לנתץ את הפסלים

ממשלת השינוי מעוררת הרבה התלבטות. מצד אחד היא יכולה להוציא את המדינה סוף סוף מהשיתוק הפוליטי, להעביר תקציב, לשים שרים ראויים, רעבים להצלחה וחדורי מוטיבציה במשרדי הממשלה (גם מצד שמאל מיכאלי בתחבורה והורוביץ בבריאות יכולים להיות שרים מצוינים). מצד שני, יאיר לפיד כראש ממשלה? לא בשביל זה הצבעתי לבנט. ישראל לא מדינה עם מרחב טעות גדול. דילמה לא פשוטה.

ואולי זה המקום לפנות אל המקור האולטימטיבי, כפי שמפנה אליו המחוקק: ״עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל״. כמובן זו הגדרה עמומה שכל אחד יכול למצוא בה את מה שירצה. אבל דומה שכולם יסכימו שהשנאה העמוקה ביותר של מורשת ישראל היא, מעבר לכל דבר אחר, לעבודה זרה. הדבר הקרוב ביותר לכך שחזיתי בו בימי חיי במקומותינו הוא פולחן הביבי. מבחינת מעריציו ותומכיו, הכול כשר אצלו. כל שקר, כל נוכלות. כל תרמית. וכל התעקשות לגרור את המדינה לשנים של חוסר יציבות במקום לפרוש ולהניח לאחר ליטול את המושכות. זאת אחרי ארבע מערכות בחירות שהביא בהן את הגוש שלו להפסד ואת המדינה לשיתוק.

אפשר היה להגיד משהו דומה גם על טירופם של האנטי ביביסטים. ובפרט שבאופן אובייקטיבי ועם כל מגבלותיו האישיות החמורות ביבי היה ראש ממשלה מצוין. אבל מרגע שביבי בחר להפר את הסכם הרוטציה ולהשפיל את בני גנץ שקודם לכן שבר באומץ את הלחש האנטי ביביסטי ששבה חצי מדינה – הוא איבד את היכולת למצוא פשרה עם הפלג היותר שפוי בקרב האנטי ביביסטים. כך נותר פולחן הביביזם לבדו פולחן העבודה הזרה שיש למגר, וזו העת עבור בנט ושקד לעשות מה שבזמנו עשה אבינו הקדמון אברהם ולנתץ את הפסלים.

118 תגובות בנושא “לנתץ את הפסלים

  1. לא האמנתי בדום אופן שתקום כזו ממשלה.
    עוד לפני המבצע בעזה. אחריו, עוד יותר.
    הבאמת נגמרו לביבי הקלפים בשרוול?
    לא יאומן

    Liked by 1 person

  2. השאלה היא מאין לך שהם אכן ניפצו את הפסל? האם בבחירות הבאות ביבי לא יהיה בראש הליכוד?

    אהבתי

  3. קודם כל זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה, או משהו כזה.

    מעבר לכך, בהנחה ואכן תקום ממשלה כזו, בנט יהיה הראשון בתפקיד. כמה זמן בדיוק הממשלה תחזיק מעמד? יש לי הרגשה שאפילו אם תקום הממשלה, לפיד לא יגיע לכיסא ראשות הממשלה. לדעתי האישית אגב הוא גדל והתפתח בשנים האחרונות, ויכול להפתיע כראש ממשלה, אולם כאמור אני בספק אם נזכה להווכח אם הוא אכן מתאים לתפקיד.

    כעת נניח והממשלה קמה ונופלת תוך מספר שבועות, מדובר בתסריט סביר בסופו של יום. נתניהו עדיין ראש הליכוד. תהיינה עוד בחירות, ומן הסתם נחזור לפלונטר הפוליטי. למעשה ייתכן שמצביעים מאוכזבי בנט יעברו לליכוד וכך למעשה תקום ממשלת נתניהו נוספת.

    אני אישית עדיין מקווה שהליכוד יקיא את נתניהו מתוכו וכך תוכל לקום ממשלת ימין מרכז חזקה בלי שמאל וחרדים. אולם הסיכוי לכך הוא בערך כמו הסיכוי שלפיד יזכה לראות את כיסא ראש הממשלה בכנסת הזו.

    Liked by 3 אנשים

  4. מצטרף לתחזית אמחייה. הממשלה הזאת קצרת-חיים. מטרתה רק להפיל את נתניהו.
    בכלל לא ברור שנתניהו, אחוז אמוק גם הוא, ומשוכנע בנחיצותו לעם היהודי, יעזוב את המערכת הפוליטית.
    הוא יכול להישאר, גם עם כתבי אישום, ולחזור אחריהם.

    אהבתי

  5. א. יש מצב שבדיוק מחר תהיה הזדמנות פז לחסל את סינוואר/דף/נסראללה….

    ב. הממשלה הזו תחזיק מן הסתם לפחות כמה חודשים,
    אבל כבר מיומה הראשון ישלפו הסכינים הארוכות בליכוד….

    אהבתי

  6. בנוסף,
    סקרים אחרונים מראים שבנט שומר על כוחו או יורד במנדט, למרות כל "גנבת הקולות" שמייחסים לו.
    זא מרבית מצביעי בנט מסכימים עם המהלך שלו. גם אם מחוסר ברירה.
    זא אין כאן כזו גנבת דעת. ובוודאי שזה לא מתקרב לגנבת הדעת שביצעו בזמנו אורלי לוי, פרץ, שמולי.
    (לא כתבתי גנץ, כי בזמנו הסכמתי עם נחיצות המהלך שלו)

    Liked by 1 person

  7. הבחירות הבאות יהיו ב-2025 אם בנט ולפיד יממשו את כל סיכומיהם.. זה הרבה זמן וקשה לי להאמין שביבי ימשיך בקו הנוכחי שרק יוביל אותו להעביר שעות במשפטו.

    אהבתי

  8. אין לי בעיה אם תקום ממשלת נתניהו נוספת. למעשה לכך בעיקר הצבעתי כשבחרתי בבנט. מה שמטריד אותי זה פולחן אישיות שבו יש הימור כפייתי שוב ושוב על ניצחון בבחירות שלא קורה, וביבי מסרב להסיק מסקנות.

    אהבתי

  9. באמת תמריץ
    אין סיכוי שממשלה כזו תחזיק 4 שנים.
    לפיד פה מהמר לטווח ארוך. הוא מעריך שלא יגיע לרוטציה, אבל סובר שהסכינים הארוכות בליכוד יפנו עתה את ביבי מהבמה, ושבבחירות הבאות הוא-לפיד יוכל להיות רהמ אולי בקואליציה עם הליכוד בראשות ברקת או שקד או אחר.

    Liked by 2 אנשים

  10. א. תמריץ כתב:
    " … דומה שכולם יסכימו שהשנאה העמוקה ביותר של מורשת ישראל היא, מעבר לכל דבר אחר, לעבודה זרה. הדבר הקרוב ביותר לכך שחזיתי בו בימי חיי במקומותינו הוא פולחן הביבי …"
    ———————
    איני מתיימרת לדעת מהו, במורשת ישראל, מוקד השנאה העמוקה ביותר.
    אבל לעניות דעתי הם היו אמורים לשנוא, בעוצמה העזה ביותר, את הגורמים שהובילו את העם היהודי להתרסק ולהתפצל. פעם לאחר פעם לאחר פעם.
    כלומר את הנטייה הטבועה העמוקה לאנרכיזם, שתמיד מפעפעת בעם היהודי ומדי פעם גם מתפרצת. את התלהבות היתר לערוף את ראשי כל המנהיגים ולהחליפם ב"טובים מהם" (בין אם המנהיגים היו נביאים, מלכים, שופטים או רבנים). את הנטייה לעסוק מדי תקופה במלחמות אחים / מלחמות שבטים / להתרחק משאר העם היהודי ולהתפצל.
    מכאן שהם היו אמורים לשנוא יותר את אלו שניסו לעשות כמעט הכל בכדי להחליף מנהיג לא כל כך רע (נתניהו) ב"מי שלא יהיה". כלומר הם היו אמורים לשנוא את האנטי – ביביסטים הרבה יותר מאשר את הפרו-ביביסטים.

    ב. אני מפרשת את עצם ההיתלות של תמריץ בהתרחקות מ"עבודה זרה" – כניסיון למצוא איזושהי נקודת אור בסיטואציה קשה.
    אבל אם בכל זאת מתעקשים על השימוש במונח "עבודה זרה" – האם ממשלה שתסגוד לכל הנחיותיהם וכל רצונותיהם של בכירי ממשל ביידן ו/או האיחוד האירופי ו/או בת הדין הבינ'ל בהאג – לא תעסוק למעשה ב"עבודה זרה"?
    קשה לי לזהות בממשלה העתידית של בנט – לפיד גורמים שגם ירצו וגם יוכלו להתנגד לתכתיבים חיצונים. לתפיסתי המרחק בין מילוי כל מצוות הגויים לבין עבודה זרה – זעיר להפליא.

    ג. מעשה הנוכלות / גנבת הדעת / גנבת הקולות של הימין והעברתם לשמאל – שביצעה ימינה מגמדת בעיני את כל ההתנהגויות הראוית לגנאי של נתניהו. (ויש הרבה כאלו)
    היא אפילו מכניסה לפרופורציות אחרות את "התרגיל המסריח" ששמעון פרס ניסה לעשות לממשלת שמיר.
    אבל לצערי המונח "כלנתריזם" כבר נכנס ללקסיקון, ולא כל כך סביר שיוחלף ב"בנטיזם".

