האמונה הטפלה של נפתלי בנט

ראש הממשלה בנט מתנגד לסגר. טוב שכך. לפני סגר יש לבחון האם ניתן לעצור את המגפה באמצעות מבצע חיסון שלישי מאסיבי. וגם אם לא, תועלתו של סגר צפויה להיות מאוד מוגבלת.

אבל גם אם מתנגדים למשהו בצדק, צריך להביא נימוקים ראויים להתנגדות זו. לא נימוקים שמתחום האמונה הטפלה.

אלו דברי ראש הממשלה בפייסבוק:

נעשה הכל להימנע מסגרים, שהם כלים הרסניים לפרנסה, לכלכלה ולחינוך הילדים שלנו. סגרים הם רק מוצא אחרון.

הכי קל לממשלה להכריז על סגר ולהעביר כסף לעסקים הסגורים ולעובדים שישבו בבית. אבל למדיניות הסגרים יש מחיר נוראי.

שיקול אחד שעומד לנגד עינינו הוא הורדת התחלואה והפחתת התמותה. אך יש כמובן גם שיקולים נוספים ובהם פרנסת אזרחי ישראל, חינוך ילדי ישראל, ושמירת העתיד הכלכלי של ישראל.

חישבו למשל על הרוגי תאונות דרכים.

הרי ניתן היה להביא לאפס מתים מתאונות דרכים על ידי איסור נסיעה בכבישי ישראל. אבל כולנו מבינים שחייבים לחיות ולאפשר תנועה בישראל.

כך גם בדלתא: שגרת החיים היא חלק מהחיים ואנו חייבים לאזן בין כל הצרכים באחריות.

חשוב לי להדגיש משהו:

תג המחיר של שלושת הסגרים שהובילה הממשלה הקודמת היה מאתיים מיליארד שקלים.

בספרות זה נראה כך:

.200,000,000,000

מדובר במאתיים אלף פעמים מיליון שקלים.

זה הכסף שלנו, שלכם ושל הילדים והנכדים שלכם.

אם נמשיך במדיניות הסגרים והמגבלות ההרסניות לכלכלה, אנחנו פשוט נתרושש כלכלית.

הסכום העצום שהוצאנו על סגרים שהיעילות שלהם נמוכה ממילא הוא סכום שממש נלקח ממטרות חשובות עבורכם ועבור ילדיכם.

כמה חיי חיילים חלילה נאבד אם לא נוכל להרשות לעצמנו לצייד אותם בנגמ"שים חדישים עם הגנה מתקדמת, כי בזבזנו את הכסף על סגרים?

כמה ילדים ומבוגרים לא נוכל לשלוח לניתוח מציל חיים?

כמה בתי חולים בפריפריה שלא נוכל להקים?

כמה מכשירי MRI לא נוכל לממן וכך נחמיץ אלפי חולי סרטן בשלב מוקדם?

כמה שיעורים במדע, מתמטיקה או אנגלית לא נוכל לממן?

כמה קצבאות זיקנה לקשישים חסרי אמצעים לא נוכל להעניק?

חישבו רגע: כל משפחה בישראל נכנסה לחוב של 105,000 ₪ בשל תג המחיר של שלושת הסגרים.

כל אחד מאיתנו, וילדינו, יצטרכו להחזיר את החוב הזה דרך מסים, ושירותים מופחתים לאורך עשרות שנים .

מדוע אמונה טפלה?

נראה שבנט באמת מאמין שאם הורה הולך לפארק עם ילדו המשועמם וקונה לו צמר גפן מתוק, או שזוג אוהבים יושב בבית קפה אופנתי בהרצליה ומתזז את המלצר הסימפטי או שמשפחה ממריאה לנופש באלפים – בקיצור, כל הדברים שסגר ימנע מאיתנו – אזי קורים תהליכים כלכליים מסתוריים שיאפשרו מאוחר יותר הקמת בתי חולים בפריפריה או השגת נגמ״שים לחיילינו היקרים.

זו כמובן אמונה מצחיקה. אין שום קשר בין הצמר גפן המתוק שנקנה או שלא נקנה לבין הנגמ״ש ו/או בית החולים הפריפריאלי. הסגר לא יפגע במאומה ביכולת של ישראל להצטייד בנגמ״שים ובבתי חולים ועלותו הכלכלית מבחינה זו היא, לכל היותר, אפס.

יש להבדיל בין שני סוגים של כסף. ישנו המאזן הכלכלי של ישראל מול העולם הנמדד בשער השקל, בחובות הדולריים וביתרות המט״ח. זהו מאזן קריטי למדינה באמת. ובמאזן זה אכן משתקפים הדברים שבנט מדבר עליהם: היכולת להקים בתי חולים או לרכוש נגמ״שים. זו תלויה בחלקה בדברים שמשיגים מהעולם כמו דלק למכונות, חומרי בניין או פועלים זרים. בלי מט״ח אין דרך להשיגם. תשאלו כל לבנוני.

סוג אחר של כסף הוא זה שמתחלק בתוך המדינה עצמה. לכסף זה יש חשיבות רבה בניהול התמריצים והמשאבים בתוך המדינה, אבל בסופו של דבר ההתעסקות איתו היא כמו העברה מכיס לכיס באותו מעיל. הדברים שנעשים איתו לא משנים לחוסנה הכלכלי של המדינה.

הסגר לא צפוי לפגוע במאזן המט״ח של ישראל מול העולם. ואולי ההיפך הוא הנכון: ישראלים לא ייצאו לחו״ל ולא יבזבזו שם את כספם ולכן השקל רק יתחזק. צריכת הדלק תפחת בחדות, והרי ישראל מייבאת דלק. תעשיות היצוא של ישראל, להבדיל ממדינות דרום אירופה שמסתמכות על תיירות, לא ייפגעו כלל מסגר. התעשיות הביטחוניות יקבלו היתר מיוחד ובתעשיית ההייטק רגילים כבר לעבוד מהבית. גם החקלאים ימשיכו לעבד שדות.

נכון, המדינה תצטרך לפצות את מוכר הצמר גפן המתוק. אבל זה רק משחק בכסף פנימי. אם המדינה לא הייתה מייצרת כסף כדי לפצותו, מן הסתם בנק דיסקונט היה מייצר את אותו כסף במסגרת אשראי שהיה נותן לו בהסתמך על כושר ההתפרנסות שלו. פיצוי נפגעי הסגר יצריך משחקים מורכבים בניהול כסף מצד הממשלה שיש אנשים שיפלו בין הכיסאות וייפגעו מהם. אין לזלזל בכך וגם לא בצער שייגרם לאנשים מחוסר יכולת לפגוש משפחה וחברים או לבלות וליהנות. בדבר אחד כן יש לזלזל: באמונה הטפלה שיש קשר כלשהו בין סגרים לנגמ״שים.

131 תגובות על ״האמונה הטפלה של נפתלי בנט״

  1. תמריץ זה לא מדוייק. בסגר הילדים בבית, וגם הפרודוקטיביות של עובדי ההייטק שרגילים לעבוד מהבית יורדת בחדות כאשר צריך להעסיק ולטפל בילדים. מעבר לכך גם פגיעה כלכלית "פנימית" בסופו של דבר פוגעת בחוסן הכלכלה כולה. אתה יוצר עומס של נזקקים וכיו"ב כך שאפילו במישור הכלכלי נטו יש פגיעה אמיתית, אפילו אם לכאורה מי שנפגע הם עסקים "פנימיים" דהיינו שלא מייצאים או מייבאים.

    ראה למשל את כל עניין התמריץ הבעייתי של מועסקי השכר הנמוך שלא רוצים לחזור לעבוד כי יש להם קצבאות. אי חזרתם לעבודה פוגעת במקומות אירוח מפעלים וכיו"ב. הפגיעה בהם פוגעת במפעלים אחרים וכיו"ב, במעין כדור שלג כרגיל בכלכלה.

    הביקורת שלי על בנט מתמקדת בכך שלא הגביל את נתב"ג באופן משמעותי וכן גם לא יצר סגרים מקומיים, כפי שהוא עצמו הטיף כשהיה באופוזיציה.

    Liked by 2 אנשים

  2. תמריץ,

    אז מה זה קשור לאמונה תפלה לא הבנו ? נניח שאתה מאמין אכן בהבלות הרוח של אם אם טי. מנגד אחרים לא מאמינים בה. כל אחד ונימוקיו שלו נניח. מה זה קשור לאמונה תפלה ?

    זה ענין של תפיסה קונספטואלית. לא אמונה תפלה. ענין של השקפת עולם.

    ולפי הציטוט שלך אותו, אצלו זה בהיר וסדור וקוהרנטי ומאורגן, וגם משדר אמונה כנה בדברים.

    להתראות

    אהבתי

  3. רק ההגדרה של אמונה תפלה:

    אמונה, שלא נובעת מניתוח רציונלי ומושכל של המציאות, אלא, מתוך תחושה אינטואטיבית בדבר קשר מיסטי בין ריטואל או מעשה לבין תוצאה או הימנעות מתוצאה מזיקה.

    ופה בויקיפדיה למשל:

    "אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית. מושג זה משמש גם כשם גנאי לאמונותיו של הזולת."

    כאן:

    https://he.wikipedia.org/wiki/אמונה_טפלה

    להתראות

    אהבתי

  4. אני לא מאמין באם אם טי. חס וחלילה. זו גישה סוציאליסטית. אני חושב שהם שעון מקולקל שפעמיים ביום מורה את השעה הנכונה ובעשור האחרון חיינו בדקה הנכונה שלהם.

    אהבתי

  5. נכון, הטיפול בילדים יכול לגרום נזק לתפוקת ההייטק. לא יודע עד כמה אבל יש בזה אמת.

    השאלה איך מתמרצים לחזור היא כי החליטו לתמוך בעובדים שלא רוצים לעבוד אחרי סוף הסגר. זה לא היבט מתחייב של הסגר.

    אהבתי

  6. תשמע תמריץ, אולי שינית דעתך, אבל, בעבר תמכת בתיאוריה הזו של ה- אם אם טי.

    כך או כך, אתה מתיחס לכסף, כאל משחק פנימי בסכומי אפס. מצטט:

    " סוג אחר של כסף הוא זה שמתחלק בתוך המדינה עצמה. לכסף זה יש חשיבות רבה בניהול התמריצים והמשאבים בתוך המדינה, אבל בסופו של דבר ההתעסקות איתו היא כמו העברה מכיס לכיס באותו מעיל. הדברים שנעשים איתו לא משנים לחוסנה הכלכלי של המדינה."

    אז זוהי בבסיסו של דבר התיאוריה. התיאוריה גורסת, שאין משמעות לכסף ממש. זה משחק בסכומי אפס. אפשר להדפיס, לזרוק לשווקים, לאנשים, לייצר חובות. אין לכך משמעות של ממש. נהפוך הוא, זה רק ממריץ כלכלות. אז, זה מה שהשתמע בעבר ממך, וגם בפוסט הנוכחי. חוץ מהקשר והודאה פורמליים ממש. בריש גליי ממש.

    ואין לזה קשר לסוציאליזם ממש. הסוציאליזם זה משהו אחר כפי שהסברתי בעבר.

    להתראות

    אהבתי

  7. הביקורת שלי על אם אם טי נובעת משילוב רעיונות סוציאליסטיים כמו תעסוקה לכול בתיאוריה ובעיקר מביטול חשיבות הריבית והחשיבות של תמחור אג״ח מדינה בידי השווקים.

    אני מסכים עם אם אם טי בכך שמדינה שיש לה מטבע משלה לא מוגבלת בידי גרעונות ובכך שמיסוי עשירים לא באמת עוזר למימון גרעונות. מדינה כן מוגבלת בידי חשש מאינפלציה. הקשר בין גרעונות לאינפלציה קיים אבל מורכב ומשתנה בהתאם לנסיבות ולכן לא ניתן לומר שחשש מאינפלציה שקול לגמרי לחשש מגרעונות.

    אהבתי

  8. זה נכון ששיעור הריבית על חוב ממשלתי-ישראלי נמוך מאוד, ונכון שהיה צריך לפצות את כל המובטלים בגלל הסגרים – אחרת המשק היה מדרדר לפתחי פי תהום, ונכון ….., אבל זה לא נכון שאין משמעות לחובות.

    צריך לשים חובות בקונקטסט הנכון, ולא צריך לפחד מ"חוב טוב", ולהבחין בין חוב מקומי לחוב מט"חי, ולשחק בינהם, ולהבין מה העיקר ומה הטפל.

    למשל תשתית של נמלים חדשים היא עיקר, וחוב בריבית אפסית למימון נמלים אלו היא טפל.
    אבל אם נחשוב שניתן להדפיס ללא היכר התוצאה תהיה שנקים כאן עשרות נמלים שלא תהיה בהן פעילות, שהממשלה תתפעל אותן בחוסר יעילות משווע, שייחתמו בהן הסכמי שכר קיבוציים שערורייתיים, שיתפסו את כל קו החוף שלנו ושיזהמו את רצועת החוף. כלומר התוצאה הסופית של לומר "חוב הוא לא כלום" היא פגיעה בכל המערכת הבסיסית.

    Liked by 5 אנשים

  9. תמריץ,
    אם לא יהיה סגר ממשלתי והתחלואה תגדל יהיה סגר מרצון ואז נקבל גם תמותה גדולה וגם שיתוק כלכלי. בדרך לסגר כללי יש לממשלה מגוון כלים כדי להגביר את הריחוק החברתי אבל היא בחרה לא לעשות דבר ולא להתכונן לשום תרחיש. אפס פעילות תפעולית, אפס תוכניות כלכליות, אפס שקיפות. שינוי = לא לעשות דבר, ריפוי = הכלת מתים.

    Liked by 1 person

  10. כן אבל תמריץ, זה לא רק אינפלציה כפי שהסברתי בעבר.

    זה פשוט מנוון כלכלה ואנשים. הכלכלה כפי שהסברתי, הינה סיזיפיות. מחקר. חדשנות. יצוא בעיקר ( אפרופו מט"ח). תחרות בשווקים גלובליים אל מול כל הגדולים. כאשר אתה זורק כסף, לכלכלה עצלנית בייחוד ( ראה הנפילה של יון) אזי, אתה פוגע בסיזיפיות. בחדשנות. בתחרות. ביכולת להתמודד בשווקים בינלאומיים. או כי אז, משק מתנוון פשוט. נבנים על כסף קל ועצלני, שזורם מלמעלה. כסף ציבורי. וכאשר אפשר להדפיס ולהדפיס, אזי, בעיית המחסור, תגרום לכך, שאפילו תדפיס בלי סוף, לא יספיק בלי סוף הכסף. זה הופך להיות מערכתי. בבריאות אין מספיק. תחבורה כבישים אין. ביטחון אין. ומדפיסים ומדפיסים. ובשביל מה אז להיות חדשני, תחרותי, סיזיפי ? אתה מסתמך על כסף קל. זה מתכון לניוון פשוט. זה טבע הדברים.

    אין פתרון אחר לעת הזו בכלכלה. צריך הכנסות ועושר דרך יצוא וחדשנות ותחרותיות. זה המודל הכלכלי הנכון והאפקטיבי. זה לא מסתדר בעליל עם תיאוריות כאלו.

    להתראות

    Liked by 3 אנשים

  11. תמריץ,
    שמים את כל הז'יטונים = אפס עשייה. לדעתי על בנט להודיע שבמגיפת הדלתא לא יהיו מוטציות. אם יגיע נגיף אפסילון זה יהיה מוטציה של קורונה, כלומר באשמת ביבי.

    אהבתי

  12. אוף טופיק: "כמעט כל נאשמי שומר החומות – ללא רקע פלילי קודם"

    https://www.makorrishon.co.il/news/386759

    מה שמפריע לי בכתבה הוא לא הנתון מהכותרת, שדי ברור שהוא נכון. מפריע לי שאין, לטענת הכותבים, שום דרך לדעת מה תוצאות ההליכים המשפטיים. כמה מהפורעים הועמדו לדין, מה היה פסק וגזר הדין, האם היו עסקאות טיעון ומה הן היו וכיו"ב. כיצד נדע אם הפורעים באו על עונשם?

    אהבתי

  13. אמחייה, פה בשלב ראשון ( כבר השארתי בעבר):

    https://www.gov.il/he/departments/news/19-05-2021-01

    בעצם נדביק ערוך ונקי:

    הגשת כתבי אישום בעקבות גל ההתפרעויות
    תאריך פרסום
    19.05.2021

    פרקליטות המדינה פועלת בימים האחרונים בנחישות להביא למיצוי הדין עם מפרי חוק אלימים, באמצעות כלי האכיפה העומדים לרשותה בהתאם לדין.

    עד כה הגישה הפרקליטות בכל המחוזות כ-80 כתבי אישום נגד כ-110 נאשמים, חלקם קטינים, בגין עבירות שונות ובהן תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, השתתפות בהתפרעויות, יידוי אבנים, התנהגות פרועה במקום ציבורי, הצתה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, היזק בזדון ממניע גזעני ועוד. נגד רוב הנאשמים הוגשו בקשות להארכת מעצר עד תום ההליכים.

    אתמול הוגשו 15 כתבי אישום נגד 24 נאשמים לפי הפירוט שלהלן:

    – מחוז חיפה: 4 כתבי אישום הוגשו נגד 5 נאשמים

    – מחוז ת"א: 6 כתבי אישום נגד 9 נאשמים (מתוכם אחד קטין)

    – מחוז דרום: 5 כתבי אישום הוגשו נגד 10 נאשמים, רובם קטינים.

    המעשים שבכתבי האישום אירעו במסגרת גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, ברובם על רקע לאומני-גזעני, שכלל תקיפות כלפי כוחות המשטרה והביטחון. כל זאת, בטרם ובזמן שמדינת ישראל מנהלת מערכה צבאית המכונה מבצע "שומר החומות" כנגד ארגון החמאס ברצועת עזה, ובעת שהאוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל מצויה תחת מתקפה של מאות רקטות.

    הפרקליטות רואה בחומרה רבה התנהלות של הפרות סדר ופגיעה באנשי כוחות הביטחון, ותפעל בנחישות ביחס לכל פורעי חוק המבקשים להפר את הסדר הציבורי במדינת ישראל.

    בהתאם להנחיית ממלא-מקום פרקליט המדינה, עמית איסמן, תיקי חקירה המועברים ממשטרת ישראל לפרקליטות ביחס לאירועי ימים אלה מתועדפים ומטופלים באופן מיידי ע"י פרקליט ייעודי בכיר בכל מחוז, והטיפול בכלל התיקים ברחבי הארץ מרוכז ברמה ארצית.

    אהבתי

  14. רק הערונת:

    לאור התהליך שבו ראש מפלגה די קטנה, שהצהיר שהוא נמצא מ"ימין לימין", הפך לראש קואליציה שהמשך קיומה תלוי בשביעות הרצון של שמאל א-ציוני ומפלגות אנטי ציוניות – אנו חייבים להטיל ספקות כבדים במשפט " … נראה שבנט באמת מאמין ש …".
    אין לנו מושג במה בנט באמת מאמין.

    בנט & שקד כבר הדגימו, פעם אחר פעם, שכל קשר בין הצהרותיהם הפומביות לבין תוכניותיהם ופעולותיהם, הוא מקרי בהחלט.

