במה זליכה צודק

קשה להתלהב מירון זליכה ומהשטויות שהוא אומר: למשל שהפיתרון לבעיית הדיור הוא בריבית גבוהה. הפיתרון לבעיית הדיור הוא בעוד בניינים ובעוד תחבורה ציבורית מהירה ונוחה שתאפשר להגיע לבניינים האלו, בעבודה מרחוק שתייתר היתקעות בפקקים, בתכנון אורבני של ערים נעימות להליכה מחוץ למרכז תל אביב ובעתיד אולי גם ברכב ללא נהג שיאפשר לגמוע מרחקים בשינה או בזמן פנאי.

אבל ביקורת אחת נוקבת שעומר מואב ואחרים השמיעו על זליכה אינה אמת. הטענה היא כזו: נניח שהריבית גבוהה כבקשת זליכה ומחירי הדירות יורדים כתוצאה מכך, הדבר יביא להאמרת ערך השקל ולהרס ענפי היצוא כי כל סוחרי הפורקס של העולם ינהרו אל מטבע שמשלם ריבית גבוהה.

מדוע ביקורת זו אינה אמת? כי לא חייב להיות קשר בין הביקוש הרב לשקל לבין מחיר השקל. בנק ישראל תמיד יכול לקנות דולרים כרצונו ולהציף את השוק בשקלים וכך להוריד את מחירם מלאכותית. אחרי הכול אנחנו עוד רחוקים מכמות המט״ח שמחזיק הבנק המרכזי של שוויץ. לישראל ולשוויץ מכנה משותף. הן מובילות את העולם בתפוקה מדעית פר נפש (לצד סינגפור). בעידן המדע והידע די בכך כדי להצדיק ספיגת כמויות עודפות מטורפות של מט״ח שמבקשות להיכנס למשק.

יגיד נחמיה שטרסלר שהוא שמע בחצי אוזן שהבנק הבריטי ניסה מתישהו אסטרטגיה של ויסות מחיר הפאונד והמאמץ קרס מול הקרן של ג׳ורג׳ סורוס. ובכן ההיפך שטרסלר, ההיפך. הבנק המרכזי של בריטניה ניסה למנוע מהפאונד לקרוס מול הדולר. זה היה חסר תוחלת כי אין לבנק הבריטי יכולת להדפיס דולרים וכך להפחית את מחירם. אבל כאשר מנסים את האסטרטגיה ההפוכה, להפחית את ערך המטבע שלך עצמו, אין בעיה, כי תמיד אפשר להדפיסו.

יגיד מישהו מתוחכם אחר שמבין בחשבונאות של בנק מרכזי שאסטרטגיה כזו תוביל להפסדי עתק לבנק המרכזי. הוא ינפיק שקלים שיצטרך לשלם עליהם ריבית גבוהה בזמן שיקבל תשואה על דולרים שהריבית שלהם אפסית. זו טענה שמעלה שאלה פילוסופית משהו: האם אפשר להפסיד משהו שאתה מחזיק בכמות אינסופית. לבנק ישראל יש הרי יכולת לא מוגבלת לייצר אינסוף שקלים. אז מה המשמעות של הפסד שקלים מבחינתו.

יגיד מישהו עוד יותר מתוחכם שהחשבונאות שמאחורי האסטרטגיה הזו באמת לא חשובה, אבל הענקת הטבת חינם עצומה כזו לסוחרי הפורקס של העולם על חשבונם של הישראלים – ריבית שקלית עצומה בזיל הזול, שקולה בסופו של דבר ללקיחת משאבים ריאליים מאזרחי ישראל. ובכן, אפשר לחשוב על כך במילים שאמר מלומד אינדיאני אחד על מפגש אבות אבותיו עם האדם הלבן. ״בהתחלה להם היה את התנ״ך ולנו היה את האדמות. בסוף להם היו האדמות ולנו התנ״ך״. בתחילת המפגש בין בנק ישראל לסוחרי הפורקס, לסוחרי הפורקס היו הדולרים ולבנק ישראל השקלים. בסוף המפגש לסוחרי הפורקס יהיו השקלים ולבנק ישראל יהיו הדולרים. ומי יודע להגיד מה שקול לתנ״ך ומה שקול לאדמות.

