מסקנות מניסיון הפיכה

השבוע ביבי ניסה לבצע הפיכה במדינה. להשתלט על השלטון בשעה שלפי לשון חוק היסוד המפורשת הוא אוחז רק בחצי שלטון. ניסיון ההפיכה דוכא וביבי התקפל בצורה שהביכה אפילו את נאמניו. המעשה רק הזיק לו. אפילו כאלו שמעריכים את ביבי ואת הישגיו הרבים ב-15 שנות שלטון מתחילים להרגיש שהמחיר של פולחן ביבי מתחיל להיות כבד מדי.

בחזית המשפטית אפשר לשמוע משופרות ימין כל מיני הצדקות ופלפולים לכך שבניגוד ללשון החוק המפורשת הפריטטיות לא מחייבת ותכסיסיו הנכלוליים של ביבי יכולים לעלות יפה. הדבר מזכיר את החלטתו של השופט אדמונד לוי בזמנו שההתנתקות לא חוקית. בדעת המיעוט שלו הוא שירת את עקרונות האמונה של הימין, אך הראה עד כמה צבועה ההתנגדות הימנית לאקטיביזם שיפוטי. הימניים מתנגדים רק לאקטיביזם שיפוטי שלא משרת אותם. אבל איזו טיפשות זו מצד ימין. זו טעות מצד הימניים לחרוג מהאמונה ששופטים (או יועצים משפטיים) צריכים להיצמד לטקסט הכתוב בהבנתו הפשוטה. שופטים תמיד יהיו בעלי חשיבה מופשטת ואליטיסטית יותר מאשר המון העם ולכן ייטו יותר שמאלה. אם כך מוטב לימין לקוות שלפחות הטקסט יגביל אותם. הנה החוק אומר מפורשות שראש ממשלה יכול לכהן תחת כתב אישום, והימין הזדעק כשהיה נדמה שבית המשפט שוקל לחתור תחת לשון החוק.

בארה״ב השמאל מתעב את בית המשפט העליון הנוכחי בעל האוריינצטיה הימנית-שמרנית ותומך במינוי שופטים נוספים לבית המשפט העליון על ידי הנשיא המכהן. רעיון שאם יתממש יחסל בצורה ברוטלית את העצמאות השיפוטית באמריקה. וגם כאן איזה קוצר ראות הוא זה. האם חכם מצד השמאל לחרוג מאמונתו בעליונות המשפט רק בשל נסיבות זמניות? הרפובליקנים הרי יוכלו לעשות אותו דבר בהמשך הדרך.

נראה אם כך שהמחלוקת על אקטיביזם שיפוטי לא מעניינת כמעט אף אחד. המחלוקת היא על כוח. התמיכה באקטיביזם שיפוטי או הסלידה ממנו הם רק תירוצים. אציין עם זאת שלפי הפסיכולוגים הפוליטיים יש בדבר יותר מכך. מחקרים הראו שהימניים מטבעם מתעבים ערפול וחוסר קונקרטיות, בעוד ששמאלנים יותר מתחברים לכך. מחקר יפה הראה שסלידה מאמנות מופשטת קשורה לימניות. אם כך הרעיון שאפשר לחתור תחת כל משפט כתוב ולהפוך אותו על פניו אמור לעורר סלידה אינסטנקטיבית בנפש הימנית יותר מאשר בנפשו של שמאלן.

65 תגובות על ״מסקנות מניסיון הפיכה״

  1. גם הדיון התיאורטי על קפיטליזם או סוציאליזם לא באמת מעניין את רוב הציבור, ועוסקים בו רק חוקרים והוגים. את הציבור מעניין להגן, לקיים ולקדם את החיים שלהם.
    בדומה, הדיון התיאורטי על אקטיביזם שיפוטי מעניין רק חוקרים ואנשי מקצוע בתחום, ואת כל השאר מעניינת ההשפעה של אקטביזם שיפוטי על החיים שלהם.
    כיום החזית הציבורית שמאוימת בידי האקטביזם הזה הולכת וגדלה והולכת ומתגברת. ולכן להרגיע את הציבור הזה ב"תחשבו מה יהיה בעתיד" לא ממש יעזור.

    Liked by 1 person

  2. הנקודה שרק כוח הוא בעיקר שחשוב, היא נכונה.
    החברה המודרנית לא זנחה כלל את הכוח (בהיבט כוח פיזי וגם כוח קואליציוני – "רוב" בחברה או בגוף פוליטי) אלא רק המירה אותם לכללי משחק מסוימים שרלוונטיים רק למי שמעוניין לשחק את המשחק ולרוב כללי המשחק "מכורים" למי שכבר יש כוח.
    כאשר מישהו מזהה איום על הכוח שלו, אין לו שום תמריץ לשמור על כללי המשחק אם הפרתם תאפשר לו לשמור על כוחו אם אין מי שייקח את כוחו לצמיתות אם הוא יפר את כללי המשחק.

    ראינו את זה בהפסד של טראמפ בצורה הכי וולגרית שאפשר, ואנחנו רואים את זה בלהטוטים הפוליטיים של נתניהו שהם יותר מעודנים ומתוחכמים.

    הפעם כללי המשחק נשמרו על ידי בית המשפט, אבל הבעיה היא שרוב הישראלים כבר אינם תומכים בכללי המשחק (החוק). אני לצערי לא אופתע אם היעד הבא לטרור פוליטי יהיו שופטים ולא רק משפחת אלקין, ואם הטרור יהיה יותר אלים..

    Liked by 2 אנשים

  3. דרך אגב לא קשור, יש סיכוי שתעשה פוסט על "תכנית סינגפור" של בנט והתאמתה לישראל?.
    לא מצאתי ניתוח של כלכלנים לנושא.

    אהבתי

  4. תמריץ,
    בהנחה שאתה מתכוון למינוי אקוניס לשר המשפטים כהפיכה, מעניין אותי לדעת איפה ראית הצדקה של רוטמן לחוקיות המינוי?
    אלה הדברים שאני שמעתי אותו אומר בנושא (ציטוטים לא מדויקים), והמשמעות שלהם אחרת:
    1. ממשלה פריטטית היא איוולת, והכנסת צריכה לבטל אותה.
    2. לבג"ץ היה אסור להכתיב לממשלה לוחות זמנים למינוי.
    3. לממשלה מותר למנות שר משפטים עם זיקה לנתניהו.
    4. לנתניהו היה מותר להעלות את שמו של אקוניס להצבעה.
    5. נתניהו לא חייב לשמוע את היועמ"ש.
    6. מי שמוסמך להכריע שההחלטה לא אושרה למרות הרוב שקיבלה (בגלל הפריטטיות) הוא בג"ץ ולא היועמ"ש.

    Liked by 2 אנשים

  5. דניאל אני בעד הפחתת מסים. זה משפר את התמריצים ומזרים כסף למשק. אם תונהג באמת תוכנית כזו, תהיה בישראל צמיחה גדולה. מצד שני בלי פתרון נמרץ למצוקת הנדל״ן רוב הכסף יגיע להזנקת מחירי הדירות והשכירויות ולא עשינו כלום

    אהבתי

  6. א. נראה לי שהטענה שנתניהו ביצע נסיון הפיכה – היא דרמטית יתר על המידה.

