קצין המודיעין לא חוסל

המדינה סוערת בגלל הסיפור המוזר על קצין המודיעין שמת בתאו אחרי שנכלא בשל אישומים ביטחוניים לא ידועים. אחת הספקולציות הרווחות היא שלא מדובר בהתאבדות, אלא בחיסול. מדוע חיסול? "הוא ידע יותר מדי", לכן למדינה היה אינטרס להביא למותו. זו טענה מאוד לא סבירה. היא לא סבירה בגלל שהיא אינה הולמת את האופן שבו עובדים תמריצים.

נניח שאיש צבא מסוים מתגלה כחסר אחריות, הוא יודע יותר מדי. לא ניתן להסתפק בעונש מאסר, כי עדיין יש חשש שייצאו ממנו סודות מדינה.  בדרגים הגבוהים מתגבשת הדעה שטובת המדינה דורשת שיחוסל. נניח שהדרגים הגבוהים יודעים מה הם מדברים. עדיין אין כמעט סיכוי שהאדם הזה אכן ימצא את מותו, משום שאולי למדינה יש תמריץ במותו. אבל מדינה היא יציר של הדמיון. רק בני אדם קיימים באמת. לא צריך מדינה שיהיה לה תמריץ לחסל. צריך בן אדם שיהיה לו תמריץ לבצע את פעולת החיסול, אך בן אדם כזה אינו בנמצא. למי יש אינטרס לבצע פעולה לטובת המדינה שאם תיחשף, המדינה לא תכיר לו טובה עליה, אלא להיפך תענישו בחומרה? אכן יש אנשים שמסוגלים לבצע פעולות לטובת העם כפי שהם מבינים אותה, אפילו שהעם יענישם עליהן בחומרה. יגאל עמיר היה כזה. במוחו המעוות הוא משוכנע עד היום שהציל את עם ישראל, אף שעם ישראל עצמו גמל לו במאסר עולם ללא אפשרות לחנינה. אבל יגאל עמיר הוא בריה נדירה, הפציע מתוך אלפים רבים של אנשי ימין שהיו יכולים להיות מתנקשים פוטנציאליים. בחוג הזעיר שהיה מודע למעשי קצין המודיעין ובעל יכולת להביא למותו, הסיכוי שיימצא יגאל עמיר הוא אפס.

אם קצין המודיעין לא סיכן את המדינה בכללותה, אלא גורמי כוח ספציפיים, האפשרות שיחוסל נעשית כמובן סבירה יותר, כפי שחוסל האסיר יוני אלזם שאיים על גורם פשע כזה או אחר. אם זו האמת, נמחק הפער בין העובדה שהתמריץ קיים עבור גוף דמיוני לבין כך שהפעולה צריכה להתבצע בידי אדם ממשי. עם זאת, השערה כזו דורשת שנאמין בהתרחשויות אפלות אי שם במסדרונות שירותי המודיעין, שאי אלו גורמים נסתרים נחושים להסתיר אותן פן ישלמו עליהן את המחיר. אני סבור שמאז עסק הביש בשנות החמישים פסו הקונספירציות משירותי המודיעין שלנו.

23 תגובות על ״קצין המודיעין לא חוסל״

  1. תשמע תמריץ, זה באמת חסר שחר כל זה עם כל הכבוד :

    נכון שמאחורי כל פעולה של המדינה, יש בעל תפקיד ( אורגן, כפי העגה המשפטית). יש אדם, בשר ודם. אבל, זה לא עושה את המדינה, יציר הדמיון.

    המדינה, הינה גוף ממשי. עם רצונות, מחשבות, ארגון, תודעה, ואפילו תת מודע. זה שהמדינה אינה גוף טבעי או ישות טבעית, לא מפחיתה כהוא זה מן התקפות שלה.

    נמחיש את זה בצורה מאוד פשוטה :

    וזה שאנשים מזדהים באופן כללי, עם הארגון עליו הם נמנים. נניח, בנקאים, יטענו שבנקים הם טובים לכלכלה. מועילים לכלכלה. חשיבה בנקאית היא חיובית. שהרי, יש חשיבה בנקאית. מהי ? שאדם רוצה לפתח העסק למשל, והבנק נותן לו הלוואה, מקור פיננסי, בשביל לגדול ולצמוח, והבנק מלווה אותו בצמיחה. הבנק מרוויח, האדם מרוויח, המדינה מרוויחה וכדומה.