53 תגובות על ״במה זליכה צודק״

  1. תמריץ,
    אתה מתעלם מנתונים שלא תואמים לתיאוריה. ריבית גבוהה מפחיתה מאד את ההשקעה בכלכלה הריאלית. מחיר ההון מתייקר ליזמים והתמריץ למשקיעים קטן (כמו שיקרה להשקעה בנדל"ן)

    Liked by 2 אנשים

  2. חייל, זה נכון אבל לא נכנסתי לזה.
    אני מפרש את זליכה כאילו אינו מטומטם גמור וכוונתו אינה סתם להעלות ריבית עכשיו על אף המדד השלילי אלא קודם כל להביא את המשק לתנאים שבהם העלאת ריבית מחויבת המציאות ואז תהיה הצדקה להעלאתה כפי שהיה במשך כל השנים שבהן לבנק ישראל היו ריביות נורמליות.

    אהבתי

  3. צריך באמת להבהיר את נושא הפוסט. המטרה שלי לא לטעון שהגיוני להעלות ריבית עכשיו. זה מופרך לגמרי. אני מקווה שאפילו זליכה לא סובר ככה.
    המטרה לטעון שאם צמיחה עתידית תביא להעלאת ריבית, ישראל יכולה לנהל משק עם ריבית גבוהה גם אם כל העולם ינהג אחרת.

    אהבתי

  4. הכלכלן סקוט סאמנר מדבר הרבה על הפרדוקס של הריבית. איך ריבית גבוהה היא גם סימן טוב וגם מדיניות גרועה בו זמנית. אפשר להמשיל זאת למצב שבו אדם מבזבז מאה אלף שקל בחודש. זה גם מדיניות גרועה כשלעצמה אבל גם סימן טוב שהאדם מאוד עשיר. באותה מידה העלאת ריבית היא מדיניות שיכולה לרושש את המשק, אבל גם סימן שהמשק בצמיחה חזקה.

    Liked by 1 person

  5. תמריץ,
    ברשותך, אנחנו הבבונים מצדיעים לחולדאי ששבועיים בפוליטיקה הארצית הספיקו לו בשביל לחסל את ניסנקורן. היידה רון

    Liked by 1 person

  6. תמריץ ריבית גבוהה גם יכולה להיות אמצעי להילחם בהיפר אינפלציה. או סתם בעיוותים פיננסיים (מי אמר ספאק ולא קיבל). להסתכל על מדד אחד – שהוא לא באמת מדד… הרי הוא נקבע ע"י הבנק המרכזי – במנותק מההקשר זה קצת חסר משמעות.

    אהבתי

  7. הפתרונות לבעית הדיור הן:
    1. יש לבלום את הריבוי הטבעי בישראל במיוחד במגזרים שבהם הוא גבוה. הריבוי הטבעי גורם לעודף ביקוש. בנוסף לכך צריך לציין שהמשאבים בארץ ישראל (ובכל ארץ בעולם) הם מוגבלים וריבוי טבעי כזה (שהוא ריבוי אקפוננציאלי) גורם (או יגרום בעתיד) למחסור בכל מיני דברים כולל בדיור. לכן יש לבלום ריבוי זה.
    יש כאלו שטוענים שאירופה במצב לא טוב בגלל שאין שם ריבוי טבעי ומספר תושביה הולך וקטן. ישראל איננה אירופה ומה שנוקטים שם לא תמיד טוב לנו. ברור שבאירופה לא הייתי מציע לנסות להקטין את הילודה. יתכן שההפך דוקא לנסות לעודד אותה.
    2. אני חושב שיש לתת למדינה לנהל את שוק הדיור. שהמדינה תבנה ותציע את הדירות לקניה\להשכרה במחירים סבירים יותר. השוק הפרטי נכשל בתחום זה לחלוטין (זה לא אומר שהשוק הפרטי נכשל בכל דבר והמדינה צריכה להחליפו בכל, אבל בתחום הדיור השוק נכשל – אלו העובדות בשטח).
    3. יש לבנות במקומות שבהן האדמות לא טובות לחקלאות. בזבוז אדמה שניתן לגדל בה מזון כדי לבנות בתים ומפעלים (שניתן לבנות אותם גם באדמות שלא טובות לחקלאות) זה בזבוז משווע. היום ישראל לא יכולה לספק את כל המזון שדרוש לאזרחיה והיא נאלצת לקנות חלק ממנו מחו"ל. מישהו חשב מה יקרה אם תהיה בעית מזון בכל העולם? זוכרים מה שקרה כאשר היה מחסור במכונות הנשמה בתחילת ימי הקורונה? לא יכולנו להשיג מכונות תמורת כל הון שבעולם. מה יהיה אם תהיה בעית מזון?

