שאלת הסינגולריות

מלחמת השחרור והקמת מדינת ישראל היוו אירוע חריג מאוד בדיני המקרקעין בארץ ישראל. הבעלים הערבים הישנים עזבו בחיפזון את בתיהם, והם איבדו אותם לצמיתות. הם עדיין מחזיקים במפתח, כפי שאפשר לראות בכל כתבה על התביעה הפלסטינית לזכות השיבה, אבל המנעול הוחלף מזמן. אין זה דבר נורמלי שאדם קנה או ירש נכס והוא מאבד את זכותו אליו בעיני החוק רק בשל נסיבות המציאות האלימות והכאוטיות. זהו אסון נורא גם בראי התמריצים הנורמליים שאמורים להנחות את דיני הקניין. מי ילך להתפרנס ביושר, לבנות בית או לנהל משא ומתן בהגינות כאשר סופה אלימה יכולה לעקור בין רגע את הכול.

הלגיטימציה לביטול זכויות הערבים על קרקעותיהם נובעת מכך שמלחמת השחרור היוותה רגע סינגולרי. לא יהיה כמוהו אינשאללה גם עוד מאה דורות. זהו רגע של שינוי שהוא אולי אכזרי ובלתי הוגן למי שחווה אותו, אבל הוא מניח את הקרקע (תרתי משמע) למציאות שתאפשר שלום ויציבות היסטורית לאחר מכן. שאלת התמריצים – דהיינו איך אפשר לנהל חיים בעולם שבו בין רגע אדם יכול להיות מנושל מרכושו – לא באמת מתעוררת כי תמריצים מבוססים על ציפיה לעתיד, ואין ציפיה שרגעים סינגולריים יחזרו. הם היו ואינם עוד. גם מזווית הראיה של המשפט הבינלאומי אין להניח שהוואקום הריבוני שנוצר בארץ עם תום המנדט הבריטי ושלווה בבריחת הפליטים הנרחבת יכול לחזור גם עוד אלף שנה.

לתסיסה האחרונה בירושלים תורמת הפופולאריות של הטיקטוק בקרב צעירים ערבים אלימים, אבל זה לא רק זה. חלק מהמתחים נגרמים בשל העובדה שנפער חור ירושלמי בסינגולריות הזו של מלחמת השחרור. הסינגולריות תקפה בתוככי ישראל וכך אוניברסיטת תל אביב יכולה הייתה לקום בשיח׳ מוניס. היא תקפה גם ביו״ש, שם בג״ץ סתם בחוכמה את תיבת הפנדורה ומנע מיורשים יהודים לשוב לרכוש אבותיהם. בשל החקיקה אחרי מלחמת ששת הימים יצא שמשפטית היא אינה תקפה במזרח ירושלים. ככה יכולים יורשי התימנים של הישוב הישן לדרוש חזרה אל בתיהם בסילואן שבעבר הרחוק, לפני מלחמת השחרור, סולקו ממנו בשל התנכלויות הערבים. לפי כתבה במקור ראשון, זהו שטח שניתן לעולים מתימן שרצו לעבד את האדמה ולא להתפרנס מהצדקה כמו האשכנזים החרדים – ״התימנים האמינו בשיטתו של הרמב"ם, ששוללת מכול וכול הסתמכות על כספי צדקה. היה ברור להם שליפול על הציבור זו בושה, ושהם חייבים להתפרנס בכוחות עצמם וללמוד תורה בזמן הנותר. בתימן הם עבדו בצורפות או בבניין, וכאן בארץ הם רצו לעבוד את הקרקע. זה היה החלום שלהם, למרות שלא היה להם רקע בתחום".

יצוין שאילו ערביי סילואן היו מקבלים את אדמות היהודים מממשלת ירדן (כפי שאוניברסיטת תל אביב קיבלה את שייח׳ מוניס מהמדינה), הייתה להם זכות תביעה על הקרקע. המדינה מכבדת את ההחלטות שקיבלו הירדנים לגבי הנכסים אפילו אם הפקיעו זכויות יהודים. אבל בפועל הנכסים ניתנו להם על ידי מי שהשתלט במרמה על הקרקע היהודית ולכן הם נטולי זכויות.

עדיין חוסר הסימטריה זועק. הפולשים במתחם סומייל או גבעת עמל יכולים להסתכסך ולהתעמת עם נציגי המדינה או עם יזמים, אבל אין מצב שאיזה ערבי שנעלם מהמתחמים ב-1947 יגיח פתאום וידרוש את בתיהם. לעומת זאת במזרח ירושלים המדינה מאפשרת ליהודים לעשות זאת לערבים. מצד אחד, יש משהו מזעזע בכך שהערבים שהתנכלו לתימנים בשנות השלושים ישיגו בסוף את מבוקשם בחסות המדינה ויהיו זכאים לסלק נוכחותם של יורשיהם משם. מצד שני, זו משמעות הרגע הסינגולרי של מלחמת השחרור – מה שהיה היה ונפתח דף חדש בבעלות על קרקע בארץ ישראל – ולצד היהודי יש הרבה יותר מה להפסיד אם מתחילים לפקפק בו.

52 תגובות על ״שאלת הסינגולריות״

  1. תמריץ,
    מאיפה הבאת את הרגע הסינגולרי? פליטים שמאבדים את רכושם (למזלם לא את חייהם) זה מאפיין של של כל מלחמה. דיני המלחמה גוברים על דיני הקניין. יהודי סילואן גורשו מבתיהם על ידי שבט בדווי מאזור חברון שנדד לאזור ירושליים. זה גם היה רגע סינגולרי? מה לגבי 9000 יהודים שאיבדו את בתיהם ביפו בפרעות תרפ"א? ו800 יהודים שאיבדו את בתיהם בעקבות הטבח בחברון?

    Liked by 1 person

  2. תמריץ,

    אי אפשר בדיוק לדבר על סינגולריות פה. תלוי איך מגדירים זאת, ובעיני מי. מאז מלחמת השחרור ( גם לפני למעשה) יש מלחמה בין יהודים לפלסטינאים, מלחמה על קרקעות ופליטות ממילא.

    שהרי אחד מעיקרי הסכסוך, הינו אדמה. אדמה וחזרת הפליטים לאדמתם. הווקטור הזה, שוב ושוב, דומיננטי בסכסוך. זה התחיל עם 700 אלף פליטים נעקרים, והיום קרוב ל- 9 מליון, שמייחלים לחזור לאדמתם.

    כל הזמן יש קונפליקט בין פלסטינאים שנעקרים מאדמתם, בצדק אם לאיו, והם תובעים ונלחמים לקבל אדמתם חזרה, או, לא להיעקר ממנה. ממש בימים אלו.

