אירוע קטסטרופלי

עקבתי בסקרנות אחרי מניית נובה ווקס. החברה אמורה הייתה להוציא תוצאות של ניסוי בחיסון שלה לקוביד בשבועות האחרונים. בסופו של דבר זה קרה הערב לפני זמן קצר. התוצאות הן קטסטרופליות, ברמה שדורשת מכולנו לחשב מסלול מחדש לגבי החיים שלנו בשנים הקרובות. זה לא שנובה ווקס לא הצליחה להוציא חיסון איכותי כמו שציפו. היא הצליחה. וגם אם לא הייתה מצליחה, זה לא היה נורא, כבר יש פייזר ומודרנה. הבעיה החמורה היא שהחיסון המוצלח שלה שנתן הגנה של 95% נגד הוראינט הנפוץ נתן הגנה של 60% בלבד מול הוריאנט הדרא"פי. צלילה כזו ביעילות של חיסון מול וראינט חדש שזה מקרוב בא, אומרת שיצרניות החיסונים ישחקו במשחקי חתול ועכבר נואשים מול הנגיף ונגזרותיו בשנים הקרובות. זה אסון שלא יתואר לאנושות. העולם יישאר סגור או שפשוט נסכים לוותר על הזקנים והחולים בקרבנו. וגם על אלו שהם סתם חסרי מזל.

הבלוגר ווסט האנטר, מדען פרובוקטיבי ומבריק, הסביר את המנגנון. וירוסים עתיקים כמו חצבת מיצו כבר במשך מאות שנים את הדרכים שלהם להשיג אופטימיזציה והתפשטות מירבית. הקורונה לעומת זאת רק החלה את דרכה והיא בוחנת באינטנסיביות את שלל האופציות האבולוציוניות העומדות לרשותה.

37 תגובות על ״אירוע קטסטרופלי״

  1. זה באמת תרחיש אכזרי ויש לו היתכנות. רק צריך לקחת בחשבון, שפייזר ומודרנה, בנויים לכך. על כל וארינט, הם צריכים שבועיים של התאמה, ויש חיסון נוגד ומותאם.

    אלא, שאלו שבועיים של התאמה. אחר כך ייצור. אחר כך שינוע בכל העולם וכו…. אז זה באמת מטורף יוכל להיות, גם אם החיסון שלהם, יתגלה כאופטימלי ( מזכיר, זוהי שיטה חדשה לגמרי).

    להתראות

    Liked by 1 person

  2. יש שמפקפקים אם מתן מנת חיסון חדשה כשהגוף עוד מעורר מהמנה הקודמת בכלל יכול לעורר אפקט. ישנה הביטואציה.
    בצד האופטימי – מה שבאמת מעניין זו הירידה באשפוזים והסיבוכים ארוכי הטווח. עם קורונה שהיא רק בגדר שפעת עוד נסתדר. יכול להיות שירידה של 60% בתחלואה הקלה תתורגם לירידה של 90% ויותר בתחלואה החמורה. יש לכך רמז בחיסון של אסטרה זנקה שהיה בינוני מאוד בהורדת תחלואה קלה, אבל לא נרשם שם מקרה אשפוז בקרב המחוסנים.

    אהבתי

  3. רק עוד הערה:

    כל חיסון חדש, מותאם למוטציה חדשה, מצריך אישור חדש של ה- FDA כמובן. זה גם כן זמן.

    והאישור של ה- FDA עד כה, ניתן כאישור חירום ( Emergency authorization) רק מעל גיל 16.

    הם אגב, הכינו חיסון חדש, למוטציה הדרום אפריקנית, רק מתוך זהירות כך עשו ( המוטציה עצמה, היא בסך הכל 1 אחוז, מסך החלבון ספייק). ואכן, הם מגישים אותו לאישור חדש, ל- FDA.

    צריך לקחת גם זאת בחשבון.

    אהבתי

  4. רק חשוב להדגיש:

    לא נתקלתי ממש בהסבר, למה המוטציות החדשות, יותר קטלניות או מדביקות יותר בקטלנות.

