מרכז תל אביב ועתידו של טירוף מחירים

בשלהי שנות התשעים, כשביבי היה ראש ממשלה כמו עד לפני שבועיים ושנוא בידי השמאל כמו עד היום, היה דבר אחד שונה מאוד: דירת 3 חדרים במרכז תל אביב עלתה 200 עד 250 אלף דולר. היום דירה כזו יכולה לעלות בקלות 1.2 מיליון דולר ויותר. כלומר מאז הייתה עליית תשואה של 8% לשנה לערך. אם מצרפים דמי שכירות מקבלים 3% נוספים לתשואה, והכול נטו כי היה קל בתקופה זו לחמוק ממיסוי על שבח דירת מגורים. איזו השקעה מדהימה: 11% תשואה (אמנם לפני ניכוי אינפלציה). הרבה יותר טוב ממה שמדד המניות האמריקני ה-S&P 500 עשה מאז אותם ימים, ועל מניות היה גם מס משמעותי.

כל זה מעניין מאוד, אבל נחלת העבר. אם אינך היסטוריון, השאלה המעניינת נוגעת תמיד לעתיד. האם כך זה יימשך?

נימוקים לחיוב

הלחץ הדמוגרפי לא מתמתן: הצעירים שמפעילים כיום לחץ על מחירי הדירות במרכז תל אביב באים ברובם מהתינוקות שנולדו סביב שנת 1990. אלו שיפעילו לחץ בעוד 25 שנה יבואו מהתינוקות שנולדו סביב שנת 2015. בסקטור היהודי נולדו 74 אלף תינוקות בשנת 1990; 137 אלף תינוקות בשנת 2015. בנקודה זו אפשר להגיד "התביעה סיימה את טיעוניה". הטיעון הדמוגרפי הוא כל כך רב עוצמה שדי בו. צריך לצרף לו גם את העובדה ששנה אחר שנה מספר העולים לישראל גדול משמעותית ממספר היורדים ממנה וכמובן גם את הציפיה להמשך העליה בתוחלת החיים.

לא תהיה בניה דרמטית חדשה במרכז תל אביב: אם לא תנחת פצצת אטום אירנית על העיר ויצטרכו לבנות הכול מחדש, אז לא צפוי היצע דרמטי חדש. בנייני שלוש קומות אולי יהפכו בפרויקטים של תמ"א ובקצב איטי להחריד לבנייני חמש קומות, אבל זה מעט עד גיחוך לעומת הצפת הביקושים.

נימוקים לשלילה

הלחץ הדמוגרפי בא מקבוצות אוכלוסיה שאינן אוהדות את מדינת תל אביב: לפחות 30 אלף מהתינוקות של שנת 2015 שייכים לסקטור החרדי, ועוד רבים אחרים הם דתיים אדוקים. אלו מגזרים שמרכז תל אביב אינו המקום שמלהיב אותם. וגם אם יש מתוכם יציאה בשאלה, היא קטנה יחסית. מנגד אפשר לחשוש שהצמיחה הדמוגרפית הדתית תדחק חילונים מערים אחרות כמו ירושלים או פתח תקוה וכך תגביר את הלחץ על מרכז תל אביב.

הכסף ההייטקיסטי הוא בועה: מדינת תל אביב נהנית מזרימת הכסף העצומה לסקטור ההייטק ולשגשוגו במדינת ישראל. ייתכן שכמו בשנת 2000 יתברר שמדובר בבועה, והמשקיעים יחשבו כיוון מחדש. אני דווקא לא חושב שאנחנו בבועה. ייתכנו תיקונים פה ושם, אבל סביר בעיניי שההייטק והסטרטאפים ימשיכו להיות במוקד הצמיחה הכלכלית העולמית.

הכסף הגדול פוגע בעצמו: אנשים מצליחים רוצים לחיות היכן שחיים צעירים דלפונים ויצירתיים, אבל אם הדלפונים היצירתיים כבר לא יכולים להרשות לעצמם מגורים במרכז העיר, אז גם המצליחנים לא ימצאו עניין באזור. כך הכסף הגדול שמביאים המצליחנים ללב העיר משמיד את הסיבה שבגללה הם להוטים להגיע לשם מלכתחילה. עיריית תל אביב יכולה לפתור את הבעיה במידה מסוימת על ידי דיור בר השגה. אבל אין בכך באמת פתרון למצוקת הצעירים הדלפונים. רק מעטים יזכו בהגרלה שתאפשר להם חיים בלב העיר הנחשק. האחרים ישיגו פתרונות לעצמם בדרכים המסורתיות: דירות 40 מ"ר מחולקות ומגורים עם שותפים בתקווה שלא יתבררו כבלתי נסבלים. אלו מהם שבכל אופן יגלו אומץ ונועזות וילכו להצמיח סצנת צעירים תוססת במזרח רמת גן למשל, יתרמו משהו לבעיית מחירי הדירות כי ייצרו אלטרנטיבה נחשקת ממזרח לאיילון.

שיעורי הריבית לא יישארו על אפס לנצח: טראמפ וביידן שינו את הפרדיגמה הכלכלית. הם הגדילו תקציבים מתוך מחשבה שגרעונות אינם ביג דיל (השקפה שהבלוג פה הטיף לה במשך שנים). בכך הם פתחו פתח לשובה של האינפלציה ולשובן של הריביות הגבוהות. בארה"ב ואז בכל העולם. ריביות גבוהות משמע משכנתאות נמוכות. דבר זה יפגע במחירי הדירות.

הסיטואציה הביטחונית עומדת לפני הדרדרות: בימים שבהם דירה בתל אביב עלתה 200 אלף דולר, המדינה הצטמררה מהניסויים האירניים בשיהאב 3. שיהאב 3 הוא עובדה קיימת כיום וגרוע ממנו, הצטרפו אליו טילים מדויקים של החיזבאללה שמכוונים מלבנון. ובכל אופן המחירים עלו מעל ומעבר. לכאורה תושבי תל אביב הם שוטים שחוגגים על לבו של הר געש שמאיים להתפרץ. מה עוד שמבצע שומר החומות המחיש שישראל אינה מסוגלת באמת להעניש את האויב בחומרה עצומה גם אם תל אביב מופגזת ברקטות כפי שלא הופגזה מעולם. המחיר בחיי האדם ששילמו בעזה בתגובה לא היה מזעזע במונחים של שווי חיי אדם בעזה.