    אהבתי

  8. כמות השקלים שבנק ישראל היה צריך להדפיס לאחר משבר הסאב-פריים עבור פער של 0.25% מול ריבית הפד היה עצום, אז בשביל לתמוך בריבית גבוה בהרבה (כזאת שתוריד את מחירי הדיור) יהיה צריך כמויות עצומות עוד יותר, כאלו שיעוותו את כל המערכת הכלכלית כאן.
    אין הצר שווה בנזק המלך.
    ישראל מדינה קטנה, ולכן מדיניות הריבית שלה חייבת להתיישר לפי הריביות בעולם, או לפחות לרוץ בין הטיפות עד כמה שניתן.

    Liked by 1 person

  9. חייל זקן,
    את הפער בין רמת חיסכון נמוכה לרצון בהשקעה גבוהה עם ריבית נמוכה מכסה הבנק המרכזי על ידי הדפסת כסף שמטילה על כולנו מס יוקר המחיה.

    אם הריבית היתה גבוהה ויוקר המחיה היה נמוך בגלל דיפלציה שיעור החיסכון הציבורי היה עולה ומביא לגידול ברווחה.

    אהבתי

  10. יאיר,
    אתה שוכח שאם הריבית תהיה גבוהה בנק ישראל לא יצטרך להדפיס כסף כדי להחזיק אותה נמוכה. כל מה שיצטרך לעשות זה רק לשמור על פיחות בשקל שימחוק את הפרש הריביות.

    ועם זאת, מבחינתי הדפסת כסף היא מס על הציבור וככזה הגורם היחידי שלטעמי מוסמך להטיל אותו היא הכנסת דרך חוק התקציב לטובת תקציב המדינה. שיקולים של התחזקות השקל – שתביא לירידת מחירים ולגידול ברווחה הכוללת – אינם ממין העניין.

    אהבתי

  11. ריבית שתוריד את מחירי הדיור היא הרבה יותר מהפרש של רבע אחוז ריבית בין ישראל לשאר העולם. זה הפרש גדול

    אהבתי

  12. לא הבנתי.
    לסוחרי הפורקס אין מה לעשות עם שקלים. בסוף הם יקנו חזרה דולרים. ואם שער החילופין נשאר קבוע נמצא שבעצם הם קיבלו ריבית דולרית.

    אהבתי

  13. בדיוק אותו הפרש שמצריך את הדפסת הכסף העכשווית כדי להשאיר אותה נמוכה בהתאם לשאר ריביות העולם (שגם הן נדרשות להדפסת כסף מסיבית כדי להשאר נמוכות). ושוב מה שחשוב ביחס לריביות העולם זה שער הריבית אצלנו פלוס שער המט"ח. אם בנק ישראל ישתמש בשקלים שהוא מדפיס להשאיר את השקל נמוך במקום להשאיר את הריבית נמוכה ההפרש יתקזז. רק לא ברור לי למה אני צריך לסבסד את האמריקאים או את המערכת העסקית על ידי הדפסת כסף?

