. האידיאולוגיה הנאצית הייתה הפוכה כליל לזו הנוכחית ששולטת בגרמניה שהיא מעין ריאקציה אליה."
    ————————-

    גם אני מניחה שרובם המכריע של הגרמנים כבר לא חולמים על השמדת הגזע היהודי.
    אבל איני מסוגלת להניח שההשקעה האדירה שלהם דווקא בארגונים ובעמותות פרו-פלסטינים / אנטי מדינת הלאום של העם היהודי – היא מקרית. התעלמות מהעובדות, שרק את חלקן לינור הזכירה בפוסט שהבאתי, גובלת (לתפיסתי) בהדחקה ו/או בתמימות מסוכנת.

    אני משוכנעת שגרמנים רבים (כמו גם אירופאים רבים אחרים) מחזיקים בעמדות אנטישמיות. למרות שברור שבתקופתנו כבר /עדין לא מקובל חברתית להודות בכך בפומבי.
    אבל הם יפתחו המוני בקבוקי שמפניה אם / כאשר תקרוס מדינת הלאום היחידה של העם היהודי או כשתתחיל בה מלחמת אזרחים בין היהודים לערבים.

    יחד עם זאת, אני מאמינה שאנג'לה מרקל, אישית, אינה אנטישמית. יש לה יותר מדי התבטאויות כנגד אנטישמיות. אבל הקנצלרית הזו לא רצתה ו/או לא יכלה להילחם בכל המוני הפרו – מוסלמים, הפרו- פלסטינים והפרו – איראנים. היא איפשרה להם חופש פעולה מלא.

    Liked by 1 person

  24. לתמריץ,
    כתבת: " … אני מאמין שהדמוגרפיה החרדית תקבור את כל המגמות שציינת. …"
    ———————–
    אני מניחה כמוך – כל עוד מדובר רק במגמות תוך ישראליות בגבולות הקו הירוק.
    אבל לא אם תתאפשר כניסת זרם של עשרות אלפי / מאות אלפי איש מהמוני המדינות הערביות הכושלות (ומרובות האוכלוסין) שסביבנו ו/או מהמוני המדינות האפריקאיות הכושלות.

    Liked by 1 person

  25. כתבת: "אגב יש נקודה מתמטית שמעטים מבינים. אם שיעור הילודה של המוסלמיות יירד מתחת לשיעור התחלופה … , אז הגיל המוקדם של הלידה יהיה בעוכרי הדמוגרפיה כי תהליך צמצום האוכלוסיה יתנהל מהר יותר מאשר בקרב אוכלוסיה מערבית שבה נשים יולדות בגיל 40."
    למיטב הבנתי זה נכון רק אם "מעלימים" (במודל תיאורטי) את הדור הקודם בכל פעם שמייצרים את הדור הבא. במקרה זה אכן דעיכת גדלה עם התקצרות משך הדור. במקרה הנוכחי הדור הקודם לא נעלם, אז המשחק הוא על סכימה מהירה מול סכימה איטית של אותם הגדלים, מה שנותן יתרון להוספה המוקדמת של הדור (הצלחת לייצר יותר אנשים לפני שהדור הקודם הלך לעולמו).

    Liked by 2 אנשים

  27. תודה א, הערה חכמה. זה אכן נושא שמתעתע קצת לחשוב עליו. מצד אחד הדעיכה מהירה כשהדורות קצרים. מצד שני העובדה שיש כמה דורות שחיים בבת אחת הופכת את האוכלוסיה ההתחלתית לגדולה יותר.

    אהבתי

  28. תמריץ,
    לא הבנתי למה ילודה מוקדמת גורמת לדעיכת אוכלוסיה מהירה יותר. כל עוד היולדת הולכת לעולמה בגיל 80, מה זה משנה לקצב הדעיכה האם ילדה בגיל 20 או בגיל 40? ההבדל מתבטא רק בגודל האוכלוסיה שקיימת בעת ובעונה אחת. נניח לצורך הדוגמה שלכל אישה 2 ילדים בדיוק, אזי:
    באוכלוסיה א – יולדים בגיל 20 – יחיו 4 דורות במקביל ולכן תישמר שם יציבות של גדול דור כפול 4.
    באוכלוסיה ב – יולדים בגיל 40 – יחיו 2 דורות במקביל ולכן שם גודל האוכלוסיה יהיה גודל דור כפול 2.
    שתי האוכלוסיות אינו גדלות ואינן דועכות.
    הלא כך?

    אהבתי

  29. רינגו, בדוגמה שלך יש שני ילדים לאישה. אבל בכל מדינה מפותחת (פרט לאחת ויחידה נדירה ומוזרה) האישה הממוצעת יולדת בערך ילד וחצי אם לא פחות. לכן קצב חילוף מהיר של דורות משמעותו דעיכה מהירה באוכלוסיה.
    עם זאת, כפי שהעיר א למעלה, עדיין יש משמעות לכך שבנקודת הפתיחה האוכלוסיה מורכבת מיותר דורות ולכן אמנם תדעך מהר יותר אבל מנקודת פתיחה גבוהה יותר.

    אהבתי

  30. אוף טופיק: האם יש בעיות בחיסון הבוסטר (החיסון השלישי)?
    אני שומע על צעירים שחוסנו והיו להם תופעות לואי קשות. אני לא שומע על מבוגרים שהיו להם תופעות לואי.
    שמעתי טענה שמי שיש לו כבר נוגדנים גדולים סיכוייו לסבול מתופעות לואי קשות ומי שאין לו נוגדנים בדרך כלל לא יסבול. הנוגדנים מתמעטים מהר אצל המבוגרים אבל אצל הצעירים הם מחזיקים מעמד זמן רב.
    יש לי שאלה: מדוע לא עושים בדיקת נוגדנים (בדיקה סרואולוגית) לפני החיסון? הרי אם יש כבר נוגדנים אין צורך בחיסון השלישי.
    לא שמעתי על מישהו שנגרם לו נזק בלתי הפיך מהחיסון אבל לך תדע. אם יש תופעות לואי קשות יתכן שלחלק וגם יגרם נזק בלתי הפיך.
    חוץ מזה עד כמה שידוע לי ה-FDA לא אישר את החיסון השלישי לצעירים.

    אהבתי

  31. אני לא שמעתי שהחיסון השלישי קשה מהשני. לגבי בדיקה סרולוגית רק מעטים יגלו שהם חסינים מספיק. אנשים חושבים שאם יצא להם בבדיקת אבוט 1000 או 2000 והסף זה 50-150 אז הם חסינים. אבל זו בדיקה שבמיטבה אפשר להגיע גם למעל 5000 ולמעל 10,000.

    אהבתי

  32. תמריץ,
    המנגנון החרדי המופלא תלוי בקיומה מעטפת חילונית מודרנית שתגן עליו ותזין אותו. אם המעטפת הזו תקרוס כל המנגנון יעלם.

    Liked by 1 person

  33. בינתיים גם קריסת המעטפת לא נראית באופק. משהו מטורף ומכונן קורה בעשור האחרון גם להייטק הישראלי. נראה שישראל תופסת את המקום בעולם שתמיד ציפו שהמוח היהודי יכול לתפוס. וזה אומר שלמדינה יש המון כסף.

    Liked by 1 person

  34. מירב מיכאלי לא נראתה עד לאחרונה כאישה כשרה שעושה רצון בעלה. הבחירה שלה בהחלט מפתיעה.
    מירב מיכאלי השתמשה בבעלה כתרוץ, כפי שכל פולטיקאי שמגיע לשלטון ומתנהל הפוך ממה שהבטיח יעשה, היא גילתה שההורמונים שלה רוצים משהו אחר ממה שהיא הציגה את עצמה, אז היא תולה את האחריות בבעלה. מפתיע שאתם לא מבינים את זה מיד.

    הבעיה עם הטענות נגד גידול האוכלוסיה של אלון טל שאין להן בסיס אמפירי. הבסיס האמפירי מראה שהמקומות הטובים ביותר בעולם לחיות בהם הם מקומות צפופים, אפילו צפופים בהרבה מישראל, ובתנאי שהצפיפות מקבצת יחד אנשים שציוני הפיז"ה של ילדיהם גבוהים.