    אף אחד מהמוני המתנגדים לנתניהו לא הוצא להורג או הושלך לכלא, או אפילו אוים בכך שזה מה שיפול בגורלו אם לא יישר קו מיידית עם השליט האבסולוטי.
    לתפיסתי נתניהו בסה'כ ביצע צעד שאינו צודק ואינו חכם – אך חזר בו תוך הרבה פחות מ 24 שעות.
    צעד שלכל היותר מעיד שנתניהו אינו מתפקד במיטבו, והלחץ המופעל עליו מכל הכיוונים משפיע גם עליו. כלומר שגם בנימין נתניהו הוא בשר ודם, שיש גבול עליון למידת חסינותו וכושר העמידה שלו.

    ב. בעיני המשפט " … המחלוקת על אקטיביזם שיפוטי לא מעניינת כמעט אף אחד. המחלוקת היא על כוח. התמיכה באקטיביזם שיפוטי או הסלידה ממנו הם רק תירוצים …" – לא ברור.

    למיטב הבנתי מטרת העל של ה"אקטיביזם השיפוטי" היא לקחת כוח וסמכויות מהמערכת הפוליטית ולהעבירם אל המערכת המשפטית, כך שיופר מאזן הכוחות בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת. כאשר, לדוגמא, יועצים משפטים אינם יועצים אלא מכתיבי מדיניות שצויהם מחייבים את הכפופים להם – הם הופכים לשליטי העל.
    העברת הכוח זו הסיבה בגללה גדי טאוב מזהיר שהאקטיביזם השיפוטי יוצר פגיעה חמורה בדמוקרטיה. פגיעה בכוח של אלו שנבחרים ע'י הציבור הרחב (להבדיל מהמערכת השיפוטית שלציבור הרחב אין כל יכולת השפעה על בכיריה).
    זוהי גם הסיבה מדוע אבישי בן חיים מתריע מהעברת הכוח מהנציגים הנבחרים גם על ידי בני ישראל השניה אל מוסד כמו בית המשפט העליון. מוסד אליטיסטי שאין בו יצוג לישראל השניה ולפריפריה, לחרדים ולערבים.
    כלומר – כל סיפור האקטיביזם השיפוטי הוא סיפור שמתחיל ונגמר בכוח.

    Liked by 2 אנשים

  7. מהמילים "יראו את הממשלה כאילו התפטרה", יש מי שמסיקים שנתניהו משוחרר כיום מעול הפריטטיות. זאת משום שסעיף הרציפות בחוק היסוד אומר ש"עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה, תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה". "כאשר נבחרת כנסת חדשה, הממשלה מכהנת רק מכוח סעיף הרציפות. לפיכך, הוראות החילופים לא צריכות לחול עליה, כי זו ממשלה אחרת", טוען רוטמן. "כממשלה יוצאת, היא יכולה לפטר ולמנות שרים בלי אישור הכנסת. בכל מקרה, חילופים עם גנץ בנובמבר לא יכולים להתבצע. האם אפשר לפטר את כל השרים שלו? אני נוטה לחשוב שכן".

    https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/340697/

    אהבתי

  8. מר רוטמן בעיקר מדבר מהפוזיציה. הממשלה קמה וקיבלה מנדט לקיומה תחת הסכם מסוים. כל עוד הממשלה לא הוחלפה, ההסכם הקואליציוני עדיין בתוקף פשוט מתוקף המשכיות הממשלה והשלטון. כפי שטענתי פה

    https://tamritz.wordpress.com/2021/04/27/%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%95-%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94/#comment-49469

    מינוי שר משפטים הוא סתם רעש, הענין האמיתי הוא נסיון של נתניהו וגורמים אחרים לאיין את ההסכם הקואליציוני, כדי שבמידה ולא תקום ממשלה עכשיו, גנץ לא ימונה לראשות הממשלה בנובמבר. נתניהו מנסה להתנער מההסכם הקואליציוני ולהישאר שליט יחיד – ולכן בהחלט מדובר בנסיון לבצע הפיכה שילטונית.

    אהבתי

  9. במילים אחרות, נתניהו הוא ראש הממשלה מתוקף ההסכם הזה. אם ההסכם בטל גם ראשות הממשלה בטלה ויש לבחור ראש ממשלה אחר.

    אהבתי

  10. טוב, זה באמת טירוף דעת. כפי שהסברתי והמחשתי בעבר, אין דבר כזה אקטיביזם שיפוטי. רק דמגוגיה ריקה. כאשר ההחלטה של השופט, לא מוצאת חן בעיני מישהו, הוא גורס אקטיביזם שיפוטי, כתוצאה מחוסר יכולת להתמודד איתה או סתם תיסכול, ולרוב בורות משוועת, דעתנות פסיכית.

    וכפי שהוכחתי לא פעם, החוק הוא לא הטקסט. אם החוק היה רק הטקסט, אז לא היה חוק. לא יכול היה להיות חוק. החוק:

    הינו היישום הקונקרטי של החוק, לגבי מקרה מסויים, שהמחוקק לאיו דווקא יכול היה לצפות אותו. ואז, נדרשת חשיבה מופשטת של השופט. חשיבה מתודית, סיסטמטית, מובנית היטב, ולא קשורה לדיעותיו האישיות כלל וכלל. וחשיבה כזו, לא קשורה, לא לימין, לא לשמאל, לא לשום נעליים, שום בטיח. אלו סתם קלישאות מגוחכות נישאות בפי כל זב חוטם, שאין לו מושג קלוש בחוק ומשפט.

    הנה נמחיש שוב הדברים, ובקשר לביבי אפילו:

    סעיף 14 לחוק יסוד: נשיא המדינה, כך מורה אותנו, בחלק רלבנטי, מצטט:

    נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי…….

    עד כאן הציטוט:

    זה המחוקק. והוא פשוט ובהיר. נשיא המדינה, לא יובא לדין פלילי. אלא מאי, אם נתניהו כפי חפצם של רבים, היה צריך להתמנות לנשיא המדינה בימים אלו, ולקוות לחסינות, הייתה לנו בעיה:

    הטקסט לא עוזר. הטקסט כתוב בלשון של צופה עתיד. לא יובא. לא יובא בעתיד, בעודו מכהן כנשיא. ואילו:

    נתניהו כבר הובא והועמד לדין, הוגש נגדו כתב אישום. אז נניח שנתניהו היה מתמנה לנשיא המדינה, או היה עומד להתמנות, רק נניח. מה אז:

    מחד, יש לנשיא חסינות. מאידך, החסינות לא לגבי הליכים שהוחל בהם בעבר כבר, לפני היותו נשיא, אלא, בעודו נשיא יובא לדין. יוגש כתב אישום. ולגבי נתניהו הכתב אישום כבר הוגש.

    נו אז, האם המחוקק צפה זאת ? לא . זה מקרה קונקרטי שלא יכול היה לצפות. לא כתוב בחוק, מה קורה במקרה כזה, שראש ממשלה מכהן, וכתב אישום הוגש, והליך פלילי מתנהל, ייבחר לנשיא, אחרי הליכים פליליים כאמור,ואז, מה יעשו? יפסיקו ההליכים נגדו. והרי הם התחילו לפני שהוא נבחר לנשיא.

    לזה יש שופטים. לזה יש בתי משפט. זה טבע החוק. שהמחוקק מחוקק, והתפיסה שלו צרה וסובייקטיבית, והוא לא יכול לצפות, את כל קשת האירועים העתידיים.

    לכן, אין דבר כזה אקטיביזם שיפוטי. זה טבע הדברים. ודיעותיו האישיות של השופט, או הזהות שלו, לא קשורה כלל לענין. המתודולוגיה מקצועית. סיסטמטית. על כך, הרי הזהות של השופט הינה מקצועית. הזהות שלו המקצועית, לא נופלת מזו האישית. ושופט למשל, לא רוצה או היה רוצה הרי, שהחלטה שלו תתהפך בערעור.

