כולנו MMT

התיאוריה המוניטרית המודרנית גורסת שלגרעונות אין חשיבות רבה. זו הייתה השקפת שוליים שבשוליים לפני עשור, ורק במקומות מעטים ונדירים מאוד, כמו בטור של בן כספית או בבלוג הצנוע הזה, נתנו לה ביטוי. אבל מאז כוחה של התיאוריה המוניטרית המודרנית, המכונה MMT, עלה מאוד והשתנו פני הדברים. אני אישית לא מאמין מלא ב-MMT, שמכילה הרבה הבלים, אבל אני שמח על הסנטימנט ה-MMT-י שקיים לגביו, כך מסתבר, קונצנזוס מושלם במערכת הפוליטית הישראלית. בתשובה לשאלה איך ייפתר הגרעון , אף מפלגה לא השיבה: בקיצוצים ובגזירות.  אולי העונים לא באמת מאמינים לעצמם ועונים כפי שנוח לענות עכשיו ערב הבחירות. אולי אחרי הבחירות ישנו המפלגות את עורן לרעה, ובכל אופן מותר לשמוח על הסנטימנט הפופוליסטי אך הבריא והנכון שמשתקף בשלל התשובות.

17 תגובות על ״כולנו MMT״

  1. מאוד מענין, מאוד חשוב, אותה ההפניה לתשובות לשאלה לגבי גירעון.

    אלא, שאתה רואה כאן, מעין הסכמה מוכמנת להבלות הרוח של ה- MMT, אבל, זה לא מה שאפשר לקרוא שם. מה שקוראים שם:

    זה קודם כל, הסכמה גורפת בין כל המפלגות, שיש בעיה של גירעון, וצריך לצמצם אותו. כל מפלגה בדרכה שלה, אם כי, רובן, מתבססות על צמיחה, על מנת לצמצם הגירעון.

    אפילו כך, הבעיה אינה ממש של גירעון והרחבה. הבעיה הינה אחרת למעשה:

    כפי שהסברתי לא פעם, הנוסחה הנכונה הינה זו:

    אם המשק בעל כוחות בסיסיים חזקים, והמשבר הינו לא כל שכן, כפי הקורונה, כתוצאה מגורם צד ג', מתערב, לא צפוי, לא קשור לביצועי המשק ( להבדיל מבעיה כלכלית מבנית מובהקת, של חולשה כלכלית טבועה) אזי:

    הפיתרון הינו הרחבה. אבל:

    אם הבעיה, הינה, שהמשק בבסיסו: חלש, מפגר, עצלן, לא סיזיפי, אזי, הרחבות, יפילו את המשק, כפי שהפילו את היונים, כפי שהמחשתי לא אחת.

    ואכן, בכל התשובות, ניכר הדבר:

    שהמשק הישראלי, חזק, סיזיפי, צומח מטבעו, בעל כוחות בסיסיים חזקים, הקורונה גרמה למשבר כלכלי, לא בגלל ביצועי המשק, אלא, בגלל צד ג', מתערב, בלתי נשלט ובלתי צפוי, ולכן:

    כולם מסכימים בעיקרון, שיש לבוא לעזרת המשק, על ידי הרחבות. למשל:

    ש"ס, מצטט:

    "הקטנת הגירעון, שהוא תוצאה טבעית ומחויבת של משבר הקורונה (ומהווה בעיה בכל מדינות המערב), תבוא רק מהצמיחה הכלכלית שתגיע מצמצום פערים והשקעה בקידום האוכלוסיות המוחלשות דרך הכשרה מקצועית. "

    או, תקווה חדשה:

    "בתקופת הביניים לא סביר יהיה ללכת להקטנת גרעון, כשאנחנו עדיין מתמודדים עם הקורונה והשלכותיה ואזרחי ישראלעדיין מתמודדים עם משבר כלכלי חמור. באופן כללי, הדרך המהירה והטובה ביותר להקטנת הגירעון היא החזרה של המשק למסלול של צמיחה…"

    או, ישראל ביתנו:

    "מאז ימי הנשיא רוזוולט והניו־דיל, למדנו שלא ניתן לפתור משבר כלכלי חריף באמצעות כלכלת שוק חופשית אלא נדרשת השקעה ציבורית מסיבית בפרויקטים תשתיתיים לאומיים."