    יש אפילו טרמינולוגיה לכך: Internally displaced . כלומר, אנשים שנעקרו מאדמתם, ולא גלו, אלא, נאלצים להישאר בלי ביתם והקרקע המקורית, וחיים במקום אחר, בעל כורחם באותו חבל ארץ ומדינה. וזה חלק מן המהומות האחרונות אגב. פסקי הדין של בתי המשפט, בקשר לפינוי פלסטינאים לכאורה, משכונת שייך ג'ארח.

    אפילו יהודים. מה, לא עקרו מתנחלים מסיני עם הסכם השלום ? מעזה עם הפינוי ? מיהודה ושומרון מאחזים וכדומה. אפילו יהודים מלינים שעוקרים אותם מאדמתם.

    אז זה לא בדיוק סינגולרי, וחולף או חלף עם הרוח. רחוק מאוד מזה למעשה. שהרי, כל צד, יש לו חזון לפתרון הסכסוך או לקבלת תביעותיו, שהוא בעצם, מהווה, רה אורגניזציה ענקית של הנדל"ן בארץ ישראל או פלסטין.

    ציינת אגב שזה סינגולרי, ובאותה נשימה, המשכת עם תיאורים של מלחמת קרקעות ופינוי וכו… אז איך בדיוק ?

    נשאיר לינקים אחר כך…..

    אהבתי

  3. ההתנתקות והנסיגה מסיני הן למעשה אמירה הפוכה.. הן הכרה בכך שמלחמת השחרור הייתה רגע סינגולרי אבל מלחמת ששת הימים לא. ולכן ישראל נכשלה להכשיר התיישבות בעיני העולם המנוגדת לחוק הבינלאומי אך נעשית בהתבסס על תוצאות מלחמת ששת הימים.
    בכל מקרה גם סין מפנה אזרחים שלה ללא רחם. המיוחד בתוצאות מלחמת השחרור הוא שלישראל אין שום עניין בלתת פיצוי או לבטא איזושהי מחויבות כלפי אלו שאיבדו רכושם, ובכל אופן זהו דבר כשר משפטית שאפילו שמאלנים מוכנים להגן עליו, וגם אומות העולם, למרות מס שפתיים למצוקת הפליטים, לא באמת תובעות מישראל התנהגות אחרת.

    אהבתי

  4. פה למשל, אחד הגורמים להתפרעויות, פסק דין בבית משפט שלום בירושלים, המורה על פינוי משפחות ערביות בשכונת שיך ג'ארח. פסק דין, שכדאי לקרוא אותו, חתך אופייני של בעיות הנדל"ן המשפטיות בארץ:

    https://bit.ly/2QuVCgL

    נשאיר אחר כך עוד…

    אהבתי

  5. תמריץ, זה באמת לא משנה. מלחמת השחרור הייתה האירוע המכונן הגדול, אבל, מכאן ואילך, המלחמה על האדמות, מתגלגלת. צוברת. מחמירה ומתפתחת כל הזמן.

    אז אי אפשר לדבר על סינגולריות של מלחמת השחרור.

    שהרי, הסכסוך לגבי הפלסטינאים, לא ייפתר, ולא יוכל להיפתר, באם נושא האדמות מכללא, ופליטות לא ייפתרו.

    ששת הימים, זה היה בסך הכל, פולו אפ, של מלחמת השחרור מן הבחינה הזו.

    אז אם הסכסוך לא ייפתר, אז הרי זה בגין אדמות בעיקר. אז זה מתגלגל, מתעצם, ולא סינגולרי כלל.

    ומאיפה אתה יודע שזה כשר בעיני העולם ? אתה מבלבל בין פתרון קונסטרוקטיבי, לבין כשרות משפטית. זה שהפתרון בעיני העולם, יסודו לא בדיוק בחזרה של פליטים לביתם, לא אומר, שזה כשר בעיניהם. אלא, פתרון קונסטרוקטיבי, בלית ברירה. ממש לא. זה בעיני העולם, לאיו דווקא מכשיר בדיעבד המעשים שנעשו.

    תלוי כמובן גם בהגדרה של "העולם". העולם מורכב מאוד.

    נמחיש אחר כך….

    אהבתי

  6. המשפט הבינלאומי מאפשר להשתלט על נכסי אויב באופן זמני, אבל אינו מאפשר לספח או לשכן אזרחים בשטח כבוש. לכן ההשתלטות על נכסי האויב היא מוגבלת בערכה. על פי הנורמות הבינלאומיות מה יעזור לך להחזיק מבנים בשטחים אם אסור לך לפעול להעברת אוכלוסיה לשם. אבל בתחומי הקו הירוק הוכרה יכולתה של ישראל לעשות זאת ולכן נוצרה שם ב-1948 ייחודיות שאין לה מקבילה.

    אהבתי

  7. תמריץ
    אתה פשוט תמים. בשלב הזה לגרעין האנטישמי ולחסידיהם השוטים ברחבי העולם יש כלים יותר חזקים ויותר אפקטיביים מאשר דרישה לזכות השיבה. ותעמולת 'שתי מדינות לשני עמים' היא אפקטיבית מאוד כרגע ודרישה לזכות השיבה רק תפגע כעת בשלב הראשון שלהם. ברגע שדרישותיהם ביו'ש יתקבלו אתה תראה מתקפה אדירה מצדם על ישראל לקבל את זכות השיבה.
    (כמובן שלכן כרגע קו ההגנה הראשוני והעיקרי שלנו הוא שדרישותיהם ביו'ש לא יצאו לפועל. ואלה שחושבים ש'שני מדינות' יביא לרגיעה כלפינו – זה בדיוק הפוך העובדה שהם נלחמים כרגע על שתי מדינות זה קיר המגן שלנו מהמלחמה שלהם על 'זכות השיבה')

    Liked by 3 אנשים

  8. תמריץ,
    אין שום יחודיות ב1948. באותה תקופה היו לא מעט שינויי גבולות עקב מלחמה וחילופי אוכלוסין. ישראל לא היתה אז יוצאת דופן

    Liked by 1 person

  9. תמריץ,

    אבל מסביר לך, שזה לא הכשר משפטי, אלא הכרה דה פקטו במצב מסוים. בעיקר בגלל שמדינות ערב, הפלסטינאים, סירבו לקבל את הצעת האו"ם לגבי חלוקת הארץ.

    אחר כך, החלטות האו"ם הבאות, היוו אז למעשה, המסד המרכזי לכאורה, לפיתרון המשפטי.

    אבל שוב, זה לא הכשר משפטי, אלא, הכרה דה פקטו במצב.