נראה שהשינוי במצב הביטחוני צריך להיות באמת קטסטרופלי כדי שיתבטא במחירים. במקרה כזה ייתכן שנחזה בצלילה בשווי השקל שתהפוך כל מצרך שקלי כלשהו, לרבות דירה במרכז תל אביב, לפחות ערך. גם אם אני נעשיתי פסימי לגבי ביטחון ישראל בעקבות המבצע בעזה, וגם אם חולשת ממשל ביידן מול אירן אינה מבשרת טובות, השוק שומר על אופטימיות כתמיד, והוא חכם ממני בהרבה.

יכול להיות גם שדרוג צנוע בהיצע אם הממשלה תקח ברצינות רבה את הצורך בממ"דים ברחבי תל אביב, יותר משלקחה ברצינות את הצורך להתכונן לרעידת אדמה, שנראית נדירה בהרבה מרקטה.

בונים בעירוב שימושים: תל אביב היא חיה נדירה – יש בה אוכלוסיה ברמה סוציואקונומית גבוהה שחיה בדיור ציפוף תוך הסתמכות רבה על תחבורה ציבורית והליכה ברגל. ניגוד עצום מול השממה האורבנית שרואים במקומות כמו מודיעין, שהם ומערב ראשון לציון. הנדירות של תל אביב, והעובדה שצעירים רבים לא יכולים לסבול חיים במקום אחר, נוצרה בעקבות ההחלטה התכנונית ארוכת השנים לבנות עבור מכוניות ולא עבור הולכי רגל. ההחלטה הזו התהפכה בעשור האחרון. זאת גם בגלל המגמה העולמית וגם בגלל הצפיפות הישראלית. בניה למכוניות אינה בת קיימא עוד. מעתה והלאה נראה שכונות שבהן אפשר ללכת ברגל ולהסתמך על תחבורה ציבורית. הכי חשוב הוא פרויקט שדה דב, שיכלול בניה מהסוג הצפוף ומעורב השימושים (כלומר מגורים מעל חנויות) שמאפיין את מרכז תל אביב, אבל מצפון לירקון.

קישורים בין תל אביב לסביבתה: באזורים שקרובים למרכז העיר תל אביב אבל מופרדים ממנו המחירים נמוכים בהרבה. ככה זה בגבעתיים, ביד אליהו, בפלורנטין או ברמת גן. אבל יש בקנה פרויקטים שמוחקים את ההפרדה בין תל אביב לבין השכנים מנקודת המבט של הולך הרגל. גשר יהודית היה סנונית ראשונה. קירוי נתיבי איילון יכול להיות בעל השפעה דרמטית ולמתן את צמיחת המחירים במרכז תל אביב לעומת צמיחת המחירים באזורים שמעבר לאיילון.

הסעה המונית: פרויקטים של הסעה המונית, קווי הרכבת הקלה והמטרו, יהפכו את מרכז תל אביב לנגיש יותר מכל גוש דן. הדבר יוסיף מעט ערך למרכז תל אביב. אנשים לא חיים שם כדי להגיע לראשל"צ. אבל הוא יוסיף הרבה לערך של ראשל"צ, כי אנשים כן להוטים להגיע ממנה למרכז תל אביב. כך הערך הפיננסי הנדל"ני יתפזר באופן הגיוני יותר ברחבי גוש דן, דבר שיקטין אולי במשהו את הלהיטות של צעירים לגור עם שני שותפים בבניין רעוע ברחוב פינסקר או מודליאני.

רכב ללא נהג: לפני שנתיים או שלוש הייתי חש חופשי יותר להמר על השפעת הרכב ללא נהג על מחירי הנדל"ן אם ייכנס לשימוש נרחב. לכאורה הוא יכול להפחית את האטרקטיביות של מרכז העיר לעומת בית מרווח בפריפריה. זאת בשל היכולת להירדם בפתח ביתך ולהתעורר במרכז העיר. ובתסריטים עתידניים מאוד אפילו להיפטר מפקקים ומרמזורים (בין הסיבות לכך: רכב שמדבר עם כלי רכב אחרים לא צריך רמזורים, הוא יכול לקבל זכות דרך לשבריר דקה ואז לפנות את הדרך מיד; רכב שנועד להסיע אדם אחד יכול להיות מיניאטורי ולתפוס מעט מקום על הכביש). אבל נראה שמשהו תקוע אצל גוגל ואצל יתר החברות שמתעסקות בנושא, הן לא מצליחות להתגבר על כל המכשולים הטכניים הכרוכים בלגרום לכלי רכב להבין כביש.

37 תגובות על ״מרכז תל אביב ועתידו של טירוף מחירים״

  1. תמריץ,
    מה שקורה בתל אביב מאפיין כמעט כל מרכז אורבני, כולל במדינות בעלות דמוגרפיה הפוכה. דילגת על גורם נוסף וחדש לעליית המחירים – אייר בי אנד בי

    Liked by 1 person

  2. הפלא הוא שתל אביב השתוותה לניו יורק, סן פרנסיקו ולונדון. לפני 20-25 שנה היא הייתה רחוק מהן. נראה לי שדירה במיקום טוב במנהטן עלתה אז פי 3 מדירה דומה במרכז תל אביב.
    איר בי אן בי? אבל עכשיו אנחנו עוד בימי המגפה והמחירים רק עולים.

    אהבתי

  3. תמריץ לעניין ההייטק, לכל בר דעת ברור שאנחנו בעיצומה של בועה ענקית. אפשר לראות את זה במכפיל של שילר שמתקרב כבר לשיאים של שנות ה-2000 העליזות, אפשר לראות זאת בכל הנפקות הספאק למיניהן של חברות חסרות רווחים או בעלות רווחים זניחים במקרה הטוב. אפשר לראות זאת במספר חדי הקרן – זה פשוט לא סביר שיש כל כך הרבה חדי קרן, ולראיה יש כבר דוגמאות לקריסות כדוגמת החברה הישראלית לרמזורים חכמים. ואפשר לראות זאת גם במשכורות המטורפות של עובדי ההייטק.

    כאשר אנשים עושים קורסי הסבה להייטק ומקבלים עבודה בשכר גבוה, כאשר אנשים לוקחים הלוואות כדי להשקיע בבורסה – אלה כבר הסימנים האחרונים. קשה מאוד לדעת מתי הבועה תתפוצץ, כמובן. אולי מחר, אולי בעוד מספר שנים. זה בבירור יקרה ואם אחבוש לרגע את כובע השוטה אז לדעתי בעוד פחות מעשור, אולי אפילו ב-5 שנים הקרובות. בכל מקרה כמו כל פיצוץ של בועה הנזק יהיה זמני.

