הניצחון המאוחר של ז׳בוטינסקי

זאב ז׳בוטינסקי פיתח לפני כמאה שנה את פרדיגמת ״קיר הברזל״. אין סיכוי, קבע ז׳בוטינסקי, שהערבים יסכימו מרצונם לחלוק את מולדתם עם היהודים. לדבר כזה אין תקדים בתולדות האומות. רק באמצעות הכוח יוכלו היהודים להציב עובדות בשטח, כלומר עליהם להקים ״קיר ברזל״, ובסופו של דבר הערבים ישלימו בדיעבד עם הבלתי נמנע ויקבלו את קיום הבית היהודי הלאומי בארץ ישראל. כאשר נכתב מאמרו של ז׳בוטינסקי הוא כוון לעבר הגורמים היוניים הנאיביים בתנועה הציונית שחשבו שניתן להגיע להסכמה עם ערביי הארץ על התיישבות ציונית. מבחינה זו בוודאי שז׳בוטינסקי ראה נכוחה. אולם ברבות השנים הספק הגדול לגבי צדקת טענת קיר הברזל הגיע דווקא מהכיוון ההפוך. האם יש הפגנת עוצמה כלשהי שתשכנע את הערבים ואת העולם המוסלמי לחדול מהעוינות העקרה לישראל? אפילו הצטיידות בנשק גרעיני, נשק שז׳בוטינסקי אפילו לא העלה על דעתו את קיומו בשנת 1923 כשהגה את ״קיר הברזל״, לא היה בה די כדי לשכנע את הערבים שישראל עובדה בשטח שעליהם לקבל.

ב-1977, כשסאדאת קפץ לבקר, למעלה מ-50 שנה אחרי כתיבת ״קיר הברזל״ הייתה בכך הצדקה ראשונה לתזה. ב-1988 הסכים אש״ף להכיר בישראל והיה זה אישוש כביר לתורת ז׳בוטינסקי. אבל השלום עם מצרים היה ועודנו קר כקרח ואילו השלום עם אש״ף, כפי שדווקא רבים מתלמידי ז׳בוטינסקי היטיבו לזהות אחרי אוסלו, היה בעיקרו תכסיס הטעיה שסופו שפיכות דמים רצחנית. בינתיים התבססה הרחק ממזרח הרפובליקה האיסלמית באירן והפיצה קריאה לחיסול ישראל, כאילו אנחנו עדיין בנקודת האפס של שנת 1923.

אבל עכשיו כשאנו מתקרבים למועד מאה השנים למאמר, כאילו מסתדרים פתאום כל הכוכבים. המרחב הערבי והמוסלמי להוט פתאום לקיים שלום עם ישראל ואפילו שלום חם, לוהט, רותח ומבעבע. הסנסציה האחרונה היא מטורקיה. שם, במעוז העולמי של האחים המוסלמים, פתאום ארדואן משמיע זמירות חדשות לגמרי. נפל לו האסימון שברית עם ישראל יכולה לשרת אותו יותר משההתססה נגד ישראל שירתה אותו בעבר.

לא ויתורים או פשרנות מדינית הובילו למצב זה אלא התעצמות כלכלית, טכנולוגית וביטחונית מרשימה. הישראלים מלאי ביקורת, ציניות וסקפטיות כלפי מדינתם ומנהיגם. אולם מתבוננים מבחוץ כנראה רואים את הדברים אחרת לגמרי והם צמאים להדק קשרים עם ישראל במקום לשקוע בעוינות הישנה אליה. ערב פרידתו ממשל טראמפ עושה מאמצים עליונים להכניס גם את שתי מדינות הענק האיסלמיות, אינדונזיה ופקיסטן, למעגל הנורמליזציה. גם אם יכשל, כפי שנראה סביר כרגע, הרוביקון בכל מה שקשור ליחס העולם המוסלמי לישראל כבר נחצה.

אפשר לראות זאת אפילו בפוליטיקה הפנים ישראלית. ערביי ישראל השתלבו יפה בחיי המדינה, אבל הפוליטיקאים שלהם ייצגו בעקשנות את חזית הסירוב. רק לאחרונה הופיע פתאום קולו השונה של מנסור עבאס, יו״ר רע״ם. לא מזמן העלאת האפשרות שממשלת נתניהו הבאה תישען על קולות חלק מהמשותפת הייתה מעוררת שחוק או דורשת אשפוז פסיכיאטרי. היום היא נתפסת כאפשרות סבירה למדי, ברית כמעט טבעית בין הגורמים השמרנים בחברה היהודית לגורמים השמרנים בחברה המוסלמית.

