האקסל המתעתע לרעת ההומופובים ועוד סיפורים דמוגרפיים

קראתי כמה מחקרים דמוגרפיים מעניינים לאחרונה. הנה תמצית.

  • האם קשרים של זוגות חד מיניים יציבים? סקר משקי בית בקולומביה הניב תשובות מתעתעות. עד שהחוקרים הבינו מה קרה: במהלך סקר משקי הבית הרבה פעמים הסוקרים מתבלבלים בסימונים ואחד מבני הזוג מוחלף מזכר לנקבה. כך נוצר בגיליון האקסל משק בית חד מיני שלא היה ולא נברא. כאשר השתמשו באינדיקטורים נוספים כדי להפריד בין משקי הבית החד מיניים באמת לאלו שנחשבו חד מיניים בטעות, התברר שמשקי בית חד מיניים הם פחות יציבים ומתפרקים מהר יותר. ממש אפשר לדמיין את אנשי מפלגת נעם יושבים ביציע וצועקים כאילו הובקע גול. החוקרים מעלים ספקולציות על "עקת המיעוט" (minority stress) כגורם לכך. כלומר קשה להיות מיעוט חד מיני ולכן שיעור הגירושים גבוה יותר. אבל כמו שחבר חכם אמר לי: זה לא שיהודים התגרשו יותר כאשר הם נרדפו בגלות. הסברים מסוג "עקת המיעוט" בהקשר זה מדיפים ניחוח של תקינות פוליטית מטופשת. סביר להניח שיש גורמי עומק אחרים שגורמים לחוסר יציבות של מערכת יחסים חד מינית, ובראש ובראשונה העדר ילדים משותפים. קרוב לוודאי שהליכים כמו פונדקאות ואימוץ יוסיפו ליציבותו של תא משפחתי חד מיני, כי כמו אצל הסטרייטים, אנשים מוכנים לספוג הרבה בזוגיות למען הילדים.

 

  • יכולת גבוהה לשקלל את העתיד, מהסוג של אלו שמוותרים על מרשמלו אחד היום כדי לקבל שני מרשמלו מחר – האם היא גורמת להביא יותר ילדים או פחות? לכאורה התשובה המסתברת היא שאייקיו נמוך מקושר גם לסבלנות נמוכה וגם לילודה גבוהה יותר או להריונות של קטינות. כבר במאה ה-19 הזהירו הדמוגרפים שנטיית הטיפשים יותר לעשות יותר ילדים הולכת לטמטם את האנושות. בפועל הציונים במבחני האייקיו רק עלו, מה שמכונה "אפקט פלין". מחקר באיטליה בחן את השאלה לעומק. החוקרים מעלים את האפשרות שיכולת גבוהה לשקלל עתיד דווקא תביא לריבוי ילודה, כי הריון ותינוקות הם עול על הזמן הפנוי והוצאה כספית אבל הילדים גם צפויים להביא הרבה אושר בעתיד.  מסקנת החוקרים היתה שקיימת עקומת U, שבה גם הרמות הנמוכות ביותר של סבלנות וגם הרמות הגבוהות ביותר – שתיהן מביאות להקדמת ילודה. יש עוד הרבה ניואנסים בממצאים, אבל נראה שהם יהיו נכונים בחברות כמו האיטלקית שבהן המודעות הבסיסית לשימוש באמצעי מניעה היא גורפת ואוניברסלית ומגיעה גם לנשים הכי לא מתוחכמות. אחרת אלו שאין להן מודעות אלמנטרית לתכנון משפחה תמיד יהיו הכי פוריות והכי לא סבלניות. בל נשכח ששיטת מניעת הילודה המקובלת לפני הגלולה, המשגל הנסוג, היא פשוט תרגיל בסבלנות.

