הרעיון הגדול הבא באמריקה: חוק הלפרט

כל דבר רע שקורה בנגב הבדואי בימים אלו אפשר לייחס לנורמות קצבאות הילדים המופקרות ששררו לפני עשרים שנה ועודדו ילודה לא מרוסנת במגזר כאמצעי פרנסה. בפרט נודע לשמצה חוק הלפרט שנתן אלף שקל לכל ילד במשפחות ברוכות ילדים. עד שהגיע שר האוצר בנימין נתניהו והפסיק את הטירוף.

אבל חוק הלפרט שכל כך ידוע לשמצה בזיכרון הישראלי קם לתחיה בימים אלו באמריקה. ממשל ביידן מעוניין להתחיל לחלק קצבה חודשית נכבדה עבור כל ילד, כ-250 עד 300 דולר לילד. בעקבות המגפה הממשל החדש יוצא לתוכנית הוצאת כספים בלתי מרוסנת שמבעיתה אפילו כלכלנים המזוהים עם המפלגה הדמוקרטית אך מטריפה את הבורסות.

מתן סכום כסף קבוע לכל ילד מעודד ילודה אצל העניים שסכום הכסף הזה שווה להם הרבה, אך לא אצל העשירים. זו מדיניות שמבטיחה שהשכבות החלשות של המדינה ישלטו בה. אם פעם חשבנו שהחרדים והאמיש ישלטו באמריקה רק בסוף המאה ה-22, אולי צריך להזיז את מחוגי השעון מוקדם יותר.

70 תגובות בנושא “הרעיון הגדול הבא באמריקה: חוק הלפרט

  1. ובישראל ישלטו החרדים והבדואים. כל חוק "לטובת הילדים" מקדם בעיקר את שני המגזרים האלה, וקצב הריבוי שלהם פשוט מטורף. חוק הלפרט אולי בוטל, אבל החוקים היורשים שלו חיים ובועטים.

    לפעמים אני חושב שצריך לבטל את הרפואה הציבורית – או בכלל שירותים ציבוריים כמו חינוך וכיו"ב – רק כדי להכריח מגזרים מסויימים לשלם מחיר אמת על מה שהם מקבלים.

    אהבתי

  2. אתה לא לוקח בחשבון יציאה בשאלה.
    כמו כן, כל דולר שתשקיע בהשכלת נשים (וגברים) בהכרח יוריד את הילודה ויחזור אליך בדמות קצבות הילדים שלא תשלם ובעשרת מונים במיסים שהילדים שכן יוולדו וישכילו ישלמו לך.

    אהבתי

  3. נראה לי שבישראל קצבאות הילדים גדולות גם היום. גם היום יש ריבוי גדול במגזרים אלו.
    לגבי ארצות-הברית ואירופה: הריבוי בארצות-אלו הוא נמוך ויתכן ששם דוקא כדאי לעודד ילודה. הפוך מאשר בישראל.
    בכל אופן אינני יודע למה אתה חושב שהחרדים וההאמיש ישלטו באמריקה.
    החרדים באמריקה מביאים הרבה פחות ילדים מאשר החרדים בישראל.
    אי-אפשר לדעת מה יהיה בעוד 200 – 300 שנה. האם יכולת לשער בשנת 1750 איך יראה העולם בימנו?
    לגבי החוק החדש של ביידן: גם פה אי-אפשר לדעת מה יקרה. הרי ביידן ילך לכל היותר בעוד 8 שנים וכנראה הרבה לפני כן.

    לגבי השכבות החלשות: היום הם חלשות. מחר הם יכולות לההפך למעמד הבינוני או הגבוה.

    Liked by 1 person

  4. המשך לנושא שעלה באחד הפוסטים הקודמים –
    "מלחמת" המשקיעים הקטנים בקרנות גידור

    מאמר של דר' רן ברץ.
    כותרתו המרשימה – רובין הוד 3.0
    כולל התייחסות ל"מלחמות" מורדים, שמרנים וליברטיאנים. והשלכותיהן על רוב המשקיעים הפשוטים / הלא מאוגדים בשוק ההון.
    כל מי שכבר מכיר את הנושא (מהסולידית או מכל מקור אחר) יכול לדלג בשקט על המחצית הראשונה של הכתבה.

    https://www.makorrishon.co.il/opinion/310707/

    קטע מתוך המחצית השניה:
    " …
    היקפי התופעה אמנם מצומצמים עדיין יחסית לגודלו של שוק המניות, אבל הפתח הזה, של פגיעה ממשית בקרנות הגדולות לצד הכנסת אי־ודאות וסיכון גדולים למסחר במניות, לא מבשר טובות ליציבות שוקי המניות.

    המשמעות הכלכלית של אי־ודאות וסיכון היא עלייה במחיר וצמצום רווחים. אם המגמה של הרצת מניות בידי המשקיעים הקטנים תגבר בהיקפיה – ומשום שהיא רווחית בטווח הקצר יש לכך סיכוי ממשי – היא בסופו של דבר תתבטא בפגיעה בכספי הציבור המושקעים במניות. את הפגיעה ההיקפית הזאת ירגישו אנשים פשוטים רבים בחסכונותיהם.

    אם כן, הרובין הודים החדשים לא מציעים שום סדר אחר, צודק יותר. מבחינתם הם "יעקצו" את השיטה עד שתחורר לגמרי. אבל כשהשיטה מחוררת, נשפכים דרכה המים של כולם…."

    אהבתי

  5. לדעתי רן ברץ טועה בגדול. המכה שקיבלו הקרנות הגדולות מראה שהם לא תמחרו נכון את הסיכון במכירה בחסר – ולכן מעכשו הם יתמחרו יותר נכון וכולם ירויחו. חסימת המשקיעים הקטנים רק תזיק. צודק רן ברץ ש" המשמעות הכלכלית של אי־ודאות וסיכון היא עלייה במחיר וצמצום רווחים" אבל טועה ביישום. זה נכון במקרו. אבל אי וודאות וסיכון הוא חלק מהשקעה ספוקלטיבית וגילוי האי הוודאות והסיכון בהשקעות כאלה רק תוביל להתנהלות שתתמחר יותר טוב פעילות כזאת.