לא כל האיומים נמוגו. ממזרח ישנה אירן, מצפון ישנו חיזבאללה וממערב עזה. ואם צה״ל והשב״כ ירופפו אחיזה ביו״ש, גם שם יכול לעלות גל טרור. הבעיה שמציב האיסלאם הקיצוני במקומות אלו גדולה במיוחד שכן לדת יש יכולת ייחודית לגבור על אפקט קיר הברזל. היא מבטיחה למאמיניה תמריצים מהעולם שאחרי המוות שחסינים למציאות הריאלית שלפני המוות. לא לחינם שנאת ישראל מתוגברת בהבטחות לגן עדן הניבה אוטובוסים מתפוצצים. עם זאת התמריצים שכמוסים בתיאורי גן העדן והבתולות טובים להניע יחידים. האומה בכללותה לא תלך להתאבד כדי להגיע לגן עדן בצוותא חדא. לכן אירן ושלטון החמאס בעזה מפגינים זהירות פרגמטית ברמת הכלל לצד חינוך עמוק לשנאת ישראל ברמת היחיד. גם שם יש מקום לתקווה. לכוחו של האיסלאם הרדיקלי יש גבול ואין זה מופרך להאמין שהפונדמנטליזם האיסלאמי ייחלש במהלך המאה ה-21. כמוהו כקומוניזם. בכל מקום שבו נקרא לשלוט המיט חורבן ואסון.

אפשר בשנה האחרונה לראות את אפקט קיר הברזל בעין לא מזוינת. היחסים הנסתרים עם המרחב הערבי הפכו לגלויים. אולי עוד יבוא יום וקיר הברזל ישלים פעולתו ונתעורר למזרח תיכון שבו ההשלמה עם קיום ישראל מוחלטת. או אז יעלה אתגר ציוני גדול אף יותר מקיר הברזל – למצוא ייעוד משותף חדש אחרי שהעמדת קיר הברזל תמה. זה אתגר כל כך קשה שאולי צריך להתפלל שיישארו לנו קצת אויבים.

40 תגובות על ״הניצחון המאוחר של ז׳בוטינסקי״

  1. מסכים עם הניתוח.
    אני חושב שהניצנים של האתגר למצוא ייעוד משותף, כזה שלא מבוסס על "כל הערבים נגדנו", כבר כאן.
    אני מכיר אנשים שחוששים ממלחמת אחים אם לא יהיו לנו שונאים. אני חושב שרבים חוששים מהיום שנצטרך להגדיר את עצמנו על דרך החיוב.
    אני אישית אופטימי – אבל זאת מגרעה קבועה שלי.

    אהבתי

  2. תמריץ, הבעיה שאידיאולוגיות, וקירי ברזל למינהן, לא עובדים. בסוף תמיד צריך להתמרכז.

    נמחיש זאת כפי שהסברתי בעבר הדבר:

    מדינת ישראל, חבה קיומה לא כל שכן שגשוגה הכלכלי והכללי היחסי, לשלש וחצי גורמים או ווקטורים:

    אחד, הסכם השלום עם מצרים. הוא מנע מלחמה כוללת נוספת מאז יום כיפור. הסורים לא יכולים לבדם. אז גם אם הוא קר השלום, הוא היה אפקטיבי מאוד. הוא מנע מלחמה כוללת נוספת. קיצר קוים מבחינה אסטרטגית ( תנועה חוצה את כל סיני). וכל מלחמה כוללת, הרי מביאה: טראומה חברתית כלכלית נוראית.

    השני, סנקציות קשות מאוד על איראן, מאז תחילת שנות ה-80. אלמלא סנקציות קשות, איראן הייתה מעצמה אדירת מימדים. בשילוב שנאה בלתי נתפסת למשטר הציוני, הרי לנו מלחמה כוללת, שכוללת: מצרים, סוריה, לבנון או ירדן, ואיראן ( ואולי עוד מדינות ערביות). ברור מה היה קורה כאן. גן חיות. האיראנים, בשביל למוטט המשטר הציוני, יעשו הכל (או כמעט הכל). אין ספק בדבר.

    השלישי, הסכמי אוסלו. הסכמי אוסלו, יצרו מצב שבו, מדינת ישראל נפטרה מן החרבנה של שליטה בערים פלסטינאיות גדולות. שמרה על האזורים הבטחוניים ברשותה ( בי, ו- סי). והשאירה לרשות הניהול האוטונומי של הערים הגדולות. על כך, הרשות הפלסטינאית שיתפה פעולה בטחונית עם ישראל, דיכאה טרור, דיכאה את החמאס ( טרור קשה, לא עממי או אלימות עממית).

    כל אלו, גורמים מהותיים ביותר, מבחינה גיאופוליטית וכללית, בשגשוג משמעותי ביותר.