    רמז קטן לאי רתיעתם מ*המשך* מעשי הנוכלות שלהם נמצא אפילו בנאום האחרון שציטט תמריץ.
    בנט אמר:
    ——————-
    " … הכי קל לממשלה להכריז על סגר ולהעביר כסף לעסקים הסגורים ולעובדים שישבו בבית. אבל למדיניות הסגרים יש מחיר נוראי …".
    ——————
    אבל משום מה בנט "שכח" להזכיר שהסגר התחיל *לפני* הגעת החיסונים לארץ. בתקופה שבה סגר היוה את המוצא הכמעט יחידי למנוע את קריסת בתי החולים ושירותי הקבורה.
    כפי שקרה אז באיטליה.
    בשולים הוא גם "שכח" את זלזולו הבוטה בחיסונים ואת תמיכתו בסגרים (בניגוד לשנוא נפשו נתניהו).
    כלומר, הדחף הבלתי נשלט שלו לתקוף את נתניהו מתגבר בקלות על נטייתו לדבוק בעובדות ולהגיד את כל האמת ורק את האמת.

    Liked by 1 person

  15. אם לא ברור מתגובתי הקודמת:

    אני מפרשת את המשפט של בנט "הכי קל להטיל סגר" כהאשמה של נתניהו שבחר בפיתרון הקל, למרות כל נזקיו.
    בניגוד אליו, כמובן, שחותר לפיתרון הנכון והאחראי – גם אם הוא הרבה פחות קל.

    (בעיני זו גם עדות נוספת ליוהרה חסרת הכיסוי של בנט. לא רק למניפולציות שהוא תמיד מבצע בעובדות המציאות).

    אהבתי

  16. קמיליה,

    רק אסור לשכוח, הסגר גורם לנזקים נוראיים. על כך, צריך להבין, שלא ברור כלל מתי המגיפה הזו תיגמר. על פי הערכות, 2024 אולי יצליחו לחסן את מרבית אוכלוסיית העולם. אולי יסירו הגנות זכויות יוצרים, ויצליחו לייצר בעולם השלישי. אולי. הרבה גורסים שטכנית, בלתי אפשרי.

    אלא שזה עוד לגבי חיסון קיים. מי יודע מה עוד צפוי. הרי עד היום, מעל 7000 מוטציות, מתוכן, 3 -4 קטלניות יותר. אז אם מחשבים, מי יודע מה עוד צפוי.

    אז לומדים תוך כדי תנועה הענין. ואולי, צריך לחיות עם הדבר הזה, ולא לשתק לגמרי הכלכלה ואנשים. אם לא מנסים, לא משכללים, לא טועים לפעמים, אז לא מגיעים לשיכלול הדוקטרינה או לתמהיל הרצוי.

    אז לא אומר, אפשר להיות בעד או נגד סגר. אבל, לא לחשוב, שסגר, לא כל שכן, על כל המשתמע ממנו, זה הפיתרון היחידי והרצוי בהכרח.

    נתניהו פעל באופן סביר להילחם במגיפה. לא משהו מיוחד לכאן או לשם. גם כלפיו היו המון טענות, לגבי חרדים וכדומה למשל מזכיר, שהיו אחראים פה להתפשטות המגיפה (ולא רק הם).

    אבל, בל נשכח, שאחרי גל ראשון, הוא גרס: תעשו חיים ….. וטעה קשות. אחר כך תיקן. אז טעה, תיקן, ואחר כך, השתפרה הגישה.

    אז גם הגיוני לנסות מבלעדי סגר ולבדוק. אולי סגרים יותר פונקציונלים. אבל, צריך לנסות לפחות, לשכלל הדברים.

    להתראות

    Liked by 1 person

  17. הנה פה קמיליה, נזכיר נשכחות, תחת הכותר:

    "תעשו חיים" הפך ל"פסע מסגר": 40 הימים שהובילו לגל הקורונה השני
    מאז הכריז נתניהו על הסרת המגבלות התחלואה זינקה במאות אחוזים, וישראל שהתמודדה היטב עם המגיפה מידרדרת לתרחיש אימים. מומחים מסבירים: איפה טעינו, מהם ההבדלים לעומת הגל הראשון – ומדוע לא צריך להטיל סגר. "זה היה צפוי", הם אומרים"

    כאן:

    https://news.walla.co.il/item/3372057

    אז לומדים בתנועה הדברים, ומתקנים, ומשתכללים. אז אין מה להתחרע פה על בנט ושקד עד כה. נמתין בסבלנות. נשמור חרבות הסמוראים, לדברים יותר מהותיים ורציניים. קצת הגינות.

    נ.ב: ולא לשכוח, גם מסגרים אנשים מתים. רק זה לא מוות סטטיסטי.

    אהבתי

  18. משה מיימון עורך פנדר מנתח את המדיניות הכלכלית של סין. שווה קריאה
    אמל"ק:
    כל זה מביא אותי שכל הנבואות לגבי הגמוניה עולמית נידונו להתבדות. סין, גם אם תהיה הכלכלה הגדולה בעולם במונחי תוצר, לא תהיה המדינה המובילה בעולם, כל עוד היא תמשיך להיסתגר עם עצמה, תקטין את השקיפות והפתיחות לעולם, בטח אם היא תקום על החברות שיוצאות מתוכה.
    https://www.funder.co.il/article/121752

    Liked by 3 אנשים

  19. והנה פה, גליה רהב ( שיבא) נגד הסגר למשל. תחת הכותר:

    " רהב וגרוטו נגד הסגר: "אנחנו לא באיבוד שליטה"
    בכירים במערכת הבריאות בהווה ובעבר מתנגדים להטלת הסגר. פרופ' גליה רהב משיבא אמרה לאולפן ynet כי היא מעודדת מנתוני החיסון השלישי: "יוריד תחלואה קשה". המשנה לשעבר למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר כי ייתכן שהבדיקות הסרולוגיות לתלמידים נעשו כתוצאה מלחץ פוליטי"

    כאן:

    https://www.ynet.co.il/news/article/skykei1ey

    אז, היא ברת סמכא גליה רהב ? כן, אולטימטיבית אפילו ניתן לטעון! והיא נגד סגר. לא אומר מה כן מה לא כרגע לגמרי ? אבל, זה לא מובן מאליו כלל וכלל.

    להתראות

    אהבתי

  20. אני לא שותף לזעקות ״בנט נוכל״. אישית כבוחר שלו אני מרוצה שהגשים הבטחת בחירות עיקרית – למנוע סבב חמישי. ובאופן כללי אני חש שהוא נטול אלמנטים הרסניים של הפרעה נרקיסיסטית/טראמפיסטית שביבי לצערי אינו נטול אותם.

    מעולם לא האמנתי ברעיונות של בנט לגבי ההתגברות על המגפה ולא טרחתי לקרוא את ספרו. אני מעריך בעיקר את זה שלא ניסה לדבוק בשטויות העבר הלא רלוונטיות.
    ואילו ביבי גאון וגם הפעם זיהה נכונה ומיידית שהחיסון השלישי הוא המפתח להכול, בעוד המומחים עיקמו את האף.

    Liked by 1 person

  21. תמריץ,
    נטול אלמנטים הרסניים של הפרעה נרקיסיסטית? לאיזו הפרעה שייך "העם שלי מת…"?

    אהבתי

  22. אמחייה,

    זה לוקח זמן. ספק רב אם עד כה נגמר איזשהוא תיק. אם אין עסקת טיעון, לוקח זמן.

    בעיקרון, או שהדברים מתפרסמים בתקשורת. או שהפרקליטות מפרסמת. או:

    שיש לך מספר תיק מסויים, ואז אתה יכול לעקוב בעצמך אחרי מהלך המשפט וכדומה, דרך מערכת נט המשפט באינטרנט.

    אז בעצם, אתה תלוי לגמרי באחרים בעיקרון.

    אבל, אני אעקוב, ואראה, ואעדכן אותך אם זה כה חשוב לך.

    ולא לשכוח, יש גם ערעורים כמובן. זה לוקח זמן. כל זה גם תחת קורונה.

    להתראות

    Liked by 1 person

  23. נתניהו הצליח להפוך את ישראל למקום הטוב בעולם מבחינת קורונה בזכות הקדמת הסגר הראשון. משם הוא הפך את ישראל למקום הגרוע בעולם "בזכות" יציאה מוקדמת מדי מהסגר ("לכו לחגוג") ובעיקר "בזכות" ייבוא אלפי חרדים מוכי קורונה מארה"ב. אחר כך הגיע הסגר השני שקצת שיפר את המצב אולם לאחריו לכולם נמאס ושוב ישראל עמדה על סף תהום. אחרי הסגר השלישי, כשהקורונה כבר עמדה להיות מפושטת כמו בהודו, הגיעו החיסונים וישראל הפכה שוב למקום הטוב בעולם. כעת ישראל שוב מתדרדרת, אולם כפי הנראה בקרוב תתהפך המגמה ושוב נהיה במקום טוב – אם לשפוט לפי מה שקורה באנגליה, שמקדימה אותנו במספר שבועות. בסך הכל בנט לא יותר טוב ולא יותר גרוע מנתניהו. זו לא מחמאה, הוא אמור להיות יותר טוב לאור הנסיון שנרכש.

    אהבתי

  24. שכחתי כמובן לציין שנתניהו השאיר את נתב"ג פתוח לרווחה לייבוא מוטציות ווריאנטים לכל אורך התקופה, ובנט עושה בדיוק כמוהו. כאמור, אין פה שום שיפור.

    אהבתי

  25. מצטרפת להמלצת חייל זקן על הכתבה בטנדר.

    זאת למרות שאיני משוכנעת בתקפות הניתוח שלו. (כפי שגם איני משוכנעת שהוא טועה).

    הטענה שאם המפלגה הקומוניסטית הסינית שמה איזשהו גבול עליון לעוצמה של ארגונים כלכלים – אזי כלכלת סין תיפגע קשות ראוייה להוכחה. הדבר אינו רלוונטי לרובם המכריע של הארגונים הכלכליים הקטנים, הבינונים והדי גדולים. חוקים המנסים לצמצם מעט את כוחם של מונופולים ושל קרטלים ענקיים – אינם המצאה סינית חדשנית.
    כנ'ל הטענה שכלכלת המדינה תיפגע אם הממשלה תקבע שכר מינימום ומעט חוקי עבודה.
    בשלב זה אלו הנחות יסוד / אכסיומות שאף אחד עדין לא הוכיח אותן.

    הנושא מזכיר לי אסוציאטיבית את הטענה, שהושמעה בעבר בישראל, שענפי הבנקאות והביטוח בישראל יפגעו קשות אם שלי יחימוביץ תצליח לקבוע איזשהו גבול עליון לשכרם של בכירי המערכת הבנקאית.
    למיטב ידיעתי – לא מיניי ולא מקצתי. בכירי הבנקאים לא ניסו ו/או לא הצליחו להשיג משרות ניהול משתלמות יותר בחו'ל. וגם המוטיבציה שלהם להצליח בתפקידם בארץ לא פחתה (ולא עלתה) למרות "הפגיעה הכלכלית" בשכר המופלג שלהם.

    #####################

    חלק מהכתבה על סין:
    —————————————
    " … המשמעות העיקרית – המפלגה מעל לכל

    המהלך של המפלגה הסינית, שאפשר לכנות אותו 'מתקפה' על חברות ענק סיניות, בעצם חשף את הכשל האינהרנטי בשיטה הסינית. אף אחד לא יכול להיות גדול יותר מהמפלגה עצמה. מרגע שחברה הופכת להיות גדולה יותר מדי, כלומר גדולה מדי לפי דעתה של המפלגה, תקום המפלגה ותטיל מגבלות.

    אפשר כמובן להגיד שמה שהמפלגה עושה הוא בסך הכל לתקן מצבי עיוות בשוק. אם תאגיד משתמש בכוח מונופוליסטי אז אפשר, וכי

    כל יזם, שמתחיל לפעול, ומקים חברה, שמספקת שירות כלשהו בסין, ידע מעכשיו שההצלחה שלו תתאפשר כל עוד המפלגה מאפשרת זאת. בשניה שהמפלגה לא תאפשר זאת, היא תגדע את הפעילות באבחה אחת.

    צמיחה מגיעה מיזמות. משוק חופשי, ממתן אפשרות לאנשים לפעול בתוך השוק ולמקסם את התועלת של עצמם. כך גם היה המצב בסין. מכישלון מוחלט של השיטה הקומוניסטית להכתיב לאנשים מה לעשות, מה לייצר, כמה לצרוך ואיך, השוק החופשי, הוא שאיפשר את הצמיחה הפנטסטית, והביא את סין למעמדה היום.

    עכשיו, לאור הצעדים האחרונים, עולה השאלה, איזה יזם יקח על עצמו סיכונים, כשהוא יודע שיום אחד, אם הוא יצליח יותר מדי, תבוא הממשלה, ותטיל עליו רגולציה, או שתחייב אותו להפוך למלכ"ר.

    סין נמצאת בצומת דרכים משמעותי. מדיניות הילד האחד נכשלה, ולא בטוח בכלל שניתן להחזיר את הגלגל לאחור. האוכלוסיה מזדקנת, כח העבודה מידלדל, והצמיחה הסינית נפגעת כתוצאה ממדיניות הילד האחד. בנוסף, כעת המדינה מתחילה להרגיש את המשמעות של השילוב בין כלכלה קפיטליסטית, ומשק חופשי, לבין מפלגה דיקטטורית. איך שלא מסתכלים על זה, סין נמצאת בצומת דרכים משמעותי. האם סין תתמודד עם המשבר הזה? קשה מאוד לדעת. התהליכים לוקחים זמן רב. לשינוי מדיניות הילודה יקח שנים להשפיע אם בכלל. הפעולות מול תאגידי הענק הסיניים ישפיעו בטווח המיידי, אבל ההשפעה ארוכת הטווח תהיה איטית ומשמעותית יותר לדעתי.

    כל זה מביא אותי שכל הנבואות לגבי הגמוניה עולמית נידונו להתבדות. סין, גם אם תהיה הכלכלה הגדולה בעולם במונחי תוצר, לא תהיה המדינה המובילה בעולם, כל עוד היא תמשיך להיסתגר עם עצמה, תקטין את השקיפות והפתיחות לעולם, בטח אם היא תקום על החברות שיוצאות מתוכה …."

    Liked by 1 person

  26. מהטוויטר של אוריה קניג:
    @uria_kenig

    ###############
    9 שע׳
    מקורבים ליער ירושלים: "אין לנו מושג מי היה יכול לעשות דבר כזה, לא היו לו שום אויבים"

    ##############
    13 שע׳
    (((תמונה של שרפת הענק בירושלים)))
    החדשות הטובות: אחרי כל השרפה הזו, גם בוחרי הליכוד לא ימצאו די-אן-איי לבן כדי להצביע לו
    ——————————-
    13 שע׳
    אני מבין שבנט ממש לחוץ להשמיד את כל העותקים של "איך לנצח מגפה", אבל נראה לי שהוא קצת הגזים
    #################

    20 שע׳
    ג'ו ביידן: אנחנו מודאגים מהתפרצות ארגון הדלתא באפגניסטן. זהו ארגון מסוג חדש שלא הכרנו, כנראה הגיע בטיסה מהודו כשביבי עדיין היה בשלטון

    ###############

    14 באוג׳
    אז פשוט תקראו לגרעין האיראני "הדלתא האיראני" והבעיה נפתרה

    ###################

    12 באוג׳
    חמישים מטר ממנו, מתחת לתחנה, תמצאו קצין ירדני. אותו תוציאו
    —————–
    תשאירו אותו שם. סוף סוף יש בארץ חייל אחד שמקבל צל

    #################

    11 באוג׳
    למה רק להכיל? היום בשמונה כולנו יוצאים למרפסות למחוא כפיים למתי הקורונה

    אהבתי

  27. לתמריץ ולכל השאר

    מקבץ שאלות (שמטרידות אותי לאחרונה):

    1. מה עמדתכם בנוגע למדיניות שר החוץ / ראש הממשלה המיועד לשנמך משמעותית את יחסי ישראל – פולין? מנקודת מבט ישראלית; האם זו מדיניות צודקת ו/או חכמה?
    (כולל השאלה האם שינמוך זה הוא גם אינטרס של ראשי האיחוד האירופי ו/או ממשל ביידן?
    כולל השאלה על עתיד יחסי ישראל עם הונגריה ושאר מדינות גוש ה"מזרח אירופיות"? )

    2. מה להערכתכם מניע את יאיר לפיד?

    3. מה מסתתר אחרי השתיקה (הרועמת?) על הנושא של ראש הממשלה העכשווי ושל שותפיו הבכירים לקואליציה (ליברמן וסער) ?

    #############################

    מתקשר, אם כי מאוד עקיפות לנושא הקודם
    מייל מומלץ של הוצאת סלע מאיר.

    יצאו לאור ספרים עדכנים יותר על הנושא, שכוללים פריטי מידע שהתגלו רק *אחרי* שבן הכט כתב את ספרו (ומחזקים את התזה שלו).
    אך ספרו של בן הכט הוא קלאסיקה שמומלץ לקראה. בודאי ובודאי לאחר הגהה והתאמת העברית למאה הנוכחית.

    ___________________________________

    " … זהו סיפורו המדהים והמצמרר של ישראל רודולף קסטנר, מנהיג ציוני-הונגרי שנשבה בקסמו של אייכמן והפך לחוליה מרכזית בהשמדת שמונה מאות אלף יהודי הונגריה ולסניגורם של מנהיגי הנאצים לאחר השואה.

    ביצירה קלאסית זו, מחזיר אותנו הכט בזמן לעלילה הנשכחת שהסעירה את המדינה הצעירה, הפילה את ממשלתו של בן גוריון וחוללה מחלוקת שלא נפתרה עד עצם היום הזה על אחריותנו לגורל העם היהודי. בלהט מוסרי ובכשרון סיפורי נדיר מחזיר אותנו בן הכט למשפט דרך קטעים מתוך הפרוטוקול, נאומים ועדויות מטלטלות וקשות מנשוא, עדויות אשר משרטטות דיוקן מזוויע של דמותם של קסטנר – ושולחיו.

    מה עשה קסטנר במלון הנאצי בוינה בשנת 1944, בשעה שיהודי בודפשט נשלחו לאושוויץ?
    מי הסגיר את השליח יואל ברנד לבריטים, כאשר ניסה לנהל משא ומתן על הצלת יהדות הונגריה?
    מה כתב אדולף אייכמן על קסטנר באוטוביוגרפיה שלו?
    מדוע העיד קסטנר במשפטי נירנברג לטובת הבכיר הנאצי קורט בכר ש"הציל את יהודי בודפשט", למרות שהיה אחראי להשמדתם?
    מדוע לא השתתף קסטנר במאמצי הצלתה של חנה סנש מהשבי ההונגרי?
    ________…

    בן הכט היהודי-אמריקאי היה התסריט=90י המצליח והנודע ביותר באמריקה בחצי הראשון של המאה העשרים. תסריטיו המבריקים לסרטים כמו 'חלף עם הרוח', 'פני צלקת' ו'העולם התחתון' זיכו אותו בשני פרסי אוסקר, שש מועמדויות לאוסקר ובכינוי ״שייקספיר של הוליווד״. מלבד ספריו ותסריטיו התפרסם הכט בזכות פעילותו הנמרצת להצלת יהודי אירופה בתקופת השואה, ולאחר מכן למען הקמת המדינה

    אהבתי

  28. כצנלסון נתן עבודה
    אחרי הסגרים: צמיחת שיא בישראל ברבעון השני
    לפי הלמ"ס, הרבעון השני של שנת 2021, שהגיע מיד אחרי הסגר השלישי היה אחד הטובים במשק מזה שנים. בתוצר המקומי הגולמי נרשם זינוק של 15.4%, התמ"ג העסקי המריא ב-19.8% והצריכה הפרטית זינקה ב-36.3%
    https://www.ynet.co.il/economy/article/skpgrhvxy

    אהבתי

  29. קמיליה,
    לחוק הפולני אין קשר לשואה. מדובר בהחלת התיישנות על עתירות מנהליות והעילה היתה גודש של תביעות כוזבות לרכוש שהולאם על ידי הקומוניסטים. התגובה הנמהרת של לפיד היא המשך לנאום האנטישמיות שלו והמוטיבציה שדרמה לה היא הרצון לסילוק האחריות לשואה מהגרמנים. לצד זה עומד הרצון השמאלני לחדש את הלחץ האירופי על ישראל, לחץ שנתניהו בלם באמצעות ברית וישגרד.