    אז יש חשיבה בנקאית. ויש בנקאים, שבגלל שהם בנקאים, ונאמנים לארגון או שורדים בזכותו ונהנים ממנו, אז הם פשוט בעלי חשיבה והזדהות בנקאית.

    כך בכל תחום וענין כמעט, וכך גם עובדי מדינה והמדינה עצמה. זה מוטמע, ותקצר כאן היריעה.

    לגבי הקצין מודיעין, קשה להבין מה קרה פה עדיין. רק צריך להבין, שהעולם הזה של מודיעין, הוא מאוד מוזר, מאוד מורכב לפעמים. תחומים מטשטשים. לפעמים נניח, צריך קצין מודיעין, למחול על עבירה, להעלים עין ממנה, על מנת, שעבריין ישתף פעולה, ויסגיר בעתיד, דגים שמנים יותר, או, יעזור לו להוריד ראש הנחש. אז מה זה מייצר :

    מייצר למעשה, עירוב תחומים, בין עבריינים, מרגלים, וכדומה, לבין אנשי חוק. והרבה, מתבלבלים ולא מפרידים או יוצרים גבולות מתאימים.

    המחשה טובה, אחת מני רבים שהזכרתי אגב ( כמו נפסו למשל) הינה יהודה גיל שכתבתי עליו בזמנו :

    הוא הורשע בריגול. למה ? הוא העביר ידיעות, לממונים עליו, אבל, הידיעות שלו, כביכול באו מסוכן סורי, אבל, היו פרי דמיונו לגמרי. משהו מטורף לגמרי.

    אז, הוא לא העביר ידיעות לאוייב. וגם לא העביר ידיעות מן האוייב לממונים עליו. אלא, המציא ידיעות. למה זה ? זה עסק מטורף. גבולות מטשטשים. כל הזמן אתה עוגן, על תסריטים של קריאות הצעדים של היריב, בהפוך על הפוך. והכל למעשה, בנוי על השערות ותרחישים עתידיים בעייתיים. מעין משחק בהסתברויות של תורת משחקים, כאשר, אתה צריך להתיידד לא פעם, עם האוייב, עם עבריינים, ולייצר מעין קשר אינטימי. אז גבולות מטשטשים.

    סביר להניח, שאולי אותו קצין, חצה גבולות, איבד אולי את האבחנה בין ידיד או עמית, לבין אוייב, וכך דברים מסתבכים מאוד.

    להתראות

    Liked by 1 person

  2. הנה כאן, לקייס של נאפסו שכתבתי עליו בזמנו ( רצב לינק, לערעור בעליון). מצטט למשל :

    " במקרה דנן, חטא המערער פעמיים באי דיווח , והמקרה השני היה אף חמור בהרבה מן הראשון , שהרי התברר לו ,בשלב האמור, כי המדובר אינו במי שרוצה , כביכול , לשמש כמודיע של צה"ל , אלא בנושא תפקיד בכיר בפת"ח , הפועל למען ארגונו. לדברי הנ"ל, צילם את הפגישה הראשונה וביקש לנצל זאת לשם סחיטה. "

    עד כאן הציטוט:

    לשים לב, הוא נפגש עם שטינקר נניח, בשביל שימסור לו ידיעות. אלא מאי, השטינקר מסתבר היה בתפקיד כפול, ורצה לסחוט את נאפסו עצמו. ואז, נאפסו לא דיווח על כך, והענין הסתבך מאוד.

    כאן לערעור בעליון :

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 115021.pdf

    אהבתי

  3. תמריץ,
    למדינה יש כח להעלים בן אדם. זה כמעט כמו חיסול. זה כח שאסור שיהיה בידה גם אם מדובר בעבירה שקשורה בביטחון המדינה

    Liked by 1 person

  4. משבר הסאבפריים וכן הסיפור שהיה בוולס פארגו שבו ארגנו פתיחה של חשבונות בנק פיקטיביים – אלו דברים שצמחו מתוך הפער בין טובת הבנק לבין טובת הבנקאים.