    אין שחר למושג הזה, וזהו זה.

    להתראות

    Liked by 1 person

  11. תמריץ,
    נסיון הפיכה מתבצע לנגד עיניו כאשר הפרקליטות והמשטרה הפרו חוק יסוד ופתחו בחקירה כנגד ראש הממשלה לא אישור יועמ"ש. למעשה זה ניתן אישור בדיעבד על ידי היועמ"ש. בית המשפט אישר את העובדות והתייחס לעניין כאל תקלה חסרת משמעות. יש כאן 3 רשויות שמצפצפות על החוק ופועלות בצורה מתואמת להחלפת השילטון. כך נראה ניסיון הפיכה

    Liked by 1 person

  12. תמריץ,
    לא אישר. נקודה. ידע או לא ידע לא רלוונטי. אמנם החוק לא מציין במפורש אישור בכתב אבל דורש לצרף לאישור נימוקים מפורטים שגם מגדירים את גבולות החקירה. ממילא לא ניתן לעמוד בדרישה זו ללא אישור בכתב

    אהבתי

  13. הערה: אתה טועה באמירות על רוטמן, ואפילו טעות קשה.
    מומלץ בענין זה הפרק שנעשה איתו ב'על המשמעות'

    אהבתי

  14. רק השלמה לתגובתי לעי"ל:

    אז איך המחוקק היה צריך לחוקק ( לא חייב, אבל, כחוכמה בדיעבד איך היה צריך):

    הנשיא לא יובא לדין פלילי, כך קבע המחוקק, אבל נניח כך:

    באם נבחר לנשיא, יופסקו הליכים פליליים כנגדו.

    או:

    מי שהליכים פליליים תלויים ועומדים כנגדו, והוגש כתב אישום, למרות זאת, יוכל להיבחר כנשיא.

    או:

    מי שהליכים פליליים תלויים ועומדים כנגדו, לא יהא מועמד לנשיאות, לא יוכל להיבחר כנשיא.

    אז יש לנו כאן, אינספור אפשרויות קונקרטיות, כולן מציאותיות כפי שאנו נוכחים. אבל, המחוקק, לא יכול היה לצפות כל אפשרות ואפשרות.

    ובאיזה אפשרות יבחר השופט:

    זוהי לא קפריזה אישית. זוהי מתודולוגיה מובנית. מסורת של מאות שנים. חשיבה שיטתית מאורגנת. קודים מאורגנים. זה שאנו לא משיגים בהם. לא מביע כלום.

    לכן יש בתי משפט. לכן יש שופטים. וזה לא כלל וכלל, אקטיביזם שיפוטי, אלא, התפקיד הטבוע של בית משפט.

    אהבתי

  15. רוב שופטי בית המשפט העליון חיים בסביבה חברתית שבה הם נושמים שנאת ביבי לא פחות משהם נושמים חמצן. לכן יש סיכוי שהם יטענו שזו שאלה משפטית אמיתית. אבל לאמיתו של דבר ברור מחוק היסוד שנשיא המדינה אינו נשפט. וזה שהמשפט כבר התחיל מחייב את הפסקתו אם ביבי ייבחר לנשיא. אין פרוצדורה לסילוקו בגלל הרשעה או להכנסתו לכלא, והחוק ברור בכוונתו שאין מקום שהנשיא יקלע לסיטואציה כזו. פלפולים דקים שמטרתם לתת כוח למערכת המשפט במקום שהמחוקק לא הקנה לה, הם מסוכנים ויכולים לקלוע את המדינה למשבר חוקתי חריף.

    אהבתי

  16. תמריץ,

    זה חסר שחר מה שאתה מייחס פה לשופטים. אתה לא יודע מה זה שופט. אין לך סיכוי להבין מה זה שופט. מה זה חוק. מה זה משפט.

    וכך או כך, אתה כתבת , שהטקסט בהיר וברור וחד, וכך צריך ואפשר לפרש אותו. אבל, נוכחת במו עיניך, בהמחשה זניחה, שהטקסט בכלל לא כך. גם אם הוא בהיר וחד, הוא לא תואם ההתרחשות במציאות. תהא התפיסה או התוצאה המשפטית אשר תהא, הטקסט עצמו לא תואם. אפשר בכלל לטעון, שאדם כזה הרי, לא יוכל להיות מועמד כלל לנשיאות. אז איך יוצאים מזה לפי דעתך ?

    והנה כאן ( גש לשם שוב תמריץ ותקרא):

    למי שמעונין, בהמחשות או אירועים משפטיים, ממש במציאות, כפי שקרה בבית משפט או בחקיקה וכדומה, שמוכיחים בעליל, שאין כדבר הזה אקטיביזם שיפוטי, אז כאן, כפי שהגבתי בעבר, בפוסט של תמריץ ( בייחוד הנושא של איום בהתאבדות שם):

    https://tamritz.wordpress.com/2019/09/28/280919/

    להתראות

    אהבתי

  17. הנה, נמחיש באירוע אמיתי, מן הפוסט והתגובות שלי שהפניתי אליהן לעי"ל, קייס שהגיע עד לעליון, שאין כדבר הזה, אקטיביזם שיפוטי. זה טבוע במערכת, טבוע בעבודה של השופט, רק כאשר זה פוליטי, או לא מוצא חן בעיני מישהו, הוא מיד זועק אקטיביזם שיפוטי.

    הנה:

    סעיף 192 לחוק העונשין , כך מורה אותנו , מצטט , הכי הדיוטי כמעט שיש, כך :

    המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים.

    עד כאן הציטוט :

    נניח גדי מאיים על משה. לא תביא לי קש מזומן , אני שורף לך הבית. גדי מאיים על משה. שיפגע במשה. במשה עצמו. אז זה מובן. ונענש בהתאמה. אבל נניח שגדי מאיים על משה ,לא שישרוף לו הבית ( של משה) אלא : מאיים עליו שיתאבד ( כלומר המאיים מאיים על המאויים , להתאבד , ובכך יפגע בעצמו , לא במישהו אחר , לא בזולת ) . עכשיו מה לעשות ? האם לשון הסעיף עוזרת ? ממש לא !! יש איום על אדם כפי הכתוב , אבל , הרי הפגיעה במאיים עצמו לכאורה . לא במאויים . זה מחד . מאידך :

    פרשנות תכליתית , נדרשת פה. שהרי , כך או כך : המאיים ( בהתאבדות) מערער את שלוות נפשו של המאויים לכאורה. שהרי, גדי יערער את שלוות נפשו של משה, שאם לא יביא לו מזומנים, הוא ( גדי , המאיים ) יתאבד. ולמה נועד הסעיף ? ברור, ששלוותם של אנשים , לא תופרע, על ידי איומים קרימינליים או בכלל. איך אדם ישן בלילה,בעודו מוטרד מן המחשבה , שמישהו יתאבד בגללו ?

    אז הפרקליטות מגישה כתב אישום. לאחרונה , נדון בעליון הדבר. אישה נפגעת מפסק דין של שופטת , שלחה מכתב המאיים בהתאבדות ( מכתב לשופטת ) . והפרקליטות העמידה אותה לדין על סמך הסעיף הנ"ל ( או יותר נכון, ניסיון לאיומים , המכתב לא ממש הגיע לשופטת , ויורט על ידי משמר בתי המשפט ). אבל :

    זוהי מציאות חיים. שהחוק לא מכסה ולא חופף התנהלויות במציאות . ולכן ,שופטים תדיר נזקקים לפרשנות תכליתית . אי אפשר אחרת. אין אחרת . כך זה פה . כך זה בכל העולם.במחוזי ושלום הרשיעו אותה ,בין היתר, בגלל התבססות על פרשנות תכליתית. שהרי, תכלית הסעיף , לא לערער שלוות נפשם של אנשים. אז לכאורה, לא משנה שאדם מאיים לפגוע בעצמו . זה מערער שלוות נפשו של המאויים.