    יש הסברים אחרים להתפשטות מואצת של הקורונה, וייתכן שבאקראי, מסנכרנים את זה עם מוטציות. אבל עוד אבדוק.

    ייתכן בהחלט, שיש סינכרון בין החורף, לבין המוטציות ובלבלו בין הדברים. ייתכן גם התנהגות שונה של ציבורים.

    כאן למשל, אפשר לקרוא, על מחקר באוסטרליה, שגילה קשר מובהק ( וידוע אגב) בין רמת היובש, לבין קצב ההדבקה. כידוע החורף בעיקרון עשוי להיות יבש יותר, וגם בגלל שהייה בבתים עם חימום, יוצר יובש מוגבר, ופוטנציאל גדול יותר להדבקה.

    הרציונל פשוט:

    ההדבקה היא דרך רסיסי רוק בעיקרון. כאשר יש יובש מוגבר באויר, רסיסי הרוק קלים וקטנים יותר, ושוהים יותר זמן באויר. ויובש בעיקרון, מאפיין יותר חורף.

    אולי זה ההסבר.

    כאן, מאוד מומלץ לקרוא הכתבה, והלינקים שם וכו…

    https://www.abc.net.au/news/2020-08-25/weather-covid-19-coronavirus-and-humidity-study/12587402

    אהבתי

  5. רק פה רצ"ב, ריאיון עם פרופסור יונתן גרשוני, מאוניברסיטת ת"א, לגבי המוטציות.

    הוא דווקא טוען ( אבל, לא סומך ידיו על זה לגמרי) שהמוטציות יכולות להיות אחראיות להדבקה מוגברת. וזה בגלל שהמוטציה עצמה, באזור של נגדיר זאת, נעילה יותר טובה או התעלקות יותר טובה של הוירוס על תאי האדם.

    אבל שוב, הוא לא סומך ידיו על זה לגמרי.

    כאן ( באנגלית, גלובס):

    https://en.globes.co.il/en/article-demystifying-the-new-covid-mutations-1001358424

    אהבתי

  6. למה דרוש רק שבועיים כדי להתאים את החיסון למוטציה החדשה?
    ככל הידוע לי ההתאמה הזו הופכת את החיסון למשהו חדש.
    אז צריך להתחיל לבדוק אותו ולנסות אותו על קבוצות של נסיינים ולחכות זמו כדי לראות את התגובות.
    לדעתי התהליך הזה אמור לקחת כמה חודשים.
    רק אחר-כך צריך את כל תהליכי הייצור, שינוע וחיסון.

    אהבתי

  7. arn, מכיוון שזוהי התאמה מודולרית. כלומר:

    אתה צריך לדמיין נניח פזל ענק מוכן, שמורכב מאלפי חלקים. אבל, הפזל החדש שצריך להרכיב ( חיסון חדש) מורכב מתשעים ותשע אחוז של החלקים, וחסר רק חלק אחד חדש להרכיב ( שהוא המוטציה החדשה תכל"ס).

    אז ברור ששיטה מודולרית כזו מצריכה לא ייצור מחדש, אלא, התאמה וירטואלית מהירה, וייצור של כל קונפיגורציית הפזל הבסיסי באותה שיטה, עם ואריינט חדש קטן.

    אז אין בעיה בזה. רק צריך אישור חדש של ה- FDA.

    Liked by 1 person

  8. פרופ' דויד פסיג, העתידן, הוא נביא הקטסטרופה הגלובלית.
    לטענתו שיא המגפה עדין לפנינו.
    צפויים לנו עוד מס' גלי תחלואה והיא תימשך עד 2025.

    הבעייה העיקרית – הגלובליזציה המואצת. יהיה עלינו לחכות עד להשגת חיסון עדר של מיליארדי בני אדם. בכל היבשות

    https://publichealth.doctorsonly.co.il/2020/10/210335/

    אחרי שבתחילת האירוע טעיתי קשות, והמעטתי בחומרת המגפה והשלכותיה (הערכתי שיהיו בישראל מאות ספורות של נפטרים מקורונה. לכל היותר) אני כבר חוששת להתוכח עם בשורות איוב.