    מקומות צפופים מישראל עם ציוני פיזה גבוהים לא מגיעים מהאוויר, הם לא קיימים באפריקה, הם יתכנו במקומות עשירים בהם הממשלה משקיעה. בסינגפור 81 מהאוכלוסיה גרים בדירות של המדינה, זה משהו ברמה של בית כלא סן קוןאנטין, סלאמס, מעברות. אם ביקרת בסינגפור פשוט לא הגעת לשם. שבריר של האוכלוסיה שם עושה כסף טוב ויכול לשלוח את הילדים לבתי ספר יוקרתיים אבל הרוב חיים מהיד לפה, אם הילדים מצליחים זה מכיון שמערכת החינוך מאפשרת. בארץ אין חינוך ואין מודעות חברתית. המדינה פה כנראה עשירה אבל לא משקיעה את הכסף בתשתיות חינוך.

    Liked by 1 person

  35. תמריץ,
    מקבל את החישוב המתמטי הטהור אבל לא רואה איך הוא משנה במציאות. אפילו אם נניח קצב ילודה של 1 ילד לאישה, ונניח תוחלת חיים של 80 שנה, הרי שאוכלוסיה א׳ עם גיל ילודה 20 צפויה להיות גדולה יותר מאשר אוכלוסיה ב׳ עם גיל ילודה 40 במשך 100 השנים הבאות – כלומר עד שדור הילדים הראשון של אוכלוסיה א׳ ימות, בעוד הדור הראשון של אוכלוסיה ב׳ עדיין יחיה.

    Liked by 1 person

  36. לגבי נושא גידול האוכלוסיה עקב ריבוי טבעי, שני הנושאים הבאים חשובים:
    1) גיל ממוצע של היולדת
    2) תוחלת חיים

    בשתי מדינות עם 3 ילדים בממוצע למשפחה , ברור שמדינה בה גיל היולדת הממוצע נמוך יותר, האוכלוסיה תגדל מהר יותר (כי השעון ירוץ מהר יותר במונחי דורות. דור יהיה קצר יותר).

    כמו כן, גם תוחלת החיים משפיעה על גידול האוכלוסיה. במדינה בה תוחלת החיים גדולה וגדלה, הדורות המבוגרים נעלמים לאט יותר, וזה בעצם מגדיל האוכלוסיה.

    Liked by 3 אנשים

  37. פינת הטרלול הישראלי
    עובדים בגוגל ואמזון מתאחדים נגד פרויקט נימבוס: "יפגע בפלסטינים"
    90 עובדים מגוגל ו-300 מאמזון חתמו על מכתב בו הם קוראים להנהלות לסגת ממעורבותן בפרויקט במסגרתו יעברו צה"ל והממשלה לתשתיות ענן • שתי החברות זכו במכרז להובלת הפרויקט באפריל האחרון
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001387110#utm_source=Apps&utm_medium=SharedTo

    אהבתי

  39. כמובן שדמוגרפיה היא לא רק ילודה. אפשר לדמיין הרבה תרחישים עתידים הגיונים וכנראה לטעות בכולם: אם הדור השני של המוסלמים באירופה יכנס לפוליטיקה ויבצע צעדים שיהיו לא נעימים ליהודים שמה, תהיה עליה גדולה של יהודים מאירופה לישראל.
    באותה מידה של סבירות אם הדור השני של המוסלמים בממשלה הישראלית יאפשר איחוד משפחות הומניטרי תהיה עליה גדולה של פלסטינים מאירופה. בשני המקרים, ממש כפי שארע בעליה הרוסית השנייה, יהיו הרבה מאד קרובי משפחה שישנו את הדמוגרפיה.
    ברגע שהבדויים יצרו רצף טריטוריאלי בן עזה לגדה הם יקימו דה פרטו מדינה חדשה עם דרישות ריבוניות בשטח.
    אם בית המשפט העליון יחליט שמסיבות הומניטריות בלה בלה כל חישובי הילודה חסרי ערך.

    Liked by 2 אנשים

  41. מסכים לדברי שנרב מלבד לטענתו שהחרדים רוצים להכחיד את המפעל הציוני. זה לא נכון. הם לא מזדהים בגלוי אבל לא מנסים להכחיד.

    הבסיס המדעי של טיעוני התפוצצות האוכלוסין בישראל כל-כך פשטנים, שכנראה צריך פיזיקאי העוסק במערכות מורכבות ודינמיות בשביל לפוצץ את הבלון הזה. לא שהוא עושה זאת ברמת הטיעונים, אבל הוא מכנה אותם מדעי החרטא.

    Liked by 1 person

  43. המאמר של שנרב אכן שובה לב ומעורר אהדה.

    אבל יש מקום לחשד במשהו מפוקפק במסקנה אליה הגיע.

    מסקנה שאינה מתיישבת עם ההערכות האינטואיטיביות שלי על קיום יחס חליפין, אם כי לא מאוד גבוה, בין מספר ילדים לבין איכותם.

    הבעייה היא כנראה בבחירות שביצעו החוקרים ל"אינדיקטורים ארוכי הטווח" ל"איכות הילדים".

    שנרב מציין:

    1. הצלחה בלימודים (סיום בית ספר, לימודים גבוהים, תעודת בגרות)
    ———————————–
    כללית קריטריון ההשכלה מאוד מקובל עלי.
    השאלה היא האם הם החשיבו לימודים בישיבה או בכולל כלימודי תיכון וכלימודים גבוהים.
    לתפיסתי תלמידי כוללים הם בורים ועמי ארצות, שהשכלתם שקולה (לכל היותר) לבוגרי בי'ס עממי.

    2. "עבודה יציבה"
    —————————-
    קריטריון בעייתי.
    מצד אחד ברור שעדיף אדם העובד ביציבות על מובטל לתקופות ארוכות.
    אבל הוא מקנה עדיפות לשכיר במועצה מקומית או בכל גוף ממשלתי / ציבורי אחר על פני שכיר בחברה פרטית. על אחת כמה וכמה שהוא מעדיף שכירים על עצמאיים.
    על אחת כמה וכמה וכמה על פני יזמים שהחליטו להקים חברת סטארט-אפ (כאשר ידוע מראש שרוב הסטארטפים לא מצליחים לשרוד יותר משנה – שנתיים).

    אני חושדת שקריטריון זה יוצר העדפה בנקודות איכות לחרדים ולערבים על פני חילונים ודתים לאומים (להם לרוב פחות ילדים) .

    3. "משכורת טובה"
    —————————-
    מקובל.
    אם כי בהמשך לסעיף הקודם – הייתי מעדיפה התייחסות ל"הכנסה" ולא למשכורת, אבל מילא.

    4. "נישואין"
    ——————-
    בהחלט מקובל עלי הקריטריון של זוגיות יציבה ארוכת טווח.
    השאלה היא האם בני זוג החיים יחד שנים ארוכות, ללא חופה וקידושים (בין אם מדובר בבני זוג מאותו מין ובין אם לאו) נספרו בעיני מבצעי המחקר כנשואים.
    אם לא – אזי גם קריטריון זה מקנה "נקודות איכות" לילדי חרדים, דתיים וערבים, ושולל אותם מילדי חילוניים רבים.
    לתפיסתי מאוד לא בצדק.

    5. "פריון ומספר ילדים".
    ———————————-
    הקריטריון המפוקפק ביותר.
    (למרות שגם אני מעדיפה ילדים שיבחרו להביא 2-3 ילדים לעולם ולגדלם על פני אלו שיבחרו להיות אל-הוריים).

    בהנחה שקיים מתאם די גבוה בין מספר אחים/יות לבין מספר הילדים שאדם בוחר להביא לעולם.
    קריטריון זה נותן המוני נקודות איכות, מאוד מפוקפקות בעיני, לילדים שגודלו ע'י חרדים וע'י בדווים מ"משפחות" פוליגמיות – ושולל אותם מילדים חילונים. ילדים שמאוד סביר שיבחרו לא להביא לעולם יותר שנים – שלושה ילדים.
    עצם השימוש בקריטריון זה כמעט מכתיב לבדו את המסקנה אליה הגיע "המחקר" שאין קשר בין מספר ילדים לאיכותם.

    ***********

    אגב, לא הבנתי את בעיית התרגום של שנרב.
    נהוג לתרגם tradeoff כיחס חליפין / עסקת חליפין. לעיתים גם כסחר גומלין / עסקת גומלין.

