היידה בג"ץ

בג"ץ השיב בפסיקתו היום את הכבוד האבוד של חוקי היסוד במדינת ישראל עם הפסיקה שלא ניתן היה לשנות את חוקי היסוד כדי להעביר את פשרת האוזר ולאפשר לממשלת החילופים לדדות עוד קצת. היה נדמה בשנתיים האחרונות שהמשחק הפוליטי משתבש ואיתו גם נעלם כל כבוד לחוקי המשחק. חוקי יסוד שונו במהירות ובקלילות שבהן פעם היו משנים תקנות למשחקי כדורגל. בג"ץ עשה קצת סדר בעניינים. ואל תקשיבו לעמית סגל ולאדם גולד הפעם. אין הרבה קשר בין הפסיקה לאקטיביזם שיפוטי. גם השמרנים שבשופטים אינם אמורים להתעלם מההבדל שבין חוקי יסוד המגדירים את כללי המשחק לבין החקיקה הפוליטית השוטפת שהיא המשחק עצמו ואמורה להתנהל במסגרת הכללים. אמרתי "כמו לשנות תקנות למשחקי כדורגל"? גרוע בהרבה בעצם. דמיינו לעצמכם משחק כדורגל שבו נדמה לשחקנים שחוקי הנבדל מעיקים עליהם מדי, והם מחליטים לבטל אותם לעשרים הדקות האחרונות ונדהמים כשהשופט מסרב ליישר קו. גם בכדורגל היה ברור שהדבר לא עולה על הדעת.

כרגיל הכי כיף לקרוא את השופט יצחק עמית:

גם מפסק דין זה לא ניתן ללמוד על הסיבה שבגינה לא הועבר התקציב במועד. על מנת שדברי הימים לא יהיו חסרים, נספר אפוא לקורא כי לתקציב השנתי יש קשר ישיר לרוטציה בממשלת החילופים, רוטציה שהיא נשוא ההסכם הפוליטי שנחתם ביום 20.4.2020 בין סיעת כחול לבן וסיעת הליכוד, הסכם פוליטי אשר "נולד מתוך חוסר אמון הדדי, כקיפודים המתנים אהבים – בחשדנות ובזהירות של האחד מפני קוציו של משנהו" – ואידך זיל גמור.  

במהלך המשבר הפוליטי העמוק שבו נמצאת המדינה מזה זמן, חקיקת היסוד הפכה לחומר ביד היוצר, כמעין פלסטלינה שהמחוקק לש לצרכים ולאינטרסים פוליטיים מיידיים וקצרי טווח, שבינם לבין נורמה חוקתית המשקפת הכרעה חברתית-משטרית "יסודית", יציבה, כללית ועל-זמנית, אין ולא כלום. הקלות הבלתי נסבלת של התיקונים החוקתיים מתאפשרת במצב החוקתי השורר כיום[…] בהיעדר "כללי משחק" ובהיעדר מערכת איזונים ובלמים לכוחה הרב של הרשות המבצעת בישראל על פני הרשות המחוקקת והמכוננת, ראוי ורצוי להכיר בכך שניתן להציב גבולות בנוגע לשימוש והפעלת הסמכות המכוננת. 

בית משפט זה אינו ממהר לפסול חוק של הכנסת. על אחת כמה וכמה, מחויב בית המשפט לריסון שיפוטי מקום שבו מדובר בחוק יסוד. ברם, גם על הכנסת לפעול בריסון בהפעלת סמכותה כרשות מכוננת ולהצביע על חוקי יסוד ב"יד רועדת", תוך מודעות והכרה בחשיבות הרגע וגודל השעה. שהרי לא בחוק רגיל עסקינן, אלא בחוק יסוד, שבעצם היותו חוק יסוד הוא אמור להיות בעל השלכות ארוכות טווח על משפטה ועל אופיה של המדינה והחברה. יום חקיקתו של חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד אמור להיות יום חגיגי שבו הכנסת לובשת לבן ומצטחצחת בהתרגשות לקראת המאורע ולא יום קטנות פוליטי. האומנם? קצרים היו ימי שני חייה של הכנסת ה-23, משך כתשעה חודשים בלבד, אך במהלך תקופה קצרה זו תוקנו חוקי היסוד 13 פעמים (!!!) בהוראת שעה, בגדר שיא אולימפי בתיקוני חוקה למרחקים קצרים (לשם השוואה, החוקה בארצות הברית התקבלה בשנת 1787 ומאז, בחלוף למעלה ממאתיים ושלושים שנה, התקבלו 27 תיקונים לחוקה).