    קטע מדברי פסיג:
    " … תחזיתו מבוססת על "מה שניתן ללמוד מהעבר ומתסריטים סבירים להמשך, בשקלול משתנים ביולוגיים, כלכליים, פסיכולוגיים וגיאו-פוליטיים".

    לדבריו, "אנחנו עדיין בתחילת המשבר שהוא מגה-משבר. זו מלחמה גלובלית. לא היתה מגיפה בסדר גודל כזה שהתפשטה בתוך מספר חודשים על פני כל הגלובוס. בעבר, מגיפות התפשטו ונמשכו עשרות שנים – זו הנוכחית תהיה קצרה בהרבה יחסית".

    סימולציות שביצע באמצעות שימוש במשתנים רבים, לא רק רפואיים, העלו כי בסבירות של 70% יהיו עד שמונה גלי תחלואה לפני שהמגיפה תיעלם. יהיה גם צורך להביא בחשבון הופעת זני נגיף שעברו מוטציה או שיתגלו לו זנים חדשים שיהיה צורך למצוא גם עבורם תרכיבי חיסון.

    עוד הזהיר פרופ' פסיג : "לרוב נדרשות חמש עד עשר שנים כדי לפתח תרכיב חיסון בטוח. זירוז תהליכים יוצר עיגול פינות. במצב כזה המדע יהיה לא מדויק ותופעות הלוואי יהיו שונות ממה שאומרים לנו כעת. יהיה סיוט לוגיסטי של ייצור והפצת תרכיבי החיסונים עבור מיליארדי אנשים בעולם". העשור הקרוב, שאותו כינה "העשור האבוד של המאה ה-21", צופן בחובו "סכנות רבות שיתעצמו, כולל עימותים אלימים בין מדינות ובין מעצמות".

    בהערכה נוספת שמסר ל"ישראל היום" אמר פרופ' פסיג שכרגע לא ידוע כמה זמן יחזיקו מעמד הנוגדנים לנגיף בקרב מתחסנים או חולים שהחלימו. ייתכן שיהיה צורך לחסן קבוצות שונות באוכלוסיה מדי כמה חודשים – נושא בעייתי מבחינת העלויות וכן שיהיו מדינות שייצרו תרכיבי חיסון לצריכה עצמית ואלה יהיו זולים יותר מאחרים. "הסיוט של מקבלי החלטות יהיה בשלב הראשון, כאשר כל מדינה תקבל מספר מסוים של מנות חיסון שעליהן הממשלות כבר שילמו. …"

    .

    Liked by 1 person

  9. פסיג יורה לכל כיוון.. בנושא המוטציות חשבתי שאין סיבה לדאגה כי זה היה הקוצנזוס בטוויטר המומחים. אבל אנו רואים בעינינו שבהחלט יש סיבה להיות מודאגים.
    הכלכלה תסתדר כי הממשלה תמיד יכולה להדפיס מספיק כסף. בטח פה בארץ שבה היצוא ההייטקיסטי רק משגשג והתיירות רק גורעת מהמאזן (מה יהיה ביוון, איטליה, ספרד שתלויות בתיירים איני יודע. אולי מרקל תזרוק להן מספיק פירורים). אבל תעשיות שלמות שקשורות לתיירות ובילויים יכולות פשוט להימחק. הן כבר ראו את האור שבקצה המנהרה והוא פנס הרכבת שדוהרת ממול.. ממש כך.

    Liked by 3 אנשים

  10. רק צריך להדגיש לגבי אותה הערכה של אותו פרופסור שהביאה קמיליה:

    שלא כפי שמקובל לחשוב, נוגדנים זה לא כל הסיפור. זה זרוע אחת במערכה. הסיפור החשוב לא פחות ( אם לא יותר):

    הזיכרון של תאי B ( שהם מייצרים הנוגדנים) ותאי ה- T שהם עצמם נלחמים בתאים נגועים ומשמידים אותם. הזיכרון של כלל המערכת ( זיכרון לטווח רחב) הוא יותר גדול, מאשר של הנוגדנים.