    גם תלוי בעיני המתבונן הסברתי לך. יש כאלו, שגורסים בכלל, שהחטא הקדמון הינו עצם הקמת מדינת ישראל, וצריך לפתוח פה הכל מחדש. הכל כולל הכל מחדש. לא חסרים כאלו.

    אהבתי

  10. חייל זקן, אכן הרבה גבולות התהוו בתקופה הקצרה שאחרי מלחמת העולם השנייה. אבל נראה שהרצון הכלל עולמי הוא לחתום את מה שנעשה באותה תקופה לדורות ולא לתת לגיטימציה לכיבושים נוספים. אולי לפוטין יש עוצמה לחרוג מעקרונות כאלו בקרים. לא יודע אם ישראל יכולה להרשות לעצמה. יוצאת דופן רמת הגולן שבה הכאוס והג׳נוסייד של מלחמת האזרחים בסוריה שינו את הנסיבות. וגם חשוב עוד יותר, לישראל היה את התבונה לפנות מיידית את רוב התושבים עם הכיבוש ואין בעיה דמוגרפית. לכן אפשר לדמיין השלמה ארוכת טווח של העולם (וחשוב לא פחות – של השמאלנים בקרבנו) עם השליטה שם.

    אהבתי

  11. משה, הפלסטינים ידרשו תמיד הכול. השאלה מה נראה הגיוני לממשל דמוקרטי בארצות הברית וליורשיה של אנגלה מרקל. זו אמת המידה. נראה שההבחנה בין 48 ל-67 מקובלת שם.

    אהבתי

  12. בוצעו גירושים המונים של אנשים ממוצא גרמני מצ'כיה, הונגריה, פולין, בריה'מ ועוד ועוד – בתום מלחמת העולם השניה.
    טרנספרים כפויים ממדינות נאורות (לפחות לכאורה) שלוו בהרוגים גרמנים רבים – כולל כמובן השתלטות מוחלטת, ובלתי חוזרת, על קרקעותיהם, בתיהם ושאר רכושם.

    בהשוואה למה שנעשה לגרמנים, לאחר תבוסתם במלח'ע השניה, סיפור ערביי פלסטינה – א'י הוא בסה'כ סיפור נדוש קטנטן.
    וזו כנראה *ה*סיבה בגללה "העולם הנאור"נמנע מללחוץ על ישראל למתן זכות שיבה לצאצאי הפליטים.

    עם זאת, לא הוקם שום גוף ייחודי של האו'מ להנצחת הפליטות של הגרמנים וצאצאיהם (בדומה לאונרא). לפיכך רוב הגרמנים המגורשים השתקמו כבר מזמן, וגעגועיהם לשיבה לבתיהם הקודמים – די נשכחו.

    https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94

    קטע מערך הויקיפדיה על גירוש הגרמנים:
    ———————————-
    " … מקור רוב האוכלוסייה הגרמנית אשר גורשה, או ברחה, בשטחים של גרמניה שסופחו לפולין ולברית המועצות לאחר המלחמה (כ-7 מיליון נפש[2]), ומצ'כוסלובקיה (כ-3 מיליון). אוכלוסייה זו התיישבה באזורי הכיבוש בגרמניה ובאוסטריה.

    על פי הערכות[3], הועתקו לפחות 12 מיליון גרמנים ממקום מושבם הקבוע, אף שיש הערכות כי מספרם היה כ-14 מיליון נפש, או יותר. היה זה הטרנספר הגדול ביותר של אוכלוסייה אתנית אחת בהיסטוריה המודרנית, והגדול ביותר בין הגירושים לאחר תום מלחמת העולם השנייה במרכז ובמזרח אירופה (שם הועתקו ממקום מושבם יותר מ-20 מיליון נפש סך הכל).

    קשה לקבל אומדן מדויק של גודל האוכלוסייה הגרמנית אשר העתיקה את מושבה לאחר תום מלחמת העולם השנייה כיוון שההערכות כוללות אנשים אשר פונו על ידי שלטונות גרמניה הנאצית, ברחו, או נהרגו במהלך המלחמה. אולם, אף בהערכות שמרניות כ-12 מיליון גרמנים אתנים הוצאו ממקום מושבם הקבוע והעתיקו את מגוריהם לשטחה של גרמניה שלאחר המלחמה. הערכות מספרם של ההרוגים בקרב אזרחים גרמנים שגורשו, נעות בין 500,000 ל-3 מיליון איש. על פי ההערכה הרשמית של ממשלת גרמניה במשך עשרות שנים הייתה כי 2.2 מיליון אזרחים גרמנים נהרגו במהלך הגירושים, אולם הערכות היסטוריות שנערכו לאחרונה מצאו כי מספרי ההרוגים נמוכים בהרבה – בין 500,000 ל-1.1 מיליון הרוגים. ההערכות הגבוהות יותר (עד 3.2 מיליון הרוגים) כוללות הרוגים אזרחים בכל התקופה שבין 1939-1945, כולל אלה ששירתו בצבא גרמניה הנאצית. הערכת מספר ההרוגים בגירושים אלה הוא נושא הנתון במחלוקת בין היסטוריונים. מחקר אחר מצביע על כך שכ-150,000 גרמנים גורשו לגרמניה המערבית, כ-103,000 לאוסטריה, ולא גורשו גרמנים מהונגריה לגרמניה המזרחית.

    האירועים שבהם אולצו גרמנים אתניים לעקור ממקומות מושבם ולהגר לגרמניה תוארו כטרנספר[4], או טיהור אתני[5], היו אף שהרחיקו לכת ותארו את האירועים כרצח עם[6].

    מדיניות גירושם של הגרמנים האתניים לאזורי הכיבוש בגרמניה ובאוסטריה הייתה חלק מעיצובה מחדש של אירופה שלאחר המלחמה מבחינה גאופוליטית ואתנית, ובחלקה נבעה מצעדי תגמול על שגרמניה הנאצית פתחה במלחמה ועל הזוועות שחולל השלטון הנאצי, כולל טיהורים אתניים בשטחי אירופה שהיו בשליטת גרמניה הנאצית[7]. מנהיגי בעלות הברית, ארצות הברית, בריטניה וברית המועצות, הסכימו באופן כללי עוד בטרם תום המלחמה כי הטריטוריה הפולנית תתפשט מערבה והאוכלוסייה הגרמנית בשטחים אלה תגורש, והבטיחו זאת למנהיגי הממשלה הפולנית הגולה והממשלה הצ'כוסלובקית הגולה[8].

