ציפיה דמוגרפית מוגזמת

כותב היום מוסי רז:

הראשון שזיהה את המצב הפוליטי באופן המדויק ביותר היה דווקא בצלאל סמוטריץ'. אחד מטיעוניו מדוע אסור להישען על מפלגות ערביות בהרכבת הקואליציה גורס כי אם הערבים יבינו שיש להם השפעה כל כך משמעותית על הממשלה, בבחירות הבאות הם יצביעו גם ב-80%, מה שיהווה את סופו של גוש הימין. בטעות או שלא, חשף סמוטריץ' את כל האסטרטגיה הפוליטית של הימין – אין להם רוב במדינת ישראל. הסיבה שהם מנצחים בכל זאת היא לא כי אין מפלגת מרכז-שמאל גדולה דיה, שהרי הייתה כזו לאורך שלוש מערכות בחירות. הסיבה שהימין מנצח היא כי הוא נהנה מכך שחלק משמעותי מהחברה לא לוקח חלק במשחק הפוליטי. מסתבר שלפעמים הצעד "האסטרטגי" ביותר הוא גם הערכי ביותר.

ויש הגיון פשוט בדבריו, כמו גם בדברי סמוטריץ' – יש כיום עשרה מנדטים ערבים בכנסת. אבל שיעור אזרחי ישראל הערבים הוא 21%. מכאן שהפוטנציאל הערבי האמיתי הוא 25 מנדטים. הצבעה ערבית מלאה פשוט תחסל את שלטון הימין ותבטיח שלטון קואליציית שמאל-ערבים כמעט לנצח. המודעות לכך מוכיחה גם את הצביעות והשקר ברעיון סיפוח יו"ש שמקדם הימין. הימין הרי אינו מסוגל להתמודד אפילו עם השתתפות מלאה בשלטון של אזרחי ישראל הערבים שבתחומי הקו הירוק.

אבל לא בדיוק. 5 מנדטים נמצאים במזרח ירושלים. לכן הפוטנציאל המלא הוא רק 20 מנדטים, כל עוד ערביי מזרח העיר לא מורדים בזהותם כפלסטינים ועוברים התאזרחות מלאה, דבר שגם המדינה מנסה להערים עליו מכשולים. מנדט או שניים נוספים נמצאים אצל הילדים שאינם בעלי זכות בחירה בשלב זה. נותרנו עם 18-19 מנדטים. 2-3 מנדטים שייכים לדרוזים ולמעט הנוצרים שמעדיפים זהות ישראלית. לכן הפוטנציאל המלא של ערביי ישראל הוא 15-16 מנדטים בלבד בשלב זה. אבל ערביי ישראל הם ציבור לא משכיל, עם ציוני פיז"ה נמוכים בהרבה מאלו של הציבור היהודי. ציבורים כאלו מטבעם משתתפים פחות בבחירות, וזו עובדה חוצת ארצות. צריך מידה מסוימת של השכלה כדי להפנים את חשיבות ההליך הדמוקרטי. אם שחורים ולבנים היו מצביעים בשיעור שווה, לא היינו זוכים לנשיאותו המעניינת אך המטורללת של דונלד טראמפ, כי הילארי הייתה מנצחת את בחירות 2016. פשוט אין מצב שלערביי ישראל תהיה המודעות הפוליטית שיש לתושבי סביון או לתושבי מודיעין עילית, ציבורים שחיים בצורה הרבה יותר אינטנסיבית וחדה את השקפתם הפוליטית.

לכן, בשורה התחתונה, גם אזהרותיו של סמוטריץ' וגם תקוותיו של מוסי רז הן מופרזות במידת מה. כוחם האלקטורלי של הערבים, ובפרט הבדואים שמיוצגים בידי רע"מ, יעלה עם השנים בגלל הילודה הגבוהה. אבל כל עוד אין התאזרחות המונית של ערביי מזרח ירושלים, הכוח שהשיגה הרשימה המשותפת ב-2020, 13 מנדטים, הוא לא רחוק מהגבול הצפוי של הכוח הערבי בכנסת בשנים הקרובות. אולי הוא יכול להגיע ל-14 מנדטים. ביום טוב במיוחד – 15. לא יותר מכך.

46 תגובות על ״ציפיה דמוגרפית מוגזמת״

  1. תמריץ,
    לניתוח הדמוגרפי שלך צריך להוסיף את הצד השני, השפעת "הערבים נוהרים לקלפיות…" על היהודים

    Liked by 2 אנשים

  2. מענין, אבל קצת סינתטי.

    מי זה הימין הצבוע בדיוק ? הימין ככה בגדול, נניח ימינה והליכוד, לא שואפים לספח את כל יהודה ושומרון. הם שואפים לספח את שטחי C ככה על הנייר. כאילו לספח. אז כמה יש שם ? בין 200 ל- 300 אלף משהו. זה בעיה, הרבה נוודים בדואים וכדומה.

    הימין הקיצוני יותר, סמורטיץ וכדומה, הם על הנייר, שואפים או היו שואפים לספח מצידם את כל יהודה ושומרון. כולל שטחי A אפילו. אבל, זה חוכמה קטנה, כאשר אתה לא ממש ימין, אלא, סמן ימני. אם האחריות הייתה עליהם, זה לא מה שהיו עושים. האמן לי.