    Liked by 3 אנשים

  6. א. " … כל דבר רע שקורה בנגב הבדואי בימים אלו אפשר לייחס לנורמות קצבאות הילדים המופקרות ששררו לפני עשרים שנה …"
    ——————
    המילה *כל* היא הגזמה פראית. נראה לי שהיה רצוי להחליפה במונח כמו *חלק משמעותי*.
    בכל העולם, ולאורך כל ההיסטוריה האנושית מאז תחילת החקלאות, היו קונפליקטים קשים בין שוכני הקבע / האיכרים והעירוניים לבין שבטים נוודים. השבטים הנוודים תמיד סרבו לכבד את ההשתלטות של שוכני הקבע על קרקעות, ואת "קדושת רכושם"
    העוינות האירופית לצוענים, ושל המתיישבים האמריקאים לאינדיאנים, והרצון להשמידם (פיזית או תרבותית) הן חלק מהעדויות לעומק הקונפליקטים.
    באופן דומה – ההתנגשות בין המודרנה לבין התרבות
    הבדווית. *כל* מדינות המזרח התיכון סובלות מהתרבות הבדווית. תרבות שבין השאר מאלילה שודדים נועזים, ומתייחסת בבוז לעובדים מ 9 עד 5. לתפיסתם זהו השוני בין גיבורים מהוללים לבין עבדים עלובים.

    (המשך יבוא)

    אהבתי

  7. משה, סיפוח הגולן הוא הפרה של החוק הבינלאומי. ביידן מייצג את החזרה של אמריקה לנורמות בינלאומיות מוכרות. בטווח הארוך החוק הבינלאומי הוא אינטרס של כולם. לא היינו רוצים שאם מצרים תכבוש את הנגב, העולם יכיר בסיפוח הזה.

    אהבתי

  8. קמיליה, אבל בזכות קצבאות הילדים יש פי שניים צעירים בדואים שמקדמים את הקונפליקט הזה. וגם עם פחות חינוך ויותר הזנחה.

    אהבתי

  9. אין למעשה דרך ריאלית לעשות שורט יותר מבלי לקחת סיכון קיצוני.. זו התפתחות לא פשוטה מבחינת היכולת לתמחר חברות ופגיעה ביעילות של שוק ההון.
    להגיד שעכשיו משקללים את הסיכון טוב יותר זה כמו להגיד שמפקידי כסף בבנק צריכים לקחת את הסיכון שתהיה שם אתי אלון ולא צריך לפצותם על כך. אדרבה ככה יוכלו לשקלל הסיכון טוב יותר.
    כמובן שזה לא לעניין. יש סיכונים שאין דרך לשקלל. אני חושב שהמדינה צריכה למצוא דרך להגן על השורטיסטים על ידי הפללה של תופעות כמו ברדיט. ואולי אפילו על ידי בניית מנגנונים חדשים בשוק ההון.

    Liked by 1 person

  10. arn, בניגוד לדבריך הילודה החרדית באמריקה ובישראל דומה למדי.
    אינטליגנציה גנטית ולכן אם רק הטיפשים יעשו ילדים, העולם יהיה טיפש יותר בהשוואה למה שיכול היה להיות אחרת.

    אהבתי

  11. ב. " …ממשל ביידן מעוניין להתחיל לחלק קצבה חודשית נכבדה עבור כל ילד, כ-250 עד 300 דולר לילד. בעקבות המגפה הממשל החדש יוצא לתוכנית הוצאת כספים בלתי מרוסנת …"
    ———————
    לאור עומק הטרללת הפרוגרסיבית, שפושטת בכמעט כל חלקה טובה של המפלגה הדמוקרטית, ניתן להתפלא ש:

    1. קיימת נכונות לבזבז מיליארדים *גם* על ילדים לבני עור (כלומר על ילדים שסובלים ממחלה גנטית חשוכת מרפא, שהופכת אותם לפריווילגים, ולאשמים בכל מה שהיה /,ישנו / יהיה "לא צודק" בעולם.

    2. חוסר התחכום במנגנון החלוקה. במקום לתת לכל ילד את אותה קצבה – היא הייתה אמורה ללכת ולגדול ככל שמקומו של הילד בסדר הלידה של משפחתו גבוה יותר. מה שהיה מצליח לתעל הרבה יותר תקציבים ציבוריים בעיקר אל המגזרים מרובי הילדים.
    לאור מספרם הרב של היהודים במפלגה הדמוקרטית ובממשל ביידן – היה ניתן לצפות שימצאו בה אנשים לא פחות מתוחכמים וערמומיים מאלפרט ומגפני

    Liked by 1 person

  12. קמיליה, דילגתי על כך בפוסט, אבל הקצבה אמורה לרדת למשפחות בעלות הכנסה של 75 אלף דולר ומעלה, כך שסעיף 1 שלך מתגשם לפחות בחלקו.

    אהבתי

  13. תמריץ
    לא נכון. החוק הבינלאומי אוסר על התוקפן לספח שטחים לא על המגן וההגיון בזה ברור מאוד. (לא קראתי את החוק בפנים אבל מאלה שטענו שזה לא חוקי לא ראיתי שום ציטוט ואלו שטענו שזה חוקי הביאו ציטוט).
    דבר נוסף ולא קשור לעניין (כי סיפוח הגולן אינו נוגד את החוק הבינלאומי ) המחשבה שלך שאם מצרים יכבשו את הנגב – מה שיעצור בעדם להשאיר אותו אצלם לתמיד ולא להחזיר אותו הוא 'החוק בנילאומי' או שמישהו בעולם יפעל לטובת ישראל היא נאיבית במקרה הטוב.
    החוק הבינלאומי הוא הוא האינטרס של כולנו – נכון בעולם אוטופי – באותו עולם בו הקומניזם הוא האינטרס של כולנו. במציאות הוא אינטרס מוגבל של חלק מהעולם. בפועל צריך להתנהל בהגינות ובקונפליקט מול מדינות שמכבדות את החוק הבינלאומי גם עלינו לעשות זאת. בקונפליקטים אחרים יש לתת משקל לחוק הבינלאומי אבל הרבה יותר נמוך.

