החיסון של אוקספורד – מה השתבש?

החיסון של אוניברסיטת אוקספורד וחברת התרופות הבריטית אסטרה זנקה חשוב מאוד – לישראל ולכל העולם. בניגוד לחיסוני ה-mRNA זהו חיסון זול, קל להפצה וכזה שאינו תלוי בשימוש במקפיאים. לכן התוצאות שהתפרסמו הבוקר התקבלו ברגשות מעורבים. מצד אחד החיסון טוב ואפקטיבי, איש מהמחוסנים לא אושפז בשל קורונה. מצד שני לא היה שחזור של ההישג המרשים של מודרנה ופייזר שהגיעו ל-95% יעילות. החיסון המדובר היה בעל יעילות 70% בלבד בהפחתת הידבקויות.

ברם, מפתחי החיסון הוסיפו פריט מידע קריטי. מתברר שהחיסון מגיע ל-90% יעילות אם הוא ניתן בשתי פעימות באופן ייחודי: תחילה במחצית המינון ולאחר מכך במינון מלא. דווקא כשניתן פעמיים במינון מלא, היעילות מאכזבת וצונחת ל-62%. זהו הבדל לא זניח וקרוב לוודאי שהוא מאוד מובהק סטטיסטית. ראיתי שבטוויטר רופא העלה הסבר מדעי אפשרי לכך – המנה המלאה מפתחת בגוף חיסון נגד הנגיף שנושא את הרכיב החיסוני, האדנווירוס שבא מהשימפנזה. ולכן המנה שבאה אחר כך אינה אפקטיבית דיה. הנגיף הנשא מחוסל לפני שהגוף מספיק לספוג את החומר שהוא נושא. אין לי מספיק ידע ביולוגי כדי לשער אם זו הנחה סבירה או לא. רק אציין שאם היא נכונה היא רלוונטית גם לחיסון הישראלי שאף הוא נשען על נגיף נשא. גם ייתכן שאם יזדקק הציבור לחיסונים חוזרים שנה אחר שנה, אזי החיסון של אוקספורד, וגם החיסון הישראלי, יאבדו אפקטיביות, כי הגוף יפתח חסינות לנגיף הנושא אותם. 

אבל לי יש ספקולציה אחרת מה השתבש במשטר שתי המנות המלא, שאולי היא נכונה ואולי היא לא, אבל בהתאם לאופיו של הבלוג, היא פחות רפואית ויותר פסיכולוגית-תמריצית. כולנו מתים לחזור לחיינו כרגיל, עם מפגשים וטיולים, מסיבות ובילויים. חלקנו הפחות חרדתי כבר חי ככה. חלקנו היותר חרדתי או זה שעם מחלות רקע ובגיל מבוגר נשמר יותר. יש להניח שמשתתפי הניסוי של אוקספורד הם בני אדם כמו כולם וגם הם צמאים לחזור לחיים כרגיל. אלו מהם שיידעו שקיבלו את החיסון ייזהרו הרבה פחות וירשו לעצמם הרבה יותר. אמנם אין לדעת מי קיבל את החיסון – הרי חצי מהמשתתפים מקבלים פלצבו. אבל מי שגופו הגיב בעוצמה לקבלת החיסון עם חום וצמרמורות וכל תופעות הלוואי הרגילות יסיק שקיבל בוודאות את החיסון וינהג בהתאם ובפרט יפסיק להקפיד על ריחוק חברתי מעתה והלאה. מכיוון שכך הוא יהפוך לפגיע בהרבה לווירוס. מאחר שמנה גדולה במיוחד של חיסון מעוררת תופעות לוואי חזקות יותר, סביר להניח שבקבוצה שקיבלה מנת חיסון גדולה יותר ובאופן פתאומי (כבר בהזרקה הראשונה), יהיו יותר תופעות לוואי וגם תהיה יותר מודעות של משתתפי הניסוי לכך שהם יכולים לחדול מריחוק חברתי.  אלא שכך הם נעשים פגיעים יותר להידבקות בנגיף. הידבקות זו כנראה אינה חמורה במיוחד. הם הרי קיבלו חיסון. ובאמת איש מהנדבקים המחוסנים לא אושפז, ובכל אופן היא פוגעת סטטיסטית במובהקות של תוצאות הניסוי. 