    דבר אחד שמענין לראות כאן, הוא שבשנת 2000 עובדים "פשוטים" שעשו אקזיט יכלו לרכוש דירה בתל אביב (אז במחיר של 200 אלף דולר). היום המצב דומה – יש לא מעט עובדים שיכולים לרכוש דירה אחרי האקזיט, פשוט היום דירה עולה פי 5 לפחות.

    אהבתי

  4. א-מחייה, אני פחות החלטי.. נדמה שחברות ההייטק הגדולות: אפל, אמזון, מיקרוסופט, פייסבוק, גוגל שואבות את כל הערך מכל תעשיה שהיא, וזה מצב בר קיימא. בשוק כזה כל מה שהן רוצות הוא לחסל תחרות באיבה על ידי קטיפת כל רעיון טוב, וכל מה שהמתחרות שלהן רוצות הוא למצוא איזה סדק במונופול שלהן. ואני לא בטוח בכלל שזה מצב חולף. וזה לא משנה שמאה סטרטאפים כושלים, אם האחד שיצליח ימכר בעשרה מיליארד דולר.

    אהבתי

  5. להבהיר, אני לא בטוח שזה מצב חולף ברמת נגזרת האפס. כלומר משכורת ההייטקטיסטים תישאר גבוהה מאוד. אני בטח לא טוען שהנגזרת היא בת קיימא – כלומר שנמשיך לראות עליות שכר כל כך משמעותיות בהייטק.

    אהבתי

  6. טוב תמריץ, תכל"ס עסקינן בקרקעות והתחלות בניה. לא משחררים קרקעות מהר פה. לא בונים בכמויות נדרשות. זוגות צעירים גם מתעקשים על קניה של בתים או דירות.

    זוהי הבעיה המרכזית פה. חסימה ביורוקרטית. לא מטפלים בזה.

    בארה"ב, יש הגורסים שתהא אינפלציה גבוהה. לא ממש בטוח בכך. אסור לשכוח את צד ההיצע והתחרות. זה מהווה ריסון חזק מאוד לאינפלציה בארה"ב.

    אפילו מצד הריביות, לא כל כך פשוט:

    ג'נט ילן, שיחררה הצהרה, ב- 2023, יתחילו עם ריבית ניצית יותר, או ירסנו הרחבות כמותיות. זה השפיע לטווח קצר, אבל היי:

    ה- אס אנד פי 500 שבר שוב שיאים לאחרונה. ממש בימים האחרונים, שיאים היסטוריים של כל הזמנים. כלומר, עדיין לא מצפים לאינפלציה בארה"ב, והעלאה של הריבית.

    נראה מה יהיה….

    להתראות

    נ.ב: אשאיר לינקים יותר מאוחר….

    אהבתי

  7. תמריץ,
    רוב הדירות במרכז תל אביב הן דירות מושכרות. גם כשאין תיירות האפשרות לתשואה נוספת בעתיד מעלה את ערך הדירות (כאמור, רובן הן בגדר נכס להשקעה)

    Liked by 1 person

  8. תמריץ,
    ניתן לומר שבהיי-טק ערך החברות הוא בועה אבל ההייטק הישראלי הוא כלכלה אמיתית עם מכירות שמהוות אחוז ניכר (בעתיד רוב) מהיצוא הישראלי.

    אהבתי

  9. רק יוער פה, לגבי העדות של ג'נט ילן בקונגרס, והנושא של אינפלציה (לינק לעי"ל של רוייטרס):

    אכן, היתה לאחרונה עליה באינפלציה השנתית בארה"ב ( לרמה של 5 אחוזים ) ג'נט ילן העידה, שלדעתה, נובע הדבר, מצווארי בקבוק בכלכלה או בהיצע למעשה, כתוצאה מן המלחמה בקורונה וכו… אבל, להערכתה, היעד של 2 אחוזים, עוד יישמר לעת הזו.

    להתראות

    אהבתי

  10. הערות

    א. " … לא תהיה בניה דרמטית חדשה במרכז תל אביב: אם לא תנחת פצצת אטום אירנית על העיר ויצטרכו לבנות הכול מחדש, אז לא צפוי היצע דרמטי חדש. בנייני שלוש קומות אולי יהפכו בפרויקטים של תמ"א ובקצב איטי להחריד לבנייני חמש קומות, אבל זה מעט עד גיחוך לעומת הצפת הביקושים. …"
    ————————-
    אפילו ימי שלטונו של רון חולדאי ומדיניות ההכבדה המקסימלית על יזמי בנייה, יסתיימו במועד עתידי כלשהו. אפילו הוא לא ניצחי. שלא לדבר על המדיניות שלו.

    האפנה כיום, בערים הסמוכות לתל אביב, אינה תמ'א אלא פינוי בינוי. ההרס המוחלט של הבניינים מאפשר הפיכת בנין ישן שכלל 6-10 דירות לבנין הרבה יותר גבוה יותר, עם חניות תת קרקעיות, המכיל לפחות 20-30 דירות.
    מכאן שהשינוי בהיצע הדירות כבר לא ישאר כה צנוע.

    ב. "… יכול להיות גם שדרוג צנוע בהיצע אם הממשלה תקח ברצינות רבה את הצורך בממ"דים ברחבי תל אביב, יותר משלקחה ברצינות את הצורך להתכונן לרעידת אדמה …"
    ———————
    מבצע שומרי החומות המחיש את חשיבות הממ'דים. בכל נקודה ונקודה בארץ. כולל בתל אביב ושכנותיה.
    מה שעתיד להערכתי להוביל להאטת קצב העלייה במחירי דירות בבניינים ישנים חסרי ממדים, ולהגדלת קצב העלייה בבניינים חדשים יותר הכוללים ממדים.
    חשוב מכך, גם להגברת הלחצים על עיריית תל אביב לאשר פרויקטים ענקים של פינוי בינוי. הן לחצים של התושבים והן לחצים ממשלתים.