    אהבתי

  14. נניח שכאן בישראל הייתה ריבית גבוהה כי בנק ישראל לא היה מתערב בשוק על ידי הדפסת כסף שמורידה את הריבית. אז המון משקיעים בחוץ לארץ היו רוצים ריבית גבוה ומתחילים לקנות שקלים כדי להלוות אותם ולקבל עליהם ריבית גבוהה. בינתיים בנק ישראל היה מדפיס שקלים וקונה איתם דולרים וגורם לכך שמחיר השקל ירד ביחס לדולר וכדי לקנות דולרים יצטרכו לשלם יותר שקלים. כתוצאה מכך הרווח בשקלים של המשקיעים הזרים משער ריבית גבוהה היה מתקזז עם הצורך שלהם לשלם הרבה שקלים כדי לקבל עליהם דולרים.

    עכשיו נסביר את הטענה שבנק ישראל צריך להדפיס שקלים כדי לשמור על ריבית נמוכה. במצב רגיל שבו בנק ישראל לא מתערב שער הריבית נקבע בשווי משקל בין ביקוש הלווים להלוואות לבין היצע החוסכים. איך בנק ישראל מוריד את הריבית? הוא מדפיס כסף ומלווה אותו למלווים. המלווים יכולים להרשות לעצמם לשלם ריבית יותר נמוכה בגלל הגידול בכסף והריבית יורדת. אם בנק ישראל לא היה מתערב הרבית היתה נקבעת בשוק ההלוואות ונשארת גבוהה.

    מדוע הדפסת כסף היא סוג של מס? הדפסת כסף פוגעת בערך הכסף שהיה כבר בידי הציבור. אם בנק ישראל לא היה מדפיס כסף ערך הכסף שבידי הציבור היה עולה והוא היה יכול לקנות יותר ולהנות יותר מחיים טובים. הדפסת כסף גורמת לכך שחלק מהמוצרים עוברים לידים חדשות, אם אלו המשקיעים במקרה של הורדת ריבית ואם אלו האמריקאים במקרה של קניית מט"ח. לטעמי מיסים צריכים להיות מוטלים אך ורק על ידי הכנסת לטובת הציבור ולא המשקיעים צריכים להנות מהם ולא האמריקאים.

    אהבתי

  15. שער השקל אולי יישאר יציב לאורך תקופת מה. אבל בשלב מסוים כולם יצאו ממנו פתאום כי יסור חנו של השקל ואז בנק ישראל יוכל לתת לשקל ליפול וסוחרי הקרי טרייד יידפקו.

    אהבתי

  16. י.ד.,
    אם יהיה ביקוש לשקל (זה המצב היום) אז הערך שלו יעלה. כלומר מעט שקלים לדולר ולא כפי שכתבת

    אהבתי

  17. תמריץ
    לגבי הפתרונות למחירי הדירות
    כיצד תחבצ, מרכזי ערים מודרניים, רכב ללא נהג וכו יתרמו למחירי הדירות בערד, דימונה, כרמיאל, קרית שמונה?
    גם בערים אלה ודומותיהן המחירים הכפילו עצמם ואף יותר והפכו מעמסה קשה לתושביהם.
    ולגבי הבניה, בשנים האחרונות בונים כמעט כפול מאשר לפני עשור ומחצה

    אהבתי

  18. אם לבנות בנגב תהיה הבעיה שלנו, אז זו לא כזו בעיה. יש הרבה פחות בעיה למצוא קרקעות פנויות בפריפריה. לצופף את גוש דן קשה יותר.

    אהבתי

  19. מ. ש. ל תמריץ
    רשמת פתרןנות שנכונים אולי למרכז.
    אך הבעיה שהמחירים הכפילח ושילשו עצמם נמצאת בכל מקום במדינה, שם הבעיות שמנית כלל לא קיימות.
    מכאן שהבעיות שמנית אינן הבעיות האמיתיות, אולי תורמות מסדר שני.
    ריבית ריבית וחלופות השקעה..
    מ. ש. ל

    אהבתי

  20. שמעון, יש להבחין בין עליית מחירי דירות שיכולה לקרות כתוצאה מהריבית לבין עליית מחירי שכירויות. מחירי השכירויות עלו הרבה פחות.