ראוי לציין שייתכן שאפקט זה משחק תפקיד כמעט בכל מחקר רפואי. חלק מהמשתתפים מבינים היטב, על פי תופעות הלוואי, אם הם בתנאי הפלצבו או שלא בפלצבו. אבל לרוב האפקט הזה מגביר את התוצאות, עד כדי כך שיש התוהים אם הוא יוצר הצלחות מלאכותיות לתרופות. כי האפקט לרוב הוא חיובי פסיכולוגי – אני מאמין שקיבלתי תרופה, הנפש מתעודדת והגוף מצליח להתמודד טוב יותר עם המחלה. כאן, בהתמודדות מול נגיף, האפקט הוא שלילי פסיכולוגי – אני מאמין שקיבלתי החיסון, אני חושף יותר את גופי בפני הנגיף.

38 תגובות על ״החיסון של אוקספורד – מה השתבש?״

  1. דומני שיש חיסון פלצבו שמייצר תופעות לוואי של חיסון בלי החיסון עצמו. יש איזשהו טריק כזה

    אהבתי

  2. אגיד את הרעיון העיקרי באופן תמציתי: מחלקים חיסון לשתי קבוצות כדי לראות אם הוא יעיל. קבוצה אחת מקבלת את החיסון הפעיל. קבוצה שניה מקבלת פלצבו. לכאורה ניסוי מדעי משובח. למעשה לפי תופעות הלוואי המשתתפים יכולים לנחש מה קיבלו. אלו שקיבלו חיסון יתנהגו פחות בזהירות ויפסיקו להקפיד על מסכות וריחוק חברתי. התוצאה: החיסון לא כל כך יעיל במניעת הדבקות כי אלו שקיבלו אותו הרבה פחות נזהרים. מערכת התמריצים השונה ("אני מחוסן לכן אין שום סיבה שלא אלך למסיבה") פוגמת ביעילות החיסון.

    אהבתי

  3. מאוד חשוב. רק שזה לא ממש מדוייק פה. ההצלחה הממוצעת היא 70 אחוזים, ולא הצלחה של 70 אחוז נטו בוא נגיד. נצטט מן ההודעה שלהם לתקשורת:

    One dosing regimen (n=2,741) showed vaccine efficacy of 90% when AZD1222 was given as a half dose, followed by a full dose at least one month apart, and another dosing regimen (n=8,895) showed 62% efficacy when given as two full doses at least one month apart. The combined analysis from both dosing regimens (n=11,636) resulted in an average efficacy of 70%. All results were statistically significant (p<=0.0001). More data will continue to accumulate and additional analysis will be conducted, refining the efficacy reading and establishing the duration of protection.

    כלומר, ההצלחה המשולבת הכוללת של שני הדוסים יצרו תוצאה ממוצעת של 70 אחוז ( 62 אחוז, ו- 90 אחוז).

    צריך גם לשים לב, בקרת פלצבו, יכולה גם לגרום לתופעות של ממש. כלומר, אדם שקיבל חיסון דמה, יכול לפתח תסמינים ( כלשהם, או תואמים ממש) בגלל האימפקט הפסיכולוגי פשוט.

    להתראות

    אהבתי

  4. כאן להלן (ניסוח פשוט) למי שרוצה לקרוא ולהבין, הגרסה הרסמית יותר, של האירוע של אותה עורכת דין, דתיה, אשר סיננה ליועמ"ש : "פרשת משפטים, בושה" נעצרה, והנציב מצא תלונתה מוצדקת וכו.. בקיצור, הרבה רעש בתקשורת היה על כך. אז כאן:

    https://bit.ly/33cjPLQ

    אהבתי

  5. תמריץ,
    "אני מחוסן לכן אין שום סיבה שלא אלך למסיבה" – האם אין זו תכליתו של החיסון?

