שעתם היפה ביותר

רבות עוד ידובר על ההישג המרשים של מדינתנו בחיסון המהיר של המבוגרים. נראה שהדבר מפגין את המרחק הרב שעברנו מהימים שבהם היינו מדינה מעט מפגרת, עולם ראשון מינוס, לבין תור הזהב המופלא הנוכחי שמתבטא בכל כך הרבה דברים.

ברם, היום דווקא הבריטים גנבו את ההצגה. הם קיבלו שתי החלטות מדהימות בתבונתן אבל לא פשוטות. האחת היא לאשר את החיסון של אסטרה זנקה על אף סימני שאלה מסוימים שיש לגביו. חיסון זה פחות אפקטיבי במניעת קוביד ועדיין לפי הממצאים הידועים הנוכחיים, היו אפס מקרי אשפוז בקרב מקבליו (לעומת 10 בקבוצת הביקורת). זה נתון מספיק טוב כדי לשחרר את החיסון בזמן שבריטניה מתמודדת עם מוטציה מדבקת במיוחד. הוא נוח לשימוש ולייצור יותר מחיסוני ה-mRNA.

ההחלטה המרשימה השנייה הייתה לתת לכל המתחסנים מנת חיסון ראשונה ולחכות עם המנה השניה. לא פשוט לרגולטור לחרוג מההנחיות שקיבל מחברת התרופות ושאוששו בניסוי אשר מדברות על מתן שתי מנות במרווח קטן. יש גם סיכון לא מבוטל בסטיה מהוראות יצרן. עם זאת, מאחר שקריאה קפדנית של תוצאות הניסוי מלמדת שגם למנת חיסון אחת יש השפעה גדולה ובשל עוצמת המשבר הרפואי בממלכה, היה זה חכם לצאת מהקופסה ולשמוע לנותני העצות בטוויטר שתמכו בהתלהבות במעבר זמני למשטר מבוסס מנה אחת. האמת שלא שיערתי שגוף ממשלתי רגולטורי יבחר בחוכמת ההמונים של הטוויטר על פני ההליך המדעי המקובע. אבל שאפו – צדק מאוד מגיב הטוויטר שכתב שאף אדם לא היה בוחר לתת שתי מנות רק לאבא או רק לאמא, אם זה כל מה שהיה לו. הוא היה מחלק – אחת לזה ואחת לזו.

תעוזה של האחד היא מעבדת ניסויים מרתקת עבור השני. נצפה בעניין במתרחש אצל הבריטים. אם שתי ההחלטות יתבררו כנבונות, ולדעתי כמעט אין ספק שכך יהיה, הבריטים פרצו לכל העולם נתיב חשוב בדרך להתגברות על המגפה.