    והרבה מאוד תושבי מזרח ירושלים, כלל לא מעוניינים אפילו באזרחות ישראלית. לא מגישים בקשה בכלל.

    מעבר לזה, לא צריך אינטיליגנציה בשביל מודעות להליכים דמוקרטים. ברור שקבוצות לחץ, מניבות תקציבים, אז גם אנשים משכבות סוציואקונומיות נמוכות, משתתפים חזק במשחק. הם נהנים מתקציבים פשוט ( כפי חרדים). אז הם מבינים, שיש מפלגה שדואגת להם, וכולה צריך להצביע. לא כזה פשוט.

    להתראות

    אהבתי

  3. פינת הטרלול הישראלי

    אהבתי

  4. מתאים לתפר שבין יום השואה, יום הזכרון ויום העצמאות.
    אולי גם למבצעים חשאיים

    מסרים סמויים ,(שבעבר לא הייתי מודעת לקיומם) בשיר (אני עוד חי) ששלחה ישראל לאירויזיון שנערך במינכן – גרמניה.
    כולל הצבע הצהוב של בגדי המופיעים (רמז לטלאי הצהוב) מספר אזכורים להמנון (התקווה) ועוד.

    https://www.gavisho.com/%D7%97%D7%99

    קטע מהרשומה:
    ————————–
    " … אנחנו כבר עשינו את זה קודם. כן, הבאנו לאירוויזיון שיר מחאה, שיר התרסה, ולא סתם, אלא כנגד המארחים של אותה השנה.
    אנחנו??? לא יכול להיות!

    זה קרה באירוויזיון של 1983 שנערך בגרמניה, עם שיר שהתחפש לפופ קצבי, לבידור "נטו" וזכה במקום השני. אבל היה בו הרבה מעבר לפופ קצבי ובידור נטו, והשיר הוא "חי" שכתבו אהוד מנור ואבי טולדאנו ושרה עפרה חזה

    רבים לא היו מודעים אז למסרים, אפילו בין יוצרי השיר, וגם כיום, יש הטוענים שהיה זה רק מקרה שהשיר בוצע בתחרות שהתקיימה דווקא בגרמניה ולא היתה בתמליל שום כוונה מעבר לשיר כייפי ומהנה. ובכן, זה היה התחכום המבריק והיצירתי של אהוד מנור. שבהאזנה השטחית של התחרות לא ירגישו במשהו מיוחד, ויצביעו, אבל ברגע שיקשיבו, כשיקראו את המילים, יגיעו לרובד השני, ויבינו. הנה הפרטים.

    זה התחיל בדיוק שנה קודם

    הרעיון לתת משמעות היסטורית לשיר שיבוצע באירוויזיון 1983, עלה מיד כשהתברר שהזוכה בתחרות של 1982 היא גרמניה. דר' טלילה אלירם מצטטת אותו אומר זאת בבירור: "אמרתי אז שדווקא בגלל שזה כך אני אכתוב שיר שאני אדע שאם הוא יזכה (בקדם אירוויזיון), אז, ממינכן, מאדמת גרמניה, תשיר ישראל לכל העולם 'אני עוד חי', זאת אומרת להזכיר לאנטישמים שההיסטוריה לא התחילה אתמול". מנור הוסיף עוד הערה משמעותית, וסיפר שזה היה השיר היחיד שכתב אי פעם, מתוך "ניסיון לנגן על מיתר של ארץ ישראל" וחתם דבריו: "הרגשתי מגוייס". …."

    Liked by 2 אנשים

  5. עוד משהו על התפר שבין יום השואה ליום העצמאות. על חיוניות מדינה ריבונית לעם היהודי.

    (ובשולים, גם תשובתו של מוטי קידר לשאלתי "למה לנסות לנקום רק בגרמנים?"")

    חשיבות התפקיד של האימפריה הבריטית בהשמדת יהודי אירופה.
    (העיקר נמצא בסרטון יו-טיוב שאורכו 6 דקות)
    https://www.inn.co.il/news/489470

    אהבתי

  6. אהבתי

  7. בהמשך ללינק של אימי וונג, אחד החטאים הקדומים הוא פטור מארנונה ל"אוכלוסיות חלשות". עוד אחד מהתמריצים להתמסכנות ובעקיפין לריבוי ילדים. גם כי כל סבסוד משאיר יותר כסף להוציא על ילדים וגם כי הענין מאפשר לאוכלוסיות מסויימות לגור בדירות גדולות יותר.

    אהבתי

  8. לעניין אירן, מצד אחד ביידן מפגין כרגע איפוטנציה בכל הקשור להתנהלות מולם. מצד שני הוא מתחיל להפגין שרירים מול רוסיה, וכמו כן הוא אישר את מכירת המטוסים לאמירויות. אולי מוקדם מדי לשפוט אותו בכל הנוגע למדיניות החוץ של ארה"ב.

    אהבתי

  9. למיטב זכרוני, אחוזי ההצבעה של הערבים נמוכים ב-3%-5% מאחוזי ההצבעה היהודים (תלוי באיזה בחירות מודדים).
    כך שמוסי רז מפספס את הדינמיקה כאן והוא מסתכל רק על צד אחד.
    גם הצד היהודי יכול להעלות את השתתפותו ולקזז את עליית ההשתתפות הערבית.
    רק שאו שזה לא יקרה בשני הצדדים (מתווה תמריץ) או שזה יקרה בצד הערבי ומיד תגיע תגובה יהודית לאיזון (מתווה חייל).
    כך או אחרת, עוד תקוות שמאל נכזבת בשרשרת הדימיונות.
    לא ערבים יצילו את השמאל. זה עניין פנים יהודי מובהק. את הימין אפשר להפיל רק מבפנים.

