2020: השנה ללא קיץ

כותבת הוויקיפדיה:

שנה ללא קיץ הוא הכינוי שניתן לשנת 1816, במהלכה חל חורף געשי עקב התפרצות-על של הר הגעש טמבורה. הר געש זה שוכן באי סומבאווה שבאינדונזיה (אז חלק מאיי הודו המזרחית ההולנדית) והתפרץ שנה קודם לכן, ב-5 באפריל 1815 , ושנית חמישה ימים לאחר מכן. ההתפרצות הייתה קטסטרופלית מבחינה מקומית ונחשבת לקטלנית ביותר בהיסטוריה כולה[1]. בנוסף, היא חוללה ירידת טמפרטורות משמעותית בשנים הבאות, שהשפיעה על כלל כדור הארץ בדרגות שונות.

מאז חלפו מאתיים שנה והנה יש לנו שנה חדשה בלי קיץ, שנת 2020. לא במובן שמלמד על שינויים במזג האוויר. אלא במובן אחר לגמרי: דפוס הפטירות השנתי הרגיל שיורד בקיץ וגואה בחורף לא התקיים בחודשי הקיץ של 2020. מבחינת תמותה אלו היו חודשים כמו חורפיים. ככה נראית סטטיסטיקה של מגפה. ככה נראית המציאות, לא השקרים של מכחישי וממעיטי הקורונה, גם אם הם פרופסורים נכבדים.

נתוני התמותה2020201920182017
ינואר4584484044884924
פברואר3962408239044045
יולי3694347234893434
אוגוסט4017352335103318
ספטמבר4154343033843246
אוקטובר4630363136843619

33 תגובות על ״2020: השנה ללא קיץ״

  1. ההתפרצות של טמבורה, באמת נודעת בקטלניות הבלתי נתפסת שלה. לא יאמן ממש. נמחיש אולי אחר כך, בנתונים בלתי נתפסים.

    לגבי נתוני התמותה:

    חשוב לשים לב, לגרף העולה בהתמדה ממש:

    חודשים ראשונים של הקורונה לא היה הרבה הבדל כמובן, ואפילו ירידה. אבל, מחודש יולי ( כולל) ועד אוקטובר 2020, יש עליה תלולה ומגמתית ממש, בהפרשי התמותה, בין 2019 , ל- 2020 של הקורונה, וכך מספרית:

    222, 494, 724, 999. ממש רואים איך הגרף ( נומרית כמובן) עולה ועולה בהתמדה תלולה מאוד יחסית ( יולי עד אוקטובר).

    אהבתי

  2. רק ככה בקטנה, מצטט מוויקיפדיה:

    Before the explosion, Mount Tambora's peak elevation was about 4,300 metres (14,100 ft),[7] making it one of the tallest peaks in the Indonesian archipelago. After the explosion, its peak elevation had dropped to only 2,851 metres (9,354 ft), about two-thirds of its previous height.

    נתרגם ספונטנית:

    לפני הפיצוץ הוולקני, הר טמבורה נישא לגובה של 4,300 מטרים, והיה הגבוה בארכיפלג האינדונזי. אחרי הפיצוץ, ההר ירד לגובה של 2851 מטר ואיבד למעשה, שליש מן הגובה שלו.

    או:

    The eruption column reached the stratosphere at an altitude of more than 43 kilometres

    ההתפרצות של הר הגעש, הגיעה לסטרטוספירה לגובה של יותר מ- 43 קילומטר ממש.

    פה ויקיפדיה:

    https://en.wikipedia.org/wiki/1815_eruption_of_Mount_Tambora

    Liked by 1 person

  3. אהבתי את הקישור ל"קיץ החורפי" של 1816.

    סיפור שנודע לי עליו רק במהלך הקשבה לדיונים על הדרך הרצויה להתמודד עם ה"התחממות הגלובלית" / משבר האקלים.

