מה היהודים ינקו עם חלב אמם?

מריסטלה בוטוצ׳יני וצבי אקשטיין הם צמד חוקרים המפורסמים במחקריהם על ההיסטוריה הדמוגרפית של היהודים וכיצד התעצבה בידי לימוד התורה. במאמר שפרסמו ב-2019 (יחד עם ענת ואטורי) הם נגעו בשאלת ההתפוצצות הדמוגרפית של יהדות פולין עד תחילת המאה העשרים. היהודים בפולין שמרו על קצב גידול אוכלוסיה גבוה בהרבה משכניהם הלא יהודים וכך חלקם של היהודים באוכלוסיית פולין עלה בחדות. ב-1800 היהודים מנו פחות מ-7% מאוכלוסיית פולין. ב-1880 מנו כבר יותר מ-15%. אז המגמה נעצרה בשל הגירת יהודים לאמריקה, ושישים שנה לאחר מכן הגיע היטלר.

מדוע היהודים צמחו דמוגרפית? החוקרים בוחנים טבלאות ילודה ותמותה ומגיעים למסקנה שהילודה היהודית לא הייתה גבוהה יותר, אך תמותת התינוקות בקרב היהודים הייתה נמוכה יותר. הכיצד? ההערכה של החוקרים היא שהוראות תלמודיות עתיקות לגבי הנקה היו מועילות יותר מאשר הכללים שרווחו בקרב נוצרים. בין השאר היהודים לא החליפו מניקה שהילד הסתגל אליה ונתנו לתינוק לינוק מהאם החל מימיו הראשונים. הייתה גם רמת מודעות גבוהה לכך שעל האם להשקיע בהנקת התינוק בשנתיים הראשונות לחייו.

אין לי כלים לשפוט את איכות ההסברים במאמר, אבל אפשר בקלות להצביע הסבר חלופי, כללי יותר. היהודים פשוט היו יותר חכמים ולכן היו אפקטיביים יותר בשימור חיי ילדיהם בשלל אופנים שהנקה בידי האם היא לא בהכרח המרכזית שבהם. כל מדד של בריאות תמיד קשור לאייקיו. הדבר מזכיר את הטענה של שמרנים באמריקה שהתחלה מוקדמת של חיי המין קשורה לפשיעה. יש באמת קשר כזה, אבל כשחוקרים בדקו צמדי תאומים זהים, הם לא ראו שמועד השלת הבתולים ניבא משהו בחייהם. הקשר בין חיי מין לא בשלים לפשיעה הוא קשר למראית עין בלבד כי הוא אינו סיבתי אלא נובע ממשתנה שלישי שמביא לשניהם: אייקיו נמוך. כאשר מדובר בתאומים זהים שהאייקיו שלהם זהה, להבדל במועד התחלת חיי המין אין כל חשיבות.

יצוין ששאלה דומה עולה גם לגבי חשיבות ההנקה בזמננו. האם תינוקות שינקו הם חכמים יותר או שאמהות חכמות יותר (שמטבע הדברים הגנטי מולידות תינוקות חכמים יותר) הן אלו שמצייתות להנחיות להניק? הראיות נוטות מאוד לכיוון השני.

23 תגובות על ״מה היהודים ינקו עם חלב אמם?״

  1. פינת הIQ הגבוה

    אהבתי

  2. נראה לי שתמריץ צודק – הוא דורש כמו רב.
    רק שרבנים מבינים את ההבדל בין פשט לדרש, ובין הלכה לאגדה, אבל אני לא בטוח שלפיד מבין זאת.