    Liked by 3 אנשים

  14. אין הבחנה בין תוקפן ומגן במשפט הבינלאומי.. גם קשה להגדיר זאת. וגם אם עריץ משתלט על ישראל, תוקף את מצרים והיא משתלטת חזרה על הנגב, זה אומר שבהכרח דורות הנצח של ישראלים איבדו זכותם לנגב? זו לא דעת המשפט הבינלאומי ואם היית בעצמך מחבר את המשפט הבינלאומי מתוך צעיף הבערות אני בספק אם היית חושב שזו עמדה טובה.

    זה נכון שריאלית המשפט הבינלאומי לא יכול להחזיר למדינה חלשה את שטחיה. עיין ערך סיפוח קרים. אבל הוא גם לא כלום. בסיטואציות מסוימות הוא מספק מכפיל כוח ועובדה שישראל החזירה את סיני עד הסנטימטר.

    המעניין הוא שהעמדה של ישראל לתבוע את השטחים טובה לאין ערוך מבחינת המשפט הבינלאומי. אבל שם פשוט לא גורשו התושבים ב-67׳. אז סיפוח יהיה אקט אובדני.

    אהבתי

  15. לדעתי צריך לאסור על שורטים באופן גורף. שורט זה משהו שנראה כמו הימור ולדעתי יש לאסור על כל סוגי ההימורים (גם מפעל הפיס, לוטו וטוטו).
    בכלל אני לא מבין איך מישהו מעז לעשות שורט על מניה. פוטנציאל ההפבד כאן הוא אינסופי.

    לגבי החרדים בארצות-הברית אני לא יודע כמה ילדים הם עושים אבל שמעתי שזה בערך 4 למשפחה. תמריץ: מאיפה אתה יודע שהם עושים הרבה יותר? מהו מקור המידע שלך?

    אהבתי

  16. מי שמסתכל על סטטיסטיקות ילודה במדינות ארה״ב יגלה משהו מעניין. ניו ג׳רזי וניו יורק היחידות שבהן לבנים עוקפים שחורים. יש למישהו ניחוש למה?

    אהבתי

  17. 4 זו ההערכה לכלל האורתודקסים. אבל חלקם מודרן אורתודוקס. צריכים למדוד החרדים בנפרד ואין ספק שיהיה להם יותר. מוזר שעוד לא ראיתי מי שעשה זאת באמריקה.

    אהבתי

  18. תמריץ
    צד שלישי שיכבוש את הנגב ויאבד אותו למצרים אינו שייך לעניין. תוקפן יכול לאבד שטח ששייך לו – לא שטח שאינו שייך לו.
    אם אתה רוצה מערכת שתתמרץ הימנעות מתוקפנות – אז איזו מערכת תתמרץ זאת – מערכת שבה התוקפן יכול לאבד שטחים השייכים לו או תוקפן המקבל הגנות מאיבוד שטחים בדיוק כמו המגן?

    אהבתי

  19. תמריץ,
    השיטה הפוליטית בארה״ב מתוכננת מראש למנוע השתלטות של ההמון הנבער על השלטון. בנוסף, הגישה לפוליטיקה הארצית דורשת משאבים כספיים עצומים ועל כן פרקטית היכולת של העניים, גם אם יתרבו מאוד, להשתלט על המדינה נמוכה.
    גם פוליטיקאים אמריקאים שהגיעו ממעמד נמוך (או מיעוט) כמו קונדי רייס ואובמה נעזרו בהכרח בתרומות מסיביות של עשירים ותאגידים מה שמונע שינוי מהותי במבנה הכח הפוליטי והשלטוני. תופעה כמו ידידת ישראל אוקסיו-קורטז יכולה להגיע עד מושב בבית הנבחרים על גבי בוחריה הלטיניים אבל אם תרצה להמשיך במעלה הסולם היא תצטרך לעבור התמתנות על מנת לגייס תרומות. ארה״ב הרבה יותר מלוכנית והרבה פחות דמוקרטית ממה שנדמה.
    בישראל לעומת זאת, השיטה הפוליטית אכן נותנת כח רב למי שמתרבה בקצב מהיר. עם זאת החרדים להערכתי מטבעם מעדיפים את המקום של לשון מאזניים ולא שואפים לשלטון של ממש. הם רוצים לדאוג לעצמם, למוסדות שלהם ולאורח חייהם ולא מתעניינים בניהול הבעיות של החילונים. צבירת כח פוליטי מוגזם דווקא לא תשרת מטרה זו שכן היא מקימה התנגדות גוברת מצד החילוניים.

    Liked by 2 אנשים

  20. אמחייה כתב:
    "בישראל ישלטו החרדים והבדואים. כל חוק "לטובת הילדים" מקדם בעיקר את שני המגזרים האלה, וקצב הריבוי שלהם פשוט מטורף. חוק הלפרט אולי בוטל, אבל החוקים היורשים שלו חיים ובועטים.
    7לפעמים אני חושב שצריך לבטל את הרפואה הציבורית – או בכלל שירותים ציבוריים כמו חינוך וכיו"ב – רק כדי להכריח מגזרים מסויימים לשלם מחיר אמת על מה שהם מקבלים."
    arn כתב:
    " לדעתי אם היו נותנים קיצבה רק ל-2-3 הילדים הראשונים, הילודה היתה נבלמת."
    ———————-

    אתם מתעלמים מכך שאף ילד אינו אשם בכך שהוא הרביעי, החמישי, השישי או השביעי, בסדר הלידה במשפחתו. אחרי שהילד כבר הגיע לעולם – בעיני לא מוסרי וגם לא חכם לשלול ממנו זכאות לשירותי רפואה או שירותי חינוך.
    המירב שניתן לעשות הוא לנסות לתת ישירות לילדים – שלא דרך חשבונות הבנק של הוריהם.
    אולי גם דברים שמדינה פטרנליסטית רוצה לתת לכל הילדים במדינה, גם אם הם נתפסים ב8מגזרים מסוימים כמעוטי חשיבות. במקרה זה "בעל המאה יכול לדרוש להיות גם בעל הדעה".
    לדוגמא הפיכת החינוך בישראל לבאמת חינמית. כולל אספקת כל חוברות /ספרי הלימוד, מימון טיולים שנתיים, מימון ביקורים במוסדות תרבות, שובר לחוג העשרה לכל ילד ועוד ועוד.
    לו הייתי סומכת מעט יותר על המגזר הציבורי – הייתי תומכת גם במימון ארוחות מזינות ובריאות לילדים בגנים ובבתי ספר
    ובמקביל, הייתי כמובן מקצצת דרמטית את גובה קצבאות הילדים המשולמות להוריהם

    אהבתי

  21. כוכבי,
    הקם מפקדה חדשה, פיקוד סקנדינביה (כמו פיקוד אירן) ושים בראשה גנרל חדש, אריה שיף.