כמדומני שפסיקת בג"ץ קוברת באיבה את האפשרות להכריז על בחירות ישירות לראש ממשלה רק בכנסת הזו, עוד הזנייה פוטנציאלית של חוקי היסוד (ובמילא לא ברור אם לרע"מ יש תיאבון כרגע לשיתוף פעולה עם הימין בעניין זה).

32 תגובות על ״היידה בג"ץ״

  1. תמריץ,
    לפי איזה חוק בג"ץ מחליט לפסול חוק יסוד? ברור שהנושא הנידון כבר לא רלוונטי ושימש נקודה ארכימדית להכתרת בג"ץ את עצמו כשליט עליון ללא עוררין. הרי לפי פס"ד זה אם הכנסת תחוקק חוק שפיטה חדש שאומר מפורשות שלבג"ץ אין סמכות לפסול חוקים בג"ץ יוכל לפסול אותו. הכוחנות של בג"ץ תמיט עלינו אסון. ייאוש גם כאן…

    Liked by 1 person

  2. תמריץ,
    אתה כותב "אין הרבה קשר בין הפסיקה לאקטיביזם שיפוטי. גם השמרנים שבשופטים אינם אמורים להתעלם מההבדל שבין חוקי יסוד המגדירים את כללי המשחק לבין החקיקה הפוליטית השוטפת שהיא המשחק עצמו ואמורה להתנהל במסגרת הכללים".
    אז למה גם מינץ, גם אלרון וגם סולברג דחו את העתירה ולא קיבלו אותה?
    בוודאי שהסיפור כאן זה אקטיביזם שיפוטי.

    Liked by 1 person

  3. וכאילו שהוא לא יכל לעשות זאת לפני שנה.
    הפרסום כל-כך פוליטי. בג"ץ מריח את חולשת המערכת הפוליטית עכשיו ולכן הוא מפרסם זאת עכשיו.
    כל כך שקוף.
    קיבלנו קבוצה שהמליכה את עצמה על כולנו וכולנו שותקים.

    Liked by 1 person

  4. חייל, יכול להיות שבג״ץ יפסול חוק יסוד שינסה לגבור עליו. אבל זה לא קשור לפסיקה הנוכחית. הפסיקה הנוכחית עסקה בשאלה האם חקיקת היסוד בישראל יכולה להמשיך להיות בית בושת כפי שהכנסת האחרונה סברה.

    Liked by 1 person

  5. ומה זאת אומרת "ההבדל שבין חוקי יסוד המגדירים את כללי המשחק לבין החקיקה הפוליטית השוטפת".
    הרי מי שהגדיר שחוקי יסוד הם חוקי המשחק זה בג"ץ בעצמו. לא הכנסת.
    אז בג"ץ החליט שחוקי היסוד הם כללי המשחק. אח"כ הוא ביטל חוקים "רגילים" על-סמך כללי המשחק, ועכשיו גם את כללי המשחק הוא מבטל. הזוי.

    להבנתי נושא עזה הוא הסיפור הכי פחות בעייתי בחיינו.
    האיומים הרצינים הם שנאתם התהומית של חלק מהערבים אזרחי ישראל את ישראל והיהודים, והפטרונות של בג"ץ כלפי האזרחים מהי הדרך הנכונה.

    Liked by 2 אנשים

  6. יכול להיות שבג״ץ המליך עצמו על כולנו אבל לא הפסיקה הנוכחית ממחישה זו. יש הבדל בין שמירה על פרוצדורה סבירה לבין הכרעה ערכית. מישהו צריך להגיד לכנסת שאי אפשר לשנות ללא הרף את חוקי המשחק שנקבעו מראש לצרכים פרסונליים רגעיים.