    אלא מאי:

    כאשר אתה בוחן, מה הביא אז כל זאת, אתה מבין, שבעצם, שום אידיאולוגיה. בטח לא קוהרנטית וסדורה. אלא, פשוט ניצול הזדמנויות, הישרדות נכונה, קריאת מפה, ניווט אינסופי בתוך כאוס עצום. הכל אסטרטגיה בגדול, של לפתוח הראש, להיות יצירתי, לחשוב דינמיקה, לחתור לשלום, ולא להזניח הביטחון כמובן.

    שום קירות, שום ברזלים, ושום בטיח.

    להתראות

    Liked by 1 person

  3. רק תיקון לתגובתי לעי"ל, המתואר הינו בבחינת 2 וחצי – 3, גורמים או ווקטורים, ולא כפי הנקוב, 3 וחצי. כאשר החצי או מעין, זה אוסלו נניח.

    אהבתי

  4. מסכימה עם רוב רובו של הניתוח, אך חולקת על אחריתו.

    תמריץ כתב:
    א. " … אולי עוד יבוא יום וקיר הברזל ישלים פעולתו ונתעורר למזרח תיכון שבו ההשלמה עם קיום ישראל מוחלטת.. … "
    ————————
    הרעיון שיגיע רגע היסטורי שבו לא נזדקק יותר להרתעה (ולשוחד) בכדי להמשיך לשרוד במזרח התיכון / לקיר ברזל עוצמתי" הוא בעיני אשליה.
    אשליה שמזכירה לי את הפנטזיות (של מפ'מ ו"אחוות הפרולטרים של כל העמים" מצד אחד ושל גוש אמונים מהצד השני) שהערבים ישמחו לנוכחות בקרבם של עם זר, שמסוגל להביא להם מקורות פרנסה ושגשוש כלכלי, בריאותי, תחבורתי ועוד ועוד.
    זו אפילו אשליה *מסוכנת*. ברגע בו נפסיק לתעל משאבים להתעצמות כלכלית וביטחונית (ונתמקד באיכות החיים ו/או ב"עליונות מוסרית") – אנו עלולים להיחלש, לאבד את כוחות ההרתעה (והמשיכה) שלנו, ולהחזיר לראשי אויבנו הפוטנציאלים את התקווה שהגיעה (סוף סוף מבחינתם) ההזדמנות לנצח אותנו (ולשחוט את כל היהודים שיסרבו להפוך ל"דימים" נרצעים).
    לא לשווא הם חוזרים שוב ושוב על השוואתנו לצלבנים. לתפיסתם, גם אם יאלצו להמתין 250-300 שנה עד שיצליחו לגרש גם אותנו מאדמתם – רגע זה בו יבוא. הם מוכנים לחכות בסבלנות לשעת הכושר.מ

    ב. " … האומה בכללותה לא תלך להתאבד כדי להגיע לגן עדן בצוותא חדא. לכן אירן ושלטון החמאס בעזה מפגינים זהירות פרגמטית ברמת הכלל לצד חינוך עמוק לשנאת ישראל ברמת היחיד. …"
    ——————
    כללית אני מעדיפה לשגות בזהירות יתר מאשר בזהירות חוסר.
    לפיכך לתפיסתי יש ליישם את מה שנכתב על איראן והחמאס גם
    – על מצרים וירדן (למרות הסכמי השלום)
    – על ארדואן
    – על הערבים בעלי האזרחות הישראלית (כולל על "הדתיים – שמרנים בקרבם")
    – ואפילו על שליטי האמירוית, עם הבטחותיהם לשלום חם *נצחי* .

    ג. " … או אז יעלה אתגר ציוני גדול אף יותר מקיר הברזל – למצוא ייעוד משותף חדש אחרי שהעמדת קיר הברזל תמה. זה אתגר כל קשה שאולי צריך להתפלל שיישארו לנו קצת אויבים "
    ———
    כפי שכבר טענתי – לפחות לחשש זה אין בעיני מקום. תמיד יהיו לנו מספיק אויבים חיצונים.
    ואפילו אם אויבנו במזרח התיכון יכנסו לאיזושהי תקופת הפוגה זמנית ממושכת – ישארו לנו האירופים ופזורתם בעולם.
    לי אין אשליות שאנטישמיות היא רק נחלת העבר הרחוק.

    Liked by 2 אנשים

  5. יש היבט נוסף לקיר הברזל – חומת הפרדה.
    עיקר מהותו של קיר הברזל היא כלפי חוץ.
    עיקר מהותה של חומת ההפרדה היא דווקא כלפי פנים.