    אהבתי

  22. תמריץ כתב:
    "אבל בזכות קצבאות הילדים יש פי שניים צעירים בדואים שמקדמים את הקונפליקט הזה. וגם עם פחות חינוך ויותר הזנחה."
    ————
    קצבאות הילדים אכן אחראיות ל*חלק ניכר* מהיקפי הבעייה הבדווית הנוכחית.6

    חלק גדול נוסף טמון בהזנחה הפושעת של מדינת ישראל את תופעת הפוליגמיה בחברה הבדווית, ואת העובדה שהמוני גברים בדווים "יבאו" לעצמם נשים שניות, שלישיות ורביעיות מרצועת עזה, מדדום הר חברון ואפילו מירדן וחצי האי סיני.

    ניתן להוסיף גם את אחריות המדינה לכך שהפשיעה הבדווית הפכה לכל כך משתלמת, עד שבדווים רבים בעלי אזרחות ישראלית הפכו לאטרקטיבים כבני זוג להמוני נשים ממשפחות עניות במרחב. הם מסוגלים לשלם מוהר נדיב מדי למשפחות לא ישראליות רבות מדי.

    אהבתי

  23. מצטרפת להמלצת הקריאה של חייל זקן.

    העתקתי ממנו קטע, קצר יחסית, שמתייחס לכמה נושאים שעלו בבלוג זה.
    כמו גם לנושא השקעות ערך.

    —————
    "…יש אינסוף תחזיות מרתקות שיוצאות מבית Ark, אתן פה כמה דוגמאות:
    משאיות אוטונומיות יחסלו את הצורך ברכבות משא, כי המחיר לק"מ לק"ג למשאית אוטונומית, צפוי להיות נמוך מהמחיר לק"מ לק"ג ברכבת. .
    רחפנים ורכבים אוטונומיים יורידו את מחיר משלוחי המזון המוכן למחיר זניח, ובתגובה הקף רכישת ה TA יעלה פי כמה וכמה ממה שאנחנו מכירים היום.
    כמו העיתונות המודפסת, רשתות הטלוויזיה המסורתיות עם רגל אחת בקבר, וזה יקרה שזכייני הספורט יעברו להעביר את המשחקים בערוצים הדיגיטליים.
    סניף הבנק בטלפון החכם שלך יחסל את סניף הבנק הפיזי, עלות צייד לקוח חדש לסניף עולה 800-1500 דולר, עלות לצוד אותנו לסניף בטלפון החכם …"

    Liked by 1 person

  24. תמריץ
    לא שכחתי את טראמפ. טראמפ הוא אמנם יוצא דופן אבל הוא מיליונר בן של מיליונר. אמנם הבייס הקולני שלו הוא מהמעמד הנמוך אבל היתה לו תמיכה משמעותית גם בקרב האליטה השמרנית הלבנה – איילי הנפט וההייטק.
    גם פעולותיו היטיבו עם המעמד הגבוה בהתאם למסורת הרפובליקנית. לעניים הוא נתן כבוד עצמי ובידור טוב אבל מעט מאוד תועלת.

    אהבתי

  25. משה, זה נכון אבל כל נשיא אמריקני רוצה ומנסה להביא לאבטלה נמוכה. זה לא הופך את טראמפ למיוחד או למישהו שמשנה את מאזן הכוחות הפוליטי. הוא לא מנהיג פועלים שצמח מלמטה ומחויב לשינוי דרמטי בסדר העדיפויות. להפך, הוא סולד מהתערבות ממשלתית ועשה הכל כדי לבטל את אובמה קר.
    מהלכיו לביטול הגבלות האקלים למשל הוצגו כמיטיבים עם כורי הפחם העניים של פנסליבניה אבל היטיבו הרבה יותר עם חברות האנרגיה והטייקונים שמחזיקים בהן. גם הטבות המס שהעניק התמקדו בחברות ובעשירים.
    היחיד שמערער על הסדר הקיים זה ברני סאנדרס ואכן הוא לא הגיע רחוק. אם טראמפ היה מבטיח מהלכים שהיו פוגעים באליטה הכלכלית – למשל העלאת מס על העשירים – הוא לא היה מגיע לאן שהגיע.

    אהבתי

  26. רינגו
    לא ברור לי מה אתה מתכויון ב'מחויב לשינוי דרמטי בסדר העדיפויות'. מה שמעניין את כורי הפחם העניים של פנסלביניה הוא שמצבם הכלכלי ישתפר. אם דולנד טראמפ עושה מהלך של הגבלת האקלים שמיטיב הרבה מאוד עם הטייקונים אבל משפר גם את מצבם הכלכלי של כורי הפחם העניים – אז מצידם זה מצויין.
    מהלכים שפוגעים באליטה הכלכלית אבל לא משפרים את מצב העניים לא מעניינים אותם ולפעמים מהלכים שפוגעים באליטה הכלכלית פוגעים גם בעניים ואת זה הם לא רוצים.
    מי שמוביל את הצמיחה הכלכלית זו האליטה הכלכלית ומה שמעניין אותה הוא להגדיל את רווחיהם. הם יעשו זאת או על ידי 'הגדלת העוגה' שרוב ההגדלה תלך אליה עצמה וחלק קטן ישפר את מצבם של העניים – או על ידי 'ניצול העניים' שכמובן תדפוק את העניים או יותר.
    מנהיג כלכלי טוב צריך לתמרץ את האליטה הכלכלית לפנות לכיוון של 'הגדלת העוגה'. (יתכן שזה יגדיל את הפערים אבל בסך הכל ישפר את מצבם של העניים)
    המהלך של ברני סנדרס הוא המהלך הקומוניסטי הקלאסי שעצם קיומה של אליטה כלכלית הוא דבר רע, ל'הגדלת העוגה' והתנעת המשק תדאג הממשלה. המהלך הזה בשלב הראשון שבו לוקחים כסף מהאליטה ומעבירים לעניים יוצר מצג זמני של שיפור מצבם – אבל בסופו של דבר המדינה מתגלה כמוסד לא יעיל להגדלת העוגה – הכלכלה נהרסת והנדפקים העיקריים הם העניים.