    אהבתי

  21. ועדיין תמריץ, לא ענית לגרגשי.
    השאלה המרכזית היא מה הגורם המרכזי לעליית מחרי הדיור?
    חוסר בדירות חדשות או שיעור הריבית?
    זה שמחירי השכירות לא עלו כמו מחירי הדירות דווקא מעיד ששיעורי הריבית יותר משפיעים מחוסר בדירות.

    Liked by 1 person

  22. אכן לא הסברתי עצמי. אני מסכים לחלוטין שהריבית מעלה את מחירי הדירות. ואף על פי כן העלאת הריבית אינה הפיתרון לבעיית הדירות. נכון, הדירות יהיו יותר זולות אך מה הרווח בכך אם גם יהיה קשה יותר לקבל משכנתא.

    אהבתי

  23. הפער בין העליה במחירי הדירות לעליה במחירי השכירות מדגים מדוע כל ההוצאה של דירות מסל המוצרים של תחשיב האינפלציה הוא מוטעה. קניית דירה היא מוצר בדיוק כמו מלפפונים וצריכה להיות בסל הצריכה שלנו (דרך אגב גם מוצרי השקעה אחרים הם מוצרים וצריכים להיות שם).

    Liked by 1 person

  24. מסכים עם י.ד בנושא זה.
    אולי לא צריך להכניס את מחירי הדירות ישירות, אבל בצורה אחרת צריך להכניס את עלויות המימון של קניית דירות.
    הוצאה של עלויות הדיור מהמדד משחררת את בנק ישראל מטיפול בבעיה והופכת אותו רק ל"בעיה ביציבות המערכת הבנקאית".

    Liked by 1 person

  25. צרכן הוא אדם שרוצה לקנות דברים כדי ליהנות מהם. משקיע הוא אדם שרוצה לקנות דברים כדי שבעתיד יהיה לו יותר כסף.

    אהבתי

  26. אני מבין שהחזקת יותר כסף בעתיד לא מקנה הנאה לאדם (זה יותר נשמע כמו עניין תיאולוגי המתנגד לתאוות בצע במקום טענה כלכלית)

    אהבתי

  27. אתה רוצה שמדד מחירים לצרכן ישקלל לא רק את השינוי ביכולת הנאה מאייפון או מלפפון פר יחידת שקל אלא גם את ההנאה שבני אדם חשים מכך שהם מחזיקים כסף בבנק או מתחת לבלטה?? הקונספט לא ברור לי. לעומת זאת ההבחנה בין צריכה להשקעה ברורה היטב.

    אהבתי

  28. אני חושב שיש שיטות שמכניסות עלות מימון למדד, אבל אין בזה כל כך הגיון: דירה היא נכס השקעה מובהק ואנו מדברים על מחיר לצרכן שאותו רק מחירי שכירות משקפים.
    אולי ספציפית בישראל יש מחסור בהשכרה ארוכת טווח ולכן אפשר להסתכל על דירה קנויה כדרך לצרוך מוצר דיור משופר עם יותר ביטחון וודאות לטווח הארוך.

    אהבתי

  29. תמריץ אני לגמרי לא בטוח שדירה היא "נכס השקעה מובהק". דירה שנייה אולי כן, לגבי דירה ראשונה – עצם הויכוח על כך מעיד שלא מדובר במשהו מובהק. להבנתי דירה ראשונה נמצאת על הציר שבין מוצר צריכה לנכס השקעה, ולדעתי האישית הרבה יותר קרובה למוצר צריכה.

    Liked by 2 אנשים

  30. צריך להבין למה אנשים קונים ולא שוכרים. במידה שהשיקול הוא רצון בקביעות או ביכולת לשפץ אז זו החלטה צרכנית. במידה שהשיקול הוא חשש מעליית מחירים זהו שיקול השקעתי. כמובן בפועל שני הדברים נכונים. לכן אני אכן מודה שהעדר אופציה לשכירות ארוכת טווח בארץ מסבך העניין.