    ג. " … קווי הרכבת הקלה והמטרו, יהפכו את מרכז תל אביב לנגיש יותר מכל גוש דן. הדבר יוסיף מעט ערך למרכז תל אביב. אנשים לא חיים שם כדי להגיע לראשל"צ. אבל הוא יוסיף הרבה לערך של ראשל"צ, כי אנשים כן להוטים להגיע ממנה למרכז תל אביב. כך הערך הפיננסי הנדל"ני יתפזר באופן הגיוני יותר ברחבי גוש דן, דבר שיקטין אולי במשהו את הלהיטות של צעירים לגור עם שני שותפים בבניין רעוע …"
    ——————
    אני מניחה שקווי המטרו – רכבת קלה יצרו שינוי דרמטי הרבה יותר: שינוי התפיסה לגבי הגבולות של "תל אביב".
    כך שגם רמת גן וגבעתיים, לכל הפחות, יתפסו כחלק מהשכונות של תל אביב. (ראשל'צ ופתח תקווה כנראה ימשיכו להיתפס גם בעתיד כערים נפרדות).

    ערים גדולות, שבהן רשת מפותחת של קווי רכבת תחתית, (כמו פריז ולונדון) "סיפחו" לתוכן הרבה עיירות וכפרים, שבעבר נתפסו כמרוחקים וכנידחים.

    כאשר אדם מחליט לרדת למטרו ומחכה להגעת הרכבת – הוא כבר הופך לדי אדיש לשאלה האם יסע בה 2-3 תחנות או 4-6 תחנות. מה שמאוד מקל על יציאה מגבולות "העיר ההיסטורית".
    מכאן שאני צופה עליית מחירים משמעותית בכל מקום הנמצא במרחק הליכה ברגל מאחת מהתחנות של המטרו.
    מה שיביא לצמצום פערי המחירים האדירים (שיהפכו מאוד בקרוב לחסרי הצדקה) בין השכונות שממערב לאיילון לשכונות שממזרחה.

    Liked by 2 אנשים

  11. קמיליה, בנייה של 20-30 קומות במרכז תל אביב כתחליף שיטתי לבניינים בני השלוש וארבע קומות אינה נראית דבר ריאלי.. וחבל שכך. אם יום אחד הנס הזה יקרה, זה יהיה מפתיע יותר מהשלום עם האמירויות או אפילו מביקור של המנהיג הרוחני של אירן בכנסת. מסכים לגבי יתר ההערות.

    אהבתי

  12. עדכון מחזית תמלוגי הגז:

    https://www.calcalist.co.il/local_news/article/Bk111yfST42u

    האוויר יוצא מבלון תמלוגי הגז: 45% פחות מהתחזית

    "בנק ישראל דיבר על 72 מיליארד דולר; תחזית רשות המסים מ־2020 כבר ירדה ל־59 מיליארד דולר"
    "מתחשיב שערך "כלכליסט" על סמך דו"חות עתודות שפרסמו לאחרונה שותפויות הגז, עולה כי תחזית אופטימית תעמוד על 48-45 מיליארד דולר הכנסות בלבד, במצטבר עד 2064. גם תחשיב זה מבוסס על הנחה אופטימית למדי של מחיר הנפט לתקופה, ולמעשה, לפי תחשיב שעשוי להיחשב יותר ריאלי, ההכנסות מההיטל ינועו סביב 40 מיליארד דולר בלבד"

    ז"א בערך 3 מליארד ש"ח בשנה – שזה פחות מאחוז אחד מסך כל המיסים שישראל גובה בשנה. כרגיל, אלה הכנסות, לא חישבנו הוצאות על בטחון המתקנים, רפואה עקב תחלואת יתר, נקיון של זיהומים למינהם וכו'.

    אהבתי

  13. amehaye,
    קודם התלוננתם שמחיר הגז גבוה מדי עכשיו אתם מתלוננים שהוא נמוך מדי. זה הכל ביבי אשם

    אהבתי

  14. קמילה, פרוייקטים של פינוי בינוי לא יוצאים לפועל. אולי בשנים האחרונות חלה קצת תנועה בעניין, אבל רובם במצב תקוע.
    יש פרוייקטי פינוי-בינוי בראשל"צ שזכו לטקסים וחצוצרות, ומהכל נותר שלט דהוי שכבר לא ניתן לקרוא מה הובטח עליו.
    בגבעת שמואל, למעלה מ-20 שניסו לקדם פינוי-בינוי בשכונת גיורא. רק בשנה שעברה האישור התקבל, אבל דבר לא זז בשטח.
    גם ביפו ד', בניינים שנמצאים על סף קריסה ממתינים כבר למעלה מעשור לקידום העניינים.
    אי אפשר לבנות על פינוי בינוי, ובגלל זה הומצאה התועבה שנקראת תמ"א 38.
    עד שלא יורידו את הבירוקרטיה ויעיפו את כל המושחתים מאגפי הבינוי בכל העיריות בישראל – לא יהיה שינוי.
    המחירים ימשיכו לעלות. ערכה של דירה באשקלון עם 4 כיווני טילים, כמו גם ערכה של דירה בב"ש עם עבריינים בדואים כשכנים – ימשיך לעלות עוד ועוד.

    אהבתי

  15. חייל ישראל הייתה אמורה למכור גז גם לכל מיני שכנים, לא רק לקהל השבוי בישראל. בינתיים זה לא מסתייע, גם כי לשכנים יש מאגרי גז משלהם וגם כי הם לא מוכנים לשלם את המחיר המופקע.

    אהבתי

  16. amehaye,
    הרל"ב תפס אותך חזק. ירדן ומצריים לא מכירות את הנתונים שלכם ומשלמות כסף טוב

    אהבתי

  17. אמחייה, הכתבה על תמלוגי הגז היא כרגיל דוגמה לעיתונאות גרועה. יצא לי להיות מעורב בצורה עקיפה בנושע מתווה הגז והיטל ששינסקי ואני יכול לאמר שהמתווה הוא בהחלט סביר בהתחשב בנסיבות שנוצרו והיטל ששינסקי הוא הישג עצום של הרגולטור הישראלי.
    בהיטל נקבע מנגנון לפיו תשלומי התמלוגים עולים בהדרגתיות לפי מקדם שמחושב על ידי חלוקת הרווח מהגז בסכום ההשקעה שנדרש בהפקתו. כלומר, היות וההשקעות הראשוניות הן עצומות, רק לאחר מספר שנים הרווח המצטבר נהיה גבוה דיו כדי להתחיל בתשלום התמלוגים. זה מנגנון חכם שגם נהוג בעולם, ומטרתו לאפשר גיוס הון עבור ההשקעות בתחום חיפושי הנפט והגז. ומה יש לכלכליסט לכתוב על כך? ״תשלום התמלוגים יחל רק שנים אחרי שרווחי העתק יזרמו לכיסי היזמים״.
    מעבר לכך תחזית התמלוגים התבססה על הנחות כלשהן לגבי מחירו של הגז הטבעי והנפט בעולם. מי יכול באמת ובתמים לתת תחזית מדויקת 30 שנה קדימה? זה ברור שיכול להיות טוב יותר וטוב פחות. צריך גם לזכור שאם התמלוגים גבוהים זה אומר שמחיר הגז גבוה ואז גם מחיר החשמל שלנו בארץ עולה…
    ולגבי מצרים וירדן צודק החייל, הן אכן קונות ומשלמות. אם זה היה תלוי בכל מיני סוציאליסטים כמו יחימוביץ׳ גם זה לא היה קורה, ואז גם היא היתה מתלוננת שאין תמלוגים.