    אהבתי

  27. אגב קומוניזם שמעתי משהו מצמרר לאחרונה על ונצואלה. המשכורת של מורים שם 3 דולר לחודש. גם באוניברסיטה. אפילו בוונצואלה לא באמת עובדים בשביל 3 דולר לחודש. אז אחת ההטבות שמרצים מוכנים ללמד בשבילן זה היכולת להיות בקשר הדוק עם סטודנטיות צעירות.. ואיש לא יטפל במרצה שמטריד מינית כי כבר ככה יש מחסור כל כך גדול במרצים.

    אהבתי

  28. לקמיליה:
    זה נכון שזה בלתי מוסרי לשלול מהילדים את הדברים שאמרת.
    אבל מה אפשר לעשות?
    ריבוי טבעי כה גבוה יגרום לכך שלמדינה לא יהיו משאבים כדי לכלכל את כל תושביה. התוצאה: רעב, אלימות ופשיעה. יתכן שהמדינה כולה תתמוטט.
    מספר תושבי ישראל גדל פי 3 תוך 50 השנים הקודמות. אם זה ימשיך לגדול כך אז בעוד 100 שנה יהיו פה 90 מיליון תושבים ובעוד 200 שנה 900 מיליון תושבים (רק במדינת ישראל שבתוך הקו הירוק). נראה לי שדי ברור שהמדינה תקרוס הרבה לפני כן.
    בארץ יש 1.1 מיליון חרדים בריבוי טבעי של 8 ילדים למשפחה יהיו כאן 16-17 מיליון חרדים תוך 2 דורות ו-60-70 מיליון חרדים תוך 3 דורות.
    לגבי הבדוים: באותו קצב ריבוי טבעי הם יהיו רבע ממספר החרדים.

    Liked by 1 person

  29.  משה,
    יכול להיות שלא הסברתי את עצמי היטב.
    אני לא תומך של סאנדרס, ההיפך. אני טוען, בהקשר לנושא הפוסט המקורי, שהיכולת של המעמד הנמוך בארה״ב להשפיע מהותית על השלטון היא נמוכה, גם אם המעמד הזה יתרבה דמוגרפית. זאת מכיוון שהדרך לשלטון עולה המון כסף. לכן, כל מי שמגיע לשלטון בהכרח מייצג או שבוי על ידי האינטרסים של העשירים. האם זה דבר טוב או רע – יש בזה בהחלט הרבה דברים טובים וגם כמה דברים רעים. בכל מקרה זה עדיף על סוציאליזם. כשאמרתי שאוקסיו-קורטז תצטרך לעבור התמתנות כדי להתקדם אני רואה זאת כדבר חיובי ומרגיע – אין סכנה שהמוני העניים בארה״ב יהפכו אותה לסוציאליסטית.
    תמריץ הביא את טראמפ כדוגמה נגדית – נשיא שנבחר (כביכול) על ידי העניים ולמענם. ואני טענתי מנגד שטראמפ לא שונה מהותית מנשיאים אחרים – הוא משרת בעיקר את האינטרסים של האליטה. נכון, גם עניים מסוימים הרוויחו ממעשיו כמו שעניים מסוימים גם הרוויחו ממעשי קלינטון, בוש או כל נשיא אחר. שוב אני לא אומר שזה דבר רע, רק מציין עובדה.

    אהבתי

  30. רינגו
    מסכים עם כל מה שאתה כותב ועדיין לא מסכים עם נקודת המבט שלך. אכן למעמד הנמוך אין יכולת להשפיע מהותית על השלטון. השילטון תמיד יהיה תלוי בעשירים וידאג לאינטרסים שלהם. המעמד הנמוך יכול להשפיע מעט על הצורה שבה ידאג השילטון לאינטרסים של העשירים. וכאן בניגוד לך אף שמנקודת מבט מהותית של השילטון אין כאן שינוי – מבחינת העני שנכנס למעגל העבודה יש כאן שינוי דרמטי על חייו. תימרוץ העשירים בדרך א במקום בדרך ב' אף שאינה משנה את מהות השילטון ואת מעמד העשירים בכל אופן משפיע דרמטית על מצב חיי העניים ויש להם יכולת להשפיע על מצבם גם בלי שינוי דרמטי במהות השילטון. אבטלה נמוכה היא ממש לא 'עניים מסוימים הרוויחו מפלוני כמו שעניים מסויימים הרויחו מאלמוני'.

    אהבתי

  31. קמיליה לא הבנתי מה לא מוסרי. לא שוללים מהם כלום. פשוט מפסיקים לתת – מבטלים קבצאות ילדים, מבטלים רפואה "חינם" וכל "חינם" אחר. מבטלים הנחות בארנונה לחרדים וכיו"ב. מבטלים קצבאות לאברכים. וכו' וכו'. פשוט משווים את התנאים לכולם כך שאין סבסוד לילדים – החל מהילד הראשון. ברגע שאדם נאלץ לשלם מחיר אמת מהר מאוד התמריצים באים לידי ביטוי. חשוב לציין, שמתן "ישירות" לילדים אינו עוזר, מאחר וזה עדיין כסף שאת חוסכת למשפחה שלהם.

