תנו להם מכסות

פסיקת בג״ץ אשר מפקידה את הגדרת היהודי בידי התנועה הרפורמית היא אבסורד. ניתן לשאול מה בין הרבנים הרפורמים, מחללי שבת ואוכלי פירות ים, לבין היהדות. אפשר להשיב שרוב היהודים בזמננו אינם מקיימים את המצוות המסורתיות ושחלק גדול מהיהודים בימינו רואים עצמם כרפורמים.

ברם, הבעיה עמוקה יותר בשל אופיה הבסיסי של הגישה הרפורמית. זוהי תנועה המחוברת בטבורה לנאורות הקוסמופוליטית שמתעבת כל כך הבחנות והפרדות בין אדם לאדם. עד כדי כך שהשבת מסתננים ופליטים לארצותיהם נראית לבעלי גישה זו כפשע נורא. הרעיון שאנשים אלו יהיו האחראים לערוך סלקציה בין מי שייקרא יהודי לבין מי שלא משמעותה שלא תהיה שום סלקציה.

כל הגדרה של היהדות חייבת להיות קצת אכזרית. אכזרית במובן זה שתותיר חלק משמעותי מאלו שמעוניינים להצטרף בחוץ. אחרת המילה יהודי תאבד ממשמעותה כמו המילה ״מצוין״ בידי מורה שנותן לכולם מאה במבחניו. האכזריות הזו מטבעה זרה לתנועה הרפורמית. אין לי התנגדות שתוגדר מכסה מצומצמת שתופקד בידי הרפורמים ותאפשר להם לגייר עד למכסה זו. אז יצטרכו להפעיל סדר עדיפויות וקריטריונים נוקשים. ממש כפי שהאנשים הנאורים שמנהלים את הרווארד מסוגלים להשאיר בחוץ יותר מתשעים אחוז מהפונים ומקבלים כתוצאה מכך אוסף איכותי של אנשים בין כתליהם.

אבל לתת לתנועה כמו זו הרפורמית לגייר ללא הגבלה זה רעיון שחותר תחת יסודות הגדרת הלאומיות עצמה. היום כל משתתף בפורומים ברוטר יודע ש״צעיר שוודי״ משמעותו בעצם לעתים קרובות ג׳יהדיסט סומלי. אבוי לנו אם המילה יהודי תעבור אותה הזניה שעברה המילה שוודי. פסיקת בג״ץ היא צעד אומלל בכיוון.

66 תגובות על ״תנו להם מכסות״

  1. בית המשפט יכול לשפוט רק על פי דין.
    כאשר מגיעה לפתחו סוגיה שאין בה מענה בהוראות הדין אבל כן הוא חייב לדון בה מכיוון שהיא שיפוטית (יש חוק בנושא), צריך לקבל הכרעה.
    המחוקק הישראלי מאוד אוהב לעשות רבע עבודה ולתת לבית המשפט להיות בקו האש – 15 שנה בית המשפט ממתין להכרעת הכנסת, וזו בחרה שלא להכריע כמו בסוגיות אחרות.

    נתתם לבית המשפט את המנדט להכריע מיהו יהודי ומהו גיור – למה ציפיתם?

    לא הגיע הזמן לדרוש מהמחוקק לעשות את עבודתו במקום להתלונן שבית המשפט עשה את עבודתו? בכל מקרה, לא זכור לי תנועה ציבורית שקוראת לשלול אזרחות ולסלק עולי בריהמ הלא יהודים.

    Liked by 1 person

  2. בית דין רפורמיים מגיירים כבר עשרות שנים, ונראה שטרם הזנו את המושג יהודי (וגם לא גיירו הרבה). בהתחשב בזה שרוב הגיור האורתודוכסי הוא בלוף מכובד אפילו פחות (מאלצים אנשים שאין להם שום עניין לחיות לפי ההלכה להתחפש לדתיים אורתודוכסיים למשך כשנה וחצי, ולשקר שהם ימשיכו לחיות כדתיים אורתודוכסיים. לפעמים מאלצים לזה גם את בני זוגם היהודים), לא ברור מה הנזק החמור מהפסיקה, שעוסקת רק בהכרה של מתגיירים בבית דין רפורמי *בארץ* (כי בחו"ל הם כבר מוכרים) כיהודים לצורך חוק השבות (שבמסגרתו עולים לארץ לא-יהודים רבים הרבה יותר ממה שהרפורמים גיירו או יגיירו)…

    Liked by 1 person

  3. החלטת בגץ היא החלטה להשמדת המדינה היהודית. זה רק עניין של זמן עד שאיזה "רבה" תחליט "לגייר" אסופת מסתננים בטענה ש"הם נרדפים במולדתם וזה הכי יהודי לתת להם מקלט". אותם פושעים מסתננים יקבלו ת"ז כחולה, ואט אט הרוב היהודי (האמיתי) ימחק.
    ואגב, חילוני שאוכל שרימפס הוא עדיין יהודי והוא לא יגדיר עצמו כרפורמי. אולי יגדיר עצמו כחילוני, אך לא רפורמי.

    אהבתי

  4. הנזק בכך שאין משמעות למושג יהודי כשמגדיר אותו מישהו שאין לו עניין בהצבת סטנדרטים נוקשים למושג.
    הרפורמים פעילים בעיקר בקהילות אמריקניות שבהם אין כל כך תמריץ לגיורי שווא.

    אהבתי

  5. תמריץ,

    אין טעם סתם לבלבל במוח, בלי לקרוא ולהבין הפסק דין. תחילה, נסביר מה קרה פה עקרונית, מצטט מן התגובה שלי, לאנונימי, בפוסט הקודם שלך:

    משתמש אנונימי,

    יש פה משמעות פרקטית מאוד. תכל"ס מה קרה פה:

    הכנסת במשך עשרות בשנים ( העותרים פה מחכים 16 שנים, כל השופטים כולל כולם, מגנים הדבר במלוא פה) לא מחוקקת ומסדירה סוגיה עקרונית:

    מהו גיור ? נצטט את חוק השבות סעיף 4ב.כך :

    לענין חוק זה, "יהודי" – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.

    עד כאן הציטוט:

    כתוב : " או שנתגייר" אבל:

    לא כתוב, כיצד התגייר. מי מוסמך להחליט שגיור מסויים הוא הגיור התופס ומגדיר שאדם נתגייר אכן, והוא עתה בן דת יהודית.

    הכנסת, לא חוקקה הדבר. לא פירשה הדבר באמצעות דבר חוק.

    השופטים נתנו הזדמנויות אינספור למחוקק לעשות כדבר הזה. אבל, לא נעשה.

    עכשיו, השופטים החליטו. ומה שהחליטו, זה שאפשר שאדם יתגייר בקהילה יהודית מוכרת, גם בחו"ל, וגם בארץ ויהיה זכאי בכך להיחשב יהודי.