    Liked by 2 אנשים

  3. הערות:

    א. " … ב-1800 היהודים מנו פחות מ-7% מאוכלוסיית פולין. ב-1880 מנו כבר יותר מ-15%. אז המגמה נעצרה בשל הגירת יהודים לאמריקה, ושישים שנה לאחר מכן הגיע היטלר. …"
    ———————–
    למיטב ידיעתי המגמה של גידול אחוז האוכלוסיה היהודית במזרח אירופה (דרומה ומרכזה) – התחדשה מאז הכניסה לתוקף של המגבלות שהטילה ארה'ב על ההגירה אליה.
    כבר ב 1914 (?) צומצם משמעותית גל ההגירה המונית של יהודים ממקומות ריכוזם העיקריים.
    "חוק ההגירה" הדרקוני מ 1924, שכמעט וסגר לחלוטין את שערי ארה'ב לכניסת יהודים נוספים, הביא לעלייה מאוד משמעותית באחוז היהודים באוכלוסיה הכללית של מזרח אירופה ומרכזה.

    העלייה באחוז היהודים באוכלוסייה מצויינת כאחת הסיבות להתגברות באנטישמיות הרצחנית במדינות אלו. ומכאן גם להצלחתו של היטלר למצוא שפע של משתפי פעולה עם תוכניותיו לטיהור העולם מהגזע היהודי המזיק.

    מה שמעמיד לפחות באיזשהו סימן שאלה קטן את הנחת היסוד שהשגשוג הדמוגרפי היהודי באירופה מעיד על חוכמתם המופלגת.
    לכל הפחות הם הפגינו חוסר ערנות מוחלט להשלכות האפשריות של הגידול הדמוגרפי המופלג שלהם.

    (המשך יבוא)

    Liked by 1 person

  4. המשך

    ב. " …. נתנו לתינוק לינוק מהאם החל מימיו הראשונים. הייתה גם רמת מודעות גבוהה לכך שעל האם להשקיע בהנקת התינוק בשנתיים הראשונות לחייו. …. + …. ששאלה דומה עולה גם לגבי חשיבות ההנקה בזמננו. האם תינוקות שינקו הם חכמים יותר או שאמהות חכמות יותר (שמטבע הדברים הגנטי מולידות תינוקות חכמים יותר) הן אלו שמצייתות להנחיות להניק? הראיות נוטות מאוד לכיוון השני."
    ———————
    נראה לי שתמריץ נכנס כאן, בחוסר מודעות מוחלט, לאיזשהו שדה מוקשים קטלני.

    על אחת כמה וכמה עם "המלצתו" להניק עד גיל שנתיים.
    המלצה שהיא מבחינת רובן המכריע של האמהות – לא ריאלית בעליל.

    חשוב לא להתעלם מהעובדה שהיו בממסדים הרפואיים תנועות מטולטלת עזות ביחס להנקה.

    עד המצאת התחליפים המודרנים לחלב אם – אמהות עשירות נהגו למסור את תינוקותיהן לכפריות שופעות חלב. אופציה שכנראה הייתה חסומה בפני רובן המכריע של האמהות היהודיות הדי עניות. וטוב שכך.

    לאחר המצאת *תחליפי* חלב אם מודרנים – הממסדים הרפואים נטו להתייחס אליהם כתחליפים שהם שווה ערך למקור.
    ומכאן סביר שמי שהניקה את תינוקה בעצמה הייתה בעיקר זו שלא יכלה להרשות לעצמה לרכוש את האבקות היקרות. כמו נשות העולם השלישי והשני, ותושבות שכונות המצוקה במערב.

    רק בעשורים האחרונים הלכה וגברה המודעות לנחיתות הקשה של כל התחליפים התעשייתים בהשוואה למקור הביולוגי. מאז – הולך ומתגבר הלחץ הסוםר אגרסיבי שמופעל על אמהות להניק. ולהאריך את תקופת ההנקה.
    לחצים שסותרים מגמות מודרניות אחרות. כמו יציאת נשים לשוק העבודה, הרצון של אבות ליטול חלק פעיל יותר בגידול ילדיהם ועוד.

    אבל כיום המטולטלת מתחילה שוב לנטות לאחור. הולכת וגוברת המודעות להשפעות השליליות של הלחצים הקשים להניק – הן על האם והן על התינוק.
    כמו תמיד, הראשונות לאמץ את המגמה החדישה הן המשכילות יותר.

