נטל החוב העצום על הצעירים

המציאות על פי ווינט

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן-בסט, אמר אתמול (שני) לממון ול-ynet, כי "הדבר הנורא ביותר הוא שאנו ללא תקציב לשנים 2020 ו-2021. הבעיה היא הגירעון הגדול מאז שהחלה מגיפת הקורונה והוא מגדיל מאוד את החוב של הממשלה ולצערנו יגדיל בעתיד את נטל החוב העצום על הצעירים, שיצטרכו לפרוע את חובות הענק". המשמעות המעשית היא שבעתיד הקרוב הדרך להחזיר את החובות היא על ידי הידוק החגורה וקיצוצים גדולים בתקציבי המשרדים השונים שיפגעו בשירותים שכל אחד מאיתנו מקבל וכמובן בהעלאות מיסים שיפגעו גם ברמת החיים של כולנו. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, אמר אתמול לממון ול-ynet, כי "הדורות הבאים יצטרכו להחזיר את הגירעון הענק. אולם, אני תומך בגירעון הזה והוא מוצדק אך ורק אם הוא ילך למאיצי צמיחה, כדי לחלץ את המשק מהמשבר ולהקטין את האבטלה. אני חושש שהסכום יתבזבז ל'סוכריות בוחרים', דהיינו שוחד בחירות, ולתקציבים סקטוריאליים".

המציאות בפועל

בעולם של ריביות אפסיות גם נטל תשלומי החוב אפסי. יתרה מכך, אנו מתקרבים למצב שבו הריבית כבר לא תהיה אפסית אלא שלילית ממש. בגלל הריבית השלילית החוב בעצם יניב תשואה למי שיסכים לקחת אותו עליו. מה ישמח את הצעירים? נטל החוב העצום שהם חייבים. כי הם יקבלו עליו תשואה נאה. יש לקוות שהם יעשו כל מה שאדם שפוי יעשה במצב כזה, יקחו עוד ועוד חוב. למעשה הדורות הבאים גם לא יצטרכו להחזיר את הגרעון הענק, הם פשוט יוכלו לחכות בסבלנות עד שיתפוגג מאליו בריבית שלילית.

53 תגובות על ״נטל החוב העצום על הצעירים״

  1. תמריץ, עזוב את השאלה הכלכלית.

    ברמה הפסיכולוגית גרידא. מה מעוור את עיני כל הכלכלנים הללו ולא מאפשר להם לראות את מה שאתה רואה?

    אהבתי

  2. גם אם הריבית אפסית זה עדין גורר עלייה משמעותית בתשלומים/החזר הממשלה בכל שנה שצריך לממן
    אז גם אם הריבית אפסית הנטל יעלה והחגורה תתהדק, או שאני טועה?

    אהבתי

  3. תמריץ,
    לממשלה חוב נוסף של קרוב לטריליון שקלים ועלותו גדולה מאד – ההתחייבויות לפנסיה תקציבית. ניתן לנהוג בו כמו שנהגו עם חוזי הגז

    Liked by 2 אנשים

  4. פנסיה תקציבית זה רכוש של מקבליו. אני נגד הפקעת רכוש.. גם נגד ועדת ששינסקי. צדק חלוקתי אין פה. אבל דברים כאלו צריכים להיפתר מכאן ולהבא. מה שהובטח למישהו בחוזה הובטח לו.

    אהבתי

  5. חוב פנימי איננו חוב אמיתי – זהו פיקציה.
    אף אחד לא יצטרך לשלם את החוב הזה.
    שימו לב לדבר מעניין: מדינת ישראל (וכך כל מדינות העולם) נמצאת בחוב כל הזמן. כאשר יש חוב אמיתי החייב פורע אותו לאט לאט. החוב הולך וקטן כל הזמן עד שלבסוף הוא נעלם. אבל לגבי המדינה אין זה כך: חובות המדינה לא נעלמו כבר 72 שנה והם דוקא הולכים וגדלים. כאשר מגיע זמן לפרוע חלק מהחוב (החוב כביכול) המדינה מקבלת הלוואה ממערכת הבנקאות (כלומר הבנק מייצר לה כסף) שהיא לפחות בגודל החוב שעומד לפרעון וע"י הלוואה זו היא פורעת את החוב. בעצם המדינה רק ממחזרת חובות (חובות כביכול).
    אבל הסיבה האמיתית לכך שיש חוב היא שהמדינה ויתרה על זכותה לייצר לעצמה כסף מבלי לרשום אותו כחוב. מי שמייצר לה את הכסף זו מערכת הבנקאות והיא נותנת למדינה את הכסף הזה כחוב. ברגע שהמדינה תקח לעצמה שוב את הזכות לייצר כסף (ללא חוב) החובות יקטנו לאט לאט עד שיעלמו כליל.
    המדינה כמובן מוגבלת ביכולתה ליצור כסף כי ייצור כסף ללא הגבלה יגרום לאינפלציה אבל כרגע אנחנו רחוקים מכך. לכן המדינה יכולה לייצר עוד כסף.
    לחילופין אם המדינה עדיין רוצה להשאיר את ייצור הכסף בידי הבנקים ולקבל אותו מהם כחוב, היא יכולה להגדיל את החוב (שהוא כמובן פקטיבי ולא אמיתי) -חד לא יצטרך לשלם אותו.