 

  • מדוע זוגות עם בנות מתגרשים יותר? מדובר בהבדל קטן אבל קיים ועקבי גם במעקב סטטיסטי אחרי מיליוני משפחות. בעבר דמוגרפים חשבו שמדובר בתגובה כועסת של הבעל שהעדיף בנים. היה גם הסבר אלטרנטיבי שגברים אוהבים לבלות זמן איכות עם הבן שלהם, וכך מתחברים יותר למשפחה. דבר שבת לא מעניקה להם. היום חושבים שמדובר באפקט שמתחיל דווקא בגיל ההתבגרות ונובע מכך שזוג ההורים שוקע בוויכוחים סוערים על חינוכה של הבת. הורים הם הרבה יותר מגוננים ולחוצים בכל מה שקשור לפיקוח על בת מתבגרת ולכן המערכת המשפחתית נכנסת ללחץ בגללה. החוקרים מצאו שהאפקט אינו חל על אבות שגדלו בעצמם עם אחות. אולי ההיכרות הטובה יותר עם המין הנשי מקלה עליהם להתמודד עם גידול בת.

19 תגובות על ״האקסל המתעתע לרעת ההומופובים ועוד סיפורים דמוגרפיים״

  1. האקסל תעתע לרעת ההומופובים. תוצאות האמת, כמו שכתבתי, גורמות למפלגת נעם להרגיש כאילו הובקע גול.

    אהבתי

  2. תמריץ
    התוצאות הן לרעת הפרוגרסיבים רק אם אתה מניח מראש את ההנחה השמרנית שמשק בית צריך להישאר יציב. אבל כל עוד אין ילדים בתמונה מה בדיוק רע במשק שמתפרק כאשר בני הזוג מיצו את הקשר ביניהם?
    לגבי הילדים כגורמי יציבות, חבר גיי האיר את עיני לסוגיה מעניינת. כאשר יש ילדים בתמונה הם הופכים למטרת הזוגיות ובני הזוג מוכנים לוותר על תכונות רבות שהיו רוצים לראות אצל בן זוגם, בתמורה לתכונות שחשובות לגידול הילדים – פרנסה, יציבות, הורות מוצלחת. כאשר אין ילדים, מטרת הזוגיות נותרת אך ורק אושרם ההדדי של בני הזוג ובתנאים אלו כל חסרון אצל בן הזוג מאוד מודגש.

    אהבתי

  3. א. 1. גם בעיני, ההסבר של "עקת המיעוט" נתפס כקשקוש פרוגרסיבי.
    קשקוש שכנראה הומצא בכדי להגדיר את הלהט'בים כשייכים לקבוצת הקורבנות (להבדיל מקבוצת ה"מקרבנים" שהם הגברים הלבנים הסטרייטים).

    2. חסר מידע, לתפיסתי קריטי, על אחוז הזוגות החד-מינים של שני גברים בהשוואה לאחוז הזוגות החד מינים של שתי נשים.

    3. ניחוש פרוע שלי, המבוסס על סטריוטיפים חסרי כל ביסוס:

    * נשים חותרות, יותר מאשר גברים, לזוגיות ארוכת טווח. מכאן שהן מוכנות להשקיע ולספוג יותר מאשר גברים בכדי לשמור על המשכיות הזוגיות (לכל הפחות עד
    גילאי 50 – 60 ומעלה, שבהם המצב אולי מתהפך).
    מכאן צפוי שזוגיות של 2 גברים תהיה הכי פחות יציבה, במקום השני ביציבות יהיו זוגות של גבר ואישה, ובמקום הראשון ביציבות- זוגיות בין שתי נשים.

    * יש הרבה יותר זוגות חד מיניים של גברים החיים יחד מאשר זוגות של נשים החיות יחד.
    (*אם* השערה זו נכונה עובדתית – אוכל להמציא בקלות מספר השערות להסבר התופעה).
    מכאן, שאם בוחנים את קטגוריית הזוגות הדו מיניים מול כל קטגוריית הזוגות החד מיניים (משני הסוגים) – בולטת מדי השפעת היציבות הפחותה של הזוגיות הגברית.
    מה שמשמח, אך בצדק חלקי בלבד, את נועם.