    אהבתי

  6. זו תכלית החיסון.. אם החיסון מאה אחוז אז סבבה. אם החיסון מועיל לתשעים אחוז אז העשרה אחוז הפגיעים יחשבו שהם לא פגיעים, ויהיו הרבה מקרי הדבקה.

    עכשיו אם החיסון היה מחולק לכל העולם, זה לא נורא כי מקדם ההדבקה הגלובאלי יצנח לרצפה. אבל אם הוא מחולק רק לנסיינים אנחנו עלולים לראות התפרצות מסוימת בתוך הקבוצה של אלו שחושבים שקיבלו חיסון.

    אהבתי

  7. תמריץ, אם אתה מתייחס לפלצבו בתמיסת מלח כפי שכתבת, אזי זה מה שאני מסביר. או שאתה לא מבין מה זה פלצבו. ברור שזה משהו שלא יכול לעשות כלום. אבל, עצם החיסון דמה, ואי ההבנה או המודעות של נסיין שזה חיסון דמה,יכולה לייצר תסמינים פיסיים, בגלל אימפקט פסיכולוגי ( לפעמים תואמים, לפעמים לאיו).

    רק להמחיש ולהסביר תופעת הבסיס:

    נניח אדם, מפחד. אזי, קצב הלב יואץ. אדם מתבייש, עשוי להסמיק. הקיבה תתכוץ, מפחד תתכוץ. או שהוא עשוי להחויר ולהלבין.

    אזי, עסקינן בסימפטומיים פיסיים, כתוצאה, מאימפקט פסיכולוגי. כך גם יכול לקרוא בחיסון דמה. אדם יפתח תסימינים, תואמי קורונה אם לאיו, בלי שום טריגר מהותי ביולוגי, פיסי פשוט.

    מה שבשפת ההדיוטות קוראים, פסיכוסומטי פשוט.

    להתראות

    Liked by 1 person

  8. תמריץ,
    מצאתי הסבר בהיר לביצועי החיסון בתגובה לפוסט של דני אורבך. קרא ותחי נפשך
    Ben Shula
    זה בעיקר מלמד על הרמה הנמוכה של הדיווח התקשורתי בישראל.
    2 דקות רפרוף על ההודעה של החברה עצמה, תפתור לך את רוב הקושיות. בחדשות מהסוג הזה, תמיד מומלץ לא להסתמך על הדיווח בכלי התקשורת הרגילים. מאחר ועוד אין לנו מאמרים בכתבי עת מקצועיים – לפחות כדאי לראות את ההודעה המקורית (1).
    1.
    החברה עשתה שני ניסויים. באחד השתתפו 2,741 אנשים, וקיבלו בו 2 מנות של חיסון, בהפרש של לפחות חודש. בפעם הראשונה מחצית מהמינון שבפעם השניה. בניסוי הזה נמצאה יעילות (Vaccine efficacy) של 90%.
    בניסוי השני השתתפו 8,895 אנשים, ובו קיבלו 2 מנות במינונים זהים, בהפרש של לפחות חודש. היעילות שנמצאה בחיסון זה היתה של 62%.
    2.
    היעילות של שניהם ביחד, זה לא הממוצע. מדובר בחישוב סטטיסטי שונה, שלא כאן המקום להיכנס אליו, מספיק שנאמר שכפי ששונות משותפת עליה לומדים במבוא לסטטיסטיקה אינה ממוצע של השונויות, כך גם כאן לגבי היעילות המצרפית.
    3.
    הדיווח הוא דיווח זהיר, והאמירה לגבי 70% יעילות, היא לגבי כלל האוכלוסיה של המחקר – 11,636 משתתפים. מדובר בהתנהלות שמרנית וזהירה של חברת תרופות ותיקה, שמבצעת פיתוח לא בשיטה חדשנית כמו פייזר ומודרנה, אלא בשיטה הקלאסית של פיתוח חיסונים, ויודעת שהיא נמצאת בצד של הטכנולוגיה המוכרת. יש פחות חשש מתקלות לא צפויות בחיסון שלה.
    לעניין הדיווח הזהיר והשקוף, כדאי לקחת בחשבון שמדובר בחברה בריטית. הרגולציה שהיא כפופה לה שונה מזו שאליה כפופות החברות האמריקאיות. רגולציה לא רק של אסדרת פיתוח התרופות, אלא גם של הרשות לניירות ערך.
    4.
    זו חדשה נפלאה. עבור החברה, עבור האנגלים וגם עבורנו.
    (1)
    https://www.astrazeneca.com/…/pres…/2020/azd1222hlr.html

