הפלוסים והמינוסים של ממשלת בנט לפיד

תמונת התמריצים משתפרת

• נתניהו שבחר למגר כל תחרות בליכוד ולהיעזר רק בגמדים נהרס על ידי חיבור בין כל אלו שבחר להקטין ולהרוס. לקח לכל מנהיג שירצה לפעול באופן דומה. היה זה מסוכן אם מי שבחר לרומם את אוחנה ורגב על חשבון ראויים מהם לא היה משלם על כך שום מחיר.
• יובהר לאור משפט נתניהו שראש ממשלה אינו מעל לחוק והוא צריך לכבדו.
• הפרת הסכם הרוטציה עם גנץ הרסה את האמינות של נתניהו עד כדי כך שאפילו מסרבים לקבל ממנו תפקיד ראש ממשלה ראשון ברוטציה. לקח לנוכלים הפוליטיים באשר הם.
• יש אופציה לשיתוף פעולה בין ימין למרכז שמאל, דבר שמפחית את הנהירה לקיצוניות בפוליטיקה הישראלית ואת הסחטנות החרדית. נתניהו בחר לאורך השנים (פרט לרגע זוהר ב-2003) בכניעה מוחלטת ושיטתית לחרדים.
• סוף כל סוף ממשלה! תקציב! שרים מכהנים בעלי יכולת ורצון לפעול ולקדם דברים!

תמונת התמריצים נפגמת

• מנהיגי מפלגות קטנות מקבלים לגיטימציה לחשוק בתפקיד ראש הממשלה. דבר שיכול לפגוע ביציבות הפוליטית. אם כי במקרה הנוכחי הוא מה שיכול להצילה.
• האימה שמטילים אנשי הפרקליטות על הפוליטיקאים גדלה. הנה אפילו נתניהו נופל בסוף. ברם, לדעתי הקייס לפיו מדובר ברדיפת שווא נחלש משמעותית אחרי שנחשף ששמעון ריקלין, מכל האנשים, תיאר בזמן אמת היטב את הקונספירציה הפלילית מאחורי תיק 4000 שהכיר דרך ידיד הנפש ינון מגל. זה כבר לא נראה לי כזה גבולי.
• הערבים מריחים חולשה, בקיעים וסדקים. ממשלה שצריכה את רע"מ ובימים קשים גם את המשותפת היא ממשלה שתתקשה להגיב כמו שצריך בעזה (אולי גם בלבנון?). ואפילו אם תגיב בחוכמה, תגובתה עדיין תהיה חשודה ברפיסות בגלל התלות בערבים. הרי גם את התנהלותו ההססנית של נתניהו לגבי עזה היו תולים בצורך בתמיכת הערבים, אם באמת היה צורך כזה באותם זמנים.
• מעבר לתמריצים הבעיה האמיתית היא ההחלפה של אסטרטג גדול כנתניהו באסטרטג קטן כיאיר לפיד (את בנט אני מחבב ומעריך את תבונתו ואת האומץ הבלתי רגיל והנדיר שלו). מצד שני, נתניהו עצמו העביר את חצי המלכות לבני גנץ, שלא ברור אם עולה על לפיד בהרבה, וכך או כך יישאר שר הביטחון בממשלה החדשה. השאלה האסטרטגית משמעותית במיוחד לנושא הגרעין האיראני, אם יידרשו בו החלטות קשות.