    הטרנספר של הגרמנים האתניים התרחש בשלושה שלבים חופפים בחלקם, הראשון היה בעת שהמיעוט האתני הגרמני נלחם ואחר פונה מן הטריטוריות המזרחיות עם התקדמות הצבא האדום, בין אמצע שנת 1944 ועד תחילת שנת 1945. השלב השני היה גירוש בלתי מאורגן של המיעוט הגרמני מיד לאחר תבוסת הוורמכט. השלב השלישי היה גירוש מאורגן יותר בעקבות הסכמות ועידת פוטסדאם, אשר הגדירו מחדש את הגבולות המינהליים במרכז אירופה והעניקו לגיטימיות לטרנספר "מסודר" ו"אנושי" של גרמנים מפולין, צ'כוסלובקיה והונגריה[9]. גרמנים רבים נשלחו אף למחנות מעצר ועבודה זמניים. רוב הגירושים הסתיימו בשנת 1950. נתוני מפקד אוכלוסין שנערכו בשנת 1950 מראים כי מספרם הכולל של בני המיעוט הגרמני החיים עדיין במזרח אירופה הוא כ-2.6 מיליון איש, כ-12 אחוז ממספרם לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה[10].. "

    Liked by 1 person

  13. גם מלחמת העולם השנייה הייתה כמובן אירוע סינגולרי בהיבט זה של נוכחות התושבים הגרמנים באזורים הלא גרמנים. ועוד לפני זה ניתן פרס נובל לשלום על הסדר שכלל העברת אוכלוסין. העולם משתנה..

    אהבתי

  14. תמריץ,
    האמריקאים ניסו עד תחילת שנות ה60 להחזיר את ישראל לגבולות 67. האירופאים לא מכירים עד היום בסיפוח ירושליים המערבית. "העולם" זה מונח ששייך לIQ הגבוה אצלנו הבבונים אין לזה משמעות

    אהבתי

  15. הסתכלות מעט נרחבת יותר
    על השבת רכוש ופליטים בעקבות סעסוכים אלימים המאה ה 20

    'https://www.izs.org.il/he/2016/05/%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9-%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-2/

    קטע מהמאמר:
    ————————–
    " … גם מבחינה בלתי-פורמלית גורפת, המדינות השונות אינן רואות עצמן מחויבות להשבת פליטים ולפיצויים ברכוש או במקרקעין. גם המדינות שכן בחרו לפצות עשו זאת לרוב מתוך המניעים שלהן ומתוך הקשר גאו-פוליטי שונה בתכלית מההקשר הישראלי.

    בעלות הברית התכנסו בוועידת פוטסדם ביולי 1945, ונועדו בה להסדרת הכיבוש המשותף ראשי ברית המועצות דאז, ארצות הברית ובריטניה. בעלות הברית סיכמו להעביר 12–16 מיליון גרמנים ממזרח אירופה לשטח גרמניה, תוך הפקעת רכושם וקרקעותיהם ללא פיצוי. יותר משני מיליון גרמנים מתו במסע ההגירה. ארצות הברית כלאה במחנות 11,507 אזרחים ממוצא גרמני במהלך מלחמת העולם השנייה, וגירשה מאזורי החוף רבים אחרים. בסביבות 120 אלף אזרחים ותושבים ממוצא יפני גורשו ממערב ארצות הברית ונכלאו בשנות המלחמה, בעוד הוחרמו קרקעותיהם ורכושם. ב-1988 וב-1992 חוקק הקונגרס חוקי פיצויים על אבדן רכוש וסבל ליפנים בלבד. בזמן מלחמת העולם השנייה נכלאובבריטניה כ-19 אלף אזרחים ממוצא איטלקי ועוד אלפי אזרחים ממוצא גרמני. כשבעת אלפים מאזרחי מדינות האויב גורשו לקנדה. המגורשים מעולם לא פוצו ורכושם לא הוחזר להם. צרפת שילמה במצטבר שישה מיליארד דולר כספי פיצויים על עוולות משטר וישי. לאחר מלחמת העולם השנייה החליטו בצרפת שלא לקלוט פליטים בשטחים שבשליטתה. היא הבחינה בין פליטים מזמן המלחמה, שכבר היו בתחומי שליטתה ונרשמו לפי תאריכי הגעתם, ובין פליטים שהגיעו לאחר המלחמה – וגורשו. למגורשים אלו לא שולמו פיצויים.

    לאחר מלחמת העולם השנייה, סין – ששלטה בזמנה על טאיוואן – גירשה מהאי 90% מהיפנים. הם מעולם לא קיבלו כל פיצויים, לא מהסינים ולא מהטאיוואנים. משנת 1959 ברחו מטיבט יותר מ-150 אלף איש בעקבות רדיפות הסינים, וגם הם מעולם לא קיבלו כל פיצויים שהם. הכיבוש הסיני והדיכוי הדתי-תרבותי נמשך בטיבט עד היום.

    הודו ופקיסטן הוקמו ב-1947 מתוך חלוקת שטח המושבה הבריטית, שגרמה להגירת עשרות מיליונים – שעד היום לא קיבלו פיצויים – וכן לא נערך שיערוך כללי מוסכם של הרכוש והאדמות בכל הצדדים. ההגירה לוותה במעשי אלימות קשים בהיקף עצום.

    ב-1974 פלשה טורקיה לאי קפריסין והקימה שם אוטונומיה טורקית בלתי-מוכרת, ובמהלך מאורעות אלו ברחו 200 אלף פליטים יוונים מהאזור הטורקי, ו-60 אלף טורקים – מהאזור היווני. עד היום לא הוסדרו זכויותיהם על רכוש ועל מקרקעין ולא נקבעו פיצויים על פשעי מלחמה.

    בהסכם לאיחוד גרמניה מ-1990 הובהר שתוקף כל זכויות המקרקעין שקדמו למלחמת העולם השנייה ולחלוקת גרמניה בין המעצמות הם בטלים ומבוטלים, כפי שהיה עד מועד ההסכם בשני חלקי גרמניה. נקבעה אי-יכולתו של זכאי לממש בעלות על הנכס שהולאם בשנים 1949–1972, אך הוא הוכר כבעל זכויות משוערכות. גרמניה לא נדרשה בהסכם כניעתה ובהסכמים שלאחר מכן להחזיר פליטים לתחומה, אך חויבה לשלם פיצויים למדינות ולאנשים פרטיים על נזקי מלחמה ואבדן רכוש בלבד.

    הקונפליקט האלים עם גאורגיה בדרום אוסטיה התחיל בשנת 1991–1992, ובמהלכו ברחו המיעוטים משני צדי הגבול אל אזור הרוב שלהם. גם שם אין פיצויי רכוש ומקרקעין או החזרת פליטים.