    אהבתי

  44. קמיליה, הצדק איתך. מדובר במחקר מדעי מהסוג הגרוע – הוא מגדיר קריטריונים סובייקטיביים להצלחה שמביאים בהכרח למסקנה שהוא רוצה להגיע אליה. לשיטת החוקרים, חרדי שהביא 10 ילדים וכולם לומדים בישיבה (״לימודים גבוהים״) או משגיחי כשרות (״עבודה יציבה״) וכולם התחתנו והביאו עשרה ילדים בעצמם – מוכיח שאין מתאם הפוך בין כמות הילדים לאיכותם. לא מפתיע שהמחקר נעשה בישראל – אם היה נעשה בארה״ב שם אין כמות כזו של חרדים ספק אם היה מגיע לאותן מסקנות. פרס נובל לכלכלה התדרדר רבות מאז כהנמן…

    Liked by 1 person

  45. קמיליה, רינגו,

    לגבי השגותיכם עם איכות מול כמות בנושא ילדים, אשאל שאלה קשורה: האם ילדים שגדלו בבית ילדים בקיבוץ הם מ"איכות" פחותה?

    למה המקרים דומים ? כי בבית ילדים בקיבוץ הילדים בעצם גודלו על ידי מטפלות (ביחס כמותי דומה לחברה החרדית), הם זכו לראות ההורים מספר שעות קטן ביום, היתה תמיכה קהילתית חזקה, והילדים במידה רבה תמכו אחד בשני (באותה שכבת גיל). כך שיש דמיון.

    אני חושב שאף אחד לא יאמר עליהם שיש פה פשרה בנושא איכות. אז למה אומרים זאת על חרדים?

    אהבתי

  46. 3718,
    אדייק את דברי: אני לא טוען שיש בהכרח בעיה בריבוי ילדים או אצל החרדים ספציפית. אני טוען שלמדוד ״איכות״ של ילד במדדים שנבחרו למחקר הזה זה מדע גרוע. אם לזוג הורים חרדים או חילוניים יש את המשאבים, הזמן והיכולת הנפשית לגדל ולטפח 10 ילדים, אין סיבה שהילדים הללו יהיו לא מוצלחים. אלא שזה בדרך כלל לא המצב- משפחות מרובות ילדים הן גם מעוטות אמצעים, ואמצעים מעוטים אלו מתחלקים בין הרבה ילדים. להסיק שהילדים הללו לא נפגעו מכך, מכיוון שהצליחו גם הם בעצמם להוליד המון ילדים זה נטול בסיס.
    לגבי ילדי הקיבוצים – בהיותי אחד כזה אני יכול להעיד ממקור ראשון כי הקיבוצים השקיעו משאבים רבים מאוד בילדיהם. זה לא בדיוק בר השוואה למשפחה מרובת ילדים ומעוטת אמצעים. עם זאת ישנה ביקורת רבה, בעיקר בקרב יוצאי הקיבוצים, על שיטת החינוך הזו ומגרעותיה. השיטה הזו לא התפשרה על איכות אלא מדדה אותה בצורה אחרת – האם הילד יגדל להיות חבר משק מועיל ואדוק אידאולוגית. במובן הזה יש כאן דמיון לחרדים שמודדים את איכות הילד באדיקותו הדתית ובמספר ילדיו. זו בדיוק הבעיה במחקר המדובר – הוא מודד איכות בצורה מסוימת שגוזרת בהכרח מסקנה מסוימת.

    Liked by 1 person

  47. רינגו,

    השאלה היא מה זה "נטול אמצעים"? יש שיגידו שגם חברי הקיבוץ (לפחות בעבר) היו נטולי אמצעים.

    אבל היה להם זמן פנוי, וערכים, ורצון ותמיכה חברתית כדי לגדל הילדים, ויש שיגידו (אני ביניהם) שזה יותר חשוב מכסף מבחינת גידול ילדים.

    ולגבי קריטריונים למדידת איכות, כמובן שזה בעיני המתבונן, אבל הקריטריונים של הפרופסורים המדוברים סבירים מאד. יהיה לך קשה למצוא קריטריונים אחרים שרוב האנשים יסכימו עליהם.

    מכיר את הפתגם "דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד"? ובכן, לחרדים ולקיבוצים (בעבר) היה את הכפר שגידל את הילד. זה שווה יותר מכסף בגידול ילדים.

    אהבתי

  48. ל 3718,
    שאלת (רטורית) : " …האם ילדים שגדלו בבית ילדים בקיבוץ הם מ"איכות" פחותה? … ".
    והוספת: " … אני חושב שאף אחד לא יאמר עליהם שיש פה פשרה בנושא איכות. אז למה אומרים זאת על חרדים? …"
    ———————–

    להערכתי אתה טועה לגבי תוצרי הלינה המשותפת בקיבוצים.
    למרות שדי בעייתי להכליל על כל הקיבוצים ובכל התקופות(*)

    1. התפרסמו המוני מחקרים אקדמים על "תוצרי הלינה המשותפת". מברונו בטלהיים ואילך.
    רוב החוקרים הזרים (להבדיל מ"חוקרי המגננה הקיבוציים") ביטאו לא מעט ביקורת על השיטה הקיבוצית.
    מזיכרון: לא נמצאו פערים פיזים או קוגניטיבים בין ילדי הקיבוצים לבין בני גילם שחונכו במסגרות אחרות.
    אבל חוקרים רבים דנו בהשפעות ה"חסך האימהי", כתוצאה של "נטישות חוזרות ונשנות" בשנות החיים הראשונות. התגלו השפעות רגשיות ואישיותיות בעייתיות של השיטה.
    חניכי הלינה המשותפת אופיינו בסגירות יתר וקושי בביטויי רגשות, עד רדידות והשטחה רגשית + בבגרותם: קושי ביצירת יחסים קרובים משמעותיים, להבדיל מיחסים שטחיים (עם בני/בנות זוגם, עם הוריהם ועם ילדיהם).

    2. במהלך השנים – חלק מבוגרי הלינה המשותפת סיפרו על חוויות הילדות שלהם וביטאו את חוות דעתם על השיטה.
    חלקם (כנראה מיעוט, אך מיעוט משמעותי ביותר) סיפרו שחוו מצוקות נפשיות קשות ביותר, דיווחו על התעללויות מסוגים שונים של מבוגרים ו/או של ילדים בני גילם ועוד. מיעוט אחר טען שדווקא חווה ילדות נהדרת. השאר נמצאים כנראה איפושהו באמצע.
    אבל עצם העובדה ששיטת הלינה המשותפת הופסקה בכל הקיבוצים, ללא אף יוצא מהכלל, למרות עלויות כספיות משמעותיות של המעבר, מעידה שבעיני הרוב היא נתפסה כהרבה יותר שלילית מאשר חיובית.

    3. התרשמויות לא בדוקות (מכלילות וכנראה גם מוטות) שלי:
    *בוגרי בתי הספר בקיבוצים אינם חלק מהאליטה האינטלקטואלית או האקדמית של ישראל (בהשוואה לעירוניים מחתך סוציו-אקונומי דומה – בפרופורציה לגודלי האוכלוסיות) .
    בקיבוצים חינכו אותם לדעת לעמוד על שתי רגליהם ו"להסתדר בחיים", בלי להיות פרזיטים, להתפנק או להתבכיין. אך הם לא חונכו לנסות להצטיין. בודאי שלא הצטיינות אינטלקטואלית.

    * הקשר שלהם לציונות קלוש (נדמה לי שאחוז עוזבי קיבוצים בין היורדים מהארץ גדול משמעותית מחלקם באוכלוסייה).

    * כנ'ל הקשר שלהם ליהדות, לעם היהודי ולהיסטוריה שלו.

    ####################
    (*) די בעייתי להכליל בין:
    1 – שלוש תנועות קיבוציות השונות זו מזו באידיאולוגיות שלהם ובמידת קשיחות פרקטיקות גידול הילדים שלהן +
    2 -בין מאות קיבוצים השונים מעט זה מזה. לדוגמא בקצב התחלופה של המטפלות "הקבועות" בילדים. בעיקר בתינוקות ובפעוטות.
    3 – בין ילדי דור המייסדים של הקיבוצים / אלו שגודלו בדוקטרינת די קשיחה של לינה משותפת לפני הקמת המדינה ומעט אחריה, לבין ילדי "הדור השני", בוגרי הלינה המשותפת בעצמם שגידלו את ילדיהם בשנות השישים והשבעים, לבין בני "הדור השלישי" שמרדו בגלוי בשיטה זו והפילו אותה.