    אהבתי

  5. מה זה קשור לסאבפריים תמריץ ? כתבתי על תופעה אוניברסלית, של הזדהות אנשים עם הארגון עליו הם נמנים, או עובדים בו.

    הבנקים רק המחשה זניחה פשוט.

    והארגון, הפילוסופיה שלו, ההתנהגות שלו, היא הרבה מעבר לאדם או נושא תפקיד זה או אחר פשוט. אז, זוהי ישות. גם אם לא טבעית.

    אהבתי

  6. בספרים ובסרטים מוצג פיתרון, די אלגנטי, לבעייה שציין תמריץ:

    לאחר "שיחת מוטיבציה" שעורכים החוקרים עם "האיש המת המהלך" – הם עוזבים את חדרו / את תא הכלא שלו.
    אך הם "שוכחים" אחריהם אקדח הטעון בכדור אחד. בהנחה שהפושע כבר יבין בעצמו מה עליו לעשות איתו.

    בזמנים מודרנים יותר, כשאקדחים טעונים מעט פחות נפוצים ונתפסים כיותר חשודים, הם יכולים לשכוח אחריהם חפצים, הנראים כתמימים לחלוטין. כמו כבל מאריך לקומקום חשמלי.

    סביר להניח שנזיפה על רשלנות אפילו לא תרשם בתיק האישי שלהם. או שהנזיפה תרשם, למען הפרוטוקול, אך הממונים עליהם יתרשמו שמדובר באנשים שניתן לסמוך עליהם. לסמוך שידעו לטפל גם בבעיות הקשות ביותר, ובצורה אלגנטית.

    אהבתי

  7. ותכל "ס כפי שהומחש עם נאפסו ויהודה גיל :

    לא צריך שיהיה מניע של בגידה רסמי, מניע של פגיעה רסמי בבטחון המדינה, בצע כסף אפילו, בשביל שקצין מודיעין כזה יסתבך במשהו מטורף לגמרי.

    ועל פי הפרסומים, עושה רושם, שזה מה שקרה אולי.

    נ.ב : מניע הדיוטי. מבחינה משפטית, זה משהו לגמרי אחר אגב.

    להתראות

    אהבתי

  8. תמריץ, פוסט פתלתל להחריד.

    חייל,
    אז מה הסיפור עם הקצין הזה?
    מה הוא עשה לכאורה עפ פרסומים זרים….?

    אהבתי

  9. שמעון הגרגשי,
    אין לי מושג במה הוא נאשם. אני מנחש (אין לי ביסוס לכך) שהוא ניסה למכור טכנולוגיה שפותחה במודיעין.

    אהבתי

  10. חייל,
    קצין מחונן ואידיאליסט ניסה למכור בעד בצע כסףנטו? נשמע מוזר

    אהבתי

  11. יש משהו מוזר בתאור של אותו קצין לפי העתון. הם כותבים שהוא חנון, חמוד ובישן. מאוד רגיש. זה לא נשמע כמו תאור של קצין הרי קצין אמור לפקד על קבוצת חיילים (גם אם זו לא יחידה קרבית) ובמקרה של סרן נראה לי שהוא אמור לפקד על עשרות חיילים. לא נראה לי שאחד כזה יכול לפקד גם אם הוא גאון.

    אהבתי

  12. arn יש הרבה קצינים חנונים, לא כולם מפקדים.

    לגבי מה שהוא עשה, אני מנחש שהוא לא ניסה למכור שום דבר – לדעתי הוא פשוט פרץ למערכות מידע כאלה ואחרות, כנראה מתוך הצבא, וגילה סודות מסויימים. עצם העובדה שהוא גילה דברים שהוא לא אמור לדעת, כנראה מסווגים ביותר, מהווה את הסיכון הבטחוני. הרי הוא עוד עלול לעשות סנודן או משהו בסגנון, וגם אם לא אולי סתם יפלט לו בטעות, נניח בנסיבות חברתיות.

    כאמור רק ניחוש אין לי שום ידע בנושא.