    Liked by 4 אנשים

  30. נפילת אפגניסטן.
    לפני כ20 חודשים (בתקופת נשיאנו הדגול) פירסם הוושינגטון פוסט תחקיר על הפעילות האמריקאית באפגניסטן תחת השם THE AFGHANISTAN PAPERS. התחקיר התבסס על תחקירים פנימיים של מערכת הביטחון האמריקאית שבהם התבטאו בחופשיות אנשי שטח ובכירים ופרשו תמונת מצב מדוייקת שהולמת להפליא את מה שהתגלה לאחרונה.
    מי שיקרא את התחקיר של העיתון יתהה בוודאי על תחזיותיהם של הנשיא ביידן ובכירים אחרים בקשר לאפגניסטן. התשובה למי שתוהה היא זו:
    הערכות מודיעין הן כמעט תמיד מוטות פוליטית (לא בהכרח לכיוון הממשלתי)
    אין קשר בין הערכות המודיעין לבין חומרי הגלם המודיעיניים
    נדיר מאד למצוא גנרל שלומד מטעויות שלו.
    שאלות לבעלי IQ גבוה:
    מה זה אומר על הערכות המודיעין האמריקאי בקשר לגרעין האירני?
    מה זה אומר על הגנרלים הישראליים מחוגי הINSS שמשלבים תמיד ידיים עם הגנרלים האמריקאיים?
    זוכרים את תוכנית (הגנרל האמריקאי) אלן להצבת כח אמריקאי בבקעת הירדן? מה תגידו כשהיא תועלה שוב בקרוב?
    https://www.washingtonpost.com/graphics/2019/investigations/afghanistan-papers/afghanistan-war-confidential-documents/?fbclid=IwAR3parY5bQIOTsPav5hcNWAidnw4hUqwWfqdK63vHcWPYNJM5iVVuE0v_uk

    Liked by 1 person

  31. תמריץ,
    מי שבחר להכיל מתים וליהמנע מסגר ימצא את עצמו מכיל מתים וגם סגרים

    אהבתי

  32. פסק דין מאוד מענין פה בעליון, לכל המעונין:

    התגרשו. הבעל לטענת האישה, הפר חובות גילוי. הוא הציג עצמו כאדם דתי. הטרוסקוסאל כמובן. מסתבר לכאורה, שלא היא. הוא הומו. ואף על פי הנטען, הציע נישואין לבן מינו. לא דתי ולא בטיח לטענת האישה. הוציא גם כספים מכאן במירמה. אפילו מן החמה וכדומה.

    בשלום נדחתה התביעה על הסף. במחוזי התהפך. והערעור מכאן בעליון.

    אז שוב, השאלה האם ישנה חובת גילוי משפטית, על אדם, לבן הזוג, בעניינים אינטימיים כגון דאלו, של נטייה מינית, אמונה דתית וכדומה.

    השופטים קיבלו הערעור פה אחד ודחו למעשה הטיעון שגילוי כגון דא, הינו חובה משפטית ( וילנר שופטת מובילה, סולברג ופוגלמן באחידות דיעים כולם למעשה).

    זה לא ענין למשפט להתערב בו על פי השופטים. הכל, מסיבות שונות ומשונות, הכל כמפורט בפסק הדין.

    כאן לכל המעונין ( מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן):

    https://bit.ly/2Xnl3E0

    אהבתי

  33. רק תיקון לתגובתי לעי"ל על פסיקת העליון של ההומו וכדומה:

    זה התחיל לא בשלום כפי הכתוב בתגובה, אלא בבית המשפט לענייני משפחה ( בירושלים).

    אהבתי

  34. קמיליה,
    כל המשבר עם פולין הוא קשקוש. הפולנים העבירו חוק שמגביל פיצויים. למי אכפת? כמה ניצולי שואה קיבלו משם פיצויים בכלל, בחמישים השנים האחרונות? זו סוגיה שראויה לכל היותר לידיעה בעמוד 8.
    מה מניע את לפיד? רדידות ופופוליזם. לפיד אלוף בלנפק אמירות פטריוטיות חלולות שמנגנות על הרגשות של קהל הסחים שמעריץ אותו. לשחק אותה גיבור למען "זכר השואה" או "כבוד הניצולים" זה בדיוק מתאים לטור השבועי שלו שעבר מיגרציה ממוסף 7 ימים למשרד החוץ. "לא נוותר על פסיק" – אני מהמר שלא יקרה כלום מול פולין וכל העניין ייעלם תוך שבועיים.
    לייחס ללפיד אסטרטגיה מורכבת של ניקוי הגרמנים מהשואה או פירוק בריתות לטובת חידוש הלחץ האירופי על ישראל זו הערכת יתר גדולה של יכולותיו. האיש לא הקדיש לעניין מחשבה מספקת, או לשום עניין אחר.

    Liked by 2 אנשים

  35. שאשא ביטון שייכת למחנה מתנגדי החיסונים

    https://www.ynet.co.il/news/article/r100wieugy

    "שאשא ביטון הסכימה שבבתי הספר ייערכו פעילויות לעידוד התחסנות – אך לא בזמן שעות הלימודים וטענה שזה לא מתפקידו של משרד החינוך לתפוס צד מובהק בנושא שנמצא במחלוקת, בעיניה"

    אני מקווה שיעיפו אותה מהר ממשרד החינוך, ואם אפשר מהממשלה בכלל. אין מקום לבורות שהיא מציגה אצל מי שאמון על חינוך ילדינו. פעם חשבתי שהיא מפגינה מחשבה ביקורתית, היום אני מבין שהיא פשוט לא עיפרון מחודד במיוחד.

    אהבתי

  36. אמחיה, מה אתה כותב לנו פה לא מובן ? בכובע אחד, שהיא שייכת למחנה המתנגדים לחיסונים. בכובע שני, אתה מביא ציטוט, פה מפורשות כתוב, שהיא הסכימה שבבתי הספר ייערכו פעילויות לעידוד התחסנות.

    אז היא גם מתנגדת, וגם מעודדת ?

    אז איפה הבורות מבחינתך שלך אפילו תסביר לנו פה…..

    אהבתי

  37. אמחייה,

    שתבין הרציונל שלה, בין אם אתה תסכים עם כך, בין אם לאיו:

    כאן, תחת הכותרים:

    "מורים והורים חוששים: "החיסון יגרום לשני מעמדות בכיתה"

    "חשש במערכת החינוך: החיסון יביא למחלוקות, מתח וחרמות בין תלמידים מחוסנים לאלה שלא חוסנו • מנהל בית ספר: "זה ייצור מציאות בלתי אפשרית"

    נדביק המאמר כולו פה, ערוך ונקי:

    "בעוד פחות מחודש תחל שנת הלימודים תשפ"ב, ואחד הנושאים הבוערים שעל הפרק הוא: כיצד ישפיעו החיסונים על הדינמיקה והיחסים בין התלמידים בכיתה. חלק מהחששות של הורים, מורים ופסיכולוגים חינוכיים הם כי ריחוק, חרם ושיימינג ייעשו לתלמידים שלא יתחסנו מצד חבריהם.

    "עלולים להיווצר בכיתות שני מעמדות, של ילדים מחוסנים – שינדו את אלה שלא מחוסנים. זה עלול לגרור מהומה וריב גם בין ההורים", אומרת מורה בחטיבת ביניים במרכז הארץ. "תתארו לכם מצב של תלמיד בכיתה ז', שרק עכשיו הגיע לבית ספר חדש, ושחברו לכיתה מסרב לשבת לידו כי הוא לא מחוסן. ילדים מאוד מודעים, זה יעורר הרבה בעיות".

    כידוע, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מתנגדת לחיסון תלמידים בבתי הספר, בטענה כי "תפקיד משרד החינוך הוא לחנך". היא אף חוששת ממצב שבו ילדים לא מחוסנים יתויגו כמסוכנים, וישלמו מחיר חברתי על התנגדות הוריהם לחיסון. אלא שאם שרת החינוך תרצה או לא – הקונפליקט כבר כאן. יציאה לטיול שנתי ונסיעה באוטובוס, הזמנה לבר מצווה או לבת מצווה ואפילו למידה משותפת למבחן – בכל אלה נושא החיסונים עלול לעורר מתח רב.

    טריגר לאלימות

    "עם תחילת שנת הלימודים, ילד לא מחוסן עלול להפוך למטרה להתייחסות שלילית מצד ילדים אחרים בכיתה", אומרת ד"ר אנאבלה שקד, מייסדת בית ספר לפסיכותרפיה במכון אדלר. "היחס אליו עלול לכלול פחד מפניו, גינוי שלו, שיימינג ותפיסת מרחק ממנו. בדרך כלל, היעדר החיסון הוא לא הבעיה עצמה, אלא הטריגר לאלימות או לתוקפנות שנמצאת באווירה הכיתתית. בכלל, בשנים האחרונות יש הקצנה של חוסר סובלנות לשונה. החשש הוא שאת ההשתלחות חסרת הרסן שאנו רואים ברשתות החברתיות – נפגוש גם בבתי הספר".

    לדבריה, על מנת למנוע את התופעה, חשוב ליזום שיחות כיתתיות ולתת ביטוי לדעות ולהרגשות של כל הצדדים, לבקש בקשות ולהגיע להסכמות. "לא קיימת סיבה מוצדקת לחרם או לתוקפנות בשום מקום ובשום זמן. אם זה קורה, הטיפול צריך להיות מערכתי (עם כל הכיתה) ולהתמקד בהגברת האמפתיה, שכלול השיח ופיתוח חמלה, חברות וסובלנות".

    כאמור, ילדים יכולים להיות מאוד שיפוטיים על סמך מה שהם שומעים בבית. אחת הסכנות היא שבבתי הספר או בכיתה ייווצרו הלכה למעשה שתי חבורות: של תלמידים מחוסנים ושל תלמידים שאינם מחוסנים.

    הפן החברתי מדאיג

    אורית (שם בדוי) היא אם לתלמיד שעולה לחטיבת הביניים ועדיין לא חוסן. היא ובעלה עדיין מתלבטים בסוגיה, אך מאידך היא חוששת כיצד זה ישפיע על מעמדו החברתי של בנה: "אני בטוחה שיהיו הורים שיובילו קו תקיף שחייבים לחסן את כולם, ולא מן הנמנע שהורה כזה אומר לבן או לבת שלו שילד לא מחוסן לא נכנס אליהם הביתה. הפן החברתי ממש מדאיג אותי. אירועים חברתיים כמו הזמנה לבר מצווה, ללכת לסרט יחד – אני חוששת שידירו אותו מאירועים בטענה שהוא לא מחוסן ושזה מסוכן. אני גם לא יודעת מה יהיה עם החוגים ותנועת הנוער, ואיזה יחס ילד שלא יחוסן יקבל שם. עד עכשיו היינו ב'קייטנה', הקושי יחל עם פתיחת שנת הלימודים".

    "יחסים חברתיים בקרב ילדים הם מאתגרים ומורכבים, והוספה של נדבך כמו 'האם חוסנת או לא', עלול להקשות עליהם, לגרור ללחץ חברתי כלפי הלא מחוסנים, ולעיתים אף להדרה", אומרת דליה כהן, מנהלת מרכזי ההורות והמשפחה בחברה למתנ"סים הארצית. "במקרה זה, ההדרה היא בשל חששות בריאותיים. הורי ילד מחוסן, או הילד עצמו, עלולים לחשוש מישיבתו ליד ילד לא מחוסן בהסעה או בטיול השנתי. החשש עצמו הוא לגיטימי – אבל אסור שבכך זה יסתיים. הורים יכולים לעודד שיח מול הורים אחרים בכיתה ובשאר המסגרות, ולפעול כדי למצוא פתרונות לקשיים האובייקטיבים".

    עוד היא אומרת: "הילדים הם אלו שנמצאים בסיטואציה המורכבת הזו ועלינו להפגין רגישות, להימנע משיפוטיות בוודאי כלפיהם ולסייע להוריד את הלהבות. אסור להשתמש בילדים ככלי ללחץ על ההורים שבחרו שלא לחסנם. בסוף הקורונה תיעלם מחיינו, אבל האנשים שמסביבנו יהיו שם לאורך זמן ויש להימנע מלהותיר משקעים".

    מבודדים מול מחוסנים

    הפן החברתי הוא לא הבעיה היחידה, מתווה הבידוד של משרד הבריאות ומשרד החינוך עדיין לא נסגר סופית. כיום, תלמידים (כמו גם בוגרים) מחוסנים אינם נדרשים להיכנס לבידוד במקרה שפגשו בחולה קורונה מאומת. אם זה יישאר כך גם בשנת הלימודים, אם יהיה תלמיד או מורה חולה, אזי תלמיד שלא חוסן יצטרך להיכנס לבידוד ארוך (שבוע) בעוד חבריו המחוסנים יוכלו להגיע לבית הספר כרגיל.

    "אחרי שניים או שלושה בידודים, כבר ייווצרו בין התלמידים בכיתה פערים לימודיים, רגשיים וחברתיים", אומר מנהל בית ספר במרכז הארץ. "בניגוד לשנה שעברה, כשאף אחד מהתלמידים לא היה מחוסן וכולם היו באותה הסירה – היום זה אחרת. מי שמחוסן ימשיך להגיע לבית ספר. זה ייצור מציאות בלתי אפשרית עבור המורים, שלא בטוח שיוכלו להתחלק בין הוראה בכיתה עבור מי שמגיעים פיזית לבית הספר – לבין הוראה בזום עבור התלמידים בבידוד".

    לדברי המנהל, "זה יהיה מורכב עוד יותר בכיתה שבה המורה לא מחוסן ופוגש בחולה קורונה. המורה יישלח לבידוד, אך ידרוש להמשיך ללמד בזום – כי לא ירצה להפסיד ימי מחלה. אבל חלק מהכיתה שלו, החלק המחוסן, יישאר בלי מורה וכך ייכפה על התלמידים להישאר ללמוד מהבית בזום. במקרה כזה כל ההתחסנות יורדת לטמיון, כי אין לימודים פרונטליים. לאורך זמן, זה פשוט לא יעבוד".

    כאן:

    https://www.israelhayom.co.il/news/education/article/3750853/

    אהבתי

  38. רינגו,
    זה נכון שלפיד הבור רחוק ת"ק פרסה מגיבוש אסטרטגיה אבל יש לו חושים מחודדים שמסייעים לו לקלוט מה הסביבה שלו רוצה לשמוע

    Liked by 2 אנשים

  39. פינת הטרלול האמריקאי
    טאליבן, דע כי העולם צופה במעשיך…

    Liked by 1 person

  40. כתבתי לעי"ל על העולם, והשוואה עם ישראל, שאנו פה מפריזים ביותר, בקשר לאיכות הטיפול השלטוני במגיפה. אז נמחיש בקטנה, עם מדינה כמו ברזיל:

    לא פחות ולא יותר, הוגשה תלונה לא מזמן, לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג ( אתם קוראים טוב) על ההזנחה של המשטר בברזיל ( בהשראת בולסונרו הנשיא בעיקר) בקשר למגיפת הקורונה. המצב שם, לא יאומן ממש. פשוט פשעים נגד האנושות מבחינת המתלוננים.

    כאן:

    https://www.npr.org/sections/coronavirus-live-updates/2020/07/27/895940087/brazils-bolsonaro-is-accused-of-crime-against-humanity-over-coronavirus-neglect

    אהבתי

  41. לאל רום,
    אולי יעניין אותך היבט חוקי שונה (משל שאשא ביטון ושות') לגבי היחס הראוי לבוחרים שלא להתחסן / לא לחסן את ילדיהם.

    https://m.ynet.co.il/Articles/58967070

    כדאי להיכנס לכתבה עצמה.
    היא כוללת צילומי מודעות בעיתוני העבר וכרזות מאוספים ישנים.

    קטע מהכתבה:
    ——————
    " … הטיפול החוקי בענייני מגפות, ובכלל זאת במגפת הקורונה, נשען רבות על "פקודת בריאות העם", תקנה שחוקקה על ידי שלטונות המנדט הבריטי ועודנה בתוקף גם היום.
    פקודת בריאות העם כוללת סעיף המאפשר לחייב את האוכלוסייה להתחסן במקרי מגפה שמסכנת את הציבור.
    סעיף 19 בפקודה אומר כך:

    בכל עיר או כפר או אזור שמחלה מידבקת קיבלה בהם או עלולה לקבל בהם צורה אפידמית או אשר קיימת סמוך להם מחלה מידבקת שלדעת המנהל יש בה סכנה לבריאות הציבור של העיר, הכפר או האזור הנ"ל, רשאי המנהל או הרופא הממשלתי לנקוט אותם אמצעים שיראה צורך בהם כדי להגן על גרי המקומות האלה מהידבקות, ולתכלית זו רשאי הוא, בין שאר דברים, להטיל על גרי העיר, הכפר או האזור הנ"ל חובת הרכבת-מגן או הרכבה אחרת שלדעתו יהא צורך בהן כדי לצמצם את התפשטות ההדבקה. המסרב ביודעין עפ"י סעיף זה להרכבת-מגן או להרכבה אחרת נגד אבעבועות, חולירע או דבר, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.

    ייתכן שבעבר היו פחות התחבטויות ויותר ניסיונות לכפות את החיסונים על האוכלוסייה.

    עם זאת, הקושי בלכפות טיפול רפואי כלשהו על אדם ברור, ורופאים רבים מתנגדים לכך. הסעיף הזה הופעל מספר פעמים בתולדות מדינת ישראל: פעם אחת בשנת 1949 בעקבות התפרצות של אבעבועות שחורות במדינה, ופעם נוספת בתחילת שנות התשעים לאחר התפרצות חצבת בדרום. פעם נוספת הופעל הסעיף ביישוב חריש – רק ב-2018 – גם כן בשל התפרצות חצבת מקומית.

    ב-1952 התפשטה בארץ מחלת טיפוס הבטן ונפתח מבצע חיסונים נרחב. הממשלה שקלה להפעיל את סעיף חיסון החובה: כרזה מטעם מנכ"ל משרד הבריאות דאז, חיים שיבא, אף איימה בהליכים פליליים נגד המסרבים להתחסן. עם זאת, בסופו של דבר, וככל הנראה לאור התנגדות של חלק מן הרופאים המחוזיים, חזרה בה הממשלה מכוונתה זו והפעילה מבצע חיסונים "רגיל".

    מודעה בחתימת מנכ"ל משרד הבריאות ב-1952, ד"ר חיים שיבא, המזהירה מפני ענישת מי שלא יתחסן נגד טיפוס

    אם כן מבצעי חיסון נוספים לחיסון מהיר של האוכלוסייה היו גם היו, אך במקרים האלו ניסו השלטונות – בין אם בתקופת המנדט או כבר אחרי הקמת מדינת ישראל – לעודד את הציבור להתחסן בעיקר בעזרת הסברה אינטנסיבית. כך, באוסף הכרזות של הספרייה הלאומית ובאוסף העיתונות ההיסטורית של הספרייה, רשימה ארוכה של כרזות, כתבות ופוסטרים שקראו לציבור להתחסן. חלק מהכרזות מאיימות יותר, חלקן גרפיות, וחלקן אפילו משעשעות.

    הזמנה לחתונה בין הקהל לבין זריקה. כרזה לעידוד התחסנות.

    כרזה לעידוד התחסנות נגד שיתוק ילדים, 1957

    בעוד מודעה אחת לקראת חיסונים בבית הספר מאפשרת להורים להימנע ממתן חיסון לילדיהם, בארכיון עיריית פתח תקווה מצאנו גם כרזה משנת 1930, שמונה את שמותיהם של הורים שילדיהם עדיין לא התחסנו נגד אבעבועות, ואיום במסירת השמות למשרד הבריאות שינקוט הליכים.