    דוגמית לגל הנגדי
    (מאוד קריא, ובעיני מעניין)

    https://politicallycorret.co.il/%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90/

    Liked by 1 person

  5. תמריץ,

    קריטי ביותר הנקה. אנטומית פיזיולוגית ופסיכולוגית. זה דבר שאין עליו עוררין. יש בחלב האם אנזימים, חשובים מאוד להתפתחות הילד. פורמולות טבעיות, לא מכסות זאת.

    כדאי מאוד לקרוא פה, מאמר בהיר, קצר, יעיל ביותר:

    https://www.verywellfamily.com/enzymes-in-breast-milk-431797

    אחר כך ארחיב אולי, על ההשפעות הפסיכולוגיות העצומות ממש על תינוקות.

    להתראות

    אהבתי

  6. פינת הטרלול האמריקאי

    אהבתי

  7. נשמע מעניין.
    ספר שיש לו סוג של טענה דומה – https://en.wikipedia.org/wiki/A_Farewell_to_Alms
    הספר טוען שבמשך מאות שנים, בעצם עד שלהי המאה ה-19, עשירים התרבו יותר מהר מאשר עניים והתוצאה היתה תפוצה רחבה של ערכים בורגניים כמו גם של גנים בורגניים – ואלה מסבירים את המהפכה התעשייתית שחוותה בריטניה. (מאז שלהי המאה ה-19 העניים מתרבים יותר מהר מאשר העשירים מה שאומר שהדור הולך ופוחת)

    Liked by 3 אנשים

  8. תזה מעניינת. אגב אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית אחרת שבה הארצות דוברות האנגלית חוות פריחה אינטלקטואלית. אנשים עם אייקיו גבוה מכל העולם מגיעים בעיקר אליהן. לכל שאר הארצות מגיעים מהגרים שיש להם פחות אלטרנטיבות.
    אם כך גם בטווח הארוך של האנושות אין אלטרנטיבה לאנגלית (אולי רק עברית אם נמשיך לככב בטבלאות הפריון).

    Liked by 1 person

  9. אוף טופיק,

    ד'ר רן ברץ במקור ראשון.
    כתבה שכותרתה:
    "מדוע פורצות מלחמות –
    מורשתו ההכרחית של דונלנד קגן".

    מעט ארוכה מדי, אך כוללת גם כמה קטעים חשובים.

    כולל, לדוגמא, מדוע ניתן היה להעריך מראש שסיכויי המערב (והניאו-קונסרבטיבים של בוש) להצליח להשליט דמוקרטיה על מדינות לא דמוקרטיות – יהיו קלושים.

    https://www.makorrishon.co.il/opinion/391609/amp/?__twitter_impression=true

    קטע מהכתבה:
    ————————–
    " …קגן מתווכח בספר עם הגישות הליברליות ליחסים בינלאומיים, הרווחות במערב, שלפיהן השלום תלוי בשיפור הליכי קבלת ההחלטות במדינות השונות, והתקדמות מעבר ל"מסורות ומוסדות לוחמניים", שאינם מבינים ש"מלחמה איננה רק דבר נורא, אלא גם מרושע, בלתי רציונלי, ולא משתלם". חסידי הגישה הזו נוטים להיות רציונליסטיים במובן צר, ולראות בשלום מעין מצב טבעי שמתקיים כמעט מאליו, ובמלחמות תוצאה של אי־הבנה מצד האומות בדבר האינטרסים שלהן. התוצאה היא שהליברלים נוטים להמליץ על הימנעות מפעולות תוקפניות, שלכאורה מסיטות את ההיסטוריה מדרכה הטבעית לשלום, לשבח את הפיוס וההכלה, ולהדגיש אמצעים בינלאומיים כהסברה, חינוך והסכמים.

