העולם שייך לצעירים, והצעירים – לאמריקה

מכון המחקר האמריקני PEW שואל מפעם לפעם אזרחים של מדינות שונות מה יחסם לאמריקה. ולפעמים התוצאה היא כל מה שצריך לדעת על מקומה של המדינה בסדר הגיאופוליטי או על המתחים הפנימיים בה. למשל, הסונים והנוצרים בלבנון רואים את ארה״ב באור חיובי בשיעורים גבוהים שעולים על 60%, אבל רק 7% מהשיעים בלבנון אוהדים את ארה״ב. הפער הזה הוא המפתח להבנת אומללותה הנוכחית של המדינה אשר שבויה בידי חיזבאללה והציר האיראני.

חלוקה מעניינת שעושה מכון PEW בתוצאות היא לפי גיל המשיבים. איך ארה״ב והעולם המערבי כולו ובפרט מדינתנו הקטנה ישרדו כאשר דור הצעירים שהיום מתלהב בהמוניו מפוליטיקאים דוגמת ברני סאנדרס יתן את הטון בארה״ב? אחת השאלות המטרידות והמפחידות. והתשובה המנחמת היא שיש מעין פרדוקס כזה. בעוד שצעירי אמריקה אוהבים פוליטיקאים אנטי אמריקניים דוגמת סאנדרס, הצעירים במדינות היריבות לאמריקה אוהבים את אמריקה עצמה.

ברוסיה 57% מהצעירים אוהדים את ארה״ב, אך רק 15% מהמבוגרים. כשהדור הצעיר הזה יהיה דומיננטי בפוליטיקה הרוסית בעוד 20-30 שנה (בפרט ברוסיה שבה תוחלת החיים של גברים קצרה..), האם את רוסיה ינהיג עדיין אדם בדמותו של פוטין? קשה להאמין. זהו גם דור שתומך בנישואים חד מיניים, דבר שקשה היה להאמין על ציבור רוסי כלשהו. תחזיתו של סטיבן פינקר על תהליך הציביליזציה נראית איתנה כשמתבוננים בנתונים אלו.

בטוניסיה 50% מהצעירים אוהדים את ארה״ב. בדור המבוגר רק 22%.
בתרבויות שונות ומשונות: בקניה, בדרום אפריקה, באינדונזיה, בברזיל, בהודו ובדרום קוריאה – הקו אחד. אתה צעיר יותר, אתה אוהב יותר את אמריקה. יש המנבאים לאימפריה האמריקאית קריסה, אבל מי שמתבונן בנתונים האלו (שהם עוד מזמן טראמפ!) מבין שאמריקה אולי מגמגמת צבאית לפעמים, אבל היא נמצאת חזק בלבבות הצעירים מכל גווני העור ולכסוני העיניים, וזו פוזיציה חזקה מטילים בליסטיים ואימתנית ממל״טים.

How people around the world see the U.S. and Donald Trump in 10 charts

86 תגובות על ״העולם שייך לצעירים, והצעירים – לאמריקה״

  1. תמריץ, אתה מגמד את חלקו של טראמפ בנושא.
    זה לא ש"אפילו בזמן טראמפ אמריקה נמצאת חזק בלבבות הצעירים", אלא ש"[גם] בגלל טראמפ אמריקה נמצאת חזק בלבבות הצעירים".
    טראמפ דיברר את ארה"ב די טוב כלפי חוץ. הוא היה מאוד צבעוני אבל חיזק את האמינות של ארה"ב.
    האליטה הפרוגרסיבית בארה"ב סלדה ממנו אבל לא צעירי העולם מכל גווני העור ולכסוני העיניים.

    Liked by 1 person

  2. תמריץ,

    רק צריך לשים לב, בקשר למבוגרים נ' צעירים, המחקר מסייג את זה, מצטט:

    However, in many countries those who are older also tend to be less likely to answer the question.

    בהרבה מדינות על פי המחקר, מבוגרים כלל לא התראיינו או נטו לא להתראיין או לענות על השאלות. אז הם מסייגים זאת.

    מה שברור מן המחקר בין היתר, ותמיד היה ברור, זה שמנהיג בעל תדמית ערכית ואמינה, יהיה יותר פופולרי בעולם (יודגש:בעולם) מאשר מנהיגים שלא נתפסים כך. ואכן, מצטט:

    German Chancellor Angela Merkel gets the most positive rating, with a median of 46% expressing confidence in her handling of world affairs.

    הקנצלרית מגרמניה, אנגלה מרקל מקבלת הכי הרבה רייטינג גלובלי.

    אבל, לשים לב בקשר לארה"ב ממש:

    In Germany, the UK, France and Spain, attitudes toward the U.S. president moved downward during the George W. Bush era, surged in the Obama era and fell again with the election of Trump

    בגרמניה, יו קיי, צרפת, ספרד, הגישה לנשיא ארה"ב ירדה מבחינת פופולריות במהלך הקדנציה של בוש, קפצה לחיוב במהלך הקדנציה של אובמה, וירדה שוב עם הבחירה של טראמפ.

    אבל, ערכיות לא מספיקה. צריך שזו תהא ערכיות אוניברסלית חשוב להדגיש. גם חמינאי הוא מנהיג ערכי. ערכי מאוד. אבל, הערכיות שלו, כמובן לא תופסת במונחים גלובליים או אוניברסליים.

    להתראות

    אהבתי

  3. אתה יוצא מתוך הנחה שצעירים לא משנים דעות חברתיות ופוליטיות בבגרותם. ועל פי רוב הם נהיים שמרניים יותר.
    בצעירותם הם מתלהבים ממה שאמריקה מציעה, במשך בגרותם הם לומדים להכיר את הצדדים הפחות אמינים בארה"ב.

    Liked by 2 אנשים

  4. נתונים מעניינים.

    שלוש הערות:

    א. חשוב להוסיף שהמאמר התפרסם בינואר 2020, ומתבסס על סקרים שנערכו באביב וקיץ 2019. כלומר במהלך תקופת כהונתו של טראמפ.

    איננו יכולים לדעת איך העולם הושפע מהבחירה של האמריקאים בנשיא בידן.
    חשוב מכך, מה תהיה השפעת הצילומים על הנסיגה האמריקאית משדה התעופה באפגניסטן על רמת האמון בארה'ב. מאוד קשה לי להניח שלא יהיו לכך השפעות מתמשכות.

    ב. מנתוני המאמר:
    In most countries surveyed, young people are more likely than their older counterparts to have a favorable view of the U.S. For example, 57% of Russians ages 18 to 29 see the U.S. favorably, compared with only 15% of Russian ages 50 and older. …….
    This pattern has been consistent over time in Pew Research Center polling. It is also true when it comes to attitudes toward China, the United Nations and the European Union

    אם הבנתי נכון – צעירים נוטים לבטא עמדות חיוביות יותר מאשר מבוגרים כלפי מעצמות זרות. *גם* כלפי סין והאיחוד האירופי.

    יתכן ויש כאן תמיכה בהשערת דרור שצפוי שבהתבגרותם, ככל שירכשו יותר ניסיון חיים, הצעירים הללו ישנו את עמדותיהם.
    כלומר שהשוני שנמצא בין מבוגרים לצעירים אינו שוני בין דורות (הצפוי להתמיד בעשרות השנים הקרובות) אלא שוני הנובע מהשלב בן הם נמצאים בחייהם.

    ג. על פי המאמר אנו דומים בעמדותינו כלפי ארה'ב לפיליפינים, לקניה, לניגריה, להודו ולפולין. כמו גם כלפי תומכי ימין באיחוד האירופי (כמו בהונגריה וספרד). ושונים בצורה הקיצונית ביותר מטורקיה וממקסיקו.

    מה שאמור להגביר את הביקורת על מדיניות החוץ של יאיר לפיד, המערערת את הברית הפוליטית ביננו לבין מדינות מזרח אירופה, לטובת "ברית" עם מדינות מוטות שמאל (ומאוד ביקורתיות כלפי ארה'ב) כמו גרמניה וצרפת.

    Liked by 2 אנשים

  5. להגנת הגישה של לפיד, לכאורה עדיף מבחינת ישראל שהיא תהיה פרויקט שבו לימין העולמי יש בו 50 אחוז מהמניות (קשריו עם הביביסטים) ולשמאל העולמי יש בו 50 אחוז מניות (קשריו עם האנטי ביביסטים) מאשר שתהיה מחוברת רק לצד אחד

    אהבתי

  6. דרור,
    זה נכון שהתבגרות מובילה לשמרנות, אבל זה לא בהכרח פוגע בהתלהבות מארה"ב. אני חושב שלהיפך.
    בארה"ב, שמרנים (/רפובליקנים) הרבה יותר מביעים חיבה ואהבה לארה"ב, בעוד שפרוגרסיבים (/דמוקרטים) יותר מביעים סלידה כלפיה, והם רואים בה חטא קדמון (עד כדי שפרוגרסיבים קיצוניים משתפים פעולה עם רדיקלים איסלאמיים, כוחות "מהפכניים" סוציאליסטים, ודומיהם).
    אני חושב שההבדל בסקר הנ"ל הוא לא רק הבדל גילאי אלא גם הבדל דורי. כמובן שצריך להוכיח זאת.

    Liked by 1 person

  7. תמריץ,
    עקרונית אתה צודק, והייתי מגן על הגישה של לפיד אם זה באמת מה שהיה קורה – שנקבל תמיכה נוספת ממקומות נוספים, אבל לא נראה לי שזאת המציאות שתתגשם:

    א. אנשים כמו לפיד, מלבד זה שהם פוגעים ביסודות של המדינה היהודית ובזהותה, הם רק nice guy ותו לא, ולכן הם לא יוכלו לגבות את התשלום בשעת הצורך מאותו שמאל עולמי שאמור להגן עלינו
    ב. השמאל העולמי צדקן מכדי להגן עלינו בשעת מבחן כיון שההזדהות שלו איתנו תהיה על-בסיס אידיאולוגי צר מאוד. אפילו ברמה הפרטנית, יחידים שסוטים במעט מהקו השמאלי המקובל מנודים ו"מבוטלים". הימין העולמי יכול יותר להגן עלינו בגלל שההזדהות שלו היא יותר אינטואטיבית: לאומיות, ריבונות, עם שמגן על עצמו, הצלחת מדינת ישראל … [ושאר הדברים ששנואים על הניידים].