    קטע מתוך כרזה של עיריית פתח תקווה הקוראת לסנקציות על הורים שלא חיסנו את ילדיהם בשנת 1930

    שנים לאחר מכן חיסון תינוקות נגד אבעבועות עדיין היה בגדר חובה לתינוקות בישראל, כפי שמציינת הכתבה הזו מהעיתון "דבר" בשנת 1963.
    מתוך
    לקראת חיסונים בבתי הספר (מתוך "מעריב", 11 בנובמבר 1980)

    עיון נוסף באוסף העיתונות היהודית ההיסטורית מראה כי בתקופות מוקדמות יותר גם כן לא בחלו בכפיית חיסונים על האוכלוסייה. הידיעה הזו מהעיתון "חבצלת" מספרת על השלטונות העות'מאניים שדרשו מכל נתיניהם להתחסן נגד אבעבועות. לא ברור האם ההוראה הזו הייתה תקפה גם לתושבי ארץ ישראל שהיו באותה עת תחת שלטון טורקי. …"

    אהבתי

  42. אל רום שאשא ביטון טוענת שהנושא "שנוי במחלוקת". הוא שנוי במחלוקת רק אצל הבורים. בקרב כל מי שמבין ולו במעט בעניין אין שום מחלוקת. ברגע שהיא מציגה את העניין כשנוי במחלוקת היא מביעה עמדה כאילו יש איזה צד רציונלי שמתנגד לחיסונים, ואין כזה.

    אהבתי

  43. אמחייה,

    זה לא מה שכתבת בתגובה המכוננת שלך לגביה. תהיתי לגבי הסתירה בהיגיון הפנימי של התגובה. ואם אתה כותב שהיא גורסת שהנושא של חיסונים שנוי במחלוקת. אז היית צריך להפנות. וגם אם היא גורסת כך, זוהי עדיין קביעה אובייקטיבית, לא סובייקטיבית. זה לא אומר שזה נוגע אליה אישית, או שמביע שהיא אישית בעד או נגד.

    כי עכשיו למשל, אני אישית יכול להגיד לך, שאתה כותב דברי הבל. הנושא אכן שנוי במחלוקת! עד כמה חלוקים, זה ענין אחר. אבל, הרבה מדענים, רופאים וכדומה, מאוד רציונלים, ומומחים לדבר, נגד חיסונים או החיסונים הספציפיים.

    כך זה בארץ, כך זה בעולם. אם היית טורח לקרוא בגצי"ם שהשארתי פה. הייתה נחה עליך דעתך. אם היית טורח לקרוא לינקים בכלל שהשארתי למקומות זרים מחוץ לארצנו, היית נושע. אבל, בטח לא טרחת.

    אתה בכלל אישית מבין בדבר ? איך ? אז מאיפה אתה יודע מה רציונלי מה לאיו וכדומה ?

    אפנה אותך אחר כך. לא תבין אפילו הטרמינולוגיה הרפואית מדעית…. בחיי.

    קמיליה,

    אתיחס לכך אחר כך…..

    להתראות

    אהבתי

  44. התשובה הטריה של תמיר ורצברגר מאתר מידה לשאלה מה מניע את לפיד.
    הכותרת לכתבתו רומזת על הכיוון: "לפיד מבעיר את יחסי החוץ של ישראל".

    אמלק: פירומניה, פופוליזם ותשוקה לקושש קולות, ומוטיבציה להחריב את כל הישגי מדיניות החוץ של נתניהו.

    (((אגב, אני עדיין תוהה לסיבות השתיקה בנושא של כל שותפיו בקואליציה.
    בדומה לשאלת המוטיבציות של לפיד התשובות אמורות לנוע על ציר הבורות /טיפשות vs.
    אדישות לטובת המדינה ושירות אינטרסים זרים.)))

    https://mida.org.il/2021/08/16/%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

    חלקה האחרון של הכתבה:
    " …. כששר החוץ של מדינת ישראל סבור שאנטישמיות זה שם המשפחה של כל העוולות והתחלואות עלי אדמות אז כמה פשוט זה עבורו לשלוף את קלף האנטישמיות גם במחלוקות ואי הסכמות עם מדינה ידידותית לישראל רק בשביל לקושש כמה לייקים.

    לפיד עשה קריירה פוליטית על גימיקים ומיתוגים והעיקרון היחידי שמנחה אותו זה סקרי דעת קהל ומה יציג אותו באור חיובי בציבור הישראלי, ואין קונצנזוס רחב יותר בחברה הישראלית מאשר נושא השואה, זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות.

    אם לפיד באמת היה מוטרד מעניין השבת הרכוש היהודי הבעיה שלו לא הייתה צריכה להיות עם פולין או הונגריה אלא עם צרפת וגרמניה, שם לא רק שהמצב מורכב עוד יותר ממזרח אירופה ואין ממש חוק שמעגן את הנושא אלא שהסוגיה אפילו לא נמצאת על סדר היום בשיח הציבורי באותן מדינות. בשנים הראשונות ממלחמת העולם השניה היו תביעות אינדיבידואליות של יהודים להשבת רכוש אולם מרבית התביעות נדחו. העובדה שבמדינות בהם היה משטר נאצי כמו גרמניה, אוסטריה ומשטר וישי בצרפת הרכוש היהודי כביכול נמכר בכסף (סכומים זעומים) כחלק מהאריזציה של הכלכלה הקשתה על יהודים להוכיח שהנכסים שלהם נמכרו בניגוד לרצונם ולכן גם בתי המשפט דחו את רוב התביעות. בחלק מהמקרים, כמו בצרפת למשל, הממשלה ניסתה להימנע מפינוי משפחות מבתים שהיו בבעלות יהודית, לעיתים אף בטענה כי זה עלול להגביר את האנטישמיות, שבלאו הכי קיימת במדינה.

    ברוב מדינות מערב אירופה לא קיים חוק כלשהו המסדיר את נושא השבת הרכוש. חלק מהמדינות "פטרו" עצמם בתשלום פיצויים סמליים לניצולים ובני משפחותיהם ובחלק מהמקרים רק אחרי לחץ בינלאומי מאסיבי של הארגונים היהודיים ובסיוע ארצות הברית הופשרו והוחזרו כספים לבעליהם מחשבונות בנקים וחברות ביטוח במערב אירופה.

    אבל האם שר החוץ לפיד יחזיר להתייעצות וישנמך את היחסים הדיפלומטיים עם ברלין או פריז? ודאי שלא. האם לפיד יעז לכנות את ממשלת גרמניה או ממשלת צרפת "אנטישמים"? חלילה וחס, וטוב שכך. צרפת וגרמניה הן בעלות ברית חשובות מאוד של מדינת ישראל ונושאים כאלה יש להסדיר בצורה דיפלומטית, מכבדת ומכובדת. אם כך למה אמות המידה אל מול פולין הן שונות?

    סיבות למסיבות
    הסיבה הראשונה לכך היא, כאמור, הפופוליזם הזול של שר החוץ הישראלי, שסבור שעימות חזיתי מול ממשלת ימין במזרח אירופה יקנה לו נקודות זכות בציבור הישראלי.

    הסיבה השניה היא להחריב כל הישג של נתניהו בזירה הבינלאומית. דובר ונכתב רבות על המחדלים של לפיד בחודשיים הראשונים לכהונתו כשר חוץ, החל מסיכול הסכם פוטנציאלי עם עומאן ועד פגיעה בהסכם עם האמירתים באמצעות הכוונה לביטול ההסכם על צינור הנפט, כשבין לבין התרפסות אל מול האמריקאים בנושא הגרעין האיראני, ההתחייבות לאפס הפתעות בסוריה והרס מוחלט של התיאום ושיתוף הפעולה עם הרוסים בסוריה. כל זה מלווה ומגובה בהתנהגות לא דיפלומטית, בלשון המעטה, כמו הסתחבקות מוגזמת עם מקבילים וישיבה עם רגליים על הכורסא במהלך פגישה רשמית, שמעידים בעיקר על חוסר הבנה בסיסית על דיפלומטיה וייצוגיות.

    אם בהתחלה ניתן היה לחשוב שמדובר בטעויות של חוסר ניסיון ההתנהלות של לפיד אל מול פולין מראה שבמשרד החוץ יושב פירומן שהחליט להבעיר בנבערותו את יחסי החוץ של מדינת ישראל בשם נקמנות אישית ופופוליזם זול. ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי, כבר הזהיר שלמהלכים האחרונים של הממשלה הישראלית יהיו השלכות בפורומים בינלאומיים ומסתמן שישראל עומדת לאבד את אחת הבריתות האסטרטגיות החשובות ביותר שלה באירופה, ואולי אפילו מעבר לאירופה. כשחומת המגן של ישראל באירופה תקרוס אנחנו צפויים לצונאמי מדיני שישטוף את המדינה.

    עם קצת תבונה, מעט הבנה והרבה הידברות היה אפשר למנוע את המשבר המיותר הזה ואת הנזק העתידי שהוא עלול ליצור אבל כששר החוץ שלנו שורף את כל הגשרים, כשהצונאמי יגיע לממשלה לא יהיה לאן לברוח. הם עוד יקחו את כל המדינה איתם למצולות."

    אהבתי

  45. קמיליה,

    הרבה תוהים בדבר. אבל, לא מבינים הנושא המשפטי.

    בישראל, וגם בעולם למעשה, אין אפשרות לחסן בכפייה.

    הכתבה שאת מפנה אליה, מציינת קנסות על סרבנים. אבל, קנס, זה לא בכפייה. עדיין זה נתון לבחירתו של האדם. ישלם הקנס וחסל. לא יתחסן בכפייה. אם כי ברור, שזוהי כפייה קונסטרוקטיבית. גם היום יש כפייה קונסטרוקטיבית. נניח, אדם לא יכול להמשיך לעבוד במקום העבודה, אלמלא התחסן. והשארתי כבר, פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בקשר לכך ( מורה מסויימת).

    אבל, אי אפשר לכפות בכוח להתחסן.

    יש מקרים, שאדם הוא חולה נפש, והוא עשוי להיות מסוכן לסביבתו או לו עצמו. אפשר לאשפז אותו בכפייה. גם אז, זה מאוד לא פשוט. נניח יש קטינים, אנשים לא כשירים משפטית וכדומה. אז אפשר לכפות טיפול באישור בית משפט. וזה מאוד מאוד לא פשוט. נניח נערה אנורקטית, בסיכון חיים, כופים עליה טיפול באישור בית המשפט.

    אבל, אדם בגיר וכשיר רפואית משפטית וכדומה, אי אפשר לכפות עליו חיסון בכוח. בכפייה של ממש. בטח ובטח, בעידן של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

    השאר, זוהי כפייה קונסטרוקטיבית. ומי שמתנגד לחיסונים, לרוב זוהי התנגדות אישית עמוקה. רוחנית וכדומה. לא ישפיע עליו לרוב.

    להתראות

    אהבתי

  46. קמיליה,

    נמחיש מה זה על פי חוק, כפייה של ממש, בכוח אם צריך, וחוקי הדבר:

    סעיף 7 לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א 1991 , כך מורה אותנו, מצטט:

    בדיקה כפויה לא דחופה

    7. פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו לפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה:

    (1) הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות;
    (2) נתקיים בו אחד מאלה:
    (א) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו, סיכון פיזי שאינו מיידי;
    (ב) יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה;
    (ג) הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו, באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלו;
    (ד) הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש;
    (3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר.

    עד כאן הציטוט:

    אז הפסיכיאטר מורה, שיביאו אליו האדם הנדון, בכפייה, ובכוח אם צריך. דעתו של האדם, לא מעלה או מורידה. אלא, שבהתקיים התנאים המצויינים בסעיפים, אפשר לעשות זאת בכפייה, ובכוח אם צריך. רק הבדיקה מוגדרת כלא דחופה. יש כאלו דחופות. אם יסרב האדם, אפשר יהא בכוח. הוא מצידו יוכל להתנגד על ידי עתירה לבית משפט.

    זה לגבי חיסונים, אי אפשר לעשות.

    https://www.nevo.co.il/law_html/law00/70314.htm

    אהבתי

  47. אמחייה,

    כאן למשל, לינק שהשארתי בעבר, לבג"צ, בקשר לנושא פרסום האישור של ה- אף די איי, בקשר לחיסונים של פייזר.

    העותרים, הם חברי ועדת החקירה האזרחית. הם טוענים, שלא פרסמו כלל באתר משרד הבריאות, שהאישור של האף די איי לחיסונים, היה אישור חירום, ולא אישור רסמי.

    שלל עתירות לבג"צ בקשר לכך. ובג"צ התייחס לכך ברצינות, וגרס אגב, שיש מקום לחקירה פלילית למעשה.

    כאן:

    https://bit.ly/3AU3ryh

    עכשיו, אתה מבין שאישור חירום, לא לוקח בחשבון, השפעות ארוכות טווח של החיסון. נניח, מצטברים בגוף חלבוני ספייק, ומייצרים בעיות אוטואמוניות כפי דעתם של רבים. כי הרי היה זה אישור חירום.

    אז זה לא פשוט כפי שאתה חושב….

    אפנה אותך אחר כך אולי לעוד….

    Liked by 1 person

  48. אל רום אני אסביר למה התכוונתי.

    הבאתי את הציטטה מynet. אני מודה שלא מדובר במקור אמין במיוחד, אולם לצורך הדיון נניח שהוא אמין מספיק:

    https://www.ynet.co.il/news/article/r100wieugy

    "שאשא ביטון הסכימה שבבתי הספר ייערכו פעילויות לעידוד התחסנות – אך לא בזמן שעות הלימודים וטענה שזה לא מתפקידו של משרד החינוך לתפוס צד מובהק בנושא שנמצא במחלוקת, בעיניה"

    לגבי חיסונים באופן כללי אולי יש מחלוקת, אולם אם יש כזו בקרב אנשי מקצוע הרי היא קיימת בשוליים. חיסונים קיימים כבר מסוף המאה ה-18 ואין באמת מחלוקת לגבי היעילות שלהם. אולי יש מחלוקת לגבי חיסונים חדשים אולם מחלוקת כזו קיימת בקרב אנשי מקצוע, לציבור הרחב אין את הכלים לנתח את היעילות והצורך של חיסונים.

    לגבי החיסונים לקורונה, היעילות שלהם כמו גם הסיכון היחסי בשימוש בהם כבר ידועים. בקרב אנשי המקצוע אין מחלוקת אמיתית – הרוב המכריע בעד לתת חיסונים והמתנגדים הם מיעוט זניח. לכן מיסגור החיסון לקורונה כ"שנוי במחלוקת" הוא זריעת חול בעיני המאזינים. הדבר דומה לאמירה ש"תאוריית החיידקים כגורמי מחלות" שנוייה במחלוקת. הרי ברור שטכנית כל דבר שנוי במחלוקת אפילו אם יש אדם אחד שאינו מסכים. אולם כאשר אומרים על משהו שהוא שנוי במחלוקת במדע הכוונה היא שיש אחוז גבוה של מביני עניין שאינם מסכימים, וזה לא המצב כאן.

    צריך להבהיר, אני לא בעד אכיפה של חיסון בכוח. אולם אני כן בעד הסברה, וודאי במהלך שעות הלימודים ולא אחריהן. כמו כן לא נכנסתי בכלל לשאלות משפטיות, בהן אני מודה שאינני מבין דבר.

    אהבתי

  49. לגבי החיסונים לקורונה, היום ידוע שהם בטוחים משמעותית מהוירוס עצמו, מורידים את מקדם ההדבקה וכן מספקים הגנה משמעותית ממחלה קשה. מאחר וההסתברות להדבק בוירוס מתקרבת לאט לאט ל-1, די ברור שעדיף להתחסן מאשר לא להתחסן. הברירה היא בגדול בין להדבק בסופו של דבר בוירוס ללא חיסון, לבין להיחשף אליו עם חיסון, והבחירה כאן קלה.

    אהבתי

  50. אמחייה,

    אלא שלא חלקתי על המקור. והוא אמין מספיק. שהרי הוא שם בציטטה את דבריה של שרת החינוך. אז מה הבעיה ? לא חלקתי על כך, ולא באתי בשום טענה ומענה על המקור עצמו.

    ואני מסביר לך שוב:

    יש חולקין. עד כמה חולקין מבחינת כימות, לא משנה כרגע. אבל, יש חולקין, ושל אנשי מקצוע.

    חיסונים באופן כללי, זוהי לא הבעיה תמיד. הבעיה העיקרית במחלוקת הינה זו, שהאישור שניתן לחיסון של פייזר, הינו אישור חירום. ולא ידועים ההשפעות הארוכות טווח לטענת אנשי מקצוע. זה חדשני החיסון הזה. לראשונה ניתן בעולם כך. טיפלו בעבר בסרטן אגב דרך דוקטרינת ה- mrna אבל לראשונה חיסון.

    הנה כאן למשל תקרא בדבר אפשרות כזו:

    https://health-desk.org/articles/could-mrna-vaccines-create-a-different-protein-than-expected-that-could-result-in-autoimmune-disease-down-the-road

    ובכלל, אל תחשוב, שהעולם מתחלק בהכרח, לתמהונים הזויים מחד, ומאידך לרציונלים.

    נזכיר לך אישית:

    הייתה תיאוריית קונספירציה מגוחכת בזמנו, לגבי זליגה מן המעבדה בסין (של הקורונה). בעולם קטלגו זאת בגיחוך כפייק ניוז. ומחקו בכלל פוסטים ברשתות חברתיות.

    עד אשר, פרסם ביידן, הודעה רשמית, שהעסק פקינג רציני, ועד סוף החודש הזה, יבוא אליו ה- סי איי איי עם תשובות הרבה יותר ברורות בדבר ההסתברות.

    אתה עצמך בתגובה שלך, גיחכת:

    בהתחלה היה פייק, ועכשיו זה ניוז הא ? פתאום פייסבוק הפסיקו למחוק !

    אז אל תחשוב שכך העולם מתנהל בהכרח. עולמנו שלנו בכלל, צר כעולמה של נמלה. אנו סגורים בתוך קופסאות מגוחכות. לא מבינים מה קורה סביבינו.

    להתראות

    Liked by 1 person

  51. לגבי סוגיית לפיד ופולין – אני חושב שלא מספיק להסתכל על זה מזווית ישראלית פנימית. פעם היו אומרים שלישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים, היום הייתי אומר שזה נכון במידה מסוימת בכל העולם המערבי. אני לא רואה שום סולידריות פנימית בתוך מדינות המערב אל מול מדינות מערביות אחרות – המחנות הפוליטיים חוצים את כל הגבולות, ואנשים מביעים העדפה ברורה לאנשים מאותו המחנה הפוליטי אבל ממדינה אחרת מאשר לבני מדינתם שבמחנה הפוליטי היריב.

    איך זה קשור ללפיד – כאיש המחנה המרכז הרדיקלי, ללפיד יש נטייה טבעית לבני המחנה שלו בכל מדינה מערבית, ועוינות לאויביהם – אנשי מחנות פוליטיים אחרים. פולין כיום ניצבת, ביחד עם הונגריה, בראש המחנה הימני־פופוליסטי, שנוא נפשם הראשי של מחנה המרכז הרדיקלי (וגם של השמאל, שמונה לפחות שני מחנות נפרדים). אני לא חושב שלפיד צריך איזושהי אידיאולוגיה או איזשהו חישוב פוליטי כדי להתנגח עם ממשלת פולין – זה פשוט בא בטבעיות בסביבה הטבעית שלו. אדם כמוהו יכול להיות מונע על־ידי אסטרטגיה, אידיאולוגיה, או רגשות – כל אחד מהשלושה יוביל אותו לאותו הכיוון בנושא הזה. אפשר להיות בטוחים שלו היה מהפך פוליטי בפולין ודונלד טוסק היה הופך להיות ראש ממשלת פולין, הוא היה יכול להעביר את אותו החוק בדיוק ולפיד, יחד עם מרקל ויונקר ורותה וכל שאר אנשי המרכז הרדיקלי היו חוגגים את הידידות ההיסטורית המופלאה שלהם עם פולין.