    Liked by 1 person

  50. מאמר מטורף לגמרי. מטורף, אבל, מאורגן ומלומד לעילא:

    כידוע, ועל כך אין חולקין, עוד מיליארד שתי מיליארד שנים, הלך על כדור הארץ. השמש תהפוך לענק אדום, תחמם יותר ויותר. והאוקיאנוסים יתאדו. אין לא יהיו חיים. אין ויכוח על כך בין מדענים.

    אבל, זה ידוע. הבעיה מה לעשות. אין מה לעשות. אבל, דווקא יש לגבי דידו של כותב המאמר:

    לא להאמין, הוא גורס, שאפשר לייצר מבער ענק בקוטב הדרומי, ולהסיט במקצת את מסלול כדור הארץ מן השמש, וכך השמש תחמם פחות. וכדור הארץ ישרוד.

    אלוהים, אני בקושי מחזיק…..

    לא להחמיץ…..

    כאן:

    https://bigthink.com/starts-with-a-bang/giant-thruster-migrate-earth/

    Liked by 1 person

  52. The former head of software at the Pentagon said, in his first appearance in the media since his resignation, that he had left his post because China had already effectively won the war on technology that would ensure global dominance, given that some systems adopted by the US government are only suitable for preschoolers.

    Nicholas Chilean, 37, told the Financial Times that there was a "good reason to be angry" at the American failure to deal with the Chinese cyber threat, which is also endangering the future of his children.

    He added, "We will not have a chance to compete with China in 15 to 20 years. At the moment the matter is closed. And I think it is already over in practice."

    The former Pentagon official noted that China will control the future of the world by virtually controlling everything from public opinion to geopolitics.

    Liked by 1 person

  53. לגבי ילדי הציבוקים,
    אז אליבא דה בת זוגתי שתחיה:
    "זו איכות שבכלל לא דמיינה שקיימת" .. ויחנקו הקנאים, ומחאת האסי, והאני זביידה ומחרחרי השנאה.
    כמובן שיש גם משקעים וקשיים.

    לגבי ילדוה וסיפוח,
    תמריץ כתבת שהובלת היהודים בילודה הופכת את הסיפוח בעתיד הרחוק, נסבל דמוגרפית,
    כמובן גיא בכור מהלל זאת כבר שנים
    להבנתי מדובר רק על ילודת ערביי ישראל, ללא איו"ש, ולהבנתי הילודה בערביי איוש גבוהה יותר, לא כך? ואם כך, איך ניתן להסיק?

    אהבתי

  54. שמעון צודק. לא כתבתי את ההנחה הסמויה והסבירה שהילודה בשטחים גם תהיה כמו אצל ערביי ישראל או כמו בירדן. שני מקומות שבהם יש צניחה בילודה.

    אהבתי

  55. ניתן להניח שתהיה ירידה בילודה גם אצל ערביי איוש, אך איטית יותר מאשר אצל ערביי ישראל.
    מכיוון, שלהערכתי, הם פחות נטמעים במודרנה הישראלית-מערבית

    אהבתי

  57. שמעון,
    קשה להסביר את הירידה בילודה הערבית רק במונחים של אימוץ נורמות מערביות, כי אימוץ הנורמות הללו לא מסביר את העלייה בילודה היהודית-ישראלית, הוא לא מסביר את הנפילה בילודה האיראנית, ומקרים נוספים.
    ממליץ לך לקרוא את הספר של גולדמן בנושא. הוא מסביר את הנושא באופן יותר מעמיק.
    את הפירוט הרב ביותר על הספר מצאתי כאן:
    https://www.sefer.org.il/Product/71300/

    אהבתי

  58. קמיליה,
    גם הקיבוצניקים כבר לא מה שהיו פעם. הקורבנות שלהם בקרבות פחות כבדים בעשרים שנה האחרונים ביחס לאוכלוסיה ממה שהיו קודם וגם הניכור שלהם ליהדות פחת.
    אצלנו בעבודה עובד חב"דניק אחד שלצד עבודתו החליט להיות שליח בעבודה. יש לו זוג תפילין בעמדה ומי שרוצה מניח. עבד אצלנו יוצא קיבוץ מבוגר שמעולם לא הניח תפילין. לאחרונה הוא פוטר. וכשהוא פוטר הוא החליט שזו ההזדמנות שלו והניח תפילין אצל החב"דניק.

    אהבתי

  59. לפעמים אני חושב שכל הבניינים שהרשות הפלסטינאית בונה בשטחים בכסף אירופאי איננה בונה אלא בשבילנו, היהודים. ערבים לא יגורו בהם כפי שהם לא גרים ברוואבי. בסוף בעסקה סיבובית הם יגיעו ליהודים והיהודים יגורו בהם.

    Liked by 1 person

  61. אוף טופיק: האם כדאי להתחסן בחיסון השלישי (בוסטר)?
    שמעתי שהרבה אנשים חלו מיד לאחר מכן והרגישו כמו סמרטוטים במשך כמה ימים.
    לפי מה ששמעתי חיסון זה גדול בעוצמתו פי כמה מהחיסונים הקודמים.
    לפי מה ששמעתי מי שהיו להם תופעות לואי קשות הם בעקר צעירים ולפי ההשערה זה בגלל שעוד לפניי כן היו להם עודף נוגדנים. החיסון הגדיל את נוגדניהם לרמה גבוהה מאוד וזה גרם לתגובות קשות.
    זה קצת מפחיד כי תופעות לואי קשות יכולות גם לגרום למוות.

    לפי מה שידוע לי ה-FDA עדיין לא אישר חיסון זה לאנשים מתחת לגיל 60.

    למה לא עושים בדיקה סרולוגית (בדיקת כמות הנוגדנים בדם) לפני שנותנים את החיסון? מי שיש לו מספיק נוגדנים לא צריך חיסון.

    אהבתי

  62. כן כדאי להתחסן בחיסון השלישי. השאלה מה זה מספיק נוגדנים. יש דעיכה אצל כולם. כל מי שיש לו פחות מ-10,000 בערכת אבוט ודאי צריך ורק למעטים יהיה אחרי חצי שנה

    אהבתי

  63. יש הגדרה למה זה מספיק נוגדנים. בכל אופן יש בני-אדם שיש להם פי 10 נוגדנים ממה שצריך גם חצי שנה לאחר החיסון. הם לא מיעוט בקרב הצעירים. הם בודאי לא צריכים להתחסן.
    בנוסף אירגון ה-FDA (לא איזה מתנגד חיסונים שאתה אולי תחשוב שהוא "הזוי") לא אישר את מתן הבוסטר לגילאים צעירים.

    אהבתי

  66. תזכורת מדהימה למצבה של ישראל לפני 70 שנה. לא כל כך הרבה זמן.

    הכותרת בישראל היום:
    הממשלה הבטיחה "תזונה מספקת" – ולא קיימה.
    כולל כרזת פרסום מתקופה זו: "הקיצוב מבטיח מזון לכל".

    ——————————————————–

    "בשנת 1949, במסגרת ההכנות להחלת משטר צנע בישראל, הוזמן מארה"ב צוות של מומחים שחבר לגורמים ישראליים, ויחדיו הם הקימו ועדה שתקבע מה רמת התזונה המינימלית שבמסגרתה יכולים לשרוד תינוקות, ילדים, נערים, בוגרים וקשישים.

    בעיקרי מסקנות הוועדה נמסר אז שצריכת המינימום בישראל של בוגר תהיה "הקצבת בשר של 75 גרם לנפש לחודש, והקצבה יומית של לחם אחיד ללא הגבלה, 60 גרם תירס, 58 גרם סוכר, 60 גרם קמח, 17 גרם אורז, 20 גרם קטניות, 20 גרם מרגרינה, 8 גרם אטריות, 200 גרם גבינה רזה, 600 גרם בצל ו־5 גרם ביסקוויט".

    על בסיס קביעה זו ניהל משרד האספקה והקיצוב את התעמולה שנועדה לשכנע את האזרחים ש"אמנם המזון הינו בצמצום רב, אך ההקצבה תספיק לקיום של כל אזרחי המדינה".

