הקונספציה הנשכחת מ-2002

מי לא שמע על הקונספציה הכושלת שהולידה את הפתעת יום הכיפורים. אבל יש קונספציה אחרת שהמיטה אסון במימדים לא שונים בהרבה ובזמן קרוב יותר לזמננו. התקשורת ממעטת לדבר עליה ולהזכיר אותה, ואין זה פלא. זו קונספציה שהתפוגגותה היטיבה עם הימניים ועל כן מוטב לה להישכח. מדובר בקונספציה ששררה בשנים 2000, 2001 ו-2002 לפיה אין פיתרון צבאי לטרור המתאבדים, שהקריאות "תנו לצה"ל לנצח" הן התלהמות נבובה ושהרעיון הריאלי היחיד הוא לפתות את ערפאת וחבר מרעיו בעוד ועוד ויתורים מדיניים.

בשיא התבערה במרץ 2002, מול קטל המוני של אזרחים שיצאו לחיי השגרה ופגשו את מלאך המוות עם חגורת הנפץ (או שרק הפכו לנכים קשים לשארית חייהם), כתב עמוס הראל בעיתון הארץ אחרי עוד פיגוע בירושלים: "ירושלים הופכת למהדורה מזרח תיכונית של בלפסט בשנות השבעים… רק שלושה הרוגים כשמהדיווחים הראשונים היה נדמה שמדובר בטבח המוני? התגובה השכיחה אמש הייתה: יצאנו בזול". חוסר הביטחון היה כה גדול שאפילו תחקירן "בצלם" שנסע ברכב בשטחים נפגע מכדורים פלסטיניים. פציעתו הקשה בידי האנשים שלמענם הוא פועל אילצה את בני משפחתו להתמודד עם שאלות קשות במיוחד. "הם חייבים להימנע מלירות בכלי רכב אזרחיים", אמרה אשתו, אך הוסיפה שהאשם במצב כולו הוא הכיבוש.

אז מה הפתרון? פובליציסט הארץ עקיבא אלדר ציטט באותם ימים בהסכמה פלסטינית שכתבה לו:"הגיעה השעה שתבינו כי השימוש הפראי בכוח מחריף את המצב. המוצא היחיד הוא להעניק לפלשתינאים את זכויותיהם הלגיטימיות, בלי שום תירוצים".

יואל מרקוס קיווה לשינוי אסטרטגי בחשיבתו של שרון שיוביל להבנתו ש"אין בכוחו של צה"ל לחסל את הטרור ושככל שיגדיל את היקף הפעולות בשטחי הרשות, כך יגדיל את המוטיווציה לפיגועי התאבדות בלב ישראל".

הפרשן הצבאי זאב שיף כתב:"המסקנה האסטרטגית היא כי בנסיבות המדיניות הנוכחיות לא די בכוח צבאי כדי להדביר כליל את הטרור הפלשתיני. בנוסף לעוצמה הצבאית יש צורך לנסות במקביל מהלכים מדיניים מרכזיים". מאמר המערכת של הארץ סיכם:"הנתיב המדיני היה ונותר האמצעי היחיד שיוכל להוליך לפיתרון כלשהו הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, על ידי הצגת האופק המדיני כהמשך למו"מ הצבאי".

באל-איאם כתב אחד העיתונאים הערבים:

נוכח תבוסת הצבא הישראלי החמוש בנשק ובתחמושת, נוכח התנועה הלאומית הפלשתינאית, נוכח קריסת תיאוריית ההכרעה הישראלית, נוכח העובדה כי הצד הישראלי מסתמן כצד המפסיד מדינית ומורלית, שבה ועולה החשיבות בהדגשת עמדות היסוד הפלשתיניות… נסיגה כוללת, גמורה ומוחלטת מהאדמות הפלשתיניות כולן, וללא חזרה.

הציבור הישראלי היה שותף לתחושת העדר המוצא. בסקר שפרסם עיתון הארץ התברר שרק כרבע מהציבור היהודי בישראל מאמין שאפשר להיחלץ מהמצב הנוכחי באמצעות הפעלת כוח צבאי בעוצמה רבה יותר. בני ציפר, לימים טרול החצר של ביבי מלך ישראל, הילל באותם הימים נאום של אם שכולה, רובי דמלין, שהיה "קול צלול בעד היפרדות חד וחלק מן ההתנחלויות, ומן האתוס של השנאה והאי-מוסר העומד בבסיסן, שבכל שנות קיומן לא היו אלא מין פרובוקציה מתמשכת ולא ניסו לתרום דבר לדו קיום עם האוכלוסיה הפלשתינית".