    בקיצור, אני מתקשה לראות את תמיכת השמאל העולמי שאתה מדבר עליה. אני רואה רק "בעלי מניות" שמחבלים בעסק.

    Liked by 2 אנשים

  8. השמאל העולמי בהקשר זה אינו אנשים כמו אוקסיו קורטז שהם אבודים אלא המיינסטרים: מרקל, ביידן, חברי הקונגרס מהמיינסטרים הדמוקרטי וכו׳. חשוב לא לשרוף גשרים איתם.

    אהבתי

  9. תמריץ,
    בדבריך מובלעת ההנחה שישראל יכולה לבחור את חבריה. אין שום דרך מדינית שתהפוך את ישראל לחביבת השמאל. לפיד הורס את הבריתות שבנה נתניהו מחוץ לארצות הברית ועכשיו בא בנט והורס את הקשר עם מוקדי התמיכה בישראל בתוך ארצות הברית. אף רפובליקני ואף אוונגליסט לא זכה להירדם מול בנט למרות שפע הזמן הפנוי שהייה לו בוושינגטון.

    Liked by 2 אנשים

  10. ביידן לא דורש את זה מבנט כי אז הממשלה הזאת מתפרקת.
    ההנחה הפוליטית שלי היא שכשלפיד היה אחרי הבחירות בארה"ב הוא נפגש שם עם מקורבי ביידן וקיבל מהם הבטחה שלא תהיה דרישה למדינה פלסטינית.
    ללא הבטחה כזאת לא היתה קמה ממשלת השעטנז/השינוי

    אהבתי

  11. פינת הIQ הגבוה
    אני מאמין ששוויון לא מגיע מעצמו. ההיסטוריה הוכיחה לנו שאסור רק לחכות. היסטוריה – באנגלית History – בא מהמילים His Story – הסיפור שלו. של הגבר. כדי שגם סיפורן של נשים יתווה את העתיד כולנו צריכים לעבוד בזה.

    Liked by 1 person

  12. יאיר
    "בארה"ב, שמרנים (/רפובליקנים) הרבה יותר מביעים חיבה ואהבה לארה"ב",
    התשובה שלך מפתיעה, הרי מדובר פה בשמרנים שאינם אמריקאים אלא זרים. ממש כפי שהשמרנים האמריקאים לאומנים יותר ומביעים חיבה ואהבה למדינתם, כך השמרנים במדינותיהם יגלו חיבה ואהבה למדינתם שלהם לא לארה"ב. הדיון פה הוא מה חושבים אזרחים של מדינות שונות כלפי אמריקה.
    אם הם היו צעירים שהתלהבו מהחומרניות ומהדמוקרטיה, הן מתבגרים נהיים מציאותיים ומבינים שדברים הם לא כה פשוטים כמו שהם נראים והפוליטיקה האמריקאית לא כל כך אידיאליסטית וטהורה ועניי עירך חשובים יותר.

    כתבת: "אני חושב שההבדל בסקר הנ"ל הוא לא רק הבדל גילאי אלא גם הבדל דורי." פעם הבדל גילאי והבדל דורי היו הינו הך, אבל בימינו זה שונה.
    ההבדל הדורי נובע מחיים בעולם שונה, השפעת המשבר הכלכלי העולמי של 2007-10 שנחשב הגדול מאז המיתון של שנות ה 20-30 ועדיין מכתיב מדיניות כלכלית, הרי מחירי הדירות בארץ הן תולדה של הריבית הנמוכה, בעליית כוחה של סין ובמדיניות הכלכלית האגרסיבית שלה, בחזרת כוחה של רוסיה לזירה הפוליטית. בשינוי שחל בארה"ב עצמה מאז בחירת אובמה לנשיאות ובמדיניות החוץ שלה, שמושפעת מהתנתקות מהתלות בנפט.
    אלו אירועים יוצאי דופן שהצטברו ב 10 השנים האחרונות ושינו את העולם. האירועים הפולייטים בישראל לאחרונה ששברו מוסכמות הושפעו מצורת המאבק בין הרפובליקנים לדמוקרטים.
    אי אפשר לדבר פה על איזה תהליך מדורג ולהתבונן 20 30 שנה קדימה ולעשות איטרפולציה וקשה מאד להאמין שהאירועים הנוכחים שמגבשים דעה לדור הצעיר מחוץ לארה"ב הם בלתי הפיכים או ניתן להסיק מהם לגבי התנהגותם בעתיד. במדינה שלך אתה שומר על זהות מפלגתית לדורות כי מעמדך הכלכלי לא משתנה, אבל לא כך ביחסך למדינות אחרות.

    אהבתי

  13. תמריץ,
    זו מילה יוונית. ידוע שלפיד מומחה ליון מאז שסיפר על הפילוסוף היווני קופרניקוס. אני מניח שלפיד הפך בעיניכם לדרשן מדופלם מאז הדרשה שלו על ארבעת האבות

    Liked by 2 אנשים

  14. דרור,
    שמרנים אמריקאים לאומיים יותר ומביעים חיבה ואהבה למדינתם, אבל גם מביעים אהדה למדינות אחרות אם הן לאומיות ודמוקרטיות. זה בדיוק המקרה של התמיכה של השמרנים האמריקאיים בישראל.
    בדומה, אני טוען שגם אם הצעירים של היום, אלו מהמאמר שתמריץ הביא, יגדלו – הם לא יאבדו את התמיכה שלהם בדמוקרטיות-לאומיות. להיפך.
    אני טוען שכרגע ההתלהבות שלהם היא התלהבות מהתדמית האמריקאית שרואים בתקשורת וכדומה, אבל בעתיד כשהם יגדלו התמיכה הזאת תתחבר למקום יותר שמרני והיא רק תשנה סיבה, אך לא תחלש.

    אני מסכים שלא מדובר בתהליך דטרמניסטי, זהויות כלפי מדינות אחרות הן תלויות מצב, ולכן לא ניתן לעשות אקסטרפולציה. להיפך, התגובה הראשונה שלי לפוסט הייתה שזה בגלל טראמפ. אם המדיניות שלו תשתנה המגמה הזאת לא תמשיך באותה עוצמה.

    אהבתי

  15. שמרנים אמריקאים לאומיים יותר ומביעים חיבה ואהבה למדינתם, אבל גם מביעים אהדה למדינות אחרות אם הן לאומיות ודמוקרטיות. זה בדיוק המקרה של התמיכה של השמרנים האמריקאיים בישראל

    מדוע ששמרנים שאינם אמריקאים יביעו אהדה למדינות דמוקרטיות אחרות?? האם זה שהמבוגרים יותר שהם שמרנים יותר, פחות מחבבים את אמריקה, לא שוללת את התאוריה?
    "התגובה הראשונה שלי לפוסט הייתה שזה בגלל טראמפ. אם המדיניות שלו תשתנה המגמה הזאת לא תמשיך" התואיל לפרט.

    אהבתי

  16. השוטה הזקן כמובן לא יביע דעתו שלו. אלא הוא זורק כפפה לדוג'ו, ויוצא. כמובן, מבלי להזדהות. רק בדמותו וצלמו של נפוליאון דה לה שמטה.

    טוב תכל"ס:

    אותו יגיל שהעלה הפוסט, מסתחרר לנו פה, אם דברים לא לו:

    קודם כל, אף אחד לא מוסמך, ולא יכול להיות מוסמך, לתת לאף אחד, הוראה לפעול בניגוד לחוק. שהרי אמרת "מוסמך" אמרת "סמכות", אמרת "סמכות" אמרת על פי חוק. זה משמעות הסמכות: פעולה על פי החוק. אפילו כך:

    לצה"ל יש יועץ משפטי, כפי שלממשלה יש יועץ משפטי. בצה"ל, זה הרי הפצ"ר ( ראשי תיבות של, פרקליט צבאי ראשי). יש רק עניינים שהם יותר אזרחיים מדיניים וכאלו, זה יכול ליפול לידי הממשלה, ויועמ"ש. נזכיר, הצבא על פי חוקי יסוד, כפוף לדרג המדיני.

    והבג"צ הזה, לא הופך שום יועמ"ש לפרשן המוסמך של החוק. שהרי, כך או כך, הוא הפרשן המוסמך של החוק, עד אשר חשוב להדגיש, בית המשפט בא בנעליו. כאשר בית המשפט בא בנעליו, אזי, הפרשנות של בית המשפט, היא זו התופסת, ולא זו של היועמ"ש, הכל, באם יש סתירה בינהם.

    נצטט מבג"ץ 4646/08 לביא נ' ראש הממשלה, כך:

    "במילוי תפקידיו השונים, אמון היועץ המשפטי לממשלה על שמירת האינטרס הציבורי ואכיפת החוק, וכן על קידום שלטון החוק וערכי היסוד של החברה. העמדה שהתקבלה בפסיקתו של בית משפט זה הינה כי מבחינה מוסדית, חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיות משפטיות, מחייבת את הממשלה ורשויותיה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. "

    עד כאן הציטוט:

    כאן לבג"צ:

    https://bit.ly/3mHZFUx

    צריך להבין, שמדובר במצב נדיר. אף אחד לא הקל ראש בדבר. המעשה היה בעיקרון עשוי. זה גם אל מול גורמים זרים. מעל הכל:

    שני דוקטרינות שחשוב להבין:

    האחת, הוזכרה בבג"צ, והיא דוקטרינת "התראת הבטלות". בג"צ לא פעם, מתרה ברשות המבצעת, לבל תעשה מעשה או לרוב שתתקן אותו ואם לאיו, בג"צ יבטלו. לרוב בג"צ, נועד למנוע מעשה עתידי, או מתהווה. כאן המעשה היה עשוי. אבל, במכלול הכולל, הרשות המבצעת, המדינה, הודו בכך שלא חוקי הדבר, ולא יחזור יותר. בג"צ לקח זאת בחשבון.

    הדוקטרינה השניה, הינה זו ( ולא אוזכרה בבג"צ) הנקראת:"בטלות יחסית". לפעמים, המעשה עשוי. ושבירה או אתחול מחדש, חסרי טעם, נוגדים האינטרס הציבורי. אלא, שאחד מן השיקולים לכך, זה שלטון החוק. ככל שהפגיעה בשלטון החוק קשה יותר, בג"צ ייטה, לא לתת קרדיט של בטלות יחסית, אלא, יבטל בפועל הדבר.