    אלא שבאמצע אוקטובר 1951 פרסמה המועצה המדעית של הממשלה דו"ח מדאיג על אודות מצב התזונה בארץ, שהתבסס על מחקר שערכה המועצה במהלך 1950 בקרב 60 משפחות, "המהוות חתך אופייני לאוכלוסייה כולה".

    מהדו"ח התברר ש"מצב התזונה של אזרחי ישראל הוא על הגבול, ופירושו שכל צמצום נוסף עלול לפגוע בבריאות התושבים".

    הקביעה הדרמטית היתה קשורה בעובדה שהתגלתה במחקר, שלפיה רוב האזרחים לא משתמשים בכל המצרכים שנקבעו לחלוקה, "כך שתזונתם של בוגרים רבים כבר נמצאת בחסר". עוד עלה במחקר ש"תזונת האימהות אינה מספקת, ויש להניח שהאימהות נותנות ממזונן לילדיהן".

    המחקר גם גילה שתזונתם של נערים עובדים ירודה. הממצא עלה כשהחוקרים השוו את תזונת הנערים העובדים עם התזונה הממוצעת של תלמידי בית הספר מקס פיין, שהיתה טובה בהרבה מתזונת הנוער העובד.

    פרסום הדו"ח עורר זעם רב בציבור הישראלי.
    ראש הממשלה, דוד בן־גוריון, הודיע ש"הממצאים יובאו בחשבון", ואכן – הדו"ח היה אחת הסיבות העיקריות להקלת משטר הצנע על האזרחים, ב־1952."

    Liked by 1 person

  67. האלמנט החסר בדיון בפוסט על שיעורי הילודה של היהודים והערבים + השלכות השאלות הדמוגרפיות על גבולות המדינה ועתיד יו'ש :

    מהו האחוז הקביל /הנסבל של אוכלוסייה יהודית במדינה? / מהו רוב יהודי מוצק דיו?

    בשוליים: האם עלינו להבחין בין אחוז הערבים המוסלמים באוכלוסייה לבין אחוז הערבים הנוצרים? האם נוצרים שאינם ערבים, דרוזים וחסרי דת – אמורים להספר יחד עם היהודים או שעלינו להתייחס אליהם כ""נייטרלים"?

    נדמה לי שההתעלמות שלנו מהשאלות הנ'ל נובעת מעוצמת הנפיצות הפוליטית שלהן, ומהפיכת הדיון למאוד לא פוליטיקלי קורט.

    להערכתי יש ללמוד מפרעות תשפ'א בערים המעורבות ובצירי התחבורה, שכל עוד חמישית מאוכלוסיית המדינה היא חמישית עוינת – אנחנו בצרות קשות.
    וזאת אפילו לפני ההתייחסות להעלאת שיעורי הפשיעה, לאחוז תפיסת הקרקעות, להנמכת ציוני הפי'זה, לעלויות "האפליה המתקנת" ועוד ועוד.
    כלומר גם 20% הם בעיני יותר מדי.

    Liked by 1 person

  68. קמיליה,
    את זו שמתעלמת מהאלמנטים החסרים ומעדיפה בפתרון הקל של חישוב אחוזים באקסל (גם זה לא ברור מהיכן המסקנה של 20% אבל מילא).
    והאלמנטים החסרים הם בעיקר תחושת השליחות והבעלות, והנכונות לסכן ולהילחם.
    אם נשדר את האלמנטים הללו (באמת, לא שיווקית ריקנית) אז ה"אחוז המקסימלי" שמנית ישתנה.
    כמובן שאני שותף לך בכך שחייבים לעצור "איחודי משפחות" ומהלכים נוספים שיחזקו את הדומיננטיות היהודית כאן.
    אבל אני לא תולה את המשך הדומיננטיות שלנו במהלכים הללו.

    אהבתי

  69. arn אכן שאלה מעניינת לגבי הנוגדנים והתגובה החיסונית. כעיקרון הבוסטר הוכח כבטוח גם לצעירים, ושפן הנסיונות העיקרי היה ישראל. ככל הידוע אף אחד לא מת כתוצאה מתגובה לבוסטר, ותופעות לוואי – חולפות – יש גם במנה הראשונה והשנייה.

    היום יודעים שהבוסטר אכן משפר את ההגנה גם אצל צעירים, השאלה היא האם ומתי יש בו צורך, ז"א מתי השיפור משמעותי מספיק בשביל לתת אותו. כרגע נותנים בוסטר לכולם אחרי שעברה לפחות חצי שנה מהמנה השנייה, אולם ייתכן שאצל צעירים עדיף להמתין זמן רב יותר.

    הFDA לא אישר מתן בוסטר לצעירים כי אין להם מספיק מידע לגבי *יעילות* הבוסטר בצעירים, לא הבטיחות שלו. כמו כן הFDA הביא בחשבון שיקולים זרים כדוגמת הצורך להעביר חיסונים למדינות אחרות. אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שהFDA יאשר בתוך חודשים ספורים מתן בוסטר גם לבני פחות מ-60.

    חשוב גם לציין שהבוסטר זהה למנה הראשונה והשנייה, לא מדובר במנה גדולה יותר.

    Liked by 1 person

  72. תיאוריה או קונספירציה או מעין, חדשה לגבי מקור הקורונה. מאוד מעניינת. לא ידעתי לגביה כלל. סאמנר מביא אותה (מן הניו יורקר) באתר שלו ומנתח קצת ההסתברות שלה.

    כאן לניו יורקר לגבי התיאוריה או ההשערה / קונספירציה החדשה:

    https://www.newyorker.com/science/elements/the-mysterious-case-of-the-covid-19-lab-leak-theory?utm_source=NYR_REG_GATE

    Liked by 1 person

  73. ליאיר,
    כתבת:

    1. " … את זו שמתעלמת מהאלמנטים החסרים ומעדיפה בפתרון הקל של חישוב אחוזים באקסל (גם זה לא ברור מהיכן המסקנה של 20% אבל מילא).
    —————–
    מסכימה אתך שהגודל היחסי של תתי אוכלוסיות במדינה הוא רק חלק מתמונת המציאות. אבל לתפיסתי זהו חלק שאסור לזלזל במידת חשיבותו.
    כל עוד המוסלמים באירופה, לדוגמא, היוו אחוז חד ספרתי גם מבני הארבעים – חמישים ומטה, גם בערים הגדולות, הם השתדלו להשתלב ולא להתבלט יותר מדי.
    הבנתי שעל פי הנחיות האיסלם – מוסלמי הנמצא בעמדת חולשה בהשוואה ללא מוסלמים – חייב להסתיר את כוונות הג'יהאד שלו.
    אבל כאשר המוסלמים הפכו ליותר ממחצית מגילאי העמידה והצעירים בשכונות מגורים אירופאיות מסוימות – הם השתלטו עליהן, קבעו את חוקי ההתנהגות בתוכן (ואכפו את מנהגיהם בברוטליות), ואפילו אסרו על כניסת זרים ל*שטחיהם*.
    כיום אפילו רשויות המדינות חוששות להיכנס לאזורי השליטה של המוסלמים.

    בדיוק כמו החשש הנוכחי של משטרת ישראל להיכנס להרבה מאוד מקומות ישוב ערביים. או לנסות לפנות בכוח צירי תנועה חשובים שערבים מעוניינים לחסום אותם. גם במחיר הטלת מצור על יישובים יהודים.
    נראה שכיום אפילו צה'ל כבר חושש להתעמת אתם (לדוגמא במניעת גניבת ציוד צבאי, גידול סמים בשטחי אש ו/או רגימת מכוניות קציניו באבנים).

    20% זהו בערך אחוז המוסלמים בתחומי הקו הירוק. כפי שראינו במהלך המבצע הצבאי האחרון – אחוז זה גדול דיו בכדי לנסוך עליהם ביטחון יתר בעוצמתם וביכולתם להפחיד את רשויות המדינה.
    זהו גם אחוז גבוה דיו להבטיח את שיתוק המערכת הפוליטית הרב מפלגתית שלנו ו/או ליצור הכרח בכניעה לכל דרישותיהם. כולל לדרישות המחבלות קשות בפרויקט הציוני.