    Liked by 1 person

  10. אם הציטוט נכון ביבי צריך לרוץ ולחתום איתם. כבונוס, לתת למנסור להדליק משואה בטקס הבא.

    אהבתי

  11. שאלת אחוזי ההצבעה פחות רלוונטית ממה שנדמה. גם במצב הקיים היום, ממשלת ימין שנשענת על ערבים היא איום גדול על סמוטריץ'.
    הימין הקיצוני הוא גוף קטן יחסית ששואב את כוחו מהיותו שותף לגיטימי לממשלת ימין, בעוד מפלגות אחרות אינן נתפסות ככאלה. אם ייפרץ הסכר הזה, מה ימנע בעתיד ממשלת ימין בתמיכת העבודה או מרצ? הרי שתיהן ציוניות יותר מרע"מ, ויוכלו להתפשר בנושאי התנחלויות לטובת הישגים אחרים כגון זכויות להטב או תחבורה ציבורית בשבת.
    מבחינת סמוטריץ' זה אסון, אובדן עצום של כוח פוליטי. אבדן זמני של שלטון הימין זה מחיר קטן לשלם כדי להימנע מכך.

    אהבתי

  12. רינגו,
    ההבדל בין הערבים לבין הציונים לשעבר הוא שמוקד התביעות של הערבים הוא תופינים מגזריים ואצל החלופה היהודית מדובר באידיאולוגיה מנוגדת לזו של הימין.

    Liked by 2 אנשים

  13. אני לא פוסל את האפשרות שבעתיד אנשי ״מדינת תל אביב״ יתפכחו וינסו להפסיק להשפיע על הכיוון הלאומי בתמורה להישגים מגזריים. אבל הם יצטרכו להיחלש מאוד דמוגרפית ופוליטית לפני שיגיעו לנקודה כזו.

    אהבתי

  14. חייל, זה נכון אבל היה נכון גם לערבים עד לא מזמן. והנה גם מנסור עבאס ולקח פוזיציה פוליטית שונה.
    דבר דומה יכולה לעשות גם מירב מיכאלי – להזניח מחלוקת אידאולוגית לטובת הישגים מגזריים.
    השמאל עדיין מצוי (כפי שכתב יאיר) בהזיה כאילו הוא הולך להחליף את השלטון ואת האידאולוגיה השלטת. אם יתעוררו נציגי השמאל מן ההזיה הזו יבינו שעדיף להם לנהוג בדיוק כמו עבאס – כמייצגיו של מגזר מסוים השואפים למקסם את טובתו.
    אני מהמר שמצביעי מרצ רבים יהיו שמחים על אישור פונדקאות לזוגות גאים גם אם יבוא יחד עם הרחבת ההתנחלות תפוח ד'.

    Liked by 1 person

  15. רינגו,
    מצביעי השמאל נהנים משרותי חינוך/בריאות/תחבורה/תרבות עדיפים. חברת העובדים והקיבוצים זה היסטוריה רחוקה. הוועדים כבר מוגנים על ידי הליכוד. מה נשאר מלבד השנאה?

    אהבתי

  16. רינגו,
    ההנחה שלך שהימין הדתי נהנה משותפותו עם הימין-מרכז-מסורתי-עממי (קרי הליכוד) באופן חד-צדדי היא טעות. גם הליכוד נהנה מהשותפות הזאת. זאת הצורה שלו להצהיר לבוחריו (ומאוד בזול) על נאמנותו ל"יהודים" יותר מאשר ל"ישראלים".
    יתר על-כן, ההבדלים בין אנשי הימין האידאולוגי בליכוד לבין אנשי הימין הדתי קטנה מאוד.

    אני מאוד אשמח אם השמאל ישב לשולחן ויגדיר מה הכי חשוב לו בכדי לייצר אחדות. אני לא מדבר על ממשלת אחדות מקומית, אלא על אחדות ממש למשך העשור-שניים הקרובים. לא בטוח שהם יצאו וכל תאוותם בידם (אפילו ברור שלא), אבל כולם יתפשרו.
    אבל …
    זה לא יקרה. פשוט לא יקרה.
    זה לא יקרה כי כיום השמאל אינו סדר יום מגובש אלא אוסף רצונות. והרצונות הללו, אלו שיכולים להגיע לשולחן הדיונים על אחדות, הם מנוגדים ומעורפלים.
    ולשבת להגדיר עדיפויות בשמאל משמעו פירוק המשותף ופירוק הגוש הזה.

    אהבתי

  17. תמריץ,
    כוחו הדמוגרפי של השמאל הוא 15 מנדטים ביום טוב. לפיד וגנץ הם לא שמאל, אין להם חילוקי דעות מהותיים עם הליכוד מלבד בסוגיית המנהיג. השמאלנים פשוט מדמיינים שעוד רגע הם עושים מהפך, מה שמונע מהם לעשות ריאל-פוליטיק ולהשיג משהו משמעותי.
    חייל,
    שנאה יש בשפע בכל צדדי המפה. האם בין הליכוד לרע"מ שררה אהבה פעם? בהינתן האינטרסים הנכונים ייתכן שיתוף פעולה בין שונאים.
    יאיר,
    יכול להיות שאני טועה אבל רוב מצביעי הליכוד שאני מכיר הם חילונים ליברליים או מסורתיים לייט. הם רחוקים מאוד מסמוטריץ' מארגן מצעד הבהמות וחבורתו. מלבד בסוגיית הפלסטינים הם דווקא מוצאים הרבה במשותף עם העבודה.