    אפשר היה לחשוב, שזה המקרה, של משהו בעליל בלתי חוקי. אבל, אפשר גם היה לראות הדברים אחרת:

    שזה עשוי כאמור. המכלול של הדברים סבוך מאוד, קריטי מאוד לביטחון המדינה על פי התיאורים. המדינה קיבלה על עצמה התראת בטלות. מגע עם גורמים זרים. ועוד שיקול ייתכן כאן:

    לא הוכח לגמרי, שזו לא הייתה טעות או דימוי מצב דברים ולא היא. כלומר:

    אפשר להתרשם, שאולי, מחמת הסיבוך שבדבר, לא ידעו ממש, אם זה בעליל חוקי, בלתי חוקי. יש מצבים כאלו. אני לא בטוח שבזמן אמת, הבינו לגמרי את אי החוקיות בדבר. ייתכן שהבינו. אני לא בטוח בכך. לפעמים, יש הרבה שלוחות, הרבה ארגונים, ישויות של המדינה שמעורבות בדבר, ולא מבינים ההיבט הכולל המשפטי של המעשה. כל גוף, מושך לכיוון אחר. אולי זה היה המקרה. אולי.

    אבל, זה מצב נדיר מאוד. בג"צ, הרבה הרבה יותר רציני, מדבר כזה. בג"צ לא משחק. אבל, גם יודעים להיות שקולים, זהירים כאשר צריך. זה אולי מקרה שהיה צריך.

    להתראות

    Liked by 1 person

  17. רק לגבי הקביעה, שהפצ"ר, הינו היועמ"ש של הצבא, אז, אפשר לקרוא את:

    בג"צ 86/58 מאיר בוגנים נ' ראש המטה הכללי צה"ל ואח', י"ב 1643.

    אשאיר אליו לינק, אולי אחר כך.

    אהבתי

  18. רק שימו לב, בניגוד לרשויות אחרות במדינה:

    אצל שופטים, אין טיוחים. הדברים נכתבים בריש גליי. מן הפסק דין, הקורא מבין בעליל, את סיפור המעשה. השופטים גורסים האמת. מציגים האמת. ללא כחל ושרק. ואכן, אחד ל… קורה מצב נדיר כזה. ומיד, קולטים אותו בעליל. למה ? כי המערכת הזו, שקופה. אמינה. אותנטית. לא משחקים עם שופטים. והם עצמם, לא משחקים עם אף אחד. למה? מכיוון כפי שהסברתי לא פעם, הם משולמים, בשביל לא לעבוד אצל אף אחד. לזה משלמים כסף לשופט. שלא יעבוד אצל אף אחד.

    להתראות

    אהבתי

  19. בסופו של דבר מה קובע זו לא עוצמה תרבותית או צבאית אלא עוצמה כלכלית. סין תעבור מתישהו את ארה״ב מבחינת התל״ג. העוצמה הכלכלית יתורגמו לעוצמה צבאית וכלכלית ב-delay מסויים (ראשית כל עוצמה צבאית, לאחר מכן תרבותית) פעם גם ארה״ב מעצמה תרבותית או צבאית אלא היתה מעצמה כלכלית בלבד.

    אהבתי

  20. המבוגרים כיום הם המהפכניים, אלו שגדלו והאמינו במשטר סוציאליסטי הדוק, בכלכלה מנוהלת, ובכך שארה"ב – היא השטן ואם כל חטאת.
    הצעירים אינם כאלו. הם כבר לא מאמינים בשיטה שלהם כמו הוריהם, הם רואים את ארה"ב באור יותר חיובי. כשהם יגדלו הם יהיו שמרנים (לא ברמה אמריקאית) ולא מהפכנים.
    ההיסטוריה הפוליטית של המאה האחרונה מראה ש"מהפכניים" שונאים את ארה"ב וישראל ותומכים באנרכיסטים, בבדלנות וטרור ("באדר-מינהף" למשל) ובאיסלאם הקיצוני.
    השינוי הזה ממהפכנות ל"שמרנות" מתרחש בדרום אמריקה (כמובן שלא בכל המדינות) בצורה מאוד בולטת, והנתונים שתמריץ הביא מעידים שדבר דומה קורה גם ברוסיה ובאסיה.

    אהבתי

  21. לגבי טראמפ,
    האמריקניזציה בפני עצמה היא מנוע חזק מאוד.
    טראמפ להבנתי נתן פנים יותר אנושיות לאמריקה כלפי שאר העולם, פנים יותר אמינות, וגם יותר סובלניות.
    יותר אנושיות – הוא דיבר בשפת בני-אדם ולא בז'רגון מנופח. ובעיקר בזמנו הקטל הנוראי של תקופת אובמה הצטמצם משמעותית. אובמה ידע לדבר יפה, אבל זה כיסה מיליוני הרוגים, פצועים ועקורים (בסוריה למשל).
    יותר אמינות – הוא דיבר בקביעות על "בעלי בריתנו" והתאמץ לקיים את הבטחותיו לבעלי-בריתו.
    יותר סובלניות – בניגוד לשמאל (שאובמה מייצג אותו היטב) שבא לשנות את העולם, המסר של טראמפ לעולם היה "אנחנו מקבלים אתכם כמו שאתם כל עוד תעמדו במינימום נדרש (ותו לא)". טראמפ לא קיבל מדינות תוקפניות (כמו איראן ודרום-קוריאה) אבל הוא קיבל את המדינות הסוניות כמו שהן. לא כפה עליהן שינויים (כמו שאובמה כפה) ולא דרש מהן הענקת זכויות אדם וכדומה. בזכות זאת הוא הגיע להישגים שאובמה לא הצליח, כמו הסכמי אברהם.

    לכן המודל של טראמפ יותר מוצלח בהנחלת האהדה לארה"ב ברחבי העולם.

    Liked by 1 person

  22. בשלב זה, לא אשים את הבג"צ לעי"ל (בוגנים) אבל אשים אחר, גם נוגע לפצ"ר, וממנו אפשר להקיש הזהות עם היועמ"ש (בג"צ אגב, מאוד מענין, פרשיית אל"מ יהודה מאיר מי שזוכר דאז):

    נצטט מבג"צ כאמור, ג'מאל עבד אל קאדר מחמוד צופאן נ' הפצ"ר:

    "הרחבה נוספת של התערבותו של בית-משפט זה בשיקוליו ובהחלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה – וממילא גם של הפצ"ר – ודי באותו היקף המקובל עלינו עד כה, שאינו מצומצם אך לחוסר תום-לב, העדר יושר או מניעים נפסדים, אלא כולל גם, בין היתר, עיוות מהותי, חוסר סבירות קיצוני היורד לשורשו של עניין, הפליה, או שיקול העומד בסתירה לאינטרס הציבורי."

    עד כאן הציטוט:

    אז קוראים אנו, מבחינת בג"צ, יועמ"ש ופצ"ר מקבילים או זהים משפטית עקרונית וכו… שם אותם הבג"צ, בסל אחד. כי אכן, יש להם תפקיד זהה עקרונית.

    מומלץ, לבג"צ:

    https://bit.ly/3sYuQMo

    אהבתי

  23. דני פט כתב:
    "בסופו של דבר מה קובע זו לא עוצמה תרבותית או צבאית אלא עוצמה כלכלית. סין תעבור מתישהו את ארה״ב מבחינת התל״ג. העוצמה הכלכלית יתורגמו לעוצמה צבאית וכלכלית ב-delay מסויים (ראשית כל עוצמה צבאית, לאחר מכן תרבותית) פעם גם ארה״ב מעצמה תרבותית או צבאית אלא היתה מעצמה כלכלית בלבד."
    ———————————————–

    ברור לי הקשר החזק, ואפילו ההכרחי , בין עוצמה כלכלית לבין עוצמה צבאית.
    אבל איני תופסת קו ישר המוליך מעוצמה כלכלית – צבאית אל עוצמה תרבותית.

    המונח "עוצמה תרבותית" מעט מעורפל.
    אבל נמצא אינדקס, רב שנתי, המודד את ""עוצמה הרכה" / חוזק המותג של כל מדינה.

    https://brandirectory.com/globalsoftpower/

    אמלק:
    דרוג עולמי (בסוגרים הדרוג בשנה הקודמת)
    ———————————-
    1. גרמניה (2)
    2. יפן (4)
    3. בריטניה (3)
    4. קנדה (7)
    5. שוויץ (8)
    6. ארה'ב (1)
    7. צרפת (6)
    8. סין (5)
    9. שוודיה (9)
    10. אוסטרליה (13)
    11. דרום קוריאה (14)
    12. הולנד (12)
    13. רוסיה (10)
    14. נורווגיה (17)
    15. דנמרק (15)
    16. ניוזילד (22)
    17. האמירויות (18)
    18. פינלנד (21)
    19. איטליה (11)
    20. סינגפור (20)
    ——-
    25. ישראל (25)

    מרפרוף על ממצאי 2021 ברור שקיים איזשהו מתאם בין העוצמה הרכה של מדינה לבין עוצמתה הכלכלית והצבאית – אך מתאם זה אינו גבוה.
    אף מדינה נכשלת כלכלית, הנזקקת לנדבות ממדינות זרות, לא נמצאת בין 100 בעלות העוצמה התרבותית הגבוהה. אך ההפך אינו בהכרח נכון.

    עוצמתן הרכה הגדולה של הסקנדינביות ושכנותיהן בצפון אירופה, למרות שעוצמתן הכלכלית והצבאית אינה כל כך מרשימה, מרמזת על כך.

    גם התנודות במדד משנה לשנה – מרמזות על כך.
    מדינה כמו ניוזילנד, עלתה מהמקום ה 22 בעולם אל המקום 16. ככל הנראה בגלל אופן ההתמודדות שלה עם מגפת הקורונה.
    במקביל – ארה'ב צנחה בשנה זו מהמקום הראשון אל המקום השישי.

    מצד שני, לא נראה שארה'ב אמורה לחשוש, לפחות בשנים הקרובות, מעוצמתן התרבותית של רוסיה ושל סין.
    תהיה אשר תהיה עוצמתה הכלכלית והצבאית של סין – במדד העוצמה הרכה היא מדורגת רק במקום השמיני.
    רוסיה – רק במקום ה 13.

    (בכל מקרה, מומלץ לחובבי נתונים השוואתיים בין מדינות להיכנס ללינק).