    Liked by 1 person

  11. בהמשך לדברי קמיליה,
    קשה לי לראות, ברמה העקרונית והמוסרית בכל שטחי החיים, איגוד של אנשים שכל מטרתם היא כנגד משהו אחר ולא בעד מהות משלהם.
    אני לא מאמין בדבר כזה, לא חושב שזה בר-קיימא, ובעיקר לא מאמין שזה יכול להוביל למשהו טוב. רק רע יכול לצאת מדבר שכזה.
    מי שחושב ש"היופי, הטוב והצדק נמצאים בצידו" לא צריך להשקיע את כל כולו בלהתנגד למישהו אחר או לרעיון אחר. אבל כנראה שזה לא המצב.
    אין שום משותף בין אוסף המפלגות המנוגדות שרוצות להקים ממשלה, מלבד שנאה לנתניהו. הזוי.
    לא אתאבל על לכתו של נתניהו. חבל לי על בנט ושקד.

    אהבתי

  12. קמיליה
    בדיוק בשבילך: "וכן היה רבי אליעזר הקפר אומר: אהב את השלום ושנא את המחלוקת. גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה, ויש שלום ביניהן, אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני לנגוע בהן. שנאמר (הושע ד 17): " חבור עצבים אפרים הנח לו "

    Liked by 3 אנשים

  13. אני לא מסכים לטענה שכל מה שמאגד את המתנגדים לנתניהו הוא הרצון להדיחו. יש כאן דבר מה עמוק יותר, שקשור בתרבות שלטונית. אני לא זוכר רמת שחיתות גבוהה בכל מוסדות השלטון כפי שהיא בימי שלטון נתניהו, וזה לא שהממשלות הקודמות היו צחות כשלג. גם עניינים של מנהל תקין לא היו כל כך שבורים כמו בימי נתניהו.

    להבנתי יש כאן רצון משותף להחזיר את ישראל למנהל תקין. מעבר לכך יש שאיפות – גם מימין וגם משמאל – למדיניות שונה. כמובן השאיפות שונות.

    גדעון סער רוצה לבצע רפורמה רצינית – ונדרשת – במערכת המשפט. במובנים מסויימים הוא קיצוני יותר מנתניהו בענין הזה. אולם גדעון סער להבנתי בא לתקן, ולא רק להכפיף את המערכת לרצונו כפי שנתניהו ניסה לעשות. להבנתי אין סיבה מהותית לכך שהשמאל יסרב לפחות לחלק מהרפורמות האלה, כל זמן שהן לא מיועדות לגופו של אדם (נתניהו במקרה הזה).

    בנט ואחרים מהצד הימני מקווים למדיניות ימנית יותר. חאן אל אחמר, שייך ג'ראח, המשילות שהלכה לעזאזל בכל הארץ, כל מה שנתניהו הזניח לאורך השנים. להבנתי אין לשמאל התנגדות להגברת המשילות ככל ומדובר בתחומי ישראל שאין עליהם מחלוקת, קרי ללא יהודה ושומרון.

    ליברמן ולפיד רוצים לצמצם את אחיזת החרדים במדינה ובתקציב. זה כידוע דורש ממשלה ללא נתניהו בתנאים הנוכחיים. גם כאן אין באמת התנגדות מצד בנט וסער, והשמאל גם הוא כנראה לא יתנגד.

    השמאל רוצה לקדם את הערכים שלו – בחינוך ובמקומות אחרים. ברור שלא תקודם מדיניות שמאל בכל הנוגע לרשות הפלסטינית וכיו"ב אולם גם להם יש מה להרוויח. לדעתי הרווח העיקרי של השמאל כאן הוא ממשל תקין ולהבנתי זה חשוב להם אפילו יותר ממדיניות שמאל.

    אהבתי

  14. קמיליה, את מניחה הנחות שאין להן בסיס כל כך. ליאיר לפיד יש זכות וטו בממשלה המתוכננת. לבני גנץ הייתה זכות וטו בממשלה הנוכחית. זה ההבדל וגם הוא לא באמת כזה גדול כי גנץ עדיין שר ביטחון ולכן בנושאי ביטחון יש לו עדיין וטו. אז בעצם לא גרענו את גנץ אבל הוספנו את בנט ואת לפיד לרשימת נותני הווטו.
    הממשלה תסגוד לביידן ולאיחוד האירופי בדברים פסיביים (למשל לא יהיה סיפוח או פינוי של ערבים) אבל לא בדברים אקטיביים (לא יפונו התנחלויות). כי אז בנט יטיל וטו.
    יש לי חשד שבנושאים ביטחוניים עדינים הקשורים אולי לחיזבאללה ולגרעין האיראני גדול יותר הסיכוי שלפיד יטיל וטו על פעולות הכרחיות מאשר שגנץ יטיל וטו. לכן אני חושש מהממשלה הזו ובפרט מכהונת לפיד אם תקרה. צריך לדייק את ההבדלים והם מתמקדים פחות או יותר בדבר זה. אני לחלוטין לא מבטל זאת כשיקול. כתבתי שאני קרוע כשהשנאה שלי לפולחן הביביזם מטה אותי לכיוון אחד כרגע אבל אולי עוד אתחרט.

    אהבתי

  15. הצבעת לבנט וקיבלת לפיד ? כנראה ברוטציה בכלל, ובנט ראשון ? אפשר לחשוב תמריץ:

    שזו לא השיטה פה. ותדיר אנשים מצביעים ומקבלים משהו אחר לגמרי בתוספת. משהו אחר לגמרי.

    נניח, יש ימנים חילוניים אתיאיסטים, מצביעים ביבי, ומקבלים חרדים. נכנסים לקריזה. אתה עצמך, יוצא בשצף קצף תדיר נגד התנחלויות, ובסוף מצביע בנט או ביבי, ומקבל סמורטיץ וכדומה.

    מה אתה רוצה מלפיד בדיוק ? עד כה הבן אדם גילה נחרצות. קוהרנטיות. יושרה. אחריות. הרבה שכל. וההצלחה שלו עד כה, די מעוררת התפעלות.

    מענין לקרוא כאן בוואלה, את המכתב הנואש של הליכוד, לבנט וסער, למנוע ברגע האחרון ממשלת שינוי. כאן ( כלוא בתוך הכתבה):

    https://news.walla.co.il/item/3438558

    ואגב כפי שהסברתי בעבר, חוק יסודות המשפט (עקרונות החירות והצדק של מורשת ישראל) אינו מקור אולטימטיבי. נהפוך הוא, הוא מקור, כללי, ומוצא אחרון. כלומר, כאשר השופט, לא מוצא פיתרון לקושיה, לא דרך חוק, הלכה פסוקה, משפט בינלאומי, היקש וכדומה, אז שומא עליו לפנות לעקרונות החירות והצדק של מורשת ישראל.

    לא אולטימטיבי, אלא, מוצא אחרון.

    להתראות

    אהבתי

  16. אמחייה, תקרא את מה שכתבת:
    גדעון סער רוצה לבצע רפורמה רצינית במערכת המשפט – אולי בנט יתמוך בכך אבל השמאל לא (בטח לא במה שסער רומה ובוודאי אם זה "פוגע במערכת המשפט").
    בנט רוצה לפנות את חאן אל אחמר – בזה השמאל לא יתמוך
    בנט רוצה לחזק את המשילות – בזה אולי ליברמן יתמוך אבל בטח לא השמאל כי המשמעות של זה היא לא רק "שלטון החוק" אלא גם יד קשה כנגד ה"מיעוט הערבי".
    ליברמן, לפיד ומרצ רוצים לצמצם את אחיזת החרדים במדינה ובתקציב – בזה לא סער ולא בנט תומכים. אולי אישית הם תומכים אבל בכך הם שורפים את עצמם בעתיד בכל קואליציה של ימין.
    השמאל רוצה לקדם את הערכים שלו בחינוך – בזה לא תומך לא בנט ולא סער (שניהם שרי חינוך לשעבר עם אג'נדה ברורה בנושאים אלו)..

    מה נשאר משותף?
    1. "ממשל תקין" – ביטוי כללי שגם כאן כל הצדדים מפרשים אותו אחרת
    2. שנאה לנתניהו

    נראה לי שניתן לחתום את התגובה הזאת ב-מ.ש.ל

    Liked by 1 person

  17. 90% מהדברים הנורמליים שקורים בהתנהלות של ממשלה וכנסת אינם כלל שנויים במחלוקת ועדיין הפקק שמחולל נתניהו מונע את התרחשותם. למשל כתבו שפרויקט היירוט בלייזר מתעכב. אולי חייל זקן צודק לגביו ואולי לא אבל צריך יהיה לבדוק זאת. לכן ממשלת שיתוק יכולה להיות טובה מהעדר ממשלה בכלל.

    אהבתי

  18. ביבי בכלל לא עוצר את ה-90% הללו. בשוטף הוא בסדר גמור (ראה ערך "המצב הכלכלי"). הוא עוצר שינויים בדברים החשובים. ביבי טוב מאוד בלזהות בין מה לא חשוב (ולא להתעסק בו בכלל) לבין מה חשוב (ולכן או לקדם אותו או לא לגעת בו כי הוא נפיץ).
    וכמו בכל החיים: ה-10% הם שעושים את ההבדל. את ההבדל בין זוגיות טובה ללא טובה, את ההבדל בין מוצר טוב למוצר לא טוב, את ההבדל בין שיר טוב לשיר לא טוב.

    Liked by 1 person

  19. כל מי שדיברתי איתו ושאלתי אותו מה הוא רוצה שיקודם ולמה הוא תומך ב"ממשלת השינוי" (ולא רק בהפלת נתניהו) ענה לי בנושאים שנמצאים במחלוקת בין השותפים העתידיים ל"ממשלת השינוי" הזאת.

    אהבתי

  20. הוא עוצר כי אין תקציב, כי אין מינויים וכי הוא ממנה את מירי רגב לשרת תחבורה והיא עסוקה בלחבל בהקמת המטרו.