    כלומר, תכל"ס, הרבנות הראשית הממלכתית, היא לא גורם בלעדי בגיור.

    אז זה פרקטי בטירוף.

    כאן לבג"צ לכל המעונין:

    https://bit.ly/3b8SEpL

    נ.ב: נקבע מפורשות בפסק הדין, שהכנסת עוד תוכל לעשות גבורות בענין. אבל, כמובן, אם הכנסת תחליט שרק הרבנות הראשית מחליטה, יעתרו לבג"צ.

    עד כאן הציטוט לתגובתי:

    אפילו סולברג, שהיה בדעת יחיד ( ומינץ, עם כיפה ענקית על הראש, הסכים לחלוטין עם הפסיקה) גינה בכל פה, את הסחבת בחקיקה. סולברג גרס, עוד צ'אנס של שנה אחת לתת למחוקק. ובשביל מה באם המחוקק גורר רגליים, ועקרונית גורר עשרות בשנים ? מה תועיל עוד שנה? ויודגש:

    סולברג בפירוש גורס, שאם בתוך שנה, לא יחוקק המחוקק, אזי, הקביעות בפסק הדין, הן אלו שיקבעו. נצטט אותו:

    "אציע אפוא לנסות להימנע מטלאי על גבי טלאי, לטובת סיכוי להסדר הולם, כראוי לחוק השבות – חוק ההתמדה של ההיסטוריה הישראלית (כך קראוֹ דוד בן גוריון: ד"כ 6, 2037 (התש"י)). דומני, כי נכון יהיה ליתן לממשלה ולכנסת פרק-זמן של שנה מיום כינונה של הממשלה ה-36, כדי שיֵשבו על המשבר. אם יחוּקק חוק – יֵעשה כּדברוֹ של המחוקק; אם לא – יֵעשה כּדברוֹ של בית המשפט בפסק דין זה."

    וזהו זה. זוהי יותר הכרעה נסיבתית למעשה, מאשר עקרונית. אין טעם סתם לכתוב בלי להבין עם כל הכבוד.

    Liked by 1 person

  6. רק ש"ס
    שולחים מאוקראינה פקס ל *גיור בישראל ומקבלים בפקס חוזר תעודת גיור ישראלית. עולים על מטוס (לא צריך ויזה) לישראל. עוברים במשרד הקליטה ומושכים את מענק הקליטה.
    ביבי הביתה.

    אהבתי

  7. avshalombz,
    הו, התמימיות הקדושה. אתה סבור שבג"ץ ימנע מענק קליטה מסודני ששם נפשן בכפו וגנב את הגבול לישראל כדי להתגייר?

    Liked by 1 person

  8. וכאן אגב, עם הציטוט שלי לעי"ל של חוק השבות, ניתן להבין שוב כפי שהסברתי לא אחת:

    המחוקק, לא כשיר לחוקק. לא יכול לחוקק באופן מקיף ויסודי. אין דרך כזו. לכן יש בתי משפט. אין דרך אחרת בלי בתי משפט. השופט הוא מחוקק העל. לא מחוקק, אבל מחוקק על.

    אין דרך אחרת. כך הדברים, בכל תחום בכל ענין. אלא מאי:

    שאנו קוראים בתקשרות, על המקרים היותר מסוקרים. אבל, זוהי בעיה עקרונית בכל תחום משפטי. כך הדברים. ובכל מדינה בעולם.

    אין קשר פה לכלום.

    אהבתי

  9. רק הבהרה לתגובתי לעי"ל:

    על פי סולברג, שנה, לא מיום מתן פסק הדין, אלא, מיום כינונה של הממשלה החדשה.

    אהבתי

  10. ואגב, ההמשגה של בית המשפט, הינה שונה. אנו כותבים רפורמים ורפורמים. זה לא רפורמים בדיוק. אלא קהילה יהודית מוכרת. נצטט מפסק הדין:

    "משנדחתה טענתה בדבר אי-תחולת חוק השבות, העלתה המדינה טענה נוספת, לפיה נדרשת הבחנה בין גיור שנערך בישראל לגיור שנערך מחוצה לה. ביחס לגיור בישראל נטען כי יש להכיר רק בגיור שנערך במסגרת מערך הגיור הממלכתי, ואילו ביחס לגיור בחו"ל טענה המדינה כי יש להכיר רק בהליכי גיור שבהם הצטרף המתגייר לקהילה המגיירת – שיכולה להיות מכל זרם מוכר ביהדות – והשתלב בה. טענה זו נדחתה בעניין טושביים ב. לעניין גיור שנערך בחו"ל, פסק בית המשפט (בהרכב מורחב) כי הצטרפות לקהילה המגיירת אינה תנאי להכרה בגיור שנערך מחוץ לישראל (ראו: שם, בעמ' 740), אך נדרש כי הגיור ייערך בקהילה יהודית מוכרת ועל ידי האורגנים הדתיים המוסמכים לכך באותה קהילה (ראו: שם, בעמ' 739-738). קהילה יהודית מוכרת הוגדרה שם על ידי הנשיא א' ברק כך:

    "באומרנו 'קהילה יהודית מוכרת' כוונתנו, ככלל, לקהילה מבוססת ופעילה בעלת זהות יהודית משותפת וידועה, שלה מסגרות קבועות של ניהול קהילתי, ואשר משתייכת לאחד הזרמים המוכרים באוכלוסיה היהודית העולמית" (שם, בעמ' 737)."

    גם בעקבות קביעות אלה לא ראה המחוקק לתקן את חוק השבות"

    להתראות

    אהבתי

  11. הבעיה היא שהגדרת היהדות משליכה על זכויות אזרחיות. זו שערוריה. מה בין אמונה דתית לזכויות הגירה? נישואין? קבורה וכד'? מי נתן למוסדות דת, ולא חשוב מאיזה זרם, בעלות על הסדרת עניינים אזרחיים? אני חילוני אדוק אינני מסכים שמוסד דתי כלשהו יקבע לי משהו באורח החיים. נקודה.

    אהבתי

  12. הרי אפשר לעשות גיור רפורמי בחו"ל כבר שנים, ואיכשהו הסודנים לא מנצלים את החור הזה.

    אהבתי

  13. זה לא רק רפורמים כפי שהסברתי וצוטטתי, יש גם קונסרבטיבים למשל….