    אהבתי

  6. בעקרון אתה צודק שצריך לקיים מה שהובטח בחוזה. אבל כאן אני רואה כמה טיעונים נגד התפיסה שהפנסיה התקציבית 'הובטחה בחוזה'
    א. המדינה החליטה להפסיק את הפנסיות התקציביות (מכאן ולהבא) לפני מעל 20 שנה ובכל זאת בחברת חשמל ומקורות המשיכו עוד הרבה זמן עם זה. איך זה קרה? בית המשפט נתן בידיהם את השלטר ועם היד על השלטר הם הכריחו את המדינה להמשיך. כשמישהו מבטיח משהו לא כי הוא רוצה אלא כי בית משפט הכריח אותו (גם תומכים במניעי בית המשפט וחושבים שהוא צודק) ההגדרה הנוכנה למקרה היא 'מה שבית המשפט הכריח צריך לקיים' ולא 'דבר שהובטח בחוזה'. כמובן שטיעון זה הוא רק החלק הזה בפנסיות ולא נגד כלל הפנסיה התקציבית.
    ב. עד כמה שראיתי הפנסיה התקציבית התקבלה במסגרת חוק ולא במסגרת חוזה. שינוי חוק הפוגע רטרואקטיבית באנשים הוא גם בעייתי אבל אינו דומה להפרת חוזה. (למשל פעם היה חוק שאסר על יבוא אישי של רכב והחוק הזה בוטל. האם אדם שהקים עסק יבוא רכב לפני שינוי החוק יכול לטעון שהחוק השני שביטל את הראשון לא תקין כי החוק הראשון הוא בעצם חוזה בינו לבין המדינה שעל סמך חוזה זה הוא הקים את העסק שלו?)
    ג. באופן כללי הפנסיה התקציבית בראשית דרכה לא נחשבה כ'שכר עבודה' אלא כרשת ביטחון סוציאלית משהו כמו קצבת זיקנה. לא מדובר כאן בחוזה במובנו הקלאסי.

    Liked by 3 אנשים

  7. תמריץ, אתה מצטט בקשר לתקציב מסודר, אחר כך כותב על גירעון. אתה כותב על הגירעון, כאילו אף אחד לא חי במציאות, רק אתה או אנשי ה- אם אם טי.

    מעבר להבלות הרוח של תפיסות הגירעון, הבעיה הינה זו, של הסתמכות וודאות. בכלכלה צריך הסתמכות, תכנון, וודאות. הקורונה יצרה אי וודאות קשה. אי וודאות רעה לכלכלה ולעסקים פשוט.

    נצטט למשל, את פרופסור פרנקל הנגיד לשעבר. לא שזה תורה מסיני, אבל, חשוב להבין מה גורסים רוב אנשי המקצוע. מצטט בקשר לאי וודאות בהעדר תקציב:

    "אי־ודאות זו מדכאת השקעות, פוגעת בתעסוקה, מקשה על תפקוד הכלכלה ומהווה מכשול להתאוששותה. על הממשלה לעשות כל שביכולתה על מנת להסיר את עננת אי־הוודאות שאופפת את המציאות הכלכלית ופוגעת בחוסן הלאומי."

    עד כאן הציטוט:

    מי שעקב אחרי הלכי הרוח בציבור, יודע עד כמה אי וודאות, לא כל שכן תחת קורונה, הייתה גורם הרסני פשוט. בעלי עסקים, בקריזה מטורפת ממש. ואפשר היה לייצר תחושת הסתמכות וודאות. אבל, לא עשו זאת, וברור למה. כשיש אי וודאות, אנשים נוטים לשבת על הגדר. מהססים, פוחדים, וזה פוגע בכלכלה פשוט.

    נצטט למשל את מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב (ממש מן הלינק שהבאת):

    " בשנת 2009 לקח לנו חודש בדיוק מהרגע שהכנו תקציב ועד שהוא אושר במהירות בממשלה ועבר מיד בשלש קריאות בכנסת. כל זה נעשה תוך חודש אחד בלבד. ראש הממשלה היה גם אז בנימין נתניהו והוא גם הודיע שהוא שר אוצר – על. הוא יודע לגבש תקציב תוך חודש, אז שלא יאמור אחרת. הכל פה פוליטי, וכולם מבינים למה אין תקציב. זה נכון שאגף התקציבים צריך זמן הכנה לגבש תקציב, אך אל לנו לשכוח את האמירה "האורות דלקו כל הלילה" – כי זה מה שצריך לקרות עכשיו. שידלקו כל הלילה"

    עד כאן הציטוט:

    אז זה לגבי תקציב מסודר תחת קורונה.

    אבל ,בקשר לגירעון, עכשיו דווקא, תהא לגיטימציה, להידוק חגורה, והידוק חגורה רציני ביותר. אם זה מה שיקרה, אז דווקא עכשיו, זה לא יהיה טוב. רק תלוי לאיפה יזרמו כספים פשוט.

    שהרי הבעיה בגירעונות כפי שהסברתי, זה בעיקר הסנטימנט וההשלכות הכלכליות שהוא יוצר. ברגע שסכרים נפרצים, משק נעשה חולני. עוגן על ניוון במקום על סיזיפיות. מחכים לכסף קל, כסף ציבורי, במקום:

    יוזמה, תחרות, פיתוח, יצוא, חדשנות וכדומה.

    וכשהגירעון הוא הכלל,ולא החריג, מתחילים עם דרישות רוחב, לרוחב כל המערכת. וזה אסון.