    אהבתי

  21. כלומר מי שתומך ב"ממשלת השינוי" עושה זאת בגלל הקמת מטרו בגוש דן בניגוד לרצון מירי רגב?

    אהבתי

  22. האנשים שתומכים בממשלת שינוי עושים זאת בגלל שנאה עזה לנתניהו. המעטים שהם בעד נתניהו עקרונית אבל נקעה נפשם באינספור מערכות בחירות הם אולי שני מנדטים אבל כרגע הם שני מנדטים מכריעים. מאחר שאני נמנה על המנדטים האלו אז כן – אני מתעב את העובדה שהמטרו, החקיקה השוטפת, פרויקטים ביטחוניים – הכול תקוע בגלל אדם אחד, מוכשר ככל שיהיה.

    Liked by 3 אנשים

  23. יאיר, אתה משוכנע בענין חאן אל אחמר?

    https://www.ynet.co.il/news/article/HJHWWz4Vd

    העבודה: … בית המשפט העליון בישראל התיר לממשלה להסדיר את הפינוי המתוכנן של חאן אל-אחמר, בתיאום ובשיתוף פעולה של כוחות הביטחון עם התושבים המתגוררים ביישוב. מדובר בסוגיה מורכבת שבה משפחות נאלצות לעזוב את ביתן ולהתחיל מחדש במקום אחר. על ממשלת ישראל לדאוג שהפינוי יתבצע בדרכי שלום, תוך מציאת הסדרי קבע חלופיים ראויים בהסכמה עם תושבי חאן אל-אחמר.

    מפלגת מרץ אכן נגד הפינוי, אבל בהתחשב בכך שיש הסכמה גורפת מהעבודה (כולל) וימינה, יש רוב ברור לענין. כמובן שזה לא יקרה מסיבות אחרות אבל לא מחוסר הסכמה. כדאי לזכור שהמקום לא פונה גם ביותר מ-12 שנה של שלטון ימין.

    ברור לי שלכל נושא שנעלה תהיינה מפלגות בעד, מפלגות נגד ומפלגות שלא אכפת להן. ברור לי גם שכאשר המפלגות מגיעות מאותו איזור פוליטי קל יותר להגיע להסכמות. אולם אני עדיין חושב שהנושאים שהעליתי נמצאים בגדול בקונצנזוס.

    אהבתי

  24. אמחייה, קראת את עמדת יש עתיד בלינק שלך?
    "יש עתיד: … חאן אל-אחמר הוא מקרה מיוחד ומורכב. הגם שבג"ץ קבע שניתן לפנות, לא בטוח שראוי לפנות אותו בשלב זה ללא מציאת פתרון אחר. מדובר בשטח רגיש מבחינה בינלאומית, וראוי לקחת זאת בחשבון".

    אז אם יש עתיד מתנגדת, אז מפלגת העבודה של מירב מיכאלי ואבתיסאם מראענה יתנו לזה לקרות בפועל? בוודאי שלה.

    אתה יכול לרצות בהפלת נתניהו, אבל אל תרמה את עצמך.

    Liked by 1 person

  25. תמריץ,
    גנץ יעשה רפורמות במערכת הביטחון? ימציא לייזר שמיירט 100%? יסגור את משלחת הרכש בניו יורק? יסגור את פרוייקט המרכבה/נמ"ר/איתן? יטמיע את מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי)? יקים חיל טילים?

    Liked by 1 person

  26. אני לא מבין איך סער יוצא נקי מכל המהלך הזה. היחס של הליכודניקים אליו עדיין ברמה של "גדעון חזור הביתה".

    אהבתי

  27. יאיר
    התשובה לשאלתך :"אני לא מבין איך סער יוצא נקי מכל המהלך הזה. היחס של הליכודניקים אליו עדיין ברמה של "גדעון חזור הביתה".
    היא זאת:
    ביבי בתקופה האחרונה לא היה עסוק בהקמת ממשלת ימין – אם זה היה עיסוקו מראש הוא היה מפנה את כל הלחץ לסער ולא לבנט, כל בר דעת הבין שמוקד הבעיה בהקמת ממשלת ימין הוא סער ולא בנט.
    ביבי שונא את בנט הרבה יותר מסער ולכן היה עסוק בהכפשת בנט – דבר הרבה יותר חשוב בעיניו מהקמת ממשלת ימין. וזה לא פעם ראשונה, באופן כללי אצל ביבי לתקוף את בנט היה יותר חשוב מגוש הימין.

    אהבתי

  28. amehaye,
    משווה ומעלה,
    ממשלת השינוי תמנה לצורך המלחמה בשחיתות את המומחה לשחיתות מספר 1 בארץ לתפקיד שר האוצר. לזכותו יאמר שהצליח לסתום את הפה לפאינה קירשנבאום בלי להעלים אותה. היידה ליברמן

    Liked by 2 אנשים

  29. תמריץ,
    בנוסף לכל המעלות שלו הוא גם מנחוס. אבל אני רגוע, לפיד ישגיח עליו

    אהבתי

  30. ליברמן מושחת אבל לא בהכרח יהיה שר אוצר גרוע. גם כשר ביטחון לפחות ניסה להכריח את הצבא להקים חיל טילים.

    אהבתי

  31. תמריץ,
    ליברמן כמו פרץ הצביעו על משהו חשוב לדעתם אבל לא בחרו מקור תקציבי (מה לא מתקצבים)

    אהבתי

  32. אני יכול להזדעזע מהרבה דברים מהממשלה הזאת שעומדת לקום.

    מהטרלול השמאלי של מיכאלי שמאוד היה דחוף לה לדרוש חינוך חינם מגיל אפס עד 3, לטרלול של הצד הימני של האובססיה להציף את מערכת המשפט בשופטים שמרנים.

    ועדיין, השרים בממשלה הזאת יהיו לטעמי שרים טובים לאין ערוך מהיבול של חנפני הליכוד, אנשים לא מוכשרים ולא מוצלחים במיוחד שמתפקדים כשרים כי המלך חפץ ביקרם. ליברמן באוצר לאין ערוך עדיף על כץ. כל אחד מהרחוב במשרד התחבורה יהיה עדיף על מירי רגב, או אמיר אוחנה בביטחון הפנים.
    חוץ מזה, יש פה פאקינג מדינה לנהל, תקציב להעביר, רפורמות לעשות. מקווה שביבי יעלם מחיינו כמו שטראמפ נעלם מחיי האמרקאים שניה אחרי שהראו לו את הדלת.

    Liked by 2 אנשים

  33. kb,
    התקציבים הגדולים
    חינוך – שאשא ביטון
    תחבורה – מיכאלי
    בריאות – הורוביץ.
    השכלה, כישורים וניסיון ברמה כזו בהחלט לא ניתן למצוא בליכוד. אני כבר מתחיל להתגעגע לשיטת הבדידים.

    אהבתי

  34. רגע רגע חייל,
    מה הלוז?
    היית בבור עד 16:00 ואז יצאת והתחלת להפגיז? מה הלוז? מיגלרת את ה RPG? שיחת עדכון עם סינוואר?
    יש מצב שנעבור את היומיים האלה בלי עוד מלחמה?

    אהבתי

  35. אהבתי

  36. אין שמחה כמו שמחה לאיד:

    https://www.ynet.co.il/judaism/article/HycwICequ

    השיח בשמאל האמריקני החל לחלק את החברה למשבצות: או שאתה איתנו או שאתה נגדנו – והיהודים נשארים בחוץ. למרות שחלקם הגדול תומך במפלגה הדמוקרטית, החוגים הפרוגרסיביים כבר אינם מאפשרים ממש ליהודים להיות חלק מהמאבק לשינוי חברתי: "הסכנה היא שלשיח על נושאים יהודיים או ציוניים לא תהיה לגיטימיות בכלל, כי יהודים נחשבים לאבטיפוס של הבעיה"

    Liked by 2 אנשים

  37. לקמילה: הפצול נגרם גם ע"י הביביסטים וגם ע"י האנטי-ביביסטים. הראשונים יכלו להחליף את ביבי במישהו אחר והשניים להפסיק את התנגדותם לביבי. כמו כן גם ביבי בעצמו יכול להתפטר. בכל אחד מהמקרים האלו הימין היה זוכה בשלטון ברוב מכריע של 70 – 75 חברי כנסת שהיה נותן לו שלטון יציב מאוד.

    פולחן אישיות (של כל מי שלא יהיה ואפילו של גאון הדור) נחשב לעבודה זרה.
    לעומת זאת כניעה למעצמות זרות לא נחשבת לעבודה זרה. התנ"ך בעצמו דרש להיכנע לשלטון מעצמות זרות כמו בבל ופרס. הנביא ירמיהו דרש כניעה מוחלטת לבבל. מנהיגים אחרים בקשו את חסדי מלכי פרס כאשר היא הייתה מעצמה. מי שנכנע אז למעצמות הזרות – לא סגד להם ולא העריץ אותם. הוא פשוט ידע שאלו בעלי הכוח ועליו להיכנע להם (אם אין ברצונו להמיט חורבן על עצמו) עד לזמן שאלוהים יסלק אותם מעל בימת ההיסטוריה.