    אין שום משמעות לדיבור על יחסים בין מדינות בימינו – הכול מפלגתי. ארה"ב הפכה בן־רגע מאהובת נפשם של הפולנים וההונגרים לחביבת נפשם של בירוקרטים אירופאים. ברזיל היא היום סדום ועמורה בתקשורת הבינלאומית, ומערכת בחירות אחת יכולה למחוק הכול ולהחזיר אותם להיות מדינת החופים והקרנבל.

    הטרגדיה הגדולה של רוב המחנות הפוליטיים שנחשבים "ימין" היא שהם נוטים להיות הגרועים ביותר בשיתוף פעולה בינלאומי. ללפיד ברור שהוא צריך לחזור על הסיסמאות של המרקלים והיונקרים של העולם. לניצן הורוביץ ותמר זנדברג ברור שאם מישהו החליט שאקלים וטרנסג'נדרים זה מה שעושים במחנה שלהם, הם צריכים ליישר קו והתמורה תהיה נדיבה. הימין הפופוליסטי, ונציגו בישראל הביביזם, ידע להתחבר עם הפולנים וההונגרים ובעיקר עם טראמפ. ימין ליברלי ושמרני, לעומת זאת, גרוע בזה מאוד. לכן לאף אחד לא ברור מה העמדות של בנט או סער בענייני חוץ. ולכן הביביזם, המרכז והשמאל מתודלקים בהשקעות כספיות נדיבות ממדינות עשירות יותר, ולבנט יש איזה כותב וחצי במקור ראשון שמקדמים אותו. כנ"ל לגבי מקביליהם במדינות אחרות.

    Liked by 3 אנשים

  52. רק לכל המעונין, תקציר של דובר/ת בתי המשפט, לפסק הדין לעי"ל בעליון, בקשר לבעל/ גרוש ההומו, עלק חסיד ירא שמיים וכאלו ( קצר מאוד):

    https://bit.ly/3k2erCL

    אהבתי

  53. אוף טופיק: מזה שנתיים שצה"ל שוכר את שירותיו של "אבו עלי אקספרס"

    https://www.themarker.com/hrtz/.premium-MAGAZINE-1.10125255

    מנהל ערוץ חדשות ביטחוני בטלגרם מייעץ לצה"ל בשכר בנושא "מלחמת התודעה"

    "אבו עלי אקספרס" הוא אחד מערוצי החדשות המשפיעים בישראל בנושאי ערבים וביטחון. הוא מפרסם חומרים בלעדיים רבים ודברי ביקורת קשים על עיתונאים שביקרו את מדיניות צה"ל. המפעיל שלו נשכר כיועץ על ידי הצבא, וזהותו נאסרה בפרסום. צה"ל לא הגיב לשאלת "הארץ" לאיזה מידע נחשף ג' במסגרת תפקידו והאם הוא משתמש בו בערוץ שלו

    אהבתי

  54. שי,

    ההבדל בין נתניהו ללפיד, שנתניהו ניצל המחנאות הבינלאומית הנ"ל לטובת האינטרסים של מדינת ישראל

    לפי מה שאתה כותב, לפיד פועל נגד האינטרסים של מדינת ישראל עבור אינטרסים זרים של מחנאות עולמית.

    Liked by 4 אנשים

  55. אם נדייק, לפיד אולי מזיק לאינטרסים של ישראל ומועיל לאינטרסים אחרים אבל הוא לא ״פועל״ נגד או בעד.
    הוא פועל רק על מנת לתחזק את התדמית הציבורית שלו ותו לא. ההשלכות מעבר לכך אינן עולות בדעתו כלל.
    קמיליה לשאלתך, לפיד לא רוצה להזיק לישראל. הוא ציוני מאוד. להיות אנטי ציוני זה לא מיינסטרים ולא פופולרי ועל כן זו עמדה שהוא לא מסוגל להחזיק בה. הוא רוצה בטובת ישראל אבל אינו מעוניין להשקיע מאמץ כדי להבין איך מעשיו משפיעים על מטרה זו.

    Liked by 3 אנשים

  56. לאל רום,

    איני חולקת לרגע על טענתך שאין לחסן אנשים בכפייה של ממש, באמצעות הפעלת כוח פיזי.

    הבעייה שמציקה לי היא למעשה האיזון הראוי בין טובת היחידים לבין טובת כלל הציבור.

    נדמה לי שבנושא זה חל בעשורים האחרונים שינוי ערכי – תרבותי משמעותי.
    בעשורים הראשונים לקום המדינה – היה דגש חזק הרבה יותר על טובת הכלל. כפי שנרמז גם בכותרת שנבחרה אז "בריאות *העם*".
    החרדה לשמירת "כבוד האדם וחירותו" היה אז פחותה יותר. כנראה גם פחותה מדי.
    אבל בתקופתנו, רוב העיסוק הוא בשאלות הקשורות לכבוד *היחיד* ולחירותו. תוך התעלמות, מלאה או חלקית, משאלת טובתו של כלל הציבור ו*זכויות הכלל*. (מושג שלמיטב ידיעתי אין אף אחד שמתמקד בו).

    הדוגמא שהבאת, של הנערה האנורקטית, מדגימה את הדגש המודרני. היא מתמקדת בשאלה מהי בעצם טובתה של הסובלת מאנורקסיה: האם יש להאזין לרצונה המפורש להניח לה או לנסות לטפל בה בניגוד לרצונה. אין לסוגייה זו כל קשר לטובת הכלל.

    שאלתי היא מה אמור להיות הדין לגבי אדם שמסכן את כלל הציבור.
    בלי כל קשר לשאלת טובתו האישית, שעלולה להיות הפוכה לטובת הכלל.

    לדוגמא:
    האם ראוי לאפשר לתלמיד, בן 12 ומעלה, שהוא ו/או הוריו החליטו לא לחסנו, לבקר פיזית בבית ספרו. או, בניגוד חריף לטובתו האישית של אותו תלמיד, ניתן יהיה לכפות עליו ללמוד רק דרך הזום?
    האם הזכויות של בני ה 12 ומטה, שכל שאר משפחתם מחוסנת ו/או של בעלי מערכת חיסונית לקויה – להקטין את הסיכון שידבקו בקורונה – אינן אמורות לגבור על זכויות היחידים להחליט שהם רוצים גם לא להתחסן וגם לשהות שעות ממושכות במקום הומה אדם? מדוע קיים שוני בין דין מקום עבודה (שמותר לו להרחיק את הלא מחוסנים) לדין בית ספר ציבורי?

    דוגמא בשוליים: *אם* יווצר לחץ חריף במחלקות הקורונה, כך שהטיפול בלפחות חלק מהמאושפזים יהיה נחות משמעותית מהרצוי, האם ראוי לתעדף בטיפול את אלו שבחרו להתחסן *על חשבון* המאושפזים שבחרו לא להתחסן? בניסוח אחר: מי אמור לשלם את מחיר הבחירה החופשית, של חלק מהאוכלוסייה, שלא להתחסן (כל הציבור, שווה בשווה, או בעיקר / יותר אלו שבחרו לנהוג בניגוד חריף להמלצות המערכת הרפואית?)

    Liked by 1 person

  57. 3718, אני מסכים בגדול – זה חלק מההבדל בין המחנות. מחנה הימין הפופוליסטי, כמו רוב מחנות הימין, שם בעדיפות גבוהה את חיזוק המולדת, ולכן נתניהו יפעל יותר למען האינטרסים של מדינת ישראל. מחנה המרכז הרדיקלי שם בעדיפות גבוהה שיתוף פעולה בינלאומי במסגרת הבירוקרטיה ה"זכויות־אדמיסטית", ולכן לפיד מיישר קו עם אלה גם בלי לחשוב יותר מדי על האינטרסים של מדינת ישראל. אולי אני תמים, אבל אני די בטוח שלדעתו הוא עושה את הצעד הנכון עבור ישראל ועבור כל העולם.

    לא הייתי קורה לזה "אינטרסים זרים של מחנאות עולמית", זו פשוט אידיאולוגיה שונה. לא נראה לי שיש פה משהו חריג – אני חושב שהרבה מאוד ממצביעיו של לפיד יגידו במפורש שהם ישימו "זכויות אדם בעולם" בעדיפות גבוהה יותר מ"אינטרסים של מדינת ישראל" (נכון חלקית גם לגביי*, אם כי אני חולק על התפיסה שיישור קו עם האליטות המערב־אירופאיות מקדם זכויות אדם ולכן אני מעדיף את מדיניות החוץ של נתניהו על זו של לפיד).

    * לא שזה אומר הרבה, לאור העובדה שאני לא חי בישראל.

    Liked by 2 אנשים

  58. קמיליה,

    הבעיה היא שאת לוקחת בחשבון, מרכיבים קונקרטיים בתוך נוסחת האיזון. את לא לוקחת מרכיבים מופשטים.

    מרכיבים מופשטים, יש להם משמעות לא פחות חשובה ממרכיבים קונקרטיים.

    מבחינתך טובת הציבור, זה לא הפשטה. אבל, זוהי טעות קשה.

    הבאתי בעבר המחשה:

    נניח שני אנשים מתערבים בספורט, איזה קבוצה תנצח. אלא שמושא ההתערבות, יהיה מעשה בעליל נתעב. נניח, הילד של המפסיד ייהרג. האצבע תיחתך למפסיד. הכל מרצון חופשי לכאורה. מבחינת הציבור, החוזה לא תקף. למרות שהציבור לכאורה לשיטתך קונקרטית לא ינזק. החוזה לא תקף, מכיוון, שהוא סותר ערכים ציבוריים מופשטים. הוא סותר את "תקנות הציבור" מה שנקרא.

    זה לא נוסחה אריתמטית. זה ענין של השחתה גם. והשחתות אפשריות הינן:

    שאדם הופך להיות אמצעי במקום תכלית . תקנות הציבור במדינת ישראל, לא סובלות רעיון כזה. שאדם הוא אמצעי מוחלט, למען תכלית שהוא לא קשור אליה, והיא למעשה נוגדת את רצונו.

    איפה ההשחתה ? אם כך:

    מידתיות. חסך בשיקול דעת מאזן.

    נניח המשטרה תעשה הכל, בשביל לתפוס עבריינים. ואם היא תלכוד ברשת, גם אנשים תמימים וחפים מפשע, מה טוב. הם יהיו אמצעים למען התכלית הגדולה, מיגור הפשע. נניח במקרה הטוב, יצתתו לאדם, למרות שאין חשד סביר, ואולי יעלה ברשת איזה דג ים בבריכת שחייה. יעצרו בסיטונאות, בלי חשד סביר, ויחקרו בסיטונאות, אולי יעלה דג ים בבריכת שחייה שוב.

    כך מגיעים לעידן פולפוט ( קמר רוג'):

    לרוב בדמוקרטיות, מצטטים הרמב"ם:

    מוטב שעשר מנוולים או פושעים ישוחררו לחופשי, מאשר אדם תמים וחף מפשע אחד ייתלה.

    פולפוט היה גורס:

    מוטב שעשרת אלפים תמימים ישלמו, על פני פושע אחד שייצא מזה.

    מה את מעדיפה ?

    נ.ב: ציטוטים בקירוב, לא מדוייק.

    להתראות

    אהבתי

  59. לאל רום,

    אני מוכנה לקבל את האיזון של הרמב'ם ביחס של 1:10 בין פושעים משוחררים לבין פגיעה בחפים מפשע.
    אבל לו הרמב'ם היה טוען שמוטב ש 10,000 פושעים יצאו לחופשי ובלבד שלא יפגע קשות חף מפשע אחד – אני הייתי מתנגדת לדעתו ובוחרת ההפך.

    כללית, אני מתנגדת קשות להתעלמות "הנאורה" מהערך של טובת הציבור / הכלל / הקהילה / המדינה.
    בעיני לא כל התייחסות אוהדת לקולקטיב כלשהו ולטובתו הם "פשיזם", "פול פוט", "פשעים נגד האנושות" וכדומה.

    בעיני זו שאלה של מציאת האיזון הנכון בין טובת הפרטים לבין טובת הכלל. איני מוכנה לקבל התעלמות מוחלטת ממה שמונח על כף המאזנים השניה.

    מציאת האיזון הראוי בין טובת ילדים שלא חוסנו לבין טובת שאר הילדים ומשפחותיהם (כאשר / אם יפגשו בעוד פחות משבועים בבתי הספר) זו שאלה קונקרטית אמיתית.
    נדמה לי שהתשובה עליה מאוד מבדילה ביני לבין שרת החינוך שאשא ביטון. לי מאוד ברור טובתו של מי חשובה יותר בעיני ומי יאלץ לשלם את המחיר על בחירותיו.

    Liked by 1 person

  60. קמיליה,

    לא גרסתי שאת לא צריכה כלל לשקלל מרכיבים קונקרטיים, אלא, לא להתעלם ממופשטים כמובן, והקונקרטים, מונחים או משוקללים לאור המופשטים. זה לא רק אריתמטיקה ותו לאיו.

    לגבי עוצמת המספרים, אז זה ענין של המידתיות אכן. יש כאלו יקבלו את הנוסחה האריתמטית שלך(פולפוט) יש כאלו, לא יקבלו אותה וידחו אותה בשאט נפש. אבל, טוב שעיקרון המידתיות מקובל עלייך באופן כללי. אבל, לא עסקינן בתרשים זרימה טכני ומספרים פרופר וזהו.

    לא הבנתי מה את רוצה מיפעת שאשא ביטון ? היא לא גורסת שאין להתחסן. היא גורסת, שבי"ס זה לא מקום לחיסונים, ויש לקחת בחשבון, מתחים חברתיים שעשויים להיווצר בבית הספר ( שיימינג וכאלו על לא מחוסנים).

    אהבתי

  61. קמיליה,

    את צריכה לקרוא כאן רצ"ב, את פסק הדין של השופט אלכס שטיין בעליון ( אפרופו איזונים יחיד מול הכלל וכדומה). תגלי הרבה ענין:

    https://bit.ly/2W6HNaD

    נ.ב: הונאת פונזי. משוכנע שמאוד יענין אותך אז….. ים קורבנות, אל מול רמאי אחד. אל תחמיצי.

    אהבתי

  62. פסק הדין של שטיין מאוד קצר (9 עמודים בלבד) בניגוד לפסקי דין רבים אחרים שקראתי.

    ומעניין לעניין באותו עניין – דוח הועדה של האו"ם לגבי התחממות גלובלית עולה לכדי 4000 עמודים בקירוב.
    אני מודה שלא קראתי את הדוח (מי יכול לקרוא כזאת כמות של מידע) אבל הניסיון שלי מלמד שאם צריך כמות עצומה של דפים בשביל להוכיח משהו – אז אין שום הוכחה אלא רק גיבוב של מספרים, גרפים ומשפטים שחוזרים על עצמם ללא שום תכלית.
    כשיש משהו אמיתי (ואני לא מדבר על פשע שמישהו מנסה להסתיר) – אין צורך באלפי עמודים.

    אהבתי

  63. יאיר,

    הפסק דין הוא של 12 עמודים. לא 9.

    ואם תתעקש, אביא לך פסקי דין ארוכים מאוד שלו.

    ולפעמים, זה ארוך, וכך צריך להיות. מהרבה סיבות. הסיבה הפרדוקסלית החשובה ביותר, היא זו, שלרוב זה לא נכתב בשביל הכותב עצמו כמובן. גם לא תפארת המליצה. אלא נכתב לקוראים. קוראים מקצועיים. או קוראים "משוגעים".

    וזה מאוד קריטי. עניינים ארוגים ושזורים אחד בתוך השני, לבלתי הפרד. אין ברירה לפעמים.

    במשפט יש גם שופטים שונים, עם דיעות שונות. אז זה יכול להיות ארוך מאוד.

    צריך גם להבין, מה קרה בערכאות למטה. בתי משפט שלמטה. זה לא משחק.

    להתראות

    אהבתי

  64. רק בשביל לקבל פרופורציה:
    רוב הזוכים בפרס נובל עשו זאת בעצמם ובעזרת צוות המעבדה שלהם, ובעיקר הם פרסמו מאמרים מאוד קצרים.
    [הדוגמה הכי ידועה היא מאמר בין 2 עמודים של דודסון וקריק על מבנה ה-DNA שזיכה אותם בפרס נובל:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל WatsonCrick1953.pdf

    כאן מדובר במאמץ מתמשך של אלפי חוקרים למצוא את זנב העכבר.

    אהבתי

  65. אני לא אומר שאין צורך בפסקי דין ארוכים. לעיתים יש צורך.
    אבל לרוב, אם צריך אלפי עמודים בשביל לומר משהו חתוך – אז הוא לא חתוך.

    אהבתי

  66. רק נשאיר מפסק הדין, קטע חשוב לענין הנדון פה בבלוג.

    מזכיר, עסקינן בהונאת פונזי, מעל 2000 קורבנות של רמאי אחד. נצטט את שטיין, לגבי הטיעון שהמשטרה והמדינה לא פעלו בנדון למנוע ההונאה:

    " המערערים טענו בהקשר זה, כי שיטת ההונאה הידועה בשם פונזי אינה הופכת את המשקיעים התמימים הרבים לקורבנות בתחילתה, אלא בסוף דרכה או, לכל המוקדם, באמצע דרכה (ראו פונזי, סעיף 1.2). משכך, ראשית הדרך הייתה הזמן הנכון לעצור את מעשי ההונאה של לרנר ולמנוע את תוצאותיהם ההרסניות, חרף דלות הראיות. אין בידי לקבל טענה זו. מבחינה חברתית, אכן רצוי למנוע מעבריינים לבצע את זממם מוקדם ככל האפשר, אולם בחברה מתוקנת כמו שלנו, שחירות האדם היא נר לרגליה, המשטרה אינה רשאית לפגוע בחירות זו ולצמצמה ללא ראיות שעל בסיסן יהא זה סביר לחשוד כי אותו אדם מעורב בפלילים ופוגע באחרים. עבריין שפועל באין מפריע בזמן שחולף עד לגילוי הראיות המחשידות אשר מצדיקות חקירה, עיכוב או מעצר אכן גורם נזק לחברה, אך דומני כי לחברה שמכבדת את חירות האדם אין ברירה אלא לחיות עם נזק זה…."

    אהבתי

  67. ממש לא יאיר.

    אני הרי הפניתי לתקציר למקבלי החלטות. משהו כמו עשרות עמודים, שמתמצתים את האלפי עמודים ( ממש בקשר לדו"ח של שינויי האקלים).

    והשיטה הנכונה, היא זו, שמי שקצר בזמן, קורא התקצירים זריז. אבל, אם הוא רוצה להעמיק, בענין מסויים, אזי, הוא רואה את מלוא הפרטים, מלוא התמונה, באותם אלפי עמודים פשוט. ובלבד שהניווט הוא זריז כמובן.

    אלפי עמודים, זה לא אומר חזרה ודשדוש. אלא, המון פרטים מעמיקים. המון חלופות גם.

    להתראות

    אהבתי

  68. מה גם יאיר, שעסקינן בערעור בעליון. וערעור בעליון, לרוב, מצומצם מבחינת הסוגיות הנתונות במחלוקת. לכן הפסק דין יהיה יותר קצר.

    נצטט שוב את שטיין:

    "בית משפט קמא דחה את טענות המערערים ועמן את התביעה כולה. פסק דינו התבסס על מספר קביעות עובדתיות שבהן אין בידינו עילה להתערב."