    לסיכום, נמצא שמבחינה פורמלית, בהתאם לדין הבין-לאומי, אין זכות שיבה לפליטים מתוקף הדין הבינלאומי המחייב. מצאנו שמבחינה בלתי-פורמלית מדינות שונות פעלו בדרכים מגוונות מאוד בהתאם לשיקולים פנים מדינתיים, כפי שגם מוצג בטבלאות הסיכום המופיעות בסוף המסמך. …"

    אהבתי

  16. תמריץ אתה מפספס את העיקר לא דיברתי על עמדת ארצות הברית וגרמניה כעת. עכשו כשיש דיון על 67 והגרעין האנטישמי בעולם מרכז את עיקר מאמציו בזה, אז הממשל הדמוקרטי בארצות הברית ובגרמניה מקבל את החלוקה והעמדה שלו היא לטובת הפלסטינים בעניין 67 ולטובת ישראל בעניין 48. אבל אם בעתיד הם יקבלו את דרישות 67 ותקום מדינה פלסטינית בגבולות 67 ואז כל הדיון יהיה אך ורק על דרישות 48 וכל האנטישמים וחסדיהם השוטים יתמקדו בעוול שנעשה לפלסטינים ב48 – האם עמדת הדמוקרטים בארצות הברית והגרמנים תהיה כלום לצד הפלסטיני ואך ורק לטובת ישראל?.

    Liked by 2 אנשים

  17. למרות שתי תגובותי הקודמות – אני מסכימה עם תמריץ שראוי לא לפתוח תיבות פנדורה.
    כלומר שרצוי לא לפתוח לדיון את כל התביעות, הן הערביות והן היהודיות, להשבת רכוש שנלקח או הוחרם ע'י הצד השני לסכסוך לפני 1949.

    תיבות פנדורה שנפתחו עלולות להביא לנזקים אדירים, שלפחות חלקם בלתי ניתנים לניבוי מראש.

    Liked by 1 person

  18. משה, בין 48 ל-67׳ הופעל על ישראל לחץ מסוים (גם אם לא קיצוני בעוצמתו) לקלוט פליטים. זו עובדה היסטורית. מצד שני, כיום לא מופעל. האם המערב בהכרח יתמוך בכל דרישה חריגה פלסטינית בעתיד? אולי. לא יודע.

    לאחרונה היה את נושא החיסונים של הפלסטינים. האנטישמיים ברשתות החברתיות התעלמו מהסכמי אוסלו והציגו זאת כאילו ישראל מבצעת פשע נגד הפלסטינים. גם בעיתונות המערבית השמאלנית היה לשקר הזה הד. אבל לא ראיתי שהדבר הזה הגיע לרמה ממשלתית בינלאומית. להבנות בינלאומיות כתובות יש עדיין כוח.

    אהבתי

  19. פינת ההשכלה הכללעת,

    למי שלא מכיר את הסיפור, מהמיתולגיה היוונית, על תיבת פנדורה
    (סיפור שמלמד שלא רק חוקים ומשפט הבינ'ל אמורים לקבוע מה נעשה בעולם או יעשה בו)

    ——————
    הטיטאן אפימתאוס היה אחראי על מתן תכונה חיובית לכל חיה. אך כאשר הגיע הזמן לתת לאדם תכונה חיובית – לא נשאר דבר. פרומתאוס, אחיו, הרגיש שכיוון שהאדם עליון לכל החיות האחרות, עליו לקבל מתנה ייחודית. לכן, גנב פרומתאוס את האש מזאוס ומסר אותה לאדם.

    זאוס התרגז ויצר את האישה כעונש לאדם. האלים קראו לה פנדורה (פאן-דורה), שפירושו מתנת כל האלים. היא קיבלה מהם את מתנותיהם: הפיסטוס עיצב אותה מחימר ונתן לה צורה, אפרודיטה נתנה לה יופי, ואפולו נתן לה כישרון מוזיקלי ואת היכולת לרפא. אחריהם נתן לה זאוס תיבה, אמר לה לא לפתוח אותה לעולם, ונתן לה את הסקרנות.

    פרומתאוס הזהיר את אחיו אפימתאוס לא לקבל מתנות מהאלים, אך האחרון לא הקשיב לאחיו, וכשפנדורה הגיעה אליו, הוא התאהב בה והתחתן איתה.

    עד אז, המין האנושי חי בעולם מושלם ללא דאגות. אפימתאוס אמר לפנדורה לא לפתוח את התיבה לעולם. אולם, יום אחד, סקרנותה של פנדורה גברה עליה, והיא פתחה את התיבה. במעשה זה שחררה פנדורה את כל האסונות (כדוגמת הדבר, העצב, העוני והפשע) לעולם. פנדורה מיהרה לסגור את התיבה, אך לא רק שלא הועילה כלל בסגירת התיבה, מכיוון שכל האסונות כבר השתחררו ממנה, הסגירה אף הזיקה, מכיוון שכלאה בתוך התיבה את התקווה שהייתה בה. העולם נשאר עגום וקר לתקופה ארוכה, עד שפנדורה פתחה את התיבה שנית ושחררה את התקווה (אלפיס (אנ'), ἐλπίς) לעולם. סיפור זה אמור להסביר את המקור לאסונות בעולם ואת המקור לתקווה שבאה חרף האסונות ….

    אהבתי

  20. לכל המעונין לקרוא ולהבין, על התופעה והטרמינולוגיה של Internally displaced persons, כלומר, פלסטינאים בגלות פנימית וכדומה נקרא לזה, אז כאן:

    מסמך של OCHA ( ראשי תיבות של : United Nation office for the coordination of humanitarian affairs , כלומר: סוכנות או משרד של האו"ם לעיניינים הומניים נניח) ולינקים שם:

    https://www.ochaopt.org/theme/displacement

    זה אגב, מה שהתובעת בהאג, חוקרת בין היתר. זוהי תופעה או ענין שמסעיר מאוד את הקהיליה הבינלאומית משפטית וכללית.

    אהבתי

  21. רק בעברית לכל המעונין, תחת הכותר:

    " גזל אדמות על ידי ישראל והעברה בכפייה של פלסטינים"

    וכותר משני:

    " מדריך, לאינדיבידואלים ואוכלוסיות פגיעות"

    כאן, מאוד מומלץ על מנת להבין את תפיסת העולם המשפטית והכללית, כמו קבלת נתונים סטטיסטיים וכו…..

    https://bit.ly/3xqBKfh

    אהבתי

  22. אוף טופיק,

    לימור סמימיאן דרש על מפלגת בנט ושות'.