    אהבתי

  13. ניחוש שלי:

    1. הוא *לא* ניסה *למכור* טכנולוגיה או סודות ביטחונים אחרים. (הושמעה טענה, שאין לי מושג לגבי מידת נכונותה, שלא פעל ממניעים כספיים או ממניעים אידיאולוגים).
    +
    2. הוא לא היווה רק סכנה *פוטנציאלית* /עתידית להדלפת סודות (נוסח סנודן או בפליטות פה).
    נרמז שכבר גרם לנזקים. נזקים העלולים להחריף בעתיד *אם* כל פרטי הפרשה יפורסמו.

    +
    3. הושמעו רמזים על לקיחת כדורים פסיכיאטריים / חשד שהתאבד באמצעות תרופות מרשם אותן אגר.

    1+2+3 = הוא פיזר סודות מדינה ממניעים נפשיים, הגובלים במניעים פתולוגים.
    לדוגמא: בכדי להרשים אנשים מסוימים / בכדי להצטייר כאדם מאוד חשוב וכד'.
    מעט בדומה למניעי אנשים מסוימים להתחזות לאדם שונה מהם / בעל עיסוק יוקרתי משלהם וכד' .

    כפי שציינתי בתחילת דברי – גם אני מנחשת

    Liked by 1 person

  14. חשבתם שיש ימין בממשלה הנכנסת? אז חשבתם…
    עידית סילמן:
    "אם בצלאל יבין שהעתיד הוא לדעת לשבת עם מרצ, לפיד ומרב מיכאלי, זו תהיה תחילת הגאולה האמיתית".

    Liked by 1 person

  15. כדאי לקרוא פה פרטים מעניינים על הקצין ( המקום הכי חם בגיהנום) . נשאיר הכתבה כולה, ערוכה ונקיה רק :

    " באמצע היום, בדרכו לדירתו בתל אביב על קורקינט, נעצר קצין המודיעין והוכנס לאוטו "

    " הקצין ת' בן ה-25 מצא את מותו בבית החולים לניאדו בנתניה בערב יום שבועות. הוא הובהל לשם מבית הכלא הצבאי שבו היה עצור בחודשים האחרונים. הצבא טוען כי מותו נגרם כתוצאה מהתאבדות, קרוביו דוחים את הטענה הזו. מותו, כמו החודשים שקדמו לו, מלווים בהרבה סימני שאלה ופרטים שרובם אסורים בפרסום.

    ת', יליד עיר גדולה בצפון, היה ילד מחונן. בתיכון התקבל לתוכנית לילדים מצטיינים באוניברסיטה. סיים תואר ראשון במחשבים בזמן התיכון. חבריו מספרים על ילד מופנם חברתית, ביישן, שחי בעולם של עצמו, פריק של מחשבים. בספר המחזור נכתב עליו כי בעתיד "יחיה באי ויעשה אקזיט עד גיל 23".

    הוא התגייס ליחידת מודיעין 8200 והיה בצוות שזכה בפרס על תחום עבודתו. חבריו מספרים שפרח בצבא. שאהב את מה שהוא עשה. במבדקים שנעשו לו לפני הגיוס מספרים כי זכה לציון המקסימלי ביכולות הטכניות. ביכולות הרגשיות לעומת זאת, זכה לציון מינימלי. למרות זאת הצבא גייס אותו לתפקיד הרגיש.

    בנובמבר 2020 הוא היה אמור להשתחרר מהצבא, אבל באוגוסט הכל השתבש. מהפרטים שהגיעו לידינו, ת' נעצר בדרכו מהבסיס, בעודו רוכב על קורקינט אל דירתו השכורה בתל אביב. רכב עצר לידו והוא הוכנס לתוכו. במשך שבוע היה עצור בלי שאף אחד יודע מה עלה בגורלו.

    בשל חומרת העבירה הביטחונית, משפחתו של הקצין לא ידעה במה הוא מואשם. כתב האישום כולו היה מושחר, מלבד משפט אחד השייך לדין האזרחי

    המדינה ביקשה להשית על ת' עונש מאסר של עשר שנים, בלי לומר על מה ולמה. לפי החוק, מאסר בסדר גודל כזה יכול להתקבל בסעיפים של ריגול או "מסירת ידיעה סודית". לדברי המקורבים, הצבא הציע למשפחה להגיע לתהליך של גישור כדי למנוע ממידע לדלוף. השבוע הסכים הצבא לומר כי "הקצין לא הואשם בריגול או בעבירה של בגידה, ולא היה במגע עם סוכן זר או הופעל על ידו".