    הבעיה שצריך לצאת מן הקורונה. וזה קצת שונה.

    כאן לפרנקל:

    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3843307,00.html

    להתראות

    אהבתי

  8. משה, אני לא בקיא כל כך בהיסטוריה של הפנסיה התקציבית אבל בכל מקרה מאמין שבמצב של ישראל שהוא טוב ומעבר לכך אין סיבה להתעסק בדברים רטרואקטיביים. תיקונים ורפורמות צריכים להתבצע מכאן ולהבא.

    אהבתי

  9. תמריץ,
    מיסי הממשלה הם דינמיים ומשתנים כל הזמן בהתאם לצרכים הפוליטיים של הממשלה. אפילו מס אחיד כמו מע"מ הוא דיפרנציאלי. מיסוי הפנסיות התקציביות אינו יוצא דופן ואין לזה קשר עם הפרת חוזה

    אהבתי

  10. למה אני נגד ששינסקי? זה מכוער מאוד להצהיר על תנאי מיסוי עד שמישהו מצליח בהשקעה וכשפודה רווחי השקעתו – אז להטיל מס חדש. יש לזה היבט של שינוי חוקי המשחק בדיעבד. רק כשמעלים על כולם יחד אין בעיה כזו. לכן גם העלאת מס רק על פנסיה תקציבית היא שינוי רטרואקטיבי דומה.
    המפתח לתמריצים טובים זו הידיעה שלא יענישו אותך על הצלחתך. הצלחה לא צריכה להביא להעלאת מס. אפשר מכאן ולהבא, לא על שום דבר שהוא בדיעבד.

    Liked by 2 אנשים

  11. אל רום, אני לא בעד פריצת סכרים. פשוט צריך לקבוע יעד גירעון על בסיס תשלומי הריבית, לא על בסיס נפח החוב הכולל שהוא חסר משמעות בסביבת ריבית נמוכה.

    Liked by 2 אנשים

  12. א-מחייה, האפשרות השנייה היא שיש דיפלציה טכנולוגית וסינית כה גדולה ששום הדפסת כסף לא תצליח בקלות לנצח את היכולת הטכנולוגית להוריד מחירים. בארץ כמובן יש דירות במחסור. בעולם כולו אין מחסור אלא עודף מתגבר.

    Liked by 1 person

  13. אני לא מזלזל בכלכלנים (לעומת חלק מ"מדעני הרוח והחברה") אבל עדיין תמריץ מעלה נקודה נכונה:
    מהו שיעור הריבית שמתחתיו אפשר לקבוע שאין בעיה לקחת חוב?
    הרי למשל כשמדובר בעליית ריכוז הפד"ח באטמוספירה (עניין מסובך פי כמה ממדידת שיעורי ריבית של בנקים מרכזיים) יש מספרים של הריכוז המינימלי שאין לו השפעה על הסביבה ולעומתו ריכוז משוער שממנו תהיה קטסטרופה. המספרים הללו נקבעים לפי תצפית על אינדיקטורים אובייקטיבים (עד כמה שניתן) כמו מספר מינים ומדדים נוספים.

    התשובה פשוטה:
    מי שקובע מהו השיעור ה"מסוכן" זה לא כלכלנים אלא השוק.
    אם השוק לא מתמחר שיש כאן סיכון אז מהיכן לבן-בסט לדעת שאנחנו בסיכון? לפי מה הוא קובע זאת?

    עניין אחר, הוא שמשרד האוצר החליט משום מה לקחת את חוב הקורונה במט"ח שזאת שטות בפני עצמה.

    Liked by 2 אנשים

  14. תמריץ,

    אתה כותב מחד, שאתה נגד פריצת סכרים. מאידך, אתה כותב, שצריך לקבוע יעד גירעון, שמשמעותו האפקטיבית הינה פריצת סכרים.

    שהרי, אם אתה מגדיל הגירעון, וקונספטואלית כך, אז מה זה יעלה או יוריד הרבה ? זה יפרוץ סכרים הרי. הריבית גם לא משנה הרבה. משנה ההוצאה. משנה ההזרמה. משנה התפיסה.

    כך היונים נפלו ( בין היתר בגלל כך).

    נניח נמשיל זאת לבנקאות, בנקאות כללית:

    אם בעל עסק, יהיה לו כסף זול. בגין הלוואה בנקאית זמינה. בגלל שהיא בריבית נמוכה כדבריך. אז יש לנו פחות סיכוי, שהוא יהיה סיזיפי פשוט. הכסף זול. הכסף זמין. הכסף קל. הריבית עליו נמוכה. והוא נגיש.

    אותו כנ"ל במקרו ? לא ! פי כמה וכמה. יש הזרמות. יש גירעון שנפתח. משרדי ממשלה, מערכות ציבוריות, מזרימות כספים. אז אין צורך להיות סיזיפי. יעיל. תחרותי. עם הפנים ליצוא בינלאומי (שזה עיקר העיקרים).

    תחת קורונה, אחרי. בגין הקורונה. זהו מצב קשה. שונה. שהרי עסקינן במצב בלתי נשלט. גורם חיצוני בלתי נשלט.

    אבל, ככלל, זה לא מתאים. אפשר לחשוב על רעיונות יצירתיים של הזרמות מבוקרות, יצירת גירעונות מבוקרים. אבל שוב, בעיקרון, אם יש הזרמות, כולם ידרשו. ועוד ועוד, ואין אף פעם מספיק לכולם.