    אבל, שוב, זה לא תואם הטקסט, לא תואם המלל, אז שופט נדרש למתודולוגיה מסויימת, על מנת להכריע בקייס. אחת המתודולוגיות למשל, פרשנות תכליתית, על מנת לפתור את הבעיה של הטקסט המוקשה כאמור.

    כאן לפסק הדין בעליון:

    https://goo.gl/Vewrrf

    להתראות

    אהבתי

  18. ושימו לב רק:

    המאיימת בפסק הדין, איימה על שופטים. איימה על שופטת. אבל, השופטים לא הכניסו עצמם אישית לקייס. אין קשר. ועובדה:

    היא הורשעה בשלום, הורשעה במחוזי, אבל, בעליון התהפך וזוכתה.

    אז האם שופטים משרבבים דעתם האישית פה ? איך ?הם היו צריכים להיות כולם פה אחד, להרשיע. שהרי, היא איימה על קולגה שלהם, לפי התפיסות האינפטנטיליות הכה רווחות בציבור.

    אבל, בעליון זוכתה. מי שקורא הניתוח, ומבין אותו, מבין שאין שום קשר לדיעה אישית, תפיסה אישית וכדומה. זה קשקוש בגרוש ממש.

    אהבתי

  19. חייל, ביבי ניצב עכשיו לפני אבדן השלטון לא בגלל החקירה אלא בגלל שאינו מצליח להקים קואליציה. זו בדיוק דמוקרטיה ואין כאן שום הפיכה. הוא יכול לבוא בטענות רק אל עצמו, שרימה והשפיל את כל שותפיו הפוליטיים עד שאיש מהם לא מוכן יותר לשבת תחתיו בממשלה.
    אתה יכול כמובן לטעון שהממשלה שתחליף את ביבי תהיה גרועה וזו נבואה לגיטימית ואף סביר שתתגשם. אבל זוהי הדמוקרטיה, מה לעשות.

    Liked by 2 אנשים

  20. אני אוסיף על דבריו של רינגו. זה באמת ענין פרסונלי הפעם, לרוב המפלגות אין בעיה עקרונית לשבת עם הליכוד בקואליציה, בוודאי לא למפלגות המרכז כך שההקבלה לא מדוייקת בלשון המעטה. זה ברור במיוחד בהתחשב בכך שמפלגות שמאל יהודי קבלו יחד סה"כ 13 מנדטים, ושיש גם מפלגות ימין שלא רוצות לשבת עם נתניהו (מבחינתי ליברמן הוא ימין, לפחות רשמית).

    אהבתי

  21. קולטים פה ? ועדה לזכויות אדם, החוקרת את מקרי ההרג והאפליה כלפי כושים בארה"ב ( על ידי שוטרים) קוראים לבית הדין הבינלאומי בהאג, לחקור הדבר. כמובן שהסיכויים לא קלושים אפילו.

    כאן:

    https://www.jurist.org/news/2021/04/rights-experts-call-for-icc-investigation-into-us-police-violence-against-black-people/

    אהבתי

  22. רינגו,
    אם בנט יצליח להקים ממשלה לא תהיה לי טענה על הלגיטימיות הדמוקרטית שלה. הטענה של היא להתנהלות מערכת המשפט ואני נסמך בזה גם על דעת גדולה, הפרופסורית רות גביזון.

    אהבתי

  23. לפי החוקים בישראל נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי.
    מה קורה אם נשיא מואשם ברצח? גם אז הוא לא יובא לדין פלילי? יפטרו אותו ואז יובא לדין פלילי? יחכו לסוף כהונתו ואז יובא לדין פלילי?
    האם הכנסת יכולה לפטר את הנשיא (בהצבעה של רוב החברי הכנסת) בגלל שהוא עומד לדין פלילי?
    האם הכנסת יכולה לבחור נשיא ברוב קולות ואחרי שבועיים לפטר אותו בגלל שהוא עומד לדין פלילי (וכל זאת כאשר כל העובדות היו ידועות להם לפני כן)?
    (נניח שחברי הכנסת שהצביעו בעד בחירת הנשיא ואחרי שבועיים בעד הדחתו, טוענים ששקלו את הענין שנית והתחרטו על החלטתם הראשונה). האם הליך זה חוקי?

    אהבתי

  24. arn,

    נשיא לא יובא לדין פלילי, כלומר, זהו מחסום דיוני מה שנקרא. אין להגיש כתב אישום לכאורה, כך שהוא לא יוכל להיות מואשם ברצח.

    אלא שמירוץ ההתיישנות מה שנקרא נעצר. כלומר:

    לכל עבירה יש פרק זמן של התיישנות. וכאן המירוץ נעצר פשוט. הזמן שהוא חסה תחת החסינות של נשיא, לא ייחשב במירוץ ההתיישנות.

    על פי חוק יסוד נשיא המדינה, אין אפשרות כזו לכאורה. רק מטעמי בריאות או התנהגות בלתי הולמת הכנסת יכולה להצביע על העברת נשיא מכהונתו ( סעיף 20, 21).

    כאן לחוק:

    https://www.nevo.co.il/law_html/law00/73174.htm

    אהבתי

  25. הליברמנים מותנים עבודה

    אהבתי

  26. הפיכות שלטוניות על ימין ועל שמאל.
    זילות המילים מעולם לא היתה זולה יותר.
    גם הימין וגם השמאל איבדו ת זה לגמרי, עם טענות לנסיון הפיכה על כל גרעפס של הצד השני.
    ואידך, זיל גמור

    אהבתי

  27. ריגש מאוד לראות חקיין המשתמש בשם העט שלי "שמעון חש" באחד הבוסטים הקודמים.
    כנראה הבכתי לאושיה.
    ודש גם מבן דודי יהואחז הביקי.

    בברכת,
    שלא תיבלו במדרגות בהילולה

    אהבתי

  28. אבו עלי אקספרס:
    ערב ביטול הבחירות ברש"פ מפרסם מרכז "אטלס" למחקרים תוצאות של סקר בחירות פלסטיני:

    32.4% יצביעו לחמאס
    17.2% יצביעו לפת"ח
    13.9% לרשימה של דחלאן
    8.6% לרשימה של נאצר אלקדוה ואשתו של מרואן ברע'ותי.

    באשר לבחירות לנשיאות הרש"פ, לו נערכו, אלו תוצאות הסקר:

    27.7% היו מצביעים לאסמאעיל הניה (חמאס)
    ורק 11.3% היו מצביעים לראיס הנוכחי – אבו מאזן.

    ** בסקר השתתפו 1056 מתושבי הרצועה בין ה 19 ל 22 לאפריל.

    אהבתי

  29. חייל למדינה היו יותר מ-10 שנים (בשלטון נתניהו, אבל זה לא באמת משנה) לפתור את ענין הר מירון. *החרדים* עתרו לבג"ץ, כנגד *המדינה* דהיינו כנגד הממשלה. בג"ץ ניסה לעזור לצדדים להגיע לפשרה – ובג"ץ אשם?! באנגלית אומרים כלבתא במטותא.

