כל הכוח שבעולם 2021

הגענו אל אותה נקודה בקיץ שבה חברת BP מדווחת על צריכת האנרגיה העולמית בשנה הקודמת, ו-2020 אינה שנה ככל השנים. זו היא שנת הקוביד.

  • ב-2020 חלה ירידה חדה בצריכת האנרגיה במדינות המפותחות. הן חזרו יותר מעשור אחורה בצריכת האנרגיה שלהן. ירידה דומה לא אירעה במדינות המתפתחות ובסין למשל המשיכה העליה בצריכת האנרגיה.
  • צריכת הנפט בעולם ירדה ב-10%, ירידה מדהימה בעוצמתה, ועדיין אפשר היה לצפות אפילו ליותר לאור השיתוק המוחלט שאחז בתחבורה במדינות השונות בחלק מהתקופה. בארה"ב הירידה בצריכת הנפט הייתה 12.5%. בישראל הירידה הייתה גדולה אף יותר. למי שזוכר, מחיר הנפט בצפון אמריקה הגיע בשיא המשבר לרמה שלילית. כלומר הבעלים של חבית הנפט היה צריך לשלם יפה כדי שמישהו יסכים לקחת אותה ממנו. לטווח הארוך המשבר לא פגע במדינות המפיקות נפט, כי הרס את המתחרים האמריקנים שמפיקים בפראקינג. הרכב החשמלי אולי כן צפוי למוטט את מדינות הנפט, אבל גם בדו"ח של 2020 רואים מעט סימנים להשפעתו.  75% מכלי הרכב החדשים שנמכרו ב-2020 היו חשמליים בנורווגיה, אבל לא הייתה שם ירידה משמעותית בשימוש בנפט.
  • הייתה ירידה מסוימת, גם אם קלה יחסית, בייצור חשמל ב-2020. הדבר נראה לי מפתיע. גם אנשים שיושבים בבית ועובדים ממנו זקוקים לחשמל. בהתאם לכך הפגיעה הייתה לא רק בצריכת הנפט אלא גם בצריכת הגז הטבעי.
  • האנרגיות המתחדשות שהיוו 4.9% מהאנרגיה הנצרכת בשנת 2019 הפכו ל-5.7% בשנת 2020, כשהקורונה (שהקטינה שימוש בנפט) נותנת להם רוח גבית. עם זאת, גם בשנת הקורונה, אין פה חריגה ממה ששמנו לב אליו בשנים האחרונות. העליה השנתית באנרגיות המתחדשות, בערך עוד חצי אחוז מהצריכה הכוללת של האנושות נוספים מדי שנה, היא בקצב שידרוש 200 שנה כדי שיחליפו את כל האנרגיה האנושית.
  • סין עדיין מסרבת לחתור להפסקת השימוש בפחם, כפי שעשתה ארה"ב. צריכת הפחם בארה"ב קרסה ב-19% ב-2020 בעוד שבסין נרשמה עלייה מינורית.
  • קיים מיעוט קולני בקהילת המתעניינים באנרגיה שסובר שאנרגיות שמש ורוח הן חארטה בארטה וגאולת האנושות יכולה לבוא אך ורק מאנרגיה גרעינית. זהו מיעוט חסר השפעה, כפי שמתברר מהדו"ח. הייתה ירידה של 4% בצריכת אנרגיה גרעינית ב-2020, ירידה דומה לירידה שהייתה בצריכת הפחם. גם נחצה רף סמלי ב-2020:  לראשונה ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ברחבי העולם עלה על יצור החשמל בתחנות כוח גרעיניות.
  • ישראל עלתה מדרגה בשימוש באנרגיות מתחדשות, כנראה הכול בהשפעת תחנת הכוח באשלים. כיום המצב הוא שעל כל 8 יחידות אנרגיה שמגיעות מגז טבעי, יחידה אחת מגיעה מאנרגיות מתחדשות. לא מהפכה, אבל בהחלט התחלה.
  • פליטות הפחמן הדו חמצני ירדו ב-6% וחזרו לרמה של שנת 2011, אבל האם יש בכך איזה ערך עתידי גדול מול ההתחממות הגלובאלית? לא. לדברים ארעיים וקצרי טווח אין חשיבות רבה.