    Liked by 1 person

  18. רינגו,
    השנאה בין הליכוד לרע"מ היא שורשית ועמוקה לאין ערוך מאשר בין הליכוד למפלגות המרכז/שמאל. ההבדל הוא שאנשי רע"מ פיתחו יכולת למצוא נתיב פוליטי שיאפשר להם להשיג הישגים פוליטיים במערכת הממשלתית. בעבר, ברק/לפיד/בוז'י/ליבני ידעו גם הם לעשות את זה מול הליכוד אבל היום הם הפכו לנטורי קרתא.

    אהבתי

  19. חייל הסיפור על ד"ר ריד והשונית מענין. חבל שהפוסט שקישרת פורסם במגזין מפוקפק כמו The Epoch Times, זה לא מוסיף אמינות לענין.

    אהבתי

  20. מאמר היסטורי מאוד קריא וזורם, המנסה להשליך לקחים ממה שעבר על צ'כוסלובקיה ז'ל במאה שעברה אל ישראל של זמננו.
    לכאורה גם פוקח עיניים ומאוד משכנע.
    לפחות עד שמזהים את העייוותים בעובדות ההיסטורייות שנכללו במאמר.
    (מה שמעלה תהיות האם מדובר בבורות מצויה או בניסיון מודע להטעות את הקוראים).

    https://mida.org.il/2021/04/14/%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%A6%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA/

    נכון שלפני מלח'ע השניה המיעוט הגרמני בצ'כוסלובקיה, בעיקר בחבל הסודטים אך לא רק, תיפקד כגיס חמישי שפעל לטובת השלטון הנציונל סוציאליסטי, תאב ההתפשטות.
    נכון גם שצ'כוסלובקיה טעתה קשות בהסתמכה על הבטחת המעצמות לשמור על ביטחונה.
    אבל המאמר שוכח לציין שבתום מלחמה זו כל המיעוט הגרמני גורש משטחי צ'כוסלובקיה. ומאז ועד היום לא מעז להעלות את נושא "זכות השיבה". לאחר הגירוש ההמוני – חבל הסודטים נשאר בשטחי צ'כוסלובקיה "גרמן – ריין". מה שמלמד שמה שהיה מקובל עד אמצע המאה שעברה – כבר לא יכול להיות ישים במאה ה 21.

    המאמר גם אינו מדגיש את העובדה שצ'כוסלובקיה התפרקה רק כאשר הצ'כים והסלובקים החליטו להקים שתי מדינות לאום נפרדות. התנתקות שבוצעה בהסכמה הדדית שלווה.
    למיטב ידיעתי, גם כיום שני הלאומים הנ'ל שמחים על ביצוע ההפרדה ולא מתחרטים על כך (אני כמעט בטוחה לפחות לגבי הצ'כים, שברובם מעדיפים מדינה קטנה יותר אך ללא מיעוט סלובקי מאוד משמעותי).
    מאז ההתפצלות – שתי המדינות הנ'ל חיות ביחסי שכנות טובה. מה שמעלה ספקות מאוד קשים לגבי הנסיון להשליך ממרכז אירופה אל המזרח התיכון.
    אך מסקנות אלו הן למעשה הפוכות מהמסקנה אליה ניסה להוביל המאמר במידה.

    בשולים המאמר גם לא מציין שהנשק שמכרה צ'כוסלובקיה לישראל ב 48, מעודפי הציוד האדירים שנותרו לאחר מלחה'ע השניה, נעשה בהוראתו של סטלין. צ'כוסלובקיה הייתה אז בסך הכל עוד מדינת חסות באימפריה הסובייטית.

    Liked by 1 person

  21. לחייל זקן,
    כתבת: " אם הציטוט נכון ביבי צריך לרוץ ולחתום איתם. כבונוס, לתת למנסור להדליק משואה בטקס הבא. …"
    ——————-
    האמנם???

    למיטב הבנתי – הדרישה של רעם ל"הכשרת ישובים בדואים גדולים בדרום" היא פתח לויתור על חלק ניכר, ואולי אפילו רוב, שטחי הדרום. בערך עד איזור רחובות. היא גם סותרת קשות את חוק קמינץ (אותו, למרבה הפלא, אינם מבקשים לבטל. הם בסה'כ דורשים להתעלם ממנו).

    גם לא ברור לי כמה עשרות /מאות / אלפי אלפי דונמים הם מכלילים בדרישתם הצנועה וההגיונית ל"הכשרת עתודות בנייה בערים הערביות הגדולות".

    אני גם הייתי מתייחסת בחשד כבד למשפט "אחריות בלעדית על חלוקת תקציבים".
    אם כוונתם לשלשל קופונים שמנים לכיסי מקורביהם – אולי מילא. אך יתכן שכוונתם להעצים את מטרות האחים המוסלמים. לדוגמא – לתעל את כל או רוב תוספת התקציבים, שהם דרשו למערכת החינוך הערבי, לטובת חינוך דתי איסלמיסטי קיצוני, מהנוסח שהיה מקובל גם אל קיידה ודע'אש.