    אהבתי

  30. amehaye,
    בוודאי שבג"ץ אשם. כל שהיה עליו לפסוק זה אם ההפקעה שביצעה המדינה היא חוקית או לא. במקום זה בחר הבג"ץ למצוא הסדר לבעיה חברתית/פוליטית שאינה חלק מהגדרת תפקידו.

    אהבתי

  31. אמחיה
    אני ממש מתפלא עליך. אתה כל הזמן מתלונן על חוסר המשילות במגזר הבדואי – שגם שם חלק גדול מהבעיה הוא שבמקום לקיים את החוק – יש גורמים שבעידוד בג"ץ 'מנסים לעזור לצדדים להגיע לפשרה'.

    אהבתי

  32. משה בג"ץ פסק מזמן שפינוי ח'אן אל אחמר חוקי, והממשלה בכל זאת לא עשתה כלום. כנראה שבענין הר מירון היה ספק לגבי חוקיות המהלך. לגבי המגזר הבדואי, מלבד ענין אל אחמר שכאמור קיבל אישור בג"ץ, המדינה לא ניסתה אפילו לעשות משהו.

    אהבתי

  33. יפה דרש אמחייה פה. כל דבר מאשימים פה את בתי המשפט ובג"צ בייחוד. כל חדל אישים, זורק על השופטים האשמה. השופטים אין עליהם אשמה פה. מזכיר שוב:

    לשופטים ולבג"צ עותרים. לא הם עותרים לעצמם. מי שעותר, אמור לקבל סעד. ובית המשפט, חייב לבדוק טענותיו. אין דרך אחרת. יש בעיה של משילות אכן. היא לא קשורה לבתי המשפט. רק לחדלי אישים היא קשורה.

    הנה לגבי האסון במירון. נצטט מערעור אזרחי (או בקשת רשות ערעור) בשנת 2007 כבר. הנה השופט גרוניס ( בעליון דאז)על הטירוף של בעיית הניהול של האתר, כל כך הרבה ידיים בוחשות בדבר, כולל המדינה. מצטט:

    המקרה שלפנינו הינו מקרה ייחודי ויוצא דופן. עסקינן באתר קדוש בעל חשיבות דתית, אשר אף הוכר ככזה על פי דין (ראו פיסקה 2 לעיל). לדברי המדינה, את האתר פוקדים כמיליון איש מדי שנה. מידי שנה בל"ג בעומר מגיעים למקום מאות אלפי בני אדם. זאת ועוד, המדינה מקצה משאבים בלתי מבוטלים למטרות הקשורות לפעילותו השוטפת של האתר. על אף חשיבותו הרבה של קבר רשב"י, דומה כי מנוהל הוא כיום באופן שאינו משביע רצון כלל ועיקר. עובדה זו עולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי (עמ' 50 להחלטה). כאמור, הסדר הביניים עליו הוסכם בגדר העתירה אינו מתפקד. זאת ועוד, קיימות מחלוקות קשות בין ההקדשות וגם בתוכם. אין זה ברור מי מוסמך ורשאי לייצג את כל אחד מההקדשות. סבורני, כי מהנתונים הנזכרים עולה בבירור שקיים צורך בקביעתו של הסדר ביניים שעניינו ניהול קבר רשב"י עד להכרעה בתובענות ההקדש. בהקשר זה אעיר, כי אין בידי להסכים עם קביעתה של הערכאה דלמטה, לפיה העובדה שההתנהלות הבעייתית נמשכת זה זמן רב מעידה על היעדר צורך מיידי בגיבושו של הסדר ביניים. מאז הגשת תובענות ההקדש חלפו למעלה מעשר שנים וקשה להעריך מתי יסתיימו ההליכים. אין זה מתקבל על הדעת, כי עד למתן פסק דין ימשיך האתר – אותו פוקדים מספר כה גדול של מבקרים מדי שנה – להתנהל באופן בלתי ראוי.

    עד כאן הציטוט:

    אז שנים על גבי שנים. ועותרים ועותרים. והרבה בוחשים ורבים על הבעלות והניהול וכדומה. בית משפט לא יכול להיות קשור לדבר.

    כאן לעליון:

    https://bit.ly/2SkHS91

    כדאי לקרוא כאן את דו"ח מבקר המדינה גם, על ניהול האתר וכדומה, ואיך הוא מתריע על נושאי בטיחות כבר אז:

    https://bit.ly/3uckusn

    להתראות

    אהבתי

  34. כדאי לשים לב, בערעור אליו הפניתי, מצטט כותרי ייחוס, מי בעלי הדין. שימו לב לכל המשיבים, שכולם מתיימרים לנהל האתר. הנה, מי נגד מי:

    המבקשים:

    1. היועץ המשפטי לממשלה
    2. רשם ההקדשות

    נ ג ד

    המשיבים:

    1. הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון

    2. הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א

    3. הרה"ג דוד שלוש שליט"א

    4. הרה"ג משה תנעמי שליט"א

    5. הרה"ג מתתיהו שרם שליט"א

    6. מנחם ידיד

    7. הרה"ג שמואל אליהו שליט"א

    8. עו"ד שאול הלוי

    9. ועד ההקדשות

    10. ועד ההקדשות

    11. הקדשות העדה הספרדית בצפת ומירון ואח'

    Liked by 1 person

  35. שימו לב לציטוט הבא:

    שלשום, בג"ץ הפך את ההחלטת הממשלה להפקיע את האתר וקבע כי יש לבחון חלופות אחרות, וזאת על אף טענת המדינה בדיון שהתקיים בבג"ץ כי הדרך הראויה לנהל את האתר לטובת הפוקדים אותו, הינה באמצעות הפקעה וניהולו על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. מנגד טענו בועד ההקדשות, באמצעות עורכי דינם צבי שוב ויפעת בן אריה, כי "התבססות המדינה בצורך להפקיע הינה על בסיס דו"ח מבקר מדינה ישן מלפני שמונה שנים, שאינו רלוונטי כיום לאור התהפוכות והשינויים לטובה שעבר אתר הקבר".

    קולטים ? נצטט שוב:

    "התבססות המדינה בצורך להפקיע הינה על בסיס דו"ח מבקר מדינה ישן מלפני שמונה שנים, שאינו רלוונטי כיום לאור התהפוכות והשינויים לטובה שעבר אתר הקבר".

    זה איפה אנו חיים.

    כאן:

    https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3686592,00.html

    אהבתי

  36. אמחיה
    לא אמרתי שהממשלה תמיד נוהגת כהוגן. כשהממשלה במקום לאכוף את החוק על הבדואים מתמרחת שנים ב'להגיע להסדר' היא בהחלט לא בסדר. ובדיוק על זה אתה מתלונן כל הזמן. כשהממשלה החליטה להפקיע ולסדר את המקום ובג'ץ פוסל את זה ועוסק ב'להגיע להסדר' אתה שואל מה רע בהתנהלות הבג'ץ?
    אלרום אכן מתנגדי ההפקעה טענו בבית משפט "התבססות המדינה בצורך להפקיע הינה על בסיס דו"ח מבקר מדינה ישן מלפני שמונה שנים, שאינו רלוונטי כיום לאור התהפוכות והשינויים לטובה שעבר אתר הקבר". וטענתם נתקבלה על ידי בית המשפט.
    ואכן עינינו הרואות איזה תהפוכות ושינויים לטובה עבר אתר הקבר – הוא ממש הפך להיות מקום בטוח.

    Liked by 2 אנשים

  37. כאן בכתבה הזו, אפשר ככה להתקרב להבין כפי שציינתי לעי"ל, מה קרה שם באסון בהר מירון ( חוץ מן השטות המפגרת בסוף).