    ####################

    ב. ידוע שלהבאת ילדים לעולם וגידולם יש השפעה שלילית על רמת החיים וכל ההנאות שניתן לקנות בכסף, על הנוחות, על כמות הזמן הפנוי ומספר שעות השינה ועוד ועוד ועוד.

    מצד שני, מחקרים טוענים שבטווח הארוך הילדים נתפסים כאלמנט נותן המשמעות החשוב ביותר בחיי האנשים / ההישג הנתפס העיקרי שלהם
    ("הילדים" הייתה גם התשובה של מיליארדים ושל אנשים בעלי רשימת הישגים מפוארת כשנשאלו בשנות השישים והשבעים לחייהם מה הכי חשוב להם בחייהם, ומה הם הכי שמחים שעשו בחייהם).

    הסתירה, וההכרח בבחירה, בין הנאות קצרות טווח לבין משמעות ארוכת טווח – יכולים להסביר את אחד הצדדים של עקומת ה U.
    (ואולי גם העובדה שבתקופתנו גידול ילדים הוא דבר מאוד יקר)

    את הצד השני של עקומת ה U אולי ניתן להסביר גם בתמיכה הסוציאלית ובהנחות שניתנות לאמהות חד הוריות ולהורים בעלי הכנסות נמוכות במיוחד.
    במדינת רווחה נדיבה – עדיף לעני/ה להיות הורה לילדים רבים ככל האפשר מאשר חשוך ילדים.

    Liked by 1 person

  4. קמיליה, קראתי במחקר אחר טענה שגם דומה וגם מנוגדת לשלך לגבי זוג לסביות. הטענה הייתה שיש אצלן יותר גירושים, אבל זאת מאחר שאינטימיות רגשית נוצרת כל כך מהר בין זוג נשים שהן ממהרות להתחתן ויש הרבה נישואים שפשוט נוצרו מוקדם מדי.

    אהבתי

  5. רינגו, נכון. לכאורה השיפוטיות לא במקום. מצד שני, בדידות זו פגיעה עצומה באושר. אז אולי נכון לראות גירושים בצורה פחות אוהדת.

    אהבתי

  6. תמריץ, גירושים לא מביאים לבדידות. מנסיון של חברי הקרובים, בטווח הקצר יש קושי ובדידות אך בטווח הבינוני ישנה זוגיות חדשה וטובה בהרבה מהקודמת, נוצר שפע זמן פנוי ויש חיי חברה פעילים.
    בדידות יכולה להיות גרועה בהרבה בתוך נישואים אומללים. התפיסה כאילו תא זוגי יציב ואחיד לאורך כל החיים הוא הדרך האופטימלית נובעת ממוסר שמרני ודתי ולא מהמציאות.

    Liked by 1 person

  7. עוד אוף טופיק,

    הכותרת: עלייתה ונפילתה של אנג'לה מרקל.
    כתבה של אלדד בק – די ארוכה אבל מאוד קריאה.

    שלוש מהביקורות עליה (מתוך רבות): אופורטיוניסטית חסרת אידיאולוגיה מוצקה + נכנעת לדרישות הקיצוניות של שותפיה לקואליציה (השמאל הקיצוני / הירוקים) + נוטה לא לקיים הבטחות והתחיבויות

    כל ההשוואות לישראל באחריות הקורא בלבד.

    https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/3223599

    קטע מאמצע הכתבה:
    " … מה קרה לגרמניה בשנים של מרקל כקנצלרית?