    אהבתי

  14. המומחיות של הגנרלים של צה"ל חורגת בהרבה מעבר לפיסיקה של ברקים
    …אלא שמסיבה ביזארית למדי ניתנה שבועיים-שלושה לפני הירי הוראה לכבות את המערכת. "התרוצצה שמועה שאייפון 4, שהיה אז שיא הטכנולוגיה, מפעיל את 'מעיל רוח' בצורה לא רצונית, ולכן אלוף פיקוד דרום הורה לכבות את המערכת", נזכר גיל. למרבה המזל החיילים, שהכירו את המערכת, לא ביצעו את הפקודה – וכך יורט הפגז באופן מושלם.
    https://www.israelhayom.co.il/article/856391

    אהבתי

  15. הפתרון בענין הגיור וחוק השבות הוא די פשוט. מחוקקים שחוק השבות לא חל על גרים ובני משפחותיהם. במקרה ויש ספק האם אדם הוא גר, חוק השבות לא יחול עליו. ברגע שתמריץ ההגירה לישראל יורד מהפרק רק מי שבאמת רוצה להיות יהודי יתגייר.

    Liked by 1 person

  16. amehaye,

    לא מובן מה כתבת פה ? חוק השבות לא חל על גרים כך או כך. לא יכול לחול עליהם. אולי התבלבת בין גרים למגוירים. וכך או כך, הוא חל על מגוירים. סלע המחלוקת הינו רק, איזה סוג של גיור הוא הגיור התופס.

    עוד פעם נצטט את סעיף 4ב לחוק השבות:

    לענין חוק זה, "יהודי" – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.

    עד כאן הציטוט:

    אולי התכוונת, שכלל לא יוכל להיות גיור. כלומר, אדם גר, לא יהודי, לא יכול להתגייר ולהפוך ליהודי ? או שהתכוונת, אפילו יהפוך ליהודי, ודרך גיור ממילא, לא יוכל לעלות מכוח חוק השבות ? ואז מה:

    יהודים אורגינלים יעלו. ויהודים שהתגיירו לא יעלו ? את זה, אפילו הרבנות הראשית לא תקבל. לא כל שכן מתחת לזה.

    אתה בטוח שאתה אתיאיסט אמחייה ?

    ואגב למי שתוהה, מי שהתגייר, והוליד צאצאים, אזי, אם האמא יהודיה, הוא יהודי כשלעצמו ( אבל בפוסט קודם תהו למעשה).

    להתראות

    Liked by 1 person

  17. הנה, נצטט שוב מחוק השבות ( לגבי צאצאים):

    זכויות בני משפחה

    4א. (א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

    אהבתי

  18. אהבתי

  19. לחייל הזקן – לגבי המאמר של עומר מואב:
    לידיעתך תחת המשטר הסוציליסטי בישראל – מחירי הדירות היו הרבה יותר נמוכים (במונחים של משכורת ממוצעת) מאשר היום.
    לפני 40 – 50 שנה מחירי דירות 4 חדרים במרכז (לא ממש בתל-אביב אלא בערים שסביבה) היו שוים בערך 100 – 120 משכורות ממוצעות היום זה שווה לפחות 180 משכורות ממוצעות. בבאר-שבע דירה כזו היתה שווה אולי 60 משכורות ממוצעות היום זה בערך כפליים.
    הכל מדובר במשכורות נטו (לא ברוטו).
    מחירי הדירות היו אמורים לרדת במשך אותם שנים (שוב במונחים של משכורות ממוצעות) כי יש התפתחויות טכנולוגיות שאמורות לשפר את חיינו ולהוזיל כל מוצר צריכה (לאורך זמן).
    זה אומר ששוק הדיור לא מתפקד תחת המשטר הקפיטליסטי. תחת המשטר הסוציליסטי הוא תפקד הרבה יותר טוב (לפחות בישראל).
    (דוגמא: ירשתי דירה קטנה מהורי. מחירה לפני 50 שנה היה בערך 50 משכורות חודשיות. היום אותה דירה שווה בערך 75 משכורות חודשיות (דירה משופצת אבל גודלה לא השתנה) למרות שהבנין התיישן ב-50 שנה ולמרות שהשכונה שהיתה אז בינונית הפכה לשכונה גרועה).

    לגבי שוק ההשכרה: מאוד לא סביר שייוצר מחסור. הרי לא סביר שבעל דירה ישאיר אותה ריקה בגלל פיקוח על המחירים. כך הוא מפסיד שכר-דירה ומשלם ארנונה + ועד. אם בעלי הדירות ירצו להפטר מהן ולמכור אותן – זה יוריד את מחירי הדירות. שוק שחור? קשה להאמין. הרי אם מישהו יתלונן על בעל הדירה שהוא משכיר את דירתו במחיר מופרז – בעל הדירה עלול להיות מושלך לכלא. תחזוקה לקויה? אולי.

    אהבתי

  20. כאן לכל המעונין, הצהרה של התובעת בהאג, לגבי החקירה כאן.

    נזכיר בתמצית מרובה:

    אחרי התלונה של הרשות הפלסטינית, היא פתחה בחקירה מקדימה. בסופה, ולפני חקירה מלאה, היא ביקשה חוות דעת של בית המשפט בהאג (קדם משפט) לגבי הסמכות הטריטוריאלית של החקירה, ועצם היותה של פלסטין, מדינה חברה לאמנת רומא. בית משפט פסק ברוב דיעות בחיוב. ומכאן, הכרזה על חקירה מלאה (אם כי, היא לא ביקשה את אישור בית המשפט לחקירה מלאה, אלא, רק חוות דעת למעשה).

    עכשיו המצב מסוכן. תחת חקירה מקדימה, ספק אם הייתה יכולה להוציא צווי מעצר (רק ספק). תחת חקירה מלאה, היא מחוייבת, אם המצב ידרדר פה לאיזה מעשי איבה קשים.

    כך או כך, צווי מעצר רק ענין של זמן. הרבה מתחרים לכתר ראשות הממשלה בבחירות הקרובות, אבל, מי שייבחר, צריך לקחת בחשבון, על הבלנק כמעט, צו מעצר (בין אם במהלך החקירה, בטח ובטח בסופה).

    כאן להצהרה:

    https://www.icc-cpi.int/Pages/item.aspx?name=210303-prosecutor-statement-investigation-palestine

    מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן…..

    אהבתי

  21. אני לא מתעניין בהגדרה "מיהו יהודי" ומי מוסמך להגדיר זאת אבל יש לי שאלות:
    ככל הידוע לי מעט מאוד אנשים מבקשים להתגייר אז למה אתם חושבים שהארץ תוצף מסתננים שיתחזו ליהודים?
    נניח שיש הרבה אנשים שרוצים להכנס לארץ באמצעות גיור ונניח שיש הרבה מסתננים שרוצים להתגייר בכאילו ולהתחזות ליהודים כדי להמשיך לגור בארץ, מה ימנע מאותם אנשים לגשת לרבנות לבקש להתגייר, להשקיע זמן בלימודי היהדות, לשמור על כל כללי היהדות והכשרות למשך זמן מסויים ואז לקבל את אישור הרבנות לכך שהם יהודים? אחרי קבלת אישור זה הם יכולים לקבל אזרחות ע"פ חוק השבות ואז להשליך את כל חוקי הדת לפח. אם באמת אנשים כל כך רוצים להתגייר (בכאילו כדי לקבל הטבות) אז 90% יעמדו בתנאים אלו. חוקי היהדות האותודוקסית לא יהוו עבורם מסננת.
    שמעתי שבית-המשפט בקש מהכנסת להחליט על מי מוסמך לגייר. הכנסת לא החליטה במשך זמן רב ואז בית-המשפט החליט. אם זה נכון אז למה באים בטענות לבית-המשפט?