    הנה נצטט ונדביק פה הכתבה והציטוטים מ- Ynet . להלן:

    " הגורמים שהתריעו: "אי אפשר להזיז אבן במירון בלי טלפון מירושלים"

    בראיון במשדר ynet תיארו גורמים מהרשויות המקומיות בסביבת מירון כיצד ניסו להיאבק ללא הצלחה בארגונים הדתיים השונים שאחראים על מתחם קבר הרשב"י, וקראו להקים גוף מרכזי אחד שינהל אותו. "במירון יש שחיתות, כסף, אגו – הכול חוץ מיראת שמיים", סיפר שלמה לוי, לשעבר ראש מועצת מרום גליל

    כבר בשעות הראשונות שאחרי האסון הכבד בהילולת ל"ג בעומר במירון הסתמן כי לדוחק העצום שבו נספו 45 בני אדם קדם מחדל חמור. מבקר המדינה התריע בדו"ח מלפני 12 שנה על הליקויים במתחם, ואחרים הזהירו מהמעבר הצר שבו אירעה "המפולת האנושית" אחרי שכמה חוגגים החליקו. גם גורמים ברשויות המקומיות באזור התריעו כי הכתובת נמצאת על הקיר, אך מספרים כי נתקלו בחומה בצורה.

    אחד מאותם גורמים הוא שלמה לוי, לשעבר ראש מועצת מרום גליל שבתחום שיפוטה נמצא הר מירון ומתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי. בראיון במשדר המיוחד אמש (שבת) באולפן ynet, תיאר כיצד ניסה להיאבק בגורמים הדתיים שמנהלים את המתחם, והביע תסכול רב מחוסר יכולתו לנצח במאבק הזה – לטענתו בשל לחצים פוליטיים כבדים. "מההיכרות שלי את המקום, אי אפשר להזיז שם אבן בלי להיתקל בחסידות כזו או אחרת, ובמידה וכן רוצים להזיז – חצי שעה אחרי יש טלפון מירושלים", סיפר לוי.

    הוא אמר כי אף ש"כולם" כעת עסוקים בשאלה איזו ועדת חקירה תוקם, הוא סבור שהשאלה המרכזית צריכה להיות עתיד המתחם. "אף אחד לא חושב מה אחרי. נניח שיש ועדת חקירה והיא תחליט שאת הראש ההוא ואת הראש ההוא מתיזים. מה הולך להיות גורל המקום? ובזה צריך להתעסק. מה שצריך להיות לדעתי – כאחד שניהל את העניין הזה 10 שנים – זה להפקיע את המקום מידיים שלופתות אותו בלפיתת חנק. יש שם שחיתות, יש שם כסף, יש שם אגו, הכול יש שם חוץ מיראת שמיים".

    "צריך להפקיע את המקום הזה מהידיים של כל החסידויות, של כל ההקדשים, של כל הרבנים, של כל הבאבות", הוא מוסיף. אבל מה הפתרון שלו? לוי קורא להחיל במירון מתווה דומה לכותל, ואולי אף להכפיפו לאותה מנהלה שכעת מנהלת את האתר הקדוש בירושלים. באופן שכזה, הוא אומר, ניתן יהיה להימנע ממינויים חדשים, "וכדי לא להשקיע עוד כספים בכל מיני פונקציות חדשות וכל מיני 'שמור לי ואשמור לך'. הכותל מתנהל יפה, מתווה הכותל עובד, זה מה שצריך להיות באתר הזה".

    לוי מספר כי בעבר ניסה להוציא צו סגירה למקום, אבל המדינה לא יישמה אותו לטענתו. "הגעתי למצב שאי אפשר היה להשתלט על ההר הזה, ולקיים אירוע המוני תחת כיפת השמים כשאני ראש הרשות היה מוביל אותי לחבל תליה, אם היה קורה שם משהו. לכן הוצאתי צו סגירה, וצו סגירה של ראש רשות – המדינה מחויבת לאכוף, בטח על ידי המשטרה. הם לא עשו את זה בגלל לחצים פוליטיים".

    – בתור ראש מועצה, כמה פעמים מצאת את עצמך מתעסק עם האירוע הזה?

    "זה לאורך כל השנה. צריך לזכור שהמקום הזה מתויר לא פחות מהכותל. כל ראש חודש יש שם משהו כמו 40-20 אלף מאמינים שמגיעים לשם. זה כל השנה. מה שיותר גרוע, שזה מקום ששואב אליו כל מיני הזויים, כל מיני הומלסים, כתות ובלגנים".

    כשנשאל מה אמרו לו באותן "שיחות מירושלים" שלדבריו קיבל, ענה לוי: "אני מבין את זה, אני לא איש תמים עד כדי כך. הכול לחצים פוליטיים, הכול אינטרסים פוליטיים. ויותר מהכול זה איזשהו מאזן אימה בקטע של קואליציה כזו או אחרת".

    ארבעה הקדשים שונים

    במירון קיימת מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לבעלות בו. בכלכליסט פורסם כי לסוגיית הבעלות על המתחם יש גם השפעה מהותית על דרך ניהולו. מקור הבעלות על הנכס הוא ההקדש הספרדי וההקדש האשכנזי של צפת. אולם עם השנים בשל פיצול של הקדשים והיאחזות של מספר ארגונים במקום, מתנהל החל משנת 1998 דיון משפטי בסוגיית הבעלות במתחם בין ארבעה גופי הקדש שונים, שהינם התפצלויות של ההקדש הספרדי והאשכנזי הוותיקים.

    בשנת 2008 פורסם אותו דו"ח של מבקר המדינה, ובו נכתב בין היתר כי "ריבוי המחלוקות והתביעות המשפטיות על הבעלות על מתחם רשב"י ועל ניהולו מונע זה שנים רבות הפעלה יעילה ותקינה של המתחם ומקשה את פיתוחו". עוד נכתב, כי "רמת התחזוקה של מבנה רשב"י נמוכה ואינה הולמת את קדושת המקום".

    באותה שנה החליט בית המשפט העליון על מינוי ועדה בת חמישה חברים שנקראה "ועדת החמישה" (אחד מכל גוף הקדש, ונציג המדינה כיו"ר, עם קול מכריע), שתנהל את המתחם. בשנת 2013 חתם שר האוצר יאיר לפיד על צו להפקעת שטח המתחם והעברתו לניהול חברה ממשלתית, תוך התחייבות שלא לפגוע בצביון המקום וקדושתו, אלא שבשנת 2016 התקבלה החלטת ביניים של בג"ץ ולפיה יש לתת הזדמנות למודל ניהולי שימנע את הפקעת המתחם. בפברואר 2020 הכיר בית המשפט העליון בהסדר גישור ניסיוני לתקופה של שלוש שנים לניהול המתחם עם מעורבות מוגברת של המדינה וההסדר קיבל תוקף של פסק דין.

    גם ראש עיריית צפת, שוקי אוחנה, התראיין במשדר באולפן ynet וקרא להקים גוף אחד שידע לטפל בהר מירון, ולבטל את המצב שבו ארגונים שונים ומגוונים אחראים על ההתנהלות שם. "אני חושב שלפני שמחפשים אשמים צריך גם להסתכל הלאה", אמר. "כשאנחנו מסתכלים הלאה צריך להגיד דבר אחד מאוד מרכזי: צריך להחליט על גוף, ארגון, מנהיגות, למקום הזה שבו אנחנו באים ואומרים דבר אחד מאוד פשוט – מההתחלה ועד הסוף בהיבט המקצועי – כדי שבאמת אירוע כמו שקרה כאן לא יקרה שנית".