    חסידי ז'בוטינסקי הדגישו בעיקר את חשיבות ההרתעה של האויבים החיצונים. אויבים שכלי נשקם ישברו על קיר הברזל.
    אך רבים מהנמנים כיום על "השבט הלבן" (שרובו המכריע נתפס בטעות כ"שמאל ישראלי") – מעונינים ליצור הפרדה מקסימלית בין שני העמים. גם בלי קשר להיבט הבטחוני. (ולפיכך התלהבותם המועטה – החמוצה מ"שלום חם" בין ישראלים לערבים).
    כולל דגש, לא מוצהר בגלוי, על רצונם בהפרדה בין בעלי ה"מורשת האירופית" לבין בעלי המורשת הלבנטינית".(מה שמתקשר עקיפות גם לפוסט על אבישי בן חיים).
    עצם המחשבה ש"בן נצרת" ובנם הפרטי ישלבו ידים זה עם זה וישלטו במשותף על המדינה – מעבירה בהם חלחלה.

    הדובר הבוטה ביותר של עמדה זו – פרופ' דן שפטן.
    הוא זה שהטיף שוב ושוב להכרח בהתנתקות (כשם ספרו על הכרח בהפרדה) ונסיגות מרצועת עזה (ומיו'ש). כולל תמיכתו הנלהבת בהקמת חומות הפרדה מאוד מאוד גבוהות בין שתי האוכלוסיות.
    לאו דווקא בגלל אילוצים ביטחונים אלא כיון ש
    – "אין שום דבר חיובי בתרבות הערבית שהייתי מעונין לאמץ" /
    – "אסור לתת לילדינו להיות מושפעים מהם" /
    – "אם נשאר אחראים להם ולרווחתם – הם רק ידרדרו אותנו אחורה
    (ציטוטים מזכרון מעט מפוקפק).

    Liked by 1 person

  6. 1. לידיעתכם: תאוריה דומה הגו דוקא אנשי השמאל. השמאל הישראלי פעם היה שמאל חברתי בלבד אבל מבחינה פוליטית הם שאפו לארץ ישראל גדולה הרבה יותר ממה שהיא כיום. גולדה מאיר לא היתה מוכנה לותר על שטחים (או שהיתה מוכנה לותר מעט מאוד). היתה פעם תנועה שהיתה שמאלנית מבחינה חברתית אבל היו לה תביעות גדולות לשטחים. יהודה ושומרון, חצי האי סיני ודרום לבנון היו מבחינתה חלק מארץ-ישראל שעדיין לא שוחרר. קראו לתנועה זו "אחדות העבודה" ומנהיגה היה יגאל אלון. כמובן שצריך לציין שגם תנועה זו חשבה שאת מטרותיה אפשר להגשים רק בכוח.
    2. התאוריה הזו (וגם מדינת ישראל) יכלה להתמוטט כמה פעמים במהלך ההיסטוריה. במלחמת העולם הראשונה לאחר גילוי תנועת ניל"י הטורקים רצו לחסל את הישוב היהודי (ע"י הגליה ואולי אפילו ע"י השמדה כפי שהם עשו לארמנים) אבל בסוף הם לא עשו זאת. בשנת 1942 היו צבאות גרמניה קרובים לכבוש את מצרים וארץ ישראל (למפקד הגרמני רומל חסרה אוגדה אחת כדי לעשות זאת (לגרמניה היו בערך 300 אוגדות ואולי יותר)).
    3. אני לא בטוח שהגיע פתאום שלום. יתכן שיש לערבים תאוריה שהיהודים הם כמו הצלבנים ואת הצלבנים הם הביסו כ-100 שנים לאחר שפלשו.

    Liked by 1 person

  7. לא נראה שלשליטי האמירויות או ליורש העצר הסעודי האופק של תבוסת הצלבנים מעניין או רלוונטי. שום דבר בהתנהגותם לא מקרין שזה נושא שמעניין אותם.

    אהבתי

  8. אל רום,
    מה ההימור שלך על זה:
    פרסום ראשון: ראש הממשלה נתניהו הגיש בקשה לביטול כתב האישום נגדו
    פרקליטי רה"מ: החקירה החלה ללא אישור בכתב של היועמ"ש – זאת בניגוד לחוק יסוד: הממשלה • מאות ראיות הושגו בטרם ניתן אישור • "למה תקנות לרישיון דיג או שימוש בשמן מינרלי בייצור לחם טעונות אישור בכתב אך אישור לחקירת ראש ממשלה אינו מתועד?", תוהים עורכי הדין
    https://www.israelhayom.co.il/article/833767

    אהבתי

  9. חייל זקן,

    תשמע, קודם כל, חוק יסוד הממשלה, לא מורה על אישור בכתב.

    אפילו אם אישור בכתב, הוא חשוב מאוד ורלבנטי, ואין להכחיש הדבר. זה לא משנה הרבה, זאת מכיוון, שהאישור יכול להינתן בדיעבד. עצם אי קיומו בכתב, לא השפיע בצורה כלשהיא על זכויות הנאשם במקרה הזה. לא השפיע מהותית על כלום.