    אהבתי

  22. לא הבנתי. נניח שמסתנן או עובד זר רוצה להתגייר, הרבנות אומרת לו לא (ב-100% מהמקרים)?
    כלומר לפי הרבנות אפשר להתגייר רק בחו"ל?

    אהבתי

  23. אפשר להתגייר רק כשאין לך תמריצים זרים להתגייר (פרט לבן זוג יהודי שאת זה הרבנות מוכנה לקבל כדי להצילו מחטא)

    אהבתי

  24. arn,
    היה פעם חוק מנדטורי בשם "פקודת העדה הדתית (המרה)" שנתן את הסמכות לאישורי המרה לראש העדה הדתית שבמקרה היהודי היה הרב הראשי. מתישהו בג"ץ כירסם בסמכות הזו (אולי אל רום מכיר/ימצא את ההיסטוריה הרלוונטית). לעצם העניין בג"ץ מנסה לאכוף את הערכים שלו על הציבור בניגוד לרצון הכנסת. משנפתח הפתח לגיורים רפורמים בישראל הוא עתיד להתרחב לכל השב"חים ולאוקראינים שרשאים להיכנס לישראל ללא ויזה. שום חקיקה של הכנסת לא תועיל מול הבג"ץ בהרכבו הנוכחי

    Liked by 1 person

  25. רק בשביל ההגינות פה, נצטט מפסק הדין, את דיעת הרוב ( קונסטרוקטיבית) לגבי פקודת ההמרה, ואת דעתו החולקת של סולברג לגבי הפקודה. בסוף, יש לינק לפקודה עצמה ( לינק לבג"צ עצמו, השארתי לעי"ל כבר).

    אז תחילה אסתר חיות, מצטט:

    לאורך השנים עמדתה העקבית של המדינה בפני בית משפט זה הייתה כי יש לצמצם את ההכרה בגיור לעניין חוק השבות. הטענות שהעלתה המדינה בהקשר זה נדחו בעיקרן. כך, בעניין פסרו, שניתן לפני כ-25 שנה, דחה בית משפט זה (בהרכב מורחב) את טענתה של המדינה כי על מנת שיוכר גיורו לעניין חוק השבות, על המתגייר לעמוד בתנאים הקבועים בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן: פקודת ההמרה). בית המשפט קבע כי פקודת ההמרה "חלה רק על נושאים שבסמכותם של בתי הדין הדתיים" (שם, בעמ' 690) ואינה חלה לעניין חוק השבות. בית המשפט הדגיש בעניין פסרו כי פסיקתו היא בעלת אופי שלילי בלבד וכי בידי המחוקק להסדיר את הדרישות המהותיות מהליך הגיור לעניין חוק השבות (ראו: שם, בעמ' 747). עם זאת, כך הובהר, ככל שהמחוקק אינו אומר את דברו אין מנוס מהכרעה שיפוטית בעניין זה על פי ההגדרה הקיימת בחוק השבות (ראו: שם, בעמ' 748). חרף האמור, לא ראה המחוקק לתקן את חוק השבות באופן התואם את העמדה שהציגה המדינה באותו עניין.

    ואילו סולברג, מצטט:

    לא אכחד: דעתי-שלי שונה. על גיור בישראל צריכה לחול, לטעמי, פקודת העדה הדתית (המרה), ועל-פיה מסורה הכרה בגיור לרבנות הראשית לישראל. לא זו אף זו: אינני אנוּס על-פי הדיבור, והרשות נתונה בידי לסטות מן ההלכה הפסוקה. ברם, כדבריו הנכוחים של השופט מ' זילברג: "לא רצה המחוקק הישראלי כי בית המשפט העליון יהיה פטור לגמרי מעול מלכות תקדים וכל אחד משופטיו – כתוצאה מכך – יעשה שבת לעצמו […] חלילה לנו מלנהוג כן! שאם נלך בדרך זו, הרי במרוצת הזמן ייהפך מוסד שיפוטי זה מ'בית משפט' ל'בית שופטים' אשר כמספר חבריו כן מספר דעותיו" (ד"נ 23/60 בלן נ' המוציאים לפועל של צוואת המנוח ליטוינסקי, פ"ד טו(1), 71, 75 (1961)). אמנם, לפי סעיף 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה, בית המשפט העליון אינו כּבול לתקדימיו, כאמור, אך עדיין, סטייה מתקדים אינה מעשה שבשגרה; כדבר הזה יֵעשה רק לאחר מחשבה, בזהירות רבה, בחלוף זמן רב מאז שנפסקה ההלכה הקודמת, וזאת מטעמים של יציבות, ודאות, עקביות והמשכיות. כפי שציין השופט (כתוארו אז) א' ברק: "סטייה מתקדים מזעזעת את המערכת הנורמטיבית ופוגעת בה. הציבור והשלטון הסתמכו על הדין הקיים, ובנו סביבו את תכניותיהם. סטייה מהתקדים פוגעת בעקרון ההסתמכות ובצורך לקיים ודאות וביטחון. עדיף דין קיים וידוע על פני חוסר הוודאות הכרוך בשינויים בו לשם שיפור […] סטייה מתקדים פוגעת בעקביות המבוססת על צדק, הגינות ושוויון. היא פוגעת בהמשכיות של השיטה ובצורך של ההווה להשתלב עם העבר כדי לקדם את פני העתיד. השופט אינו משתלב במירקם המשפט הקיים, אלא פורץ גדר ועושה שבת לעצמו […] הפעלה ראויה ויעילה של 'שירותי משפט' מצדיקה עמידה על התקדים ואי סטייה ממנו. העבודה השיפוטית תהא בלתי אפשרית, ומאמץ של דורות היה יורד לטמיון, אילו כל החלטה שיפוטית הייתה נתונה בכל פעם לעיון מחדש. אך מעבר לכך, לא פעם ראוי הוא כי 'הסטייה' מהלכה קודמת תיעשה בדרך החקיקה, וסטייה הלכתית תיתפס כפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. סטיות רבות מדי סופן פגיעה בכבוד שהבריות רוחשים לבתי המשפט ובאמון שהם נותנים בהם" (רע"א 1278/92 בוסקילה נ' צמח, פ"ד מו(5) 159, 172 (1992)). לא אצעד אפוא כסוּמא באפֵלה, לא אפסוק בהתעלם מן ההלכה הפסוקה, עלי לראות נכוחה את 'מירקם המשפט הקיים'; לא אעשה שבּת לעצמי.