גם במערכת הביטחון פקפקו ביכולת ההכרעה שתניב אפילו כניסה ללב הערים ביו"ש: "אני חושש מאוד שבסופו של דבר העולם יגרש אותנו מהערים הפלשתיניות בלי שנשיג דבר, ועראפת יקצור עוד הישג. מכאן כבר קצרה הדרך להצבתו של כוח משימה בינלאומי", צוטט אחד מהקצינים הבכירים. עיתון הארץ החרה החזיק: "לפעולה צבאית אין קיום משל עצמה, אם לא עומד מאחוריה, ויותר מזה בבסיסה, אופק מדיני".

מדברים הרבה על התקררות יחסיה של ישראל עם ארה"ב לעומת ימי העבר שבהן הייתה קונצנזוס, אבל הסתכלות במאורעות אותם ימים חושפת תמונה מעט שונה. ישראל הייתה נתונה למתקפה רצחנית מטורפת ובלתי פוסקת ועדיין הייתה מנועה מבחינת האמריקנים מלהיכנס ללב הערים הפלסטיניות. זאת למרות שבארה"ב שלט ממשל רפובליקני שונא טרור מובהק. קשה לדמיין היום את ממשל טראמפ או ממשל בראשות מושל פלורידה הפופולארי, רון דה סאנטיס, או ממשל ניקי היילי מונע מישראל להגן על עצמה. ואולי גם אז לא באמת היה לחץ אמריקני אלא רק היסוסים של אריאל שרון למוד טראומת מלחמת לבנון הראשונה.

הרב אבי גיסר מעפרה טען באותם ימים:"אנחנו יכולים לחסוך לעצמנו הרבה, אם נבין שאין מנוס מהכרעה צבאית, חיסול הרשות, כיבוש מחנות פליטים, שליטה מלאה בכל שטחי A.. רק כך כשהפלשתינאים יהיו בעמדת חולשה מוחלטת ולא יעזו יותר להרים את אפם, אפשר יהיה להציע להם אוטונומיה".  המציאות שאחרי טבח ליל הסדר במלון פארק והפעילות הצבאית הנמרצת שישראל נקטה בעקבותיו, תחילה ב"חומת מגן", ואז ב"דרך נחושה" ומבצעי ההמשך שהחזירו נוכחות צבאית מלאה של ישראל לתוך שטחי הרשות, הפריכו את ניבויי הכותבים מהשמאל. הן הוכיחו בסופו של דבר את צדקת דברי הרב, שעיתון הארץ הגדיר אז "מונולוג מתנשא". רק החדירה למחנות הפליטים וההשתלטות על מעוזי הטרור עצרה את פיגועי ההתאבדות. ישראל עשתה משהו חכם יותר מפירוק הרשות כפי שהציע הרב גיסר. היא הותירה אותה על כנה, אבל חלשה ונטולת יכולת להגן על מחבליה.

היטיב לסכם את התגלגלות העניינים משה ארנס המנוח, ששימש כמעין ברברה טוכמן של אותם ימים:

ההצהרות הישראליות כי האיפוק הוא עדות לעוצמה לא הרשימו את ערפאת ותומכיו. הקולות הרבים שנשמעו בישראל בטענה שאין מענה צבאי יעיל למסע האלימות הפלשתיני רק הגבירו את אמונתם של הפלשתינאים שהם צועדים בדרך אל הניצחון… איך אפשר להסביר את אי היכולת, או שמא הסירוב של שרי הממשלה לראות את המציאות נכוחה במשך חודשי הדמים הללו? ראשית, הייתה השאיפה להביא להפסקת אש. העובדה שערפאת הצליח לזרות חול בעיני פוליטיקאים כה רבים, מנוסים ונבונים כביכול, מעוררת גיחוך. בלהט פנטי כמעט רדפה ממשלת ישראל אחר חזיון השווא של הפסקת אש..

שנית הייתה העמדה המוצהרת של הממשלה, שלפיה נעשה כבר כל מה שאפשר, לצה"ל ניתנה יד חופשית והוא לא הצליח לשים קץ לאלימות. לכך נוספה מקהלת ה"מומחים" שטענו כי אי אפשר לגבור על "תנועת גרילה הנאבקת לעצמאות" וכי כניסת צה"ל לערים פלשתיניות תוביל לקרבות בנוסח סטלינגרד. המסקנה המתבקשת הייתה שהישראלים צריכים להשלים עם גל אינסופי של טרור פלשתיני או להיעתר לדרישותיו חסרות הרסן של ערפאת.