    מכאן, להערכתי זה אמור להוות *חסם עליון* לגודל האוכלוסיה העוינת במדינה.
    (לו היה ניתן להוציא מגבולות ירושלים מספר מחנות פליטים מרובי אוכלוסיה ו/או לו תושבי היישובים הסמוכים לקו הירוק היו מעונינים להצטרף לקרוביהם ביו'ש, ומסכימים לוותר על האזרחות הישראלית שלהם – הייתי חוגגת. גם אם המהלך הזה יוביל לאיבוד קרקעות. נוכל לפצות את עצמנו בשטחים כמעט ריקים מאוכלוסיה ערבית כמו רמת הגולן. ושטחי C – לפחות נכון לעכשיו).

    2. " … והאלמנטים החסרים הם בעיקר תחושת השליחות והבעלות, והנכונות לסכן ולהילחם.
    אם נשדר את האלמנטים הללו (באמת, לא שיווקית ריקנית) אז ה"אחוז המקסימלי" שמנית ישתנה.
    —————-
    מסכימה אתך שקיימת בעייה בסיסית של איבוד הרצון והנכונות להמשיך להילחם, גם במאה ה 21, על המשך הגשמת הפרויקט הציוני.
    כידוע, מלחמת 1948 לא הסתיימה בכניעה ללא תנאי של הערבים. הם התאוששו, צברו כוחות וממשיכים להילחם בנו. הם חזקים מאתנו בנחישות ובכוח התמדה.
    אבל יהודים רבים מדי מעוניינים מדי באשליה שמלחמת העצמאות כבר מאחורינו.
    קיים להערכתי סיכוי שרוב הציבור יתעורר.

    אבל הבעייה חמורה שבעתים בקרב האליטות בישראל ובעיקר באליטות של הממשל הציבורי שלנו. כולל בכירי הצבא, המשטרה, הפרקליטות, מערכת המשפט, האקדמיה ועוד.

    הרוחות
    – הפרוגרסיביות / התאבדויותיות ,
    – האנטי לאומיות / אנטי פטריוטיות,
    – פרו "המדוכאים" / "המוחלשים" חודרות מהמערב המטורלל לישראל במהירות.
    זוהי "רוח תקופה" שדי קשה לעצור את פגיעתה הקשה באליטות שלנו.

    לפיכך אני גם הרבה פחות אופטימית ממך לגבי הגדרת רוב יהודי *מוצק דיו*.

    Liked by 1 person

  74. זכור לי במעורפל פוסט שעסק בשאלה מדוע (עדין?) לא הצליחו לפתח חיסון לאלצהימר, לדמנציה ולמחלות ניווניות אחרות.

    תשובה אפשרית, בכתבה המצ'ב, היא שתפיסתנו הנוכחית את הגורמים לאלצהימר מוטעית בבסיסה. שהחוקרים של חברות התרופות אמורים לחשב מסלול מחדש.

    בכתבה מועלית האפשרות שאלצהימר מתפתח משילוב של
    1. מועדות גנטית / קיום מוטציה בגן מסוים
    2. וירוסים רדומים ש"התעוררו" בגלל איזשהם תנאי לחץ סביבתיים.
    רק קיום 2 התנאים גם יחד – יביא להתפרצות המחלה.
    ( נמצא במעט פחות מחמישית מהאוכלוסייה)

    https://www.bbc.com/future/article/20211006-what-if-dormant-microbes-trigger-alzheimers?xtor=ES-213-%5BBBC%20Features%20Newsletter%5D-2021October15-%5BFuture%7c+Button%5D

    אגב, גם הקורונה מוזכרת כתנאי לחץ שעלול להביא להתעוררות הוירוסים הרדומים.
    סיכון שאמור להערכתי להשפיע על המתלבטים האם להתחסן לקורונה / האם לקבל את מנת הבוסטר.

    אהבתי

  76. קמיליה,

    מאמר חשוב. אבל, יש פה דברים קצת לא מדוייקים:

    לא מדובר למעשה לגמרי בוירוסים שגורמים למחלה. אלא ההשערה החשובה והמרכזית הינה זו, שמדובר במצב, כפי באולקוס המוזכר שם אגב, שבו הוירוסים גורמים למעין תגובה אוטואימונית של הגוף, ובגין התגובה האוטואימונית ( רק לא מערכת חיסון במובן הקלאסי) נוצרת הפרשה של החלבון (אמלואיד בטא) וכאשר זה חוזר ונשנה, זה מייצר זיהומים וניוון עצבי במוח וכו….. כתוצאה מהצטברות חוזרת של החלבון אמלואיד בטא.

    נצטט:

    Their explanation centres on the surprising discovery that amyloid beta can act as a kind of microbicide that fights pathogens in the brain. Studies by Fulop and others, for instance, show that the protein can bind to the surface of the herpes simplex virus. This seems to entrap the pathogen with a web of tiny fibres and prevents it from attaching to cells.

    In the short term, this could be highly advantageous, preventing the infection from spiralling out of control so that it poses an immediate danger to someone's life. But if the pathogen is repeatedly reactivated during times of stress, the amyloid beta could accumulate in the toxic plaques, harming the cells it is meant to be protecting.

    נתרגם ספונטנית:

    ההסבר יסודו בגילוי המפתיע שאמלואיד בטא פועל כמעין נוגדן נניח אשר נלחם בפתוגנים במוח. החלבון נקשר לפני השטח של וירוס ההרפס וזה לוכד את הוירוס עם רשת של סיבים זעירים ומונע ממנו להתחבר ולחדור לתא. בטווח הקצר זה מייצר כמובן יתרונות של מניעת זיהום, אבל, אם הפתגונים חוזרים על פעולתם במצבי סטרס האמלואיד בטא יכול להצטבר ולייצר את ההרס של התאים עליהם הוא אמור לגונן.

    עד כאן התרגום:

    כך שזוהי מערכת מורכבת, של תגובות שרשרת או ריאקציות, וכרוך למעשה, בהגדרה נכונה של הדינמיקה. זוהי בעיה ידועה אגב במדע.

    להתראות

    Liked by 1 person

  78. רק יצויין, המאמר מהרוורד לעי"ל, על הקשר האפשרי בין זיהום אויר לאלצהיימר, עומד על קשר קורלטיבי, אבל, לא מסביר הקשר הסיבתי האפשרי. במאמר כאן רצ"ב לינק, יש יותר דגש והסבר על הקשר הסיבתי בין זיהום אויר, לבין אלצהיימר או מחלות ניוון של תאי העצב במוח:

    https://www.alzheimers.org.uk/about-dementia/risk-factors-and-prevention/air-pollution-and-dementia

    אהבתי

  79. קמיליה,
    מסכים לחלק מהדברים.
    חלוק על הפסימיות.
    אני חושב שהאליטות שאת מדברת עליהן נחלשות מאוד.
    שליטתן עלינו רבה, והשפעתן מזיקה, אבל הן נחלשות.

    אהבתי

  80. לקמיליה:
    אינני יודע מאיפה הבאת את המספרים האלו על הקצבות המזון בארץ.
    לפי שיחות שניהלתי עם אנשים שחיו אז – לא היה רעב בארץ.
    אמא שלי טוענת שקיבלו 2 מנות בשר בשבוע (כשהיא היתה בהריון איתי הגדילו לה את מספר המנות ל-3). לא חקרתי אותה כמה בדיוק שקלה מנת בשר אבל היא היתה יותר מ-75 גרם. שאכתי בשר בשנות ה-60 וה-70 מנת בשר היתה לפחות 100 גרם ולפי דברי אמא שלי מנות הבשר שקבלו אז היו בערך אותו דבר (פשוט אכלו בשר רק פעמיים בשבוע ולא בכל יום).
    גם יתר ההקצבות נראות לי נמוכות הרבה יותר ממה שהיה באמת.
    אדם נוסף שחי ברוסיה בימי מלחמת העולם השניה ברוסיה טוען שהקיצוב היה ממש לא בעיה בשבילו. ברוסיה שרר ממש רעב בזמן המלחמה.

    כמו כן צריך להזכירך שהקיצוב לא נבע בגלל סוציליזם או קומוניזם. הקיצוב נבע בגלל מחסור אמיתי. ישראל היתה צריכה לקלוט עליה כך שכמות תושביה גדלה פי 3 לפחות תוך עשור. ברוסיה נבע המחסור עקב ההתקפה הנאצית עליה שהיתה מאוד אלימה ואכזרית. אלמלא זה לא היה קיצוב בישראל ולא היה רעב ברוסיה. הקיצוב בישראל נפסק כאשר נעצרה העליה ההמונית. הרעב ברוסיה נפסק כאשר נגמרה המלחמה.