    Liked by 1 person

  22. קמיליה,
    ממילא אין אופציה למשטר את הבנייה של הבדווים בנגב (כמו גיוס חרדים) ולכן נותרנו עם תג מחיר דומה לזה של מפלגת ליברמן. יהיה אחמד במקום פאינה. זה מחיר מציאה בשביל הרחקת גנץ מראשות הממשלה.
    ואם עןסקים בשחיתות ממשלתית אז זה המקום לתמוך בפקידי אגף השיקום של משרד הביטחון. הוועדות הרפואיות הפכו לענף כלכלי המגלגל מיליארדים ולתעשייה המפרנסת מאות רבות של עורכי דין רופאים ופסיכיאטרים. רוב מוחלט מקרב הפונים הם תחמנים שמנסים לעקוץ את המערכת. תוסיפו לזה את העובדה שהלם קרב קשה להגדרה ועוד יותר קשה לאיבחון ותקבלו צידוק מלא להתנהלות החשדנית של אנשי אגף השיקום. בכל הקשור לבחור ששרף את עצמו המחלוקת היתה על כסף שהרי הוא היה מוכר כהלום קרב וקיבל דרגת נכות של 50%. אנשים ששורפים עצמם כאקט של מחאה אינם עושים זאת עקב הלם קרב.

    אהבתי

  23. קמיליה בענין רע"מ, לדעתי האיום הקיומי הגדול ביותר על ישראל בטווח הבינוני-ארוך הוא לא איראן ולא הפלסטינים, אלא המגזרים החרדים והבדואים. דיברנו בעבר על הבעיות שיש עם המגזר החרדי. המגזר הבדואי מייצר בעיות דומות, והם בנוסף גם לא יהודים ועם אחוז פשיעה גבוה. שני המגזרים הינם בעלי קצב ריבוי שיביא להיותם רוב בארץ בתוך דורות ספורים. הריבוי במגזר הבדואי מאיים על קיומו של רוב יהודי בארץ.

    שיתוף פעולה עם רע"מ יכול לקדם את פתרון הבעיה הבדואית – אולם לא ברור שזה אכן כך. כפי שציינת הבדואים השתלטו על חלקים גדולים מהשטחים בדרום הארץ באופן לא חוקי, וכניעה לדרישות של רע"מ יצמצמו את השטחים היהודיים. אם נלך לתסריט קיצון, בטווח הארוך הבדואים עלולים לדרוש מדינה משלהם. לחילופין המגזר היהודי פשוט יאלץ להצטמצם בשטחים הולכים וקטנים.

    בענין התקציבים, אני מצטרף לחשדנות הבריאה. האינטרס של ישראל הוא לקדם את האוכלוסיה הבדואית, גם מבחינת חינוך, גם מבחינת רמת חיים. אנשים משכילים ומבוססים מביאים בגדול פחות ילדים לעולם, ותורמים יותר לחברה. אם רע"מ יפנו את התקציבים לחינוך דתי קיצוני במקום נניח ללימודי ליבה נקבל את ההפך.

    Liked by 1 person

  24. חייל אף אחד לא שורף את עצמו כאקט של מחאה בלבד. זה אקט של יאוש קיצוני.

    מצד שני אני מסכים שכמות התחמנים בישראל גבוהה במיוחד ואכן יש צורך לחקור לעומק כל מקרה. הקופה הציבורית סופית ואין מקום לנוכלים, גם אם זה בא על חשבון מי שבאמת מגיע לו. עצוב אבל זה המחיר של עם תחמן.

    אהבתי

  25. תוספת
    הדרך הנפוצה לקיצור שרות היא להוציא פרופיל 21. זו נקודת מוצא מעולה כדי להגיע אחרי השחרור לאגף השיקום

    אהבתי

  26. חייל,
    לגבי רעמ וסמוטריץ' קלעת בדיוק לדעתי. הפיכתו של השמאל לגוש רל"ב שאינו מוכן לשת"פ עם הליכוד היא אוצר בשביל סמוטריץ'. שבירת הקיר הזה, ועוד על ידי ערבים, היא תסריט גרוע במיוחד עבורו.
    לגבי אגף השיקום אני אישית מעדיף שאלף תחמנים יקבלו קצבת סרק על פני מסע ההשפלות שעוברים הלומי קרב. מה כבר תהיה העלות? בוודאי לא יותר מכל הפנסיות התקציביות המשולמות לכל מיני פקידי תחזוקה, או שלמונים כאלה ואחרים שהולכים לכיסי מתווכים עלומים בעסקאות בטחוניות.