    Liked by 2 אנשים

  9. … המשך
    Danny Orbach
    Ben Shula תודה על המידע המפורט! האם אפשר להסיק מכאן שתינתן בסופו של דבר למחוסנים המנה במינון של הניסוי המוצלח יותר, ושהיעילות צפויה להיות בסביבות ה-90 אחוז?
    · השב · 2 שעות
    Ben Shula
    Danny Orbach
    אני כותב בזהירות, כי הידע שלי על החיסון שלהם הוא בעיקר מהפרסומים של החברה עצמה:
    סביר שתהיה עדיפות לחיסון של שתי מנות במינון הראשון – חצי מנה וכחודש לאחריה מנה שלמה, משתי סיבות:
    הראשונה – בניסוי הושגה יעילות(Vaccine efficacy) גבוהה יותר בצורה זו.
    השניה – זה מאפשר לחסן יותר אנשים מאשר בשיטה השניה, כשמייצרים את אותה הכמות.
    מדובר בניסוי, אמנם Phase 3 – אבל עדיין ניסוי. צריכים להיות זהירים מאד עם הסקת מסקנות לגבי חיסון אוכלוסיה שלמה. יחד עם זאת, תוצאות שלושת הפיתוחים שהתפרסמו בהחלט מעודדת.

    אהבתי

  10. נראה לי שיש יותר מגרעין של אמת בהסבר הפסיכולוגי שנתן תמריץ לשוני בין אלו שקיבלו בשלב הראשון חצי מנה (כנראה מעט תופעות לואי) לבין אלו שקיבלו כבר בשלב הראשון מנה שלמה (כנראה מרובת תופעות לואי).

    אבל אחת הנגזרות של תיאוריה זו היא שעדיף שישראל תיתן לאזרחיה דווקא את החיסון שיעילותו היא *רק* של % 70 ולא חיסון שיעילותו % 95.

    הסבר: אחד הנעלמים המשמעותיים בתהליך האולטרה מזורז של קבלת אישורים לחיסון לקורוה הוא חוסר הודאות לגבי משך זמן ההשפעה / טווח הזמן של היעילות. (כמו גם השאלה האם קיימות תופעות לואי לטווח רחוק).
    איננו יכולים לדעת האם עלינו לחדש את החיסון לקורונה מדי חצי שנה, מדי שנתים או מדי 20 שנה – כיון שעדין לא חלפו שנים רבות מאז תחילת מתן החיסון הניסיוני לנבדקים הראשונים .

    מכאן, עדיף שלפחות בשנה – שנתים הקרובות מקבלי הזריקה/ות לא ילקט בביטחון יתר שהם וקרוביהם מחוסנים לחלוטין מקורונה. (נראה לי שהמרחק בין %95 ל 100% – נוטה להימחק). . .חיסון שיעילותו 70% כנראה יתורגם בראשי האנשים לסיכוי של שני שליש מול שליש. משהו שעדין מחייב איזושהי זהירות. שאולי מחייב לא להשתתף ביותר מדי מסיבות המוניות.