    "היא הפכה לענייה הרבה יותר ולחסרת תקווה. כשמרקל נכנסה לתפקידה ב־2005, גרמניה היתה מלאת תקווה. ב־2006 חזרתי לראשונה לגרמניה, לאחר עשר שנות היעדרות, שבמהלכן כלל לא עזבתי את ישראל. הוזמנתי לקונגרס סופרים בברלין, והעיר מאוד הרשימה אותי. היתה אווירה טובה ורגועה, עם תנופת בנייה. זו היתה עיר מאוד מזמינה. יכולתי להסתובב בכיפה ברחובות ללא חשש.

    "מאז אני חוזר לגרמניה לפחות פעם בשנה ורואה את תהליך הקריסה ההדרגתי. תחילה של ברלין, שהוגדרה לאחרונה על ידי ה'ניו יורק טיימס' כעיר 'כושלת ולא רלוונטית', ואחר כך של גרמניה כולה. האדמיניסטרציה של העיר לא מתפקדת. בנמל התעופה לשעבר, שונפלד, גנבו לי את המסמכים האישיים, והייתי צריך לדאוג להנפקת מסמכים חדשים. בישראל זה לוקח יומיים, בגרמניה חודשים. מרקל והממשלות שלה נרדמו בשמירה ולא הצעידו את גרמניה קדימה במסלול של הדיגיטציה – בין היתר, בגלל הפחדים הגרמניים המוגזמים משמירת הנתונים האישיים. האדמיניסטרציה הגרמנית כאוטית לחלוטין.

    "מרקל פספסה לחלוטין את ההזדמנות לחבר את גרמניה למהפכת ההיי־טק. גם אנשי הכלכלה מודים בכך היום. ארה"ב, ישראל, סינגפור וסין נמצאות שנות אור לפני גרמניה, שנותרה תקועה בשנות ה־90. לא יהיה אפשר לתקן את זה כל כך מהר. גרמניה צריכה לייבא הרבה טכנולוגיות מחוץ לגבולותיה.

    "התקווה נעלמה. אנשים כאן לא מצפים להתפתחויות טובות. כולם יודעים שהכלכלה הגרמנית אחרי הקורונה תיקלע לקיפאון, במקרה הטוב. קרוב לוודאי שהיא תידרדר. תראה את תעשיית המכוניות הגרמנית. היא התמחתה במכוניות פאר, שהביקוש להן מצטמצם כיום ברחבי העולם. כולם מחפשים מכוניות קטנות, שפועלות על אנרגיות חלופיות. כל תעשיית הרכב הגרמנית, שהיתה בעבר מקור תקווה וגאווה והביאה הרבה כסף למדינה, הולכת ומצטמצמת. המכירות של מכוניות לסין קרסו עוד לפני הקורונה.

    חיים נול. "קיפאון",
    "גרמניה חיה מיצוא. זו טעות גדולה לבסס את הכלכלה על יצוא. הממשלה היתה צריכה לפתח שווקים מקומיים. אנשים מבינים שהכלכלה הגרמנית מידרדרת, והתקוות הגדולות שתלו בתחילת תקופת כהונתה של מרקל פגו.

    "היא גם ביצעה שורה של טעויות גדולות. למשל, הכנסת הזרים לשטחי גרמניה החל מ־2015, בלי פיקוח על מספרם: איש לא יודע כמה פליטים מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה באו לגרמניה. יש הערכות שמדברות על מאות אלפי מהגרים שחיים בגרמניה ללא רישום, והרשויות לא עושות דבר בעניין. אנשים יודעים שאפשר לחיות בגרמניה לא רישום. מרקל יצרה בעיה גדולה עם המשפט 'אנחנו נעמוד בזה', שאמרה בעיצומו של משבר הפליטים.

    "לגרמניה לא היו המערכות הנדרשות לעמוד במשימה הזאת. קח לדוגמה את הלשכה המחוזית לקליטת פליטים בברלין, שאני מכיר אישית, כי שם הייתי צריך לקבל אישור למעמד הפליט הפוליטי שלי לאחר שעזבתי את מזרח גרמניה. זה היה משרד קטן, שכלל לא היה יכול לעמוד במספרים של משבר הפליטים. העובדים שם חילקו אשרות שהייה לכל אחד, בלי לוודא אם מדובר בפליט אמיתי או בטרוריסט. עשרת אלפים איש נכנסו מדי יום, ובהם טיפוסים מהמסוכנים ביותר. רואים את התוצאות של המדיניות הזאת בכל יום".