    כבר המחשתי בעבר, כיצד אפילו חצי טריליון דולר, תוספת לתקציב שנתי. לא תספיק לכלום כמעט.

    אהבתי

  15. חייל, כרגע השקל בשיא אבל למה לקחת סיכון. מה הרווח? ריבית ההנפקה במט"ח הייתה זולה מריבית ההנפקה השקלית?

    אהבתי

  16. אז לכל המתעניינים והבוחשים למינהם, בפרשת קרן וקסנר ואהוד ברק ופדופילים ואללה.

    הסיפור הסתיים בבג"צ כלא כלום.

    מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן.

    כאן לבג"צ:

    https://bit.ly/3rCpmGf

    אהבתי

  17. יאיר,
    אני לא בקיא בתחום הזה. אני מניח שהממשלה היא לווה גדול מדי בשוק השיקלי ולכן זה היה גורר העלאת הריבית השיקלית (זו סברא של הדיוט)

    אהבתי

  18. היחידה הרב מימדית של כוכבי
    עד שנמצא סמל מחלקה שיודע את העבודה ומכשיר לוחמים (בדרך היחידה שעובדת) לעמוד בהקפצה של 7 דקןת כוכבי מבזה אותו. כוכבי הביתה

    חיילי פלוגת הכשרות של חטיבת גבעתי וחיילים מפלס"ר שיריון שמתאמנים איתם לא עמדו בזמנים שהציבו להם המפקדים, וכתגובה קיבלו עונש – לעמוד בשעה ארבע לפנות בוקר בתחתונים בלבד • הלוחמים סיפרו כי כשהם התבקשו להוריד את בגדיהם, עלו בהם תמונות מהשואה • מדובר צה"ל נמסר: "מדובר באירוע חמור שאינו עולה בקנה אחד עם ערכי צה״ל"
    https://www.mako.co.il/news-military/2020_q4/Article-8411e707f3fa671026.htm

    Liked by 1 person

  19. יש מחלקה בבנק ישראל שמתעסקת בהנפקות דולריות. אם יש עובדים צריך לספק להם עבודה. בכל אופן אם המדינה לווה במט״ח ובעת ובעונה אחת בנק ישראל קונה מט״ח במיליארדים רבים, כפי שאכן קורה בימים אלו, אין בכך סיכון עתידי.

    Liked by 1 person

  20. חייל מה שאותי מטריד בסיפור החיילים והתחתונים זה הסיכוי הלא קטן להכניס פלוגה שלמה לגימלים. לעמוד באמצע הלילה במדבר בתקופה הזו בלי בגדים זה מתכון טוב לדלקת ריאות.

    אהבתי

  21. תמריץ,
    ריבית אפסית למלווים לבנק. ריבית ממשית ללווים מהבנק. על המשכנתא שלי מלפני שלוש שנים אני משלם 4% לבנק. על הפיקדון אני מקבל 0.1%.

    Liked by 1 person

  22. amehaye,
    אלה זוטי דברים. מה שהופך טירונים ללוחמים וגם מגבש אותם זה סמל רשע שמתחרע עליהם בקד"רים.

    אהבתי

  23. לחייל הזקן:
    אני לא כל כך מתמצא בעיניני צבא אבל הדברים שאתה אומר לי מזכירים לי את צבא האימפריה הרומית (לפי מה שהבנתי אתה טוען שרמת הצבא היתה גבוהה בעבר אבל הלכה והתדרדרה מאז מלחמת לבנון הראשונה). צבא האימפריה הרומית היה מורכב מחיילים בריונים, מאומנים היטב והיתה בו משמעת חמורה. כמו כן צבא זה היה מצויד היטב בכלי נשק להגנה ולהתקפה גם יחד. הרומאים גם למדו מתבוסות שנחלו וידעו לתקן את עצמם. התוצאה היא צבא שהיה מסוגל לנצח צבאות גדולים ממנו בהרבה. לאחר כמה מאות שנות התפשטות האימפריה באו תקופות שלום ארוכות, הצבא לא התאמן, ציודו הלך והתדרדר והתוצאה – הצבא כבר לא היה מסוגל להגן על האימפריה מפני פלישות ברברים.

    Liked by 1 person

  24. עם הסתייגות מדברי חייל זקן כי סמל רשע שמתחרע בהחלט יכול לגרום נזק למוטיבציה ולחיילים בכל אופן סמל צריך להיות קשוח ולהעמיד את החיילים בקשיים ומצבים שמותחים ומאתגרים את גבולות היכולת שלהם הן הפיזית והן הנפשית. המקרה המתואר שם הוא אכן זוטי דברים ותגובת כוכבי היא בזיון, אם כי מבחינה תקשורתית המקרה לא מצטייר יפה וחשוב שהורים לא יחששו לשלוח את ילדיהם לצבא כוכבי היה צריך לומר משהו מעורפל כמו 'צה"ל יבדוק את הנושא ובצד שמירה על סטנדרט חיילות גבוה צה"ל שומר על כבודים ובריאותם של החיילים'

    אהבתי

  25. מקבץ שאלות:
    א. האם אני חריגה יוצאת דופן בתפיסתי את
    1. בחירת גדעון סער ביפעת שאשא ביטון כסגניתו – כגול עצמי, שיהפוך בסופו של דבר את מפלגתו *לפחות* אטרקטיבית למצביעיה הפוטנציאלים?
    2. את בחירת רון חולדאי בניסנקורן כסגנו – כגול עצמי דומה?