    Liked by 3 אנשים

  38. אין כיום סימטריה בין הביביסטים לאנטי ביביסטים.
    סימטריה כזו התקיימה בעבר – צד אחד העריץ אותו ללא פרופורציה והשני שנא אותו ללא פרופורציה, בזמן שביבי היה בסך הכל רוה״מ לא רע עם כמה הישגים יפים וכמה נקודות בעייתיות.
    בסיטואציה הנוכחית המצב שונה. ביבי לוקח את המדינה לטירוף מערכות. אי מינוי תפקידים, אי העברת תקציב, קידום חבורת האפסים מהליכוד לתפקידי מפתח – כל אלו פעולות לרעת המדינה ולטובת שימור שלטונו בלבד. גם אם נניח שביבי עצמו הוא גאון ונפלא, הנזק שהוא גורם מוגזם לחלוטין.
    ביבי יכל לבחור לנהוג אחרת. אחרי הקמת הממשלה עם גנץ, היה יכול לגשת לעבודה, להעביר תקציב, למנות אנשים ראויים לתפקידים (ברקת, סער ודיכטר הן דוגמאות טובות), להפסיק את המתקפות על כל מי שחוקר אותו או מתנגד לו ובבוא נובמבר להפוך לחליפי ולעשות רבות למען ישראל כשר חוץ או בטחון. אז היה מוכיח כי השנאה כלפיו מוגזמת. למרבה הצער הוא הוכיח בדיוק את ההיפך.

    Liked by 2 אנשים

  39. רינגו הכול נכון חוץ מזה שלפי הפרשנות המקובלת (אבל בהחלט לא בטוח שנכונה) לביבי לא הייתה אופציה לכהן כשר חוץ או ביטחון בזמן היותו חלופי כי פסיקת בג״ץ אוסרת כהונת שר עם כתב אישום. מאוד סביר בעיניי שאין זה תקף לשר שהוא גם ראש ממשלה (חלופי), אבל זה לא נבחן.

    אהבתי

  40. הנביא ביגמן לפני 5 שנים:
    משהו רע עובר על המגזר הדתי-לאומי. השיח הענייני פינה את מקומו לעוינות, הנאמנות לאידאולוגיה הפכה לנאמנות למנהיג, והפוליטיקה הרגילה לאובססיה נגד שלטון הימין. חשבון נפש מגזרי-לאומי
    https://mida.org.il/2016/05/30/%d7%aa%d7%97%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%95-%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9e%d7%98/

    אהבתי

  41. חייל,
    זאת כתבה חשובה שצריך לקרוא ולחשוב עליה.
    תמיד חשבתי שבנט רצה להיכנס לליכוד ולהוביל אותו. ביגמן טוען שהמטרה של בנט הייתה לייצר "דתי אנטי ליכודי". קשה לי לקבוע מה הטענה הנכונה יותר.
    אני חלוק על ביגמן בכמה דברים:
    1. הוא מתאר מציאות שהוא חווה אישית בו "במגזר כל מה שקשור לבנט הפך לקדוש: כל ספין הוא הלכה למשה מסיני, כל תעלול פוליטי נהיה עיקר אמונה וכל הדלפה הופכת למנהג ישראל סבא, אמת תורתנו, אמן סלה ועד. ומי שלא מסכים לראות את הקדושה – חוטא, ומולו אין כל רסן ומידה. האנרגיות של האמונה המשיחית במגזר כאילו הופנו להאדרתו והערצתו של נפתלי בנט".
    אבל אני לא ראיתי דברים כאלו מתרחשים. להיפך. המגזר הציוני-דתי הוא מאוד ביקורתי, וגם בנט זכה במנות גדושות של ביקורת (בטח יותר ממה שביבי מקבל מבוחרי הליכוד !!). עובדה נוספת היא שהוא עזב את הבית היהודי בגלל הביקורת עליו מבית. לכן הטענה של ביגמן פשוט לא נכונה עובדתית.
    גם התוצאות האלקטורליות שלו לא הצליחו לעבור את תקרת הזכוכית של 4 מנדטים, כאשר הציבור הדתי ציוני גדול מזה בהרבה (ההצלחה הנוכחית של 7 מנדטים היא לפחות 2-3 מנדטים לא דתיים, כמו שתמריץ הצביע לו).

    2. אולי הניגוח של הליכוד מצד בנט זה משהו חדש, אבל הרצון של המגזר הדתי להגיע להנהגה ולהנחיל את הערכים שלו לציבור אינם חדשים. תקרא את ישראל הראל שמדבר על הפיכת המגזר הדתי מ"משגיח הכשרות של מפא"י לחלוץ החדש". (דווקא הביביסטיות העיוורת של חתנו ריקלין היא הדבר החדש במגזר). בנט רכב על הרצון הזה, והוסיף לו את הצד הניגוחי. בזמן אמת אני ראיתי בניגוח אמצעי לרענן את השטח ולא מטרה לפגוע בליכוד. אני גם חושב שתסיסה פנים-מגזרית/פנים-פוליטית היא חיובית לכשעצמה. בוודאי כאשר ביבי (וגם אתה תסכים) לא מימש את עקרונות הימין.

    3. לבנט ולביבי הצלחה משותפת במתיחת ספקטרום ארוך בין הדתיים לימין/מרכז/ליכוד, באופן כזה שכל אחד יוכל למצוא את מקומו ולהיות "יהודי טוב" כל עוד הוא נמצא בימין. ביבי הדגיש יותר את ה"ביטחון", בנט יותר הדגיש את ה"ארץ ישראל לעם ישראל" אבל שניהם עשו עבודה משלימה. דווקא בגלל שבנט הוא דתי לייט, זה הקל על שאר הציבור לקבל את הבשורה של הציונות הדתית. לזה מצטרפת ה"לאומיזציה" שבנט עשה ליהדות. הוא די שידר שאם אתה "אוהב את עם ישראל" / "עושה מילואים" / "מרגיש יהודי" / …. אז אתה יהודי טוב. כלומר הוא זיהה ומזהה את היהדות עם לאומיות יהודית (ולכן החרדים מתנגדים לו).

    Liked by 3 אנשים

  42. יאיר,
    גם אני התפתיתי בעבר על ידי הימין שמימין לליכוד. התפכחתי.
    הניתוח של ביגמן לא חל על כל המרחב הסרוג אבל הוא מייצג מחנה רחב ובמיוחד את החלק שיש לו ביטוי בתקשורת
    1. רוב העיתונאים הסרוגים (הימנים כביכול) תומכים במהלך של בנט. קשה להתעלם גם מהשמחה שלהם לאידו של הליכוד למרות הינסיון להצניע אותה.
    2. אתה חוזר, אמנם במילים אחרות, על הטיעון של ביגמן. ישראל הראל הוא דוגמא מצויינת
    3. העכבר לפיל: "תראה כמה אבק אנחנו מרימים…"

    אהבתי

  43. זה נכון שהציבור הדת-ציוני הוא מאוד מגוון, ויש כאלו שתומכים במהלך של בנט, אבל דווקא העיתונאים לא תומכים:

    https://www.93fm.co.il/radio/695660/

    עמית סגל לא מתייחס לנושא בטוויטר שלו – אז כנראה שהוא או תומך או מתלבט. את אראל סגל אין מה להביא – דעתו ידועה. כנ"ל ינון מגל.

    היחיד שמצאתי שתומך הוא עקיבא נוביק (שמודה שמדובר בגניבת קולות):

    אהבתי

  44. יפעת ארליך, חיותה דויטש, עתאלי, רועי שרון פירסמו מאמרי תמיכה. מקור ראשון (של חגי סגל) היה בנטיתון (ולהערכתי ימשיך בקו הזה)

    אהבתי

  45. אחד ניתוחי העומק המעניינים (בעיני) של המגזר הדתי – לאומי,ומה שמניע אותו, הוא של דר' מיכה גודמן.

    עד היום הקשבתי ל 3 ראיונות שלו על הנושא (כל אחד מהם – פחות מחצי שעה).

    מצ'ב ההרצאה השניה.
    אם תעניין אותכם – תוכלו להגיע ממנה בקלות גם לשתי אחרות.

    למיטב זכרוני (יתכן ואני מערבבת את כל 3 הראיונות ומוסיפה מעט משלי) גודמן מדגיש את ההיטלטלות של מגזר זה בין רגשי נחיתות נוראיים (בעיקר בהשוואה לאוונגרד של דור החלוצים, שבנו את דגניה, והובילו את היישוב היהודי /המדינה + בהשוואה לחרדים שלפחות לכאורה הם יותר דתיים מהם) לבין מגלומניה (ניסוח שלי) ואמונות "משיחיות" בתפקידם בהיסטוריה.
    כולל הכחשת המציאות במהלך השבר האידיאולוגי הקשה של ההתנתקות מעזה וצפון השומרון (להבדיל מפינוי סיני). שבר לאחר התנפצות הבטחת רבנים ש"היה לא תהיה".

    רגשי העליונות – נחיתות / מאניה – דפרסיה יכולים להסביר את 9הרצון העז של מגזר זה להאמין שקבוצת המיעוט הקטנה שלהם היא זו שאמורה להוביל את כל עם ישראל. חשוב בעיניהם שראש ממשלת ישראל יהיה ממגזר חובשי הכיפות הסרוגות. (מה שאולי מסביר את מניעי חלק מהתומכים במהלך של בנט להתמנות לראש הממשלה).

    תוספת שלי: למרות שאיפות ההנהגה הכלל-ישראלית שלהם, הדתים לאומיים מסרבים לזנוח את הנאמנויות המגזריות והאינטרסים הייחודים שלהם.
    בעבר הרחוק גם הקיבוצים סרבו לוותר על אספירציות ההנהגה שלהם, יחד עם דאגה עזה מדי לאינטרסים היחודים שלהם, גם על חשבון מגזרים אחרים (לדוגמא בקביעת גבולות שטחי רשויות אזוריות בזמוך לעיירות פיתוח, מכסות מים מוזלות לחקלאים, הסדרי מחיקת חובות ועוד ועוד).
    גם בשל נסיון זה, להחזיק במקל משתי קצותיו, הקיבוצים הורדו מעמדות הנהגה והנשפעה שהיו להם.
    איני משוכנעת שהמגזר הדתי – לאומי השכיל ללמוד מנסיון קריסת הקיבוצים, ולהפנים שהוא חייב לבחור בין ממלכתיות כלל ישראלית לבין מגזריות.

