אכן בין העשרים המובילות

התפרסם היום נתון מהמם: ישראל היא בין עשרים המדינות העשירות בעולם בתמ"ג לנפש. מקלקלי החגיגות ושונאי הביבי קפצו מייד להגיד שהדירוג הוא בנומינלי, בלי התחשבות ביוקר המחיה, ולכן לא שווה כלום. זה מאוד לא מדויק. 

קודם כל, ברור שאי אפשר להעלים עין מכמה שישראל יקרה, ועושר אגדי במקום שבו הדירות זולות וגם המילקי אינו דומה לעושר אגדי במדינה שבה גם יוקר הדירות אגדי. העושר והיוקר מתקזזים במידת מה.

ועדיין, נראה לי הגון להגיד שהאמת היא באמצע בין הנומינלי למותאם יוקר המחיה. ראשית, התאמת יוקר המחיה היא מלאכה לסטטיסטיקאים וגם אם נגיד שאלו עושים עבודתם בצורה סבירה, זהו מדד שנבנה בידי מומחים בניגוד למדד הנומינלי שמבוסס על מחירי שוק. ולמדדי שוק יש עדיפות על מדדים שנבנים על ידי מניפולציה סטטיטסטית מורכבת. כבר הערתי כמה פעמים שהתאמות יוקר המחיה שעושים הסטטיסטיקאים ביחס לישראל ולמדינות אחרות נראות מוזרות על פניהן (למשל כאן וכאן), ובכל חיפושיי באינטרנט לא הצלחתי למצוא שקיפות גדולה ביחס אליהן.

שנית, חלק גדול מהדברים בעולם הגלובאלי אנו רוכשים או יכולים לרכוש באמזון, באליבאבא, באסוס, באיביי, באפסטור או פשוט בטיול בחו"ל (כשתסתיים הקורונה). הלמ"ס אינה משקללת את כל הקניות האלו בחישובי סל המוצרים שלה ואינה מקטינה את יוקר המחיה בישראל בהתאם. השקל הישראלי קונה המון ברכישות האלו, ואי אפשר לבטל את חשיבותן. אני כותב שורות אלו לבוש בג'ינס שנקנה בחו"ל, בטי שירט שנקנה בחו"ל, מתבונן במסך במשקפיים שנקנו בחו"ל. לרגליי גרביים שנקנו בחו"ל, ואפילו הלבנים נקנו בחו"ל. גם אם אני קיצוני בחיבה למלתחה תוצרת חוץ, אני לא עד כדי כך חריג.

שלישית, מי שחושב שהתמ"ג הנומינלי הוא כלום, אינו מייחס חשיבות ליכולת של המדינה לפעול בעולם מעבר לרמת הצרכן הבודד – לרכוש נשק מחו"ל או חיסונים כמובן או להגדיל את יתרות המט"ח. כפי שכתבתי בבלוג אינספור פעמים, לגרעון במטבע מקומי אין כל חשיבות כי תמיד אפשר להדפיס את המטבע המקומי, אבל למאזן המט"חי מול העולם יש חשיבות עצומה. כשהתמ"ג הנומינלי גדול, העוצמה הכלכלית של המדינה ויכולתה לפעול כלכלית בעולם גדולה בהתאם.

6 תגובות על ״אכן בין העשרים המובילות״

  1. מענין, אבל, מעבר להבלות הרוח שוב עם ביבי, והדפסות כסף, רכישות באינטרנט, צריך לבדוק, ביחס להתפלגות אופיינית של הוצאות של משק בית.

    כלומר, איזה חלק יחסי יש לכל סוג של הוצאה. למשל, דיור פה יקר מאוד. אז אינטרנט כמובן, לא עוזר. מסיבות רבות, אינטרנט לא עוזר תמיד. רק בקטנה, נושא של חווית קניה למשל, שאנשים לא תמיד מוותרים עליה. לא עוזר ממש.

    להתראות

    Liked by 1 person

  2. כאן למשל, ישראל היום, מסכמים את נתוני הסקר של הלמ"ס לשנת 2018 לגבי הוצאות והכנסות של משקי בית בישראל.

    אז כך, מצטט:

    וזהו הרכב ומשקלם של תשעת סעיפי מדד המחירים לצרכן מחודש ינואר 2020:

    שירותי דיור במדד 24.8%
    תחבורה ותקשורת 20.4%
    מזון ירקות ופירות 17.2%
    חינוך-תרבות-בידור 10.9%
    תחזוקת הדירה 9.1%
    בריאות 6%
    קוסמטיקה-סיגריות-אלכוהול 4.9%
    ריהוט וציוד לבית 3.7%
    הלבשה והנעלה 3%

    עד כאן הציטוט:

    אז אפשר לעשות חשבון, מה פה אינטרנט מה לאיו, אז זה מהווה בעייה רצינית. יש משקי בית, שמעל 50 אחוז מן ההוצאה נטו הולך על דיור.

    אז רפורמת דיור פה, זה אחד החשובים שיש. ולא עושים זאת פשוט.

    כאן:

    https://www.israelhayom.co.il/article/710357

    Liked by 1 person

  3. רק כדאי לשים לב או לקרוא, את מכלול הנתונים בקשר להוצאות והכנסות של משקי בית כאמור. נדביק כאן את כל הכתבה:

    " סקר משקי הבית של הלמ"ס: בכמה עלתה ההכנסה הממוצעת למשפחה בישראל?

    לראשונה בשנת 2018 ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית, מכל מקורות ההכנסה, חצתה את רף 20,000 שקלים והגיעה ל-21,063 שקלים, עלייה ריאלית של 4.3% לעומת שנת 2017, וכזו שמשקפת את העלייה בשכר הממוצע במשק. כך עולה מסקר הוצאות והכנסות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2018 שתוצאותיו פורסמו היום (שלישי).