    אהבתי

  7. תמריץ,
    אין זה תפקידו של בית המשפט לתת ציונים לכנסת ו/או להכשיר או לבטל חוקי יסוד. מה בין זה לבין חקיקת חוקי יסוד?

    Liked by 1 person

  8. פעם בהפגנות היו צועקים "מדינת משטרה".
    היום זה כבר לא רלוונטי. המשטרה אימפוטנטית ואנחנו חיים ב"מדינת בג"ץ".

    Liked by 1 person

  9. בוודאי שזה תפקידו של בית המשפט. אלא תפקידו של מי? בכל מקום שלא יהיה פיקוח יהיה גרפיטי ואנשים ישתינו בשיחים. זה מה שהכנסת עשתה לחוקי היסוד. השיא היה אמור להיות עוד לפנינו ברעיון לחולל בחירה ישירה יש מאין רק לכנסת הזו.

    אהבתי

  10. צריך להגיד כאן משפט שבדרך כלל דתיים ושמרנים אוהבים. חירות אינה הפקרות, והחירות היא בשיאה כשהיא מתקיימת בתוך מסגרת. כזו היא חירותו של המחוקק.

    Liked by 1 person

  11. אגב גם הביביסטים אומרים ללא הרף: חקיקה פרסונלית. כלומר גם הם מבינים שיש חוק שיהיה אסור לחקיקה. ומה אם הכנסת תחוקק שאדם עם תעודת זהות כזו של ביבי לא יוכל לרוץ לכנסת?

    Liked by 1 person

  12. לא התמודדה לכנסת מפלגת ״הכל בדיחה והכול חארטה״. הרעיון שאין שום ערך לרעיונות החוקתיים הבסיסיים שמעצבים את המדינה מאז שנות החמישים ובוודאי מאז 92׳ הוא לא רעיון שמישהו רץ עליו לבחירות. אז לא רואה איך אפשר לתקוף את פסיקת בג״ץ שאינה דמוקרטית.
    זאת להבדיל ממקרים שבהם בג״ץ מגן על מסתננים ופלסטינים נגד דעת הרוב.

    אהבתי

  13. השיא היה אמור להיות עוד לפנינו ברעיון לחולל בחירה ישירה יש מאין רק לכנסת הזו.

    זוהי דוגמה יפה. היות והמחוקק לא ציפה שיהיו 4 מערכות בחירות ללא הרקבת ממשלה, סליחה, ללא הרכבת ממשלה, ולא רק לו ביבי, הכנסת משנה את החוק כדי להתמודד עם המצב. משנים את כללי המשחק כל הזמן. זה שער הזהב, לא היה שער זהב בעבר בכדורגל שיחקו עד שנפלו מהרגלים. זה לא שהשחקנים שינו את החוק והשופט התנגד זו ההתאחדות ששינתה. סגנון המשחק השתנה נהיה אתלטי יותר. פעם לא היו 3 והיה מותר לחסום כדור בירידה לסל אבל השחקנים נהיו גבוהים יותר והגנות יעילות יותר. וגם נבדל לא היה קיים פעם וגם שיחות ועידה בזום ומכוניות אוטונומיות וסקס וירטואלי ואונס וירטואלי ונישואי בני אותו מין והיה מותר לקרוא כושי גם לאתיופי ולשרוק אחרי בחורה ולהגיד שיש לה רגליים יפות. ובג"ץ ידע את מקומו והיועץ רק יעץ

    אהבתי

  14. תמריץ,
    גם ברפאל הבינו שאין קונים לקמפיין הלייזר המהפכני שלהם והעלימו אותו מהפירסומים שלהם. אם אתה מעוניין אכתוב הסבר קצר למה הפיתוח המהפכני של רפאל לא יכול לעבוד. וזה מה שנותר ממנו:
    https://he.rafael.co.il/solutions/drone-dome-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%97%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d/