    אהבתי

  27. רינגו,
    חקירה של מגישי תביעות היא הליך תקין. אין מסע השפלה של הלומי קרב יש מקרים של אטימות, תופעה בלתי נמנעת בכל מערכת ביורוקרטית. שום וועדת חקירה לא יכולה למנוע תופעות כאלו. לגבי אלף מקבלי קצבת סרק, תנוח דעתך, יש רבבות כאלה ומדובר ברוב הגדול של מקבלי הקיצבאות (נכי צה"ל) בדור האחרון. מקרה שהכעיס אותי במיוחד: האלוף עמוס גלעדי שעמד לפני שיחרור הגיש תביעה בגין סכרת. העילה – 30 שנה לפני התפרצות המחלה חווה ארוע טראומטי, חוות דעת שהגיש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים נדחתה על ידי מפקדיו. אז תהיה רגוע לגנרל המהולל יש פנסיה תקציבית וגם קצבת נכות.
    רוב הפונים לוועדות הרפואיות נמנים על אחת משתי הקבוצות: 1. משרתי קבע לפני היציאה לפנסיה. 2. כאלה שהשתחררו מהסדיר באמצעות פרופיל 21 (רוב "הלומי הקרב" הם מקבוצה זו). מספרם של הלומי קרב שחוו קרב אמיתי בקרב תובעי הקיצבאות בטל בשישים.
    הבעיה האמיתית היא לייצר הפרדה בין אלו שנפגעו עקב השירות לבין כל השאר (הרוב הגדול בדור האחרון)

    Liked by 2 אנשים

  28. המקרה שהכעיס אותי במיוחד: צעיר שהפך לנכה לאחר מעורבתו בתאונת דרכים חמורה. בדמו נמצאו כמויות מאוד חריגות של אלכוהול וסמים, והאחריות לתאונה הוטלה עליו. מהר מאוד גם הסתבר שהתאונה ארעה בזמן שהיה עריק מצה'ל. מה שלא הפריע למשרד הביטחון להכיר בו כ"נכה צה'ל". על כל הפריוילגיות המתלוות לתואר זה.

    אני מצדיקה לחלוטין מתן פריוילגיות מיוחדות ללוחמי צה'ל שנפצעו בעת פעילות מבצעית, בדרך אליה וממנה, או בעת האימונים לקראתה. לתפיסתי מגיע להם מהמדינה הרבה הרבה הרבה יותר מאשר להמוני החולים והנכים שבהם מטפל הביטוח הלאומי.
    אבל לתפיסתי המוני חיילי צה'ל בסדיר או בקבע, שחלו או שנפגעו בתאונות דרכים, או במהלך חופשתם מהצבא – לא אמורים לקבל יותר מכל שאר אזרחי המדינה.
    מערכת "המעמדות" של הנכים, (מנכי צה'ל בראש הרשימה, ואחריהם נכי תאונות עבודה ואחריהם נכי תאונות דרכים ובסוף כל השאר) – היא בעיני עוד שריד לתפיסה בולשויקית.

    כלומר אני מתקוממת כנגד הניפוח האדיר של קטגורית נכי צה'ל. נראה לי שלו הקטגוריה הייתה נשארת מאוד מאוד מצומצמת – אחוז מקרי הרמאויות והתחמונים היה הופך לכמעט זניח. והטיפול בכל אחד ואחד מהם טוב שבעתים.

    (אבל אני גם מתנגדת לחיבור בין חללי צה'ל בפעילויות מבצעיות, לבין כל שאר האנשים שמתו במהלך שירותם הצבאי. על אחת כמה וכמה בינם לבין חללי פעולות האיבה. האחרונים היו בסה'כ בעלי מזל רע במיוחד).

    Liked by 3 אנשים

  29. קמיליה,
    לרוע המזל אף פוליטיקאי שפוי לא יעז להתעמת עם אירגון נכי צה"ל כדי לקדם את העמדה שלך

    אהבתי

  30. עוד פריט מידע מדהים מ"היום לפני 70 שנה" (מוסף שישבת של ישראל היום) :
    _____________________________
    הקלה לאזרח: מותר לקנות בכל מכולת שבוחרים
    ———————————————–

    עם הכרזת משטר הצנע בישראל, באפריל 1949, התברר לציבור שלצד אינספור הגזרות וההגבלות שהוטלו עליו, קבע משרד הקיצוב והאספקה לכל משפחה בישראל את חנות המכולת הספציפית שרק בה היא רשאית לרכוש מוצרי מזון בסיסיים.
    בעל המכולת, שהפך לפתע לאישיות החשובה ביותר בשכונה, ניהל את העניינים על פי העדפותיו, כשלקוחות שהמכולת'ניק חיבב זכו ממנו ליחס אוהד עם "פריבילגיות" ו"פרוטקציה", ולהן הוא שמר את המוצרים המובחרים "מתחת למדף", בעוד שלקוחות אחרים זכו לקבלת פנים חמוצה וזועפת בכניסה למכולת.
    השר דב יוסף, שעמד בראש משרד האספקה והקיצוב, סירב בכל תוקף להמוני הבקשות שהתקבלו במשרדו "לעבור מכולת", עד שבאוקטובר 1950 בוטל משרד האספקה – וחלק מסמכויותיו הועברו לידי משרד החקלאות.
    שר החקלאות, פנחס לבון, בישר בסוף 1950 על החלטתו "להטיב עם העם", והודיע ש"בפברואר 1951 ייערך מבצע ניסיוני בתל אביב רבתי שבו תוכל כל עקרת בית שחפצה בדבר – להגיש בקשת מעבר למכולת אחרת מזו שהוקצתה לה".
    באמצע אפריל 1951 פרסם משרד החקלאות את תוצאות המבצע, ומהן התברר, למרבה התדהמה, שכ־120 אלף נפש – כשליש מאוכלוסיית העיר תל אביב רבתי באותם ימים – ביקשו לשנות את חנות המכולת "שלהם". בעקבות תוצאות המבצע בתל אביב הוחלט להקל את הליך מעבר המכולת גם בכל רחבי הארץ

    Liked by 2 אנשים

  31. לכל המעונין, הצעת חוק, ארה"ב, מאוד מעניינת, מאוד מדהימה למעשה:

    הצעת חוק נראטיבית. לתקן את עוולות העבדות, עוולות הגזעות, מיני אז, ועד היום, ולדאוג לפיצויים לכושים, לחינוך אזרחי הולם וכדומה.