    אהבתי

  81. arn,
    הקיצוב (כמו המחסור בימינו בביצים וחלב) נבע מסוציאליזם. כך גם הרעב הסובייטי הגדול, ההולודומור שהתרחש הרבה לפני המלחמה, בתחילת שנות ה30

    Liked by 1 person

  82. ל arn,

    אכן הייתי אמורה לציין את מקור המידע:
    דיויד סלע
    יו'ר המועצה לקידום המורשת הישראלית + עורך האתר נוסטלגיה אונליין + עורך המדור 70 שנה אחרי, בשישבת של ישראל היום

    ****************
    מסכימה אתך שלא היה אז בארץ רעב אמיתי. במובן של סך קלוריות לנפש.
    אך היו כאלו שניזונו בעיקר מפחמימות זולות, וכאלו שתזונתם הייתה מגוונת, עשירה ובריאה הרבה יותר. וזאת בתקופה שהתיימרה להיות יותר שיוויונית מהיום.

    הסיפורים המשפחתיים שיצא לי לשמוע על תקופת הצנע התייחסו רבות לגודל השוק השחור שהתפתח בארץ בתקופה זו.

    חקלאים, הן ממושבים, הן מקיבוצים והן מהכפרים הערבים, נהגו לדווח לרשויות רק על חלק מהתוצרת שגידלו, ומסרו לגופי השיווק המרכזים שפעלו אז במדינה רק את חלק מתוצרתם (וקיבלו על כך מחירים הנמוכים משמעותית ממחירי השוק השחור).

    את שאר התוצרת מכרו בשוק השחור במחיר המירבי ו/או הזינו את עצמם ובני משפחותיהם, ו/או בשוליים גם חילקו כמתנות למכריהם ולקרוביהם "המסכנים" שבערים.

    *חלק* מתושבי המדינה הסתייעו גם במזון היבש והמשומר שנמצא בחבילות שקיבלו מקרוביהם בחו'ל. בעיקר בחבילות מארה'ב ומקנדה. מוצרים שחלקם גם זלג לשוק השחור.

    רוב (?) בעלי חנויות המזון ניהלו עסקאות חליפין בין הקונים שלהם (תלושים תמורת תלושים או כסף), ונהגו למכור מוצרים מעל הדוכן (תמורת תלושים) ומוצרים מתחת השולחן.

    חשוב להוסיף שפעמים רבות הוותיקים יחסית בארץ נהגו לקנות את התלושים של עולים חדשים ממעברות, שהיו אז עניים מרודים. או שקנו מאלו שביקשו לממן בתלושים שקיבלה משפחתם דברים חשובים יותר בעינהם (לדוגמא לממן מתוספת המזון שקיבלה אישה הרה את התמכרותם לאלכוהול).

    ניתן להוסיף שבכפרים הערבים (בעיקר, אך לא רק) הוסיפו לסל המזון, הלא מדווח לרשויות, גם את בשר הציד הלא חוקי של חיות בר ואת תוספות המזון שליקטו מהשדות הפתוחים.

    חלק מ"ההתיישבות הלא עובדת" גם גידלה תרנגולות מטילות על גגות הבתים ובחצרות בתיהם.
    ברמת מדינה – תוספת המזון שגידלו הייתה שולית. אך חשוב לציין שכל התרנגולות (ושאר משק החי) במדינה הוזנו בלחם אחיד. לא בגרעינים שאמורים להיות זולים יותר מלחם. לחם שמחירו אז היה מסובסד בכבדות בכדי למנוע את האפשרות שתושבי המדינה יחושו ברעב אמיתי לקלוריות. אך התוצאה הייתה שגם כל משק החי, הידוע לרשויות והלא ידוע לרשויות, לא סבל מרעב לקלוריות.

    Liked by 1 person

  83. כתבה די ארוכה, אך חשובה.
    מתורגמת (לרוב זו ערובה לאיכות).

    קטע מאמצע הכתבה:
    ——————————-
    " … האמונה כי לנסיגה האמריקנית מאפגניסטן לא יהיו השלכות על ביטחון ארה"ב ועל מעמדה בעולם היא לא יותר מפנטזיה.

    בעוד קאבול נופלת לידי הטאליבן, עיתון ה'גלובל טיימס' הסיני לא בזבז זמן והסיק כמה מסקנות ברורות. "האסטרטגיה האמריקנית של נסיגה מאפגניסטן, צמצמום הנוכחות הצבאית במזרח התיכון והגברת היריבות הגיאופוליטית מול סין בדרום-מזרח אסיה תתברר בקרוב כחסרת תועלת", התפאר מאמר המערכת.

    "הרשויות בטייוואן קשרו עצמן היטב לארה"ב, אך זו לא תציע תמיכה בלתי-מוגבלת לאי על חשבון האינטרסים שלה… כאשר תעמוד מול הנחישות הצבאית הסינית, ארה"ב תיסוג במהרה… סין ורוסיה צריכות לאחד כוחות כדי להשפיל את האמריקנים בסוגיית ליטא ובשאלת טייוואן, וליצור "אפקט אפגניסטן" אוניברסלי וברור בצורות שונות. הזרועות ששלחה וושינגטון התארכו למדי, כך שבייג'ינג ומוסקבה צריכות לקצר אותן במקומות בהן ארה"ב מגלה יהירות וחוסר אונים".

    ה'גלובל טיימס' הוא שופרה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, כך שתעמולה, הצהרות רהב ותחביר גרוע הם חלק מובנה מהעיתון. אך למרות זאת, במה שהמאמר מגדיר כ"אפקט אפגניסטן" יש הרבה מן האמת, בשני מובנים חשובים.

    ראשית, הפיאסקו האפגני מכריח את בני-בריתה המסורתיים של ארה"ב להעריך מחדש את התבונה שבהישענות על וושינגטון. זהו לא רק עניין של אמינות שנפגעה (עוד על כך בהמשך). זהו גם עניין של יכולת וכשירות. קשה לחשוב על מובן אחד בנסיגה מאפגניסטן, החל מכושר השיפוט של ביידן, דרך התחזיות ועד לביצוע, שעשוי לעורר יריב גיאופוליטי לכבד (ובוודאי שלא לפחד) את הנשיא האמריקני כמדינאי דגול ומתוחכם.

    ובאשר ליכולת, למרות שהצבא האמריקני נותר במובנים רבים החזק ביותר בעולם, הוא כיום צל של מה שהיה כאשר התמודד לאחרונה עם תחרות מצד מעצמה. בשנת 1990, עם קץ המלחמה הקרה, חיל האוויר החזיק במחסניו כ-4,000 מטוסי קרב. המספר כיום נושק ל-2,000. צי המפציצים איבד כמעט שני שלישים ממטוסיו, וכיום מסתמך בעיקר על מטוס ה-B52 שנבנה בשנות השישים של המאה שעברה. מספר הספינות בחיל הים צומצם באופן דומה למרות מאמצים להגדילו לאחרונה. הצי הסיני כיום עדיף מבחינה מספרית, אם כי עדיין לא ביכולת או בנפח הספינות.

    סין אולי נחשבת עדיין לחלשה יותר מארה"ב מבחינה גלובלית, אך באזורים בהם צפויה ההתנגשות היא מחזיקה ביתרונות הקרבה הגיאוגרפית, המספרים והיוזמה. צבא השחרור העממי "התארגן מחדש כדי להתמודד במיוחד מול היתרונות האמריקניים בזירה הפסיפית", ציין בחודש יולי לי סי-מין, רמטכ"ל צבא טייוואן לשעבר. "לשם כך הוא פיתח טילים בליסטיים נגד ספינות, צוללות תקיפה ומגוון של כלים אוויריים וימיים לביצוע פשיטות והכרעת האויב. כל אלה נתמכים בידי מערכות תקשורת ושליטה שהופכות את הצבא הסיני למשולב וקטלני עוד יותר".