    הרוב טענו שהאנושות פשוט חייבת להפסיק לעשות את מה שעשתה במאה השנים האחרונות. כמו השימוש המסיבי שלה באנרגית מחצבים.
    מיעוט הציעו כיווני פעולה חלופיים ויצירתים יותר לטיפול בבעיות האקלים. כמו הצעת איילון מאסק לפזר חלקיקים קטנטנים באטמוספרה, שיחסמו חלק מקרינת השמש המגיעה לכדור הארץ. מעט בדומה לאפקט שיצר את הקיץ ללא קיץ.

    מה שמלמד שאפילו ידע היסטורי יכול להפוך לידע שימושי.

    #################

    אוף טופיק,
    מוטי קידר על אירן. מעט פחות משעה.

    מספק מספר תובנות עומק חשובות על השקפת העולם האיראנית ותפיסתם את העולם.

    למרות שהפיתרון שקידר מציע (להעמיד את האיראנים בפני איום רציני, שיתפס על ידם כמאוד אמין) נתפס בעיני כלא ריאלי. אפילו אם ארה'ב של ביידן תשחזר את האיומים שהפעיל על איראן רונלד ריגן (ספק מאוד כבד) אין להערכתי שום סיכוי שהרוסים, הסינים ולמעשה גם רוב האירופים יסכימו לשתף פעולה עם המאיימים על איראן.

    Liked by 2 אנשים

  4. אבו עלי אקספרס, [04.03.21 22:35]
    משרד החוץ האמריקאי מציג: כך מפסידים לפרסי במו"מ עוד לפני שהתחיל

    איני עוקב אחר התקשורת האמריקאית בד"כ.
    אני בעיקר קורא אותה דרך עיניים ערביות ופרסיות.
    הבוקר צד את עיני דיווח שקיבל הד נרחב בתקשורת באיראן. מדובר בציטוט מתוך תדרוך לעיתונאים שקיים מוקדם יותר נד פרייס, דובר מחלקת המדינה האמריקאית. הנה הוא לפניכם:

    "כתוצאה ממדיניות הלחץ המקסימלי של ממשל טראמפ פיתחה איראן את היסודות לפצצה הגרעינית. בשל מדיניות זו הפכה ארה"ב למבודדת במקום איראן"

    מר פרייס היקר, גם אם אתה מאמין במשפט הזה בכל ליבך, אסור לך להגיד אותו בפומבי. אסור, אסור אסור.
    במיוחד כשמולך יושב פרסי בדרגת מאסטר באמנות הבזאר.
    את זה לומדים בכיתה א' בבית הספר ללימודי מו"מ בשוק המרכזי בטהרן.
    איך אתה מצפה להשיג משהו במו"מ כאשר מראש אתה שומט את קלפי המיקוח המצוינים שהשאיר לך טראמפ?
    התבטאויות מסוג זה הן אלה שגורמות לאיראנים להקשיח עמדות. הם יודעים שהמשחק שלהם.
    לפעמים עדיף פשוט לשתוק… תשאל את מזכיר ההגנה האמריקאי ש"שרף" בשבוע שעבר את המודיעין העיראקי בהתבטאות לא מוצלחת…