    הכותרת לכתבה:
    "אוהו, כמה שהכתובת הייתה על הקיר"

    אני מודה שראיתי את הכתובות שעל הקיר, אך לא רציתי לקלוט את מלוא משמעותן.
    עוד הוכחה לכך שחשיבה משאלתית אינה מאפיינת רק את השמאל האידיאולוגי, אלא גם את הימין האידיאולוגי.

    https://www.israelhayom.co.il/opinion/873165

    קטע מתחילת הכתבה
    ——————————–
    " … אני שומעת את קולות השבר של חבריי מימין, את האכזבה העמוקה שנחלו מנפתלי בנט, מאיילת שקד ומימינה. את תחושת הבגידה שהם חווים כשהם צופים בנטישתם את המחנה, בריצה לזרועות המחנה הנגדי. אני מבינה – אבל לא שותפה לתחושות. לא משום שאיני מודאגת מהקמת ממשלת שמאל ואופורטוניסטים, אלא משום שאין בי שבריר של אכזבה. איך אוכל להתאכזב, אם לא היו לי ציפיות מימינה? איך אוכל להתאכזב אם הסממנים לכך התקיימו זמן כה רב? איך אתאכזב אם דברים שכתבתי ואמרתי על ימינה, כמו על ליברמן ועל סער לפני כן, התרחשו ממש כמו בתסריט?

    אני זוכרת היטב שאיילת שקד ביטלה את גוף הביקורת על הפרקליטות; שוכנעה מדבריו של שי ניצן שלא להקים ועדת חקירה לרות דוד; סיכלה את חוק היועמ"שים; ואפילו את מנכ"לית המשרד מימי ציפי לבני לא החליפה. אני זוכרת את הגיבוי המלא שנתנו שקד ובנט ליועמ"ש מנדלבליט, חרף התנהלותו בתיקי נתניהו, ועוד הגדילו לומר שהם סומכים עליו, חרף ההצפנה של פרשת מנדלבליט־אשכנזי־הרפז.

    אני זוכרת שעוד ב־2013, רק בגלל נפתלי בנט נכנס יאיר לפיד לממשלה, ורק בגלל הטלאים האידיאולוגיים הללו הממשלה נפלה. אני זוכרת היטב שבנט ושקד עשו יד אחת עם השמאל בהצעת החוק נגד "ישראל היום". אני זוכרת את הסיקור המחניף שזכו לו בתקשורת, כל אימת שעשו מעשה המשרת את המחנה הפוליטי הנגדי. אני זוכרת את האובססיה של בנט להיות שר ביטחון, ואפילו בממשלת שמאל, אלמלא היה מקבל את התפקיד בממשלת המעבר של נתניהו. אני זוכרת כיצד אפילו בימי מגיפה – במקום להיות אופוזיציה אחראית, הקים קבינט צללים והיה עסוק בניגוח הממשלה.

    וכאשר החלה מערכת הבחירות האחרונה, אני זוכרת את ההתפעלות הילדותית מכך שימינה תיקח קולות משמאל ותעבירם לימין, זאת בשעה שלא היה ספק שמדובר במהלך הפוך. …"

    Liked by 1 person

  23. אני שמח שבנט מנסה למנוע בחירות חמישיות. אבל לא קל לי עם הקונספט שלפיד יהיה ראש ממשלה בעתיד. הוא לא כשיר לתפקיד ברמות מביכות. ואם בנט בונה על הפרת הבטחה לרוטציה וכפי שביבי עשה, זה גם נורא ואיום שיהרוס את האמינות שלו ככה.

    אהבתי

  24. רק להבהיר פה:

    ההתפרעויות במזרח ירושלים, כפי שציינתי, הן בין היתר, תוצאה של לחץ צובר אצל תושבים, כאשר הם רואים איך מתנחלים משתלטים להם על מזרח ירושלים במשך שנים רבות. הפסק דין המובא לעי"ל, בסך הכל, מקרה אחד מיני רבים, שיוצר חבית אבק שריפה צוברת.

    כדאי שנצטט עיתונאי פלסטיני מלונדון, המתאר או מצטט מתנחל, מאיזה וידאו קליפ,לגבי תוכניות מתנחלים במזרח ירושלים, על מנת להביע שאנו רחוקים מנקודה סינגולרית סו קולד בעבר, ונגמר.

    כך:

    In the clip posted by JVP, Israeli settler leader Jonathan Yosef is shamelessly explicit about all this, saying: "We take house after house. All this area will be a Jewish neighborhood … We are going to the next neighborhood and after that we'll go [to] more. Our dream [is] that all East Jerusalem will be like West Jerusalem. [A] Jewish capital of Israel."

    He then gives a far clearer, far more honest – and frankly more accurate – definition of Zionism than the lying dissimulators of liberal and "left-wing" Zionism ever could (with their nonsense about "Jewish self-determination" in a country which has never been exclusively Jewish).

    I see this as a continuation of the Zionist project. The return to Zion. Is it at the Arabs' expense? Yes. But our government institutions were also built at the expense of Arabs who lived here. And so was the state itself, he says.

    נתרגם ספונטנית תמציתית:

    בוידאו קליפ, נשמע אחד ממנהיגי המתנחלים, בלי בושה, גורס שהם עומדים לקחת בית אחרי בית כאן במזרח ירושלים. כל האזור פה יהיה שכונה יהודית. אחר כך, בכנות הוא מציין, שלא כפי השמאל היהודי הצבוע בוא נגיד, שהוא ( מנהיג המתנחלים) רואה זאת כהמשך המפעל הציוני. שיבה לציון. האם זה על חשבון הערבים פה ? בוודאי הוא גורס. אבל, כך המפעל הציוני, מראשיתו, היה על חשבון הערבים פה, ואנו ממשיכים את דרכי אבותינו ודרכה של מדינתנו.

    כאן:

    https://english.palinfo.com/news/2021/4/24/israel-s-pogroms-in-jerusalem

    כדאי לשים לב גם, לתופעה מדהימה, איחוד האמירויות על פי הנטען (וכנראה יש רגליים וביסוס רציני לדבר) רוכש בתים במזרח ירושלים, בשביל מתנחלים, באמצעות אנשי קש וכדומה. תופעה מדהימה ממש. כאן שני לינקים להלן:

    https://english.palinfo.com/news/2021/4/21/specialist-warns-of-uae-attempts-to-buy-real-estate-in-j-lem

    https://www.aljazeera.com/features/2019/3/14/selling-jerusalem-middlemen-sell-jerusalemite-homes-to-settlers