    3. אם גם להערכתכם לפחות אחת משתי ההערכות הנ'ל שלי נכונה – מהו ההסבר לטעויות ענק אלו של פוליטיקאים מנוסים כמו סער וחולדאי? (הם היו אמורים להיות פיקחים מהטירון הפוליטי גנץ ו/או ללמוד מניסיונו).

    ############

    מעין המשך לנושא אבישי בן חיים.
    התזה של גדי טאוב טוענת שעצם העיסוק בפוליטיקת הזהויות הוא תוצאת לואי הכרחית לרצון לחסל את הסולידריות הלאומית ולהעלימה.
    לרוב הוא מאשים בכך את השמאל הפרוגרסיבי / הדמוקרטי.

    במקרה המצ'ב את ברק רביד מהשמאל הישראלי
    אבל נראה לי שהוא היה אמור לתקוף, בלא פחות חריפות, את עצם העיסוק של אב'ח, מהימין הישראלי, בפוליטיקת הזהויות (על חשבון הלאומיות הכלל ישראלית) .

    ————————————
    Gadi Taub
    5 שע׳
    כל מה שנותר מהשמאל הוא הפוליטיקה של הזהות. עמוק כמו נייר צלופן.

    צטט ציוץ
    Barak Ravid
    @BarakRavid
    · 5 שע׳
    שתי שאלות שצריך לשאול את רון חולדאי בכל ראיון בימים הקרובים:
    1. כמה ישראליות יהיו ברשימת מפלגת "הישראלים" לכנסת?
    2. כמה ערבים יהיו ברשימת מפלגת "הישראלים" לכנסת?

    אהבתי

  26. קמיליה גם אותי יפעת שאשא ביטון לא מפתה להצביע לסער.
    לגבי אב״ח, נדמה לי שטאוב אפילו התייחס לזה בפירוש. גישתו של אב״ח היא שישראל השנייה מעדיפה את האינטרס הלאומי על פני האינטרס הזהותני הפרטי שלה. כשהוא מעלה על נס את ישראל השנייה הוא בעצם בתוך פרדוקס: קבוצה בעם ישראל בוחרת בטובת העם כולו על פני האינטרסים הזהותניים הפרטיים שלה. הוא מהלל אותה על כך ובכך נכנס לשיח שאינו לאומי אלא זהותני. אבל זה לא באמת פרדוקס. אב״ח מדבר על תוצאה של פיוס לאומי (הבטיח להצביע לגנץ כזכור כמחווה על החלטתו לנסות פיוס עם ביבי), לא על ניצחון זהותני של הקבוצה החביבה עליו.

    אהבתי

  27. והטענה של אב״ח באמת ברורה מאליה. למזרחים ברור שביבי ולפניו בגין אינם מייצגים כלל את מזרחיותם. אבל מעולם לא ביקשו מהם זאת. הם גאים בהם כי מייצגים יפה את יהדותם.

    Liked by 1 person

  28. המשך התגובה הקודמת

    מס' קטעים עדכנים מהטוויטר של בן חיים:
    ————-

    @AvishayBenHaim
    4 שע׳
    ניתוח טקסטואלי מאמש. תודעתה העצמית של ישראל הראשונה אל מול תהליכי הדמוקרטיזציה העוברים על ישראל מאז מהפך 77. סיכום בשני ציטוטים:

    נאום גנץ: "הצלנו את הישראליות שנתניהו איים לקחת".
    נאום חולדאי: "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה".
    AvishayBenHaim אבישי בן חיים
    @AvishayBenHaim
    ·

    6 שע׳
    נו, כבר מסתמן איך ההגמוניה הורסת את חגיגות חזרת יונתן פולארד הביתה והופכת אור לחושך, טוב לרע, שמח למבאס, מתוק למר?

    זו הרי אחת ממשימות העל של האליטה מאז מהפך 77: שלא חס וחלילה יהיה מצב רוח טוב במדינת ישראל.
    AvishayBenHaim אבישי בן חיים צייץ מחדש
    אבי רבינא Avi Ravina
    @AviRabina
    ·
    21 שע׳
    כמה נציגי ישראל השנייה היו בפורום של מנדלבליט, שדן בהגבלת השותפות שלה בדמוקרטיה והגבלת זכות הבחירה הדמוקרטית שלה לראשות הממשלה? אחד?

    ואיזה מחזה של שיכרון כוח פריבילגי זה כשאליטת ישראל הראשונה מכנסת חבורה משלה במגדל השן ואשכרה דנה עם היועמש בשלוה על הדרת ישראל השנייה מהדמוקרטיה

    Liked by 1 person

  29. קמיליה, רק אסור לך לנתק כל זאת ממשבר הקורונה. הרבה מאוד מאמינים ( וזה כמובן די אחוז במציאות) שהמשבר הזה, עצום ורב מימדים, וחשף הרבה חולשות או תובנות או פוטנציאלים אלקטרולים וכו….

    אז צריך להסתכל על זה בעיניים גנריות בואי נגיד, כלליות, אוניברסליות, שגרתיות, לא פחות:

    כמשבר עצום ורב, שחשף הזדמנויות חדשות מאוד. מה הן בדיוק ? לא נגמור. מניח שלך עצמך, יהיו הרבה השערות.