    Liked by 2 אנשים

  5. פינת הנוסטלגיה
    הסיפור על חייל הקומנדו שיצא לניווט בדד במסגרתו פגש שני שבדים עורר אצלי התקף נוסטלגיה צנחנית.
    בספטמבר 1959 יצא מפקד סיירת צנחנים, סרן אורי פלד, לניווט בדד באזור הר שגיא. כשחצה את ערוץ נחל סרפד נתקל במארב של שני שבדים חברי שבט אל עזאזמה שירו בו והרגוהו. שבט אל עזאזמה היה שבט גדול שנהג לנדוד במרחב שבין הר הנגב וצפון סיני. כח של 12 מחבלים משבט זה הוא שביצע את הטבח בנוסעי האוטובוס במעלה העקרבים (ב17 למרץ 1954)
    אלוף הפיקוד באותה תקופה היה אברהם יפה. מיד עם מציאת גופתו של אורי פלד עצר את זקני השבט ואמר להם שהוא עומד להוציא להורג 20 מהם. למחרת הוסגרו לצבא שני מבצעי המארב בנחל סרפד. אם תהיתם מה עלה בגורלם אזי היו בטוחים שהם לא זכו לסיים תואר ראשון כנהוג במקומותינו. במקום זה הם קיבלו טיפול בנוסח מאיר הר-ציון כפי שהיה מקובל אז בצנחנים.
    יומיים מאוחר יותר הכריז אלוף הפיקוד על מבצע הגר שבמסגרתו הונחלה לשבט אל עזאזמה מורשת הגר. החלק המשת"פי של השבט גורש לאזור דימונה ואילו כל השאר גורשו לצפון סיני תוך איסור לחצות בעתיד את הגבול לישראל.
    היו זמנים…

    Liked by 1 person

  6. האם הסטטיסטיקה על מספרי המתים (בחודשים שונים של השנה) היא הוכחה לכך שהקורונה גורמת למוות בהקף גדול יותר מהשנים הקודמות? אני מטיל בזה ספק (כלומר אני מטיל ספק בהוכחה הזו (לא בקורונה)). בדרך כלל מתים יותר בחורף אבל מי אמר שאין שנים חריגות? יתכן שכל 10, 20 או 50 שנה יש שנה שמתים יותר בקיץ וזו שנה אקראית לחלוטין. כדי לקבל את ההוכחה שהוצגה בבלוג הזה צריך להראות שבמשך 2000 השנים האחרונות לא היתה שנה שהיו בה יותר פטירות בקיץ. הצגה של 3 – 4 שנים איננה מספיקה.
    לדעתי צריך לעשות השוואה בין מספר הפטירות הכללי בשנים 2020 ו-2019 במדינות שבהן הכתה הקורונה הכי חזק. כלומר במדינות כמו בלגיה, איטליה, ספרד, מדינות יוגוסלביה לשעבר + מדינות ניו-יורק וניו-גרסי בארצות-הברית.

    אהבתי

  7. arn, מבחנים סטטיסטיים מאפשרים לנו להעריך את הסבירות שתמותת הקיץ תשתנה כך סתם במקרה, וברור שהסבירות היא אפס. הרבה פחות מ-1 ל-2000. ב-1973 לאסוננו מן הסתם תמותת אוקטובר גם עלתה על זו של ינואר, וב-1967 יוני בוודאי עקף את ינואר.

    Liked by 1 person

  8. תמריץ: יש לך הוכחה שהסבירות שתמותת הקיץ תשתנה היא כל כך נדירה. אם יש תביא את ההוכחה.
    דבר נוסף: למה אתה מנסה להוכיח שהקורונה היא לא סתם "שפעת" באמצעות הנתונים של ישראל? כדי להוכיח זאת צריך לקחת את הנתונים מהמדינות שנפגעו הכי קשה מקורונה. אם מישהו היה מסתכל על נתוני התמותה של ישראל בינואר או פברואר 2020 (אז. לא היום) הוא היה מסיק שהקורונה לא גורמת שום נזק.

    אהבתי

  9. נכון וכתבתי על כך פוסט בזמנו. בחודשים הראשונים של 2020 לא ראו כלום.
    ללמ״ס יש ירחונים סטיסטיים מ-1999 באתר שלה. לא תמצא מקרה שתמותת אוקטובר גדולה מתמותת ינואר. גם אפשר לחשב שונות ולערוך מבחן סטטיסטי. אבל זה מיותר. כל כך ברור כשמש שאין פה אירוע מקרי שמגוחך לעסוק בכך.

    אהבתי

  10. מפליא איך נטרלו את מתנגדות ההסכם עם איראן, ישראל וסעודיה, בקלות כל כך. את סעודיה עם הדוח על רצח חשוקג'י וישראל עם פתיחת החקירה על פשעי מלחמה. אין ספק שהפרוגרסיבים יודעים לעבוד באופן מתואם.