    כאן לפקודה עצמה:

    https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p177_002.htm

    Liked by 1 person

  26. רק נסביר באופן פשוט יותר הדברים. הם לא כל כך פשוטים. שיהיה ברור הדבר:

    כידוע הבריטים שלטו בארץ דאז. לפני הקמת המדינה. חוקים מסויימים ( פקודות מה שנקרא) נשארו תקפים עד היום. הם היו כמובן כובשים הבריטים. הם היו מחוייבים לדין הבינלאומי ככובשים. ככובשים הם היו חייבים לשמר המירקם והנוהג הדתי, של עדות וחברות שונות דתיות בארץ. הפקודה הנדונה ( המרה) הינה פקודה שדנה בנושא של המרת דת. לעניינו, המרה מנצרות וכדומה, ליהדות נניח במקרה שלנו.

    ודוק, הפקודה עצמה, לא דנה בעניינים מהותיים. אלא, בפרוצדורה. בחוק ומשפט, יש הבדל בין מהות , לבין פרוצדורה. הפרוצדורה, קובעת פרמטרים פורמליים לקביעת חובות וזכויות, לא המהות עצמה, לא הזכות עצמה.

    ואכן, הפקודה ( המרה) מציינת מפורשות:

    " פקודה הקובעת הוראות בענין מסירת הודעה על המרת עדה דתית"

    או:

    הכותר לסעיף 1 שהינו: " הפרוצדורה עם המרת עדה בעדה".

    כלומר, פרוצדורה, והוראות בענין מסירת הודעה. כך נוהגים גם בתי הדין הרבניים אגב. רישום באוכלוסין, לא מהווה תקפות מהותית תמיד לגבי דידם.

    ואכן, בזמנו, מנגד למעשה, עתרו לבג"צ, מדוע זה, ועל פי פקודה מנדטורית בריטית אחרת, לא יהיו נישואין אזרחיים פה ? בג"צ דחה העתירה. וגרס, שזה ענין לכנסת, לא ענין לבית משפט. והפקודה מבחינתו, נגעה לפרוצדורה, לא נגעה למהות. נצטט את בג"צ דאז:

    "לדעתנו, דין העתירה להידחות. פקודת הנישואין והגירושין (רישום) אינה קובעת דין מהותי. היא עוסקת בדין דיוני. היא מנחה את "הרשות הרושמת" – המוסמכת לערוך נישואין מכוח דין שהוא חיצוני לה – כיצד לרשום את הנישואין. היא נועדה לקיים פיקוח על נישואין הנערכים כדין בישראל (ראה ע"פ 208/53 גנור נ' היועץ המשפטי [1], בעמ' 838). אין כל אפשרות לגזור מהוראה מינהלית זו הכרה במוסד הנישואין האזרחיים."

    עד כאן הציטוט:

    עסקינן בבג"צ 4058/95 יוסף בן- מנשה נ' שר הדתות, נא (3) 876

    סולברג עצמו, מודה, שזה ענין של הסדר ראשוני מה שנקרא. הסדר עקרוני חשוב מאוד. לא ייתכן שהכנסת לא תקבע, מהו הדין לגבי גיור ( הדין וההסמכה). אבל, בכובעו השני, עם כל הכבוד, הוא רוצה להסתמך על פקודת ההמרה ?

    כך שפקודה מנדטורית, לא יכולה לקבוע כדבר הזה, וזה נדחה על ידי העליון, לפני עשרות שנים כבר.

    אשאיר לינק אחר כך לבג"צ לעי"ל.

    אהבתי

  27. כאן לכל המעונין, בג"צ המוזכר לעי"ל, אסטרטגי חשוב מאוד לגבי נישואין אזרחיים (ומי דחה אגב העתירה, הכהן הליברלי הגדול עלק, הפוסט מודרניסט, אהרון ברק, עם הגיחוך פה בתפיסות הציבוריות לגביו, ולגבי שופטים בכלל):

    https://bit.ly/3qeTq8Q

    אהבתי

  28. אז שוב יודגש:

    פה כל דבר מפילים על שופטים פה. פחדנות ושפלות פשוט. הכנסת לא עושה דבר במשך עשרות בשנים (בקשר לגיור כמובן). למה ? ברור לכל ישראלי סביר למה:

    מחד, החרדים לא יוכלו לוותר על גיור כהלכתו. מאידך, אי אפשר להרחיק ולנכר מליוני יהודים בעולם. לכך קמה מדינת ישראל ? לנכר מליוני יהודים בעולם ?

    ברור שקשה מאוד הדבר. אבל, שופטים לא אשמים במצב הזה. ועובדה, שמה שכבר סגור הלכתית, שופטים לרוב לא מתערבים. בתי דין דתיים, שופטים, על פי הלכות מקדמת דנא, ובג"צ לרוב לא מתערב בכלל. כך המחשתי לעי"ל, איך בג"צ דחה עתירה, לקיום מוסד של נישואין אזרחיים.

    אז ברור, שענין עקרוני כזה, מיהו יהודי לענין גיור כהלכה, לא יכול להיות, שאיזה פקודה בריטית כללית למעשה ( הפקודה נוגעת לכלל העדות הדתיות בארץ) תהווה הסימוכין, לקביעה קטיגורית, מיהו יהודי, או איזהוא הגיור המוסמך לקביעת יהדות.

    אין לשופטים פה קשר לענין הזה. יחד עם זאת:

    במצב היום, ברור שאפילו הכנסת הייתה מגיעה לחקיקה בנושא, היו עותרים לבג"צ כמובן. אבל, אין הרבה סיכוי, שכנסת ישראל, תחוקק בכלל חוק בענין.

    אז נחיה ונראה, אולי בעתיד היותר רחוק…..צריך להיות אסטרטג יוצא דופן, משהו ג'ינגס חאן פרלמנטרי, לייצר פה איזה חקיקה בנושא אשכרה.

    Liked by 1 person

  29. ויודגש שוב:

    סולברג היה בדעת מיעוט, ויחיד ( דוד מינץ מזכיר, היה בדעת הרוב). אבל, אפילו הוא, הכיר באחריות הכנסת למצב, וגרס בסך הכל: לתת עוד צ'אנס של שנה לכנסת מיום כינון ממשלה חדשה.

    אם לאיו גרס בפסק דין, פסק הדין וקביעותיו, הן יורו את הדרך מכאן ואילך (עד לחקיקה עתידית של הכנסת, ביום מן הימים).