    אז זה מה שנקרא במשפטים "בטלות יחסית" . כלומר, גם אם הייתה טעות, ניתן בדיעבד לתקן אותה, וההשפעה שלה, לא כזו מהותית, בטח לנוכח חשיבות הנושא הנדון. במקרה הזה, כתב אישום חמור, נגד ראש ממשלה מכהן.

    להתראות

    Liked by 1 person

  10. הנה נצטט את בית המשפט, ממש בקייס של נתניהו, ובקשר לדוקטרינת הבטלות היחסית,הכל בקשר לפגמים אחרים בכתב האישום. הנה:

    "פגם שנפל בכתב האישום, כבר עמד בית המשפט העליון בפסיקתו על כך ש"גם אם מקבל בית המשפט את טענת הנאשם בעניין הפגם שנפל, אין משמעות הדבר כי כתב האישום יבוטל בהכרח", וכי על בית המשפט לבחון האם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין ויש בו כדי לקפח את זכויותיו של הנאשם ולפגוע בהגנתו (ע"פ 6717/09אוזיפה נ' היועץ המשפטי לממשלה(6.12.2010) ,בפסקה 99לפסק הדין). עוד נפסק כי בבחינת תוצאתו של הפגם שנפל בכתב האישום יש מקום לשימוש בדוקטרינת התוצאה היחסית ("הבטלות היחסית"), לפיה "יש לבחון את מהות הפגם על רקע נסיבות העניין, כאשר הסעד שייבחר והנפקות שתינתן לפגם זה, צריכים להלום את מכלול הנסיבות" (ע"פ 7211/13פלוני נ' מדינת ישראל (13.12.2015), בפסקה 64לפסק דינו של כב' השופט ח' מלצר). נציין כי פסק הדין האחרון עסק אף הוא בטענה לאי קיומו של תנאי להגשת כתב האישום (באותו מקרה, אישור היועץ המשפטי לממשלה להעמדת קטין לדין לאחר שחלפה שנה מיום ביצוע העבירה). "

    כאן:

    https://app.box.com/file/754781437987?s=njodc5gnik8gprrup4l49ebl4nf1aunr

    אהבתי

  11. אל רום,
    העובדה שיועמ"ש מוכן לגבות את אלה שצפצפו עליו ופעלו ללא אישורו (אישור שנדרש על פי חוק יסוד) מראה שהוא התבלבל בין גרון לביצים

    אהבתי

  12. חייל זקן, על מה אתה כותב לנו פה שוב ? אתה יכול להסביר ? מי צפצף על מי? מי פעל בלי אישור של מי ?

    הרי היועמ"ש הבנת אישר. רק טענת או הבאת איזה מאמר מפגר, שלא בכתב אישר על פי הנטען על ידך, לא קראתי המאמר כלל.

    הסברתי לך הענין אבל, זה הענין עם בטלות יחסית. זה דבר שגרתי לגמרי. הרבה לפני ביבי כך נהגו ונוהגים מקדמת דנא. בכתבי אישום כך נוהגים. ובכלל.

    מה פה לא מובן ? אתה בכלל מנסה להבין משהו ?

    אהבתי

  13. חייל זקן וכל המעונין:

    הנה כאן להלן, תיק משנת 2002. הרבה לפני ביבי. גם הצריך אישור יועמ"ש. בעליון. ועסקינן פשוט ( בין היתר) בהחלה של אותה דוקטרינה של "בטלות יחסית" על כתב אישום, או אישור יועמ"ש על כתב אישום.

    כאן:

    https://bit.ly/37ROr8n

    אהבתי

  14. רק יודגש כאן. בפסק הדין לעי"ל למשל, לא ניתן כלל אישור היועמ"ש להגשת כתב האישום. במקרה שלנו ( של ביבי) אם אכן כך, ניתן אישור, ומראש, רק לא בכתב על פי הנטען ( אין לי מושג אם אכן כך באמת, אבל, נניח).

    במקרה שהבאתי לעי"ל, זוכה המערער מאישומים מסויימים ( תיק פלילי, עבירות מין) בגלל שלא ניתן אישור מראש של היועמ"ש לכתב האישום, ולאור הזמן הרב שעבר עד האישור.

    על פי הדוקטרינה של הבטלות היחסית כאמור, יכול להיות מצב, שגם אם לא ניתן אישור כלל מראש ( וזה לא המקרה של ביבי לכאורה כאמור) עדיין, תוחל הדוקטרינה של בטלות יחסית.

    הכל תלוי בפרק הזמן שעבר. האם התחילו בדיוני הוכחות וכדומה.