    ההוצאה הכוללת לתצרוכת, הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור, בשנת 2018 הסתכמה ב-16,475 שקלים לחודש, עלייה ריאלית בשיעור של 0.5% בלבד לעומת שנת 2017; לאחר תשלומי חובה דוגמת מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. ההכנסה הכספית נטו לחודש למשק בית היא 17,276 שקלים, וההוצאה הכספית היא 13,324 שקלים לחודש. 78.2% מהכנסות משקי הבית מקורן בעבודה, 10.5% – בקצבאות ותמיכות והיתר – בהון, פנסיות וקופות גמל.

    פערי הכנסות והוצאות לפי עשירונים

    ההכנסה הכספית הממוצעת של משק בית בעשירון העליון בשנת 2018 הייתה 40,254 שקלים לחודש, פי 8.44 מההכנסה הכספית הממוצעת של משק בית בעשירון התחתון – 4,766 שקלים בלבד. ההוצאה לתצרוכת הממוצעת לחודש של משק בית בעשירון העליון הייתה 21,245 שקלים, פי 2.36 יותר מההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משק בית בעשירון התחתון. בעוד משק בית בעשירון העליון מוציא בממוצע רק כ-53% מההכנסה הכספית, ו-47% הולכים לחיסכון והשקעה בבורסה ובנדל"ן – משק בית בעשירון התחתון מוציא 89% יותר ממה שהוא מרוויח.

    הנתונים הללו משתקפים בנתון הבא: משק בית בעשירון העליון מייעד בכל חודש 19,000 שקלים מהכנסתו לחיסכון, 228,000 שקלים בשנתי. משק בית בעשירון התחתון סוחב על גבו אוברדרפט בסך 4,232 שקלים בחודש, 50,784 שקלים בשנה.

    ההכנסה הכספית נטו (בניכוי תשלומי חובה – מסים) של משק בית של שכירים הגיעה ל-19,490 שקלים, וההוצאה הכספית הייתה 14,550 שקלים. משק בית של שכירים חוסך כל חודש 4,950 שקלים, 59,280 שקלים בשנה.

    ההכנסה הכספית נטו של משק בית עצמאי הסתכמה ב-19,539 שקלים, וההוצאה הכספית הייתה 15,503 שקלים. משק בית עצמאי מצליח לחסוך ממשק בית של שכירים, רק 4,036 שקלים לחודש, 48,432 שקלים בשנה.

    ההכנסה הכספית נטו של משק בית בו המפרנס הראשי מובטל הסתכמה ב-8,297 שקלים, וההוצאה הייתה 7,843 שקלים. משק בית מובטל מצליח לחסוך כל חודש 454 שקלים, 5,448 שקלים בשנה. במשקי בית אלו הגיל הממוצע של ראש משק הבית הוא 69 ומספר הנפשות קטן ועומד על 1.9, לכן רוב ההכנסה של משקי בית אלו מקורה מקצבאות ותמיכות (47.3%) ומפנסיות וקופות גמל (41.3%). כלומר, משקי בית עם מפרנס ראשי מובטל 'אוכלת' את החסכונות.

    ההוצאה הכספית של משקי הבית בשלושת העשירונים התחתונים גבוהה מהכנסתם – והם נמצאים באוברדרפט כרוני. החל מהעשירון הרביעי ההכנסות עולות על ההוצאות בהדרגה, והם מצליחים לחסוך. בעשירון הרביעי ההפרש בין ההכנסה להוצאה קטן (13.4%), ואילו בעשירון העליון הפרש זה גדול מאוד (89.4%).

    על מה מוציא משק בית בישראל בחודש?

    סעיף ההוצאה הגדול ביותר הוא על שירותי דיור 4,095 שקלים, אחריו סעיף תחבורה ותקשורת 3,361 שקלים, ואחריו סעיף מזון, ירקות ופירות 2,834 שקלים; משקלו של סעיף שירותי דיור במדד המחירים הכללי נותר הגבוה ביותר 24.8% ואחריו סעיף תחבורה ותקשורת 20.4% וסעיף מזון, ירקות ופירות 17.2%.

    סעיפי הוצאה אחרים של משק בית: חינוך, תרבות ובידור 1,796 שקלים; תחזוקת הדירה 1,499 שקלים, בריאות 989 שקלים, קוסמטיקה-סיגריות-אלכוהול-תספורות 807 שקלים, ריהוט וציוד לבית 610 שקלים, הלבשה והנעלה 494 שקלים.

    בשנת 2018 כלל המחירים התייקרו בשיעור של 1.3%. ההתייקרות החדה ביותר בשיעור 5.3% נרשמה בבריאות. המזון התייקר ב-2.9%. מוצרי קוסמטיקה-סיגריות ואלכוהול התייקרו ב-1.8%. תחבורה ותקשורת התייקרה ב-0.9%. שירותי הדיור, הכלולים במדד המחירים לצרכן, התייקרו ב-0.8%, הרהיטים התייקרו ב-1.1%. מחירי ירקות ופירות התייקרו ב-0.5%. מחירי ההלבשה וההנעלה הוזלו בשיעור 4.9% ומחירי חינוך-תרבות ובידור הוזלו ב-4.4%."

    להתראות

    אהבתי

  4. איזה מזליסט הביבי הזה … זוכה ברולטה פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם ….

    כת הרל"ב קוראת לביבי תחמן ומניפולטור בכל תחום שהוא, חוץ מהזכיות העקביות ברולטה פעם אחר פעם אחר פעם … פה זה מזל טהור …

    מעניין אם לראש הממשלה הבא יהיה גם מזל דומה, או שאז יגידו שפשוט ביבי גנב את כל המזל שהיה ולא השאיר לו כלום?

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s