    כלומר תכל"ס, הוא ראה הדברים, עין בעין, עם הרוב. הוא רק חפר נואשות, להיאחז באיזה קש נואש, או צ'אנס אחרון.

    להתראות

    אהבתי

  30. אל רום,
    יש לך דוגמאות לעוד פסקי דין של בג"ץ, בהם שופטים פסקו בניגוד לדעתם כדי להימנע מיצירת תקדים, כמו שעשה סולברג בפסק הדין הזה?

    אהבתי

  31. שלוש דקות על השאלה מיהו יהודי והאיום הפוטנציאלי עח העתיד הדמוגרפי של מדינת ישראל.

    https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IFIGKD&c41t4nzVQ=FJE

    אמל'ק:
    (עדין?) אין קהילה סודנית שהרפורמים גיירו.
    נכון לרגע זה, רוב אלו שהרפורמים גיירו הם ממדינות המערב. מכאן שאינם צובאים בהמוניהם על דלפקי משרד הפנים בדרישה לקבל אזרחות ישראלית וסל קליטה.

    אך כבר ישנה קהילה אוגנדית שהקונסרבטיבים גיירו.
    "קהילה יהודית" זו כבר הוכרה ע'י הסוכנות היהודית כ"קהילה יהודית מוכרת". כלומר כקהילה שהגיורים ליהדות, שהיא עצמה תבצע באוגנדה וסביבתה, יוכרו. הן ע'י הסוכנות היהודית והו ע'י מדינת ישראל. הרי איננו גזענים.

    אגב, הפיתרון לבעייה שהציע תמריץ (קביעת מכסות למספר גיורים) בעייתי בעיני.
    הוא מזכיר לי מדי את המכסה שקבע בן גוריון לפטורים משירות צבאי שניתנו לחרדים. 400 איש בלבד. אפילו בתחילת שנות החמישים המכסה הזו נתפסה כחסרת כל השלכות חמורות כלשהן. אך מאז היא רק הלכה ועלתה. עד שראש הממשלה בגין, בתשוקתו להקים סוף סוף קואליציה, גם עם החרדים, ביטל אותה כליל.
    "אבן שזרקו לבאר … "

    Liked by 3 אנשים

  32. לגבי הגיורים, אני מסכים עם הדיעה שלהאשים את בג"ץ זה לחלוטין טיעון של איש קש. הכנסת לא ביצעה את תפקידה ולא חוקקה חוקים בענין במשך שנים, למרות בקשות של בית המשפט הגבוה שתעשה כך. בהנתן המצב בג"ץ נאלץ לפסוק לפי החוקים הקיימים – והוא עדיין מאפשר לכנסת לחוקק חוקים שיסדירו את הענין.

    אבל כמובן שהרבה יותר כיף להאשים את בית המשפט בכל הכשלים של הכנסת.

    אהבתי

  33. בענין פיקוח על מחירי השכרת דירות, כעקרון אני נגד. המצב היחיד בו אולי יש מקום לפקח על שכר דירה הוא מצב חירום – מלחמה וכיו"ב – ומצב חירום בהגדרה אינו יכול להמשך יותר מדי זמן, מכיוון שאז הוא כבר לא מצב חירום אלא הנורמה החדשה.

    Liked by 1 person

  34. ולענין חוק השבות אני אחזור ואומר, זה שורש הבעיה. הדרך היחידה לפתור את ענין גיורי הנוחות היא לבטל את התמריץ, דהיינו לחוקק שחוק השבות לא יחול על מי שהתגייר או בני משפחתו.

    אהבתי

  35. שתי הערות קצרצרות מהטוויטר (המומלץ) של שימרית מאיר:

    בהינתן שהתכנית למבצע הבא בעזה (ולבנון) היא בגדול פי מאה יותר צוק איתן, ובעננת ה-ICC שריחפה מעל כל השנים, לא פלא שכולם פה העדיפו הודנות והזמן בין מלחמות התארך. לעומת זאת אם יתקבע נראטיב על פיו לא משנה מה נעשה, ירדפו אותנו, זה עלול להוביל להעדפת תמונת נצחון על פני דיני מלחמה
    Shimrit Meir שמרית מאיר
    @shimritmeir
    ·
    20 שע׳
    קשה להבין מה הרוויח ממשל ביידן מפסטיבל חשוקג'י. השמאל מאוכזב בגלל שאין סנקציות אישיות על בן סלמאן ולא ירפה עכשו. במזרח התיכון זה נתפס כעוד סכין בגב לבת ברית. אם המטרה היתה להתחנף לאיראנים – הם לא מתרשמים. סתם הקטינו לעצמם את מרחב התמרון באזור באופן יזום, בשם איזה אקט חינוכי

    Liked by 1 person

  36. 20 שנה של ממשלות ימין, אפס משילות:

    https://www.ynet.co.il/news/article/SJuDOGAzu

    לוחם חטיבת הקומנדו הותקף בניווט לילי ונשקו נחטף
    "סמוך לשעה 03:00 לפנות בוקר החייל היה במרחק של כמה מאות מטרים מנקודת הסיום של הניווט כשהחשודים הגיעו לעברו ברכב. הם פנו אליו ושאלו אותו אם הוא צריך טרמפ. החייל התעלם והשניים חסמו את דרכו. כבר בשלב זה דיווח החייל על האירוע בקשר. "

    אהבתי

  37. אנונימי, בארה"ב הדוגמה הקלאסית לשימור תקדים היא פסיקת השופטים השמרנים בעד הפלות ושימור תקדים רו נ' וייד.

    אהבתי

  38. משתמש אנונימי:

    אתה בטח שואל משהו אחר:

    וזה האם שופט פסק בניגוד לדעתו האישית משפטית, ובלבד שהוא לא יסטה מתקדים או מהלכה מושרשת למעשה.

    אלא, שזה לא בדיוק מה שסולברג עשה פה. סולברג הלך נגד הרוב, נגד ההלכה המעין מושרשת, רק לא נחרצות, אלא: גרס שיש לתת עוד צ'אנס של שנה לכנסת, לחוקק חוק מתאים. ההלכה המושרשת, הייתה זו, שיש להכיר בגיורים לא אורתודוקסיים רבניים ממלכתיים, והוא גרס קצת אחרת ( אם כי נמנע מהבעת דיעה, נקרא לזה, תיאולוגית).

    אם התכוונת, אכן כך, אמחיש בהמשך…..

    אהבתי

  39. amehaye,
    חטיפת הנשק מחייל הקומנדו היא עוד ביזיון של כוכבי, המשך ישיר לחייל מגדס"ר גולני שלא הגיב כשזרקו עליו בקבוק תבערה. "זרק את המחסניות לשיחים" זה צה"ל של דור הגנרלים העכשווי.