    רק המחשה קלילה:

    מערך שירותי הבריאות.

    ואנקדוטה (כך אירע הדבר ממש):

    נתניהו הרצה במכללת תל חי לפני כמה שנים, שלש שנים אולי (כמדומני, משהו בצפון). איזה אחת פרץ משהו, שאלה אותו:

    מה קורה עם בתי חולים ? חדרי מיון. עומס עצום. תשתית. מיטות וכו…

    יודעת מה ענה לה ?

    את משעממת אותי ? עם שאלות טרדניות לגבי דידו.

    לאור הקורונה, בכל העולם יש תפיסות שונות לגמרי היום. היערכויות שונות לגמרי. מסתכלים לגמרי אחרת, על שירותים ציבוריים. על מערך הרפואה וכו….על ייצור מקומי של מזון, רפואה וכדומה.

    אז צריך לקחת זאת בחשבון.

    אשאיר לינקים אחר כך…

    אהבתי

  30. כאן לינק לבחורה המשעממת. אני זכרתי משהו אחר קצת. ייתכן שמדובר בשני אירועים. אבל:

    כאן אכן, שאלה אורנה פרץ אחת את נתניהו, לגבי חדרי מיון וכדומה, והוא ענה לה:

    את משעממת אותי .

    אני אבדוק אם יש פה התאבכות, בין שני אירועים שונים.

    כאן:

    https://news.walla.co.il/item/3193734

    אהבתי

  31. כאן קמיליה, תוכלי לקרוא, מאמר קצת ארוך, אבל, מתאר את הטרנדים הגלובליים לאור הקורונה וכו.. לדעת המחברים.

    דגש על ייצור מקומי. קיצור שרשרת אספקה רפואית. היערכות לשעת חירום טובה יותר וכו….

    כאן:

    https://bit.ly/3fqQcvb

    אהבתי

  32. כנראה שטעיתי משהו. ויש התאבכות בין שני אירועים ( אבל העיקר, עדיין אותו עיקר). למען ההגינות וניקיון הדעת, נדביק כאן מלוא הכתבה או התיאור ( מ- Ynet):

    "הפעילה ש"שעממה" את נתניהו: "משפחתי עוברת התעללות"

    אורנה פרץ, הפעילה החברתית שהתפרצה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בקריית שמונה וספגה ממנו תגובה צוננת ("את פשוט לא מעניינת, את משעממת אותנו") התייצבה היום (ג') באירוע השקת השדולה למען נשים בפריפריה שהתקיימה בכנסת ביוזמת ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני), וסיפרה בדמעות: "מאותו יום שמחאו כפיים לנתניהו – אני הרגשתי שם חשופה, עירומה כי דחפו אותי, כי הרביצו לי, כי קיללו אותי. ומאותו יום המשפחה שלי, אחותי התאומה, כי חושבים שזאת אני – עוברים מסכת של התעללות".

    "אני רוצה להגיד לכם שהצד"לניקים שברחו מלבנון הם המשפחה שלי כיום, הם חברים שלי ואותי לא מעניינת פוליטיקה. ערבי, ציוני, חרדי, מעניין אותי בני אדם. תפסיקו לעשות עלינו פוליטיקה ותתנהגו אלינו כאל בני אדם. אני לא אתן שישברו אותי, אני לא אתן שאף אחד ידרוך עליי, אני לא אתן שאף אחד ירמוס אותי. תודה רבה שהזמנתם אותי. אבי גבאי התקשר אליי באותו יום, לא הסתכלתי על זה כפוליטיקה אלא כבן אדם. גם משה כחלון התקשר והציע את הכאב שלו כי הוא הרגיש כאילו פגעו בבת שלו. אז מה? בגלל זה צריך לעשות פוליטיקה? כולנו נלחמים למען כולם. בואו, תאחדו את העם הזה. תאחדו אותו כי בגלל דבר כזה אני הגנתי על עצמי. זרקו עליי אבנים, אז מה זה צריך להסתיים ברצח? יכלו לפגוע בי, יכלו לרצוח אותי. בואו נאהב אחד את השני".

    ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני) חיבקה את פרץ, ואמרה לה: "אורנה יקרה, לך אכפת מאזרחי מדינת ישראל. לא משנה אם את מהפריפריה או לא, את נותנת דוגמא לאזרחי מדינת ישראל. אני גאה בך שבאת מקריית שמונה את כל הדרך. אני גאה בכל הנשים שהגיעו לכאן היום".

    פרץ, פעילה חברתית, התפרצה כאמור לדבריו של נתניהו בזמן שנאם בטקס חנוכת מרכז רפואי אזורי בקריית שמונה – במחאה על כך שאין חדר מיון בעיר. המרכז הרפואי החדש, שינוהל על ידי חברה פרטית, אמור לתת מענה לתושבי העיר ויישובי האזור וכן לחיילי צה"ל מהגליל והגולן.

    נתניהו העיר לה שהוא מבקש להספיד את עורך דינו יעקב וינרוט, שנפטר באותו הבוקר, והוסיף: "אני אשמח לשמוע את התלונות שלך, את ההערות שלך אבל יש לי משהו אישי להגיד". לאחר שפרץ הפריעה לראש הממשלה שוב, והטיחה לעברו את השאלה "מדוע סגרת לנו את המיון?", הגיב נתניהו: "את פשוט לא

    מעניינת, את משעממת אותנו. אנחנו רוצים לדון בדברים שמעניינים אותנו. תביאי דברים מעניינים".