    כבר קישרתי בעבר לגרף שמראה שקצב הריבוי של החרדים תלוי במתאם גבוה מאוד לעד כמה הם מסוגלים להחזיק את הילדים. עד סוף שנות השישים היו בסביבות 3 ילדים למשפחה חרדית. מתחילת שנות השמונים זה קפץ ל-7:

    ההבדל? פשוט, כמה ילדים מסוגלת משפחה חרדית לכלכל. הם מולידים את מקסימום הילדים שהם יכולים לכלכל. יוכלו פחות, ילדו פחות. תמריצים דומים נכונים גם למגזר הבדואי, אולם שם הבעיה מורכבת בצורה מעט שונה כפי שציינת.

    אהבתי

  32. חיסוני הקורונה:
    נכון לאתמול התחסנו 80% מהאנשים מעל גיל 60.
    כלומר 76% מתוכם מוגנים מהמחלה (יעילות החיסון היא 95%. 95% מ-80% זה 76%).
    בגלל ש-94%-95% מהמתים בכלל הם מקבוצת הגיל הזו הרי שהחיסון שכבר ניתן רק לקבוצת גיל זו אמור להוריד את מספר המתים הכללי היומי ב-72% – 73% (76% מתוך 94% – 95% נותן 72% – 73%).
    עוד כמה אחוזים ממספר המתים ירדו בגלל החיסונים שניתנו לאנשים מתחת לגיל 60.
    כלומר מספר המתים צריך לקטון ב-75% לפחות תוך חודש מהיום).

    אהבתי

  33. תמריץ – אתה יכול להסביר מה כל כך קדוש בשורטים שצריך להוציא דיוני רדיט מחוץ לחוק בשביל להגן עליהם? מעבר לסיסמה הכללית של "יעילות שוק ההון", שיכולה לדעתי בקלות לשמש גם את הצד השני (שיאמר שכל רגולציה כמעט בהגדרה פוגעת ביעילות).

    (שאלת תם, אני לא מומחה לנושא ואולי יש דברים שאני לא מודע אליהם)

    Liked by 1 person

  34. סטטיסטיקות הקורונה משתפרות.. לאט אבל בטוח. אני חושב שהייתה לנו ציפיה שכל מה שמתחיל לעבוד עכשיו יעבוד כבר כמעט חודש קודם, אבל כנראה לגוף לוקח זמן לבנות נוגדנים. בפרט אצל זקנים. בפרט בווריאנט הבריטי.

    אהבתי

  35. היכולת להמר על כך שמחיר של מניה גבוה מדי מאפשרת לכוחות השוק להצביע על בועות ולייעל את התמחור. בפרט לאור כניסת תעודות הסל שגורמות לאנשים תמימים ולא בעלי נטיה ספקולטיבית לקנות יותר ממניה ככל שהיא הופכת לבועתית יותר. ראה כניסת טסלה למדדים המובילים.

    אהבתי

  36. לדעתי יש פתרון לשורטים שאינו כרוך ברגולציה ומתאים לשוק החופשי ומקובל על כולם. 'שורט מפוצל' נניח שיש מניה ששווה 100 ש"ח אני חושב שהיא תרד ל60 אותה חושב שהיא תשאר אז אני אומר לך תמורת 80 אני מתחייב לתת לך תוך חודש (או כל זמן פקיעה אחר) מניה או 120 ש"ח. זה הסכם בין שני צדדים שבמסגרתו השורטריסטים יוכלו להמר עם הגבלת הפסד.

    Liked by 2 אנשים

  37. לאמחיה,

    כמוך, גם אני מודאגת ממגמת העלייה המעריכית באחוז החרדים והבדווים בקרב אוכלוסיית ישראל.
    בנוסף, אני מתקוממת על השתייכותי לסקטור הפראיירים, שמממן מפירות עמלו את הגידול הזה.
    גידול שברור לכל שאנו אלו ש7נפגע ממנו קשות.
    מה שמזכיר לי אימרה, המיוחסת לסטלין, (מזכרון) "הקפיטליסטים כל כך להוטים להרוויח, עד שהם ימכרו לנו את חבלי התלייה שבאמצעותם אנחנו נתלה אותם"..
    כשאנחנו כמובן בתפקיד הקפיטליסטים קצרי הראות והמטומטמים עד כדי אובדנות.

    מצד שני, ישנן שתי בעיות עקרוניות (בנוסף לכל הבעיות הפוליטיות)'עם הצעותך:
    1. בעייה מוסרית
    יש מידה מסוימת של אכזריות בחוסר נכונות לעזור לאדם בוגר, שנמצא במצוקה קשה,. גם אם מעשיו ו/או מחדליו הם שיצרו את המצוקה. לכל הפחות, יש כאן אפס נכונות לנהוג ברחמים, ולהעניק לחוטאים ולטועים איזושהי הזדמנות שנייה. כלומר נדרשת לא מעט הקשחת לב בדרישה מאדם בוגר לאכול את כל הדייסה שבישל לעצמו עד הטיפה האחרונה.

    הבעייה מחמירה שבעתיים כשמתייחסים לילד, שלא אשם בהחלטות חסרות האחריות של הוריו להביאו לעולם. האם ניתן יהיה להתעלם ממצוקת הרעב של ילדים שהוריהם לא מסוגלים ו/או לא רוצים להאכילם? האם יהיה ניתן לא להגיש להם טיפול רפואי חיוני (גם אם הוריהם אינם מסוגלים לממנו)?

    2. בעייה פרקטית
    אי מימון שירותי חינוך והשכלה לילדים נזקקים – רק יבטיח את הנצחת המצוקה והעברתה לדורות הבאים.
    קל לי לדמיין גבר בדווי, שלאחר שהמדינה החליטה להפסיק את קצבאות הילדים ואת החינוך החצי חינמיים – הוא מפסיק לרשום את ילדיו במשרד הפנים, ובעיקר מפסיק לשלוח את ילדיו לבתי ספר. בעיקר לא את הבנות. במילא בעייניו השכלת בנות היא כנראה מיותרת. ואולי אפילו חשודה בעייניו כ"ממרידה".
    אבל אנו מודעים היטב למתאם בין השכלת האמהות לבין ההישגים הלימודיים של צאצאיהן. הפסקת ההשכלה של בנות – רק תבטיח את הנצחת ההעברה הבין דורית של תרבות העוני.