    אהבתי

  24. הועתק מהטוויטר של אוריה קניג:

    * 30 באוג'
    אפשר להירגע, אין שום תנין בארץ, אלה בסך הכול הדמעות של צבי אשכנזי וחבריו על רצח רינה שנרב

    ·
    * 28 באוג׳
    סוף סוף יש לנו ראש ממשלה שביידן סומך עליו בעיניים עצומות

    ·
    * 28 באוג׳
    (בתמונה) משמאל – נפתלי בנט, או כמו שביידן קורא לו: יחידת ההטרדה הלילית

    ·
    * 26 באוג׳
    דינה דיין: הערבים בלוד לא זרקו בלוקים על היהודים, הם נתנו להם עוד דירה חינם, הפעם בחלקים

    Liked by 3 אנשים

  25. מיודעינו השוטה הזקן, רב לו ממניפולציות:

    הוא לקח איזה כותר. והחריב עולם עליו. היא התכוונה כמובן, לא רק בתנ"ך פחות פרקים, אלא בכלל פחות לימודים, ויותר שימת לב, למצב הנפשי רגשי חברתי, בבתי הספר.

    הוא לקח, איזה פיק אפ, עם תנך, לנגן ולפרוט פה על מיתרים נלוזים.

    נצטט, על מנת להמחיש שוב, כמה שווה כקליפת השום, הכתיבה של המניפולטור הנאלח הזה:

    "בכל מקצוע נלמד פחות תוכן כדי שהתלמידים יהיו איתנו"

    ועוד"

    "לא רציתי להלאות, אבל אני אומרת לכם: זה פחות תרגילים במתמטיקה, פחות טקסטים בהיסטוריה, פחות פרקים בתנ"ך".

    אז הוא צוטט רק את זה, ולא את זה, שכל מקצוע כך.

    וזוהי גישה נכונה אגב. שהרי אינטיגלנציה רגשית, יותר חשובה מאינסטרומנטלית. יתירה מזו:

    יותר חשוב איך ללמוד, מאשר ללמוד. שהרי, כאשר אתה לומד פחות תוכן כדבריה, ולומד יותר איך ללמוד, ממילא גם תספיק ללמוד יותר תוכן, וגם תפנים יותר תוכן. ולא תצא איזה מכונה מפגרת, שרק לועסת חומר, ומקיאה אותו במבחנים.

    אבל, פה מפגרים. עד שיש לנו נשים צעירות, חכמות, מנהיגות, היי, וגם יפות. בא לך איזה תחת של בבון. איזה מתועב זה…

    להתראות

    אהבתי

  26. מה גם שתלמידים עברו ועוברים עדיין את הקורונה הזו. רבים מהם, במצב לא פשוט רגשית, חברתית וכדומה….

    אהבתי

  27. ועל מנת שנבין, למה הכוונה במצב נפשי ורגשי וחברתי, בגין הקורונה:

    אז המחשה לתופעה אחת מיני רבות:

    תחת הכותרים:

    "עלייה באלימות ובשימוש בסמים ואלכוהול: השפעת הקורונה על הנוער"

    "דו"ח של עמותת עלם חושף הידרדרות משמעותית במצב הרגשי והפיזי של הנוער בתקופת המגפה. צעירים וצעירות במצבי סיכון סובלים מהחמרה במצבם, גם הנורמטיביים מתמודדים עם קשיים שעלולים ללוות אותם שנים קדימה"

    כאן:

    https://www.ynet.co.il/news/article/r1MTjXrpv

    אהבתי

  28. מורשת הרב שי פירון על רגל אחת:
    "דבר הרבה ועשה מעט"
    (ועדיף שהדיבור יהיה גבוה ו"מכיל", שאף אחד לא יבין מה זה אומר ברמת השטח, ושלא יהיה בר-מדידה)

    Liked by 1 person

  29. לזכותו של הרב פירון: תמך בממשלת האחדות ביבי-גנץ וכתוצאה מכך יאיר לפיד לא מחליף איתו מילה פרט לווטסאפ אחד שבו כתב לו:״אל תקרא לי ידידי״.

    Liked by 2 אנשים

  30. הנה הפסיכופט שוב, השוטה הזקן, לא הספיק בעליל, מניפולציה מרכזית, משנית נגררת:

    לא כתבתי כלום הרי על שי פירון. אבל, מגה ריטלין, לא יספיק. כאשר אדם מניפולטור בדם, זה בדם!

    ובענייני חינוך, דידאקטיקה. האמן לי שוטה מדופלם. אין אדם עלי אדמות, שיוכל להתקרב אפילו אלי.

    יאיר:

    בר מדידה בהחלט. הכוונה אינה כפי שכתבתי, לא ללמוד. ותוכן. אלא, ללמוד קודם כל, איך לומדים. ואז, מפנימים יותר טוב התוכן גופא, ואז בוחנים בקיאות (מדידה). אבל:

    בשיטות הקיימות, לועסים חומר, למבחנים, ואז, החומר לא מופנם וממודר כפי שצריך. לימוד עצמי, גורם להפנמה יותר טובה של החומר. ואז מודדים הדבר במבחנים יותר קונבנציונלים.

    תקרא בזהירות, תתהה, תשאל, אחר כך, תקבע דברים כאלו, בלי להבין כלום.

    אהבתי

  31. ג'יבריש מפגר. כולך ג'יבריש מניפולטיבי אחד גדול.

    חשפתי אותך פה, אינספור פעמים. מי אתה ומה אתה. וכך אמשיך לפרק לך הצורה פה.

    התריתי בך, עשרות אלפי פעמים, לא להתגבב איתי. אבל, אתה בשלך. כי אתה פסיכופט. ואתה תשלם על כל זה. אני ישפיל אותך עד מוות כאן.

    אהבתי

  32. ושימו לב, לפסיכופט הנאלח הזה:

    הוא כותב, שהמומחיות שלי שרי חינוך ( ולא חינוך). כאילו יש לי ענין אישי עם יפעת שאשא ביטון, שאני כמובן, מעריץ אותה, אבל, אין לי שום היכרות וענין אישי איתה.

    לעומת זאת, בתגובה שלי, מעבר לחשיפת הפרצוף שלו, שימו לב מה כתבתי, והוא כמובן התעלם ( כפי שהתעלם מן הכתבה, אליה הוא עצמו היפנה במעריב לגביה וטקסטים בתנך) הנה:

    "אבל, פה מפגרים. עד שיש לנו נשים צעירות, חכמות, מנהיגות, היי, וגם יפות. בא לך איזה תחת של בבון. איזה מתועב זה…"

    התייחסתי לנשים צעירות, יפות, חכמות, מנהיגות. הוא עשה עוד פיק אפ המניאק השרץ הנתעב הזה, וניסה לכוון, למשהו עם שרת החינוך. שאין לי אליה, קשר קלוש כלשהוא אפילו. המניפולטיביות בדם שלו. מיד מזדקר הדבר לעין כל.

    מי שמכיר אותי, יודע גם שאני פמניסט או מעין, רצחני. לא כדאי להתעסק איתי בכגון דא. ואת זה אגב גם למדו פה בבלוג, אינספור פעמים.

    אז מה עדיף ? להיות בלי רגל, או שוטה זקן ? טסה יד שניה, לא יקנה ממנו אדם ! והכל כדבעי מוכח, שוב ושוב.

    אהבתי

  33. הנה כאן, פוסט בעבר הלא רחוק של תמריץ, ההרשעה של ניסו שחם למי שזוכר. אפשר לקרוא, ולראות בעליל, מי אני, מה אני ( פמניסט או מעין, רצחני). לא זו אף זו:

    שם התגבבתי עם השוטה הזקן עצמו, בקשר לפמניזם ולהרשעה וכדומה. כלומר, הוא עצמו, יודע זאת. אבל, ניסה מניפולטיבית, להשליך עלי אישית, לשרת החינוך הנכבדה, שאין לה שום קשר אלי, ולי אין שום קשר אליה כלל וכלל.

    אבל, מה יש לתמוה, זוהי מערכת המושגים, של הסציופט הנקלה הזה.

    כאן:

    https://tamritz.wordpress.com/2019/09/25/250919/

    אהבתי

  34. חכו, לא נגמר:

    כתבתי אינספור פעמים ופה ממש בבלוג הזה, שלמדתי לבדי כל מה שאני. למשל, הפכתי להיות, מסטר אכזרי בחוק ומשפט, משהו בלתי נתפס, רק מלימוד עצמי. אוטודידאקט בלתי נתפס.

    גם את זה, כתבתי אינספור פעמים. אפשר רק יותר מלשער, שאדם כזה ( כמוני) בטח ובטח, פיתח שיטות למידה יחודיות מאוד. וזה אכן תואם התגובה שלי לעי"ל בקשר ללימוד עצמי, והגישה הכללית של שרת החינוך. אין ולא יכול להיות שום קשר אישי אליה.

    גם את זה, השוטה הנאלח הזה, ידע ויודע בעליל.

    לכן, אי אפשר לטעות, כל דרכיו רמיה. עדיף לו לאדם, לקנות קוביית קרח, מאסקימוסי, ולשלם עליה הון עתק, מאשר, לסמוך על הכתיבה אפילו איכשהוא, של רב הנוכלים הזה.

    אהבתי

  35. אחד הדברים הראשונים שהרב שי פירון עשה בהיכנסו למשרד החינוך היה לבטל את הרשות למדידה והערכה (או לסרס אותה). [אחר-כך הוא פנה להוריד את הראש לחזקים בכדי שכולם יהיו שווים].

    אני מקבל אם מורים ומחנכים יטענו ש"חינוך לא ניתן להעריך", אבל שמנהל המערכת והעומד בראשה יחשוב כך? אולי נזרוק כסף מבלי לדעת למה הוא תורם? אם ראש המערכת חושב כך אז בשביל מה צריך אותו? התפקיד שלו זה להחליט כיצד לחלק את הכסף.

    אני מרוגז גם על סער וגם על בנט וחבריהם (אצלי הם גמרו גם אם יהיה להם חוסר של 3 פתקים בכדי לעבור את אחוז החסימה), אבל שניהם היו שרי חינוך שניסו לתת כלים לשיפור המערכת. סער הקים את הרשות למדידה והערכה ובנט דחף תקציבים להעלאת מספר לומדי 4+5 יח"ל במדעים ומתמטיקה (משהו מדיד בתפוקות), והכניס מדידה של תרומה לקהילה ולצבא בהערכת בתי-הספר.