    פרץ צעקה בתגובה: "אני בוחרת בך כל ארבע שנים וככה אתה עונה לי? תתבייש". שאר הנוכחים באולם השתיקו אותה וכינו אותה פרובוקטורית. בהמשך הנאום הגיעו למקום שוטרים שליוו את פרץ מחוץ לאולם.

    נתניהו פרסם לאחר התקרית ציוץ בחשבון הטוויטר שלו: "הבוקר התפרצה פעילה פוליטית לדבריי בטקס חנוכת המרכז הרפואי בק"ש. זה היה שעות ספורות אחרי

    שהתבשרתי על פטירתו של ידיד נפשי, עו"ד יעקב וינרוט. אני רגיל לביקורת ואין לי שום בעיה עם קריאות ביניים. קיבלתי אלפי קריאות כאלה בחיי. אבל היום, בעומק הכאב והצער, הרגשתי שזה פשוט לא היה מתאים".

    עד כאן הציטוט:

    אבל, מה שברור, זה שהיום, לא היה מעז להגיד, את משעממת אותי, בפרהסיה, למישהי שקובלת על מערך שירותי הרפואה, או העדר חדר מיון וכדומה.

    להתראות

    אהבתי

  33. רק נצטט קטע אופייני, מן המאמר שהפניתי אליו בקשר לטרנדים גלובליים בפוסט קורונה (על פי דעת המחברים).

    כאן על מקרון נשיא צרפת:

    French president Emmanuel Macron has likewise called for France’s “health sovereignty” after the coronavirus exposed the reliance of his country on imported medical supplies. His agriculture minister Didier Guillaume told political news channel Public Senat that “while France could not be self-sufficient in all food products, it would look at being more autonomous in areas such as plant protein,” according to a recent Reuters report.

    נתרגם ספונטנית:

    כך גם נשיא צרפת מקרון, קרא לריבונות רפואית של האומה הצרפתית, הכל אחרי שנחשפה התלות הצרפתית ביבוא של ציוד רפואי. דידייה, שר החקלאות הצרפתי גם התבטא כי: גם אם צרפת לא יכולה להיות ספקית אוטונומית ועצמית, לכל סוגי המזון, הרי חייבים למקסם את אפשרויות הייצור העצמי אוטונומי כגון, חקלאות מניבה פרוטאינים ( חלבונים).

    להתראות

    אהבתי

  34. משה,
    חיילים שקרעו להם את הצורה הם לרוב בעלי מוטיבציה גבוהה יותר. המוטיבציה יורדת שמזלזלים בהם. לדוגמא כשהבסיס שבו הוצבו לאימון לא מספק מזון איכותי ובזמן, לא מספק מספיק מיטות ומספר סיפורי סבתא כתירוץ.
    בוא נניח שאתה סמל של מחלקת טירונים. הגעת לפנות בוקר למגורים. הקפצת את המחלקה והיא לא עמדה ב7 דקות (תקן מימי הצבא הבריטי). שמעת את אחד החיילים אומר לחברו "מה זה 7 דקות? המטורף רוצה שנצא ערומים?". מה אתה עושה?
    הרמטכ"ל (כל רמטכ"ל) צריך לתת גיבוי לסמלי הטירונים עמוק לתוך התחום האפור (הגבול הוא פגיעה בבריאות) אחרת יהפכו למש"קיות חינוך.

    אהבתי

  35. אישית, לא בחירת סער בשאשא-ביטון, ולא בחירת חולדאי בניסנקורן מעבירה אותי אליהם, כמו שתמריץ אמר.
    אבל אולי לציבור השמאלי ניסנקורן אומר משהו (לי לא) ואולי לציבור במרכז שאשא-ביטון אומרת משהו.
    שניהם ממוצבים כמתנגדים לביבי. ניסנקורן אידיאולוגית ושאשא-ביטון יותר עניינית.
    אולי זאת הסיבה.

    אהבתי

  36. ואולי הגל האינפלציוני רק מתבשל המעמקים.
    בריבית שלילית מחירי נכסים יכולים עוד להתנפח פי כמה (כמו הבורסות שלא מפסיקות לעלות). המאקרו תמיד לוקח יותר זמן ובדרך תמיד יש כאלה שאומרים 'הפעם זה אחרת', אבל זה אף פעם לא אחרת.

    אהבתי

  37. מי שאומר ׳זה אף פעם לא אחרת׳ צריך להגדיר תאריך שבו יהיה מוכן לשנות דעתו, אם דברים יתמידו כפי שהם ותוחלת חייו תהיה ארוכה מספיק. עוד עשור, שני עשורים, שלושה?
    לפני עשור חשבתי שפייסבוק הזדמנות שורט מדהימה. ברור שפספסתי לחלוטין את קריסת שיטת השקעות הערך בעשור הזה מול ההבשלה המדהימה של טכנולוגיית האינטרנט והסמרטפונים.

    אהבתי

  38. חייל אין לי שום בעיה עם קאדרים. כפי שאמרת קאדרים הופכים טירונים ללוחמים. אבל להכניס פלוגה שלמה לגימלים זה אידיוטי. מעכב אימונים, פוגע בשגרה המבצעית וכו'. גם קאדרים צריך לעשות בשכל.