    ההקדמה יחד עם 1 + 2 יוצרים קונפליקט בלתי פתיר.
    מה שגורם לי לנסות ללכת בין הטיפות בלי להרטב. להתפתל כך שיהיה ניתן לתת הרבה לילדים אבל בלי לתגמל את הוריהם ולתמרצם להמשיך בנוהגיהם.
    משימה שאולי היא בלתי אפשרית.

    אהבתי

  38. תמריץ – תודה, אבל עדיין לא ברור לי. למה זה כל כך חשוב בשוק ההון אבל לא בשווקים אחרים? איך זה שאם אני מוכר כסא אני לא צריך שורטים שיגידו לי שהמחיר גבוה מדי או שנוצרה בועה? וממילא, אם זו בועה אז למה זו בעיה של מישהו חוץ משל מי שקנה ביוקר את המניה (אלא אם היא מתנפחת לגודל שעלול להפיל את כל הכלכלה, ואני חושד שיש דרכים יעילות יותר למנוע את זה)?

    לגבי נוכלויות ואי סדרים – לו אני משתמש רדיט שמסתבך עם רשויות החוק כי פגעתי כלכלית במשהו שבאיזשהו היגיון עקיף עשוי אולי לתרום לחשוף נוכלויות, נראה לי שלא הייתי מרוצה. אם יש בעיית נוכלויות בעולם העסקי, שילכו לחקור את זה במקום להגן מלאכותית על כמה מיליונרים ששעשועי ההשקעות שלהם אולי איכשהו תורמים לזה.

    Liked by 2 אנשים

  39. משה, לדעתי ניתן להשיג את מה שתיארת (או משהו דומה) בכלים הקיימים. אתה עושה שורט על המניה ובמקביל קונה אופציית קול עליה במחיר מימוש של 120 וכך מגביל את ההפסד ל 120. באופן דומה, השני קונה את המניה ובמקביל מוכר אופציית קול עליה במחיר מימוש 120, וכך הוא מגביל את הרווח ל 120.

    אהבתי

  40. שי, אנחנו מדברים על מוצרי השקעה. לא על מוצרי צריכה. במוצרי צריכה אין בועות. במוצרי צריכה כמה שאנשים מוכנים לשלם, זה בהגדרה כמה שהמוצר שווה.

    טוב, כל העניין של אמונה בשווקים זה שהם עובדים הרבה הרבה יותר טוב מרשות מרכזית ממשלתית שעסוקה בפעילויות כגון חקירות.

    כולנו קונים ביוקר מניות דרך החסכונות שלנו ותעודות הסל שלנו אם נוכלי רדיט מעוותים את המסחר במניות האלו. העניין הוא שקל להתייחס לתאגיד גדול כנוכל, רמאי ושקרן וקשה להתייחס ככה להמוני משקיעים קטנים בפורום. אבל אם הם מתאגדים בקואפרטיב ענק של נוכלות אז מה ההבדל בעצם. מה שהם עשו חמור בהרבה ממה שנוחי דנקנר עשה.

    אהבתי

  41. תמריץ:
    1. תחליף "כסא" ב"יחידת דיור ברומניה", או "ציור של רמברנדט", או "פרדס". מוצרי השקעה קיימים לא רק בשוק ההון, אבל שורטים למיטב ידיעתי קיימים רק שם.
    2. יש לך כמה דוגמאות לנוכלויות שנחשפו בזכות שורטים?
    3. לא הבנתי מה מדאיג אותך פה, שקרן הפנסיה שלך השקיעה בגיימסטופ בזמן הבועה? אם מנהלי החסכונות שלך גרועים בעבודה שלהם זו לא סיבה לקרוא למשטרה. ואם גיימסטופ הייתה מתנפחת לא בגלל שורט אלא בגלל שבדיוק שודר סרט על כמה מגניבים הם וכל מיני משקיעים החליטו שזו סיבה מספקת לקנות את המניה, אז מי הנוכל פה? מי שלא יכול להפעיל שיקול דעת כשמניה עולה בפתאומיות ולחשוב רגע למה זה קורה והאם זה בר קיימא, שלא ישקיע במניות.
    4. נוחי דנקנר למיטב ידיעתי (שוב, אני לא מומחה לפרשה) נאשם שיצר מצג שווא כדי לנפח את ערך המניה. הטיפוסים ברדיט לא רק שלא הסתירו את זה שהם קונים מניה בלי שום קשר לערכה הממשי, אלא צעקו את זה בכל במה אפשרית. לא הבנתי למה זה נוכלות.

    Liked by 1 person

  42. תמריץ, "במוצרי צריכה כמה שאנשים מוכנים לשלם, זה בהגדרה כמה שהמוצר שווה." – נכון רק בשוק יעיל. בעולם האמיתי רוב השווקים לא יעילים.

    אהבתי

  43. אני אסביר. מחיר מוצר בדרך כלל נע בין המינימום בו הוא עדיין רווחי לייצור/שיווק וכו', לבין המקסימום שהצרכן מסוגל לשלם. בשוק יעיל המחיר קרוב יותר למינימום המדובר, בעולם האמיתי המחירים נעים בין איפשהו באמצע לבין המקסימום שהצרכן מסוגל לשלם.

    בדירות לרכישה בישראל, למשל, המחיר בגדול הוא המקסימום שהצרכן מסוגל לשלם, ולכן גם כל כך מושפע מעניינים כמו שנות מקסימום למשכנתא, הריבית וכו'.

    אהבתי

  44. amehaye,
    שוק הדיור בישראל אמנם לא יעיל עקב המעורבות הממשלתית אבל מנגנון המחירים עובד מצויין. דירת 3 חדרים ישנה בתל אביב שווה כ2 מיליון. דירה דומה בקריות אתה יכול לקנות בחצי מיליון.