    להתראות

    אהבתי

  25. שתי הערות למאמר של לימור סמימיאן דרש
    א. "רק בגלל נפתלי בנט נכנס יאיר לפיד לממשלה" תיקון טעות. יאיר לפיד נכנס לממשלה בגלל ביבי נתניהו. אחרי שביבי לפני כן זרק את שותפיו מהימין לטובת ציפי לבני ואחרי זה לטובת אהוד ברק הוא ניסה לעשות זאת שוב – לזרוק את שותפיו מהימין לטובת יאיר לפיד. בנט הלך לחרדים וביקש מהם לעמוד מול נתניהו בגוש בשביל שנתניהו לא יזרוק אותו – הם סרבו. אז הוא פנה ללפיד שילכו ביחד כגוש, ללפיד זה התאים מאוד כי אז הוא יכל להכריח את נתניהו לזרוק את החרדים ולהציג השג לבייס שלו – אז הוא עשה זאת. השושבין של הברית אחים היה אך ורק נתניהו.
    ב. "ואפילו את מנכ"לית המשרד מימי ציפי לבני לא החליפה" גם אני מאוכזב מאיילת שקד שלא החליפה את המנכ"לית מימי ציפי לבני – אבל אני עוד יותר מאוכזב ממי כשהיה לימין 61 מנדטים מינה את ציפי לשרת משפטים.

    Liked by 1 person

  26. משה,
    כשצריכים לגנב מורידים אותו מעץ התלייה…
    העיתונים שותפים מלאים ללוחמה הפסיכולוגית. כדאי לחשוד בכל ידיעה בנושא

    אהבתי

  27. משה,
    בשעתו, התרעמתי מאד על נתניהו בגלל יחסו לריבלין, בנט וסער. בדיעבד הוא צדק

    אהבתי

  28. חייל
    מה בדיוק אתה מתכווין בדיעבד הוא צדק? אשמח שתמקד איזה מעשה של ביבי ביחס לבנט וסער הוא בדיעבד צדק.
    אם ביבי לא היה טורח על כתבות מכפישות על אשתו של בנט בוואלה מצבינו היה יותר גרוע?
    אם ביבי במקום לתת לליברמן/ציפי ליבני/אהוד ברק תפקידי מפתח היה נותן אותם לבנט/מישהו מהציונות הדתית מצבינו היה יותר גרוע?
    אם ביבי היה נותן לגדעון סער תפקיד שר אחרי שסער הפסיד בהתמודדות על ראשות הליכוד מצבינו היה גרוע יותר?
    אם ביבי במקום מסע שתית הקולות מהימין החדש היה מתמקד בשתית קולות מהשמאל מציבנו היה גרוע יותר?

    ועוד דבר אם היום היה לביבי גוש ימין 61 ומרץ והעבודה היו מציעים לביבי להצטרף לממשלה תמורת יאיר גולן שר ביטחון מירב מיכאלי באוצר ניצן הורביץ שר משפטים – האם אתה בטוח שביבי לא היה זורק את בנט ואת סמוטריץ' יחד איתו ומכניס אותם?

    Liked by 2 אנשים

  29. חייל,
    אתה לא חושב שבנט עומל על הרכבת ממשלה עם השמאל, רק כדי "להכריח" את נתניהו להגיע לאיזו פשרה שלא תהיה עם סער, וכך להקים ממשלת ימין?
    אתה לא חושב שבנט מעדיף להיות שר בכיר בממשלת ימין מאשר להיות ראש ממשלת מיעוט כנראה לא מתפקדת עם מגוון דעות בלתי אפשרי?

    אהבתי

  30. משה,
    סער זה תופעה בת חלוף, כמו מרידור. בנט מבצע פיגוע אסטרטגי משום שהמחנה שלו קיים גם בלעדיו. בנט הופך את שדרות ובית שאן לאוייבים של יצהר ובית אל. החרדים מבינים שהשנאה לביבי היא כסות לשנאת חרדים ומתנחלים. בנט מייצר מהפך אסטרטגי שנתמך על ידי רבים מהסרוגים (הם תמיד העדיפו את הפרופסורים על הבבונים). לאחר שבירת המחנה הלאומי (ימין על מלא מעדיף שמאל על מלא על פני ימין לא על מלא) מחנה השמאל יזכה במרחב תמרון. או שברית האחים בנט-לפיד תיכנס בחרדים או שהחרדים יחליפו את בנט והקואליציה החדשה תכנס במתנחלים. ממשלת בנט עתידה לשים קץ לתקופה ארוכה של שקט בטחוני ושגשוג כלכלי (בנט+הורוביץ = סינגפור). זה שקול לטרלול של שרה?

    אהבתי

  31. אנונימי,
    אם בנט היה מצטרף לבנקר של המחנה הלאומי (59) הוא היה מעמיד את סער לפני הדילמה של ממשלת נתניהו מול בחירות חדשות. אבל בנט עשה הכל (בעזרתו של סמוטריץ') כדי לבלום מהלך כזה

    אהבתי

  32. אבל חייל,
    גוש הימין כבר ניסה טקטיקה כזאת שלוש פעמים וזה לא הצליח.

    אהבתי

  33. אהוד ברק נתן לשרון שנים בשלטון. אולמרט נתן לביבי. גם אם ממשלת בנט – לפיד תתברר כקטסטרופה היא יכולה להבטיח את כהונתו של אדם מתאים יותר בהמשך. נראה לי שזה עדיף על היתקעות אינסופית. וביבי כבר מעביר אוטומטית את המושכות לגנץ בנובמבר.

    אהבתי

  34. אנונימי,
    זו טענה תקפה לשני הצדדים. בדבר אחד תהיה לבנט הצלחה מובטחת. הסרוגים יהפכו לשנואים על ידי כולם. הבבונים, החרדים, השמאלנים והערבים. שינוי, ריפוי ואחדות…

    אהבתי

  35. חייל,
    כל מה שכתבתי הוא כמובן בהנחה שבנט לא באמת מתכוון להקים את ממשלת האיחוד-שינוי-ריפוי.
    סביר להניח שאם בסוף היא בכל זאת תקום, אחוז הסרוגים שיתמכו במהלך הזה לא יהיה גבוה.

    אהבתי

  36. גם עם בנט לביבי אין 61, ועדיין ביבי ממשיך להאשים אותו מבלי להזכיר את סער.
    זה בדיוק אותו ספין בחירות שביבי הזכיר שוב ושוב את לפיד ולא הזכיר במילה את בנט או סער. כך הוא בנה את לפיד והחליש את בנט וסער (בעיקר את סער).
    גם עכשיו יותר קל לביבי להאשים את בנט (והליכוד מאשים את הסרוגים, שרובם לא עם בנט בנושא הזה).
    לכן אפילו שאני מעדיף ממשלת ימין בראשות ביבי, זה לא אומר שאני קונה כל סיפור של ביבי. הסיפור כאן זה בכלל לא בנט. ביבי הופך את זה לסיפור של בנט. הסיפור כאן הוא פנים-ליכודי אודות סער, והליכוד מול סמוטריץ' אודות רע"מ.
    מהספין הזה כולם נהנים:
    ביבי חובט בבנט
    בנט מקבל עוד חשיפה (כשסער נבלע בחשיכה והפך לנוכח-נפקד) ובונה את עצמו להתמודדויות עתידיות
    סמוטריץ' מעדיף שישכחו את חלקו בפיצוץ הסיפור עם רע"מ (וטוב שהוא פוצץ אותו)

    המטרה של הספין זה לתת שקט למשוך את גנץ. להבנתי גנץ גם יותר מתאים להשתלב בממשלת ביבי וגם יותר מתאים מסער. אבל קשה לבצע זאת גם עם גנץ.