    ויפה הגדירו זאת, הציונות הדתית:

    "המשק הישראלי נכנס אל המשבר הזה חזק ועם נתונים טובים יחסית……."

    אבל, ממשיך לצטט:

    "בשלב הראשון של היציאה, וכמו בכל משבר, תידרש דווקא מדיניות מרחיבה שתכלול השקעה בתשתיות מעודדות צמיחה והזרמת כסף להנעת מנועי המשק."

    עד כאן הציטוטים:

    אם המשק היה מפגר, עצלן, פרימיטיבי, לא ברור כלל, שזה מה שהיו גורסים.

    נ.ב: דווקא יהדות התורה, גרסו קיצוצים, אבל, בתחומים שוליים לגבי דידם: ספורט, תרבות/אמנות וכו….

    להתראות

    Liked by 1 person

  2. רק הבהרה לתגובתי:

    אסור להרחיב או להזרים יתר על המידה, בעיתות שגרתיות כמובן, במשק שהוא עצלן, מפגר, ולא סיזיפי. שאלה עקרונית פשוט.

    או להרחיב, באופן ומידה, שיפתחו את המשק, ויעבירו אותו, מטנטלי ועצלן, לסיזיפי ( כגון השקעה בחינוך מדעי).

    אבל, כאשר מדובר בקורונה, משמע: הגורם לא כלכלי, צד ג', לא צפוי, לא נשלט, אזי, יש להרחיב כמובן, ולהזרים, גם למשק חלש. אבל, מתוך ראייה הומנית, וסולידריות חברתית אנושית בעיקר ( עד אשר יעבור זעם).

    להתראות

    אהבתי

  3. רק תיקון לתגובתי הראשונה:

    לא בדיוק הסכמה גורפת (שיש גירעון ויש לצמצמו) אלא רק שמר"צ, כך מצטט:

    "אנחנו מתנגדים להנחת היסוד בשאלה. גירעון עשוי להיות גם מקור תקציבי."

    עדיין, לא ברור אם לגבי דידם, גירעון עצום כזה, הוא חיובי. הם אידיאולוגית בעד גירעון כמקור תקציבי אמנם. אבל, גם לגבי דידם, יש הבדל בין 5 אחוז גירעון תוצר, לבין, נושק ל- 12 אחוז במצב בו אנו נמצאים היום.

    אהבתי

  4. אבו עלי אקספרס:
    תוכניות רמצ'אן

    בעוד כחודש יציינו המוסלמים ברחבי העולם את תחילת חודש הרמצ'אן. כבכל שנה יציפו את כלי התקשורת הערבים תוכניות מיוחדות לימי הרמצ'אן.
    השנה, שני מפיקים מפורסמים במיוחד החליטו להפיק תוכנית פודקסטים מיוחדת לרגל הרמצ'אן שתשודר בספוטיפי תחת השם:
    Tell them,I am
    שני המפיקים הם ברק ומישל אובמה שיארחו אומנים, ספורטאים ושחקנים אמריקאים, בתנאי שהם מוסלמים, כדי שיספרו על חייהם בארה"ב. כל יום סלב מוסלמי אחר במשך כל ימי הרמצ'אן.
    תוכנית רמצ'אן כזו עוד לא היתה לנו.

    Liked by 1 person

  5. איך זה שחבורת הייטקיסטים רוצים למנות לראשות הממשלה אדם שעל פי נתוניו איש מהם לא היה מקבל אותו לעבודה בחברה שלו?

    אהבתי

  6. המשפט בפוסט " … אני אישית לא מאמין מלא ב-MMT, שמכילה הרבה הבלים, אבל אני שמח על הסנטימנט ה-MMT-י שקיים לגביו …" – הזכיר לי את עמדתי כלפי. הליברטיאנים.