    Liked by 1 person

  46. חייל ויאיר,
    לפי הדעה הרווחת שבנט גנב קולות של מרבית מצביעיו, אז הוא אמור להתרסק בבחירות הבאות, אבל סקרים מלפני שבוע מראים שהוא מאבד רק מנדט אחד.

    אהבתי

  47. זא
    רוב מוחלט של מצביעיו מסכים שהפרת הבטחות הבחירות שלו הן הכרח המציאות או הרע במיעוטו במציאות הדינמית הקיימת (אין ממשלת ימין ~ בחירות 5)

    Liked by 3 אנשים

  48. רינגו,
    אתה מדבר כמו רקלאביבי
    זכור שיש גם אמצע, זא אנשים שלא מעריצים ולא שונאים את ביבי,
    הם רואים את מגרעותיו
    אך רואים גם השגים רבים (לפחות בעינהם),
    הסכמי הנורמליזציה עם המפרציות
    מבצע החיסונים
    היציאה מהקורונה
    התאוששות המשק עם פגיעה יחסית נמוכה בתוצר
    ביצועים באירן
    וכו

    כמובן שאנשי רל"ב יגידו שאלה בכלל לא השגים או לא השגים שלו.. כאמור נק השקפה

    Liked by 1 person

  49. קמילה,
    בתור קיבוצניק (שגר כבר 25 שנה בעיר)
    הקיבוצים קרסו ואיבדו את מקומם קודם כל בגלל מודל כלכלי שאינו בר קיימא ותלוש מהמציאות, ואחכ (וקשור) בגלל מודל חברתי (השיתוף) שאינו מותאם לתקופה ולכן גם הפך תלוש מהמציאות ולא ברקיימא.
    שני הנל גרמו לעזיבה המונית של הצעירים, ובאין צעירים…
    (רבים חזרו אחרי שנים אך למודל של ישוב קהילתי "מופרט")

    המגזר הדתי לאומי לדעתי מותאם כלכלית למציאות. חברתית אין לי מושג אך לא רואה חוסר התאמה בולט למציאות.
    המגזר גדל מאוד ולכן התגוונו בו הדעות והזרמים, כמו כל מגזר שגדל.
    כבר אין עמוד אש אחד בלבד שמוביל.
    אז יש חילוקי דעות

    Liked by 2 אנשים

  50. חיפשתי עכשיו ואני אכן רואה שאתאלי, שרון וארליך תומכים במהלך של בנט.
    (חיותה דויטש לא נראית לי "נציגת המגזר". מבלי לזלזל באף אחד/ת).
    יש דעות לכאן ולכאן. יש עיתונאים שתומכים ויש שמתנגדים. אבל זה לא נכון לומר ש"העיתונאים תומכים במהלך של בנט". יש הרבה קולות.
    משיחות שלי עם חברים שבחרו בבנט, מיעוטם תומכים ורובם מרגישים מרומים.

    אהבתי

  51. עודה: "עוד שופט ימני – יזבק לא הייתה עוברת. עוד שופט ליברלי – יש איחוד משפחות".

    Liked by 1 person

  52. שמעון הגרגשי,
    מסכים עם הערכתך. מי שעזב את בנט אלו העמיחי שיקלים שמהווים מיעוט בקרב מצביעיו. רוב מצביעיו הם סרוגים מהסוג שמתואר במאמר של ביגמן. שלושת הסרוגים ברשימתו, כהנא, אורבך וסילמן אפילו לא מזיעים. בפועל חזרנו למפד"ל האשכנזית של פעם ולברית ההיסטורית של תורה ועבודה

    אהבתי

  53. קרולין גליק די תומכת, אם כי עקיפות, בטענתי שממשלת בנט-לפיד לא תעז שלא לציית ל*כל* מצוות הגויים.
    ולא רק במצבים של העדר כל ברירה רציונלית אחרת, המחייבים לעיתים כניעה לכוחות חזקים מאתנו.

    לטענתה הממשל הדמוקרטי – פרוגרסיבי – מטורלל עם נימות אנטישמיות של ביידן די עוין לאינטרסים הישראלים
    + ממשלת בנט – לפיד תהיה ממשלת החלומות של ממשל ביידן.

    https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/1571557

    תזכורת: היו לא מעט השלכות ארוכות טווח לנאום נתניהו בקונגרס – למרות
    התנגדותו המרה של אובמה. כל מי שמעריך שהיו לנאום זה גם או בעיקר השלכות חיוביות – אמור לשאול את עצמו האם בנט או לפיד ירצו או יעזו להכעיס את נשיא ארה'ב. גם כאשר הנסיבות, ושיקולי סיכון – סיכויי, יצדיקו את הכעסתו.

    #############

    קטע ממאמר הדעה של גליק בנושא:
    " … שבממשלת השמאל ב"ראשות" בנט, יהיה רוב מוחלט בקבינט המדיני ביטחוני לשרים התומכים במדיניות האזורית של ממשל ביידן.

    ממשל ביידן מבקש להשיב את ארה"ב להסכם הגרעין עם איראן. לעמדה זאת משמעות אחת בלבד: מובטחת דרכה של איראן הן לארסנל גרעיני והן למעמד הגמוני אזורי. הסכם הגרעין מאפשר חזרתה של איראן לשוק הבינלאומי תוך תשלום פיצויים לאייתוללות בשווי מיליארדים. כספים אלה יאפשרו לאיראנים להעמיק את שליטתם בתימן, בעיראק, בסוריה ובלבנון, ולהרחיב את מלחמתם בערב הסעודית תוך הכנעת מדינות המפרץ וירדן, והפעלת איום ישיר על מצרים.

    מעבר לקטסטרופה שתביא ממשלת השמאל למעמד המדיני והצבאי של ישראל מול איראן והפלשתינים, ישנו גם הסיפור של הדמוקרטיה הישראלית

    ההסכם גם נותן לאיראן את הלגיטימציה ואת החופש לבנות ארסנל גרעיני. הרי כל המגבלות על הפעילות הגרעינית של טהרן יגיעו לקיצן ב-2030, הרעיון שניתן לחדש את המחויבות האמריקנית להסכם הגרעין משנת 2015 ולאחר מכן לשכנע את טהרן לקבל עוד מגבלות על הפעילות הגרעינית שלה, חסר שחר.

    ממשלת השמאל שתקום לא תוכל לנהל מאבק נגד המדיניות האמריקנית, כי מרבית שריה תומכים בה. התפרקות העמדה העיקשת של ישראל כנגד המדיניות הפרו איראנית של הממשל תביא להתפרקות הסכמי אברהם. ההסכמים הללו מבוססים על האמון של מדינות המפרץ במוכנות של ישראל לפעול נגד איראן גם בניגוד לעמדת וושינגטון. ברגע שהתנגדות ישראלית זאת תוסר, הרציונל של ההסכמים יתפרק.

    אשר לפלשתינים – עם ממשלת השמאל ההולכת ונרקמת, הרשות הפלשתינית תשלים את תוכנית ההשתלטות שלה בשטחי C, משום שמרבית שרי הממשלה יתנגדו לצעדים כלשהם שיחסמו את צעדי הרש"פ. לא רק שמבחינה אידיאולוגית רוב חברי הממשלה יתמכו בהשתלטות הרש"פ על שטחי C, הם לא יעזו להתנגד להם, לנוכח העובדה שממשל ביידן תומך בצעדי ההשתלטות של הרש"פ.

    אשר לעזה – בתמיכה כלכלית של ממשל ביידן, האו"ם והאיחוד האירופי, בתוך כמה חודשים חמאס יבנה מחדש את יכולותיו הצבאיות. זאת, משום שמרבית שרי ממשלת השמאל שתקום יתמכו בצעדי הממשל ושותפיו באירופה ובאו"ם "לשקם את עזה", תוך הסרת מגבלות הכנסת חומרי בנייה ועוד. ואם לא די בכך, רע"מ מן הסתם תפיל את הממשלה אם איכשהו תעז להתעמת עם חמאס. …"
    .

    Liked by 2 אנשים

  54. יאיר,
    לא טענתי שכולם מסכימים למהלך של בנט אבל חוש הריח שלי מוביל אותי למסקנה שגם המתנגדים הם שונאי בבונים/מנשקי קמיעות

    אהבתי

  55. בתחום האיראני ביידן יעשה מה שהוא רוצה בין אם ביבי ראש ממשלה או בנט ראש ממשלה. הבעיה הקשה יכולה להיווצר דווקא אם אירן תחליט שאינה רוצה לחזור להסכם הגרעין. הזרם הנוקשה מתחזק שם מאוד. ישראל תצטרך לשקול פעולה צבאית או לפחות להיראות כמי ששוקלת פעולה אמינה כזו.

    Liked by 1 person

  56. שי שפירא מהבלוג "דברים מעניינים שקראתי", למיטב ידיעתי "לא סרוג", טען בזמנו שלו היה בארץ – היה מצביע לבנט.
    היום הוא הוסיף תגובה על עמדתו לגבי המהלך האחרון של בנט.

    לקראת בחירות 2021

    Liked by 1 person

  57. תמריץ,
    קווי היסוד של הממשלה המועדפת על ידך

    Liked by 1 person

  58. שמעון הגרגשי, אני איתך מאה אחוז. אני חושב שלביבי היו כמה הישגים יפים וכמה כשלונות משמעותיים. על כן תמכתי בגנץ כשהחליט לחבור אליו – ראיתי את השנאה אליו כמוגזמת לחלוטין. אבל ההתנהלות של ביבי מאז היא מחוץ לגבולות הסביר.