    על כך, מפתחים עכשיו שיטה, של הזרקה ישירה של נוגדנים. לא על ידי חיסון ( והבניה של נוגדנים בדרך טבעית) אלא פשוט, הזרקה ישירה לגוף של נוגדנים מתאימים. זה כבר נוסה בהצלחה אגב.

    ורק לגבי תגובה קודמת:

    המינוח – jab מתיחס תכל"ס לזריקה או נעיצה של המזרק והחומר, כלומר, תכל"ס, פעולת החיסון והחומר המוזרק.

    אפנה ללינקים אחר כך…..

    אהבתי

  11. רק יובהר לגבי אותו ריאיון עם פרופ' גרשוני אליו הפניתי בגלובס:

    לשיטתו, יש סיכוי שהמוטציות החדשות, מהוות גיים צ'נז'ר. אבל, הגיים צ'נז'ר לשיטתו, לא נוגע לקצב הדבקה יותר חזק, אלא, לתחלואה יותר קשה.ואת זה רק יצויין, הוא לא ציין זאת בריאיון, או שכלל לא חשב על כך.

    יש להפריד בין תחלואה יותר קשה, לבין קצב הדבקה.

    זה שהמוטציות לשיטתו, ייתכן והן מתעלקות יותר טוב על תאי האדם, לא אומר שקצב ההדבקה יותר חזק כפי שאנו נוכחים.

    קצב ההדבקה, קשור יותר, לדינמיקה קינטית ( תנע, תנועה, משקל, כבידה, האויר כמתווך) כלומר: לתנועה של רסיסי רוק באויר, בתקשורת בין אנשים (תקשורת כזו או אחרת, וגם במקרים מסויימים, משטחים איתם יש מגע יד וכדומה. נניח אדם, שולח יד למשטח נגוע, וירוסים מתרכזים לו ביד, בתכוף הוא נוגע באף וכדומה, ואז, חודר הוירוס למערכת הנשימה).

    אין קשר מכיניזמי על פניו כרגע נראה, בין המוטציות לבין קצב הדבקה יותר חזק ( אולי תחלואה יותר קשה. אולי…..).

    המאמר שהפניתי אליו, עם רמת היובש, טמפרטורות וכו… אלו יכולים לגרום לקצב הדבקה יותר קשה באמת.

    אז כל זה עדיין טעון בדיקה, מחקרים יותר אינטנסיביים, אישוש על ציר הזמן וכו… נחיה ונקרא ונבין.

    להתראות

    אהבתי

  12. תמריץ, לא מבין מה הקטסטרופה. יעילות של 60 אחוז נחשבת לדי והותר. לקראת הדיונים על חיסון פייזר אמר פאוצ'י שגם 50 אחוז מהווים הצלחה מספקת כדי שהחיסון יקבל אישור.
    זה שהחיסון השיג יעילות מאוד גבוהה מול הואריאנט המקורי לא אומר שחסינות מעט פחות גבוהה מול ואריאנט אחר היא קטסטרופה. לכל היותר זה קצת מבאס.
    לגבי פסיג, זה אחד שמומחה בנבואות שווא. אחת מכל עשר מתגשמת ומאפשרת לו לתחזק את הפסאדה.

    Liked by 1 person

  13. ובנימה רצינית יותר, כפי שאל-רום אמר, לוקח זמן קצר מאוד להתאים את חיסוני ה mRNA למוטציות. את החיסון המקורי לקח להם בערך יומיים לפתח. התאמה למוטציה זה ענין של כמה דקות – אולי שעה שעתיים – "לפתח", ולאחר מכן מספר ימים עד שבועות להכניס לייצור.

    יכול להיות שייקח קצת זמן להתגבר על אתגרי הייצור וההפצה, אבל בסופו של יום הבעיה העיקרית היא בכלל מתנגדי החיסונים. החבר'ה האלה ימשיכו להפיץ את המגיפה, קצת כמו במגיפת החצבת מלפני שנתיים (זוכרים?). גם שם, אגב, החרדים כיכבו, והם עדיין לא מבינים מדוע אומרים שהיהודים מפיצים מחלות. לפחות הפעם הם מסכימים להתחסן. נראה לי.