    "הראיות שמספק הניסיון של אנשים שחיים בחברות מאורגנות במשך יותר מחמשת אלפים שנה", מגיב קגן, "מציעות שההפך הוא הנכון. סטטיסטית, מלחמה שכיחה הרבה יותר משלום, ותקופות ממושכות של שלום היו נדירות… רצון טוב, פירוק עצמי מנשק, הימנעות מבריתות, חינוך והטפה על הרוע של המלחמה, על ידי אותן מדינות שבאופן כללי היו מרוצות ממצב העולם ורצו לשמר את השלום, אינם מועילים. מה שנראה כיעיל ביותר, גם אם באופן לא מושלם, הוא שמדינות המעוניינות לשמר את השלום יחזיקו בכוח עודף וברצון לקבל את האחריות והעול שנדרשים כדי להשיג את המטרה הזאת".

    קגן מציג בספר את שלוש הסיבות שהציע תוקידידס לפריצת מלחמות: פחד, כבוד ואינטרס. מבין הסיבות הוא טורח להראות את חשיבות הכבוד, משום שרוב התיאורטיקנים המודרניים מזלזלים בו כעילה רצינית, אך כשמבינים אותו במובן הרחב שאליו כיוון ההיסטוריון העתיק, מראה קגן, מתברר שהוא שיחק תפקיד משמעותי גם בפריצת המלחמות המודרניות.

    "במדינות שבהן יש דמוקרטיה ישירה או ייצוגית, חייבים להתייחס בשיקול דעת לסוגיות של מוסר ואידאולוגיה", הוא מסביר, "משום שכך חושב על הנושאים הללו האזרח הרגיל, הן בענייני פנים והן בענייני חוץ, והפוליטיקאים לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מרגשותיו… טיעונים בענייני מוסר ואידאולוגיה כוללים את מה שתוקידידס קרא לו כבוד… ויהיה זה ההפך מ'ריאליזם' להוציא מהחשבון שיקולים מסוג זה. סביר להניח שהמהפך בדעת הקהל הבריטית (בעקבות הסכם מינכן, ר"ב), מפיוס להתנגדות, הושפע הרבה יותר מדרבוני הכבוד מאשר מאינטרס" …."

    Liked by 1 person

  10. מצטרפת להמלצת דני פט.
    לא על הספר, אותו (עדין?) לא קראתי, אלא על ערך הויקיפדיה שנכתב עליו.

    שני קטעים מערך הויקיפדיה על הספר:

    " … In Britain, however, as disease continually killed off poorer members of society, their positions in society were taken over by the sons of the wealthy. In that way, according to Clark, less violent, more literate and more hard-working behaviour – middle-class values – were spread culturally and biologically throughout the population. This process of "downward social mobility" eventually enabled Britain to attain a rate of productivity that allowed it to break out of the Malthusian trap. Clark sees this process, continuing today, as the major factor why some countries are poor and others are rich.[1] …"

    +
    "… Clark responded to some of his critics, including McCloskey and Voth, in a journal article.[12] In this article, Clark argues, using an estimate of heritability of wealth derived from his data, that "the wealthy in pre-industrial England had to be different in personality and culture from the poor". He says such differences must have been relevant to economic success, and could have been passed on by culture, genetics or a combination of the two. However, he goes on to state that "the rich in modern industrial society are genetically different from the poor", according to Clark twin studies show a greater correlation of incomes between identical twins than non-identical twins, and differences in outcomes for biological children versus adopted children. He therefore suggests that A Farewell to Alms' hypothesis of how statistically-significant genetic differences between the rich and the poor might have arisen "is a very real possibility".

    אהבתי

  11. אני חסיד של גנטיקה והשערות אבולוציוניות אבל לא מכיר מידע לפיו האייקיו הבריטי שונה מאייקיו של כל אומה צפון אירופית. זה מקשה עליי לקבל את ההשערה של קלרק. אגב הוא עצמו לא מתחייב להורשה גנטית ומדבר גם על הורשה תרבותית (אולי כמס שפתיים לפי סי).