    Liked by 1 person

  15. https://www.maariv.co.il/news/military/Article-674199

    להזכירך את המשפט של יאיר אליך: אתה מתבצר בתוך פרדיגמות

    ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שכבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו לפני כשנה הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שאין בעולם תקדים לזה, עם מספיק הספק שיוכל להפיל רקטות. בכך יתאפשר לפתח נשק מבוסס לייזר ליירוט רקטות ופצצות מרגמה.[6]

    ב-8 בינואר 2020 חשף משרד הביטחון פריצת דרך בייצור לייזר רב עוצמה, שישמש לפיתוח מערכות הגנה אווירית ויירוט רקטות, בפיתוח משותף של מפא"ת, רפאל – מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות. המערכות כוללות גרסה קרקעית נייחת יבילה, גרסה מתנייעת על גבי רכב קרבי משוריין וגרסה אווירית המותקנת על כלי טיס ליירוט טילים מעל גובה העננים.[7] בעת מבצע שומר החומות במאי 2021 המערכת עדיין לא הייתה מבצעית.[8]

    אהבתי

  16. לגבי נצחון או הפסד, התשובה פשוטה. מה המטרות?

    מטרות החמאס הם להחליש את מדינת ישראל מבחינה צבאית כלכלית ודמוגרפית, ולחזק את הפלסטינים באותן הקריטריונים.

    מטרת ישראל הפוכה, להתחזק מהבחינות הללו, ולהחליש את הפלסטינים.

    מה תרם הסבב הנוכחי? שכל אחד יעשה את החשבון. לי התשובה ברורה, אבל מאחר והתחרות פה היא על תדמית ועל מי מסכן יותר, עדיף שנשתוק. הנצחון האלוהי של החמאס משמר אותם בשלטון ומשמר את החולשה של הפלסטינים. "לעולם אל תפריע לאויביך להכשיל את עצמם" .

    אהבתי

  17. קולולו, אחלה טענה לגבי הפלסטינים, אבל אנחנו גם לא התחזקנו. אולי בעצם בכך שהמבצע מצית אנטישמיות בעולם וככה מגביר עליה.

    אהבתי

  18. נחמות קטנות

    ציוץ
    Guy Ben-Betzalel😷
    @BenBetzalel
    ·
    11 שע׳
    לרגל הקיץ הבא עלינו לצערנו נתנחם כולנו בכל זאת בדבר היחיד שבאמת שווה את הקיץ: האבטיח.
    ולכן מזכיר את 3 הכללים לאבטיח מוצלח:
    *עגול (לא מאורך!!)
    *כתם בבסיס צהוב-כתום כהה ככל שניתן
    *צלקות מרובות!
    זכרו:
    אבטיח יפה = יפה רק מבחוץ.
    אבטיח מכוער = מכוער רק מבחוץ.

    אהבתי

  19. בלי קשר לשאלה האם פסיקה האחרונה של בג'צ חוקית, נכונה ומוצדקת, ואם לאו – זהו לא הקריטריון היחידי לשיפוטה.
    גם "למבחן התוצאה" אמורה להיות חשיבות כלשהי.

    בעבר היה קמפיין פרסומי למניעת תאונות דרכים:
    "בכביש אל תהיה צודק. תהיה חכם".
    סלוגן שניתן (ופעמים רבות רצוי) ליישמו גם כשלא נמצאים בכביש.

    אם פסיקה זו תוביל להתקוממות של ח'כים, לצעדי נגד חריפים ולהגבלת כוח ההתערבות של בג'צ (או אפילו לאי ציות לפסיקותיו) – שכרו של פסק הדין, צודק ומוצדק ככל שירצו לייחס לו, יצא בהפסדו.