    מקורביו מספרים כי הקצין כלל לא שיער שיסתבך כל כך. "הוא האדם הכי תמים שהכרתי", אומר אחד מחבריו. "אני לא מאמין שהוא עשה משהו בכוונה לפגוע במדינה". "אני לא זוכרת אותו כפטריוט או ציוני במיוחד, לא היה לו חלום לסיים תואר ולהתגייס למודיעין", אומרת מכרה שלו. "אבל מצד שני הוא גם לא היה אנטי ממסדי".

    שיחה עם המשפחה יום לפני מותו

    בית הכלא שבו שהה הקצין עד מותו הוא "נווה צדק", הממוקם סמוך לבית ליד ואמור להחליף את כלא 6 וכלא 4. בנייתו הסתיימה בסוף מרץ וסמוך למועד הזה עבר ת' אליו ונכלא במתחם הקצינים עם כלואים נוספים.

    בית המעצר מורכב מכמה מתחמים ובו משוכנים האסירים בהתאם לדרגות העבירות שלהם. החידוש של הכלא הוא במרכז חוסן שהוקם בו, שכולל מערך ת"ש, רפואה, בריאות הנפש ומערך גחל"ת (גורמי חזרה לשירות תקין) המאבחנים את הכלואים. ככל הידוע למקורביו, ת' לא נפגש עם קב"ן או פסיכולוג במהלך החודשים שבהם שהה בכלא. הם טוענים שכשאר בני משפחתו נפגשו עמו, מצב רוחו היה טוב והוא לא הראה סימני מצוקה כלשהם.

    "הוא האדם הכי תמים שהכרתי", אומר אחד מחבריו. "אני לא מאמין שהוא עשה משהו בכוונה לפגוע במדינה"

    בזמן שהיה כלוא, ת' זכה לשיחות עם משפחתו. הוריו גם פגשו אותו במהלך הדיונים. בהמשך הוא קיבל אישור לשוחח עם סבתו בת ה-95 שקרובה אליו עד מאוד ולא יודעת כי נכדה האהוב מת. "לא ברור איך הוא קיבל את הצ'ופר הזה", אומר אדם המקורב אליו. "אולי ראו שהוא חנון לא מזיק וזרמו איתו".

    ביום ראשון, ה-15 במאי הוא שוחח עם בני משפחתו בטלפון, וביקש מהם לשלוח אליו בין היתר חולצות ושמפו. ממידע שהגיע למקום עולה כי באותו ערב, בחג השבועות ת' אכל עם שאר הכלואים. לא ברור מדוע דווקא הפעם ניתן לו לאכול יחד עם כולם, בעוד שבזמן שהיה כלוא אכל את ארוחותיו בנפרד.

    בשעות הלילה, הבחינו שהוא מחרחר וקצף יוצא מפיו, והזעיקו את האחראים. ת' כאמור הובהל לבית החולים לניאדו, שם נפטר. הוריו קיבלו את הידיעה על כך רק בבוקר.

    מידע שהגיע למקום עולה כי בערב מותו, בחג השבועות, הקצין ת' אכל ארוחת חג עם שאר הכלואים

    מקורבים אומרים שבנתיחה הפתולוגית לא זוהו סימנים של חבלה גופנית, תליה או פגיעה פיזית או דקירה, או כניסה של מחט. כמו כן התגלה כי המוות לא נגרם כתוצאה משבץ או אפילפסיה. לדבריהם, ת' היה אדם בריא שלא נטל תרופות באופן קבוע. דגימות דם נלקחו לבדיקה טוקסיקולוגית ובני המשפחה מחכים לתוצאותיה שאולי ישפכו אור על מה שאירע לת'.

    ביום שבו נפטר, ילדה אחותו הגדולה את בנה הראשון, נכד ראשון למשפחה. אחותו השנייה בחודש השמיני להריונה.