    Liked by 2 אנשים

  18. לקרולין גרינברג,

    א. כללית, את צודקת לגבי החסמים שמציבות עיריות ורשויות מקומיות לפני המעוניינים לקדם פרויקטים של פינוי דיור ו/או תמ'א.
    למרות שבנושא זה איני תופסת אותן כמושחתות. הן פועלות משיקולים רציונליים, שישתנו רק אם תשתנה המדיניות הממשלתית /מפת התמריצים שלהן.

    מצ'ב שני קטעים מכתבה טרייה בנושא מחירי הנדל'ן מכלכליסט
    5 דרכים לצינון שוק הדיור הרותח:

    https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/BydImMIhd

    ————————————————–
    ##########################
    " .. הבעיה: כל דירה מוסיפה משקולת על כתפי העיריות
    הפתרון: שינוי שיטת הארנונה
    האחראי: משרד הפנים
    "עיריות מפסידות כסף על כל דירת מגורים", הסבירה שרת הפנים איילת שקד בסרטון שהוציאה ערב הבחירות האחרונות, אבל לא העזה ללכת צעד אחד נוסף ולהגיד במפורש מה נדרש לעשות כדי לצאת מאותו מלכוד. באופן דומה למדי, גם בנק ישראל התפתל בשבוע שעבר כשהציג לממשלה החדשה את הצעדים לצמיחת המשק והפנה את החיצים לאנומליה הפיננסית בשלטון המקומי.
    ההמלצה הראשונה של הבנק המרכזי לשוק הדיור נפתחה בהצעה "לשנות את מבנה שיעורי הארנונה והתקציבים הממשלתיים המועברים לרשויות המקומיות, כך שיגדילו את ההכנסות לרשות מכל תושב". איך עושים זאת? נדמה שכולם פוסעים בחשש סביב אותה בעיה, אך פוחדים להגיד במפורש שהם ממליצים להעלות את מסי הארנונה. גם כשמדובר במס הכי הגיוני שיש — זה שמממן את הגינה מול הבית, את גני הילדים ואת פינוי האשפה שלנו. וכשמי שגובה את אותו מס עירוני עומד לבחירה ישירה מדי חמש שנים ודי בקלות ניתן להחליף אותו בבא אחריו.
    אלא שלפחות כרגע, הארנונה שאנחנו משלמים, מעט יותר מאלף שקל בממוצע לנפש, בקושי מכסה שליש מהסכום שהעירייה מוציאה עלינו בחזרה. לכן, כל משפחה חדשה שמגיעה לעיר בהכרח פוגעת בסל השירותים שיקבלו כל התושבים הקיימים. בעקבות זאת, כל מי שחולם על הגדלת ההיצע והורדת מחירים מוכרח להפנים שהעיריות, ודאי החזקות שבהן, יעשו כמעט הכל כדי שלא יבנו אצלן דירות מגורים. ומנגד, הן יתעקשו על תכנון ובנייה של עוד ועוד מגדלי תעסוקה מיותרים — שמשלמים היום ארנונה גבוהה פי חמישה ממטר של מגורים ושכמעט לא צורכים שירותים עירוניים.
    בינתיים, אנחנו עובדים רק על עצמנו. בגלל הגירעון המובנה הזה, הממשלה מעבירה כל שנה עשרות מיליארדי שקלים (מכספי משלמי המסים, כמובן) לאיזון התקציבי של הרשויות המקומיות. בשנת 2019 היה מדובר על 30 מיליארד שקל. ובגלל הגירעון המובנה הזה, הרשויות המקומיות נמצאות במלחמה מתמדת מול השלטון המרכזי ושיווקי הקרקעות כל כך נמוכים. מה שחסכנו בארנונה, שילמנו כפל כפליים במחירי הדירות הגבוהים שסובלים ממחסור של היצע. העלאת המס העירוני לא תהיה פופולרית (אם כי ניתן להפחית מס במקומות אחרים), אבל היא קריטית לשחרור הפלונטר הכי מרכזי שתוקע את היצע המגורים במדינה כולה.
    במקביל, שרת הפנים מוכרחה להבין את הכוח של התכנון שבידיה. ובעיקר את הנזק האדיר שיצרו רשויות התכנון במשך עשרות שנים — שבהן פיזרו פה שכונות שינה, הרחיקו מגורים ממקומות תעסוקה, מבלי לחשוב על התכנון ועל ההשפעה האזורית, והגדילו את התלות של הישראלים ברכב הפרטי.
    הבעיה המרכזית ברפורמות הללו המסורות לידיה של שקד — בארנונה, בתכנון העירוני ובכלל במתח מול השלטון המקומי — היא הצורך להתאזר בסבלנות …."
    ###########################

    " … הבעיה:חסמים בדרך לדירות

    הפתרון:מימון משמעותי של תשתיות

    האחראי:משרד האוצר

    רשויות התכנון מנופפות כביכול באישור תוכניות לחצי מיליון דירות בחמש השנים האחרונות, אבל מדובר בעיקר בחלומות באספמיה. רק לאחרונה חשף "כלכליסט" שרשויות התכנון מפגרות בכל היעדים הממשיים. כמות הדירות החדשות על קרקעות מדינה שנקלטו במערכת מתחילת השנה נמצאת בשפל חסר תקדים, ועומדת על 15% בלבד מהיעד השנתי – 11,378 יחידות דיור לעומת יעד של 75 אלף יח"ד.