    אהבתי

  14. עד שיפיצו את הגרסה המעודכנת כבר יהיה וריאנט חדש לגמרי מן הסתם.. המהירות שבה וריאנטים אלימים יותר מופיעים היא מזעזעת. והיא לבטח גבוהה בהרבה מקצב החיסון האיטי להדהים בכל העולם שאינו ארצנו.

    הנקודה הקטסטרופלית היא אם כך שיש תמריץ מתמשך למדינות לחסום גבולותיהן וכנראה גם להטיל סגרים. החיים הנורמליים לא חוזרים כי כל הזמן יצטרכו להתגונן מהווריאנט הבא. חשבנו שבליל הסדר חוזרים ל-2019 ולנורמליות הנשכחת. ולא היא. כך נראה כרגע.

    לצד זאת יש תקווה שההבדל בין הווריאנטים יהיה אולי במקרים קלים אבל כל החיסונים יצליחו למנוע מקרים קשים (תמיד ימותו זקנים מוירוסים אבל הרבה הרבה פחות). שנוכל להגיד ״זה רק שפעת״ על המחלה אחרי החיסון. ואם כך גם לא יצטרכו להתגונן מפניה באופן כה נואש.
    לפני תוצאות נובה ווקס וjnj הייתי נותן 80 אחוז לתסריט האופטימי. עכשיו אני נותן לו רק 30 אחוז. זו הקטסטרופה.

    אהבתי

  15. אגב ב-jnj היו חמישה מקרי מוות בפלצבו ואפס בקבוצת החיסון שזה מעודד אף שרבים מהמשתתפים שם היו מאמריקה הלטינית ומדרא״פ עם הווריאנטים השונים שם.

    אהבתי

  16. נראה לי שאם המדינה לא תוותר על זקנים היא תוותר על הצעירים.
    הם פשוט ילכו להקים מדינה שבה אין סגרים או יעברו לאחת כזו.

    אהבתי

  17. המשכתי לקרוא בשקידה כל מה שידוע על ניסוי jnj. הם טוענים שאחרי 49 יום רמת החסינות משתפרת וכבר אין מקרים קשים בקרב המתחסנים. עם זאת מדד של 49 יום לא הוגדר מראש וכל דבר רטרואקטיבי במחקר אמפירי מעורר ריח של סימון החץ אחרי שנורה. לצד זאת ההבדל בנתוני התמותה כה מרשים שאתה תוהה האם לחיסון יש אפקט מיטיב כללי (16-3 לרעת קבוצת הפלצבו עבור תמותה מכל סיבה). בסך הכול אחרי קריאת המסמך הייתי מעדכן לפיפטי פיפטי את החשש שהוריאנטים ביג דיל.