    בנתיחה הפתולוגית לא זוהו סימנים של חבלה גופנית, תליה או פגיעה פיזית או דקירה, או כניסה של מחט

    לאחר מותו פרסם צה"ל הודעה קצרה: "תקרית חריגה ורגישה הלילה בכלא הצבאי החדש שליד בית ליד: לפי החשד, חייל צה"ל התאבד לאחר שנעצר ונכלא. לא ניתן לפרסם בשלב זה על דבר העבירה בגינה נחשד. היחידה לחקירות פנים בצה"ל (המקבילה למח"ש) חוקרת".

    למרות שת' שהה בכלא צבאי וצה"ל התייחס אליו כחייל בחודשים האחרונים לחייו, אחרי מותו הוא נקבר כאזרח וכך גם ההתייחסות של צה"ל כלפיו. לדברי מקורביו, איש מהיחידה שבה שירת ת' לפני שנעצר לא הגיע להלוויה או לשבעה. "אף אחד מהיחידה לא היה מוכן לדבר", אומר אחד מחבריו. "הוא נשאר לבד גם אחרי מותו".

    כאן :

    https://www.ha-makom.co.il/post-galit-soldier-new/?utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=newsletter

    Liked by 2 אנשים

  16. תמריץ,
    טענתך מוזרה מאוד. "למי יש אינטרס לבצע פעולה לטובת המדינה שאם תיחשף, המדינה לא תכיר לו טובה עליה, אלא להיפך תענישו בחומרה?"
    לפי ההגיון הזה כיצד מבצע המוסד חיסולים מסמרי שיער בטהרן? מי הוא אותו מחסל שיש לו תמריץ אישי לחסל איזה מדען פרסי? וכיצד העביר השב"כ טלפון ממולכד ליחיא עיאש? כל אלו אם היו נחשפים היו נתלים בכיכר העיר והמדינה לא היתה עוזרת להם.
    התשובה היא שמנגנוני המודיעין יודעים לייצר תמריצים אצל המופעלים שלהם, תמריצים שגורמים להם לעשות לעיתים דברים מסוכנים מאוד. כפי שידעו לתמרץ חבורת סוכנים לגנוב את ארכיון הגרעין האיראני כך יכולים גם לתמרץ מאן דהו לחסל איזה קצין אם רואים בכך צורך.
    זה כמובן לא מוכיח שהוא אכן חוסל אבל תורת התמריצים שלך לחלוטין לא שוללת את האפשרות.

    אהבתי

  17. רינגו, השאלה שלי היא לא על איזה עבריין שחיסל פיזית את הקצין כביכול. אותו ודאי ניתן לתמרץ. השאלה שלי היא על המפעיל של אותו עבריין שהוא בכיר באמ״ן שלא יכול לישון בלילות מחשש שהקצין יסגיר סודות. מה התמריץ שלו? לדאוג למדינה? אבל הרי המדינה עצמה תעניש אותו בחומרה אם יתברר שפעל להרוג את הקצין. אתה צריך מישהו שהוא ״ראש גדול״ (ומעוות) נוסח יגאל עמיר שנחוש לדאוג למדינה יותר משהיא דואגת לעצמה. זה דבר נדיר ביותר שבן אדם ינהג כך.

    אהבתי

  18. תמריץ
    ראשית אותו בכיר באמ"ן לא חייב לדאוג למדינה, הוא יכול פשוט לדאוג לעצמו. אתה מניח שאין קונספירציות אפלות במודיעין אבל בהחלט ייתכן למשל שאיזה בכיר או כמה בכירים מעורבבים בשחיתות כזו או אחרת שהקצין הנ"ל היה בה פיון.
    שנית אם נניח שהעניין בסוף הוא דאגה למדינה, הרי שלא איזה קצין הירואי לוקח עליו לחסל את האיום. המערכת עצמה בהחלט מסוגלת לעשות זאת תוך סגירת הקצוות הפליליים-משפטיים בתיאום עם הפרקליטות בנימוק של בטחון המדינה. נכון זה דורש מעורבות של דרג בכיר, עד כדי רמטכ"ל, אבל זה לא בלתי סביר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s