שלישית קיימת הקואליציה. שרון הרכיב את הקואליציה הרחבה ביותר בהיסטוריה הפוליטית של ישראל. בסופו של דבר הכשילה קואליציה זו כל יוזמה לפעולה, בעודה מנווטת את הממשלה למסלול של הבלגה.

שימו לב לפסקת הסיום שראויה לתשומת לב מיוחדת, כי פה ושם עדיין מדברים על ממשלת שינוי בעתיד הקרוב, שבמסגרתה יתאחדו ימין ושמאל בשיתוק הדדי. כמו אז.

19 תגובות על ״הקונספציה הנשכחת מ-2002״

  1. תמריץ,
    איזה פוסט מפתיע… בייחוד משפט הסיום: "שימו לב לפסקת הסיום שראויה לתשומת לב מיוחדת, כי פה ושם עדיין מדברים על ממשלת שינוי בעתיד הקרוב, שבמסגרתה יתאחדו ימין ושמאל בשיתוק הדדי. כמו אז."
    נראה לי אתה סובל מנפילת IQ. ברוך הבא לעולם הבבונים

    Liked by 1 person

  2. השיתוק של ממשלת שינוי הוא חיסרון ענק.. ממול עומדת בעיית הקרטל הבלתי נסבל של ביבי. אין לי תשובה טובה, אבל מניח שלאור האירועים האחרונים הפנטזיה על ממשלת שינוי עם התמקדות בנושאים אזרחיים בלבד נזרקת לפח.

    אהבתי

  3. וכדי להגביר את השיתוק הקונספט המשופר הפעם הוא ממשלת מיעוט

    אהבתי

  4. הטענה שאין פיתרון צבאי לטרור – מעולם לא שיקפה אמת עובדתית.
    היא נובעת מסוג של צנזורה מוסרנית על חופש הדיבור. מאסכולת הפוליטיקלי קורקט.
    הקונספציה היתה, ונותרה, שקר מוסכם

    התקשורת התעלמה מהעובדה שרוסיה הכניעה את הטרור הצצ'ני באמצעים צבאים. האמצעים שרוסיה נקטה היו כל כך ברוטלים – עד שהעולם הנאור העדיף לשכוח במהירות את הנושא. כלומר להכחיש שניתן לדכא טרור באמצעים צבאיים.
    באופן דומה, סין הצליחה ל"טפל",באמצעים ברוטלים, בנסיונות המרד של הטיבטים. ו"מטפלת" כיום בטרור, הפעוט יחסית, שהעזו לנקוט כנגדה האויגורים.

    מקרה אחר, שאינו של מעצמה "לה מותר" לנקוט גם באמצעים ברוטליים, הוא הצלחת הדיכוי של המרד (והטרור שנילווה אליו) של הנמרים הטאמילים בציילון /סרילנקה.
    גם במקרה זה, המרחק מהתקשורת המערבית מאפשר יותר חופש פעולה לצבא הנלחם בטרור. אבל במקרה ספציפי זה – גם כוחות טבע עזרו לשלטונות. גל הצונאמי הענקי שפגע בדרום אסיה, והגיע גם לסרילנקה, שטף דווקא את האזורים המיושבים בצפיפות במיעוט הטאמילי. עד היום לא ידועים היקפי האבדות הטאמיליות מהצונאמי – אך מאוד ברור שמאז אותו גל הם הפסיקו לחלוטין את מאבקם בשלטונות.

    Liked by 4 אנשים

  5. בהקשר לעזה – 14 דקות של נבואות זעם מפי יצחק בריק.
    על הצפוי לנו בסבב הבא מול החיזבאללה. / בעימות עם יותר מזירה אחת בו זמנית.

    החלק המעניין בעיני הוא היציאה מקונספציה (בניסוח הפוסט הנוכחי) של 2 חלופות בלבד מול עזה: *או* שימוש רק בחיל האוויר *או* כניסה קרקעית מסיבית ומרובת אבדות.
    בריק מתייחס ל"עקיצות" של יחידות קומנדו – בנקודות תורפה של האויב, בלי להישאר בשטח דקה יותר מההכרחי (נדמה לי שהוא רומז על פשיטה מהירה על מנהרות הפיקוד הבכיר של החמאס. כולל מתחת לבתי חולים).

    https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IGGHFG&c41t4nzVQ=GJL

    Liked by 3 אנשים

  6. זו בעיה לבנות הרתעה על קומנדו עוקץ. קומנדו עוקץ – החמאס יכול לקוות לסכל ואפילו לגבות ממנו מחיר כבד מאוד. רק מול הרס מהאוויר הוא מיואש. הרתעה מתרחשת כשהצד השני אומר:״אין מה לעשות. זה גדול עליי״ ורק חיל האוויר יכול לעורר בחמאס תחושה כזו. לכן כניסה קרקעית אינה בעלת ערך הרתעתי אלא להיפך. אבל כניסה קרקעית נחושה יכולה פשוט לגמור את החמאס פיזית אם הולכים איתה עד הסוף. בכל מקרה זה דבר שאין מצב שיקרה כל עוד חמאס לא יורה עלינו נשק הרסני באמת.