    "מצב של איום תמידי"
    חיים נול מקפיד שלא להסיר את הכיפה מעל ראשו. עניין של עיקרון. הוא לא מתרשם מההמלצה של האחראי למאבק באנטישמיות מטעם הממשלה שיהודים לא יסתובבו בחוצות הערים עם כיפות לראשיהם, בשל התקיפות הגוברות מצידם של צעירים ערבים ומוסלמים.

    "מרקל גרמה נזק גדול לקהילה היהודית בגרמניה, שלא לומר הרס מוחלט שלה", תוקף נול. " …."

    אהבתי

  8. לתמריץ,
    כתבת: "קראתי במחקר אחר טענה שגם דומה וגם מנוגדת לשלך לגבי זוג לסביות. הטענה הייתה שיש אצלן יותר גירושים, אבל זאת מאחר שאינטימיות רגשית נוצרת כל כך מהר בין זוג נשים שהן ממהרות להתחתן ויש הרבה נישואים שפשוט נוצרו מוקדם מדי."
    —————–
    מודה שאפשרות שכזו לא עלתה בדעתי.
    הנחתי, מסתבר שבטעות, שלהטבים מתחתנים מאוחר יותר מזוגות הטרוסקסואלים ומביאים ילדים לעולם מאוחר יותר מהם.

    האם לפחות צדקתי בניחושי שיש הרבה יותר זוגות של גברים הומוסקסואלים מאשר זוגות של נשים לסביות?
    (המדגמים שאני מכירה אישית מאוד קטנטנים וכנראה גם מאוד לא מייצגים).

    אהבתי

  9. קמיליה,
    אני חלוק על הטענה שלך, בוודאי כאשר לא הבאת מספרים שתומכים בה.
    זוגיות חד-מינית של נשים להבנתי אינה יותר יציבה מזוגיות דו-מינית של גבר ואישה.
    להבנתי הסדר הוא כזה:
    זוגיות של גבר ואישה – בגלל שיש ילדים של שני בני הזוג (או פוטנציאל כזה אם עדיין אין). גם בזוגיות בה כל צד הביא את ילדיו (או רק אחד מהצדדים) יש צאצא משותף (נוכחי או פוטנציאלי).
    זוגיות של נשים – בגלל שהילדים הן רק של אחת מהן. ואם יש לשתיהן – עדיין אין ילדים משותפים וגם לא יהיו.
    זוגיות של גברים – כנ"ל כמו זוגיות של נשים אך הפעם מצטרפת המכשלה שיש צלע שלישית (ומעלה) והיא האמא(ות) של הילד(ים). בפונדקאות זה נחסך (כל מטרתה להסתיר את האמא ולהוציאה מן התמונה), אבל גם כאן לעולם לא יהיה ילד משותף.

    אהבתי

  10. בביולוגיה יש התקדמות עצומה ביכולת שלנו למיין אחורה תאים (להפוך אותם לפלוריפוטנטים) ולמיין קדימה (להפוך פלוריפוטנטים לתא ספציפי כמו ביצית או זרע). אל תתפלאו אם הילדה הביולגית הראשונה של זוג לסביות תגיח בעשור הקרוב.

    Liked by 2 אנשים

  11. לפי מה שקראתי, התהליך הנ"ל מאפשר להפוך תא עור לתא ביצית ואז להפרות אותו מזרעון.
    כלומר, צפו דווקא לילד ראשון של זוג גייז זכרים.
    תמריץ, אני לא יודע מה שיעור הגייז באוכלוסיה אבל להסתמך על שיעור משקי הבית זה לא רלוונטי. ברור שרבים מהם לא טורחים להירשם כמשק בית, ורבים גם נשארים בארון.