    נצטט את הרציונל הכללי של הצעת החוק:

    To address the fundamental injustice, cruelty, brutality, and inhumanity of slavery in the United States and the 13 American colonies between 1619 and 1865 and to establish a commission to study and consider a national apology and proposal for reparations for the institution of slavery, its subsequent de jure and de facto racial and economic discrimination against African-Americans, and the impact of these forces on living African-Americans, to make recommendations to the Congress on appropriate remedies, and for other purposes.

    נתרגם ספונטנית ותמציתית:

    לתקן, את האי צדק, העוולות הקשות, האכזריות, הברוטליות וחוסר ההומניות שבמוסד העבדות בארה"ב וב- 13 המושבות האמריקניות בין 1619 לבין 1865 ולהקים ועדה אשר תלמד ותשקול את הצורך בהתנצלות לאומית ומתן פיצויים לקורבנות העבדות אשר עד היום, סובלים מתוצאותיה רבים.

    כאן להצעת החוק:

    https://bit.ly/2QySvny

    אהבתי

  32. חייל,
    אם ישנם רבבות מקבלי קצבאות שווא, ואני מניח שהצדק עמך בעניין זה, הרי הדבר מוכיח את חוסר היעילות של תהליך בחינת התביעות הנוכחי. מצד אחד יכול כל פסיכי לטעון שנשרט על ידי מפקד מתעלל בטירונות 02. מצד שני חייל שהיה בסג'עיה (ועל כך אין עוררין) צריך לעבור תחקור פולשני, וקצבתו נשללת ממנו אם הוא מפסיק לעבוד בחצי משרה כפי שנדרש…
    אני לא מתנגד לבירור התביעות ככלל, רק לאופן הגרוע בו הבירור הזה נעשה כיום. האם באמת כל כך קשה להבחין כי אדם שלחם בעזה וראה את חבריו נשרפים בנגמ"ש הוא לא רמאי, בעוד אדם שטוען כי נגרמה לו סכרת עקב זלזול מצד מפקדיו הוא כן רמאי?

    אהבתי

  33. רינגו,
    אני חווה מציאות שונה מהתיאור שלך.
    רוב מצביעי הליכוד שאני מכיר הם גזעניים והומופובים בארון, רק שלגבי להט"בים זה לא נראה טוב (והם גם חוששים לגלות שקרוב שלהם יחשוף עצמו כהומו) אז הם מתנחמדים (ומפעילים את הכלל "חייה ותן לחיות") אבל לגבי ערבים הם יתבטאו בקיצוניות אם נראה להם שהשומעים מסכימים איתם.

    אהבתי

  34. רינגו,
    בכל הנוגע להלם קרב (ולקות נפשית בכלל) יש שתי בעיות לבירור: 1. הארוע שגרם לבעיה 2. קביעת אחוזי הנכות (השיפוי הכספי)
    ככל שמדובר בנפגעי אמת המחלוקת היא תמיד על הסעיף השני. (כך היה גם במקרה האחרון שהתפרסם)
    ב2009 הקימו נתניהו וברק את ועדת גורן שבין המלצותיה (המצויינות לטעמי) כללה גם הפרדה של פציעה מבצעית משאר הפגיעות וקביעת קריטריונים של מי יטופל באגף השיקום ומי בביטוח לאומי. הממשלה קיבלה את המלצות הדו"ח פה אחד (כלשונו). החוק הרלוונטי חוקק רק בסוף 2016 והיה מאד אנמי כך שבפועל מה שהיה הוא מה שיהיה. עתידות: כך יהיה גם בעקבות הסערה הנוכחית

    Liked by 1 person

  35. רינגו,
    כבר קרוב ל40 שנה אין מלחמות גדולות. היית מצפה שתקציב אגף השיקום (כ4 מיליארד) יפחת עם השנים אבל זה לא קורה. אם תקל בקריטריונים/תהליך תקבל אינפלציה של תביעות סרק נוספות. תוצאת לוואי הוספת תהיה גם אינפלציה של תביעות שיגיעו לבתי המשפט

    Liked by 1 person

  36. יש לי מחלוקת רבת שנים עם המעמד של משחקי הכס ב"ספרות הפנטזיה", אז אני חייב להגיב קצת על הקישור (המעניין) שהביא חייל זקן. בגדול מאמר מעניין, אבל יוצר איזושהי מראית עין כאילו מאז טולקין ועד מרטין לא קרה כלום בתחום הזה.