    -יש יכולת לשנות פה משהו מבחינה תכנונית, מבחינת בינוי? הרי כל ההקדשים וכל הגורמים לא נותנים לגעת בעץ, או בדרך או בפח.

    "אני חושב שגם אותם ארגונים רואים בזה פיקוח נפש, וגם את אותם ארגונים אפשר לשלב, גם להם קדושת החיים חשובה, ואני בטוח שאפשר למצוא את הדרך הנכונה. אני חושב שחלק מהציבור הזה, הם חיים אצלי בעיר, ואני רואה שם אנשים מאוד מסורים, מאוד אכפתיים, ואני בטוח שבשיתוף פעולה עם אחריות, עם מנהיגות, אפשר לעשות את זה".

    "החוק מחייב, אבל למערכת אין יכולת אכיפה"

    במשדר התראיין גם הרב מרדכי הלפרין, לשעבר יו"ר ועד מושב מירון הסמוך למתחם קבר הרשב"י. גם הוא אומר שהתריע שנים ארוכות על הסכנה שם. "אני מלווה את המקום כבר 45 שנה, היו שנים שניהלתי את הפרויקט. יש מכתבים שלי, יש פניות שלי, יש דברים כתובים וחד-משמעיים", הוא מספר.

    לדברי הלפרין, למועצה יש סמכות רבה בכל הנוגע להתנהלות במתחם: "מכיוון שהבעלות על הקרקע היא של ההקדשות, היום הן מנוהלות בידי ועדת החמישה, אבל כל מה שקורה בקרקע מבחינת בינוי, מבחינת פיתוח, יש חוק בישראל והחוק בישראל מקנה את הסמכות לוועדת בניין ערים המקומית".

    הוא טוען כי אותה ועדה אכן התריעה, אבל גורמים משפטיים לדבריו הכשילו את המהלך: "ניסיתי להפעיל את התובע של המועצה האזורית מרום הגליל שיגיש תביעות כמו שצריך, ויגיש לפחות את הדבר הפשוט והמיידי של איסור שימוש במתקנים שהוקמו ללא היתר – והוא אמר לי כל הזמן שהוא צריך לקבל את ההסכמה והסמכות מאותה מחלקה של היועמ"ש שנקראת המחלקה להנחיית תובעים ברשויות המקומיות".
    הלפרין הוסיף: "המערכת כאן היא מערכת שאין לה אכיפה, אין לה את יכולת האכיפה למרות שהחוק מחייב אותה לאכוף, ולכן בשטח שם שקרה האסון שאותו אנחנו כולנו כואבים ודואבים ישנה בנייה חריגה". לדבריו, "החקירה חייבת להיות חקירה יסודית בראש ובראשונה, ואני לא יודע מי יחקור כי צריך לחקור גם את הרשות השופטת".

    כאן:

    https://www.ynet.co.il/news/article/H1ImDXjvO

    Liked by 1 person

  38. משה,

    ממש לא. מה שנטען על ידם, זה שזה תקדים מסוכן, ופגיעה בזכויות יסוד, להפקיע מקום קדוש, על ידי המדינה.

    בית המשפט, והמדינה, נתנו להם צ'אנס לנהל המקום בעצמם. צ'אנס של שלש שנים.

    הרי ציטטתי לעי"ל את השופט גרוניס שציין שהניהול כלל לא משביע רצון פה.

    אתה הרי קפיטליסט לא ? אתה בעד שהמדינה תפקיע בכלל, ומקומות קדושים בפרט? בית משפט התיחס לזה בחשדנות, וטוב שכך. בית משפט שומר על חירויות הפרט, וזכויות יסוד של מיעוטים ובכלל. וטוב שכך. הוא עומד על המשמר, שכוחה של המדינה לא יהיה גורף מדי, ויפגע שלא לצורך בזכויות הפרט ובכלל.

    אבל, נתן להם צ'אנס. והם לא עמדו בו.

    החרדים כל הזמן מקללים באופן נוראי את השופטים בכלל, ושופטי בג"צ בפרט. תאר לך מה היה קורה, אם בג"צ היה מאשר ההפקעה. מה ואיך היו מקללים אותם. אישר להפקיע מקום קדוש, ולטובת המדינה ? במקום שהקדשים ינהלו אותו ?

    להתראות

    Liked by 1 person

  39. רק נצטט מויקיפדיה, מהו "הקדש" שמוזכר שוב ושוב. כך:

    "הקדש הוא סוג של נאמנות במסגרת דיני הנאמנות. הקדש הוא הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת, הטעונה מסמך בכתב – כתב הקדש – שבו מביע יוצר ההקדש את כוונתו ליצור הקדש וקובע מטרותיו, נכסיו ותנאיו.[1] ההבדל בין הקדש לנאמנות "רגילה" הוא, בראש ובראשונה, באופן יצירתו. בנוסף, סוג מסוים של הקדש, ההקדש הציבורי, הוא נאמנות מיוחדת שחלות עליה הוראות רגולטריות שאינן חלות על נאמנויות אחרות. הקדש פרטי עשוי להיות דומה למדי לנאמנות רגילה, הגם שישנן מספר הבחנות טיפוסיות ביניהם, כגון העובדה שפעמים רבות, הקדש מתנהל עם מעורבות נמוכה מאוד או ללא מעורבות כלל מצד יוצר ההקדש."

    עד כאן הציטוט:

    מי שרוצה להעמיק, כאן בויקיפדיה:

    https://he.wikipedia.org/wiki/הקדש

    אהבתי

  40. הנה משה, נצטט את בג"צ:

    “אין אח ורע להפקעה של אחד המקומות הקדושים ביותר ליהדות, ויש לבחון אמצעי שפגיעתו פחותה, בטרם נוקטים באקט כה קיצוני של הפקעה שצריך להיות המוצא האחרון מבחינת המדינה”.

    כאן בחרדים 10:

    https://ch10.co.il/news/275704/#.YI3XAnlR1Lx

    אהבתי

  41. שימו לב רק לזה:

    "חללים תת-קרקעיים התגלו במתחם הקבר לפני חודשיים: "היה יכול להיות אסון גדול פי כמה"

    במחוז הצפוני במשטרה נדהמו כשקיבלו את התוכניות של אזור הר מירון, לאחר שהתגלו שני חללים גדולים מתחת לרחבת תולדות אהרון. במשטרה אמרו: "אם היו עומדים עליהם אלפי אנשים. כולם היו נופלים למטה"

    כאן:

    https://www.ynet.co.il/news/article/HkJb19tPO

    אהבתי

  42. רק חשוב כאן, על מנת לחדד קצת התרגיל המחשבתי לגבי מה שקרה פה, לקרוא את החלטת הממשלה, מן 2017 שכותרתה:

    "הסדרת תשתיות קבועות והקמת חברה ייעודית מנהלת לאתר קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון"

    ולהבין איך זה היה נראה, אם הייתה הפקעה בפועל ולא הסדר נסיוני, של ניהול על ידי ההקדשים החרדים וכדומה.

    כאן:

    https://www.gov.il/he/Departments/policies/2011_des3886

    אהבתי

  43. Liked by 1 person

  44. נושא שדנו בו בעבר בבלוג זה (כבר שכחתי באיזה פוסט/ים)

    ביקורת, שדי הפתיעה אותי במידת נשכנותה, של אהוד מנור על יובל נוח הררי.
    מעט גם על ברק אובמה וחסידים נוספים של מחבר רבי המכר הכלל עולמיים.