    ברור היום לכל מי שנמצא במערכת שללא מימון מסיבי של תשתיות ביוב או תחבורה, שללא המיליארדים שנדרשים להקמת עשרות אלפי כיתות או גנים, ראשי הערים יילחמו בכל כוחם בכל מכרז לבנייה ולא ינפיקו מאוחר יותר טופסי אכלוס לרוכשים המיואשים. כדי לממש למשל את התוכניות לשכונה הגדולה בדרום אור עקיבא (אור־ים), מוכרחים כבר היום להרחיב את המתקן לטיהור שפכים בחדרה בעשרות מיליוני שקלים, אבל התקציב עוד לא נמצא. כנ"ל בנוגע להרחבת הרצליה, שם ראש העיר כבר יצא למלחמה בממשלה והזהיר קבלנים שלא לגשת למכרזי הקרקע האחרונים. גם השיווק בקריית גת מחכה למחלף חדש. וזו רק רשימה קצרה וחלקית. משרד האוצר מוכרח לפתוח את הכיס, למרות הבור בקופה הציבורית. גם כי לכולם ברור שהגדלת ההיצע היא הפתרון האמיתי למשבר הדיור, וגם כי בנייה של עשרות אלפי דירות תפרנס מאות אלפי אנשים ותגלגל את הכלכלה האמיתית שיש לנו כאן, שאינה מבוססת רק על מאושרי ההייטק.

    וחשוב ששר האוצר אביגדור ליברמן יפנים שלחנוק ולהוריד ביקושים זה קל, אבל העשור האחרון כבר הוכיח שמדובר לכל היותר במתיחה של קפיץ מסוכן. כך היה אחרי ההבטחות בעקבות המחאה החברתית לפני עשור, כך היה בימי תוכנית מע"מ אפס של יאיר לפיד, כך היה בשנות מחיר למשתכן של שר האוצר לשעבר משה כחלון. עשרות אלפי מחוסרי דירה טיפסו על הגדר, וירדו ממנה מאוחר יותר מורעבים עוד יותר.

    הדרך לשנות את המשוואה עוברת בהגדלת ההיצע. זה מסובך וארוך טווח יותר ממשחק זמני בביקושים, אבל זה אפשרי. …"

    (המשך יבוא)

    אהבתי

  19. (המשך)

    ב. למרות כל המכשולים – מצב פרויקטים של פינוי בינוי (ותמא) פחות שחור מכפי שאת מציירת אותו.
    חשוב מכך, לאחר שנים ארוכות של עיכובים ודחיפת מקלות בגלגלים – צפויה להערכתי עלייה משמעותית בכמות הפרויקטים שבנייתם תחל (סוף סוף) בשנה – שנתיים הקרובות.

    מצ'ב קטע שהעתקתי מהויקיפדיה:
    —————————————————
    החל מהעשור השני של המאה ה-21, כ-5% מתוך סך התחלות הבנייה בישראל בשנה הם בפרויקטים של פינוי-בינוי וכ-9% נוספים בפרויקטי תמ"א 38 (תיקון מס' 2) במסלול הריסה ובנייה מחדש, רובם המוחלט באזור המרכז.[8]

    שנה סך התחלות הבנייה פינוי־בינוי % מתוך סך
    התחלות הבנייה תמ"א 2–38 הריסה
    ובנייה מחדש % מתוך סך
    התחלות הבנייה
    2014 46,975 2,892 6% 4,034 8.5%
    2015 53,449 2,159 4% 4,867 9%
    2016 53,239 2,263 4% 5,392 10%

    מיזמים שיצאו לדרך
    קריית אונו
    בשנת 2014, הושלם מיזם פינוי בינוי הראשון שיצא לדרך בישראל בקריית אונו בשנת 2001, שם נהרסו מספר מבנים נמוכים במתחם המשתרע על פני כ-26 דונם ובנה תחתם 11 בנייני מגורים חדשים הכוללים 513 יחידות דיור, 270 מתוכן נמסרו לדיירים הוותיקים.[9]

    בשנת 2017, הושלם מיזם פינוי בינוי נוסף בין הרחובות הרוגי מלכות בבל, לוי אשכול ורחוב הכלנית. במסגרת הפרויקט פונו 92 דיירים מ-5 בניינים ישנים שניבנו בשנות ה-60, במקומם נבנו 5 מגדלים בני 13–16 קומות, וסך הכול 366 יחידות דיור חדשות.

    תל אביב
    בפברואר 2011 החלו עבודות ההריסה במתחם רחוב בית אל בנווה שרת שבתל אביב, שהוא פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בעיר."פרויקט ME" בפרויקט נבנו 270 יחידות דיור במקום 96 יחידות שנהרסו.

    בשנת 2014, החלו בסמוך עבודות על פרויקט "גרין פארק", בו נהרסו 154 דירות ישנות ברחוב רמה בשכונת נווה שרת והקמו שישה בניינים בני 10–27 קומות ו-447 דירות חדשות עם 680 חניות תת-קרקעיות.[10]

    פרויקט נוסף יצא לדרך בתחילת 2017, ברחוב אח"י דקר בשכונה, פרויקט שבו יפונו 450 דירות וייבנו 1,159 דירות חדשות ב-7 מגדלים בני 26 קומות ו-6 בניינים בני 10 קומות.[11]

    גבעתיים
    בשנת 2009 יצא לפועל פרויקט פינוי בינוי ברחוב ערבי נחל בגבעתיים. הפרויקט כולל פינוי והריסה של בניינים לצורך הקמת 4 בניינים חדשים תחתם. שני הבניינים הראשונים בפרויקט, הכוללים כ-240 דירות, נבנו ואוכלסו במסגרת פרויקט "סנטרל הייטס בגבעתיים" של היזמיות קבוצת מבני אופיר בע"מ ומשהב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ. הבניין השלישי נמצא כעת בשלבי הקמה, והוא יחד עם הבניין הרביעי, אשר עתידים לכלול כ-280 דירות נוספות, יהוו את פרויקט I.M Givatayim של היזמיות הנ"ל יחד עם י.ח. דמרי בניה ופתוח בע"מ.

    יהוד – מונוסון
    בשנת 2012 יצא לפועל פרויקט הפינוי בינוי בנווה מונוסון. במסגרת הפרויקט פונו 200 משפחות מבתיהם הישנים ובמקומן החלו להיבנות כ-620 יחידות דיור ב-10 מגדלים חדשים בני 16 קומות כל אחד בשטח כולל של כמעט 70 דונמים. פרויקט נווה מונוסון הוא פרויקט הפינוי בינוי הגדול ביותר בישראל נכון לשנת 2013 (בשלבי ביצוע).