    Liked by 3 אנשים

  11. בהמשך לתמריץ
    התפיסה הקפיטאליסטית היא שהאינטרסים והתמריצים יניבו תיאום יותר טוב מתיאום מכוון. גם אצל הפרוגרסיבים הקיצוניים שונאי הקאפיטליזם זה עובד כך.

    Liked by 2 אנשים

  12. כוכבי הביתה!!!
    קצין טוב שלא יהיה גנרל
    מפקד אגוז: "לוחם שלא יכול לנצח שני אנשים בקרב מגע, לא יכול להיות ביחידה"
    לאחר שחייל הותקף ונשקו נחטף ממנו סמוך לשפרעם, מפקד היחידה א' כתב לחייליו: "לא אקבל שבוי אלא אם הוא גופה, זה סטנדרט מינימום". דובר צה"ל: "הקצין שגה"
    https://www.maariv.co.il/news/military/Article-825935

    אהבתי

  13. תמריץ,
    שאלה בכלכלת גנרלים
    צה"ל היה צריך לבחור בין שני מסוקים
    1. מחיר רכישה $100 מיליון. עלות שעת מנוע $40K
    2. מחיר רכישה $55 מיליון. עלות שעת מנוע $10K
    במה בחרו הגנרלים של צה"ל?

    אהבתי

  14. הטעות היא בכלל להניח שחייל צריך להגיע לסיטואציה של קרב מגע. אני לא רואה שום סיבה שחייל שנושא עליו נשק חם יידרש למאבק כזה. כל מה שצריך הוא להעביר כמה חוקים, והצהרה פומבית של ראש הממשלה שמי שמתעסק עם חייל (או שוטר) דמו בראשו. החייל לא בהכרח חייב להרוג, ירי לכיוון הרגליים הוא לא המצאה חדשה.

    באותו נושא, בהתחשב בעלות הזניחה של מצלמות גוף, לא ברור מדוע לא מחלקים לכל השוטרים והחיילים מצלמות כאלה לצורך תחקור אירועים. אני משוכנע שנוהל כזה גם יעזור לנקות, למשל, שוטרים מאשמת ירי שלא לצורך, וגם יגדיל את אמון הציבור – כמו שהיה במקרה שפורסם לפני מספר חודשים, בו שוטר עצר רוכב אופנוע שניסה לברוח. ובכיוון השני, שוטרים שידעו שהסיטואציה מצולמת יטו פחות להפעיל אלימות שלא לצורך.

    אהבתי

  15. שאלה לחייל הזקן:
    למרות שיש לי מעט מאוד ידע בנושאים צבאיים (אם בכלל) בכל זאת ידוע לי שבמלחמת העולם השניה (וגם בראשונה) הצבא הטוב ביותר בעולם היה הצבא הגרמני. אבל גם צבא זה קבל בהבנה את העובדה שלפעמים חייליו נופלים בשבי (הוא לא קבל בהבנה את העובדה שפילדמרשלים (דרגה שגבוהה מרב-אלוף) נופלים בשבי אבל בעלי דרגות נמוכות יותר, כן).
    לא הבנתי למה חייל אמור לדעת קרב מגע? חשבתי שמזמן לא נלחמים פנים אל פנים.

    אהבתי

  16. רון יובל על "מחלות" ראשי הממשלה במדינת ישראל. מעין הסבר מדוע רובם המכריע היו מאוד בינונים.
    כנראה מופנה בעיקר לאלו שעדין מתלבטים למי להצביע בסבב ד'
    (למרות שלי אישית הוא לא באמת עזר)
    אבל עוזר להכניס לפרופורציות היסטוריות את הטענות והתלונות שלנו על ראשי הממשלה שהיו (ושיהיו) לנו.

    https://ronyuval.wordpress.com/2021/03/05/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

    קטע מהרשומה:
    ——————–
    " … הרצאתו של פרופסור יחזקאל דרור שנושאה היה "קווים לדמותו של ראש ממשלה ראוי". אני מביא כאן חלק מדבריו וזאת על רקע מערכת הבחירות הנוכחית שבתקווה יביאו להכרעה וייבחר ראש ממשלה בישראל.