    זה ענין שהוא תלוי נסיבות קונקרטיות פשוט. נצטט מפסק הדין:

    " סבורני, כי אף אם בנסיבות מסוימות ובהסתמך על עיקרון הבטלות היחסית, הפגם של איחור במתן אישור היועץ להגשת כתב האישום, לא יביא לבטלותו המוחלטת של כתב האישום, הרי המקרה שלפנינו אינו המקרה המתאים להחלתו של אותו עיקרון"

    ולמה לא מתאים (בין היתר) נצטט:

    " מבלי לקבוע מסמרות בעניין נראה, כי במקרה הרגיל, כאשר האיחור במתן האישור אינו רב וכאשר אין חשש שייגרם עיוות דין לנאשם, לא תהיה הצדקה לקבוע כי כתב האישום בטל מעיקרו. לעומת זאת, במקרה שלפנינו הפגם הינו כזה, לאור מועד תיקונו, שמרוקן כמעט לחלוטין מתוכן את הדרישה הקבועה בסעיף 354(א) לחוק העונשין ולמעשה איננו מאפשר עוד את מימוש התכלית הגלומה בסעיף."

    עד כאן הציטוטים:

    כלומר פרק הזמן שעבר, ובייחוד בעבירות מין, ובנוגע להתיישנות ( משמע: פרק הזמן שעבר, מביצוע העבירה, ועד כתב האישום וכו…) הינו קריטי במיוחד.

    ייתכן שפרק הזמן ארוך מדי (עד לאישור) ואז יבוטל כתב האישום, ולא יחול עיקרון הבטלות היחסית.

    אבל, אם אכן כך הדברים, אזי, כאן הרי ניתן אישור היועמ"ש, ומראש הרי. רק לא בכתב על פי הנטען, אם זה כך.

    להתראות

    אהבתי

  15. יאיר אין ספק שיש הרבה מחלוקות פנימיות בין היהודים אזרחי ישראל. אבל כמו שאמרה קמיליה, אוייב חיצוני תמיד יהיה. ואם לא עכשיו אז יהיה בעתיד.

    לגבי ייעוד משותף, אני יכול להעיד רק על עצמי. אני חילוני אתאיסט, אבל גם יודע קצת (ממש קצת) הסטוריה. ההסטוריה למדה אותי 2 דברים לגבינו. הדבר הראשון הוא שישראל חרבה בעבר בעיקר עקב מחלוקות פנימיות. היו גם סיבות נוספות – קנאות דתית יתרה וכיו"ב – אבל בסופו של יום המלחמות הפנימיות הן שחיסלו את ישראל בעבר.

    הדבר השני הוא שעשרות ואפילו מאות בודדות של שנים הן הרף עין. יכולה להיות תקופה כזו של שלום ושגשוג, אולם תמיד בסופו של דבר הגיעה מלחמה כזו או אחרת. ומעבר למלחמות, כאשר לא הייתה לנו מדינה, בסופו של דבר נרדפנו בכל ארץ בה היינו.

    2 הדברים האלה מביאים אותי למסקנות די פשוטות. אנחנו כיהודים – במובן של בני העם היהודי, לא של בני דת משה – צריכים מדינה משלנו, והיא צריכה להיות מדינת לאום. "מדינת כל אזרחיה" היא סופו של העם היהודי. על מנת לשמור על מדינת הלאום עלינו בין השאר לוודא שהמחלוקות הפנימיות לא מתדרדרות למלחמת אחים.

    כך שמבחינתי יש יעוד משותף לכולנו, ללא קשר לאמונה, עדת מוצא (שגם כך ענין העדות הולך ונעלם) או כל הבדל אחר. חוץ מזה, גם אני די אופטימי באופן כללי, כך שלא מוטרד במיוחד מענין היעוד המשותף. נראה לי שרובנו מבינים את הענין וההסטוריה.

    Liked by 2 אנשים

  16. הצוות של פחריזאדה חזר לישראל

    אהבתי

  17. חייל זקן,

    אתה לא חדל מלחרחר פה. אתה לא רוצה באמת להבין. אלא סתם לזרוק כפפה לדוג'ו ולצאת מהר.

    אינספור פעמים איתך כך. גם במקרה הזה. אתה מביא לנו איזה קיו מפגר, מרשת חברתית. בלי להבין ולנסות להבין, אפילו אני מסביר לך בצורה הכי פשוטה ובהירה הדבר (ראה לעי"ל היועמ"ש ואישור על כתב האישום, ואינספור מקרים בעבר).