    שנית, הפיאסקו בקאבול מהווה הזמנה ליריבינו לראות את הזמן שנותר לממשל ביידן לא כמטרד או איום, אלא כחלון ייחודי של הזדמנויות אסטרטגיות בן שלוש שנים. האדמירל פיליפ דיווידסון, ראש הפיקוד האינדו-פסיפי, חזה בחודש מארס כי סין תנסה להשתלט על טייוואן בתוך שש שנים. "אנחנו צוברים את הסיכון", אמר בעדינות, "שעשוי לעודד את סין לשנות באופן חד-צדדי את הסטטוס-קוו בטרם כוחותינו יוכלו להגיב כראוי". אך מדוע סין תמתין כל כך הרבה זמן? לאחר אפגניסטן, ארה"ב מקדישה תשומת לב רבה יותר להגנה על טייוואן, תהליך שעשוי לארוך מספר שנים. מבחינת בייג'ינג, ההזדמנות הזו אמורה להגיע מוקדם מאשר מאוחר.

    באשר לרוסיה, הדעות חלוקות באשר למטרתו הבאה של ולדימיר פוטין. זו עשויה להיות אוקראינה, בגבולה ריכזו הרוסים כוחות רבים השנה; או שמא בלארוס, שהיא כבר סוג של מדינת חסות והתסיסה המתמדת בה נגד רודן מתועב עשויה לשמש השראה עבור יריבי פוטין מבית; או אולי מונטנגרו, שם ב-2016 סוכנים רוסיים כמעט הצליחו לבצע הפיכה בטרם המדינה הצטרפה לנאט"ו; או, לדעתי, אחת מהמדינות הבלטיות (לטביה, ליטא ואסטוניה), שם ינסו הרוסים לחשוף את חוסר התוחלת שבערובות הביטחוניות האמריקניות, יחד עם ניסיון לשבור את עמוד השדרה של נאט"ו. …."

    אהבתי

  85. הטענות נגד גידול האוכלוסיה הן מאוד צודקות.
    קודם כל ידוע שמדינות שיש בהן גידול אוכלוסיה מסיבי הן מדינות עניות. במדינות העשירות יש ילודה נמוכה.
    הדבר השני הוא שבמדינות שבהן האוכלוסיה הולכת וגדלה יש יותר ויותר תושבים על אותם משאבים.
    גידול האוכלוסיה הוא אקפוננציאלי. בישראל האוכלוסיה הכפילה את עצמה פי 3 ב-50 השנים האחרונות. פרוש הדבר זה הכפלה של פי 10 כל 100 שנה.
    כלומר על פי קצב הגידול הזה יהיו בישראל 90 מיליון אשי בעוד 100 שנה, 900 מיליון איש בעוד 200 שנה, 9 מיליארד איש בעוד 300 שנה. נראה לכם שזה יחזיק מעמד? כנראה הרבה לפני כן הכל יתמוטט. יהיה רעב ומוות המוני ואולי גם מלחמות אזרחים. במקרה הטוב לא יהיה רעב אבל יהיה עוני קשה ויהיה מחסור בדברים חיוניים. כבר היום יש אצל החרדים עוני וצפיפות.

    אהבתי

  86. אין ספק שמתישהו יהיה צורך להתייצב על שני ילדים שורדים לאישה. אבל השאלה האם זה יקרה היום או בעוד מאה שנה היא בעלת חשיבות קריטית.

    Liked by 1 person

  87. לחייל הזקן:
    המחסור לא נבע מהסוציליזם. באופן טבעי כשקולטים עליה בהקף כזה גדול – יש מחסור. יש צורך לדאוג בבת-אחת לצרכיהם של המון אנשים וזו בעיה ולכן צריך לעשות קיצוב. קיצוב היה לא רק בימי שלטון מפא"י. קיצוב היה גם בתקופות קדומות לפני שידעו מה זה קומוניזם וסוציליזם (בדרך כלל בתקופות מלחמה).
    בכל אופן הקיצוב נמשך רק זמן קצר והוא הופסק בהדרגה. אחרי 10 שנים (לכל היותר) נעלם כל שריד וזכר לקיצוב. למרות זת הסוציליזם המשיך עוד יותר מ-20 שנה ובכלל לא הרגשנו מחסור. דוקא רמת החיים אז עלתה מאוד.
    כל מי שרוצה לתקוף את השלטון הסוציליסטי של מפא"י מדבר על העוני (לא רעב אלא רק עוני) בתחילת שנות החמישים אבל מפליא למה לא עושים השוואה בין המצב שהיה כאשר השלטון הסוציליסטי התחיל (בערך ב-1950) לבין המצב כאשר הוא הסתיים (בערך 1980 – 1985).

    ההולודומור התרחש בגלל סטלין.
    חוץ מההולודומור היה רעב גדול ברוסיה בגלל מלחמת העולם השניה וזה נגרם בגלל הנאצים.
    אחרי מלחמת העולם השניה לא היה רעב ברוסיה למרות השלטון הקומוניסטי. רוסיה סיפקה לעצמה את כל המזון.

    אהבתי

  88. מאמר טוב. חבל שמכיל גם את השטות הזו:

    ארה״ב צברה טריליוני דולרים של חוב ומימנה צמיחה כלכלית בכסף זול שהוביל לאינפלציה במחירי הנדל"ן; והיא עשויה לנפח עוד יותר את התקציבים והקצבאות שרק יהפכו יקרים יותר עם הזמן.

    בשלב כלשהו, רמה כזו של בזבוזים עשויה גם להטיל ספק במעמדו של הדולר כמטבע הרזרבי של העולם, מעמד שאפילו כיום עדיין משמש כאחד הנכסים האסטרטגיים ביותר של אמריקה נגד יריביה. כמובן שתמיד יש להיזהר בהשמעת תחזיות כלכליות, וכלכלת ארה"ב כבר הוכיחה בעבר שהיא מסוגלת להפתיע לטובה. אך אם אמריקה תתקל במשבר פיננסי נוסף או בתקופת מיתון מתמשכת, כמה תיאבון עוד יישאר לה עבור עימותים צבאיים מסוכנים בשולי העולם?

    Liked by 1 person

  89. נראה שמעון ראש הממשלה בירושלים נשאר ריק 😦

    Liked by 1 person

  92. י.ד.,
    אמל"ק של כוכבי: "המפקד הבכיר הוא בראש ובראשונה אחד שמבין שאין ידע רלוונטי קיים שניתן ל'שלוף', והוא לוקח אחריות על פיתוח הידע שיש לו וליחידתו"
    פירוש ח.ז.: אין מה ללמוד מחמשת אלפים שנות היסטוריה צבאית. הגנרל הצה"לי צריך להמציא את הגלגל מחדש

    Liked by 1 person

  95. הרצאה/ מאמר מרשימים ( של כוכבי). הפתיע אותי לטובה מאוד.

    י.ד,

    למה אתה כותב שהמושג ניצחון נעדר משם. הוא מאזן המאמר, בדיוק, בין נחרצות והשגת ניצחון, לבין, קידמה ומורכבות והתאמה.

    נצטט:

    " כמפקד הצבא אני אחראי על פיתוח הידע שלי ועל הידע המשתוף של הקצונה הבכירה. אנחנות מפתחים אותו באמצעות הסתכלות ביקורתית המאפשרת לנסח את המצב הנתון, היסט או פערים, ואת כיווני השינוי הנדרשים מאיתנו. אבל:

    וכאן העיקר:

    " באותה נשימה אני המפקד ואתם הפקודים שלי, ואני אומר לכם ולעצמי בביטחון מלא שאם מחר בבוקר נמצא את עצמנו במלחמה, אז אנחנו מנצחים"

    ועוד נצטט:

    " הכלל צריך להיות "מנצחים עם מה שיש" ומשפרים בקביעות את מה שיש"

    עד כאן הציטוט:

    הוא חושב נכון הבן אדם. אין ספק. לסיכום או תמצית, הוא גורס כך:

    ככל שאתה מפקד טקטי, אתה בנוי לא על ידע מורכב ומשתנה ומותאם. אלא, על קבלת החלטות מהירות בשניות לפעמים, על פי מצבים תבניתיים מוגדרים. אבל, אם אתה מצביא, אתה צריך להיות אינטלקטואל. להשקיף בגדול על המערכת, לחדש אותה, להתאים אותה למציאות משתנה, ולהעמיק ולסער מוחות בעבודת צוות.

    לא רע בכלל. התרשמתי לטובה.

    להתראות

    אהבתי

כתיבת תגובה