    לעומתם, הרב שי פירון (אדם ישר וערכי לכל הדעות) יצר בוקה ומבולקה במערכת.
    המחלה שהוא חולה בה היא "שיוויון". ערך השיוויון מאפס את הצורך לבדוק את התפוקות ומעביר את הכל לצד התשומות. בצד התשומות לא צריך להחליט מה עיקר ומה טפל, מה חשוב ומה אינו. זה המקום האידיאלי לעולם פוסט-מודרני מושלם – הכל שווה, הכל ערכי, וכולם סבבה !!

    Liked by 3 אנשים

  36. יאיר,

    ביטול מדידה, זה דבר רע. רע מאוד. השאלה היא איך מודדים. מה מודדים. ואיך מגיעים טקטית, לרמה של הצלחה במבחני מדידה.

    אהבתי

  37. המדידה האמיתית, הינה במבחני פתע. עם אינטרוולים בזמן, רחוקים מחומר הלימוד. והצלבות בין מאטריות. מדידת יכולת לבצע היקשים. ולא להקיא חומר. ככה בכללי, בגדול. השאלה איך החומר ממודר ומופנם אצל התלמיד. ולא עד כמה הוא חרשן לפני הבחינה, מקיא החומר בבחינה, ושוכח זורק הכל. המידור צריך להיות ספונטני, רומנטי, מעמיק.

    אהבתי

  38. יפעת שאשא ביטון מתאמצת ליצור מורשת "חינוכית" שתגמד את תרומתו של שי פירון להשכלת ילדי ישראל.
    כולל כמובן ביטול (או צמצום וסירוס) של מבחנים השוואתיים כגון מבחני המיצ'ב ומבחני הבגרות. אולי הקורונה תהווה תירוץ גם לביטול מבחני הפיזה.

    הנימוק המוצהר העיקרי של ביטון: הם מסיטים את תשומת הלב מהדברים החשובים באמת (כמו ה"אקלים הבית ספרי", מצבם הנפשי של התלמידים, והאם הם תופסים את מוריהם כפסיכולוגים שלהם)
    הנימוק הפחות מוצהר: מבחנים השוואתיים *משקפים* את אי השיוויון בין תלמידים.

    נראה ששאשא ביטון כמעט ומגיעה להישגי הפרוגרסיבים האמריקאים שדרשו לבטל בארה'ב את הוראת מקצוע המתמתיקה. הנימוק: ציוני תלמידים שחורים במתמתיקה נמוכים מציוני תלמידים לבנים. *ההפך" ממה שצריך (לתפיסתם) להוכיח.

    ###################
    שני קטעי עיתונות:

    א. דה מרקר (המשך הכתבה רק אחרי חומת תשלום)

    בלי מבחנים, בלי ימי שישי: חודש לפני פתיחת השנה, שאשא-ביטון משנה את בתי הספר
    שרת החינוך פירסמה מסמך שלפיו המנהלים ייקראו לשנות תוכניות לימודים, להחליף את המבחנים באמצעי "הערכה מצמיחה", להציג תוכניות לצמצום פערים, לחזק את הקשר עם ההורים – ולייעל את הליכי הקליטה והחניכה של המורים

    ליאור דטל
    פורסם ב-30.07.21

    משרד החינוך הפיץ הבוקר (שישי) למנהלי בתי הספר מסמך הקורא להם לשנות לחלוטין את כל שיטות ההוראה, תוכניות הלימודים, דרכי ההערכה של התלמידים, וניהול המורים בבתי הספר – עם פתיחת שנת הלימודים בחודש הבא. בנוסף, לפי המסמך, חטיבות הביניים והתיכונים יעברו בשנה הבאה ללימודים במסגרת של חמישה ימים בשבוע, והלימודים בימי שישי יבוטלו בהם.

    ב. ישראל היום

    במקום המיצ'ב רק בחינה אחת

    https://www.israelhayom.co.il/health/article/3578506

    Liked by 2 אנשים

  39. (המשך תוכניות שרת החינוך לביטול מבחנים השוואתיים קשים תחת מעטה מליצות שקשה להתנגד להן)
    ############

    ג. מעריב

    הסוף למבחני הבגרות? התוכנית החדשה של שרת החינוך
    יפעת שאשא ביטון

    שרת החינוך הצהירה כי בכוונתה ובכוונת המשרד לשנות את שיטת המבחנים לשיטה בה בוחנים מיומנויות אקדמיות. "אנחנו רוצים לאפשר לתלמידים את מרחב העבודה המתאים לכל אחד מהם" אליאב בטיטו 05/07/2021 12:52
    בשורה לתלמידים: שרת החינוך ד״ר יפעת שאשא ביטון השתתפה הבוקר (שני) בכנס רשת החינוך אמ״ית וחשפה כי משרדה פועל לשנות את שיטת מבחני הבגרויות. ״צריך להפסיק את המרוץ לבגרות. בימים האחרונים התחלנו לעבוד על תכנית חדשה לשינוי שיטת הבגרות בכדי להפוך אותה לשיטה בה אנו בוחנים מיומנויות אקדמיות. מבחני הבגרות דורשים מהתלמידים ׳לקלוט ולפלוט׳ והם מגיעים כיום עם אפס מיומנות אקדמית".

    "בחינת הבגרות צריכה להיות באופן כזה שהם שואלים שאלות, אוספים מידע, מארגנים אותו בכתב ומציגים אותה בעל פה. אנחנו רוצים לאפשר לתלמידים את מרחב העבודה המתאים לכל אחד מהם. לצד זה, ישנם מבחנים שיישארו במתכונתם המסורתית כמו לשון, מתמטיקה ואנגלית", הוסיפה השרה.

    בהמשך, ציינה שרת החינוך כי אנשי השטח במשרדה פועלים יחד עם אנשי המקצוע על מנת לגבש את תוכנית מבחני הבגרויות החדשה. "נבנה תוכנית חדשה באופן שיוכל להגשים גם את מסע הלמידה של התלמיד וגם את היכולת שלנו כמורים להוביל את התלמידים בשבילים בהם יקבלו משמעות ומיומנויות להם זקוקים כל כך".

    Liked by 1 person

  40. פינת הIQ הגבוה
    מי לא נחשב לנופל בקרב

    אהבתי

  41. הוא כותב, שהמומחיות שלי שרי חינוך ( ולא חינוך).

    איפה ראית אלרום שאני או מישהו כתב עליך שהמומחיות שלך בשרי חינוך או חינוך? כשלא מסכימים אתך אתה מיד טוען שהאשימו אותך בהאשמות שלא היו ולא נבראו במקום לגשת לגופו של עניין. המומחיות שלך היר בקללות למרות שחזרת על קללת ה"לא יקנה ממך טסה יד שניה" פשוט תקבל שלא כולם מקבלים את מה שאתה אומר. אם אתה פמיניסט כצעקתך, אולי תהיה סובלני כלפי כולם לא רק כלפי הנשים? אם פיתחת שיטות למידה יחודיות מאוד אולי תחלוק אותן?
    סירחן סירחן, הפלסטיני שרצח את רוברט קנדי לפני 50 שנה עומד לצאת לחופשי לאחר ש 15 בקשות שלו לחנינה נדחו. אולי תסביר לנו מדוע
    אדם שרוצח נשיא או מועמד לנשיאות או ראש ממשלה מבלה את חייו כולם בכלא בעוד שאדם שרוצח את הוריו או את השכן שהרעיש בן 1 ל 4, סיבה מוצדקת לכל הדעות יוצא אחרי 20 שנה?

    אהבתי

  42. פוקסי, כדאי לך להפסיק להתגבב איתי פה. ברור כשמש שאתה מחפש צרות. ראה הוזהרת. ולא לראשונה. אם תמשיך, ברור הרי מה שכבר ברור מפוסט קודם ( ואחרים אולי, שהרי אין לדעת איזה עכברוש בוגדני מסתתר מאחורי שלל רב של שמות אנונימיים) וזה:

    שנפשך עורגת לצרות. אבל, מבלי לשלם שום מחיר. רק מחיר אחד, שממילא אדם או טיפוס כמוך לא משלם:

    מבט אל מול המראה.

    ראה הוזהרת מניאק מטורף.

    אהבתי

  43. אם נזכר בטענות שהעלה פה מישהו וקיבל את הלייק של כולכם, שעתידנים מסוגלים לנבא את העתיד פחות טוב מאתנו, אז לטעון שעוד 30 שנה הצעירים של היום יהיו בעד אמריקה שווה לטענה שהצעירים של אז לא ידעו מה זה רמזורים כי מכוניות אוטונומיות ייתרו אותם עד אז.

    אהבתי

  44. קמיליה,

    לפי הכתבה שהבאת יפעת שאשא ביטון לא רוצה לשנות הבגרויות במתמטיקה ואנגלית ולשון (וסביר שגם בפיזיקה\כימיה\ביולוגיה\מחשבים וכו') . כך שההשוואה לפרוגרסיבים נופלת די מהר.

    האם נכון לשנות הבגרויות בתנ"ך \ היסטוריה \ ספרות? קטונתי מלחוות דעתי, אבל אצטט פה ציוץ של הסולידית:

    הסולידית
    @hasolidit
    ·
    15h
    דברים שלמדתי בתיכון:
    השטן מתעלל באיוב
    All My Sons / Miller
    בית הבובות / איבסן
    רבן גמליאל דיבנה ופרובינקת יודיאה במאה ה-1 לסה"נ
    Le Malade imaginaire / Molière

    דברים שלא למדתי בתיכון:
    איך העולם עובד

    Liked by 1 person

  45. ל 3718,
    כתבת:

    1. " … יפעת שאשא ביטון לא רוצה לשנות הבגרויות במתמטיקה ואנגלית ולשון …"
    ——————-
    אולי היא *לא* רוצה.
    אבל אולי היא קלטה שיש גבול למה שתוכל לשנות מיידית בבת אחת. (יש כל מיני ישומים ל"שיטת השלבים" /"שיטת הסלמי".)
    לעולם לא נוכל לדעת מה מתרוצץ בנבכי מוחה.