    אהבתי

  59. משעשע לראות את הסימטריה בין התגובות בימין על "בגידתו" של בנט לבין התגובות במחנה הרל"ב על "בגידתו" של גנץ בזמנו. לדעתי האישית גנץ עשה מעשה חמור בהרבה מאחר והוא הפר את הבטחת הבחירות המרכזית שלו. בנט לעומתו הקפיד לא להתחייב לשום כיוון לכל אורך הדרך, כך שלמען האמת לא לגמרי ברור לי הכעס עליו.

    Liked by 1 person

  60. באותו הנושא, אני גם לא זוכר שהיה צורך להצמיד לגנץ אבטחה בזמנו. אם אכן יש איומים לפגיעה בבנט, שקד וכו' אז מישהו כאן לגמרי איבד את הצפון.

    אהבתי

  61. חייל,
    יש ספקטרום רחב בתוך המגזר הדתי, והוא נכון לא רק לסיפור הנוכחי. לדוגמה האחים שלי תומכים במהלך של בנט ואני מתנגד לו. האחים שלי בחרו בבנט בבחירות האחרונות ואני לא.
    אני מאמין בשותפות עם הפריפריה, ואני גם מגיע מבית-מדרש שמקיים זאת יום-יום במעשיו, ועם השנים התקרבתי לצד המזרחי/ספרדי (כמו רבים נוספים). אני מזהה באנשים שמזוהים עם הליכוד (מסורתיים ונוספים) שותף טבעי לא רק פוליטית כי אם תרבותית ורגשית. עם זאת, יש גם חלקים בורגנים בחברה הדתית, שחלקם יותר מרגישים קשורים לתפיסות של יאיר לפיד (כמו האחים שלי למשל), אבל זה לא הופך אותם לשונאי מנשקי קמעות. פשוט כי זה לא המצב.

    אני לא יודע מהיכן התפתחה האיבה שלך לדתיים. אולי זה יושב על דברים ישנים. איני יודע.
    אני יכלתי להאשים את תומכי הליכוד בכך שעברו לקדימה ואיפשרו את העוול הנורא של העקירה, אבל אני לא עושה את זה כי זה לא תורם דבר. אז עכשיו אני מצפה מתומכי הליכוד לעשות את אותו הדבר. להניח לנושא ולא להפוך אותו למקור שנאה. גם החרדים השאירו בקואליציה האחרונה את הסרוגים בחוץ, אבל אין לי כלפיהם טינה על-כך. יש משחק פוליטי והוא לא חזות הכל. אני מרגיש קשור גם לתומכי הליכוד וגם לחרדים (וגם לחילונים רבים) – אפילו שפוליטית אלו וגם אלו זרקו עלי. גם אתה, לדעתי, צריך לחלק בין המשחק הפוליטי לבין שאר החיים. ברור שיש נקודות חפיפה, אבל זה לא הכל.
    במקום להאשים ציבור שלם, צריך להפנות את המאמצים כלפי הדמויות הפוליטיות שמנהלות את ההצגה (וזה כולל גם את ביבי שלמשל דחף את הבית היהודי וימינה אל מחוץ לקואליציה האחרונה שלו, והם בתמורה נלחמו בו עד כלות).
    ואם זה יעזור (וכנראה שלא) אז אני יכול רק לבקש סליחה בשם אחי.

    Liked by 2 אנשים

  62. שמעון,
    חינוך דתי לאומי עולה אקסטרה כסף על התקציב של החינוך הרגיל במדינת ישראל. זה לא אמור לשנות, אם בן אדם מאמין בדרך הדתית לאומית הוא אמור להיות מוכן להשקיע את ההשקעה בתוספת התורנית הזו של לימודי קודש, אבל לפעמים נוח לאנשים להפוך לצרכן של מדינת רווחה במקום לקבל אחריות על סגנון החיים שלהם. יש עניין נוסף של ההתנחלויות שלא נתפסות כבאות לטובת כלל ישראל אלא כעניין מגזרי ועל כך הציבור הדתי לאומי משלם בריבית דריבית.

    אהבתי

  63. יאיר,
    היכן מצאת בדברי איבה לדתיים? האם בגלל שאני מייחס לקבוצה מתוכם איבה לליכודניקים?
    הנהירה של חלק גדול מהליכודניקים אחרי קדימה אינה דוגמא מוצלחת. היא היתה תוצאה של אמונת פתאים בשלום המובטח ולא היה בזה עניין מגזרי. מקרה בוחן מובהק ניתן לראות במאבק על נחל האסי/קיבוץ ניר דוד, שם יש קורלציה מושלמת בין אנטי ליכוד לבין תמיכה בקיבוץ. תמצא שם את כל הבנטיסטים וחלק מהסמוטריצ'ים (הבן גבירים לא שם)

    אהבתי

  64. חייל
    הנהירה של הליכודניקים לקדימה לא נבעה מאמונה בשלום אלא מנאמנות למנהיג, תכונה שמאפיינת את מרבית הליכודניקים גם כיום.
    פולחן האישיות של נתניהו הוא קיצוני אבל סביב שרון היה פולחן דומה (גם אם בעוצמה נמוכה יותר). כששרון קם והלך, רבים הלכו אחריו מסיבה זו. אם ביבי היה עוזב היום את הליכוד ומקים מפלגה, אני מהמר שאחוז גבוה מהליכודניקים היה עוזב איתו בלי קשר לעמדה הפוליטית של אותה מפלגה (כלומר בין אם היה הולך מרכזה כמו שרון או ימינה כמו סער).
    לגבי המאבק על האסי, מעבר להזדהות מגזרית-אשכנזית (נניח) בין הבנטיסטים לבין הקיבוצניקים יש גם אינטרסים – הציונית הדתית יושבת גם היא על נכסים ופריבילגיות שונות ומשונות. תקדים בו הפריבילגיות נגזלות לטובת עיירת הפיתוח הקרובה אינו טוב להם. מחר יקום לוחם צדק חברתי אחר ויתחיל לצרוח למה החינוך הממלכתי דתי מתוקצב פי כמה מהחינוך בבית שאן…

    אהבתי

  65. רינגו,
    הגעת עכשיו ממאדים? הליכוד הצביע נגד המנהיג שלו. נאמנות למנהיג? בנט, סער, ליברמן, גנץ, לפיד (ממשלת השינוי והאחדות) הם דוגמא למפלגות של אנשים רציניים שעומדים על דעתם ולא הולכים בעיניים עוורות אחרי המנהיג. הלכו אחרי שרון כי הוא נחשב לאוטוריטה בטחונית-התיישבותית וזולל ערבים לתיאבון. לאן נעלמה הנאמנות שלהם למנהיג כשנבחר מופז?

    אהבתי

  66. חייל
    אצלנו במאדים נהוג לדייק.
    מרכז הליכוד הצביע נגד שרון. שרון בתגובה עזב והשאיר אותם עם 12 מנדטים. כלומר ציבור בוחרי הליכוד היה נאמן לשרון ולא לליכוד עצמו.
    שרון נתפס בעיניהם כאוטוריטה בדיוק כמו שביבי נתפס כיום. לא ההתנתקות ותקוות השלום משכו מצביעי ליכוד לקדימה, שרון הוא שמשך אותם. בגלל זה ברגע שהוא הלך הלכו כולם בחזרה לליכוד.
    בישראל יש מספר מפלגות המהוות פלטפורמה אידאולוגית. אלו הן הליכוד, העבודה ומרצ. לליכוד היו ארבעה מנהיגים. לעבודה מעל 15 אם איני טועה. למרצ הצעירה יחסית היו קרוב לעשרה. הליכוד אינו נוטה להחליף מנהיג אלא במוות או פרישה של המנהיג הקיים, זו עובדה.
    לגבי שאר המפלגות שציינת הן פלטפורמה לקריירה פוליטית של איש מסוים ועל כן אין להתפלא שאינן מחליפות אותו. אין שם נאמנות למנהיג שהרי חברי הכנסת והמצביעים מתחלפים שם תדיר.

    אהבתי

  67. רינגו,
    קצת מוזר הדיוק שלכם, אנשי המאדים. היה משאל בקרב כל מתפקדי הליכוד (לא במרכז) והתוצאה היתה 60% נגד. מי שהלכו אחרי שרון אלו המצביעים, לא חברי הליכוד. לביבי יש משקל גדול יותר בקרב אנשי הליכוד מזה שהיה לשרון בשיאו, ובצדק. יש לי טענות רבות לביבי אבל תקופתו היא השקטה ביותר אי פעם בהיסטוריה הישראלית. כל ראשי הממשלה שפעלו בעידן (הפוליטי) שלו היו אנשי דמים. רבין, פרס, ברק, שרון ואולמרט. אם כץ או (חס וחלילה) ברקת יעמדו בראש הליכוד 12 מנדטים יהיו הישג גדול. היידה ביבי

    אהבתי

  68. יאיר,
    האיפיון הכי טוב של מחלת הסרגת ניתן היום על ידי הדוברת לשעבר של מועצת יש"ע

    Liked by 1 person

  69. חייל,
    מסכים עימך לגבי מחלת הסרגת. התלהבות ממראו (או כיפתו) של בן-אדם ללא התייחסות לדעותיו ומעשיו. חיבור של פוליטיקת זהויות מהסוג האינפנטילי עם הערצה עיוורת לסלבים.

    חלוק עליך לגבי בוחרי הליכוד. אתה נותן להם הנחה שאתה לא מעניק ל[חלק] מבוחרי בנט.
    חלק מבוחרי בנט תומכים במהלך שלו, כשהוא ממשיך וטוען שהוא ימשיך במדיניות ימין בממשלת השמאל הזאת, ואתה מטיל עליהם אש וגופרית.
    אבל כשרוב בוחרי הליכוד עוזבים את הליכוד והולכים עם אריאל שרון, אחרי שמרכז הליכוד (ומתפקדי הליכוד) דחו את התכנית שלו, ואחרי שהוא הכריז מה הוא עומד לעשות ולפנות – ואתה טוען שזאת "אמונת פתאים בשלום המובטח".
    להבנתי זה יותר מעליב מ"מנשקי קמעות ועובדי אלילים" של גרבוז.