    Liked by 1 person

  12. מרדכי קידר נשא בימים אלו הרצאה בא הוא מציין שבכל המקרים בהם היה עימות בין פרטים ו או עמים ו או תרבויות אלימות ללא אלימות האלימות ניצחו. הוא מתיחס לעימות בין האמריקאים לטאליבן וכך בינינו לבין הערבים. ה IQ ממש כמו שחייל זקן מציין תכופות, דופק את השכל.

    אהבתי

  13. הכוונה של קידר היא אלו שחוששים להשתמש באלימות ומבקשים פשרה. הדוגמאות שהעילת הן לא במקום. הוא מתיחס לחוסר ההבנה של הליברלים לתמונה.
    דוגמאות מהעבר הרחוק אינן בעלות ערך היות ואנחנו חיים בתקופה שונה לחלוטין טכנולוגית ותרבותית. לא ניתן לומר שמכיוון שכבר הרבה זמן לא היו מלחמות על פי קגן אז הגיע הזמן כי סטטיסטית אנחנו בסכוי גבוה.

    אהבתי

  14. ישראל יצאה מלבנון, העמידה את עצמה במצב גרוע יותר. אתה יכול לטעון שסטטיסטי היו הרבה פחות הרוגים ישראלים מאז אבל העמדה שלנו כיום איומה.
    כנ"ל לגבי עזה.

    אהבתי

  15. מלחמת העולם השניה? צ'מברליין הובילה לתבוסה, אחרי זה האלימות הייתה הדדית, מלחמת העצמאות? מלחמת ששת הימים? בכולן שני הצדדים נקטו באמצעים אלימים. הדוגמאות שלך אינן טובות. אפגניסטן היא דוגמה. ההתנצחויות בתוך עולם האיסלם. יש תרבויות שאלימות מטבען ולא מתפשרות. שמערכת התמריצים שלהן שונה. בתרבויות אלו הצד המתפשר תמיד מפסיד. הצד האלים רואה פשרה כחולשה של הצד השני.

    אהבתי

  16. פוקסי אני חושב שמאז יצאנו מלבנון מצבנו דווקא טוב יותר. בלבנון דיממנו ונהרגו לנו חיילים באופן יום יומי. היינו במצב נחות טקטית, אני בטוח שהחייל הזקן יוכל להרחיב. נכון שיש להם היום מאגר טילים, אבל מלבד כיבוש כלל לבנון והחזקה בה לא ברור לי כיצד ניתן למנוע את זה (בדומה לעזה).

    אהבתי

  17. רק להבהיר, אני לא טוען שאין יתרון לאלימות. רוסיה (וארה"ב) הדגימו הייטב שעם מספיק כוח וצבא מיומן ניתן להביס ארגונים אידאולוגיים כמו דעא"ש והמורדים בסוריה, די בקלות. כל זמן שאתה מסכים להיות מספיק אלים וחסר מעצורים.

    אהבתי

  18. היהודים אוהבים יותר את הילדים שלהם ולכן השקיעו בהם יותר.

    אני חושב שבזמנו נתקלתי בספר של קלארק (נדמה לי שאפילו בעברית). בספר הייתה גם תשובה לשאלה של נדב שנרב הלקוחה מפירסון (מופיעה בספר "בקרן זווית"). שנרב שואל בהינתן שני ילדים והסתברות של 50% לבן זכר כיצד אף שושלת זכרית לא דחקה הצידה את שאר השושלות הזכריות (השאלה נכונה גם לנקבות כמובן רק ששם יותר קשה לעקוב). התשובה שיש שושלת זכריות שההסתברות להוליד בנים טצלן גדולה מחצי. מנגד יש שושלות נקביות שגם אצלן ההסתברות להוליד בנות גבוהה מחצי. אם בן לשושלת זכרית כזו מתחתן עם נקבה שאיננה שייכת לשושלת נקבית מובהקת רוב הילדים יהיו בנים. וכן להיפך אם אישה משושלת נקבית מובהקת תתחתן עם זכר רגיל רוב הילדים יהיו נקבות. ואם שניהם יתחתנו אז חצי חצי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s