14 תגובות על ״כל הכוח שבעולם 2021״

  1. הטוענים שהשימוש באנרגיית רוח ושמש לא פותר שום דבר טוענים שחלק ניכר מהשימוש באנרגיית רוח ובאנרגיית השמש לא יציב ובכל מקרה מפעילים טורבינות נפט/פחם לגיבוי כך שלא נחסך שום דבר. האחוזים של השימוש באנרגיות מתחדשות אינו אומר שום דבר.
    לדוגמא אם בשתי במדינות בשנה מסוימת היו 2 אחוז מתחדש ו98 אחוז פוסילי. שנה הבאה שתי המדינות נזקקו לעוד 10% מדינה א הוסיפה 9.8% אנרגיה פוסילית ו0.2% אנרגיה מתחדשת. אז מצבה נשאר אותו דבר. מדינה ב הוסיפה 2.2% אנרגיה מתחדשת אבל 2% מהאנרגיה המתחדשת היו צריכים גיבוי אז נוסף 2% אנרגיה פוסילית לגיבוי ועוד 7.8% אנרגיה פוסילית לתוספת אנרגיה שנצרכה. אז למדינה ב כעת 3.75% שימוש באנרגיה מתחדשת אז לפני האחוזים היא יותר מתקדמת ממדינה א אבל בעצם היא לא הפחיתה את השימוש בדלק פוסילי יותר ממדינה א'. לכאורה התנהלות מדינה ב' לא שפויה אבל כשיש תמריצים לא טבעיים להעלות את האחוזים באנרגיה מתחדשת זה בהחלט יכול לקרות.

    Liked by 1 person

  2. לפי דבריך ב-2020 הייתה בישראל ירידה של כ-15% בצריכת נפט, שהוא המקור לתחבורה, מלבד מעט מכוניות חשמליות שנדמה לי שצריכתן זניחה.
    הקורונה החלה באמצע 2020, כלומר אנחנו מדברים על ירידה של כ-25-30% במונחים שנתיים.
    נדמה לי שהמשמעות היא שייעול העבודה (פגישות בזום) ועבודה מהבית יכולות לשמר חלק מהירידה הזאת. אם ארגונים יהיו יותר פתוחים ניתן בקלות לצמצם 5% בצריכת הנפט לאורך זמן.

    Liked by 2 אנשים

  3. משה, גיבוי משמעותו שאי אפשר לוותר על הקמת תחנות כוח של גז טבעי. כי בימים ללא שמש יצטרכו להפעיל אותן כדי לחפות על העדר אנרגיה סולארית.
    אבל את הגז הטבעי עצמו לא שורפים בימים כתיקונם. התחנות האלו הן תחנות שנכנסות לפעולה רק בתקופה קצרה. יש לפעולה המתמדת שלהן עלות בחשבון החשמל של כולנו, אבל היא נמוכה משמעותית מהעלות בזמן הקצר שבו הן שורפות גז בפועל כי אז צריך גם להשתמש במשאב הגז עצמו.

    אהבתי

  4. יאיר כרגע המדינה פקוקה מתמיד, אז לא כל כך רואים פה את האפקט. בכל אופן ייתכן שתהיה השפעה ארוכת טווח על המשק אבל לדעתי לא גדולה.

    אהבתי

  5. מענין באמת ההשפעה הדרמטית משהו של הקורונה פה. הסינים אגב, בכל פרמטר פה יוצאי דופן ( גם המלזים הגבירו צריכה של פחם, יחד עם הסינים, לא מובן בדיוק למה). גם באנרגיות מתחדשות הסינים צרכו יותר אבל. הצריכה של האנרגיות המתחדשות, למרות הקורונה גדלה אגב.