    בראשית דבריו, הבהיר דרור שבישראל "לא היה מעולם ראש ממשלה מטומטם או מרושע במכוון. כולם רצו טוב למדינה, ולכולם היה איי קיו בסדר, אבל רובם היו ראש ממשלה בינוניים. חוץ מבן-גוריון שהיה משכמו ומעלה. "ההרצאה שלי", הסביר דרור, "היא בעיקר על איזה תנאים צריך למלא כדי להיות ראש ממשלה טוב, ואולי גם ראש ממשלה טוב מאוד למי שיש לו את כל התכונות שאני אמנה".

    דרור מצא 8 מידות הדרושות לראש ממשלה ראוי. הנחת היסוד האידאולוגית, שעליה נשען המחקר שלו, הינה ש"כל ראש ממשלה בישראל, יהיה אשר יהיה, מעמיד מעל הכול את השאיפה לחיזוק אופייה היהודי-ציוני של המדינה כמדינת בעם היהודי, וכמדינתם הדמוקרטית של כל תושביה".

    ברצוני להתמקד כאן במידה השביעית, שהיא החסינות משיגעון שליט. על פי דרור, "מחלות שליטים" כמעט בלתי נמנעות, משום שהן מובנות לתוך התפקיד. "אתייחס בעיקר למחלות הנפוצות ביותר", הוא אומר, "שהן גם הכי רלוונטיות לישראל: האחת היא מחלת איבוד קשר למציאות, שנפוצה לעתים קרובות בין ראשי ממשלה. השנייה היא מחלת ביטחון עצמי מופרז. והשלישית היא מחלת אי רציונליות".

    איבוד קשר למציאות: "קורא לפעמים לראש ממשלה", מסביר דרור, "שבגלל ריבוי האירועים וחוסר יכולתו להתמודד עם חשיבה מורכבת, הוא מתנתק מהאירועים החשובים באמת, מבלי לשים לב, ועוסק בתפל. כתוצאה מכך הוא מקבל סדרה של החלטות שגויות בנושאים החשובים. במקרה כזה הוא לא יכול לסמוך על המודיעין, משום שלמודיעין כאן קיימת בעיית הערכה, והוא מתקשה מאוד לחזות לטווח הרחוק ברמת דיוק סבירה".

    ביטחון עצמי מופרז: הגורם המרכזי למחלה השנייה, מחלת הביטחון העצמי המופרז, הוא הטלוויזיה, שלפעמים מתפקדת ממש כרעל עבור ראש הממשלה. פרופסור דרור: "המנהיג מתפתה להאמין שהוא החשוב מכל, ומתמכר לעצמו. אפילו כשתוקפים אותו, הוא מתפתה להאמין שתוקפים אותו רק בגלל שהוא כל כך חשוב". …"

    אי רציונליות

    אהבתי

  17. לחייל זקן,
    לא ברורה לי "שאלתך" על כלכלת גנרלים.

    האם לטענתך הקריטריון *היחיד* לבחירה בין מסוקים אמור להיות עלות רכישתם ותפעולם – ולפיכך אין כל סיבה רציונלית / קבילה שהגנרלים יבחרו במסוק היקר יותר?

    Liked by 2 אנשים

  18. arn,
    בצבא הגרמני לא ניתנה לחיילים אופציית כניעה. כניעה הייתה אפשרית רק באופן מסודר ובאישור הפיקוד הבכיר. בפועל, הצבא הגרמני ניהל קרב נסיגה מסודר לאורך אלפי קילומטרים ללא סימני התפוררות. בלבנון, צה"ל התפרק והפך נסיגה של 10 ק"מ לבריחה מבוהלת.
    קרב מגע שימושי ביחידות מיוחדות בעיקר כאשר יש חיכוך עם אוכלוסיה אזרחית.