    2. "… וסביר שגם (((לא תרצה לשנות))) בפיזיקה \ כימיה \ ביולוגיה \ מחשבים וכו' .
    כך שההשוואה לפרוגרסיבים נופלת די מהר. …"
    ———————-
    בעיני דווקא יותר סביר שכל מקצוע לימוד שלא הזכירה במפורש (פרט לשלושה הנ'ל) מועד לפורענות. לקיצוץ שעות לימוד ו/או להורדת סף הדרישות מתלמיד והרמה הנדרשת.

    דווקא מקצועות כמו פיסיקה, כימיה ומחשבים הם המקצועות שבהם קיימים הפערים הגדולים ביותר בין תלמידים, בין בתי ספר ובין הפריפריה לבין המרכז.
    מכאן שאלו גם המקצועות המתסכלים ביותר, והפוגעים ביותר בנפשם הענוגה של תלמידי ישראל.
    אסור לזלזל בתשוקה הפרוגרסיבית לנפץ את כל המראות – שמה שנשקף מהן סותר את השקפותיהם על העולם ואת התיאוריות שלהם.

    3. " …. האם נכון לשנות הבגרויות בתנ"ך \ היסטוריה \ ספרות?

    קטונתי מלחוות דעתי, אבל אצטט פה ציוץ של הסולידית: .. ….. …. דברים שלא למדתי בתיכון:
    איך העולם עובד"
    ————————
    גם אני קטונתי מלחוות את דעתי בנושא, ובהחלט פתוחה להצעות שינוי.
    ובעיקר להצעות ללמד מעט את התלמידים כיצד העולם עובד ומעט מיומנויות חיים.

    כולל, לדוגמא, מעט מיומנויות פיננסיות חשובות. כמו ניהול חשבון בנק, עלויות הלוואות בהשוואה לרווחי ריבית דרבית של חסכונות ועוד.
    אך גם מכלול האמצעים הנדרשים לשמירה על בריאותם, מעט עזרה ראשונה כולל הפעלת דפיברילטור ועוד ועוד.
    כולל גם הצעת אל רום ללמד תלמידים מיומנויות למידה וכיצד ללמוד.

    אבל בכל מקרה אני מתנגדת להפיכת בית הספר לקן של תנועת נוער. תנועה שיעודה *העיקרי* הוא לספק לחניכים כל מיני צרכים חברתיים ורגשיים. או להפיכת בית הספר למקבץ של "קבוצות תמיכה" פסיכולוגיות וכד'.

    בעיני, כנראה בניגוד לשרת החינוך הנוכחית, יעודו *העיקרי* של בית הספר הוא *ללמד* דברים חשובים.
    בהחלט פתוחה לדיון בשאלה מהם בעצם הדברים שהכי חשוב ללמדם בכל שכבת גיל.

    Liked by 2 אנשים

  46. חייל קטונתי מלהבין בעניינים קרביים, אולם נראה שהסיבה למותו של לוחם המג"ב היא כשל פיקודי. מהוידאו שפורסם רואים בבירור שהפלסטינים מתרוצצים באין מפריע מעבר לקיר. הרי אין קל מלירות לתוך הפתח – כפי שאכן קרא – או להשליך לשם רימון, בקבוק תבערה וכיו"ב. לחיילים שלנו אין שום ראות לצד השני של הקיר. אפילו אני עם 0 ההכשרה הקרבית שלי לא הייתי מאשר לחיילים להיכנס לסיטואציה כזו.

    אני לא טוען שהוראות הפתיחה באש הנוכחיות הגיוניות – אולם להבנתי לא זו הסיבה לפגיעה בלוחם המג"ב כאמור.

    אהבתי

  47. קמיליה,
    את ממהרת להכתיר את שאשא ביטון לשטן פרוגרסיבי שרוצה להחליף בחינות בפיזיקה בלימודי מגדר. על סמך מה? על סמך סלידתך ממנה באופן כללי, לא על סמך דבריה או מעשיה.
    הצהרותיה לגבי אופי ואופן הלימודים בבתי הספר מדויקות להפליא. היא מציעה להשאיר את הבחינות במקצועות בהן המיומנות הטכנית חשובה – מתמטיקה, אנגלית וכו׳ – ולנטוש את השיטה הנוכחית של לעיסת חומר והקאתו במבחן בכל המקצועות האחרים. על מה בדיוק יצא קצפך? את חושבת שלגרום לתלמידים לשנן תאריכים ומושגים בעל פה כדי לשכוח אותם יום אחרי הבחינה זו שיטה לימודית טובה? זה מכין תלמידים לעולם?
    בקיצור זו לגמרי התקפת אד-הומינם. אפשר לשנוא את הד״ר ביטון אבל עדיף לתקוף את דבריה באופן ענייני.

    Liked by 1 person

  48. amehaye,
    הוראות הפתיחה באש הם רק סימפטום לטפשת של הפיקוד הבכיר שלא מבין כלל את עקרונות המלחמה. הם השקיעו מיליארדים בחומה שמגינה על התוקפים וחושפת את המגינים. הצבת צלפים מאחורי חרכי ירי זו טפשות אובדנית על סף טרוף להוסיף לזה איסור על ירי זה כבר הרבה מעבר לסף הטירוף. לא מדובר בתקלה, זוהי אי כשירות קיצונית

    Liked by 1 person

  49. רינגו
    צבירת ידע הוא דבר חשוב מאוד. לקרוא לזה 'לעיסת חומר והקאתו' אינו טיעון. לטעמי הילדים של היום בורים הלוואי והיו לועסים הרבה חומר – חלק ישכח אחרי יום הבחינה אבל חלק ישאר והם לא יהיו לגמרי בורים.
    דבר נוסף בלימודי תנ"ך (וחלק מהלימודים ההומניים האחרים) יש בהחלט לימוד של ניתוח ומיומנויות חשיבה שחבל מאוד לפגוע בהם (וקצת התחילו לפגוע בהם. פעם שאלה קלאסית בתנ"ך היה הבאת פסוק עם פירוש רש"י והשאלה מה הקושי בפסוק שעליו עונה רש"י היום זה מתחיל להיות: חווה דעתך על אברהם אבינו)

    Liked by 4 אנשים

  50. amehaye,
    מי שנדפק פעם אחת…

    Liked by 1 person

  51. משה
    הילדים של היום בורים על אף שהם לומדים בשיטה של לעיסת חומר למבחן. אני בעד שיצברו ידע, אבל השיטה הנוכחית אינה יעילה בכך (גם לטענתך).
    הירידה בידענות של תלמידי ישראל היא תוצאה של ריבוי מבחני הבגרות והתרכזות מוחלטת בהם כמטרתו של בית הספר. התלמידים של פעם (כמוך, אני מנחש) היו יותר ידענים דווקא בגלל שעשו פחות בגרויות.
    אני לא טוען שצריך לבטל את הבגרויות לטובת משחקי חברה ומדיטציה. בית הספר צריך להקנות ידע וכלים, אלא שהשיטה הקיימת כושלת בכך.
    כתלמיד תיכון שיחק מזלי להשתתף בתכנית יחודית שבה במקום בגרויות בתחומים הומניים, עשינו עבודות גמר מקיפות ששילבו הסטוריה, ספרות, אזרחות ותנ"ך. הן המיומנות והן הידע שרכשתי בהכנת העבודות היו משמעותיים בהרבה ממה שהייתי רוכש בלמידה ושינון. כמובן שמשרד החינוך מיהר לבטל את התכנית תוך שנתיים.

    אהבתי

  52. רינגו,
    התלמידים של פעם לא עשו פחות בגרויות. בדיוק להיפך.
    פעם הבגרות הייתה על חומר מלא, היום היא על מיקוד (או הגרלות בתקופת רובינשטיין).
    פעם היה מועד אחד להיבחנות, היום יש שני מועדים (ובחלק אף שלושה).
    פעם הבגרויות היו בתחומי דעת (גיאולוגיה, גרמנית, …), היום יש בגרות ב-D.J (כן, תקליטנות – מה שאתה שומע), "חינוך לקריירה", "קידום תיירות", ועוד … *
    פעם הציון היה מורכב מבחינה חיצונית וממגן (50:50). היום בממוצע (תלוי במקצוע) הוא מורכב מבחינה חיצונית (30%), בחינה פנימית (50%) והערכה חליפית (20%) שתלויה בבית-ספר -שזה שם קוד שמכיל טווח רחב של דברים. מעבודת גמר (כמו שתיארת) ועד צפייה בסרט וכתיבת חיבור "איך חוויתי את הסרט".

    ——-
    * מלבד כ-25 בגרויות חובה יש:
    44 בגרויות עיוניות
    58 בגרויות טכנולוגיות (כמו תקליטנות)
    24 "בגרויות ייחודיות"
    ראה עמ' 5:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 2_ed5b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_10108.pdf


    פירוט הרשימה של הבגרויות עצמה כמובן סודית ולא מפורסמת בשום מקום.