    אהבתי

  70. מה שהדהים אותי עם קדימה,
    הייתי בטוח שקדימה תתרסק ברגע ששרון נרדם.
    באופן לא ברור אולמרט הצליח לנצח בבחירות ואף למשוך 3 שנים
    רק עם מחליפיו בא הריסוק

    Liked by 2 אנשים

  71. ויותר מדאיג,
    שנראה שביבי נכנע ונותן לממשלה הזו לקום. מאז המבצע בעזה הוא נוקט רק בצעדים מינוריים לסיכול הממשלה. כמו ילדים קטנים שהם בשקט בחדר, סימן שמשו לא טוב קורה..
    לכאורה-כניעה מחשידה. מה הוא מבשל שם?
    מגה צעד עוד לפנינו? תמות נפשי עם פלישתים?

    אהבתי

  72. ההצבעה של מזרחים רבים לקדימה בבחירות 2006 צריכה להיות נושא לדוקטורטים. ביבי אמנם נתפס כאנטי חברתי קיצוני אז. זה הבחירות היחידות לדעתי שבהן קפיטליזם הביא את הליכוד לאבד את הבייס.

    אהבתי

  73. זה שבוחרי הליכוד לא עזבו את קדימה עם סיום המשמרת של שרון, ונשארו עם אולמרט ולבני, מלמדת שהתזה של חייל על "הלכו אחרי שרון כי הוא נחשב לאוטוריטה בטחונית-התיישבותית" אינה נכונה. הייתה פה בחירה מודעת בכיון פוליטי מסוים. בחירה שהובילה במודע ובזמן אמת למעשה אכזרי ועריץ כנגד מתיישבי גוש קטיף, ובהמשך גם הובילה את כולנו לבעיות שאנחנו לא מצליחים לצאת מהם עד היום.
    אז בבקשה מבוחרי הליכוד שלא יטיפו מוסר לאף אחד. שיסתכלו במראה קודם כל.

    אהבתי

  74. תמריץ,
    אכן נושא לדוקטורטים, אבל לא נראה לי שקפיטליזם הפיל את הליכוד, כי קדימה לא הייתה פחות קפיטליסטית.

    אהבתי

  75. חייל
    תפסת אותי, מי שהתנגד לשרון היו מתפקדי הליכוד ולא חברי המרכז בלבד. עם זאת אזכיר לך שאני כתבתי ״ציבור בוחרי הליכוד היה נאמן לשרון ולא לליכוד עצמו״ ואתה עצמך אומר ״מי שהלכו אחרי שרון אלו המצביעים״, כך שלא נראה לי שהמחלוקת ביננו כה גדולה.
    העובדה היא כי בליכוד לא נוטים לערער על המנהיגות, לא בנצחונות וגם לא אחרי הפסדים. אני לא אומר זאת לרעת חברי הליכוד, זו פשוט עובדה, ויש לה בהחלט יתרונות – האפשרות לגבש הנהגה חזקה עם דרך ברורה, בניוגד למשל למפלגת העבודה שממליכה כל פעם משיח תורן וזורקת אותו אחרי הכשלון הראשון.
    לגבי נתניהו אני מסכים כי הביא לשקט בטחוני ושגשוג כלכלי, גם אם לא הכל רק בזכותו. אבל התנהלותו מאז הקמת הממשלה עם גנץ פשוט מוטרפת. זה הזמן הנכון לליכוד לזנוח (זמנית) את הנאמנות למנהיג. הנאמנות הזו מביאה את המדינה למקומות לא סבירים וגורמת להקמת ממשלת טלאים שאף אחד לא באמת רוצה.

    Liked by 1 person

  76. רינגו,
    מה שהיה אפשרי בימי שרון פחות אפשרי בימינו. להזכירך, הליכודניקים קיפלו את ביבי בשני נושאים (לכאורה זוטי דברים אבל אני מייחס להם חשיבות גדולה). מדובר בפרשת אלאור עזריה שבתחילתה ביבי קפץ על העגלה של הרמטכ"ל ושר הביטחון, ובפרשת הסכם הפליטים עם האו"ם

    אהבתי

  77. אין לי טענה (בנושא הזה) כלפי ביבי. התייחסתי לבוחרי הליכוד שאתה בא לייצג. אני יכול לבוא בטענות לבוחרי בנט, אבל לבוחרי הליכוד אין שום זכות מוסרית להטיף מוסר לבוחרי בנט שתומכים במהלך שלו. לא על חוסר האחריות ולא על ה"בוגדנות". בוחרי הליכוד עשו מעשה הרבה יותר בלתי-אחראי והרבה יותר בוגדני מאשר בוחרי בנט עושים.

    אהבתי

  78. בנט מקים את קדימה 2 / עקיבא ביגמן
    "המהלך יגיע להגשמתו בהקמה של פלטפורמה פוליטית חדשה, מפלגת מרכז בשילוב פוטנציאלי עם לפיד, גנץ או שחקנים אחרים מאותה סביבה. שם יושבים בנחת 30-20 מנדטים, ועיניו של בנט נשואות לשם. הנטישה של האלקטורט הנוכחי שלו, אם כן, בכלל לא מטרידה אותו. זהו מחיר שהוא מוכן לשלם בשמחה. למעשה, זה בכלל לא מחיר, אלא חלק בלתי נפרד מהמוצר עצמו. זה לא באג, זה פיצ'ר."

    https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/1665161

    אהבתי

  79. לשמעון הגרגשי:
    אני חולק על חלק מההשגים שאתה מציין:
    ההסכם עם מדינות המפרץ הוא בעל תועלת מעטה מאוד. קודם כל ממילא לא היתה מלחמה ולא תהיה מלחמה איתם כך שלא היה חסכון בדם. הן גם לא מהוות סכנה קיומית לישראל. גם קשרי המסחר איתם הם קטנים מאוד לעומת קשרי המסחר עם ארצות-הברית, אירופה ומדינות אחרות. לכן התועלת מהיחסים איתם היא קטנה מאוד.
    המשק לא נראה לי במצב טוב גם לפני הקורונה. התל"ג לא אומר הרבה לגבי המצב. הבדיקה הנכונה היא לעשות בין המשכורת הממוצעת לסל מוצרים שניתן לקנות איתה (כאשר נותנים עדיפות למוצרים חיוניים).
    (אני מדגיש: התל"ג לא נכנס למשכורות שלנו. המשכורות שלנו כולל הפרשות לפנסיה מגיעות בקושי ל-40% מהתל"ג).
    מצב המדינה גרוע מבחינת מחירי הדירות, מצב בתי החולים (מחסור ברופאים, מחסור במיטות, אנשים מתים מזיהומים), שרותי כבוי אש, משטרה די חלשה (בצועיפ דלים ביותר במהומות האחרונות).
    נכון יש גם השגים כמו היציאה המהירה מהקורונה.

    אהבתי

  80. יאיר,
    המסרים הללו הופיעו עוד לפני הבחירות בראיון של בנט לזמן ישראל:
    https://www.zman.co.il/203410/popup/
    דרך אגב הראיון הזה שכנע אותי שאני ובנט מדברים שפות פוליטיות שונות (אני מתנגד נחרצות לשיח הריפוי) וגרם לי לחפש מישהו אחר להצביע לו.

    Liked by 2 אנשים

  81. תגידו אתם חושבים שממשלת שינוי כזו יכולה לתפקד? מה יהיה אם שוב יפרצו מהומות בארץ או מלחמה בעזה? הרי אם תהיה תגובה ישראלית קשה אז המפלגות הערביות יפסיקו לתמוך בממשלה והיא תפול.
    מה תעשה ממשלה כזו? לא תגיב? תגיב ותפול ושוב בחירות?

    אהבתי

  82. תגידו אתם לא חושבים שמצב זה עלול לסכן את קיום המדינה? הממשלה שאולי תקום זו ממשלת טלאים שאינני יודע אם תוכל להחליט מה לעשות אם תהיה בעיה רצינית. מה יהיה אם תהיה מלחמה או אינתיפדה? הרי אם ינסו לדכא אותה המפלגות הערביות יפרשו.

    אהבתי

  83. יאיר,
    אני חייב להצטרף למעריצי הסרוגים. הם הצליחו לשכנע את ההומואים של מרץ להסכים לטיפולי המרה. היידה בנט

    Liked by 1 person

  84. וגם להיפך:
    בנט פירק את הבית היהודי בכדי לצאת משליטת הרב דרוקמן וחבריו, אבל עכשיו הוא נתון להוראות מועצת השורא. היידה מנסור עבאס.

    Liked by 2 אנשים

  85. אינפלציה?

    https://www.calcalist.co.il/shopping/article/SJ8kLVHc00

    גל ההתייקרויות לא נעצר בקופות הסופר־מרקט, וזולג כעת לענף ההסעדה. בימים האחרונים החלו המסעדנים לעדכן כלפי מעלה את מחירי המנות, זאת לאחר שספקי המזון ייקרו את חומרי הגלם בעשרות אחוזים. "בחודשים האחרונים יש עליית מחירים משמעותית מאוד של 10%־20% בכל חומרי הגלם — בשרים, גבינות, דגים, שימורים ומוצרים יבשים שמיובאים מחו"ל"

    אהבתי

  86. לדבר על סיכון קיום המדינה זה מוגזם. יש רוב מוצק לימין בכנסת. אם הממשלה תתברר ככישלון מוחץ, יהיו מן הסתם 61 ח״כים שיצביעו אי אמון קונסטרוקטיבי שיהפוך בין רגע את נתניהו או מישהו אחר לראש ממשלה. זה אגב טיעון חזק נגד בחירות נוספות שבהן השמאל יכול לקבל רוב בכנסת. בכנסת הזו הרוב הימני מובטח.