    אהבתי

  19. קמיליה,
    בוודאי שיש עוד שיקולים מלבד המחיר אבל לחיל האוויר יש היסטוריה של רכש בזבזני. במקרה הנוכחי של המסוקים הגדולים יש יתרונות מובהקים לאופציה הזולה. באופן כללי גנרלים (ושאר עובדי ציבור בכירים) לא אוהבים אופציות זולות כי הן מאפשרות קיצוץ תקציבי. המקרה הנוכחי מזכיר מחלוקת דומה שהיתה בשנות ה80. אז עמדה על הפרק השאלה האם לרכוש עוד טייסות של מטוס הקרב F16 או את מטוס התקיפה של מטרות קרקע, A10. שני המטוסים היו הצלחה גדולה מבחינה הנדסית אבל הA10 היה זול משמעותית, הן ברכש והן בתפעול. קרב האוויר האחרון של חיל האוויר היה בשנת 1985 וכל מטוסי הF16 שנרכשו מאז מילאו בעיקר משימות שמתאימות לA10

    אהבתי

  20. קמיליה,
    איבוד קשר למציאות = "מזרח תיכון חדש"
    בטחון עצמי מופרז = "אני אחליט, אני אנווט"
    אי רציונליות = "קורבנות השלום"

    Liked by 1 person

  21. מצטרפת להמלצת חייל זקן על הפוסט של אורבך.
    יש מה ללמוד ממנו.
    חשוב במיוחד עבור אוטופיסטים, המאמינים שיהיה די קל להפוך את העולם לנטול כל אלימות.
    כולל אלו שמנסים לרצות קרוקודילים רעבים ואיראנים בעלי חלומות גרעיניים.

    הקטע המסיים את הפוסט:
    ———————————-
    " … הויכוח על שילוב נשים ביחידות לוחמות, בין אם צבאיות או משטרתיות. נשים יכולות להיות לוחמות מצויינות, הוא אומר, אבל יש הבדלים ביולוגיים, פיזיים ותרבותיים בינן לבין גברים שחייבים להביא בחשבון כבר בשלב האימון. נשים, למשל, מקבלות את בוסט האדרנלין לאט יותר מאשר גברים במצב של סכנה, אך גם מאבדות אותו לאט יותר. יש לכך השלכות משמעותיות הן על הקיפאון כשמצב הסכנה מגיע, והן על תחושת הצלילות שמאפשרת לחימה טובה יותר כשהוא עובר. הבדלים משמעותיים יותר הם תרבותיים. אלימות שנשים חוות במהלך חייהן, למשל, נוטה להיות יותר דורסנית, משפילה ו"מענישה" מאשר אלימות של גברים, שחלק גדול מהם גדלים על ריטואל "ריקוד הקופים" של מכות ודחיפות, והדבר עלול להתבטא הן בתגובתן לאלימות, והן באלימות שהן עצמן יפעילו כשידרשו לכך. לפיכך, מילר יוצא כנגד המגמה "להאחיד" אימון של גברים ונשים ביחידות לוחמות, וממליץ להעניק לנשים לוחמות הכשרה מיוחדת (עדיף עם מדריכות שעברו את אותו המסלול), אימון ספציפי שיעצים את היתרונות שלהן ויתגבר על החסרונות.

    מחבר הפוסט הזה, ובוודאי רוב אלו שקוראים אותו, אינם אנשים אלימים. אבל כפי שמילר כותב, דווקא מי שמתנגד לאלימות ורוצה לצמצם אותה, חייב להכיר אותה לעומק. הספרים שלו עצמו הם צעד ראשון וחשוב בכיוון."