    #####

    אגב, אחד הנתונים שעדין לא ברורים הוא היעילות של החיסון (ומידת בטיחותו) עבור תת אוכלוסיות שונות. בעיקר מעניינים הנתונים לגבי קבוצות זקנים וקשישים ו/או לגבי קבוצות של בעלי מחלות רקע בעייתיות לקורונה. ברור שיעילות של %70 או של %90 הם בסה'כ ממוצע של כל הנבדקים במחקר. ,,(וידוע שרוב המחקרים, כולל הרפואיים, כולל מחקרי חיסון, נערכים בעיקר על צעירים בריאים. לכל היותר גם על אנשים בגיל העמידה והזקנה המוקדמת).

    למעשה, הנתונים על בטיחות החיסון חשובים יותר מהנתונים על יעילותו. אך גם בחינת מידת הבטיחות אמורה להימשך זמן ממושך.

    אהבתי

  11. רק הבהרה, כתבתי פשוט בגלל אימפקט פסיכולוגי ( הפלצבו יכול לגרום לתסמינים שונים). אבל, לפעמים, גם בגין ממש החומר עצמו ( חומר הדמה, ה- inactive substance) יכולים להיגרם סימפטומים שונים ומשונים. כדאי לקרוא המאמר הזה כאן:

    https://www.crossfit.com/health/sometimes-a-placebo-is-not-a-placebo

    אהבתי

  12. קמיליה,
    אם תקראי את ההסבר למעלה תביני שהיעילות של החיסון היא 90%. הנתון של 70% הוא שיקלול של תוצאות הניסוי אבל זה ברור מאליו שיש פרוטוקול שהוא גם יותר יעיל וגם יותר זול ולכן ישתמשו רק בו.

    אהבתי

  13. חייל זקן, בציטוט שלך מוסבר ההבדל בין שתי השיטות לקבלת החיסון, אבל לא כתוב מדוע היה הבדל. בפוסט ניסיתי לספק הסבר להבדל. אם לא הייתי ברור בתיאור ההבדל עצמו, עם הקוראים הסליחה.

    Liked by 1 person

  14. היום הוא היארצייט (למניינם) של גדול הלוחמים של צה"ל והרמטכ"ל היחיד שהבין שבסיס הכח הצבאי הוא חיילות. תנו כבוד לרפול

    Liked by 1 person

  15. רק נצטט, ממאמר, שמצטט את פרופסור קפצ'וק ( Ted Kaptchuk ) לגבי האימפקט של הפלצבו ( הפסיכולוגי נגיד ). מצטט:

    How placebos work is still not quite understood, but it involves a complex neurobiological reaction that includes everything from increases in feel-good neurotransmitters, like endorphins and dopamine, to greater activity in certain brain regions linked to moods, emotional reactions, and self-awareness. All of it can have therapeutic benefit. "The placebo effect is a way for your brain to tell the body what it needs to feel better," says Kaptchuk.

    But placebos are not all about releasing brainpower. You also need the ritual of treatment. "When you look at these studies that compare drugs with placebos, there is the entire environmental and ritual factor at work," says Kaptchuk. "You have to go to a clinic at certain times and be examined by medical professionals in white coats. You receive all kinds of exotic pills and undergo strange procedures. All this can have a profound impact on how the body perceives symptoms because you feel you are getting attention and care

    נתרגם ספונטנית:

    איך פלצבו עובד, לא ברור עדיין. אבל, זה מערב, תגובות נויירוביולוגיות אשר מעוררות תחושות הנוצרות מפעילות נויירוטרנסמיטים, כמו: אנדורפין, דופאמין. כל זה יכול שיהא לו, אפקט תראפיסטי . אבל, לא רק בכוח המוח עסקינן. הריטואל הקליני כשלעצמו, יכול להשפיע מאוד. אתה כנסיין מגיע למעבדה, שם מקצוענים מטפלים בך, בחלוקים לבנים, אתה מקבל תשומת לב, מקבל גלולות אקזוטיות, הכל בפרוצדורות מוזרות, ועצם קבלת התשומת לב והסביבה החריגה, משפיעה על הנסיין.