    אהבתי

  31. שאלת הדיוטית בכלכלה:
    תמריץ כתב: "צרכן הוא אדם שרוצה לקנות דברים כדי ליהנות מהם. משקיע הוא אדם שרוצה לקנות דברים כדי שבעתיד יהיה לו יותר כסף."
    ———–
    לתפיסתי מדובר באותו אדם בדיוק. אולי בשעות שונות של אותה יממה.
    הוא חש צורך חיוני לקנות מלפפונים (ומוצרי מזון אחרים), ובצורך לא פחות חיוני לחסוך כסף לימי סגריר וזקנה. (שני צרכים שאפילו קודמים לרצון לבזבז כסף בכדי להנות מהחיים).
    מכאן שלגמרי לא ברור לי מדוע רוכש מלפפונים נתפס כ"צרכן", ואילו רוכש מוצרי השקעה וחיסכון (מני'ע ועד דירות) אינו נתפס כ"צרכן". כלומר לא ברורה לי ההצדקה לאפליה ולהוצאה ממדדמהמחירים לצרכן.

    אהבתי

  32. המטרה היא למדוד אינפלציה של מוצרי צריכה (הידועה גם כעליית יוקר המחיה), לא אינפלציה של מוצרי חיסכון (הידועה גם כבועה). אלו שני דברים שונים. הדבר הראשון מלמד על שחיקת ערך המטבע והדבר השני על שינוי בפסיכולוגיה של לקיחת סיכונים כלכליים.

    אהבתי

  33. הרהור נוסף בנושא
    יתכן ומשתקף כאן שוני בין שכירים לבין עצמאים.
    שכירים, שבאופן כמעט אוטומטי צוברים פנסיה / פיצויי פיטורים, וקרנות גמל והשתלמות, אולי מתייחסים לצורך החיוני של עצמאים לחסוך לטווח ארוך כסוג של גחמה. או מותרות. משהו שייעודו העיקרי הוא ליהנות מעצם הידיעה שיש לך הרבה כסף.
    ואילו עבור עצמאים מדובר במוצר צריכה חיוני. לא פחות ממשקפים.

    Liked by 1 person

  34. קמיליה, לא מסכים.
    גם לשכירים יש צורך בחיסכון משל עצמם, ולא רק בתכניות מובנות כמו קרנות גמל ופנסיה.
    אצל עצמאים זה רק יותר בולט. זה יותר בולט לא רק בגלל שאין להם תכניות מובנות מצד המעסיק (שאין להם) אלא בגלל שיש להם יותר דרגות חופש בנושא הזה.

    Liked by 1 person

  35. הויכוח עם תמריץ הוא ויכוח תפל. רוב האנשים שאני מכיר קונים דירה שלא לשם השקעה. נקודה.
    להיכנס להם לראש ולפרש אותם הפוך מכוונתם זאת בדיחה עצובה.
    מחירי הדירות היו בעבר במדד והם הוצאו בכדי שהוא לא יעלה יתר על המידה, כי זה העלה את עלויות המדינה בהסכמיה מול עובדיה שהיו מוצמדים למדד. זאת האמת ואין צורך ביושר אינטלקטואלי רב לשם כך. אין צורך להמציא תיאוריות סתם.

    Liked by 2 אנשים

  36. יאיר,
    הויכוח שלך עם תמריץ אכן תפל מאחר ואתה מבלבל בין צריכה להשקעה. זו הבדלה שקיימת גם בשיטת המס. השקעה של עסק בנדל"ן אינה נחשבת כהוצאה לצורכי מס ואילו שכר דירה כן מוכר.

    אהבתי

  37. אני לא מבלבל בין צריכה להשקעה. אני מבין היטב את ההבדל.
    תסתכל למעלה ותראה שלא ביקשתי שיכירו בעלות דירה לתוך מדד המחירים לצרכן, כי אם להתחשב בשינוי עלויות המימון של קניית דירות.
    היום מדד המחירים לצרכן כולל המון רכיבים מורכבים שמחשבים למשל את תוספת השימוש במוצר מסוים גם אם המחיר נשאר כבעבר.
    אז ניתן למצוא את הנוסחה הנכונה שתיקח בחשבון על עליית מחירי הדיור הממשיים מבחינת הצרכנים.