    אהבתי

  20. קמיליה, דווקא לטעמם של שונאי בג"ץ מה שאת מתארת יהיה תוצאה רצויה..
    בכל אופן אני חושב שלמרות שהאספסוף המתלהם ברשתות החברתיות מספק 99% מהתגובות. האנשים שנמנים על האחוז שהוא קצת יותר נבון מספקים 99% מההשפעה. זו לא באמת פסיקה שהח"כים לא יכולים לחיות איתה, ויש בה הגיון פנימי שגם הם יכולים להבין. היא אפילו טובה לביביזם בהקשרים מסוימים. למשל ליברמן רצה להעביר חוק שמבטל לאלתר את כהונת ביבי. חוק פרסונלי מובהק שקשה ליישב עם פסיקת בג"ץ הנוכחית.

    אם יבוא יום ובג"ץ יפסוק שחוק שכולא מסתננים או מונע איחוד משפחות פלסטיניות סותר את ערכיה היסודיים של מדינת ישראל, ולכן גם חוק יסוד לא יכול להכשיר אותו – זה משהו אחר.. זו כבר ההפיכה שכולם מדברים עליה. פה מדובר בנושא אחר, כמעט טכני באופיו.

    אהבתי

  21. תמריץ,
    לפי בקשתך – עלילות רפאל.
    נתחיל בבייסיק של לייזרים לחסרי תעודת בגרות.
    כדי שאור ייחשב כלייזר עליו לקיים 3 תנאים. מונוכרומטי (אותו אורך גל), באותה פאזה, וקרניים מקבילות. התנאי ה3 הוא נגזרת של התנאי השני שכן אם הקרניים אינן מקבילות תאימות הפאזה לא יכולה להתקיים. לתיאום הפאזות חשיבות מכרעת. אם נחבר שני לייזרים בעלי פאזה הפוכה (היפוך פאזה = 180 מעלות. מתרחש במרחק של חצי ארך גל) הם יבטלו אחד את השני. אם הם יהיו באותה פאזה האנרגיה שלהם תוכפל. זו התכונה שבבסיס ההולוגרמה.
    האנרגיה שנושא עימו אור רגיל היא יחסית לסכום ריבועי האמפליטודה (אמפליטודה מייצגת עוצמה) של הגלים הבודדים המרכיבים אותו. בלייזר האנרגיה יחסית לריבוע סכום האמפליטודות. נבהיר באמצעות דוגמא. יש לנו אור רגיל שמורכב מ3 גלים בערכים 1,2,2. סכום הריבועים = 1+4+4=9, בלייזר אותם ערכים יתנו 1+2+2=5 בריבוע = 25.
    סך כל האנרגיה של מקור לייזר תלוי בשני פרמטרים, 1. צפיפות האנרגיה במרחב הלזירה (מרחב הבנוי מחומר שבולע ופולט אור) 2. שטח הלזירה. מכפלה של השניים תיתן את האנרגיה של הלייזר. כדי להגדיל את האנרגטיות של לייזר צריך להגדיל לפחות אחד מהשניים.
    נעבור כעת לחידוש "המהפכני" של רפאל. רפאל טוענים שהם המציאו אלמנט מהפכני שמגדיל את צפיפות האנרגיה פי 8. מהו אותו אלמנט מהפכני? רכיב אופטי שמחבר 8 מקורות לייזר נפרדים ללייזר אחד שצפיפות האנרגיה שלו תגדל עקב כך פי 8. לכאורה זה בינגו (יש לזה היתכנות תיאורטית). אז איפה הבעיה? נתחיל מהשקרים. אין שום דבר מהפכני באלמנט כזה. זו טכנולוגיה אופטית (של חיבור מקורות שונים) שנמצאת בשימוש מזה עשרות שנים (אני מניח שמי שתכננו ובנו את האלמנט הזה אלו אנשי אל-אופ, היום בבעלות אלביט. זו החברה שמתכננת ובונה את המצלמות בלווייני הריגול של ישראל. מאחר והם מומחים לא שמעתם מהם מילה על המהפכה של רפאל).
    שתי בעיות עומדות בין הרעיון המהפכני למימושו.
    1. כדי לקבל תאימות פאזות בין הלייזרים הנפרדים יש צורך בדיוק של ננומטרים כאשר הם מורכבים מכנית יחד עם האלמנט האופטי. זו יכולת שאינה בנמצא
    2. מספיק בשינויי טמפרטורה זעירים כדי לשנות בננומטרים רבים את המרחקים בין הלייזרים השונים עקב התפשטות/התכווצות טרמית.
    תמריץ,
    עצתי לך לא לוותר בינתיים על הממ"ד

    Liked by 1 person

  22. חמש הדקות האחרונות מתייחסות ישירות לנושא פוסט זה. ולנושאים אחרים במרכז סדר היום הישראלי.