    אהבתי

  39. לגבי קצב החיסונים בישראל – לזכות נתניהו יאמר שהוא עשה את השיקול הנכון בתשלום יתר על מנת לקבל חיסונים מוקדם יותר. כאן מסתיימת התרומה שלו, כאמור נחמד שהוא גם עושה את העבודה שלו מדי פעם. כל השאר זה למרות נתניהו ולא בזכותו. למרות נתניהו קופות החולים מתפקדות כפי שצריך, למרות נתניהו אנשים רצים להתחסן. הם רצים להתחסן בגלל שהם א. מפחדים מהמחלה וב. רוצים כבר לסיים עם הקורונה. נתניהו ניהל את כל משבר הקורונה באופן מחפיר, ושום ספין לא ישנה את זה.

    אהבתי

  40. יאיר כתב:
    1. " … אישית, לא בחירת סער בשאשא-ביטון, ולא בחירת חולדאי בניסנקורן מעבירה אותי אליהם …"
    —————–
    גם עבורי ראש עיר, שנחוש לשפר את איכות החיים של מסתננים, על חשבון איכות החיים של תושבי שכונות מצוקה בעירו – אינו מהווה אופציה להצבעה.
    אבל אני בהחלט מתלבטת האם להצביע בבחירות הקרבות לגדעון סער או לחלופה.

    לפיכך הייתי רוצה להבין מה הניע אותו לקבל החלטה די חשובה (על מינוי סגן/נית) – שבעיני היא, בלשון המעטה, תמוהה. האם מסתתר כאן איזשהו רמז לבאות?
    נכון לרגע זה אף אחד (עדין?) לא שפך אור על התעלומה.

    2. " … אבל אולי לציבור השמאלי ניסנקורן אומר משהו (לי לא) …
    שניהם ממוצבים כמתנגדים לביבי. ניסנקורן אידיאולוגית ושאשא-ביטון יותר עניינית.
    אולי זאת הסיבה…. "
    ——————
    נדמה לי (ואולי אני טועה) שרוב מצביעי השמאל / רוב מצביעי רק-לא-ביבי די מסויגים מההסתדרות בכלל ומראשי וועדים כוחנים בפרט.
    התפיסה של ניסנקורן כמונע ממניעים אידיאולוגים כלשהם (להבדיל מרדיפת שררה וכוח) – די מוזרה בעיני.
    חמור מכך, הוא נתפס בעיני כנחש, די מסוכן, שלא מומלץ להפנות אליו גב.
    בזמן שבו ביקש את הגנת גנץ על כל מעוזי כוחו במשרד המשפטים – הוא ניהל, אחרי גבו של גנץ, מו'מ עם שלוש (!!!) מפלגות אחרות.
    עלה בדעתי שאולי חולדאי זקוק לנדוניה הכספית ו/או הארגונית שניסנקורן נושא איתו + שהוא מניח (מסיבה מסתורית כלשהי) ש*אותו* ניסנקורן לא ינסה להכיש.
    אבל אין לי מושג האם זה נכון.

    3. " … אולי לציבור במרכז שאשא-ביטון אומרת משהו.
    שניהם ממוצבים כמתנגדים לביבי. … שאשא-ביטון יותר עניינית.". "
    ————————
    הצלחת גדעון סער להפוך לראש ממשלה עתידי – תלויה ביכולתו למשוך אליו *גם* מצביעי ימין / מצביעי ליכוד לשעבר. לא רק את מצביעי השמאל והמרכז.
    מכאן שהעובדה ששאשא-ביטון התאמצה כל כך לזכות לזכות בתשואות "מחנה רק-לא-ביבי" עלולה להרתיע מצביעים פוטנציאלים לתקווה חדשה, שבעבר הצביעו לנתניהו ולמרות ביקורתם כלפיו – הם מאוד מסויגים מהיחס לו זכה.

    בעיני אחרים (כמוני) החלטותיה בוועדת הקורונה גבלו בחוסר זהירות קיצוני ובהימור מוגזם על חיי אוכלוסיית ישראל (על כל כאלף נדבקים – יש כעשרה נפטרים. והיא עוד העזה לטעון בפומבי שעד שלא תשוכנע לגמרי ביעילות החיסונים ובטיחותם (והיא עדין לא) – היא לא תתחסן).
    נראה לי שהיא לא למדה מעולם את משמעות הביטוי "כשיש ספק – אין ספק" ו/או שתשוקתה האדירה להיתפס כ"גיבורה" של מחנה "הוצאת העיניים לביבי" – העבירו אותה על דעתה.

    מכאן שלתפיסתי הבחירה של סער בשאשא-ביטון כסגניתו נובעת *רק* מכך שהיא מייצגת שתי ציפורים באבן אחת (גם אישה וגם מזרחית). למרות כל חסרונותיה ומעלליה. פוליטיקת זהויות במובנה הגרוע ביותר.
    אז מה אני אמורה להסיק מכך על החלטותיו העתידיות של גדעון סער (כראש ממשלה עתידי?) ?

    אהבתי

  41. amehaye,
    אנחנו מסכימים שהגבול לקדרים הוא סיכון בריאותי. לגבי הקדר מהעיתון, היפותרמיה קלה אינה סיכון בריאותי לבעלי פרופיל קרבי. בשייטת עושים את זה יום יום במשך שנים והם בריאים להפליא

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s