    בשנת 2013 יצא לפועל פרויקט "שוק אשכנזי" בין הרחובות ויצמן ואשכנזי, על חורבותיו של שוק אשכנזי הישן. הפרויקט כולל ארבעה בניינים בני 168 יחידות דיור ומועדון דיירים בכל אחד, מפלס מסחרי ובו 45 חנויות, ורחבה מגוננת במרכזו.

    רמת השרון
    בשנת 2017, אכלוס פרויקט פינוי־בינוי בשכונת מורשה, שכולל שני מגדלי מגורים בני 19 קומות ובהם כ־192 דירות. הפרויקט נבנה במקומם של שלושה בניינים ישנים בני 49 דירות שנהרסו.

    ראשון לציון
    בשנת 2012, אכלוס הבניין הראשון בפרויקט קריית האמנים בראשון לציון שנבנה בפורמט של בינוי־פינוי־בינוי — כלומר, הבניין הראשון נבנה לפני שנהרסים בניינים קיימים, ורק לאחר שהוא מאוכלס בדיירי הפרויקט, נהרס הבניין הראשון מבין הישנים. כך, הדיירים לא צריכים לעבור לדיור זמני בעת הריסת ובניית הבתים. נבנו 1,384 דירות ב-14 בניינים בני 19–31 קומות. יחס הפינוי-בינוי בפרויקט הוא לפי מפתח של 1:5. 1,384 דירות חדשות במקום 276 דירות שיכון.[12]

    רעננה
    בשנת 2017 החל פרויקט פינוי בינוי ראשון בעיר, ברחוב ויצמן 127–133. הפרויקט כולל הריסת 48 דירות ישנות ב-4 בניינים ישנים והקמת 154 דירות חדשות במקומן ב-4 בניינים חדשים בני 10 קומות. מדובר במקדם של 3.2 דירות חדשות במקום כל דירה ישנה.[13] באותה שנה אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברעננה עוד שלושה פרויקטים של פינוי בינוי.[14]

    ביוני 2019 החל פרויקט ה"פינוי- בינוי- פינוי" הראשון בארץ, ברחוב בורכוב ברעננה. פרויקט זה מחולק למספר שלבים, בשלב הראשון, פונו חלק מהדיירים לשכירות, בחלקה שפונתה יהרס המבנה הקיים ויבנו 2 בניינים חדשים אשר יאכלסו את הדיירים שפונו מהחלקה ויאוכלסו גם דיירים מהמבנים הסמוכים. בשלב השני, לאחר שבעלי הקרקע מהבניינים הסמוכים אוכלסו בדירתם החדשה שבשלב א' יהרסו הבניינים מהחלקות הסמוכות ויבנו 3 מבנים חדשים.

    באר שבע
    בשנת 2014 יצא לפועל פרויקט פינוי בינוי ראשון בעיר, ברחובות וינגייט וגוש עציון בשכונה ג', צמוד למבואה הדרומית של המרכז הרפואי "סורוקה" וסמוך לאוניברסיטת בן-גוריון. הפרויקט כולל 370 דירות, במקום 15 דירות בשני מבני שיכון רכבת משנות החמישים, ובמבנה ישן נוסף שממוקמים על מגרש גדול בשטח של 15 דונם. השטח הגדול איפשר לתכנן את התוכנית שמקיימת יחס חריג של כמעט 25 דירות חדשות על כל דירה ישנה מפונה.[5]

    ירושלים
    מספר פרויקטים נמצאים בתכנון במסלול רשויות מקומיות, ביוזמת עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים בדרך חברון, שיכון המקשר, מרכז מסחרי נווה יעקב, רחוב הארזים בבית הכרם, בקרית יובל ובקטמונים.[15]

    ביוני 2018, החל פרויקט פינוי בינוי ראשון בעיר בשיכון המקשר, הכולל 6 בתי רכבת בהם כ-70 דירות ישנות, שנהרסו לטובת בנייה של 2 מגדלים בני 25 קומות עם 260 דירות חדשות.[16]

    הרצליה
    בנובמבר 2019, החל פרויקט פינוי בינוי ראשון בהרצליה ברחובות מנדלבלט ואבן עזרא. את הפרויקט מובילה חברת מטרופוליס, שבמסגרתו היא הרסה כ-84 דירות ובונה במקומן כ-278 דירות חדשות.

    אהבתי

  20. לתמריץ,
    כתבת:
    " … בנייה של 20-30 קומות במרכז תל אביב כתחליף שיטתי לבניינים בני השלוש וארבע קומות אינה נראית דבר ריאלי.. וחבל שכך. אם יום אחד הנס הזה יקרה, זה יהיה מפתיע יותר מהשלום עם האמירויות או אפילו מביקור של המנהיג הרוחני של אירן בכנסת. …"
    ———-
    מסכימה.
    בניינים של 20-30 קומות יכולים להיבנות במרכזי ערים אם, ורק אם, מפנים והורסים מספר בנייני רכבת סמוכים זה לזה / שכונה שלמה.
    כלומר רק במסגרת פרויקט גדול של "התחדשות עירונית".
    העיכובים בפרויקט מרובה מעורבים ואינטרסנטים שכזה, במרכז עיר בנויה, לא ימשכו פחות מהעיכובים במתחם הגדול מצפון לתוכנית ל' / שדה דב ז'ל. כלומר רק הרבה אחרי עליית משטר לא תיאוקרטי באירן.

    רוב הבניינים שנבנו לאחר הריסת בניין ישן *אחד*, של 3-4 קומות, מגיעים לגובה של כ 8 קומות. (פלוס מינוס 2).
    ראה את הבנייה המסיבית ברמת גן ובגבעתיים של פרויקטי תמא 38 ב'.
    אך הבנינים החדשים הללו מכילים הרבה יותר יחידות דיור מכפי שנדמה.

    לדוגמא (על חורבות בניין ישן שכלל 6 או 8 יחידות דיור):
    2 קומות שכוללות 4 דירות קטנטנות בכל קומה +
    2 קומות שכוללות 3 דירות קטנות בכל קומה +
    3 קומות שכוללות 2 דירות בינוניות בכל קומה +
    1 קומה שכוללת דירת פנטהאוז ענקית אחת
    סה'כ מספר יחידות דיור בבנין 8 קומות זה : 21 יחידות דיור.