    אהבתי

  22. קטע מהיום לפני 70 שנה (מדור בישראל היום) שמכניס לפרופורציות את חיינו בשנת 2021.
    לי קשה אפילו לדמיין את החיים בישראל בשנת 1951.

    ###################

    "בגלל הדואר האיטי: לאורחים לא היה מה לאכול

    "המדור השבועי לאישה", שהתפרסם בשנות ה־50 בעיתון "מעריב", הביא פינה פופולרית בשם "עצת השבוע", שבאמצעותה אפשר היה להבין, בין השאר, מה היו הלכי הרוח וגם הקשיים שליוו את חיי אזרחי ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה.
    כך, למשל, בתחילת מארס 1951 טיפל המדור בבעיה חריפה שהועלתה על ידי הקוראת שושנה בן צבי מחדרה. "לנו אין בבית טלפון, וכידוע, למכתבים הנשלחים על ידי דואר ישראל לוקח לעיתים שבועות רבים להגיע לנמען, אם בכלל", כתבה בן צבי. "כך יצא שהגיעו אלינו לאחרונה, ביום שישי לפנות ערב, קרובי משפחה מחיפה שלא היה לנו מושג על בואם, למרות שהם, כדבריהם, שלחו מכתב מקדים.
    "לא היה לי במה להאכיל אותם, והבושה היתה גדולה. נאלצנו לחלוק את המזון שהכנתי למשפחתי לשבת. ואני שואלת: מה לעשות אם מקרה כזה יחזור על עצמו? אני עצמי מתכננת את הנסיעות לקרובי משפחה חודשים מראש, ולא יוצאת אליהן לפני שקיבלתי את אישורם שהם ממתינים לבואנו. אבל מתברר, כאמור, שלא כולם נוהגים על פי נוהל זה".
    וכך השיב המדור לקוראת: "ראשית, חשוב לשנן את המתכונים הפשוטים המופיעים בספרי הבישול, שהרי ייתכן שנותרו לך בכל זאת כמה קונסרבים או ראש כרוב. אם כלו כל הקיצין, הנה רעיון שיוכל לסייע: שמרי באופן קבוע את שאריות הלחם וחלת השבת בשקית נייר, ואם הופיעו פתע פתאום אורחים לשבת – רססי את השקית במעט מים והכניסי לחימום בסיר פלא. אמנם הלחם לא יכבד את ארוחת השבת של אורחייך, אך יהיה זה עדיף עבורם מלהישאר רעבים".

    Liked by 1 person

  23. לקמיליה:
    נראה לי שהאיום שמוטי קידר חושב שצריך להפעיל על אירן הוא רק משאלת לב וכנ"ל ההתמוטטות של אירן. בכל אופן אם מישהו רוצה לאיים על אירן כמו שמוטי קידר חושב, עליו גם להיות מוכן לבצע את איומיו.
    החיים ב-10 השנים הראשונות לקום המדינה היו קשים בגלל העליה הגדולה. החל מ-1960 חל שיפור גדול ברמת החיים.
    כמובן שגם השיפורים הטכנולוגיים מסייעים בעלית רמת החיים.

    אהבתי

  24. לא לפספס המאמר כאן. מאוד חשוב ומענין:

    למה זה (כפי איידס בזמנו אגב) יש אנשים שעמידים לקורונה. אנשים שממש נחשפו קשות לקורונה, רצף של תחלואה קשה במשפחה למשל, ואין, נותרו עמידים לגמרי, ובלי נוגדנים בכלל.

    התשובה מצויה כמובן בגנים, בשילוב גנטי מסויים, במערכת חיסון וכדומה.

    מאידך, על אותו משקל, מנסה המאמר לעמוד על אלו, שהם חולים בקורונה, בצורה יותר קשה מאחרים. וגם כאן, עסקינן בגנים ( גם סוג הדם וכדומה). בקיצור נקראים בעגה הרפואית : "outliers", יוצאי הדופן נניח נקרא להם.