    היסטוריון, קיבוצניק ואיש מפלגת העבודה (נדמה לי שהוא מזרם אחדות העבודה של טבנקין) מוכיח שגם בשמאל לא פסו ציונים אמיתיים.
    בשולים – שגם חילונים מייחסים חשיבות ליהדות/ם.

    http://udimanor.blogspot.com/2021/05/blog-post.html?m=1

    Liked by 2 אנשים

  45. חייל ברשותך עוד טרלול ישראלי

    אהבתי

  46. פוסט משעשע פה ההפניה של קמיליה. חבל רק שכותב הפוסט, לא מביא נימוקים קונקרטיים להתנגדותו של הררי, להיותה של היהדות דת אוניברסלית.

    אבל, כאן רצ"ב, יעיל מאוד, הצגה של טיעוני הררי בענין, עם תקיפות נגד.

    מאוד מומלץ:

    https://rationalbelief.org.il/יובל-הררי-על-ההיסטוריה-של-היהדות/

    אהבתי

  47. חייל הלפרן צודק. יש לנו בני האדם נטייה לצבוע הכל בשחור או לבן ואם אפשר להוסיף קורטוב של דיעה קדומה בכלל טוב. יש הרבה דברים טובים אצל החרדים והדוגמה שהוא הביא היא אחד מהם. אני אוסיף ואומר שזו תכונה של ישראלים באופן כללי, לא פעם ולא פעמיים הציעו לי אוכל חבר'ה שעשו על האש סתם כי עברתי בסביבה.

    Liked by 1 person

  48. מענין לקרוא כאן, כנראה שהיאוש גובר בקרב קואליציית הימין וכדומה. רק לקרוא בזהירות צריך.

    תחת הכותר/ים:

    "סדק בציונות הדתית? רמיזה להקמת ממשלה בראשות נתניהו בהימנעות רע"מ"

    "מנהיגה הרוחני של מפלגת נעם, הרב צבי טאו, קורא להקמת ממשלת ימין בתמיכה של 59 חברי כנסת. הוא רומז שניתן יהיה להשתמש בהימנעות של רע"מ לצורך הקמת הממשלה, ולאחר מכן לצרף גורמים אחרים מהימין: "ההסתמכות על שאינם יהודים יש בה חילול השם, אולם הסכמה לתת יד למזימות הרסניות היא חילול גדול". סמוטריץ' ובן גביר עדיין מתנגדים"

    https://www.ynet.co.il/news/article/BkkXy92w00

    אהבתי

  49. לפני 10 שעות

    השאלה מדוע ממוצע ההשכלה של הרפובליקנים ונציגיהם נמוך מהממוצע הדמוקרטי. האם זה מעיד על חכמה פחותה? מוסר נלוז יותר? לפי הנשיא האחרון שלהם, התשובה תהייה די ברורה

    ליאור
    ישראלי ממוצע
    לפני 4 שעות

    באס.אס. היה ייצוג יותר לבוגרים אקדמאים מאשר לאוכלוסייה הכללית בגרמניה באותה תקופה (מקור "Intellectuals And Society by Thomas Sowell". לפי ההיגיון שלך, האס.אס. היו גם חכמים וגם בעלי מוסר גבוה יותר. גם האינקוויזיציה הייתה מורכבת מהעילית המלומדת באותה תקופה, וגם בקרב החמאר רוז' היו יותר אקדמאים מאשר באוכלוסייה הכללית בקמבודיה באותה תקופה. אתה תומך בעליונות המוסרית של גדולי המענים והרוצחים בתולדות האנושות.

    טוקבקים בכתבה הזאת
    https://www.israelhayom.co.il/opinion/875539

    אהבתי

  50. בענין הקואליציה, לדעתי אם בנט רוצה אי פעם להיות ראש ממשלה הוא צריך לזרוק את נתניהו מכל המדרגות, ולהקים ממשלה בה הוא מכהן כראש ממשלה, לבד או ברוטציה. מי שרוצה להיות מנהיג צריך להפגין מנהיגות, ואת זה אי אפשר לעשות ע"י הליכה אחרי מישהו אחר. גנץ כשל בכך והיום אף אחד לא מתייחס אליו ברצינות. אם בנט יזחל שוב לנתניהו הוא יהפוך לעוד קרקפת על החגורה שלו.

    אהבתי

  51. ברשותכם מספר ציטוטים מאודי מנור:
    "יובל נוח הררי עסוק בלמכור סחורה אותה ניסה כבר למכור בזמנו ג'ון לנון ולפניו אישים מעט חזקים יותר ונחמדים פחות כמו סטאלין ולנין, אותה תורה אוניברסלית המבוססת על מחיקת זהויות פרטיקולריות, בשם איזה שהוא עולם חדש מופלא … יובל נוח הררי גם הוא מדבר על אובר-מענטש טכנולוגי אלא שאצלו …. מדובר בפרוייקט פוליטי בכסות מדעית … הררי הוא עוד ישראלי פוסט-ציוני, לא הראשון ולא האחרון. אבל בשונה מאחרים שמוכנים להודות בקיומו של עם יהודי, מבחינת החזון על פי הררי, גם אם עם יהודי ומדינה יהודית קיימים בפועל, משקלם בהיסטוריה האנושית זניח, אם לא למטה מכך.
    … מי שלקח על עצמו את תפקיד מבשר תקציר תולדות הרוח האנושית, ומזכיר את הנצרות ואת האסלאם מבלי לומר מלה על היהדות, הוא אפילו לא שרלטן. כיצד ניתן להבין את האסלאם ללא שתי הדתות שקדמו לו? מה משמעות כינויו של מוחמד, 'אחרון הנביאים' ללא הבנה שראשוני הנביאים הם גיבורי המקרא היהודי? ומה שנכון לאסלאם, נכון פי כמה לנצרות, שכל כולה מבוססת על הרעיון שמה שכל מה שמתואר בברית החדשה, מופיע בברית הישנה כנבואה. עצם הכינוי 'ברית חדשה' מעיד על קיומה של 'ברית ישנה' ".
    http://udimanor.blogspot.com/2021/05/blog-post.html?m=1

    Liked by 2 אנשים

  52. רק פה, בהמשך לנושא הפוסט, אקטיביזם שיפוטי מגוחך, או שיוך פוליטי של שופטים:

    אז הנה לנו, ערעור על החלטת המחוזי, לא להתיר צילומים וכדומה הגדלה של מספר הנוכחים במשפט של נתניהו.

    הערעור של " פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד". השופט י.אלרון, ישב על הערעור. אלרון נחשב ימין בעיני הרבה מפגרים. ימין מובהק וכדומה.

    אז מה אתם חושבים, שהוא התרשם ממשהו? הוא דחה את הערעור. וביקר קשות את התנהלות המערערים.

    ועל מה הם ערערו, על פסק הדין במחוזי, של שופטי נתניהו. ומי בראש ההרכב ? כמובן, מן הימין, השופטת רבקה פרידמן, בוגרת אולפנת חורב.

    אז אם לא שניהם, יעשו הנחות לנתניהו, מי אמור לעשות לו הנחות?

    אז מסביר שוב ושוב, זהו טירוף דעת. אין קשר בין החלטות של שופט, לבין ימין שמאל ושום קשקוש בגרוש. זהו טירוף דעת מושלם.

    כאן, בסך הכל, 4 עמודים:

    https://bit.ly/3tcHiqE

    וכאן לינקים, להביע הקשר בין אלרון, איילת שקד, הימין וכו…. בזמנו:

    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3700880,00.html

    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3708465,00.html

    מי שחושב שמינויים כאלו, ישנו משהו, הוא מטורף חסר בינה.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s