    אהבתי

  40. חייל לכוכבי אין שום קשר לענין. הדג מסריח מהראש, ספציפית מ20 שנה של ממשלות ימין שלא טרחו לחוקק חוקים מתאימים. גם בנושא של הוראות פתיחה באש, מעצר חשוד וכיו"ב, גם בנושא גיורים, וגם בכל מה שקשור למשילות באופן כללי.

    היה פעם ראש ממשלה, שכשהתחילה האינתיפאדה הוא אמר לשבור להם את הידיים והרגליים. מדובר באיש הימין הקיצוני הידוע יצחק רבין. אני לגמרי לא שותף לפסטיבל הסגידה לרבין של חלקים מהשמאל בישראל, אבל בכל הנוגע למשילות הוא ידע מה צריך לעשות.

    ממשלות הימין חזקות בדיבורים, במעשים קצת פחות. וזה לא שיש לי ציפיה כלשהי מהשמאל של היום, הוא כבר מזמן פוסט ציוני ופוסט שפיות באופן כללי. אני מתחיל להרגיש שמה שקרה בשנים האחרונות הוא לא שהציבור זז ימינה, אלא שהמפלגות זזו שמאלה.

    Liked by 1 person

  41. amehaye,
    רבין אכן דיבר גבוהה גבוהה (שמעתי במו אזני) אבל נעלם בשעת מבחן (משפטי גבעתי א וב). התיאוריות המוזרות של הצבא "לוחמה מבוססת אפקטים", "צריבת תודעה", "דימוי ניצחון", "רב"ט אסטרטגי" וכו' נולדו בצבא ולא הוכתבו לו על ידי הדרג הפוליטי ו/או המשפטי.

    אהבתי

  42. אמחיה
    הטענה שבג'ץ נאלץ לפסוק בעניין הגיור כי הכנסת לא מלאה את תפקידה הוא קשקוש. בג'ץ בהחלט יכל לא לפסוק ולהשאיר את המצב שהיה כל השנים עד עכשו כמות שהוא.
    יתרה מזו המדינה ואזרחיה – לא חייבת שום דבר לפלוני שרוצה לעבור גיור רפורמי, ובכלל זה אזרחי המדינה לא חייבים להודיע לו אם יכירו בגיור זה אם לא. אם הוא מאמין בדת הרפורמית שיתגייר אליה ואם לא אז לא. למדינה אפס מחוייבות לנושא. בדיוק כמו שאם בחורה תבקש מבחור שיודיע לה שיתחתן איתה אם תעבור ניתוח פלסטי – זכותו המלאה פשוט לא לענות. זכותם של אזרחי המדינה על ידי נציגיהם בכנסת לא להודיע האם יכירו בגיור רפורמי, הם לא מפירים בכך שום התחייבות כלפי אף אחד. – מי שכופה על אזרחי המדינה דבר שאינם מחוייבים בו ואינם מעוניינים בכך – נוהג בצורה לא מוסרית ולא הגונה.
    חייל
    ההנחיות המשפטיות לנהלי פתיחה באש והסכנה המשפטית לגבי חייל וכל מי שמגן על עצמו השפיעו מחוץ לצבא אל תוך הצבא. ולמשפטיזציה הזאת בהחלט יש אחריות גם לדרג הפוליטי וכמובן המשפטי ושלא לדבר על השפעת התקשורת על הצבא ו עדיין אין כאן תקשורת חופשית שזה מחדל של הימין.

    אהבתי

  43. משה,
    מי שהזמין את המשפטנים להתערב בפעילות מבצעית זו הצמרת הצבאית. "הרב"ט האסטרטגי" הוא מונח המבטא את הדוקטרינה שעל פיה פועל צה"ל בדור האחרון ומשמעותו שלפעולה נמהרת של אותו הרב"ט (אלאור אזריה?) יש השפעה אסטרטגית על ניהול המערכה ולכן יש לשלול ממנו את חופש הפעולה בשדה (כדי למנוע את אותה פעולה נמהרת). מכאן נובע הצורך להשליט את המשפטנים על הפעילות המבצעית

    אהבתי

  44. משה,

    תקרא טוב בשם כל הקדושים. המצב שהיה עד היום ( אם קראת התגובות פה, בטח שלי) הוא זה, שהיה גיור לאיו דווקא רבני ממלכתי. אלא קהילות יהודיות מוכרות כמצוטט.

    אז אם להשאיר את המצב כפי שהוא כל השנים, אז זה המצב, וזה מה שבג"צ עשה.

    אפילו רעיונית יש בעיה. שהרי האתוס שעליו הוקמה המדינה, הינו זה שזוהי מדינת היהודים. אז איך ? ינכרו פה יהודים שירצו לעלות או שעברו גיור וכדומה?

    אז אם אתה חוזר אחורה, לזכות ראשונים, לרעיונות יסוד וכדומה, אזי, בטח ובטח, שהאבות המייסדים, לא כיוונו רק לגיור מחמיר או רבני אורתודוקסי וכו….

    אז זה מה שבית משפט עשה. מעבר לכך, שבית משפט צריך לפרש החוק. כתוב בחוק:

    "או שנתגייר" אבל לא כתוב, באיזה אופן.

    מעל הכל, עותרים לבג"צ, לא בג"צ עותר לעצמו. יש אנשים שהם פגועים קשות מן המצב הזה. בית משפט צריך להכריע, ולהושיט להם יד. אז מה זה להשאיר המצב איך שהוא. מדובר בהמון עתירות ותלונות במשך שנים על גבי שנים. צריך היה בית משפט לפתור הבעיה בסוף. בדיוק, כי הכנסת חדלה מלפתור.

    אז תקרא בזהירות עם כל הכבוד פה….

    אהבתי

  45. ורק יודגש משה,

    אני לא אומר, יש גם טיעונים כבדי משקל, לזכות גיור אורתודוקסי ממלכתי פה. אבל, יש גם כאמור טיעונים מנגד ונגד.

    אבל, כפי שהדגשתי, ההכרעה של בית המשפט, לא הייתה עקרונית ומהותית ( כלומר תיאולוגית הלכתית). אלא נסיבתית פשוט. בלית ברירה, אחרי עשרות שנים.

    Liked by 1 person

  46. משה,

    רק נצטט קמעא ממגילת העצמאות:

    "השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים."

    אז לפתוח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי, מתיישב עם גיור לחומרה רק יתהה התוהה ?

    או:

    "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות;"

    אז מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות. עם מה מתיישב יותר ?

    ועוד:

    "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל. "

    למי קוראים האבות המייסדים ? ליהודים בכל התפוצות. נראה לך שרק לובשי שחור ושטריימל ?