    אני מאמינה שניסיון ליישם את התיאוריה הליברטיאנית, ככתבה וכלשונה (בכתבי מכון ראנד), עלול להסתיים באסון. אך יש לי פינה חמה בלב עבורם.
    הייתי שמחה לו ברירת המחדל היתה אי מעורבות של השלטונות. כשכל מעורבות מחייבת הצגת נימוקים משכנעים בזכותה (במקום ההפך, כפי שנהוג כיום).

    מכאן שיש לי איזשהו סנטימנט חיובי גם כלפי משה פייגלין (הפרו- ליברטיאני). למרות שאני מאמינה שעמדותיו כלפי הר הבית עלולות להוביל לאסון. ולמרות שבאופן כללי אני נרתעת מכל בעלי המזג מהפכני (שאותו אני מייחסת לפייגלין).

    אהבתי

  7. *אולי* תחול איזשהי התפתחות חיובית באיחוד האירופי.
    לאחר פרישת בריטניה מהאיחוד, פרישה הקרובה של אנג'לה מרקל והעמדות האנטי אמריקאיות המסורתיות של צרפת – התחזקות מעמד הולנד.

    (תחזית מאוד לא ודאית. גם לאור האיסלמיזציה של מדינות מערב אירופה (כולל הולנד), עוצמת המהומות הפנימיות וההתנהלות המקרטעת שלהן. כולל במשבר הקורונה)

    https://mida.org.il/2021/03/16/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%93-%d7%aa%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%97

    קטע מהפוסט
    —————-
    " … כדי להפוך ל”בריטניה החדשה” תצטרך הולנד לאמץ גם את הזהות הבריטית. המשמעות תהיה פעולה לצד ארה”ב באזורים ברחבי העולם כמו המזרח התיכון ומזרח אסיה למשל, צעד לו יהיו השלכות פוליטיות, כלכליות וצבאיות. הציבור ההולנדי יידרש לקבל את העלויות של תפקיד כזה, עוד מהלך שיהיה חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית של המדינה.

    בזירה הרחבה יותר, עלייתה של הולנד עשויה לסמן צרות לטורקיה, שלא נהנית מקשרים חמים באמסטרדם כפי שיש לה בלונדון או ברלין. להולנד אין את היכולת לספק מטריה פוליטית אירופית למדיניות החוץ הטורקית, דבר שיכול לגרום חיכוך גובר בין ההולנדים לבין הגרמנים. רוטה כבר פתח בעבר הקרוב במלחמת מילים עם הנשיא הטורקי ארדואן, שעשוי לנסות ולגייס את שני מיליון ההולנדים ממוצא טורקי כדי לעורר סערות במקרה של התקרבות הולנדית-אמריקנית. ברית מסתמנת כזו עלולה לאיים על המדיניות האזורית של ארדואן, במיוחד כאשר הסימנים הנוכחיים מלמדים על מערכת יחסית בעייתית בינו לבין הנשיא ביידן.

    מרבית המפלגות בהולנד מכל קצוות הקשת הפוליטית חולקות את שאיפתו של רוטה ליחסים קרובים יותר עם ארה”ב. לכן, יהיו אשר יהיו התוצאות לבחירות לפרלמנט ההולנדי בהמשך החודש, אירופה יכולה לצפות להולנד השואפת למלא תפקיד מרכזי יותר ביבשת. "

    אהבתי

  8. קמיליה,
    המאמר הזה הוא ברברת חסרת היגיון. כאילו להגיד שהוד השרון תחליף מחר את תל אביב

    אהבתי

  9. מה בדיוק הבעיה שלכם ב-MMT? נראה לי שהם די צודקים.
    חוב פנימי איננו חוב כלל וכלל. אף ממשלה לא יכולה לשלם אותו אף ממשלה לא משלמת אותו.
    בבלוג "הכלכלה האמיתית" הראו שאפשר לבטלו ע"י תהליך טכני של יצירת כסף ללא חוב.
    הבעיה היחידה שיכולה לצמוח מחוב פנימי גדול זו אינפלציה.

    אהבתי

  10. פה למעונין, דו"ח סוכניות הביון האמריקניות, על התערבות זרה בבחירות 2020( רוסיה, איראן, ונצואלה, קובה):

    https://bit.ly/3qVGSUp

    ביידן בקריזה ממש.

    מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן…..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s