    כאן:

    https://www.health.harvard.edu/mental-health/the-power-of-the-placebo-effect

    Liked by 1 person

  16. אותה מערכת תמריצים שתארת תקפה להתנהגות הנסיינים בחיסון של פייזר ומודרנה . אז מדוע שם האחוזים מעל 90 אחוז ?

    אהבתי

  17. אורי, ייתכנו שלושה הסברים. האחד שחיסוני ה-mRNA מטבעם יותר אפקטיביים. השני שבחיסונים אלו יש פחות תופעות לוואי מבחיסון של אסטרה זנקה.
    ייתכן גם שהתיאוריה שלי היא שטויות, אבל זה יהיה מפתיע לדעתי. אני אופתע מאוד אם אין קשר בין תופעות לוואי חזקות של נסיינים לבין הפסקת הקפדה שלהם על הכללים של המרחק החברתי.

    Liked by 1 person

  18. עוד כמה נימוקים לזכות חיסון שלכאורה הוא נחות מהחיסונים של שתי החברות המובילות.

    https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3875451,00.html

    קטע מהכתבה:
    " …. יש לחיסון של אסטרה עוד יתרון מובהק – סביר להניח שהציבור יחשוש ממנו פחות, מכיוון ששיטת הפיתוח והפעולה שלו כבר משמשים בחיסונים קיימים בניגוד לשיטת ה-mRNA החדשנית שחיסונים המבוססים עליה לא אושרו לשימוש בני אדם עד היום. כמו כן לחברה הבריטית יש כבר חיסון מאושר לשפעת שניתן בהזרקה דרך האף ומיועד לגילאי 2 עד 49. פייזר אמנם גם חברת תרופות מנוסה שפיתחה ומייצרת חיסונים, אך אלה לא נבנו בשיטת mRNA, אלא בשיטות הוותיקות ששלטו בשוק החיסונים עד היום. …
    החיסון של אסטרזניקה נגד קורונה … ., מבוסס על שיטת הווקטור, מעין גרסה מוחלשת שמוזרקת לגוף על גבי וירוס בלתי מזיק אחר והיא מלמדת את הגוף להגיב ולייצר את הנוגדנים הנדרשים. בניגוד להזרקה של וירוס מוחלש או מומת מלא, בשיטת הווקטור, מדובר רק בחלק ממנו הנדרש ליצירת החיסוניות, אך לא מספיק כדי שהגוף יפתח את המחלה עצמה.
    בשיטת mRNA מוזרקת לגוף המתחסן מולקולה שיודעת לתת הוראות לייצור החומר התורשתי של הווירוס (DNA) ובתגובת נגד מיידית הגוף מתחיל לייצר גם את הנוגדנים הנדרשים להתמודדות עם הווירוס. שיטת ה-mRNA לכאורה בטוחה יותר משום שהיא לא כוללת הכנסה של הווירוס עצמו לתוך הגוף, בין אם בגרסה מוחלשת או מומתת, אלא רק המידע הגנטי שנדרש להפעלת המערכת החיסונית. עם זאת, עד היום הוא לא נבחן ביכולת שלו לייצר רמה נדרשת של חסינות לאורך זמן.
    החיסון של אסטרזניקה, גם אם במינון שמספק הגנה של 70%, וזאת אגב יותר מחיסוני השפעת הרגילים בשוק, עשוי להתברר דווקא כגיים צ'נג'ר אמיתי במאבק בקורונה בזכות נגישותו הרחבה שתבטיח התחסנות של אוכלוסייה רחבה ולא רק האיזורים המרכזיים במדינות העשירות, אליהן יגיעו "חיסוני הבוטיק" של פייזר ומודרנה… "

    אהבתי

  19. לדעתי יכולה להיות עוד סיבה לתוצאות המשונות האלו (של יעילות הנגיף): פשוט המדענים לא מצליחים למדוד את הפרמטר הזה ויתכן גם שאין להם את הכלים לכך.