    אם היית קצת מתענין לעומק. קצת. היית קורא התגובה של עורכת דין רחל זוארץ. למשל, מצטט:

    " גם מבלי לברר את נכונות העובדות המתוארות על ידך, מצאנו כי אלה אינן מגבשות, בנסיבות העניין המתוארות, עבירה פלילית או מנהלית. לעניין זה נפנה להוראות הקובעות עבירה פלילית ומנהלית בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש בעת האירוע הנטען"

    או:

    "תקנה 13 לתקנות האמורות מפרטת את העבירות הקבועות בתקנות, שעיקרן עבירות המופנות כלפי מפעיל מקום ציבורי או עסקי הפועל בניגוד להוראות התקנות. כאמור, העובדות המתוארות על ידך, אינן מגבשות עבירה לפי תקנה זו"

    עד כאן הציטוטים:

    אז קודם כל, אתה בכלל לא מבין הנימוקים. לא קראת. לא טרחת. אבל זה בסדר. אולי אדם לא מבין. אז אדם שואל. ואז מסבירים לו. אלא שאתה לא רק שלא ממש שואל, אלא, גם כאשר מסבירים לך, בונקרית לא תחדור לך הראש.

    לא פעם ולא פעמיים, נהגו בשופטים בחומרה כאן. יורם דנצינגר שנחקר במשטרה השארתי לך לינק לא מזמן. פזית פוזננסקי לא מזמן (התכתבויות בווטס אפ). מה עכשיו חנן מלצר נראה לך, עשה פה ביודעין משהו, בפומבי, בשביל שתפרוץ מהומה כזו ? אתה בכלל מאשים על הבלנק, שופטים שמקבלים שוחד כסף במעטפות. שנפנה אותך שוב ?

    ייתכן אגב, שהפרשנות של הפרקליטות, לא נכונה בהכרח. ייתכן. לא יודע כרגע. עוד ארד על זה. יש פה בעיה מסויימת אולי. אולי רק.

    בין לבין, אתה גופא, תפסיק להתגבב איתי פה, ולפנות אלי בנושאים משפטיים. חלס עם זה !!

    אהבתי

  18. לקמילה: נראה לי שדאגותיך מפני האמירויות וירדן הן מוגזמות. לא בגלל שיש לישראל הסכמי שלום איתן אלא בגלל שהן חלשות מכדי לסכן את ישראל. לדאגותיך מפני מצרים וטורקיה יש בסיס.

    אהבתי

  19. רועי צזנה מיטיב להסביר את הטכנולוגיה שמאחורי החיסון החדש באופן שיובן גם על ידי מי שלא עובד עם עדה יונת

    Liked by 2 אנשים

  20. חייל זקן,

    אני לפחות מתבטא בדברים שבהם אני מתמצא. במשפטים במקרה, אני מסטר מטורף.

    אתה, שרץ מגוחך. זוהי ההגדרה היחידה. אתה פשוט לא קולט, איך אתה עושה מעצמך צחוק.

    נפוליאון דה לה שמטה. כבר אמרנו הרי….

    אני מזהיר אותך שוב. אל תתגבב איתי בענייני משפט יותר. אל תפנה אלי בענייני משפט. נמאסת עלי לגמרי. אתה סוציופט רפה שכל.

    אם אתה חפץ כל כך להתגבב איתי. תתגבב איתי, בעניינים שאתה הכי חזק בהם ( סובייקטיבית כמובן, הכל בעיני עצמך). ומה הם ? צבא כמובן…. משפטים, זה משפיל אותי. דווקא בגלל שאני מסטר מטורף.

    או כי אז, כל פעם, לא רק בזמן אמת, אפנה אותך להתגבבויות מה זה נוסטלגיות. שמגיבים/ קוראים פה יגעו מצחוק. ישלשלו במכנס מצחוק.

    אהבתי

  21. רק הבהרה, באם יש קוראים או מגיבים חדשים:

    אני מסטר אכזרי במשפטים כפי שציינתי. רק לא פורמלית. אין לי קשר פורמלי לשום כלום. לא למדתי במוסד אקדמי משפטים. לא עוסק בדבר. לא כלום. הכל מלימוד עצמי, שיובהר הדבר.

    אהבתי

  22. הוכחה שגם מערכת החינוך הממלכתית – דתית (ולא רק הלילונית – ממלכתית) מצמיחה יהודים מה"זרם האוניברסליסטי".
    זרם ביהדות (???) הקורא לנישואים עם בני העמים שבקרבם אנו יושבים, ושלתפיסתו *אסור* שיהיה כל שוני בין " … המציל נפש אחת מישראל" לבין "… המציל נפש אחת. נקודה."

    8 דקות די 9פוקחות עיניים של ראיון עם אברום בורג.

    אגב, לטענת בורג הוא ממשיך את תפיסת היהדות של הוריו. כלומר של מי שהיה המנהיג של המפד'ל ההיסטורית. (כנימוק להקלה בעונש ניתן לציין שגם הוא נצר ליהודי גרמניה. בדומה לשטרנהל, אורי אבנרי ורבים רבים6 אחרים)

    https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IEKKJG&c41t4nzVQ=EF

    אהבתי

  23. תמריץ הזכרת לי משהו עתיק. כבר לפני הרבה שנים היו מכנים את הבן של יוסף בורג 'חומץ בורג'

    אהבתי

  24. יאיר כתב:
    "בורג לא מייצג אדם מלבד את עצמו."
    ——————-

    לו צדק – הייתי מאושרת.