    כשאני הייתי נער, ספרות פנטזיה הייתה חלק בלתי נפרד מחיי החנון הטיפוסי, לצד משחקי המחשב, משחקי הלוח, הציונים הטובים בביה"ס וההצלחה הבינונית־מינוס בתחום החברתי. הרבה אנשים רואים בזוג הקטגוריות "מדע־בדיוני ופנטזיה" שתי קטגוריות של ספרים שמוגדרות לפי האסתטיקה שלהן (חלליות ומדענים בראשון ודרקונים וקוסמים בשני) אבל האמת היא שהיה הבדל עצום במהות של השניים לעומת ספרות רגילה וגם אחד מהשני – ספרי מדע בדיוני, לעתים קרובות מאוד, עוסקים בטכנולוגיה והשלכותיה, פה ושם קצת הרפתקאות וגילויים, פה ושם גם גבורה אבל בדרך־כלל במסגרת סבירה של חברה אנושית מתפקדת. ספרי פנטזיה, לעומת זאת, היו בדיוק היצירות האריסטוקרטיות־לוחמניות שמתוארות במאמר. בספרי פנטזיה, היחידים יוצאים לבצע מעשי גבורה תוך הקרבה עצמית והתעלמות מוחלטת מתרבות בורגנית־קפיטליסטית (שאו שלא קיימת, או שהגיבורים משאירים אותה מאחור כדי ללכת להיות גיבורים).

    הייחוד של משחקי הכס והמשכיו הייתה בדיוק בכך שהם שינו את הנוסחה הזאת – זה לא היה בדיוק ספר פנטזיה, אלא סוג של דקונסטרוציה לספרות פנטזיה. הגיבורים שם מוצאים את מותם המהיר כבר בספר הראשון, והסדרה הופכת להיות "איך היה נראה ספר פנטזיה בעולם רשע מדי מכדי לתת לגיבורים להתקיים". בשנות השמונים והתשעים, למרות "מאות שנים של תרבות בורגנית־קפיטליסטית", זה היה בסך־הכול ניסוי מעניין בתחום הפנטזיה, אבל ממש לא המיינסטרים שלה.

    מה שהשתנה זה לא שכבר אין לנו "מלומדים אוקספורדיים" שיכולים לכתוב אפוסי גבורה בסגנון טולקין – כאלה היו נפוצים מאוד בשנות השמונים והתשעים וכנראה נפוצים עדיין, אם כי כבר אין לי זמן לקרוא אותם. מה שהשתנה זה הקהל – המעבר משנות התשעים לשנות האלפיים הביא איתו השתלטות מוחלטת של ציניות, אנוכיות ועצלנות על התרבות הפופולרית, ולצערי אפילו חנונים של היום נראה שלא קוראים ספרי פנטזיה "הגונים". בחברה צינית ואנוכית, משחקי הכס הופכים מניסוי מעניין על מהות ספרות הפנטזיה, לספרות הפנטזיה היחידה המוכרת לקהל הרחב.

    כל זה נכון אגב גם בתחומים אחרים – כשאני הייתי נער, ראיתי סדרות טלוויזיה שעוסקות בגיבורים שיוצאים להציל את החברה. היום, ממה שאני שומע ממקביליי הצעירים יותר, מעדיפים לצפות במאפיונרים וסוחרי סמים. מה שהשתנה זה לא התרבות הבורגנית־קפיטליסטית שאיתנו כבר הרבה זמן; משהו השתבש ספציפית בשני העשורים האחרונים.

    Liked by 1 person

  37. עמדתו של ישי שנרב, נכה מלידה, על התנהלות אגף השיקום.

    https://www.inn.co.il/news/489792

    קטע מהמאמר, שכותרתו "אני פראייר גאה":
    —————————————————————
    " … השיח סביב ועדות הרופאים של אגף השיקום ומדורי הגיהנום שהעבירו את איציק סעידיאן הוא חשוב, אבל גם מפוצץ בצביעות והיתממות.
    תמונת העולם שמוכרים לנו היא שיש ועדות שבהן יושבים כל מיני פקידים ורופאים שאמורים לקבוע אם האדם שמולם אכן סובל מפוסט טראומה בעקבות שירותו הצבאי או שהוא נצלן שמנסה לחלוב כספים מהמדינה. אבל, קרה דבר נורא ומתברר שחברי הועדות האלה הם אוסף רשעים, אכזריים ואטומים שמניחים מראש שכל גיבור קרב עושה עליהם סיבוב ועושים לו את המוות גם כשהכסף מגיע לו. מי יודע? אולי רשעות היא תנאי הקבלה לועדות האלה. אם רק נשים שם אנשים טובים ורגישים הבעיה תיפתר.
    … מה שהופך את חווית העמידה של לוחמים הלומי קרב מול הועדות האלה למסכת משפילה של ספקנות, ביורוקרטיה ואטימות היא תרבות ה"נותנים לך תקח" שכל כך רווחת כאן. זה מושרש כל כך עמוק בהוויה הישראלית שאין סיכוי שמישהו מקוראי הפוסט הזה לא יודע על מה אני מדבר.

    אני מכיר סיפורים על ההוא שנפצע קצת ברגל כשהיה בצבא והצליח לגייס עורך דין טוב שדאג לו לקצבה חודשית על חשבון משלם המסים, אף אחד לא כעס מדי כשהוא סיפר בחצי חיוך שהפציעה קרתה כשהיה בכלל בחופשה מהצבא ושהכאב ברגל כבר לא באמת קיים. או את הסיפור על ההוא שהצליח לקבל קנאביס רפואי "אחי הוא שוחה בים של גרמים, אם אתה רוצה אני מוכר" ואת התיאורים על ההגזמות של העורך דין מול הועדה ואיך הכל שם מתנהל בטקס ידוע מראש כולל הגזמות על כך שהוא סובל מתסמינים שונים ומשונים שמלווים תמיד בקריצה משועשעת. …."

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s