    Liked by 1 person

  12. ליאיר,
    כתבת: "אני חלוק על הטענה שלך, בוודאי כאשר לא הבאת מספרים שתומכים בה …"
    ———–
    אני כתבתי במפורש " … ניחוש פרוע שלי, המבוסס על סטריוטיפים חסרי כל ביסוס …".
    ניחוש פרוע, שהסתבר כמוטעה.

    אבל גם איני בטוחה בהשערתך על התרומה של ילדים *משותפים + ביולוגיים* ליציבות של הנישואים בהשוואה לילדים *לא ביולוגיים* / ילדים מאומצים.

    אני מניחה שכאשר אחד מבני הזוג מביא לקשר את ילדיו מנישואים קודמים – זהו מקור לחץ נוסף על הזוגיות החדשה. בעיקר אם הילדים גדולים יחסית ו/או קשורים גם להורה הביולוגי שלהם.

    אבל כאשר מדובר בהחלטה משותפת של שני בני הזוג לגדל ילד (באמצעות אימוץ או להביא ילד לעולם ע'י תרומת זרע/ביצית ופונדקאות) – אני משערת שהזוגיות שלהם לא תהיה פחות חזקה מאשר של זוג המביא לעולם ילדים ביולוגים משותפים. אולי אפילו להפך, כיון שהם נדרשים לשלם מחיר גבוה יותר על בחירתם.

    זהו נושא נוסף שראוי למחקר שיבחן – השערתו של מי מאיתנו קרובה יותר למציאות.

    אהבתי

  13. הרעיון של למיין לאחור תא בוגר לתא אב ומשם לתא מין הוא לא חדש. הבעייה העיקרית שאני רואה עם הרעיון הוא פגמים גנטיים. הגוף לא כל כך מקפיד על השלמות הגנטית של רוב התאים בגוף, ודאי כשמדובר בתאי עור שמתחלפים כל הזמן. רחמי על ילד שיווצר מתאים כאלה, אני בספק אם יגיע לגיל מבוגר. גם הכיבשה דולי, למי שזוכר, סבלה מבעיות.

    אולי ניתן לקחת תאים קדומים לתאי מין, לפחות בכל הנוגע לתאי הזרע, ואותם למיין לאחור ואז לביצית. סביר שהגוף שומר עליהם טוב יותר. כל תא אחר הוא מקור לבעיות – ואפילו אם יקחו את התאים היציבים ביותר, עדיין אני מנחש שהילדים יסבלו מהרבה יותר בעיות גנטיות. להבנתי חסר עדיין ידע בתחום לפני שנוכל להביא לעולם ילדים עם כמות של פגמים גנטיים זהה לזו של ילדים "רגילים".

    Liked by 1 person

  14. דולי בהחלט סבלה מבעיות, אבל זה כנראה היה מקרה נקודתי. שכפולים אחרים שלה לא סובלים מהבעיות הנ"ל:

    https://www.nature.com/articles/ncomms12359

    בנוגע להצטברות מוטציות – זאת בעיה גם בהפריה רגילה: המוני זרעונים סובלים ממוטציות בעיתיות, אבל לרוב בגלל המוטציות ההפריה לא מתקדמת מעבר לכמה תאים. באופן כללי, מחלות גנטיות חיות בתחום *צר מאוד* של "רע, אבל לא מספיק קטלני". תסמונת דאון היא דוגמא מצויינת – יש המון מקרים של 3 כרומוזומים בעובר, אבל ההשפעה כל כך קשה שאין התקדמות מעבר לחופן תאים. דווקא תסמונת דאון (3 כרומוזומי מס' 21) היא *הכי קלה* כי היא מאפשרת לעובר לצמוח ולהיות ויאבלי.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s