    עד כאן הציטוט:

    כלומר, שטיין לא התערב בקביעות עובדתיות של בית משפט שלמטה(קמא). אז ברור שפסק הדין, לרוב, יהיה יותר קצר.

    להתראות

    אהבתי

  69. רק להבהיר או לתקן הדברים:

    הפסק דין לעי"ל של שטיין, הוא כולו 12 עמודים אגב. תכל"ס הדיעה או ההכרעה של שטיין אבל, הינה בכל מקרה, 10 עמודים (ולא 9). השאר, דיעות קצרות של שאר חברי ההרכב.

    אהבתי

  70. פסק דין בג"צ מאוד מענין וחשוב לכל המעונין, בנושא החזרת גופות של מחבלים שביצעו פיגועי טרור וכו…..

    כאן:

    https://bit.ly/3ggo0wL

    מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן…..

    אהבתי

  71. קמיליה ( וכל המעונין) כאן רצ"ב, תביעה של סטודנטים בניו ג'רזי, לגבי חובת התחסנות וכדומה.

    רצ"ב לינק למאמר, ולינק לתביעה עצמה במאמר.

    מאוד מענין:

    https://www.jurist.org/news/2021/08/rutgers-students-sue-university-over-covid-19-vaccine-mandate/

    להתראות

    נ.ב: שיהיה ברור רק, הם מאתגרים את חובת ההתחסנות.

    אהבתי

  72. אולי הגיע הזמן לארגן למתנגדי החיסונים סיורים במחלקות הקורונה:

    https://www.ynet.co.il/health/article/bkfaediey

    "כך נראה אדם שנאבק לנשום": אח ביחידת טיפול נמרץ עונה למטילי הספק בחיסונים

    “הלוואי שיכולתי להזמין את מתנגדי החיסונים למשמרת איתי. שיראו מקרוב איך נראה אדם שנאבק לנשום, צורח ובוכה”. הזיעה שמתחילה לטפטף עוד לפני שדורכים בתוך המחלקה, הרעש הסטטי מהמוניטורים והאור הלבן הבוהק שמעלימים את תחושת הזמן. לתשומת ליבם של כל "מטילי הספק" ביעילות החיסונים: כך נראית משמרת של 12 שעות במחלקת קורונה

    אין צורך לאכוף חיסונים. פשוט להראות מה יכולה להיות התוצאה של אי התחסנות.

    Liked by 1 person

  73. הראו בשפע אמחייה. מראות באמת קשים. לא התעצלו בכלל יש לציין. אנשים ששוקמו מן הקורונה, מתחננים לצופים. אתם לא קולטים על מה המדובר.

    אבל, לא יעזור הרבה לרוב. יש לכך הרבה סיבות. לא נישאר צעירים.

    כך אגב בהרבה תחומים. נניח תאונות דרכים. בלי סוף נהרגים. ובכל זאת, עוברים מהירות, שותים, לא נוהגים בזהירות וכדומה.

    ואל תשכח, מנגד, אלו שנגד חיסונים, יכולים גם, להביע בזוועות לא פחותות, מה המשמעות של ציות עיוור לברי סמכא עלק לגבי דידם, או לאליטות שלטוניות לגבי דידם, שכל חפצם, זה הון ושליטה נתעבים.

    אני יכול לפוצץ פה מראות ותמונות והבעות אחרות, אנשים יקיאו דם. מכל מיני טעויות עלק, הנחות עבודה שגויות, ציות עיוור לברי סמכא וכדומה.

    אז זה לא פשוט כזה. אין לחשוב אף פעם, שיש למישהו, איזה מונופול על האמת או על השקפות עולם רצויות. הרבה לא קונים את כל זה.

    להתראות

    אהבתי

  74. הנה אמחייה:

    זניח ביותר. האשימו את פרופסור גליה רהב, על לא עוול בכפה אגב, בכך שפייזר שילמו לה בצורה זו או אחרת, על החיסונים וכדומה.

    לא הוכח כדבר הזה. וזה מזעזע.

    אלא שזה מזעזע קונקרטית ( במקרה שלה) מושגית ? עקרונית ? גיהנום!

    הנה, משהו ישראלי לעילא. בעברית. טבע. מסתבר שטבע ועוד חברות פארמה, גרמו להתמכרות שלא כדין, למשככי כאבים, ונתבעו תביעות ענק בארה"ב.

    והנה, הם הגיעו להסדר, ומעין הודאה באשמה למעשה.

    כאן בגלובס, בעברית:

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001304128

    יש מקרים שהוכחו בעליל, על רופאים ,פסיכיאטרים, שקיבלו פשוט שוחד, בשביל לרשום תרופות רצויות, של חברות פארמה.

    להתראות

    Liked by 1 person

  75. בעצם, נשאיר פה חתך זניח של תגובות. ההפרדה בין התגובות, באמצעות מספר התגובה פשוט. הנה:

    34
    מה השאלה בכלל? מקבלת כסף מפייזר וברגע האמת ממליצה לתרום את הילדים שלנו לניסוי קליני בחברת פייזר. היא בניגוד עניינים מהותי. די כבר לכבס מילים. צריך לשים את האמת בפנים
    31
    אין לי שום אמון במשרד הבריאות ובכל אנשי המקצוע שמייעצים לו ולראש הממשלה. הרי הוא עצמו מינה אותם לייעץ לו. אין אמון בממשלה ולכן אין אמונים בהמלצה שלה על החיסונים ועל הסגרים ואין אמון בשום נתון שהיא מוציאה שקשור לנפטרים מקורונה. ביבי הרס את אמון הציבור.
    20
    מאמר חשוב ביותר , ההשפעה שיש שלחברות התרופות על התנהגות הרופאים היא עצומה.
    האם מישהו חושב שכשחברה כפייזר מעמידה על הכף מיליארדי דולרים יהיו לה היסוסים כלשהם במתן שוחד. כן , שוחד . לשוחד זה יש המון שמות אחרים, שמלבינים אותו בעיני המקבל ונותנים לו תחושה שזוהי תמורה ראויה עבור עבודה אלטרואיסטית.
    רק שקיפות מוחלטת לכל התמורות שרופאים מקבלים מחברות התרופות ( מבלי להתייחס לכינויים של תמורות אלו), תקטין את ההשפעה המזיקה של חברות התרופות ותחסוך המון כסף למערכת הבריאות , כסף שיופנה למטרות ראויות
    ( מיטות טיפול נמרץ , למשל…)

    אהבתי

  76. והנה פה אמחייה, מכון דוידסון, מתמודד עם טענה נוספת ידועה, שהחיסון של פייזר עשוי לגרום לעקרות. ברור שלא הוכח כדבר הזה. רק על ציר הזמן זה יכול להיות מוכח. וציר הזמן, הוא הבעיה הרי, שהרי מודבר באישור חירום של ה- FDA.

    ודוק, תשים לב, לא בורות, אלא בכיר לשעבר בפייזר טוען זאת. ועוד רופא גרמני. והנימוקים שלהם, זה לא איזה תרופת סבתא או רפואת שמאנים אלילים וכו…. ואכן, האופן שבו המאמר מתמודד עם הסברה השגויה לשיטת כותב המאמר, מביע, שלא מדובר פה באיזה איכרים נבערים מימי הביניים כמובן. אלא, שיש התנגדות מושכלת, מאנשים משכילים, לחיסונים וכדומה. רק אם מסתבר או יסתבר כשגוי בעליל.

    זה לא מה שאתה מדמה כלל…. רציונלים נאורים נ' איכרים נבערים ( לא יודע בכלל מלכתחילה, מה גרם לך לחשוב כך על שאשא ביטון, שהיא אישה מדהימה וחכמה, וכלל אגב לא הוכח שמתנגדת בכלל לחיסונים, אלא, לחיסון בבתי הספר עצמם).

    כאן:

    https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/הטענה-המופרכת-של-מתנגדי-החיסון-לקורונה

    אהבתי

  77. והמאמר של מכון דוידסון לגבי עקרות והחיסונים, בעברית לשים לב. אבל, למעשה, נדביק פה, ערוך ונקי את המאמר עצמו:

    " למרות המקורות המוסמכים לכאורה לדברים, בפועל אין שום ראיות לכך שחיסוני הקורונה, או נגיף הקורונה עצמו, גורמים לעקרות"

    " בתחילת החודש העלו בכיר לשעבר בחברת פייזר ורופא גרמני טענה שעשוי להשתמע ממנה שהחיסון שפיתחה החברה נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2 מוביל לעקרות. במבט ראשון הטענה עלולה להיראות משכנעת, שכן היא קשורה למבנה החלבוני של הנגיף, אך בפועל היא משוללת כל יסוד. מבדיקתה עולה מעבר לכל ספק סביר כי חיסוני הקורונה, כמו גם נגיף הקורונה עצמו, אינם פוגעים בפוריות.

    הטענה מבוססת על דמיון שטחי שקיים בין חלבון ה-Spike של נגיף הקורונה, שבו מתמקדים החיסונים, לבין חלבון המצוי על דפנות תאי השליה. כדי להבין את הטענה ואת השגיאות הטמונות בה, עלינו להבין תחילה את גרעין האמת שלה, ובמקרה הזה מהו החלבון הזה ואיך מערכת החיסון שלנו מזהה גורמים זרים.

    שכבת הגנה על העובר

    במהלך התפתחותם נוצר סביב עוברים אנושיים איבר גוף זמני שנקרא שליה. תפקיד השליה כפול – עליה להוביל חומרים מזינים מהאם אל העובר, אך גם לבודד אותו מגוף האם. הבידוד הזה מתאפשר בזכות כמה גורמים, ביניהם מבנה השכבה החיצונית ביותר של השליה, המכונה סינסיציוטרופובלסט (Syncytiotrophoblast).

    בניגוד למרבית רקמות הגוף, השכבה הזאת אינה מורכבת מתאים נפרדים, אלא בנויה כמעין תא יחיד בעל גרעינים מרובים. המבנה הזה מכונה סינסיציום, והוא מצוי בעוד כמה רקמות בגוף, ביניהן השרירים. מאחר שהתאים מאוחים יחד, אין כל מרווח ביניהם וכך העובר אוטם את השליה מסביבת הרחם המקיפה אותה.

    אחד מהחלבונים המעורבים בבניית שכבת ההגנה הזאת של השליה הוא הסינסיטין-1 (Syncytin-1). החלבון אחראי על איחוי התאים הדרוש ליצירת שכבת הסינסיציום העוטפת את השליה, ובלעדיו היווצרות השליה תיפגע וחיי העובר יהיו בסכנה. מעבר לכך, מאחר שמדובר בשכבה החיצונית ביותר של השליה, היא באה במגע ישיר עם מערכת החיסון של האם, ואף ידוע על מחלות אוטואימוניות מסוימות שבהן מערכת החיסון של האם פוגעת בסינסיציום ועלולה להוביל למות העובר ברחם.

    צפירת הרגעה 1: התגובה החיסונית לנגיף לא פוגעת בשליה

    לכאורה, אם כן, אפשר לחשוב שהתגובה החיסונית של הגוף לנגיף הקורונה או לחיסון נגדו עלולה לפגוע גם בחלבונים דומים, כגון סינסיטין-1. בפועל הסכנה אינה קיימת, בשל שילוב של כמה סיבות, שקשורות בחלקן לאופיו של הנגיף, ובחלקן האחר לאופן שבו מערכת החיסון שלנו פועלת.

    התגובה החיסונית נגד נגיף הקורונה הפראי עצמו חזקה בהרבה מתגובת הגוף לחיסון מלאכותי. לפיכך, אם יצירת נוגדנים לנגיף הקורונה הייתה פוגעת בפוריות האישה, היינו מצפים לראות את התופעה הזאת בראש ובראשונה בקרב נשים שחלו בקורונה או שהחלימו ממנה. ועם זאת, אף שהצטברו כבר עשרות מיליוני חולים מאובחנים בכל רחבי העולם ותסמיני המחלה נחקרו בהרחבה, אין עד כה כל ראיה לכך שהתחלואה בקורונה מביאה לעלייה בשיעור ההפלות או גורמת נזק כלשהו לשליה.

    צפירת הרגעה 2: התגובה החיסונית לא פוגעת ישירות בשליה

    מה בנוגע לאפשרות שתאי מערכת החיסון עלולים להתבלבל ולתקוף את השליה ואת העובר המתפתח? כאן עלינו לזכור שמערכת החיסון יודעת היטב להבדיל בין תאי הגוף לבין פולשים חיצוניים. במקרה של איום חדש, מערכת החיסון הנרכשת מתגייסת להגיב אליו, ובמיוחד תאי בדם הלבנים שנקראים תאי B ותאי T, שמסוגלים לזהות איומים וליצור זיכרון חיסוני מתמשך נגדם. היכולת הזאת מבוססת על קולטנים ייעודיים המצויים על צידם החיצוני של תאי מערכת החיסון, שמאפשרים להם לזהות מרכיבים ספציפיים בחלבון של מחולל המחלה.

    כמו כל החלבונים, גם חלבוני הקורונה מורכבים משרשראות של חומצות אמינו, שהן אבני הבניין הבסיסיות של כל החלבונים בטבע. מאחר שבחלבון ה-Spike של הנגיף ובסינסיטין האנושי קיימים רצפים קצרצרים זהים של חומצות אמינו, התעוררה הטענה שנוגדנים נגד האחד ייפעלו גם נגד השני. אולם בפועל הדמיון בין החלבון הנגיפי לסינסיטין קלוש בלשון המעטה. כל אחד מהחלבונים מורכב ממאות חומצות אמינו – כמעט אלף בחלבון הנגיפי, ואין כמעט חפיפה ביניהם. רמת דמיון נמוכה להפליא, עד כדי כך שכלים להשוואת חלבונים, כגון תוכנת BLAST, מפספסים אותה לגמרי.

    כדי לאתר אותה נחוצה השוואה "טיפשה" בין רצפי החלבון. מדוע טיפשה? משום שחלבונים הם יותר מאשר סך חומצות האמינו המרכיבות אותם. כלי ההשוואה המשוכללים משווים לא רק את הרצף, אלא גם את המאפיינים הכימיים והצורה הצפויה של החלבון. מעבר לכך, הקולטנים של תאי ה-B וה-T מבוססים על רצפים ארוכים יותר, של שמונה חומצות אמינו לפחות, ומכאן שגם דמיון של חומצות אמינו אחדות לא יספיק. יש לזכור שכל שינוי זעיר בהרכב החלבון יכול לשנות באופן מוחלט את תפקודו ואת המבנה שלו.

    סמכות מקצועית?

    מעבר לטיעונים המדעיים, הטענה נשענת במידה רבה על זהות מפרסמיה: מייקל יידון (Yeadon), שהיה בכיר בחברת פייזר עד שנת 2011, והרופא הגרמני וולפגנג וודארג (Wodarg). עם זאת, לשניים יש בעברם שלל אמירות בעייתיות וחצאי אמיתות. ראשית, יידון אינו קשור כלל לחברת פייזר, שכן הוא חדל לעבור בה לפני קרוב לעשר שנים. במהלך המגפה הנוכחית הוא ניפק שלל אמירות שגויות, ביניהן הקביעה חסרת השחר כי "מגפת הקורונה הסתיימה", ואילו וודארג טען ללא ביסוס כי "מגפת הקורונה אינה חמורה יותר משפעת".

    אם כן, בדומה למרבית הטענות המועלות בחודשים האחרונים בנוגע לחיסוני הקורונה, גם הטענה הנוכחית מופרכת מהיסוד, למרות גרעין עובדתי מסוים שעליו היא מבססת את טענותיה. חיסוני הקורונה שמחכים כעת לאישורן של רשויות הבריאות בעולם מבוססים על טכנולוגיות אמינות ובטיחותם הוכחה במבדקים נרחבים במיוחד."

    אהבתי

  78. White House National Security Adviser Jake Sullivan on Tuesday named two allies that America will continue to commit to defending after the avalanche in Afghanistan. Israel was one, Taiwan was another.

    מעביר קור בעצמות לשמוע את זה

    Liked by 3 אנשים

  79. מה העביר בך קור בעצמות דרור ? תוכל להסביר? כתוב שם, שבעצם, למרות אפגניסטן, אין טעויות, ישראל וטאיין ימשיכו להיות בני ברית מוגנים נניח. אז איפה הבעיה ? ממתי האפגנים היו בני ברית של האמריקנים ? האמריקנים הייתה להם רק מחוייבות ככובשים שם. לא יותר מזה.

    Liked by 1 person

  80. כדאי אגב להביא הציטוטים הישירים והכוללים והמדוייקים. השאלה שהוא נשאל:

    And a follow-up to that is: What is President Biden’s response to people in Israel and other countries who might also believe the U.S. will abandon them to terrorists?

    וכאן התשובה:

    MR. SULLIVAN: So, to the first question, President Biden and all of us, as I said in my opening comments, are heartbroken by the human consequences that have unfolded and could continue to unfold in Afghanistan.

    We believe passionately in human rights and human dignity, and we want to work with the international community to advance that wherever we can.

    But President Biden was not prepared to have American men and women continue to fight and die in the civil war of another country in order to achieve that. We will use every other tool at our disposal to achieve that, and we will do so day after day, month after month in the period ahead on behalf of the people of Afghanistan.

    To your question about allies: We gave 20 years of American blood, treasure, sweat, and tears in Afghanistan. We gave them every capacity, in terms of training and equipment, to stand up and fight for themselves. And at some point, it was the time for the United States to say that the Afghan people had to stand up for themselves.

    We believe that our commitments to our allies and partners are sacrosanct and always have been. We believe our commitment to Taiwan and to Israel remains as strong as it’s ever been.

    Keep in mind that, with respect to Afghanistan, we said back in 2011 that we would be out in 2014. We stayed another seven years — far and above and beyond the commitment that we made more than a decade ago.

    And the last thing that I would say is that President Biden is laser-focused on accomplishing the core national security objectives of the United States. And when it comes to Afghanistan, that was getting bin Laden and degrading al Qaeda. We accomplished that, and he believes it was time for our troops to come home.

    כאן:

    https://www.whitehouse.gov/briefing-room/press-briefings/2021/08/17/press-briefing-by-press-secretary-jen-psaki-and-national-security-advisor-jake-sullivan-august-17-2021/

    אהבתי

  81. ורק הבהרה:

    הייתה להם מחוייבות ככובשים, אבל, הם השקיעו בהם ובצבא שלהם בעיקר, הרבה יותר מזה. אלא, כפי בציטוט, המסקנה הייתה גורפת, והרבה לפני ביידן, מה שהם לא הצליחו להיות ולהגיע אליו עד כה, כבר לא יגיעו אליו. אין טעם לאמריקנים יותר להשקיע, זיעה, דם, טריליונים וכדומה. הם צריכים לעמוד על רגליהם שלהם. מה שברור היה שלא יעמדו פשוט. או כדברי ביידן, מצטט:

    Over our country’s 20 years at war in Afghanistan, America has sent its finest young men and women, invested nearly $1 trillion dollars, trained over 300,000 Afghan soldiers and police, equipped them with state-of-the-art military equipment, and maintained their air force as part of the longest war in U.S. history. One more year, or five more years, of U.S. military presence would not have made a difference if the Afghan military cannot or will not hold its own country. And an endless American presence in the middle of another country’s civil conflict was not acceptable to me.

    בתמצית נתרגם:

    במשך 20 שנה של מלחמה באפגניסטן, אמריקה שלחה את מיטב בניה ובנותיה למערכה. השקיעה טריליון דולר, אימנה 300 אלף אפגנים חיילים ושוטרים.ציידה אותם בנשק, המילה האחרונה ממש, ותיחזקה את חיל האויר שלהם. עוד שנה או חמש שנים, כבר לא יעלו ויורידו יותר כלום, באם האפגנים לא יכולים להחזיק בעצמם את מדינתם. המשך או נוכחות אינסופית של אמריקה, במדינה אחרת, שסועה במלחמת אזרחים, לא מתקבלת על הדעת.