    Liked by 2 אנשים

  53. רינגו
    הילדים של היום לא לומדים בשיטה של ללעוס חומר למבחן הם לא מכניסים לפיהם כמעט שום דבר ולא מתאמצים ללעוס – הם בעיקר פולטים. יש כאן ערבוב בין שני נושאים האחד מה לומדים והשני איך לומדים. בנושא הראשון השאלה היא האם לומדים הרבה עובדות וניתוחים שלהם (כשברור שניתוח עד כדי הבעת דעה דורש בבסיס ידיעה נרחבת של העובדות + הבנה שלהם) או לומדים מעט מאוד עובדות ואיך אני מתחבר אליהם מה אני מרגיש איתם מה אני חושב עליהם (= הבעת דעה של התרשמות לא של ניתוח) ומה יש לי לומר עליהם.
    הנושא השני הוא איך לומדים. אפשר ללמוד הרבה עובדות בצורה של שינון והבנה וניתוח בצורה של התמודדות עם שאלות דרך אחרת היא ללמוד הרבה עובדות והבנה וניתוח בצורה של עבודה מקיפה. בצורה של פרויקט. ואולי יש צורות נוספות (למשל פעם אחת בשבוע אחד התלמידים מעביר את השיעור – זה יכול להיות מוצלח מאוד במקומות מסוימים – זה מקובל בישיבות). בהחלט יתכן שיש דרכים יותר טובות ופחות טובות ויש דרכים שמתאימות לתלמידים מסוימים ואחרות לאחרים וכן למורים.
    הויכוח כאן עם שרת החינוך ודומיה הוא על הנושא הראשון האם צריך ידע נרחב האם צריך עמל וניתוח ועל גבי זה באה לפעמים הבעת דעה. או שהבעת דעה היא העיקר וידע וניתוח אינם נצרכים כל כך ועמל הוא בכלל דבר דוחה.
    אין לי בעיה עם השאלה 'חווה דעתך על אברהם אבינו' אם עומד מאחרי זה שינון וידעת הרבה פרקים על אברהם אבינו וניתוח פסוקים. יש לי בעיה עם השאלה הזאת על רקע קריאת כמה פסוקים כשמבינים בערך מה כתוב בהם אבל התרשמות יש ואפשר כבר להביע דעה. הדרך הזאת היא פשוט גידול של יאיר לפידים הרבה דיבורים עם כמעט שום ידע והבנה.
    אפשר לעשות עבודה מקיפה על אברהם אבינו וזה יקח הרבה זמן ומאמץ -לא יום אחד. ואפשר ללעוס חומר למבחן – בשביל לזכור הרבה פרקים צריך לקרוא אותם כמה וכמה פעמים וזה לוקח המון זמן והלעיסה למבחן מתחילה חודשים רבים לפני המבחן. בשביל להבין ולהתמודד עם שאלות הבנה צריך להתבונן הרבה בפסוקים ולנתח אותם. אחרי המבחן הרבה ישכח אבל עדיין ישאר משהו מכובד.
    בדרך של שרי החינוך מספיק לקרוא כמה פסוקים. את זה אפשר יום לפני המבחן אולי לכן אתה קורא לזה 'לעיסה למבחן' אבל אין כאן שום לעיסה.

    כשאתה אומר שמשרד החינוך נטש את הדרך של עבודה מקיפה לטובת 'לעיסה למבחן' לדעתי אתה טועה לגמרי. זה ממש הפוך – משרד החינוך נטש את הדרך של עבודה מקיפה מאותה סיבה שהוא נטש את לעיסה למבחן – בסופו של דבר צריך לעמול לצבור ידע וזה קשה מידי להרבה מהנוער היום. – יש כאן גם עבודות שאפשר לראות בהם פערים יש כאלו שיעשו עבודות יותר יפות מאחרים – זה לא כמו הבעת דעה על סמך כלום וכלום שלכל הדעות אותו ערך.
    (בשאלת האיך אני די מסכים איתך שצריך לשפר, ודאי צריכים דרכים מגוונות לתלמידים שונים אבל זה נושא משני לעומת השאלה מהו הלימוד)

    Liked by 1 person


  54. הרמטכ״ל אביב כוכבי יסכם מחר את התחקיר המבצעי של האירוע בו נהרג סמ״ר בראל חדריה שמואלי ז״ל. לאחר מכן יציג אותו בפני המשפחה ואז התחקיר יוצג לציבור. ממצאים ראשוניים של תחקיר הצבאי מעלים כי לא היה נוהל הכלה בירי ובמקרה של סכנה הפקודה הייתה לבצע ירי חי וכזה אכן בוצע.
    באירוע נהרגו שני פלסטינים ונפצעו יותר מ-40 מירי חי.
    ‏בראל ז״ל לפני שנהרג ירה בחמישה פלסטינים.
    ‏ההבנה בשטח הייתה שהצוות מאחורי החומה לא היה צריך להישאר שם וזה כשל שנבחן כעת ברמת הפיקוד בשטח מדוע הם לא הוזזו משם.

    עוד עולה כי הפורעים לא הורחקו מהגדר בצורה יעילה.
    ‏לא היה מידע מודיעיני על המצאות חמושים בשטח והמחבל עם האקדח הסליק אותו בבגדיו, שלף אותו פרק זמן של שניות מביצוע הירי.

    אהבתי

  55. תכן שהסיבה שצעירים, ביחוד ממדינות "קשות" אוהדים את אמריקה כי היא מציעה תקווה. בעבר כשמישהו היה מתאר חוויה מוצלחת היה ביטוי "אמריקה!!"
    כשמתבגרים מבינים שכבר לאמריקה אז כמו השועל אצל איזופוס, אומרים הענבים שם ממילא חמוצים

    הנה בלוג מעניין, למרבה הצער ללא תגובות ודיונים
    https://udimanor.blogspot.com/2021/08/blog-post_22.html#comment-form

    אהבתי

  56. קמיליה,

    גם אם יפעת שאשה ביטון רוצה להשוות את התוצאות לכולם (ואני לא מאמין שהיא רוצה בזה), זה מעשית בלתי אפשרי.

    הרי תלמיד שרוצה להצטיין יבחר במתמטיקה-פיזיקה-ביולוגיה-כימיה-מחשבים כמקצועות בגרות בחמש יחידות, והרי לך מישהו שמעדיף מקצועות ראלים ומוכן לעבוד קשה עבורם.

    מצד שני, אחרים יבחרו בתקליטנות ומוסיקה בחמש יחידות כמקצועות בגרות , והרי לך מישהו שמעדיף תקליטנות (בלי לזלזל) ומוכן לעבוד קשה עבורם.

    ומי שאוהב גם תקליטנות וגם מתמטיקה יעשה את שניהם (אני מכיר הרבה שעשו בגרות ראלית מורחבת יחד עם בגרות במוסיקה או בספורט).

    האלמנט החשוב בגישה ה"פרוגרסיבית" הזו היא שמוצאים את המסלול המתאים לתלמיד ושהוא מוכן לעבוד קשה עבורו. זה בכלל לא רע. המשק כבר יבחר האנשים המתאימים לעבודה לפי הרקע והכישורים שלהם. זה לא אומר שאין הבדלה בין תוצאות בסוף, להיפך. מצד שני, לא זורקים הצידה אנשים שלא אוהבים מתמטיקה-פיזיקה או שינון פרקים בתנ"ך ככלי אין חפץ בו.

    Liked by 1 person

  57. שמתבגרים מבינים שכבר לאמריקה א נגיע אז כמו השועל אצל איזופוס, אומרים הענבים שם ממילא חמוצים

    אהבתי

  58. 3718
    "האלמנט החשוב בגישה ה"פרוגרסיבית" הזו היא שמוצאים את המסלול המתאים לתלמיד ושהוא מוכן לעבוד קשה עבורו. "
    הלוואי וזה היה האלמנט החשוב בגישה הפרוגרסיבית – מה שאני רואה כרגע שהאלמנט החשוב הוא קצת שונה:
    האלמנט החשוב בגישה ה"פרוגרסיבית" הזו היא שמוצאים את המסלול המגניב את התלמיד ושבו הוא וכל הקבוצה שלו מקבלים ציון גבוה בלי לעבוד קשה.

    Liked by 1 person

  59. משה (ויאיר)
    מצטט כאן שוב את שרת החינוך: ״בחינת הבגרות צריכה להיות באופן כזה שהם שואלים שאלות, אוספים מידע, מארגנים אותו בכתב ומציגים אותה בעל פה״. היכן אתה רואה כאן אמירה שהבעת הדעה חשובה יותר מלימוד העובדות? שאין צורך בעמל? היכן האג׳נדה הפרוגרסיבית המושמצת?
    אני מסכים איתך שרמת הלמידה והדרישות מהתלמידים ירדו פלאים בעשורים באחרונים וזה לא רק בגלל ההתמקדות בבגרויות. אני בהחלט בעד העלאת הרמה. אבל במקביל צריך לשנות את אופן הלמידה. תלמידים היום לומדים להצליח בבחינה, לא לצבור ידע ולא להבין אותו. אין בזה טעם. בחינה אמורה להיות אמצעי לבדיקת ההבנה, המיומנויות והידע ולא מטרה בפני עצמה.
    כשבתי ספר ומנהלים נמדדים קודם כל על אחוז ההצלחה בבגרויות זה הופך את הקערה הזו וגורם בדיוק למה שאתה מתנגד לו – מנסים להשיג כל הקלה וכל טריק כדי שכולם יצליחו ואחוז ההצלחה יעלה.
    אתן דוגמה: יש לי בן דוד הצעיר ממני בעשר שנים. כאשר למד מתמטיקה הגיע לנושא הסינוס-קוסינוס וחבריהם. לא הסבירו לו מהם אותם מושגים, כיצד מחשבים אותם ומה השימוש שלהם. רק אמרו להם – תזכרו למבחן שסינוס 45 זה שורש 2 חלקי שתיים וסינוס 60 זה חצי. ככה פותרים את הבגרות. בהצלחה.
    בית הספר הפך ממקום לרכישת ידע לקורס הכנה סטייל יואל גבע וזה דבר גרוע. השינוי שמציעה ביטון הוא נכון ומבורך. אם כוננתה האמיתית היא קידום האג׳נדה הפרוגרסיבית של העיקר הרגשות שלך ולהכיל אותך וכו׳ אז כמובן זה גרוע, על כך אין ויכוח. אבל בדבריה אין שום רמז לכך.

    Liked by 1 person

  60. לא בדיוק מה שחיפשתי, אבל זה:

    עם השנים מבחני הבגרות נהיו קלים יותר. אין לי מושג מה קרה מאז שסיימתי את בית הספר, אבל יש לי הרגשה שהרמה לא נהייתה גבוהה יותר. אי אז כאשר למדתי לבגרות ע"י פתרון שאלות בגרות משנים קודמות, שמתי לב לירידה בקושי השאלות עם השנים, לפחות במתמטיקה ופיזיקה. הילדים לא נהיים טפשים עם השנים, אבל אין ספק שהרף יורד.

    Liked by 3 אנשים

  61. רינגו,
    מסכים איתך (תגובתי הייתה רק לגבי שהבגרויות בעבר היו קלות מהיום, ועדיין לא ברורים לי מניעיה של שאשא-ביטון לעומת הרב שי פירון שכהונתו כבר הוכיחה את כוונותיו הפרוגרסיביות).
    אבל גם אם צריך לרכוש ידע, ולא רק להתכונן למבחן, עדיין צריך להיבחן.

    אהבתי

  62. לרינגו,
    כתבת:
    1. "את ממהרת להכתיר את שאשא ביטון לשטן פרוגרסיבי שרוצה להחליף בחינות בפיזיקה בלימודי מגדר. …"
    לא מדויק. במשהו הרבה יותר גרוע מלימודי מגדר (שלפחות מתיימרים ללמד משהו) – ב*טיפול פסיכולוגי חובבני*, ע'י מורות ביה'ס, שמטרתו לאסוף את התלמידים המפורקים מתקופת הקורונה (כהגדרתה), להכילם ולקשרם חברתית זה לזה.