    אהבתי

  7. תמריץ,
    זאת בדיוק הנקודה. אתה שבוי (כמו רובנו) בקונספציה של שתי חלופות בלבד: או הפגזה אווירית מסיבית או כניסה קרקעית מסיבית. אין בעיה שיש לה רק 2 פתרונות. לא קיים מצב שכזה.

    Liked by 1 person

  8. אתה מאמין רק בטכנולוגיה, בעיקר הגנתית, אבל לא ברוח האדם, לא ביוזמה, לא בערמומיות, לא בנחישות, לא בצדקת הדרך.

    אהבתי

  9. יאיר, סיכום הוגן.. אני כן מאמין ביתרונות של אייקיו גבוה אבל זה חרב פיפיות מבחינת האמונה בצדקת הדרך והנכונות לחשוב על צדקת האויב.

    אהבתי

  10. תמריץ, קמיליה,
    הקונספט של בריק דווקא נוסה, בהצלחה יחסית, במבצע עופרת יצוקה. המבצע כלל 3 מרכיבים עיקריים, ביתור הרצועה על ידי חטיבה משוריינת, מספר פשיטות גדודיות בדרום הרצועה ותקיפה אוגדתית לכיוון מרכז עזה ב3 מאמצים חטיבתיים, מצפון, מהמרכז ומדרום. צה"ל שלט ברמת החיכוך והיו לו מעט מאד נפגעים, 40% מהם בדו"צים. צה"ל כמו צה"ל לא מיצה את המהלך והפסיק אותו לפני שהכוחות נפגשו במרכז העיר. רמת ביצוע כזו היא חלום רחוק בצה"ל של כוכבי. מאז אשכנזי הרמטכ"לים גנץ, אייזנקוט וכוכבי המשיכו במסע חיסול זרוע היבשה, סד"כ וכשירות, שהחל עוד בימיו של בוגי והופסק זמנית בימי אשכנזי. בנוסף, אין היום במטכ"ל אפילו קצין התקפי אחד כמו גלנט (הבינוני). אין לנו על מי לסמוך אלא על מטוסינו/אבינו שבשמיים

    אהבתי

  11. תמריץ,
    תרשה לי להוסיף על יאושך. במלחמת לבנון השלישית נגלה שהיעילות של כיפת ברזל מול טילים בליסטיים מונחים נופלת בצורה דרסטית, כך גם לגבי שרביט קסמים. בנוסף נגלה את החשיבות של כלכלת מלחמה כאשר מלאי המיירטים של כיפת ברזל ייגמר תוך מספר ימים

    Liked by 2 אנשים

  12. תמריץ,
    כמה זמן יעבור עד שחבריך מהIQ יתחילו להאשים את ביבי בקצירת איברים של ערבים?

    אהבתי

  13. חייל תמריץ לא בהכרח הצטרף לבבונים. המטרה העיקרית של ממשלת שינוי היא להזז את נתניהו, המטרה המשנית היא טיפול בבעיות דחופות שלא ניתן לטפל בהן כל עוד הוא בשלטון.

    ברור לכולם שממשלה כזו לא תאריך ימים. אולם אם נתניהו יזוז, ניתן יהיה להקים ממשלת ימין או ימין מרכז חזקה ויציבה. זה ברור גם לאנשי השמאל אולם הם מעדיפים את החלופה הזו על פני המשך שלטון נתניהו. מה שמלמד שהשחיתות כואבת להם יותר משלטון ימין פרופר.

    אהבתי

  14. אמחיה
    בנקודה האחרונה אני לא חושב שאתה צודק.
    לא ברור לכולם שאם נתניהו יזוז הימין ישלוט (לאורך זמן) יש בשמאל שכל כך ברור להם שדרכם הנכונה ולא יתכן אחרת שהם בטוחים שביבי הוא קוסם שכישף את הציבור להצביע לו וברגע שביבי יזוז הקסם יוסר ואנשים יראו את האור ויצביעו שמאל.

    Liked by 3 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s