    Liked by 1 person

  18. סיפור גיימסטופ כפי שסופר על ידי טוקבקיסט בהארץ
    הסיפור הוא על בחור שעשה מחקר והגיע למסקנה שמניית גיימסטופ נסחרת בערך נמוך משמעותית מהשווי האמיתי שלה. במשך שנה הוא פרסם סרטוני יוטיוב. הם הצליחו לשכנע גם משקיעים רציניים (מייקל בארי, ההוא מהביג שורט) והמניה עלתה. מ-4 דולר ל-8. זו הנקודה שבה קרן שורט החליטה לעשות על זה קופה, על ידי מכירה אגרסיבית בשורט. זה התחיל לעצבן את המשקיעים של רדיט, שהם גם גיימרים שאוהבים את גיימסטופ, ומבחינתם מישהו מנסה לרסק להם את החנות בשביל להרוויח. אז הם התחילו לקנות עוד ועוד, כדי להגדיל את ההפסדים של קרן השורט. קרן השורט המשיכה במכירה אגרסיבית של שואט. כל כך אגרסיבית, שאין מספיק מניות זמינות בשביל שתוכל להחזיר אותן.בשלב מסוים הצטרף לחברה ריאן כהן, שיש לו הסטוריה של הצלחה גם כמנכ"ל וגם כמשקיע. בשלב הזה המניה זינקה. ומנהל קרן השורט התחיל ללכלך על החברה באופן פומבי בנסיון לרסק אותה. זה קרה לפני כשבוע, ועצבן את משקיעי רדיט ממש. הם התחילו לשפוך כסף על החברה כדי לנפח את המניה ולרסק את הקרן. זו לא הרצת מניות, כי מי שמוכר במחיר הכי גבוה הם לא המשקיעים, אלא קרן השורט עצמה. זה נקרא שורט סקוויז. מה שקרה אחר כך, הוא מזעזע ומביש. פלטפורמת ההשקעות החינמית רובין הוד, שהלקוח העיקרי שלה הוא קרן הגידור Citadel (אם אתה לא משלם, אתה המוצר, לא הלקוח. מכיר את האמרה?) אסרה על המשקיעים לקנות את מניות גיימסטופ. זה לא מקרי שזו גם הקרן שנחלצה לסייע בתזרים מזומנים לקרן המקורית (מלווין קפיטל), ואם המניה היתה ממשיכה לנסוק, היתה נופלת גם. על ידי הפסקת הקניה, הם הורידו משמעותית את הביקוש (משקיעי רדיט עד אותו הרגע סחרו כמעט רק באמצעות רובינהוד) ובאופן מלאכותי את מחיר המניה. למשך כמה שניות, עם מחיר ברצפה, הם הצליחו לחסל את כל מי שהשקיע במרג'ין. הם גם הורידו את המחיר ככה שאפציות הקול שמשקיעי רדיט קנו, יפלו מחוץ לכסף. אתה יכול לנחש מי מכר להם את האופציות האלה? כן, Citadel מכרה אותן. אז זה הסיפור. קבוצת משקיעים צעירים שבמקור האמינו שיש פוטנציאל לחברת גיימסטופ, שתיכף הולכת להפיל את המילארדרים לקרשים, נבלמת באופן אלים על ידי אותם מיליארדרים ע"י כך שמשנים להם את החוקים באמצע המשחק. אותם מיליארדרים שעשו מניפולציות מחירים במשך שנים בשביל להעשיר את עצמם, מאשימים את המשקיעים הקטנים בפשע שהם מבצעים עכשיו.

    Liked by 2 אנשים

  19. הכתבה שקמיליה הביאה כותבת על פסיג ש"סימולציות שביצע באמצעות שימוש במשתנים רבים, לא רק רפואיים, העלו כי בסבירות של 70% יהיו עד שמונה גלי תחלואה לפני שהמגיפה תיעלם ….".

    לא נעים לי להתקטנן, אבל מה שפסיג עושה במחקרי העתידנות שלו כולל רק דף ונייר, לכל היותר אקסל עם שימוש בסכימה והכפלה (ותו לא).
    לכן לדבר על "סימולציות על משתנים רבים" נשמע כאילו מדובר בתכנות מתמטי/סטטיסטי מתקדם כשזה ממש לא המצב. אני שופט אותו לכף זכות כי ייתכן שהכתב/ת הוסיף/ה זאת (הם מתחבאים תחת המערכת ללא ציון שמם).

    אני מציע לשמור כרגע בבוידם את התרחישים הנוראיים, כשאין לנו כרגע שום מידע מוצק.

    והכי מוזרת לי ההתנהגות שלך תמריץ, אתה שאומר ש"השוק מדבר". כרגע אני לא רואה פניקה בשוק המניות שמבשרת על בעיות עתידיות.

    אהבתי

  20. ובאמת אני לא מבין:
    איך משבר הסאב-פריים הפיל את הבורסה אבל משבר הקורונה לא עושה זאת?

    אהבתי

  21. יאיר לגבי הסאבפריים, אף אחד לא ידע אז כמה קל יהיה להדפיס כסף. העדר התגובה האינפלציונית להדפסת כסף לאורך עשור הוא דבר שהיה קשה להעלות על הדעת ב-2008. היום השוק כבר יודע שכל דבר אפשר לפתור ככה.