    2. " …. על סמך מה? על סמך סלידתך ממנה באופן כללי, לא על סמך דבריה או מעשיה. …
    +….. בקיצור זו לגמרי התקפת אד-הומינם. אפשר לשנוא את הד״ר ביטון אבל עדיף לתקוף את דבריה באופן ענייני. …. "
    —————–
    אני מודה שיש לי בטן מלאה על שאשא ביטון בגלל מכלול עמדותיה בנושא הקורונה בבתי הספר, ובגלל המקלות שהיא כה מחבבת לתקוע בגלגלי המלצות משרד הבריאות.
    לתפיסתי עמדותיה הן חסרות אחריות ומסכנות את בריאות התלמידים ובני משפחותיהם. חשוב יותר, בעיניה, למנוע הפעלת לחץ חברתי נפשע על בני 12 ומעלה שלא התחסנו – מאשר להקטין את הסיכון שידביקו אנשים פגיעים במיוחד ו/או יחלו בעצמם במחלה קשה.
    סיבה מוצדקת, לפחות בעיני, לסלוד ממנה.

    עדין קשה לשפוט את מעשיה כשרת החינוך – כיון שרק עכשיו מערכת החינוך מתחילה לעבוד.
    אבל המאמרים שהבאתי התייחסו במפורש לאמירותיה ולהצהרותיה. מיותר לחזור עליהם.

    3. " … היא מציעה …. לנטוש את השיטה הנוכחית של לעיסת חומר והקאתו במבחן בכל המקצועות האחרים. על מה בדיוק יצא קצפך? את חושבת שלגרום לתלמידים לשנן תאריכים ומושגים בעל פה כדי לשכוח אותם יום אחרי הבחינה זו שיטה לימודית טובה? זה מכין תלמידים לעולם? …."
    ————————
    הרעיונות *להכין תלמידים לעולם* ,/ *להפסיק לעיסה והקאה* / להפסיק שינון ושכחה מיידית* מזכירים לי את הרעיון של שי פירון לעבור ללמידה *משמעותית*.
    יש מישהו בעולם שיכול להתנגד לרעיון של *למידה משמעותית* במקום למידה *לא* משמעותית?
    (((מצלצל בערך כמו "מי בעד מלחמה בטרור?! יש פה מישהו שמתנגד לשיפור מזג האוויר?!)))

    לתפיסתי המטרות שמציבנ שאשא ביטון למערכת החינוך אלו סיסמאות מעורפלות, נבובות ובלתי ניתנות למדידה.
    המורים בבתי הספר יצליחו לעבור ממגוון נושאי לימוד אל שיעורי חברה, יצליחו לוותר על כל מטלות השינון וצבירת הידע שעדין נותרו במערכת – אך הסיכוי שימלאו את הזמן שהתפנה בתכנים בעלי משמעות ובמיומנויות החשובות לחיים – קלוש שבקלושים.

    (המשך יבוא)

    Liked by 3 אנשים

  63. (המשך)

    יש בדיון בפוסט זה (ובהצהרות שרי החינוך) התעלמות משתי הבעיות הקשות ביותר, לתפיסתי, של מערכת החינוך בישראל:

    א. הרמה הנמוכה, וההולכת ויורדת, של רובם המכריע של המורים.

    סגל המורים מורכב בעיקר מ:
    – המוני מורים ותיקים ושחוקים, שהדבר העיקרי שעדין מעניין אותם הוא מועד יציאתם לפנסיה

    – בעלי וותק בינוני ומטה שנמשכו להוראה בעיקר כיון שכמות ימי החופשה ומספר שעות הפנאי ביום חשובים בעיניהם יותר מתוכן העיסוק שלהם

    – קמצוץ צעירים מוכשרים, בעלי חלופות תעסוקתיות טובות, שבורחים מחדר המורים לאחר מספר חודשים. או לכל היותר לאחר שנים מאוד ספורות.

    חשוב לציין שרמת ציוני הפסיכומטרי, הנדרשים בסמינרים להוראה, נמצאת בירידה מתמדת.

    עדין לא יצא לי לפגוש מורה הנוהג ללמוד משהו בשעות הפנאי שלו או לקרוא באיזשהם ספרי עיון (או לקרוא בכלל) וכד'. להתרשמותי (הסוביקטיבית) רמת ההשכלה הכללית שלהם מחפירה.
    כפי שנוכחתי מצפייה בכמה שיעורי זום – אפילו רמת העברית של רובם מבישה.

    הציפיות שמורים שכאלו יצליחו להעביר "למידה משמעותית" נתפסות בעיני כחסרות כל בסיס. הם *אולי* מסוגלים ללמד מעט תכנים, ולדרוש מעט שינון, לעיסת חומר והקאתו. לא יותר מכך.
    אני לא הייתי מוותרת על הציפור הקטנה שנמצאת בהישג יד לטובת להק ציפורים מרהיב שאין כל סיכוי לתפסו.

    ב. בעיות הפינוק, חוסר הנכונות להתאמץ והמשמעת הלקויה, ההולכות ומחמירות, של רוב תלמידי ישראל.
    זו כבר שאלה תרבותית כללית, שבה אשמים בעיקר ההורים. לא מערכת החינוך שנאלצת לבזבז את רוב זמן השיעורים על מגוון בעיות משמעת.

    אך הסטת הדגש מהצורך ללמוד וללמד אל המצוקות האישיות והחברתיות של תלמידי ישראל – לא רק שאינה עוזרת להתמודדות עם הבעיות הנ'ל – היא אפילו מחריפה אותן.

    Liked by 2 אנשים

  64. אוף טופיק קטן: ראינו את תפיסת הציוד האמריקאי ע"י הטאליבן. השאלה היא מה הם בדיוק יעשו עם זה. רובים, רכבים וציוד פשוט להפעלה כנראה שהם יצליחו לתפעל. אבל מסוקים וכל דבר קצת מתוחכם – יש לי הרגשה שאלה יחלידו במחסנים.

    אהבתי

  65. לא ממש אמחייה. לא לשכוח. הפקיסטנים איתם. הסינים איתם. האיראנים איתם. הם בהחלט יתעניינו בדבר, ובטח יעזרו להם.

    Liked by 1 person

  66. מאמר דעה של הרב חיים נבון בנושא חינוך:
    https://www.makorrishon.co.il/opinion/391639/

    כמה ציטוטים:
    "..מהו חינוך? במובנו הרחב: הכשרת הילד לתפקוד בחברה כאדם בוגר. "עַיִר פרא אדם ייוולד" (איוב י"א), וילד שלא יקבל הכשרה – ייוותר עיִר, כלומר: חמור בר.
    חינוך מתבסס על ההנחה שיש למבוגרים מה להציע לילדים; שיש להם ידע נכון, ערכים ראויים ומנהגים ומסורות מוצלחים, שהילדים צריכים ללמוד. אם הורים ומורים מאבדים את ביטחונם העצמי, אם הם מושפעים מהתעמולה הרלטיביסטית הרווחת, שמערערת על עצם קיומה של אמת, הם יכולים לבנות בתי ספר מבמבוק ולנופף בדגלים צבעוניים, אבל שפע חינוכי לא יֵרד מן השמיים.
    המכינות הקדם־צבאיות הן כנראה ההצלחה החינוכית הגדולה של העשור האחרון בישראל. בביקוריי במכינות כאלו, דתיות וחילוניות, אני מתרשם שמורים רבים בהן אינם מהססים לדבר על ידע אמיתי ועל ערכים נכוחים. בבתי הספר שלנו, לעומת זאת, מעדיפים לעיתים קרובות להסתפק ב"הקניית מיומנויות". לפני כמה שבועות שלחה שרת החינוך לכל המנהלים בישראל מסמך בשם "אבני דרך", ובו קריאה לשינויים ניכרים בגישה החינוכית, למשל: החלפת המבחנים המסורתיים ב"הערכה מעצבת של מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות, חברתיות וגופניות". ככלל, המסמך קורא להתמקד בילד ולא בידע, ולהדגיש "מיומנויות" למיניהן. אריק דונלד הירש, בעיני רבים גדול חוקרי החינוך בימינו, הסביר עד כמה מופרכת יומרה פרוגרסיבית כזו. הירש הראה שאין לאף אחד מושג איך "מקנים מיומנויות" כלליות ומעורפלות, כמו "הבנת הנקרא", "פתרון בעיות" או "חשיבה ביקורתית". יש דרך אחת עיקרית לעזור לילד להבין, לפתור ולבקר: להעניק לו הרבה ידע. אחרי שלמד הרבה תנ"ך, הוא ייטיב להבין פסוקים נוספים. אחרי שלמד הרבה מתמטיקה, יוכל להיות ביקורתי כלפי סטטיסטיקה מסולפת. ואם ילמד את תולדות החינוך, יבין מעצמו את הכשלים ההיסטוריים של החינוך הפרוגרסיבי.

    האם בית הספר הוא זירה מעורפלת של טיפוח רגשי רלטיביסטי ומתפנק? או מוקד ללימוד חוכמה, בינה ודעת?
    מורינו ומחנכינו, כאָב לתלמידים אני מבקש מכם, לקראת שנת לימודים לא פשוטה: אל תחששו להורות, לחנך וללמד את ילדינו".

    Liked by 4 אנשים

  67. מצטרפת להמלצת אמחייה על הסרטון של קרליין.

    לא רק שהוא כולל אמיתות חשובות לגבי הפרקטיקות המודרניות של גידול ילדים – הוא גם משעשע.

    בין האמיתות:
    מגמה של הערצה של ילדים. מכאן גם הגזילה מהם של ילדותם.

    קונספציה שגויה שהערכה עצמית גבוהה, של כל הילדים ללא יוצא מהכלל, מגינה עליהם מכשלונות. מכאן נגזלות מהם ההזדמנויות ללמוד איך להתמודד עם העובדה שלעיתים גם הם נכשלים (ולא רק "אחרוני המנצחים").

    מצד שני, ניתן להתנחם בכך שמילדנו בישראל עדין (?) לא נגזלו כל האפשרויות למשחק ספונטני לטובת הכנה לבחינות קבלה לגני ילדים.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s