    מצד בנט, אם בנט הולך עם השמאל הוא שרף את עצמו. בינתיים זכות החפות עומדת לו. הוא עוד יכול לתקן ואף להתחזק בציבור שלו ובציבורים אחרים (זאת המטרה שלו. מהרצון להתחבר לציבור המסורתי (אלי אוחנה) הוא החליט לעבור לציבור המרכזי/אלטיסטי).
    להבנתי האסטרטגיה של בנט זה לשבור את ביבי מבלי לשבור את הימין. אני נותן לאסטרטגיה הזאת 3% יכולת מימוש.

    Liked by 1 person

  37. עם זאת אני סומך על בנט שלא יעשה שטויות איומות. זעמו על האופן שבו אולמרט ניהל את המלחמה בלבנון הכניס אותו לפוליטיקה.

    אהבתי

  38. אנונימי,
    יצרים כמו של סער ובנט יש גם אצל הבבונים והחרדים. את זה בנט כבר השיג. מלבד זאת ההנחה שלי היא שזה מהלך שבנט תכנן כבר כשכתב את הספר שלו. מאז לא שמעת ממנו שום אמירה שיכולה להרגיז את השמאל. המהלך של סער שיבש לבנט את התוכנית הטקטית אבל הוא דבק באסטרטגיה שלו של הזזת נתניהו והחלשת הליכוד. בנט זוכה לתמיכה רבה בקרב במחנה שלו ואני לא צופה את המחיקה שלו (בניגוד לסער).

    אהבתי

  39. בנט זוכה לתמיכה במחנה שלו (או לאדישות) בהקשר להחלפת ביבי אבל לא בהקשר להקמת ממשלת שמאל. ולכן האסטרטגיה של הליכוד היא הטענה שהחלפת ביבי היא מחיקת הימין.
    מסכים עימך חייל לגבי התחזית אודות סער. בבחירות הבאות סער מחוק בימין. הוא יהפוך ליועז הנדל 2 במקרה הטוב (איש הגון עם משנה אידיאולוגית אבל ללא ציבור מאחוריו) או לבוגי יעלון 2 במקרה הרע (איש הגון אבל גם ללא משנה אידיאולוגית וגם ללא ציבור מאחוריו).
    עם זאת, אני חושב שסער עשה את הבחירה הנכונה מבחינתו. הוא כבר לא יכל להיבחר בליכוד או להתקדם שם. התוצאות של הפרימריז בינו לבין ביבי הוכיחו שאין לו מה לעשות שם (הוא קיבל בערך אותו אחוז קולות כמו שקיבל פייגלין כשהתמודד מול ביבי).

    Liked by 1 person

  40. אני חושב שהשמאל עושה, כרגיל, טעות. הם היו צריכים לפרוס לבנט שטיח אדום ולוותר על חלק גדול מהעקרונות שלהם, פשוט כדי להוציא את נתניהו מבלפור. אבל לפי האמרה הידועה השמאל לא מפספס הזדמנות לפספס הזדמנות.

    ולכן יש לי הרגשה שגנץ דוקא עשוי לקבל את הצעת נתניהו להיות הראשון ברוטציה, למרות הסיכוי הנמוך שיאיר נתן לזה:

    https://www.inn.co.il/news/490527

    רינגו העיר בזמנו שזה לא אפשרי כי אז נתניהו לא יוכל לכהן כשר (הלכת פנחסי). אולם זה לא מדויק, נתניהו יהיה ראש ממשלה חליפי ולהבנתי זה שטח אפור מבחינה משפטית.

    אהבתי

  41. יאיר,
    כל מי שהיה רץ נגד ביבי היה מגיע לתוצאה דומה. 25% מהליכודניקים לא אוהבים את ביבי אבל זה נתון שלא גדל. לעומת זאת ברשימה לכנסת סער הגיע גבוה מאד משום שלמרות העדרותו הוא נחשב לליכודניק שורשי, פוליטיקאי מוכשר ואחד השרים היותר מוצלחים של הליכוד. הוא היה מועמד בעל סיכויים להחליף בעתיד את נתניהו אבל יצרו גבר עליו וכעת הוא בדרך ללא מוצא

    אהבתי

  42. חייל,
    בדומה ליאיר, גם אני (לא הצבעתי לבנט או לליכוד, וגם אני) חושב שבנט מנסה להאפיל על נתניהו מתוך גוש הימין ולזכות בקולות תומכי ליכוד מצד אחד, ואנשי מרכז-ימין מתנגדי נתניהו מצד שני. ונכון שכל הקבוצה השנייה עברה מבנט לסער ברגע בו הוא הקים מפלגה, אבל אם המהלך הנוכחי של בנט יצליח להקים ממשלת ימין באמצעות קולות מתנגדי נתניהו שהצביעו לסער – מבחינתי זאת שבירה של הפלונטר והצלחה מסחררת. אם זה יביא להקמת ממשלת המיעוט המדוברת כרגע, קשה לי להאמין שיישארו לבנט תומכים רבים בימין.

    אהבתי

  43. אנונימי,
    הצבעתי בעבר לבנט כדי שימשוך את נתניהו ימינה ולא כדי שיחליף אותו. היו ליכודניקים שנהגו כך גם בסבב האחרון אבל אני מעריך שאיש מהם לא יחזור על הטעות הזו. בנט זוכה לתמיכה במגזר הסרוג בתוספת זניחה של ימנים שהם גם רל"ב (משפחת העצני). במקרה שלא תוקם ממשלה ויהיה עוד סבב אני מעריך שסער ילך בדרכו של בוגי אבל בנט ישרוד.

    אהבתי

  44. מאה חכמים לא יתקנו את הנזק מהאבן שזקני מפא״י הטיפשים זרקו לבאר בחוק אחרי מלחמת ששת הימים. מטריד גם שאנחנו בתקופה שבה לראש הממשלה אין שום תמריץ לתקן זאת.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s