    אהבתי

  45. היחידה הרב מימדית של כוכבי

    אהבתי

  46. למי שנמנע מערוץ 20
    חשיפה: התמלילים המלאים של חקירת ליאת בן ארי
    לא פחות מ-32 פעמים השיבה ליאת בן ארי לחוקרת – "אין לי מושג" או "לא יודעת". צפו והחליטו האם ליאת אכן לא יודעת
    https://www.20il.co.il/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8/?fbclid=IwAR3_QYvD00OOXd8VapMSKRYsg7_WCh9waWHgiH-K-Hdd5Yn8EFuJEb7dLxI

    אהבתי

  47. You raise a really interesting concept here. When I lived in France I remember always reading information about incetives for citizens to have more than one children. They would get hundreds of Euros for every child after the first, and of course as you say it really does make an incentive for the demographics of people that can't really afford more children.
    Then we have the curious case of my home in Sweden where you get the same, and anything more than 3 children is seen as being insane in Swedish culture. So when the more than 1,5 million foreingers that live here tend to go beyond 5 children, sometimes only to get more money from the government until they reach an older age and allowing them not to work (obviously the woman) is just to me an exploitative situation that really doesn't work. I think if the parents showed that they could rear and legitimately raise decent members of society, I would be more accepting of the practice.

    Liked by 3 אנשים

  48. שי 1) נכון אי אפשר לעשות שורט על נדל״ן אם כי בתקופת הסאבפריים היו שמצאו דרך לעשות שורט על איגוח משכנתאות ואלו נודעו בכך שעשו כסף מהמשבר
    2)ראה https://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1000385000&fid=3120
    3) ההתפעלות של משקיעים נאיבים היא חלק לגיטימי מחוכמת ההמונים של שוק ההון ובדיוק בשביל כך צריך את משקיעי השורט לאזן אותם. החשש הוא שבשוק המניות כבר לא תשלוט חוכמת ההמונים באותה מידה כי זה שוק שבו אין דרך לתת קונטרה לתמחורים גבוהים.
    4) יש לך נקודה טובה. הכלי שבו עבדה המניפולציה אינו הסתרת ידע, אלא כלי אחר. אבל זה לא משנה את זה שהייתה התאגדות להפיל גורמים פיננסיים שלא על בסיס הערכת תמחור.

    אהבתי

  49. הרצאה, מלפני כחודש, של דר' מוטי קידר.
    היא כוללת סיפורים שלפחות לי לא יצא להכיר.
    לדוגמא על הקשר בין פרקטיקות סחר העבדים של שבטים סעודים על שנאת השיעים לסונים, ועל הפחדים הנוכחים של המפרציות מהאיראנים..
    דוגמא שניה – על השפעת מזיקים לכותנה, ותנאי מתן הלוואות של האירופים, על נכונות סאדאת (הפרו נאצי) לחתום על הסכם שלום עם ישראל.
    כולל טענה שבגין, עזר ויצמן ומשה דיין יכלו להשיג במו'מ עם המצרים הרבה יותר – לו רק הקשיבו יותר לאריאל שרון.

    טיפה פחות משעה.

    Liked by 1 person

  50. לכל המעונין, פסק דין חשוב ומענין:

    הרב יוסף אליצור ( רב ומורה בכיר בישיבה ביצהר) הורשע בבית משפט השלום בפתח תקווה,בעבירה של הסתה לאלימות ( הוא פרסם בשנת 2013 שני מאמרים הקוראים לביצוע תג מחיר בערבים, בעקבות פיגוע דקירה בצומת תפוח).

    כאן:

    https://www.nevo.co.il/psika_word/shalom/SH-17-06-30993-22.doc

    להתראות

    אהבתי

  51. ההרצאה של מוטי קידר מעניינת.
    עד כמה שהבנתי לדעתו נמדינות הערביות שרוצות לעשות שלום עם ישראל, עושות זאת כנגד שאיפות ההתפשטות של אירן. זה נשמע די הגיוני שאירן תרצה "להחזיר עטרה ליושנה" ולחדש את האימפריה העתיקה שלה. נשמע גם הגיוני שהאירנים רוצים להחזיר למדינות הערביות בהפוכה על הכיבוש הערבי שהיה במאה השביעית. כמו כן נראה לי שהם עושים שותפות עם רוסיה וסין כנגד ארצות-הברית ובעלות בריתה.

    Liked by 1 person

  52. חייל מעבר לאוסף ההתחנפויות וחוסר הדיוקים של גולדן, דבר אחד מאוד חרה לי:

    "שכיחת מקומה של יונית – בהן דיברה לראש הממשלה כאילו היה ח״כ זוטר ואילו היא לכל הפחות מזכירת המדינה האמריקאית"

    עם כל הכבוד ל"ראש הממשלה" (המכהן, יוסיף נתניהו, כאילו יש ראש ממשלה שאינו מכהן), כאשר מראיינים מישהו אין כבוד לאף אחד. אחרת אין ראיון אלא קטע חנופה מביך כמו הקטע שציטטת של מר גולדן. ואני אומר את זה מבלי בכלל שראיתי את הראיון של יונית, שאולי היא פישלה בו ואולי לא.

    אהבתי

  53. אמחיה לא מסכים איתך בכלל. בראיון צריך לכבד כל אדם וקל וחומר ראש ממשלה. בראיון צריך לשאול שאלות קשות. יש תופעה שההבדל בין ראיון "קשה" לראיון מלטף אינו בקושי השאלות – אלא האם המראיין מתנהג בנימוס או כמו בהמה. שאלה קלה שנשאלת בצרחות ובהתפרצות אינה הופכת לשאלה קשה. ראיתי את הראיון, שי גולדן צודק שהיא נתפסה לדברים שוליים והתנהגה באופן כללי בצורה בהמית. שי גודלן לא צודק שנתניהו מחץ אותה, נתניהו לא היה גדול בכלל – רק לשמור על שלווה גרם לו להראות הרבה יותר טוב ממנה, היא מחצה את עצמה. לדעתי גם נתניהו לא הוסיף לעצמו כבוד בראיון הזה – בכלל אדם שמכבד את עצמו לא צריך להשתתף ב"מופעים" כאלה.

    Liked by 1 person

  54. משה לזה התכוונתי, ללשאול שאלות קשות. כאמור לא ראיתי את הראיון, ולא היה לי מושג שמדובר על הטון להבדיל מהתוכן.

    אהבתי

כתיבת תגובה