    אז בית המשפט, בג"צ, עשה עד היום, בהעדר חקיקה, מה שצריך וסביר היה לעשות. זהו זה.

    אהבתי

  47. ומשה, אסתר חיות, הדגישה זאת, הכנסת תוכל בעתיד, לעשות גבורות בענין. מצטט מן הבג"צ:

    "מדובר בשאלה אזרחית-ציבורית ולא בשאלה דתית, ומשהמחוקק לא הכריע בה במשך למעלה מ-15 שנים, לא ראינו מנוס ממתן פסק-דין בעתירות. בכך אין כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון."

    עד כאן הציטוט:

    אז נחכה לגבורות מן הכנסת באם בנפשו של המחוקק הדבר או של העם באמת הדבר.

    אהבתי

  48. משה אני אענה באופן כללי לגבי בג"ץ. ממשלות ישראל לדורותיהן מאוד נהנות מכך שבג"ץ מדי פעם פוסל חוקים ו/או מהלכים שלהן על בסיס משפטי. למעשה בהרבה מאוד מקרים חברי הכנסת והממשלה מעבירים החלטות מתוך *ציפייה* שבג"ץ יפסול אותן. הייתי אפילו אומר שיש מקרים שהחוקים ו/או ההחלטות מנוסחים במכוון בצורה שלא משאירה לבג"ץ ברירה אלא לפסול אותן. כך הפוליטיקאים יכולים להראות לבייס שלהם כאילו שהם נלחמים עבורו, ולהאשים את בג"ץ בכך שהוא קושר את ידיהן, בכל אותם מקרים בהם הפוליטיקאים למעשה *לא מעוניינים* שההחלטות/החוקים יעברו.

    מקרה אחד ידוע בו השיטה הזו התפוצצה לפוליטיקאים בפנים הוא ענין ח'אן אל אחמר. גם במקרה זה הממשלה ציפתה מבג"ץ לפסול את הפינוי, ואז להאשים את בג"ץ כרגיל. אולם בג"ץ הודיע שהכל בסדר, אין מניעה משפטית, ואז הממשלה (ספציפית, נתניהו) מלמלה משהו ועשתה עצמה כאילו היא בדיוק עסוקה במשהו אחר. ראה למשל כאן

    https://www.makorrishon.co.il/news/287789/

    וכאן

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001348016

    Liked by 1 person

  49. אמחיה אתה מקשר בין שני נושאים שאין בניהם קשר הכרחי. א. 'חוקים המנוסחים בצורה גרועה' ב. 'חיוב בג'ץ להתערב' – העובדה שחוק מנוסח בצורה גרועה עדיין לא מחייבת את בג'ץ להתערב. יתרה מזו גם אם הפוליטיקאים בכוונה חקקו חוק בצורה גרועה בציפיה שבג'ץ יתערב, זה עדיין לא מחייב את בג'ץ להתערב – אין תפקידו של בג'ץ למלא ציפיות של קומבינות של פוליטיקאים. תפקידו של בג'ץ להתערב היא אך ורק במקרה שהחוק הגרוע מפר התחייבות של המדינה כלפי מישהו. אדם שהגיע למסקנה שהצווי האלוהי מתבטא בדת הרפורמית שימיר דתו אליה, מדינת ישראל לא מפריעה לו לעשות זאת. האם למדינת ישראל יש איזו התחייבות כלפיו להודיע לו אם היא תכיר בזה כיהדות?! ממש לא.

    אהבתי

  50. אל רום,
    אם הבנתי נכון את דעת המיעוט של סולברג, הוא סובר שהיה נכון שהרבנות הייתה ממשיכה להגדיר מיהו יהודי מכוח פקודת העדה הדתית, כפי שהיה עד שבג"ץ שינה את המצב ב-1995, אבל הוא לא רצה לפסוק זאת כתקדים כדי לא לזעזע את המצב משפטי.

    לכך התכוונתי. לא לפסיקתו (בדעת מיעוט) לתת לקואליציה החדשה שתתגבש עוד שנה לשנות את החוק.

    אהבתי

  51. אנונימי,

    מאז 1989, מוכרים כאן גיורים מקהילות בחו"ל וכדומה.

    וכפי שהסברתי, פקודת ההמרה לא רלבנטית. עסקינן בפרוצדורה, לא במהות, כפי שנישואים אזרחיים נדחו מאותה הסיבה. מה גם שבג"צ הבהיר, מצטט:

    " בענין פסרו, שניתן לפני 25 שנה, דחה בית משפט זה (בהרכב מורחב) את טענתה של המדינה כי על מנת שיוכר גיורו לענין חוק השבות, על המתגייר לעמוד בתנאים הקבועים בפקודת העדה הדתית (המרה) ( להלן: פקודת ההמרה). בית המשפט קבע כי פקודת ההמרה" חלה רק על נושאים שבסמכותם של בתי הדין הדתיים" ( שם, בעמ' 690) ואינה חלה לעניין חוק השבות"

    אהבתי

  52. אל רום,
    תודה על ההרחבה בעניין הגיור, אבל רציתי לשאול באופן כללי, אם אתה מכיר מקרים נוספים בהם שופט בג"ץ כתב בפסק הדין שלו, שאומנם לדעתו היה צריך לפסוק X – בניגוד למה שמקובל לפסוק בבג"ץ, ובכל זאת הוא בוחר לפסוק באופן המקובל כדי להימנע מהזעזוע המשפטי שכרוך ביצירת תקדים חדש.

    אהבתי

  53. אנונימי,

    על לא דבר.

    נצטט לך, מן הספר של אהרון ברק, "שיקול דעת שיפוטי" הוצאת פפירוס, עמוד 181, כך:

    " מה הדין כאשר שופט אומר: "אני מודע לכך כי מותר לי לסטות מהלכה קודמת, אך בנסיבות העניין, וכדי לשמור על הקוהרנטיות של השיטה, עדיף בעני המצב הקיים"? בדומה, מה הדין עם שופט כותב: " בנסיבות העניין , ובמסגרת המגבלות המוסדיות, איני חושב שראוי להכיר בעילת תביעה חדשה פלונית" ? בשני המקרים האלה, השופט שוקל שיקולים ענייניים, הוא נותן להם משקל משלו. הוא מאזן בין השיקולים השונים על פי מה שנראה לו ראוי. בנסיבות אלה, נראה לי כי סוג זה של שיקול דעת הוא סביר"

    עד כאן הציטוט:

    וכאן הוא מפנה לפסק הדין:

    ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ

    ותוכל להגיע, כאן לשני פסקי הדין הבאים. אחד הופך ההלכה, ואחד, זה הפסק דין עצמו (זייצוב):

    https://bit.ly/3bmFuFM

    https://bit.ly/3edIuWS

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s