    אבל אני מסכים שהשוק לא חושש בכלל מהוריאנטים. עובדה שגם מניות של בואינג וחברות תעופה שוודאי יפגעו, לא משנה כמה ידפיסו, לא קורסות. האם השוק צודק או טועה? ימים יגידו.
    אני לא יכול להגיד בוודאות, אבל אפשר להגדיר את השאלה לפחות: אם וירוס מהסוג הדרא״פי ימית המוני אנשים שחוסנו פעמיים והציגו נוגדנים – אנחנו בסיפור נורא וכמעט אינסופי כי בטח אחרי הדרא״פי יבוא עוד וריאנט לווירוס. אם רובם המכריע רק יחוו הצטננות הכול סבבה. אין לדעתי בעולם כולו שום מומחה שיכול להגיד את התשובה בביטחון. הניסוי של jnj טיפה רומז לכיוון האופטימי כי לא היו שם אשפוזים למחוסנים גם בדרא״פ.

    אהבתי

  22. חייל ידוע שאנשים דומים עלולים לתעב אחד את השני הרבה יותר מאשר לולא היו כה דומים. למשל אהוד ברק ונתניהו. וכמו במקרים רבים אחרים, אם אתה בוחר צד, הפסדת.

    אהבתי

  23. להשוות את הקורונה לחצבת זה לא נכון. יותר נכון להשוות את הקורונה לשפעת (ושפעת הרבה פחות מסוכנת מחצבת).

    לגבי מצב השוק, ייתכן שהשוק לא מגיב בירידות כי הוא למד את הטריק של הדפסות הכסף המסיביות, אבל יש לי הסבר שונה משלך (שקשה לי איתו מוסרית אבל לדעתי הוא נכון כלכלית):
    השוק לא באמת רואה בקורונה סיכון כלכלי מהותי.
    מבחינת השוק אם לאנשים אין כסף לשלם על הדירות שהם קנו (כמו בסאב-פריים) – השוק בבעיה כי מחזור הכסף מצטמצם, ועסקים רבים יסבלו מכך.
    אם חלק מזערי מהאוכלוסייה ימות בגלל הקורונה – אין כאן איום כלכלי. הכסף שלהם יעבור לאחרים, מחזור הכסף ימשיך בסיבובו, ובסך-הכל העסקים לא יפגעו.
    מבחינות מסוימות השוק יושב על הגדר, נותן לממשלות להשבית את העסקים בכדי לנסות ולפתור את המשבר, אבל אם המצב לא ייפתר הוא עומד לאכוף על הממשלות פתיחה של הסגרים.

    בדומה, אני חושב שזה גם מה שקורה אצל החרדים, שהם הישות הכי סתגלנית שאני מכיר, ובוודאי בעלת החושים הכי מחודדים למציאות ללא הטיות מוסריות. מלבד זה שהם כמעט ולא נפגעים מהקורונה (כי הם מסתמכים על קצבאות שלא נפגעות לעומת בעלי עסקים שנפגעים) הם לא באמת רואים בה איום, בטח לא כזה שמחייב השבתה של אורח החיים שלהם ושל ההמשכיות שלהם.

    אהבתי

  24. אנחנו מדברים על השוק כדבר אחד. אבל יש הבדל בין גוגל ואמזון ואפל שהמגפה רק מעצימה שליטתן בדיגיטל לבין חברות של קניונים, נדל״ן מסחרי, תיירות, תעופה ואנרגיה. אני מניח שהאחרונות כן יכולות עדיין להיפגע אנושות אבל אולי כבר אינן בעלות משקל מכריע כל כך.