    אהבתי

  87. תמריץ,
    אתה מתעלם מהפסיכולוגיה של המומרים. מי שהיה בימין וחתך שמאלה מסיבות אופורטוניסטיות יפתח מהר מאד אידיאולוגיה חדשה שתצדיק את התנהלותו. זה מתחיל משינוי השפה.

    אהבתי

  88. תמריץ,
    לפחות דבר אחד טוב יצא מהממשלה החדשה. המיתוס שישראל היא מדינת אפרטהייד יתפרק ליוצרים שלו בין הידיים. שר ערבי בממשלה ומפלגה איסלמיסטית בקאוליציה מפרקים את המיתוס לחלוטין. רק על זה כדאי להקדיש פוסט.

    אני משער לעצמי שניר אורבך עושה שרירים כי הוא רוצה תפקיד. בטח הוא ומתן כהנא יתחלפו. מתן כהנא יהיה יו"ר הקואליציה וניר אורבך שר הדתות.

    אהבתי

  89. יאיר,
    האם יוקרב כהנא (משרד הדתות) לטובת גיורו של אורבך? או שראשות ועדה בכנסת תספיק?

    אהבתי

  90. לא יודע.
    כל העסק הזה עומד על כרעי תרנגולת וככל שהם יבקשו עוד "הישגים" הם יוצאים יותר גרוע בעיני הבוחרים שלהם. לא להיפך.

    אהבתי

  91. מאחר ובעל הבלוג מאשים בקביעות את נתניהו בחוסר יושרה בשל אי עמידה בהסכמים עם גנץ. לתשומת לבכם, לאחר שנתניהו הקים ממשלת חליפין עם ראש ממשלה חליפי שעמד בראש מפלגה עם קומץ חברי כנסת, בימי חרום, ולאחר שהגנץ לא המשיך לחתור תחת הממשלה מבפנים, האדם שהפר את ההסכם הוא גנץ. הממשלה הזו יצרה תקדים סחיטות מסוכן. להזכירכם
    https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-MAGAZINE-1.4179884

    מה לדעתכם יקרה במקרה שבהצבעה הקרובה מספר חברי ימינה יתגדו, אך רוב חברי המפלגות הערבים יצביעו בעד הקמת הממשלה? האם בכנסת עם רוב ימני תקום ממשלת שמאל נתמכת על ידי רוב מוסלמי? האם יהיה נתן להפיל ממשלה שכזו ברוב של 61 חברי כנסת כאשר כל אחד מנסה לשמור על כסאו? אפילו אם כל מפלגת ימינה תנטוש לא יהיו 61 חברי כנסת להפילה.

    לתשומת לבכם, על פי חוקי ממשלת החליפין בממשלת חליפין אם הממשלה תפול אפילו יום לאחר ההשבעה, בשל הצבעת אי אמון, הממשלה החליפית יכולה לתפוס את מקומה מידית. משמע לפיד יכול לאפשר לבנט להיות יום אחד ראש ממשלה ולהכנס מידית לנעליו למחרת..

    אהבתי

  92. מדד הצלחה של הממשלה השמאלנית החדשה: בלי קטסטרופות במהלך הקדנציה, לא חיצוניות ולא פנימיות.
    אני לא יודע אם בנט מבין את זה אבל יאיר לפיד בוודאי מבין את זה. האסטרטגיה של הליכוד היא פשוטה. כל פעם שמישהו אחר עולה לשלטון הם מחכים שיעשה קטסטרופה ואז עולים לשלטון.

    Liked by 1 person

  93. https://www.idi.org.il/articles/34327

    במבחן התוצאה – כישלון
    על התיקונים בחוקי היסוד שאפשרו את הקמת ממשלת החילופים הפריטטית כבר נמתחה ביקורת עזה:3 מדובר בתיקונים שנעשו לצרכים פוליטיים ופרסונליים מיידיים, תוך רמיסת נורמות שלטוניות, בהליך נמהר ורדוד ומבלי לקיים דיון הולם בהשלכות המשטריות. בכך הם החריפו את אחת התופעות הבעייתיות ביותר בדמוקרטיה הישראלית בשנים האחרונות – זילות כללי המשחק הפוליטיים, כפי שבא לידי ביטוי בשינוי התכוף (בוודאי בהשוואה לדמוקרטיות מבוססות אחרות) בעקרונות החוקתיים הקבועים אצלנו בחוקי היסוד.4

    גם במבחן התוצאה, המנגנון הפריטטי נכשל. ראשית כל, הממשלה והכנסת התפרקו לאחר זמן קצר ביותר, ועוד לפני מימוש הרוטציה. לא פחות חשוב – הממשלה ה-35 התאפיינה בעיקר בשיתוק.5 במקום לקדם תהליכי קבלת החלטות המבוססים על הידברות, פשרות והסכמות, כפי שאמור מוסד פריטטי לפעול במיטבו, היחסים בין שני הגושים, ובפרט בין נתניהו וגנץ, הלכו והחריפו לאורך כהונת הממשלה והתאפיינו בקונפליקטים מתמידים. במקום הידברות בחרו שני הצדדים לנטרל זה את זה בממשלה ובוועדות השרים, שכלל לא התכנסו או התקשו לקבל החלטות (מלבד החלטות הנוגעות למשבר הקורונה). כך למשל, בכל הנוגע לחקיקה: משום שברירת המחדל היא שהקואליציה מתנגדת לכל חוק שלא עובר בוועדת השרים לחקיקה, יצא שהקואליציה, באופן אוטומטי, התנגדה כמעט לכל הצעת חקיקה בכנסת, ולא קידמה הצעות (כאמור, אלא בעניינים שנגעו לקורונה). השיתוק בחקיקה הגיע לשיא בכל הנוגע לתקציב המדינה, שלא אושר. הקיפאון התפקודי גם מנע או עיכב אישור מינויים רבים, הן בשירות הציבורי (למשל פרקליט מדינה) והן בממשלה עצמה (למשל – לא מונה שר משפטים גם לאחר שהסתיימה כהונתו הזמנית של גנץ בפקיד באפריל 2021). הקיפאון בהחלטות ממשלה, חקיקה ומינויים בולט במיוחד משום שהוא החל למעשה כבר מפיזור הכנסת ה-20 בסוף 2019. הממשלה אפילו לא הצליחה לקבוע מנגנון המעניק כוח הצבעה שווה בממשלה לשני הגושים אם מספר השרים שלהם אינו שווה, כפי שמתחייב מהתיקון לחוק יסוד: הממשלה.

    אהבתי

  94. דורה, המשפט האחרון לא נכון. אי אמון קונסטרוקטיבי לא אפשרי כאשר ראש הממשלה המוצע הוא ראש ממשלה, מכהן או חלופי, בממשלה המכהנת.

    אהבתי

  95. אי אפשר ללמוד על כישלון או הצלחה של שיטה ממדגם בגודל אחד. עכשיו יהיה מדגם בגודל שתיים אז נלמד יותר.

    אהבתי

  96. דורה "לתשומת לבכם, על פי חוקי ממשלת החליפין בממשלת חליפין אם הממשלה תפול אפילו יום לאחר ההשבעה, בשל הצבעת אי אמון, הממשלה החליפית יכולה לתפוס את מקומה מידית. משמע לפיד יכול לאפשר לבנט להיות יום אחד ראש ממשלה ולהכנס מידית לנעליו למחרת.." מאיפה החוק הזה? זה חוק קיים או משהו שהולכים לחוקק?

    אהבתי

  97. משה, אפשר להפיל כל ממשלה, ממשלת חילופין או לא, באי אמון קונסטרוקטיבי שמכונן ממשלה אחרת. אבל בניגוד למה שנכתב, יאיר לפיד לא יכול להפוך לראש ממשלה באי אמון כזה כי הוא עומד כבר בראש הממשלה הקיימת.

    Liked by 1 person

  98. יאיר,
    הסרוגים עוד שנה (לפני הפינוי הראשון): אומנם ארץ ישראל הובטחה לנו אבל זו לא היתה הבטחה ליבתית

    אהבתי

  99. אני לא בטוחה שאתה צודק ולפיד פסול מלהעמיד את עצמו כראש ממשלה באי אמון קונסטרוקטיבי.

    בנוסף
    בנט גם יכול להגיע להסכם עם נתניהו להפיל את הממשלה ולהציע את עצמו כראש ממשלה חדשה בקולות הגוש הימני + 2-3 עריקים. וזה כנראה מה שיקרה במהרה.
    תאורטית אם הרשימה המשותפת תצביע על הקמת הממשלה, ונתניהו יגיש מיד הצעת אי אמון ויזכה ב 61 קולות (ימינה+ מספר חברים של סער שלא יתלהבו מהרעיון) הם יוכלו להמשיך בשקט ב 4 שנים של ממשלת ימין ללא בחירות. זה יהיה עדיף לבנט על כל אופציה אחרת.

    אהבתי

  100. לפי סעיף 43ח לחוק יסוד הממשלה לפיד ובנט לא יוכלו לעמוד בראשות ממשלה שתחליף את ממשלתם המיועדת באמצעות אי אמון,
    אבל בניגוד לכנסת הקודמת, במקרה של פיזור מוקדם של הכנסת חילופי ראש ממשלה לא יוקדמו לפי סעיף 43ז1, כי הוא הוראת שעה לכנסת ה-23.

    אהבתי

כתיבת תגובה