    פה אגב לדו"ח למי שמעונין:

    https://www.bp.com/en/global/corporate/energy-economics/statistical-review-of-world-energy.html

    אהבתי

  6. תמריץ לפי טענות המתנגדים אתה טועה לגבי הגיבוי אי אפשר להפעיל תחנת כח גדולה מעכשו לעכשו אי אפשר לדעת את מצב הרוח של הרוחות (וגם לא מתי יכסה ענן את השמש) ולא יתכן שבתי חולים (וגם בתים פרטיים) ישארו ללא חשמל עד שהתחנה תתחיל לפעול הגיבוי פועל באופן כמעט מלא כל הזמן.

    אהבתי

  7. אוף, אוף, אוף טופיק.

    מבלוג המכונה "עונג שבת", ושולח למייל כתבה או שתיים בכל יום שישי בבוקר.

    אני מניחה שלא כולם יצליחו להתענג על הררי הנוסטלגיה, הצילומים הישנים והשירים שבו – אך עבור אלו שכן – זו הזדמנות להכיר בלוג די יוצא דופן.

    בכתבה שצרפתי, כהדגמה, נכללים צילומי הכריכות של ספר מסדרת הארי פוטר והספר הנסיך הקטן – שתורגמו לאידייש. ראייה לכך שחומות הגטו החרדי – איידישאי אינן מספיק גבוהות מכדי לעצור את כל ההשפעות המזיקות.

    הפרק המסיים את אחת משתי כתבות השבוע :
    ————————————-
    " …. ו. אחרית דבר

    'רעידת האדמה' שזעזעה את העולם היהודי הישן במזרח אירופה כבר בשלהי המאה ה-19 ונמשכה עד לחורבנו המוחלט בשואה, יצרה גלי הדף של נוסטלגיה שחצו זמנים ומרחבים, שנות חיים, ימים ואוקיינוסים. קצה-קצהו של אחד מגלי ההדף הללו נגע גם בי, בתל אביב של שנות השבעים, בדמותו של ביטוי אחד ביידיש. ילדיי-שלי כבר לא שמעו את הביטוי 'מיר זאָל זײַן פֿאַר דיר', לא מן ההורים ואף לא מן הסבתות והסבים, אבל הם קלטו מן הסתם כינויי חיבה אחרים בשפות אחרות – למשל 'כפרה עליך' –שאותם יישאו עמם לאורך חייהם.

    היידיש כבר כמעט שאינה קיימת כשפה מדוברת במרבית הזירות הגיאוגרפיות של העולם היהודי, ולכל היותר משמשת מושא למחקר אקדמי. בעולם החרדי, ובמיוחד בחצרות החסידים, עדיין שומרת היידיש על מעמדה כשפה מדוברת-למחצה, אך גם בה ניכרות השפעות עזות של העברית או האנגלית. אפשר להניח שבירושלים ובבני ברק, בברוקלין או במונסי, הורים חרדים עדיין אומרים לילדיהם 'מיר זאָל זײַן פֿאַר דיר', אבל גם שם, מילים אלה מהדהדות בעולם חווייתי שונה מאוד מזה שהתקיים במזרח אירופה. יש בכך עצב, כמובן, אבל זו דרכו של עולם. אפשר אולי להתנחם בכך שפה ושם נותרו איים בודדים שקורצים בהומור לאותו עולם אבוד. כאלה הם למשל התרגומים ליידיש של הנסיך הקטן או של הארי פוטר ואבן החכמים. זה האחרון, לפחות לפי התקשורת, קצר הצלחה בעולם החרדי.

    ואם כבר נוסטלגיה ביידיש, אז עד הסוף.

    נסיים את הרשימה ב'קינדער-יאָרן' (שנות ילדוּת), אחד משירי הנוסטלגיה המפורסמים ביותר בשפה זו, פרי עטו ולחנו של המשורר מרדכי גֶּבִּירְטִיג, איש קרקוב שנספה בשואה. את השיר הנוסטלגי הזה הוא כתב כנראה ב-1917, כשהיה בסך הכל בן ארבעים. הנה הביצוע המרגש (במבטא בוקובינאי) של תיאודור בִּיקֶל.