    Liked by 1 person

  25. ליאיר ותמריץ,

    1. " … יש לי הסבר שונה משלך (שקשה לי איתו מוסרית אבל לדעתי הוא נכון כלכלית):
    השוק לא באמת רואה בקורונה סיכון כלכלי מהותי.
    מבחינת השוק אם לאנשים אין כסף לשלם על הדירות שהם קנו (כמו בסאב-פריים) – השוק בבעיה כי מחזור הכסף מצטמצם, ועסקים רבים יסבלו מכך.
    אם חלק מזערי מהאוכלוסייה ימות בגלל הקורונה – אין כאן איום כלכלי. הכסף שלהם יעבור לאחרים, מחזור הכסף ימשיך בסיבובו, ובסך-הכל העסקים לא יפגעו.
    מבחינות מסוימות השוק יושב על הגדר, נותן לממשלות להשבית את העסקים בכדי לנסות ולפתור את המשבר, אבל אם המצב לא ייפתר הוא עומד לאכוף על הממשלות פתיחה של הסגרים…"
    ———————
    יש לי השערה הרבה יותר בעייתית מבחינה מוסרית.
    חברות מאפירות, עם יחסי תלות בעייתים בין אנשים בגילאי עבודה לבין קשישים נתמכים, המהוים נטל כבד על שירותי הרפואה והרווחה, למעשה מרוויחים כלכלית מתמותה של זקנים וקשישים. למיטב זכרוני, הגיל הממוצע של הנפטרים מקורונה בארץ היה סביב גיל 80
    מניחה שהמצב בשאר העולם המערבי די דומה.

    השערה נוספת, בהמשך לדברי תמריץ, היא שלגוגל, אמזון ואפל (המרוויחות הגדולות) השפעה הרבה יותר דרמטית על השוק מאשר לחברות תיירות, תעופה ושות' (המפסידות הגדולות).
    מה עוד שיש לשלושתן יכולת השפעה גדולה על הפסיכולוגיה, ועל הלכי הרוח, של המשקיעים בשוק ההון.
    לכל הפחות במהלך השנה הראשונה להתמודדות, של הממשלות ושל המשקיעים, עם תופעה חדשה ולגמרי לא מוכרת.

    2." … זה גם מה שקורה אצל החרדים, שהם הישות הכי סתגלנית שאני מכיר, ובוודאי בעלת החושים הכי מחודדים למציאות ללא הטיות מוסריות. מלבד זה שהם כמעט ולא נפגעים מהקורונה (כי הם מסתמכים על קצבאות שלא נפגעות לעומת בעלי עסקים שנפגעים) …"
    ——————
    חולקת על התפיסה של המגזר החרדי
    בתקופת השואה – אחוז החרדים שנרצחו היה גבוה משמעותית מהאחוז שלהם בקרב הקהילות היהודיות בערי מגוריהם.
    חלקם, בעיקר בקרב חסידויות, לא העריכו נכון את עוצמת הסכנה וצייתו להנחיות האדמורים לא לברוח בכדי לא לפרק את החסידויות. כלומר חושיהם לקליטת הסכנות היו הרבה פחות מחודדים, אפילו בהשוואה לשאר היהודים (שגם הם היו שאננים מדי).

    אבל סביר להניח שלחלקם גם היו פחות כישורי הישרדות במציאות מאוד קיצונית (כישורים כמו כושר גופני מעולה, ידיעת שפות, יכולת להיטמע ולא לבלוט בסביבה גויית ועוד)
    מכאן נובע שאחת מנקודות החולשה של המגזר החרדי, בנוסף לאי זיהוי עוצמת סכנות פוטנציאליות, היא הקושי שלו להתגמש, להתאים את עצמו למציאות חדשה, ולשנות דרמטית את כל דפוסי התנהלותו. העובדה שכתשעה אחוז מהאוכלוסייה סובלים מכשליש מהתמותה מעידה על כך שהם המגזר הכי פחות סתגלני.

    Liked by 1 person

  26. החרדים נוטים לחשוב שהסכנה הגדולה על קיומם היא לא פיזית אלא רוחנית: שילדיהם ייחשפו לתרבות המערב ויתקלקלו. אני מסכים איתם שזו הערכה סבירה אם כי תמיד יכול לבוא היטלר שיטלטל את התמונה. אבל החרדים לא מפקירים גם את החזית הפיזית – שמים מבטחם בביבי והוא מספק את הסחורה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s