    הוא מייצג את היהודים – הישראלים שמתגאים בהצבעתם לרשימה המשותפת. או המצביעים למר'צ *למרות* שחלק ניכר ממנה *עדין* לא זנח לחלוטין את הציונות.
    הם אמנם מהווים רק מיעוט קטן – אך הם אוחזים בהרבה עמדות מפתח באקדמיה, במערכת המשפט, בתקשורת, בתרבות ועוד. לא רצוי לזלזל ביכולתם להזיק.

    הוא גם מייצג חלק מאוד ניכר (שאיני יודעת את גודלו המדויק אך חושדת שמדובר ברוב) מיהודי התפוצות, ובעיקר יהודי ארה'ב.
    יהודים שלתפיסתם עיקר האמונה החשוב ביותר ביהדות (או אפילו העיקר היחידי) הוא "תיקון עולם".
    מתן קדימות כלשהי לעני עירם / לנזקקים לעזרה מבני עמם על פני כל שאר האנושות – נתפס בעיניהם כפשע מוסרי. או לכל הפחות כמקור לבושה עמוקה.
    המהדרים במצווה היהודית, החשובה ביותר הזו, כדוגמת יהודי ה BDS, אפילו טוענים שאויבי עירך / עמך קודמים.

    ##############

    תמריץ כתב:
    "יוסף בורג היה מתנגד נחרץ להעלאת יהדות אתיופיה.. מה לו ולבנו האוניברסליסטי"
    ——————-
    מסקרן אותי לדעת איך יוסף בורג הצדיק בפומבי את התנגדותו.

    אך בלי קשר לנימוקים אותם חשף – אני חושדת שבעיניו לא יתכנו יהודים שחורי עור ו/או הוא הניח שכל שחורי העור (תהיה אשר תהיה דתם) נחותים בהשוואה ללבני העור ולפיכך יהפכו לנטל על שאר תושבי המדינה.
    התהדרות בטהרנות "אוניברסליסטית" והחזקה באמונות גזעניות – אינם בהכרח מוציאים זה את זה.

    אהבתי

  25. קמיליה הערה צדדית לא רק יהודי ארצות הברית עיקר האמונה שלהם הוא תיקון עולם. כמעט כולם מאמינים בתיקון עולם השאלה היא איך מתקנים את העולם. יש כאלה שחושבים שעל ידי תפילות ויש כאלה על ידי ביטול הלאומיות יש כאלה שחושבים על ידי שוויון ויש כאלה שחושבים שעל ידי שוק חופשי. הבעיה שלי עם יהודי ארצות הברית זה לא שהם שואפים לתיקון עולם אלא שחלק מהדברים שהם חושבים שיביאו לתיקון יביאו את ההפך.

    Liked by 4 אנשים

  26. קמיליה,
    בורג הקטן הוא מאמין אדוק ביהדות. הרי הוא נלחם כארי על הג'יפ היהודי והפנסיה היהודית שמקורם בגוף היהודי הגזעני שמממש את חוק השבות המפלה

    אהבתי

  27. אני חוזר על טענתי שאברהם בורג מייצג את עצמו בלבד, ורק את עצמו. הוא לא מייצג את "מתקני העולם" היהודים מארה"ב וגם לא את מצביעיה היהודים של מר"צ או המשותפת. וגם הם לא רואים בו את המייצג שלהם.
    אברהם בורג הוא "יצירה מקורית" של עצמו.

    Liked by 1 person

  28. לא חושב שיש מישהו שעשה את המסלול הכי מופרך והזוי כמו שאברהם בורג עשה.
    בחיים לא היה מצבור כזה של תנאים מקדימים לבנייה של אדם לטובת עמו שהחליט לבסוף ללכת נגד עמו: למד במוסדות הכי טובים בציונות הדתית, שירת בפלוגות הכי טובות בצבא, בן של פוליטיקאי בכיר, יו"ר הכנסת בעצמו, ראש הסוכנות, ועוד, ועוד …
    שלא לדבר על כמות הפרובוקציות שהבן-אדם מנפיק מאז פרישתו מהחיים הפוליטיים.

    אם השאלה ב"מרדף" תהיה "האדם הכי הזוי בציבוריות הישראלית" – הצ'ייסר/ית צריך לצעוק במיידי "אברהם בורג".

    Liked by 1 person

  29. הפתרון הכי פשוט שיש:
    במקום שבית המשפט יבטל את חוק הלאום, שייעתר לבקשתו של בורג לבטל את רישומו כיהודי.
    win-win

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s