    Liked by 1 person

  21. לכל המתעניינים בפסילת ראיות ( העץ המורעל וכדומה ) גדעון סער, דוחף הצעת חוק לענין.

    אפשר להגיע כאן רצ"ב לתזכיר הצעת החוק, וגם לשלוח תגובה וכדומה להגיב ( הם מקבלים הערות מן הציבור הרחב גם, ולוקחים הערות ברצינות אגב).

    תחת הכותר:

    "תזכיר חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' …) (פסילת ראיה), התשפ"א – 2021 "

    בכתובת כאן:

    https://www.tazkirim.gov.il/s/law-item/a093Y00001XLHWYQA5/תזכיר-חוק-לתיקון-פקודת-הראיות-מס-פסילת-ראיה-התשפא-2021?language=iw

    מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן…..

    אהבתי

  22. יאיר,
    יש פעמים שאני דופק את הראש בקיר מתוך תסכול על שהצבעתי בעבר יחד עם האנשים האלה:

    Liked by 1 person

  23. קמיליה הבעיה עם ארנונה היא שחרדים בגדול לא משלמים אותה. לחרדים יש הרבה סיבסודים, ואחד מהם הוא הנחה בארנונה, נדמה לי שתחת סעיף הכנסה נמוכה וריבוי ילדים. כמובן לא כל החרדים, אבל יש סיבה שבני ברק ושאר הערים החרדיות תמיד פושטות רגל. לגבי בדואים הם גם ככה לא כל כך חיים בערים, אבל גם אם הם היו אני מניח שהם היו מתנהלים בדומה לערבים הישראלים – שזה אומר בגדול לא לשלם ארנונה. כידוע גם הרשויות הערביות פושטות רגל.

    אהבתי

  24. רינגו נניח ואתה צודק ואכן אנחנו אמורים להתחיל לגבות תמלוגים מהכסף שמצריים וירדן משלמות רק *מתישהו*, זה לא משנה את העובדה שתחזית התגמולים נמוכה משמעותית מהתחזית המקורית, וקרובה יותר להערכות של הדיוט כמוני. בכל מקרה מדובר בסכום זניח יחסית שלא ברור בכלל אם מכסה את העלויות הנגזרות מאבטחה, נקיון של זיהומים, עלויות יתר ברפואה וכיו"ב.

    אני לחלוטין לא משוכנע שבסיכומו של דבר אזרחי ישראל הרוויחו מכל הנושא של הגז, ולמעשה לא אופתע אם יסתבר בסופו של דבר שהפסדנו יותר מאשר הרווחנו.

    אהבתי

  25. תמריץ,
    בעקבות משבר הסאב פריים היו הרחבות כמותיות ששפכו מיליארדי מיליארדים לשוק וזה לא גרם לאינפלציה,
    למה שהפעם תיגרם אינפלציה מצעדי טראמפ ביידן? מה שונה?

    אהבתי

  26. שתי כתבות מכלכליסט שמאוד רלוונטיות לנושא פוסט זה:

    א. הממשלה בוחנת: הארכת תמא 38 תמורת תמריצים לפינוי בינוי

    https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/HyA1xJ8nd

    קטע מהכתבה:
    " …. עד עתה זילבר עוד לא ישבה עם שקד או עם הצמרת החדשה של משרד האוצר, כך שהצהרות הפוליטיקאים עדיין לא מגובות בפקידות הבכירה. זילבר מתנגדת לתמ"א 38 משום שהתוכנית מאפשרת להוסיף עשרות דירות לבניין בודד בלי להתחשב בצורכי התשתית והתקציב של העיר. בנוסף, על פי עמדתה, אישורה של תוספת דירות בבניין אחד בלי להתחשב בצורכי ציבור ותשתית שברחוב ובשכונה יבוא על חשבון בניינים אחרים שבהם לא תאושר תוספת דירות.

    כתחליף לתמ"א 38 מבקשים במינהל התכנון לעודד ערים לקדם באופן עצמאי תוכניות התחדשות עירונית שבהן הן יגדירו איפה אפשר להוסיף דירות, כמה ובאיזו מתכונת. בנוסף, במינהל התכנון שוקדים בימים אלה על תמ"א 70 שנועדה לאפשר ציפוף ותוספת זכויות בנייה לאורך צירי הסעת המונים בערים במרכז הארץ.

    בתוכנית הזו גלום פוטנציאל להוספת מאות אלפי דירות, והיא נחוצה במיוחד משום שייקבעו במסגרתה מנגנונים שיאפשרו גביית מסים עבור תוספת זכויות הבנייה. המיסוי אמור לשמש למימון פרויקט המטרו, שנאמד ב-150 מיליארד שקל לפחות."

    ##################

    ב. ביהמ'ש העליון קבע: עיריית ר'ג תחויב לאשר פרויקטים של תמא 38

    https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=39117460

    קטע מהכתבה:
    " … נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אמר כי "בית המשפט העליון קבע היום שראש רשות מקומית אינו יכול לקבוע מדיניות תכנונית מכוח תמ״א 38 אשר סותרת ומונעת הקמת פרויקטים על פיה. תמ״א 38 היא בראש וראשונה תוכנית מצילת חיים וככזו יש לאשר ביצוע פרויקטים על פיה גם אם אינם בדיוק אידאלים בהיבט התכנוני. תמ״א 38 היא התוכנית היחידה כיום, על יתרונותיה וחסרונותיה, שממגנת בתים בישראל נגד רעידות אדמה והתקפות טילים והוסיפה אלפי יחידות דיור למשק בכל שנה. כל עוד אין חלופה טובה ממנה, יש לפעול על פיה ולהאריכה בשנתיים לפחות על מנת לייצר ודאות בענף. אנו מבקשים להבהיר שאנחנו בעד חלופה תכנונית טובה יותר ונתמוך בה בעתיד".

    "ארגון הקבלנים ניצח טכנית אבל הפסיד"

    פסק הדין התקבל בתקופה סוערת בענף משום ששרת הפנים איילת שקד שוקלת להאריך את תוקף התוכנית, בניגוד להחלטה של דלית זילבר מנכ"לית מינהל התכנון כי תמ"א 38 תבוטל בשנה הבאה.

    רמת גן אמנם הפסידה בבית המשפט, אבל המאבק המשפטי וגרירת רגליים היו לטענת שאמה הכהן אסטרטגייה מכוונת למשיכת זמן עד שתמ"א 38 תפקע. …."

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s