    גם אם שיטת המס מבדילה בין משקיע לצרכן, בכל מקרה הטענה של תמריץ כי "דירה היא נכס השקעה מובהק" אינה נכונה. רוב האנשים לא קונים דירה לשם השקעה.

    אהבתי

  38. יאיר,
    מטרת הרכישה, מגורים או השקעה, אינה רלוונטית לגבי הסיווג. גם מי שקנה דירה למטרת מגורים נהנה מעליית ערכה כמו המשקיע שרכש את הדירה לידו.

    אהבתי

  39. השקעה זו סך הכל צריכה של העדפת זמן רחוקה. אני שם כסף בהווה כדי להרוויח יותר בעתיד. אם אני בוחר לרכוש משהו בכסף אז הוא חלק מהצריכה שלי בין אם מכנים זאת השקעה או צריכה. ושינוי מחירו של מוצר משפיע על הצריכה שלי בין אם זה מניות, דירות או מלפפונים. בועות פסיכולוגיות יש גם על מוצרי צריכה עכשוויים אבל אותם משום מה לא מכנים בועות.

    Liked by 1 person

  40. אני מנהל ויכוח על כך שאוכלים את כספי בצורת אינפלציה סמויה וכולם מתממים ומסבירים לי שזה אני שמדמיין. ואם אני מתקומם מסבירים לי בפטרונות שאמנם אני מעדיף לקנות דירה אבל הזכות להשקעה איננה זכות מוכרת ואני תמיד יכול לשכור דירה מבעלי ההון. תודה.

    Liked by 2 אנשים

  41. י״ד אם הטענה שלך שהריבית במשק צריכה לעלות, אני לגמרי איתך. אבל לא סתם להעלות אותה. ליצור תנאים של צמיחה שבהם תעלה. בישראל לכאורה זה אפילו קל כי תנאי ראשון במעלה: ילודה גבוהה, כבר מתקיים. בעצם הסברתי בפוסט למה זה אפשרי אפילו מול כל העולם שבו הריבית נמוכה.

    אהבתי

  42. סתם להעלות את הריבית יפוצץ את הבועה כמו שקרה בבועת הסאבפריים. צריך להעלות את הריבית ובמקביל להזרים כסף באופן אחר (אני אפרט על כך בפוסט). מה שאני רוצה, זה שיזנחו את הדיון על רמת האינפלציה שנתון למניפולציות ויתייחסו באופן ישיר להיבט של מס שיש בהדפסת כסף.

    דרך אגב, אני מקוה שתסכים איתי שהדיון שלך והגרגשי מתאים לחלוטין למודל שלי ובמיוחד לנקודה של עליית העלות השולית בעקבות הזרמת הכסף. זה גם מתאים מבחינת הזמנים – ב2005 בנק ישראל עדין היה נתון בתהליך דיפלציוני ורק בשנים שאחריו הוא החל את המדיניות המרחיבה שנפחה את הבועה ב2009.

    אהבתי

  43. לא בטוח שהבנתי את הנקודה החל מתסכים איתי שהדיון..

    אני לא שותף לטענה שיש בהדפסת כסף מס כי אני כן מאמין במדד המחירים לצרכן. רק אם עוברים את שני האחוז האינפלציה שסוכמו מראש יש לראות בכך מס עודף על ההתנהלות הרגילה.
    כל הסתכלות אחרת מעדיפה חשבונאות על מציאות. אם במציאות לא רואים שאנשים משלמים בחנויות על עגבניות וחיתולים יותר משהיו אמורים, אז היכן המס.

    אהבתי

  44. אכן הפתעות טובות.
    אני חושב שעידן טראמפ, על אף צבעוניותו, פוצץ כמה בלונים ריקים.
    כמובן שעצם ההחלטה בהאג אינה מקרית וחופפת לסיום כהונתו של טראמפ.
    כולם מחכים לתגובת ארה"ב.
    כל השמחים כאן אצלנו לנפילת טראמפ יכולים עוד לאכול מרורים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s