    מי שיטרח להקשיב לשאר דבריו יגלה שגם ד'ר קידר מתנגד להסתמכות על המפלגה האיסלמית. לא רק אנשי ימין נחותים (כטענת תמריץ – בניסוח מעט מעודן)

    ליתר דיוק, קידר אפילו רומז שהיה ראוי לא לאפשר למפלגה זו (כמו גם לבל'ד) להתמודד בבחירות לכנסת (בדומה לפסילה, בשנות ה 60, של מפלגת אל-ארד כיון שהתנגדה למדינת יהודים דמוקרטית).

    אהבתי

  23. לתמריץ,
    כתבת:
    1. " … דווקא לטעמם של שונאי בג"ץ מה שאת מתארת יהיה תוצאה רצויה…"
    ———————
    ישראל נלחמת ביותר מדי חזיתות. ברבות מהן – בהצלחה לא כל כך מזהרת.
    מכאן שאיני מתלהבת מכניסה לקרבות שהיה ניתן להימנע מהם.

    על אחת כמה וכמה – לקרבות שבכלל לא ברור לי מי ינצח בהן. ביתר כנות – אני חוששת שדווקא הצד שאני תומכת בו יפסיד.

    2. " …. למרות שהאספסוף המתלהם ברשתות החברתיות מספק 99% מהתגובות. האנשים שנמנים על האחוז שהוא קצת יותר נבון מספקים 99% מההשפעה. …"
    ———————–
    הזכרת לי שהילארי קלינטון הפסידה לא מעט מצביעים פוטנציאלים כאשר הגדירה את תומכי טראמפ כ"סל של בזויים / נתעבים /נחותים …"

    וגם את העובדה שרובם המכריע של מי שהמציאות הוכיחה שצדקו בהתנגדותם הקשה להסכמי אוסלו – לא הגיעו דווקא מאותו אחוז נעלה של "נבונים" (כהגדרתך).

    מכאן היה ראוי להסיק שמאוד מסוכן להעניק לאותו אחוז בודד 99% מכוח ההשפעה.

    3. " … אם יבוא יום ובג"ץ יפסוק שחוק שכולא מסתננים … סותר את ערכיה היסודיים של מדינת ישראל, ולכן גם חוק יסוד לא יכול להכשיר אותו – זה משהו אחר.. זו כבר ההפיכה שכולם מדברים עליה. …"
    ——————
    התעוררתי משינה בעולם של מציאות חלופית?
    האם בג"ץ עדין לא מנע גירוש המוני של מסתננים? או את כליאתם במתקן חולות, ללא אפשרות לשלוח כספים למשפחותיהם, עד שיואילו להסכים לעזוב את המדינה אליה הסתננו?
    האם בג'ץ עדין לא ניסה לקשור את ידי הרשות המחוקקת והמבצעת מלטפל בבעית המסתננים על פי ערכיהם של נבחרי הציבור ותפיסות עולמם?

    4. " … זו לא באמת פסיקה שהח"כים לא יכולים לחיות איתה ….. פה מדובר בנושא אחר, כמעט טכני ."
    ————————-
    אכן. וזו בדיוק הסכנה בעיני.
    בג'ץ קובע תקדים מסוכן לגבי כוחות העל שלו וסמכויותיו, אך חברי הכנסת לא ילחמו בכל כוחם כיון שהנושא יתפס בעיניהם כטכני /כבעל חשיבות פעוטה.

    אהבתי

  24. לגבי 3 בג״ץ אכן מנע, אך הכנסת נמנעה מלהשיב מלחמה על ידי תיקון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כך שיאפשר התגברות בנושא של הסתננות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s