    כאן:

    https://www.bbc.com/future/article/20210219-the-covid-resistant-patients-e-the-viruss-weak-spots

    להתראות

    Liked by 2 אנשים

  25. קמיליה למה את חושבת שכדאי לנסות את הרעיון של אלון מאסק?
    יש לנו מושג אם ניתן לפזר חלקיקים כאלו? מה הם יכולים לעשות (אולי יגרמו להורדת הטמפרטורה ב-30 מעלות)? כמה זמן הם ישרדו? אולי הם ישרדו אחרי שכבר יגמר הדלק מהמאובנים ואז תהיה ירידת טמפרטורה דרסטית?
    בכל אופן אנרגיה ממחצבים זו אנרגיה מוגבלת בכמותה ופעם היא תיגמר.

    אהבתי

  26. תמריץ,
    מהתגובה של בלינקן להחלטה על פתיחת החקירה המבקשת לשים אותה בעדיפות נמוכה עולה שיש כאן איזשהו תיאום. הוא אומר לבית המשפט בהאג – כל הכבוד על עמידה ביעד של פתיחת חקירה אבל אין צורך לשים אותה בעדיפות גבוהה.

    קמיליה,
    מאז שפרופסור דרור בגד במורנו מקיאבלי בועדת וינוגרד קשה לי לכבד אותו. עוד טכנוקרט חסר השראה.

    אהבתי

  27. ל arn,
    כתבת:

    1. "… האיום שמוטי קידר חושב שצריך להפעיל על אירן הוא רק משאלת לב וכנ"ל ההתמוטטות של אירן. בכל אופן אם מישהו רוצה לאיים על אירן כמו שמוטי קידר חושב, עליו גם להיות מוכן לבצע את איומיו. …"
    —————–
    אני מסכימה אתך ש"הפתרון" שמציע קידר אינו ריאלי. כנראה שישראל תאלץ להישאר לבדה מול הבעייה.
    אבל בעיני תיאור קידר את בעיות העומק האיראניות מחכים.

    מעט בדומה לתיאור הנכון (לתפיסתי) של תמריץ את בעיות בג'צ הגיורים הרפורמים.
    גם במקרה זה – הפיתרון שהוא מציע (קביעת מכסות) לא מלהיב אותי.

    2. " … החיים ב-10 השנים הראשונות לקום המדינה היו קשים בגלל העליה הגדולה. החל מ-1960 חל שיפור גדול ברמת החיים.
    כמובן שגם השיפורים …"
    ———————-
    אני מודה שאני מאוד מתקשה לדמיין חיים ללא טלפון בכל בית. כמעט כמו לדמיין חיים ללא חשמל. למרות שידוע לי שעד לפני כמאה שנים – כך חייה כל האנושות במשך עשרות אלפי שנים.

    אפילו קשה לי לדמיין מטבח שבארונותיו, במקררו ובמקפיא שלו לא נמצאים מספיק חומרי גלם להשבעת הרעב של שתים – שלוש משפחות שנוחתות בהפתעה

    3. " … למה את חושבת שכדאי לנסות את הרעיון של אלון מאסק?
    יש לנו מושג אם ניתן לפזר חלקיקים כאלו? מה הם יכולים לעשות (אולי יגרמו להורדת הטמפרטורה ב-30 מעלות)? כמה זמן הם ישרדו? אולי …."
    ————————–
    ברור שאין לי את הידע המינימלי הנדרש בכדי להעריך איזה פיתרון לבעיית שינויי האקלים, או שילוב פתרונות, עדיף.
    אבל אני אוהבת את היכולת של מאסק לחשוב גם מחוץ לקופסה.
    "האוטומט" הוא להניח שאם האנושות עשתה X ואם התקבלה תוצאה גרועה – אזי ניתן יהיה להפוך את התוצאה אם נעשה את ההופכי של אותו X.
    הנחה שאינה בהכרח נכונה. ובודאי שלא בהכרח האופטימלית ביותר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s