    וזה תרגומו לעברית של בן-ציון חיים איילון:

    שְׁנוֹת הַנֹּעַר שְׁנוֹת יַלְדוּת וְטֹהַר
    לָנֶצַח בְּלִבִּי שָׁמוּר הַזֹּהַר
    מִדֵּי דַּבְּרִי בָּכֶן שְׁנוֹתַי
    בְּגַעְגּוּעִים הָמוּ מֵעַי
    חִישׁ מַהֵר חָלַף עָבַר הַנֹּהַר.

    אֶת הַבַּיִת אֶחֱזֶה דּוֹמַנִי
    בּוֹ נוֹלַדְתִּי וְהוּא גִּדְּלַנִי
    עוֹד אֶרְאֵךְ, עֲרִיסָתִי
    בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת הִיא
    כַּחֲלוֹם יָעוּף זֶה עֲבָרַנִי.

    וְאֶת אִמָּא מַה מְּאֹד אָהַבְתִּי
    אִם גַּם לַ'חֶדֶר' עַל יָדָהּ רֻדַּפְתִּי
    כָּל צְבִיטָה לִי מִיָּדָהּ
    אֶזְכֹּר עֲדַיִן וְאֵדַע
    אִם כִּי לֹא לִזְמַן אָרֹךְ כָּאַבְתִּי.

    עוֹד אֶרְאֶה, רָחֵל, אֶת זִיו פָּנַיִךְ
    וְאֶשַּׁק בְּרֹךְ אֶת לְחָיַיִךְ
    עֵינַיִךְ כְּיוֹנִים נִרְאוּ
    כָּל חַדְרֵי לִבִּי מִלְּאוּ
    דִּמִּיתִי לִי תִּהְיִי, אָרוּץ אַחֲרַיִךְ. "

    https://onegshabbat.blogspot.com/2021/07/blog-post.html?m=1

    Liked by 1 person

  8. בכל מקרה זה נחלת העבר. העתיד הוא אחסון החשמל בבטריות. הוא אינו נותן פתרון מלא לבעיית העונתיות כי אי אפשר לאחסן חשמל מהקיץ לחורף אבל נותן פתרון לבעיית השונות היומית בכמות השמש והרוח

    אהבתי

  9. היבט, שממעטים מדי להתייחס אליו, של תעשייות הנפט והגז : כל תעשיות הפלסטיק.
    (((גם אם יהיה מעבר לאנרגיות חלופיות ו/או גרעיניות) – מה יקרה לכל תעשיות הפלסטיק?

    חברה לציוד ספורט וטיולים סרבה להענות להזמנת ביגוד מחברת נפט (כמובן כיון שזו תעשייה –רעה").
    מומלץ להקשיב לתגובה של אותה חברת הנפט והגז.
    כולל הכתרת תעשיות הביגוד, הספורט והטיולים – לא רק כצרכנים של חברות הנפט והגז אלא גם כשותפיהם הטובים.

    Liked by 1 person

  10. יש כמה דברים קשים במיוחד להחלפה: פלסטיקים גם וגם טיסות וגם שימוש בדלק מאובנים בכבשנים תעשייתיים. ועדיין: כדור הארץ יינצל אפילו אם נפסיק את כל השאר ונחטא בכל אלו עוד זמן רב. כדי לעצור את ההתחממות לא צריך להוריד את הפליטות במאה אחוז.

    אהבתי

  11. תמריץ,
    אני לא עוקב מספיק אחרי הנושא הזה ולכן שאלתי היא, האם יש תחזית מספרית שעבורה תפסיק ההתחממות?
    נשמע לי מאוד לא הגיוני שיש מספר כזה כי הקשרים כך-כך כלליים ולא ברורים, שלא ניתן לומר שיש מספר שאם נפחית בו את צריכת הדלקים ההתחממות תפסיק.
    אני חושב שאם היה כזה מספר כבר היו מציגים אותו ציבורית.
    אני רואה רק דיבורים כללים על "הפחתת פליטות" מבלי לנקוב באיזשהו מספר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s