    כאן:

    https://www.whitehouse.gov/briefing-room/statements-releases/2021/08/14/statement-by-president-joe-biden-on-afghanistan/

    אהבתי

  82. אפרופו פולין, שואה, ופיצויים וכל המהומה מסביב:

    קייס מאוד מענין נחתך עכשיו, בבית משפט של ערעור בפולין:

    שני היסטוריונים, אשר חקרו את יחסי פולנים ויהודים בשואה וכדומה שיתוף פעולה עם הנאצים, הפסידו בקייס של תביעת דיבה, לגבי פולנים ששיתפו פעולה עם הנאצים ( אחת מן הצאצאיות של אחד פולני המוזכר בספר, תבעה על חילול הכבוד והזכר שלו).

    בערעור, התהפך הדבר. השופטת קבעה שבית משפט, לא יכול להתערב במימצאים היסטוריים של חוקרים או היסטוריונים באופן עקרוני כך, בלתי כי אם במקרים קיצוניים של כחש נקרא לזה, קיצוני מאוד.

    עכשיו מתכוונים לערער לעליון שם.

    כאן בג'וריסט, לינקים שם:

    https://www.jurist.org/news/2021/08/poland-appeals-court-overturns-libel-conviction-of-holocaust-historians/

    להתראות

    אהבתי

  83. מר אל רום
    אתה מציג פן אחד של התמונה, קר וחד ממדי. האם אתה באמת כה נאיבי?
    20 שנים ארה"ב נמצאת באפגניסטן, דור שגדל במשהו קרוב לדמוקרטיה מערבית. ילדים שהיו בני 10 ב 2001 כיום בני 30 ולא יודעים אחרת. דור של נשים וגברים שהתחנך בתרבות מערבית, אוניברסיטה, עבודה, דרך חיים: ננטש ויעבור לחיות ולמות תחת אנשים בעלי אידיאולוגיה זהה לזו של דאעש. ואתה אומר: "אבל לא הבטחנו?" שקר.
    אתה חושב שזה לא ישליך על דעת הקהל בארה"ב בנוגע לטאיואן וישראל? הקוראנים כבר מזרזים את יציאת הצבא האמריקאי משם, הם כבר לא נותנים אמון באמריקאים. מדוע?
    "במשך 20 שנה של מלחמה באפגניסטן, אמריקה שלחה את מיטב בניה ובנותיה למערכה" – טעות בידך לצטט את ביידן, תבדוק: ב 18 חודשים אחרונים חיל אמריקאי אחד נהרג באפגניסטן, כל הפעילות של ארה"ב הצטמצמה בסיוע אוירי בלבד בשנים האחרונות. ללא סיוע אוירי הצבא הפקיסטני לא יכול היה לעמוד נגד הטאליבן. הדברים של ביידן הם מה שהוא יגיד בבוא הזמן עלינו. מי שחושב אחרת מאמין באמונות טפלות.

    האם לאמונתך דעת הקהל האמריקאית תתמוך בלהקריב חיי אמריקאים להגן על כמה סינים באי קטן מול חופי סין? אתה באמת מאמין שהם יאמרו כעת "לא הייתה לנו התחייבות לאפגניסטנים, אבל לסינים באי ההוא יש לנו ואנחנו ניכנס למלחמת עולם עבורם"?
    ולאחר מכן הבית הלבן יסביר יפה כמה כסף הוא נתן לישראל כל השנים ושהמדינה הקטנה הזו לא מתאימה באופייה למיקומה במזרח התיכון כפי שמקרה אפגניסטן הוכיח וזול יותר לתת לישראלים דרכוני פליטים באירופה וארה"ב, ושזה יביא את הסכסוך לידי פתרון צודק והומני ובעיקר כלכלי.

    הכל דיבורים

    Liked by 1 person

  84. דרור – כתבת ברצינות על ה"משהו שקרוב לדמוקרטיה מערבית" הזה?

    למען הסר ספק – אפגניסתאן היא ארץ גדולה, שבטית ופרימיטיבית, שמורכבת מקומץ ערים מבודדות ומרוחקות וביניהן שטח עצום של הרים נטולי כל זכר למאה ה 21 (וכנראה גם למאה ה 15). יש אולי קומץ קטנטן של ילדים שהתחנכו במשהו שמזכיר תרבות מערבית בעיקר בקאבול ואולי עוד אחת או שתיים מהערים הנ"ל, והשאר התחנכו בתרבות שבטית ומזל אם בכלל למדו לקרוא. ה"דמוקרטיה המערבית" שם הייתה ערימת שחיתות ואווילות שיתרונה היחיד היה שהיא עדיפה בקצת על תיאוקרטיה איסלאמיסטית. עדיפה לפחות לדעתנו, נראה שהרבה מאוד אפגאנים דווקא מעדיפים את שלטון הטאליבאן (יש שאומרים שלפחות שחיתות ופשע יהיה אצלם פחות).

    מאותה סיבה, אגב, הטאליבאן הוא לא דאע"ש – הוא ארגון איום ונורא, אבל דאע"ש הוא תופעה מודרנית במהותה עם שאיפות מודרניות של מהפיכות ומלחמה גלובלית, והטאליבאן הוא כנופייה שבטית ופרימיטיבית ששולטת על חברה שבטית ופרימיטיבית.

    צר לי על האפגאנים שצריכים לחיות בתנאים האלה, אבל כמאמר הקלישאה – אפשר לגרור סוס אל השוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות. יש מעט מאוד דברים שג'ו ביידן עשה או אמר שאני משבח, אבל התגובה שלו שאין היגיון בכך שחיילים אמריקאים ילכו להילחם ולמות (גם אם אכן, הם התחילו להיות די טובים בלא למות שם) במלחמה שהאפגאנים עצמם לא רוצים ולא יכולים להילחם בה (גם אחרי עשרים שנים שמחזיקים להם את היד) הייתה רגע נדיר של היגיון. ולא הבנתי את הערתך על "הצבא הפקיסתאני לא יכול היה לעמוד נגד הטאליבאן" – מהפרשנים שאני מכיר יש די קונצנזוס שפקיסתאן היא זו שהמציאה והפעילה את הטאליבאן, גם אם לפעמים היו ביניהם סכסוכים מקומיים.

    בלי קשר לכל זה, אני מאוד לא ממליץ לא לישראל ולא לטאיואן לסמוך על ארצות־הברית להגנתן. אבל ככה חשבתי כבר שנים והבריחה מאפגניסתאן לא משפיעה לכאן או לכאן.

    Liked by 2 אנשים

  85. דרור,

    איפה כתבתי והבעתי (אני אישית) כל מה שאתה כותב ? אתה נסחף למחוזות לא לי פה.

    הדבר היחידי שמתקרב, זה השלכה על דעת הקהל בארה"ב וטאייואן.

    אלא שלא כתבתי גם על כך למעשה. מה שכתבתי, זה שממה שאתה קראת, לא מבינים כלל משהו שמרמז שארה"ב בקטע סדרתי של נטישות של בעלי ברית( אם לכך התכוונת, ובדיעבד ברור שכן).

    הסברתי לך, יש הבדל בין להיות כובש, לבין בן ברית של ממש, הדוק ביותר, במשך עשרות בשנים.

    אפרופו דעת קהל, ישראלי סביר, לא מסיק מזה את זה. ישראלי סביר, לא מסיק ומקיש, מיציאה עם תכנון רשלני את אפגניסטן, לבין עוצמת הברית בין ארה"ב לישראל. אין מצב.

    ואגב, הנסיגה מאפגניסטן, התחילה לפני בכלל.זה היה רק פינאלה. רק שאופרטיבית בוצע בצורה שלומיאלית או רשלנית להדהים.

    נצטט שוב את ביידן:

    When I came to office, I inherited a deal cut by my predecessor—which he invited the Taliban to discuss at Camp David on the eve of 9/11 of 2019—that left the Taliban in the strongest position militarily since 2001 and imposed a May 1, 2021 deadline on U.S. Forces. Shortly before he left office, he also drew U.S. Forces down to a bare minimum of 2,500. Therefore, when I became President, I faced a choice—follow through on the deal, with a brief extension to get our Forces and our allies’ Forces out safely, or ramp up our presence and send more American troops to fight once again in another country’s civil conflict. I was the fourth President to preside over an American troop presence in Afghanistan—two Republicans, two Democrats. I would not, and will not, pass this war onto a fifth.

    נתרגם ספונטנית:

    כאשר נכנסתי לתפקיד, ירשתי דיל של קודמי טראמפ. דיל אשר הוסכם בקמפ דייוויד ואשר חיזק הטאליבן למעשה, חיזק אותם, וקבע דדליין לנסיגה של הכוחות האמריקנים ( 1 במאי 2021). לאחר מכן, טראמפ צמצם כוחות לסך של 2500 חיילים. הואיל וכך, כאשר הפכתי לנשיא, עמדתי בפני האפשרויות האלו: להמשיך את הדיל של טראמפ ( עם שיהוי קצר לעמידה בהסכם לצורך נסיגה בטוחה ) או להעצים הנוכחות שלנו שם ולשלוח עוד כוחות ולהמשיך במאבק או במלחמת האזרחים שם. אני הנשיא הרביעי שבכהונתו מתמודד עם המצב באפגניסטן, ואני שם לסיפור קץ. לא אעביר ירושה לנשיא חמישי, של מלחמה נמשכת שם.

    עד כאן התרגום:

    ועיניך הקוראות אגב, זה ירושה שהוא ירש ביידן בכלל. ירש מטראמפ בעיקר.

    אז תקרא בזהירות מה שכותבים לך.

    אתה לא בנוי לדברים כאלו להתעסק איתם. תעזוב…..

    אהבתי

  86. אם כבר מדברים על העברת קור בעצמות

    מאמר דעה, די קצר, של אלדד בק על המרוויחים מתמונות הנסיגה מאפגניסטאן.
    כותרתו: "הרווח כולו של איראן".

    https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/4080924

    תחילת המאמר:
    ————————-
    " ביוני 2014, עם תחילת התפשטות דאעש בעיראק, אמר לי בייאוש רב מפקד כורדי בחזית הלחימה: ״אפשר למחוץ אותם בתוך שבועיים, אך לאיש אין אינטרס לעשות זאת״. כשפירט את רשימת כל הצדדים שרצו בהתחזקות דאעש, היתה ארה"ב המפתיעה מכולם.

    ״ממשל אובאמה רוצה לחזק את הרושם שאיראן היא גורם מתון במזרח התיכון", הסביר לי המפקד הכורדי, ״האמריקנים רוצים להתקרב לאיראן וכך היא תוכל להציג עצמה כשותפה למאבק בטרור הסוני. לוושינגטון תהיה עילה להציג את טהרן כגורם שאפשר ורצוי לדבר עימו״. שנה לאחר מכן נחתם הסכם הגרעין עם איראן.

    האם גם הממשל הדמוקרטי הנוכחי החליט להפקיר את אפגניסטן בידי כנופיות הקיצונים האסלאמיסטיים הסונים, ה״טליבאן״, כדי שניתן יהיה שוב להציג את איראן כגורם שניתן לבנות עליו במאבק משותף נגד ״הטרור הקיצוני״? האם הנסיגה האמריקנית נועדה לסלול את הדרך לחידוש הסכם הגרעין?
    חמור מכך: האם משטר הטליבאן באפגניסטן לא יחזק את הטיעון האיראני, שטהרן חייבת לחמש את עצמה גרעינית מפני האיומים הביטחוניים סביבה? …"

    Liked by 1 person

  87. ואגב, למי שלא זוכר, גם מסוריה נסוג טראמפ ( צפון סוריה). הכל בתוך האסטרטגיה של "אמריקה תחילה". כך שכל זה, מבלי כוונה לגונן על ביידן אם לאיו, ירושות של נשיאים קודמים פשוט. אלא, שאופרטיבית, משהו היה לחלוטין רשלני בעזיבה הזו של אפגניסטן.

    כאן טראמפ בזמנו נסיגה מסוריה:

    https://edition.cnn.com/2019/10/14/politics/trump-syria-withdrawal-scramble/index.html

    אהבתי

  88. קמיליה,
    אני לא חולק על הניתוח של בק אבל צריך גם להסתכל על הפן השני. הסונים הקיצונים אוהבים לשחוט כופרים והשיעים אינם בתחתית הרשימה.

    אהבתי

  89. הגישה שמייחסת לארה"ב חשיבה המקיאבליסטית ותכנון ארוך טווח של חיזוק אירן ע"י נסיגה חפוזה מאפגניסטן נראית לי שגויה.

    ארה"ב עושה מה שטוב לארה"ב בטווח הקצר, ואפשר לגזור ממנו קופון פוליטי מיידי. הטווח הארוך ממילא קשה עד בלתי אפשרי לחיזוי, ושייך לנשיא אחר. יתכן שביידן היה עושה הנסיגה אחרת אם היה יודע שאלו היו התמונות, אבל רק בגלל שאיבד נקודות בטווח הקצר בדעת הקהל.

    אגב, זה דומה למצב בישראל, וכמעט כל דמוקרטיה פופוליסטית אחרת. אין חשיבה לטווח ארוך, ביחוד כאשר מי שירויח זה פוליטיקאי אחר, ומי שיפסיד זה מקבל ההחלטות הנוכחי.

    Liked by 1 person

  90. מאוד מומלץ כאן המאמר הזה:

    הכותב, נצטט עליו:

    Joergen Oerstroem Moeller is a former state-secretary for the Royal Danish Foreign Ministry and the author of Asia’s Transformation: From Economic Globalization to Regionalization, ISEAS, Singapore 2019 and The Veil of Circumstance: Technology, Values, Dehumanization and the Future of Economics and Politics, ISEAS, Singapore, 2016. 

    הוא טוען, שהמגמות הכלכליות העתידיות או הקרובות אפילו, הן כאלו, שלא סוציאליזם ולא קפיטליזם יהיו רלבנטיים. העולם הולך לקראת קטסטרופה אחרי קטסטרופה. שינויי אקלים. העדר שווקים וכוח קניה. אי שיויון קיצוני. מחסור במשאבים וכדומה. מכאן, הוא מתאר איזה משטר צנע גלובלי ריכוזי ברמה גלובלית ממש.

    מאוד מענין, כאן:

    https://nationalinterest.org/feature/capitalism-gone-awry-could-pave-way-era-scarcities-192105

    להתראות

    אהבתי

  91. אל רום
    תנסה להעמיק ולהבין את הניואנסים הקטנים ולא רק את ההכרזות הפופופוליטיות
    טראמפ הי הבודק את המיים, היה מכריז ובודק מה יקרה. הוא הכריז שהם יצאו מאפגניסטן וראה שהתוצאות לא יהיו טובות אז המשיך להחזיק חיילים שם. ה 2500 חילים שהיו שם והידיעה שהם שם הספיקה להחזיק צבא של 300 אלף איש נגד הטליבן. לפעמים צריך ערבות של כוח. זה גם מה שמונע מהסינים להכנס לטאיואן או יפן או איים מאלזיים וויאטנמים. ביידן פשוט טעה ולא העריך נכון את המצב, תקשיב טוב למה שהוא אמר, לא למה שאתה רוצה לשמוע

    Liked by 1 person

  92. ל 3718,
    כתבת:
    1. " … הגישה שמייחסת לארה"ב חשיבה המקיאבליסטית ותכנון ארוך טווח של חיזוק אירן ע"י נסיגה חפוזה מאפגניסטן נראית לי שגויה.
    ארה"ב עושה מה שטוב לארה"ב בטווח הקצר, ואפשר לגזור ממנו קופון פוליטי מיידי. הטווח הארוך ממילא קשה עד בלתי אפשרי לחיזוי, ושייך לנשיא אחר. …"
    —————————
    נראה לי שאתה מניח, כמובן מאליו, שמקבלי ההחלטות האמיתיים, גם בנושאי מדיניות חוץ, הם הפוליטיקאים.
    החלטות שקיבלו לאחר שעודכנו בתמונה מדויקת ככל האפשר של התסריטים הסבירים ביותר, על סמך מיטב מקורות המודיעין, הניתוח וההערכה הקיימים בממסד האמריקאי.
    אולי היו בעבר הרחוק נשיאים אמריקאים שהצליחו להגיע לדומיננטיות שכזו, אך אני מטילה ספק כבד באפשרות שביידן נמנה עליהם.
    אני מניחה שבכירי הממסד האמריקאי / מחלקת המדינה אינם נטולי אג'נדות והשקפות עולם שברצונם לקדם.
    אג'נדות היכולות לכלול גם את המטרה של חיזוק איראן. אג'נדות שבכדי להצליח לקדמן – הם החליטו לא לספר עליהן לנשיא.

    2. " … יתכן שביידן היה עושה הנסיגה אחרת אם היה יודע שאלו היו התמונות, אבל רק בגלל שאיבד נקודות בטווח הקצר בדעת הקהל. …"
    ————————–
    הייתי מחליפה את המילה *יתכן* במילה *סביר*, או אפילו במילה *בוודאות*.
    המכה התדמיתית שקיבל קשה מדי וסביר שלא תתפוגג במהרה מזיכרון המצביעים.
    אבל דווקא עובדה זו מעלה בי את החשד ש"יועציו" של ביידן נמנעו מלהתריע בפניו על העתיד להתרחש מיד לאחר תחילת הנסיגה.
    מתחילים להתפרסם ידיעות על התראות מוקדמות רציניות שקיבלה ושינגטון על מצבו המחפיר של צבא אפגניסטן. התראות ש"גורמים עלומים" כלשהם כנראה החליטו שלא לדווח עליהן לביידן.

    אהבתי

  93. דרור,

    מתוך הנחה שאתה אותו הדרור לעי"ל שהגבתי עליו( האייקון שונה) אתה כנראה מפגר רציני בן אדם.

    אתה כותב תגובה, מצטט אותה:

    White House National Security Adviser Jake Sullivan on Tuesday" named two allies that America will continue to commit to defending after the avalanche in Afghanistan. Israel was one, Taiwan was another.

    מעביר קור בעצמות לשמוע את זה "

    עד כאן:

    אני תוהה, שהרי, מה שכתוב זה ההיפך. ומי שמנסה להקיש מזה על מחוייבות ארה"ב לישראל, מחוייבות איתנה שהוכחה במשך עשרות שנים, הוא בעליל לא סביר. לא מבין המצב. למשל ש:

    אפילו ביידן, למרות שינוי האוירה בארה"ב בכלל, ובמפלגה הדמוקרטית בפרט, בקשר ליחס אוהד באופן גורף כלפי ישראל ( שהשתנה לרעה) הרי שביידן מסרב לשנות יחסו לישראל. כל כך טבוע הדבר. איך הנסיגה שם מעידה על דבר כזה? לא כל שכן, שטראמפ הינדס למעשה הדבר. ומסביר לך, ארה"ב שם כובשים. אפגניסטן, לא כפי ישראל, בעלת ברית מסביר לך.

    מזה, אתה ממלא פה אותנו, בתגובות מגוחכות. כותב לי (קולט ?) על ניואנסים, הצגה חד מימדית של הדברים ( תקרא שוב התגובה המכוננת שלך בעודך כותב על נאיביות, הצגה חד מימדית של הדברים, ניואנסים. אתה מפגר לגמרי בן אדם).

    עזוב את הענין. אתה לא מבין בדבר. לא תבין. אין לך סיכוי להבין.

    אתה מחפש משהו אחר פה…. לא להבין.

    נחדול כאן…. אין טעם לבזבז עליך גרעפס אפילו. חפף התחת שלך מפה. תניח לנו.

    אהבתי

  94. י.ד,

    ברור, אבל, בארה"ב, אין מחלוקת כלל, ובטח בין הנשיאים, שהדבר הזה, לא יוכל או יכול היה להימשך לנצח. ועל זה, טראמפ הסכים. אובמה הסכים. מה אז לעשות ולרצות מביידן?

    אסור לשכוח, זוהי מלחמה ארוכה. חסרת טעם מבחינת האמריקנים. מדממת ומדממת. ההחלטה בכלל לכבוש את אפגניסטן, הייתה של בוש ( הבן). החלטה שנתפסה כחריגה ביותר כשלעצמה.

    מזכיר שוב:

    בוש כבש את אפגניסטן ועירק, בעקבות הפיגוע בתאומים. ולמה ? הוא הכריז על מסע צלב גלובלי כנגד הטרור. עד היום המורשת שלו, של מלחמה גלובלית בטרור, נמשכת ונמשכת ללא ליאות. אובמה בהרבה מובנים, הביא אותה לשיא ממש. האמצעי בין היתר:

    במקום להרוג יתושים, הוא מייבש ביצות. משמע, הוא לא רק מבצע סיכולים ממוקדים לטרוריסטים, אלא:

    כובש, מנחיל דמוקרטיה למדינות ערביות ברבריות, והדמוקרטיה, החירות, הרווחה הכלכלית, תסיט אנשים פנאטים לשיטתו, מפאנטיות, לחיים נורמליים. כך הוא האמין, כך הניאו קונסרבטיבים האמינו. הרו, הגו, הצהירו, והוציאו לפועל.

    אז, זוהי החלטה חריגה ביותר. לכבוש מדינות, בשביל להשליט בהם דמוקרטיה. אתה רוצה שמה ביידן עכשיו, אחרי 20 שנה מדממות יעשה ?

    זה סביר וצפוי ביותר. זה לכאן או לשם בסך הכל:

    או שהוא ממשיך במלחמה באפגניסטן, לשום ענין לשיטתו, או מממש הירושה של טראמפ, ונסוג.

    סביר ביותר. הייתה רשלנות אופרטיבית מזוויעה בפינוי עצמו. עוד נלמד ונבין. השאר, סביר ביותר. זוהי החלטה שעולה בחיי אדם, והמון כסף. תחת קורונה. שינויי אקלים. לא חסרות צרות בארה"ב. התמכרות למשככי כאבים. פשע גואה. גזענות. צרות מטורפות. מה אפגניסטן לשיטתו ?

    להתראות

    אהבתי

  95. ואגב י.ד, המבחן לכך, הוא בנקודת התנע. משמע, האם לפני שנבחר לנשיא, ביידן היה בקטע של לסגת משם ? בהחלט. אז אין לבוא אליו בטענות. מה שהוא הבטיח לשנות בקשר לטראמפ, הוא שינה הרבה בעיקרון:

    מהגרים. דיל חדש אנרגיה ירוקה תשתיות. מלחמה בקורונה וכו…

    לעומת זאת, בנקודת התנע, לפני הבחירה שלו, זה מה שהצהיר, זה מה שהוא קיים גם.

    לא ציפית שיעשה פרנציפ, ולא ייסוג בשביל הפרנציפ, בניגוד לטראמפ. לא הגיוני פשוט.

    כאן למשל, תקרא על הסוגיה, תחת הכותר:

    Withdrawing From Afghanistan May Be The One Thing Biden And Trump Agree On

    נסיגה מאפגניסטן, זה אולי הדבר היחידי, שטראמפ וביידן, ראו עין בעין.

    כאן:

    https://www.npr.org/2021/08/18/1028607717/strange-bedfellows-indeed-the-trump-biden-consensus-on-afghanistan

    אהבתי

  96. אל רום, מדוע ההכרזה מעבירה קור בעצמות? כאשר אדם מרמה מישהו אחר למול עיניך, או חותך לו את הגרון, ואחרי זה פונה ואומר לך אל תדאג אתך זה לא יקרה, עובר קור בעצמותיך.

    הניתוח שלך חד מימדי, אתה מתייחס להכרזות הפוליטיות כמחייבות, אילו שזה דיון בבית משפט. פוליטיקאים משנים את דעתם לפי מצב-רוח דעת הקהל. תנסה לחשוב מה גרם לו ביידן לבצע את ההחלטה, כיצד הוא ביצע ומה יהיו התוצאות. לאפגניסטן לא יהיה ערעור ובג"ץ וערכאות גבוהות. זה פסק דין סופי.

    שבוע קודם ליציאה מויאטנם, סליחה, מאפגניסטן, הוא הצהיר שלאפגניסטן צבא של 300 אלף חילים והיא תעמוד בפני עצמה, לא יחזרו מראות סייגון. האם הוא טעה? זו דוגמה נוספת של אי הבנה בסיסית של מוסלמים פנטים והמצב המדיני, או פשוט חוסר עניין. האמריקאים חוזרים בעקביות על הטעות מדרום אמריקה ועד המזרח התיכון סין וקוריאה. הם ממשיכים לחשב ולהעריך את התמריצים של הצד השני כאילו הוא היה מערבי. האמריקאים פוליטיקאים גרועים. הם מוכיחים את זה שוב ושוב.
    תתבונן על הדי התוצאה של ההחלטה, העולם לא רואה כמוך את ההחלטה והביצוע, הוא רואה כישלון וחולשה אמריקאית, הוא רואה שלא ניתן לתת בהם אמון ויש לזה השלכות מרחיקות לכת, מספיקות כדי לדחוף את ערב הסעודית והאמירויות להסכמי אברהם. מספיקות כדי להגדיל את התעוזה של אירן ושל סין. גם את עירק הם השאירו במצב גרוע מאשר היה בימי סאדם חוסין ובוודאי את לוב ורק מזל שמצריים לא סיימה במקום דומה. הרי הם סרבו לתת למוברק לנהוג באחים המוסלמים ביד קשה והביעו עוינות למשטר הנוכחי היות והוא לא נבחר בחירות דמוקרטיות, בהן זכו האחים המוסלמים.
    דעת הקהל האמריקאית אומרת כעת: לא הינו צריכים להיכנס לשם ולעירק ולויאטנם מלכתחילה, וגם המעורבות שלנו עם השח הפרסי הייתה כישלון דומה, עלינו לחזור למדיניות לסי פיר ולא להתערב בעניניה הפרטיים של כל מדינה. מדוע אתה חושב יפן התחילה להשקיע ולהגדיל את הצי שלה ואת הצבא שלה למרות שהיא לא אמורה להחזיק צבא על פי ההסכמים ממלחמת העולם השניה כי האמריקאים התחייבו להגן, והאמריקאים לא מתנגדים? הם מבינים שכשיהיה צורך לעמוד מול סין הם לא יקבלו גיבוי מארה"ב כפי שהיא התחייבה. זו תקופה שונה וקהל אמריקאי שונה. כיצד אתה מתקשה להבין דברים שטופחים לך בפנים? אתה עוקב אחרי ההכרזות של סין מול טאיואן? הסינים מכריזים בגלוי שהם מתכוונים לנצל את המצב העולמי החדש ולספח את טאיואן גם בכוח אם יהיה צורך, יש טיסות צבאיות סיניות שחודרות לשטח טאיוואן על בסיס יומי לאחרונה. הם משלבים דפלומטיה ושיחוד והחלפת אנשי מפתח בממשל הטאיואני ולחץ דרך ראשי אוניברסיטאות ואנשי עסקים. הם נהגו בצורה דומה ב WHO אם לא קראת כיצד הם השתלטו עליו. הם עומדים לקחת את טאיואן ללא ספק, כך שההתחיבות של ביידן היא התחיבות של פוליטיקאי, היום אומר ככה מחר מתרץ. הוא יאמר: טאיואן שייכת לסין, יש להיות מציאותי והגיוני וחסר טעם לאבד חילים אמריקאים על מלחמה מיותרת באי מרוחק, לא נחזור על הטעות. והקהל האמריקאי יגיד "אמת דיברת". לאחר היציאה מאפגניסטן אף אמריקאי לא יסכים להכנס להרפתקאה במדינה אחרת. לא טאיואן ולא ישראל שעבור הרבה אמריקאים רחוקה כמו אפגניסטן. יתכן שאתה כישראלי מגזים בהערכת החשיבות של ישראל בעיני האמריקאים, אבל גם שם יש לא מעט קולות שמעבירים ביקורת על התמיכה של ארה"ב כלכלית ופוליטית בישראל ומה שמציל אותנו בשלב זה הוא שאנחנו לא נעזרים בחיילים אמריקאים על אדמתנו.

    Liked by 3 אנשים

  97. האם א-סיסי מאמין כמוך אל רום באמונה שלמה בהתחייבות ביידן?

    מצריים ביטלה את הסובסידיות ללחם, מחוסר תקציב, המצב הכלכלי שלה בכי רע, אבל הצבא שלה גדל מהר מאד בציוד חדיש והוא מדורג ה 13 בכוחו בעולם. אסיסי כשנבחר התחייב לבנות 12 נמלים חדשים לחופי הים התיכון ומסיים את ה 14, רובם ככולם צבאיים. נגד מי? האם הוא מתכוון להשיט את הצי שלו במעלה הנילוס עד הסכר הסודני? הוא בונה אין ספור מנהרות תת קרקעיות תחת תעלת סואץ, אוטוסטראדות בסיני לכיוון ישראל, מחנות אספקה אדירים בסיני וכבר איש לא סופר את מספר החילים המצרים בסיני בניגוד להסכם שארה"ב ערבה לו.

    לו א סיסי קורא פהאת דבריך אל רום על ביידן, ההיה משתכנע? הוא מתכוון בהחלט לקחת נתח נכבד מישראל ברגע של חולשה שלה. אם יהיה ניתן לכבוש את ישראל מי יעשה זאת? החמס? החיזבאלה? ירדן? סוריה המפוררת? למצריים יש את הכוח הצבאי והגבול והיא יושבת מתחמשת ומחכה ולא תחמיץ הזדמנות. האם הוא לא חושש שהאמריקאים ימנעו ממנו? האו"ם? בג"ץ? בית המשפט הבינלאומי בהאג?

    אם ישראל תאלץ להגן על עצמה תוך שימוש בנשק אטומי האם ארה"ב תבין ותאשר?

    Liked by 1 person

  98. עד כמה א-סיסי מאמין כמוך אל רום בהתחייבות ביידן?

    מצריים ביטלה את הסובסידיות ללחם לעם, מחוסר תקציב, המצב הכלכלי שלה פקקטה, אבל הצבא שלה גדל מהר מאד בציוד חדיש והוא מדורג ה 13 בכוחו בעולם. א-סיסי כשנבחר התחייב לבנות 12 נמלים חדשים לחופי הים התיכון ומסיים את ה 14, רובם ככולם צבאיים. נגד מי? האם הוא מתכוון להשיט את הצי שלו במעלה הנילוס עד הסכר הסודני? הוא בונה אין ספור מנהרות תת קרקעיות תחת תעלת סואץ, אוטוסטראדות בסיני לכיוון ישראל, מחנות אספקה אדירים בסיני וכבר איש לא סופר את מספר החילים המצרים בסיני בניגוד להסכם שארה"ב ערבה לו.

    לו א סיסי קורא את דבריך אל רום על ביידן, ההייה משתכנע? הוא מתכוון בהחלט לקחת נתח נכבד מישראל ברגע של חולשה שלה.
    כשהחמס והחיזבלה ימטירו טילים ויפגעו קשות בישראל, וכש40 אלף אזרחים ישראלים בת דת מוחמד יאחזו בנשק כפי שעשו ב 48, האם לדעתך מצריים תתבונן?
    אם יהיה ניתן לכבוש את ישראל מי יעשה זאת? החמס? החיזבאלה? ירדן? סוריה המפוררת? למצריים יש את הכוח הצבאי והגבול והיא יושבת מתחמשת ומחכה לפרי הבשל שיפול לידיה. האם א סיסי חושש שהאמריקאים ימנעו ממנו? האו"ם? בג"ץ? בית המשפט הבינלאומי בהאג?

    אם ישראל תאלץ להגן על עצמה תוך שימוש בנשק אטומי האם ארה"ב תבין ותאשר?

    Liked by 1 person

  99. היבט נוסף של היציאה מאפגניסטן – צפי לגלים אדירים של פליטים. גלים שישפיעו על טורקיה, אירופה וצפון אמריקה.
    קצף גלים יגיע גם לישראל.

    ####################
    מהטוויטר של ח'כ גבי לסקי:

    17 באוג׳
    השתלטות הטליבאן על אפגניסטן מעמידה מאות אלפי אפגנים בסכנה לזכויותיהם ולחייהם. פניתי לשר החוץ וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, בבקשה לפתוח את שערי מדינת ישראל ולקלוט פליטים. זה יהיה המעשה האנושי וההומינטרי לעשות.

    ———————-
    תשובות
    אלון ספיר
    ———————–
    מעבר ליוזמה(מבורכת) מצד משרד החוץ, את, כחברת כנסת, צריכה לפנות גם לשרת הפנים
    @Ayelet__Shaked
    בבקשה להיערך עם תשתית קליטה לפליטים- הן במסגרת היוזמה דנן, והן כל פליט שהוא

    nili osherov
    ———————–
    תודה לך על השיתוף בסוגיה העצובה שהעלית כתגובה לציוץ של גבי לסקי וברשותך מבקשת בצער להצטרף ולהסכים לכל מילה שכתבת

    ####################

    מיותר לציין את התגובה של שפי פז מדרום תל אביב.

    אבל גם הוצאת סלע מאיר טרחה להגיב :

    " …. חברי מרצ לא ירצו שתקראו את הספר הזה
    ____________
    הספר שמסביר את טירוף ההגירה של ה"ניידים"
    אנחנו יודעים שזו משימה כמעט בלתי אפשרית, אבל אם אתם רוצים להבין את האידיאולוגיה של גבי לסקי ממרצ ושל חבריה, זה הספר שאתם פשוט חייבים לקרוא:

    "מאז נפילת חומת ברלין ב־1989 כבש חלום ליברלי על "כפר גלובלי" עוד ועוד לבבות במערב", כותב ד"ר גדי טאוב בספרו 'ניידים ונייחים'. הוא ממשיך ומסביר:
    _______…
    "ברחבי הכפר הכלל־עולמי הזה ינועו בחופשיות הון, סחורות, רעיונות ואנש=ם, במסגרת שוק חופשי גלובלי. ה בדלים התרבותיים בין העמים יצטמצמו, הגדרות יתמוטטו, והמשותף לכל בני האדם יתפוס את קדמת הבמה. או אז יהפכו הלאומים השונים ממבצרים מתגוננים מוקפים חומות — למשרדי נסיעות שקופי קירות ופתוחי דלתות וחלונות, המובילים לדרכים שאין להן יעד סופי. את מקום החשדנות תתפוס הסקרנות, האיבה תתחלף בקבלה והכלה, וכולנו נוכל סוף סוף ליהנות מכל שכיות החמדה של תרבויות העולם שהתעלה מעל מדינות הלאום, ואין בו גבולות.

    במבט ראשון החזון הזה נראה שוויוני וצודק, אבל האמת היא ששוויוני הוא הדבר האחרון שאפשר לומר עליו. בפועל, אין אליטיסטי ממנו. כאשר מקלפים מהכפר הגלובלי את הרטוריקה הצדקנית, נשארים עם גן עדן שיהיה נחלתו של מיעוט קטן בלבד — זה שיכול לרפד את חייו הפרטיים בתועפות כסף. הכפר הגלובלי נראה אולי צבעוני מגבוה, אבל למטה על האדמה, במקום שבו יימחקו כל ההבדלים וייעלמו כל הגבולות, ברור לחלוטין גם מה יחסר בו: אזרחות. לכל יושביו יהיו אולי זכויות אדם שוות, אבל לאיש לא יהיו זכויות אזרח. במילים אחרות, אנשים יאבדו את כוחם הפוליטי, כלומר את השליטה בגורלם. … "

    Liked by 1 person

  100. דרור, הסברתי לך, שלא אתגבב עם מפגר כמוך. תחדול פה לעשות צחוק מטורף מעצמך.

    עכשיו, ככה בקטנה, נראה מה אתה עושה מול עיני אנשים. לבקש ממך להשאיר השם המלא שלך, זה מגוחך. לא תעשה כדבר הזה. אבל, אני אפנה אותך פה ללינק. פוסט אצל תמריץ. עם האייקון המקורי שלך, תחת השם דרור. ותאשר לנו שזה אתה. ברגע שתאשר, נבין מיד, מי אתה ומה אתה. הנה כאן:

    https://tamritz.wordpress.com/2021/08/15/האמונה-הטפלה-של-נפתלי-בנט/

    עכשיו, נראה עד כמה אתה מניאק מטורף. כך או כך.

    תחזור לנו עם תשובה.

    אם תשאיר לנו גם השם המלא שלך. זה יהיה ליגת על. אבל, שרצים כמוך, לא עושים זאת כמובן.

    אהבתי

  101. ואגב י.ד., יש דבר אחד לפחות, שביידן לא הזיז מטראמפ ולא שינה:

    בעיננו זה בשולי החדשות, בעולם, זה רעידת אדמה. וזה מכסים על פלדה אלומניום על יבוא מסין וכדומה. טראמפ, פתח במלחמת סחר עם הסינים, והטיל מכסים בגובה 25 אחוזים. ביידן השאיר זאת על כנו אגב. כך ראו גם עין בעין, את הסכנה מסין, אבל, זה כללי מדי.

    ושתבין י.ד. אני לא שופט האסטרטגיה שלו, אלא מסביר המניעים שלו, השיקולים שלו, וכן שופט את הכנות. המיתאם בין ההצהרות למעשים.

    אהבתי

  102. חייל זה בשבילך

    https://www.ynet.co.il/news/article/syna8j1bk

    גנץ צעק בישיבת הממשלה: "לא אתן ידי לקיצוץ בפנסיות לאנשי קבע"

    אחרי חילוקי דעות בדיון מקדים ב"חוק הגיוס הקטן", הבהיר שר הביטחון כי יהיה מוכן להורדת גיל הפטור לחרדים מגיל 24 לגיל 21, רק אם הממשלה תאשר את הגדלת הפנסיות לאנשי קבע. הרמטכ"ל כוכבי בדיון: "אתם מצביעים פה על היוקרה של השירות בצה"ל ולא רק לפי חשבון הבנק"

    שר הביטחון גנץ צעק: "לא אתן יד לקיצוץ הזה, לא עשו את זה באף משרד ממשלתי". ראש הממשלה נפתלי בנט גיבה אותו.
    "אנחנן בעידן של עודף ביקוש לאנשים מוכשרים, במיוחד בהייטק שצמא לכל אדם", אמר בנט. "היתרון האמיתי של צה"ל הוא לא רק אצל מפקדי השדה, אלא גם בקרב החיילים העורפיים שעובדים מסביב לשעון. אני נפעם כשאני פוגש רב סרן שמוותר על שכר של 120 אלף שקל כדי לשרת. לבוא לבני 30 ולהגיד להם שאנחנו מבטלים את ההסדר, זו מכה אנושה לביטחון ישראל. אין מה לדבר על מי שפרש. לא באים למישהו שנתן את כל כולו ולוקחים לו את זה. אני מגבה לחלוטין את ההצעה".

    ————–

    ההנחה היא שמה שמשאיר את החיילים – הקרביים וההייטקיסטים – בקבע זו הפנסיה. זה בגדול די קשקוש. במקום פנסיה *תקציבית* גבוהה, שיתנו מענקים ממוקדים למי שצריך בשביל להשאיר אותו. ואת הפנסיה התקציבית, או בשמה החדש "פנסיית גישור", צריך לבטל, כולל רטרואקטיבית.

    Liked by 2 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s