    אהבתי

  20. ראיון של רועי יזוביץ, על מספר נושאים רב. עם עו'ד אלן דרשוויץ.
    אמנם באנגלית, ללא כתוביות אך פחות מחצי שעה.

    ניתן לקשר גם לפינה האחרונה של חייל זקן על הטרלול האמריקאי – רמיסת חופש הביטוי
    רועי יזוביץ, כמו רובם המכריע של אלו שחונכו בימין האידיאולוגי ומעולם לא היו בשמאל, מניחים ששמאל אידיאולוגי וליברליזם הם תאומים זהים.
    בראיון רועי תהה כיצד יתכן שדרשווויץ, המגדיר עצמו כליברלי, תוקף בחמת זעם את השמאל הקיצוני שמנסה לצנזר את חופש הביטוי.
    דרשוויץ עונה לו שלא כל השמאל תומך בערכים ליברלים. יש בו גם חלקים החותרים להקמת חברת מופת. חלקים שיונקים משורשים קומוניסטים ומתנגדים קשות לערכים ליברלים. כפי שגם הימין העמוק מתנגד לערכים אלו. הליברלים האמיתיים נמצאים במרכז, בשמאל המתון ובימין המתון. לא בימין הקיצוני ולא בשמאל הקיצוני.

    ברצוני להוסיף, שרבים מאלו שחונכו בשמאל האידיאולוגי (כמו אמנון לורד) מודעים לכך שהשמאל הוא יצור גדול (שמאל סוציולוגי) לו שני ראשים עיקרים (ועוד כמה התפצלויות וראשים קטנים יותר): שמאל ליברלי ושמאל פרוגרסיבי / טוטאליטרי. כלומר מדובר בתאומים סיאמים, לא בתאומים זהים. לרוב הם משתפים פעולה בגלל אילוצים טקטיים. אך לעיתים קרובות הם דוחפים לכיוונים מנוגדים. ומדי תקופה – אחד הראשים נחלש ומשתתק והשני הופך ליותר ויותר דומיננטי. במערב – לאחרונה נחלש השמאל הליברלי, בישראל לאחרונה נחלש השמאל הציוני.

    Liked by 1 person

  21. אובמה הביתה?

    אהבתי

  22. הפוסט הבא הוא פוסט ביקורתי מבטל על תוצאות הנסוי של חיסון אוקספורד.
    מסתבר שחלק מהמשתתפים בחיסון קיבלו כפלסיבו חיסון נגד מננג'יטיס כך שהתאוריה שלך מתערערת.
    למרות הביקורת בכתבה, מניסיוני האישי לאנשי הצוות בשטח יש את היכולת להבין ולהעריך אם החיסון יעיל או לא. חלק מהנסויים נערכו בשלב מוקדם מאד, בחודש מרץ עד יוני ובחודשים הקרובים יגיעו תוצאות נוספות.
    מאחר ופיזר ומודרנה יצאו בהכרזות המתחרים נאלצו גם הם להציג מה שיש להם היות ושני בתחרות הזו זוכה במעט מאד.

    https://www.wired.com/story/the-astrazeneca-covid-vaccine-data-isnt-up-to-snuff/

    Liked by 1 person

  23. הניו יורק טיימס פרסם אתמול (ד') כי התוצאות שהראו כי דווקא חצי ממינון החיסון שניתן למחוסנים, שנמצא יעיל יותר מהמינון המלא, מקורו בטעות שלא הייתה אמורה להתרחש בפרוטוקול המקורי.
    רק לאחר פרסום התוצאות, הודתה החברה כי המהלך נבע מטעות בתחילת הניסוי ולאחר שחוסנו במינון השגוי כאלפיים איש, שבו לפרוטוקול המקורי של המינון המלא, שהראה דווקא יעילות מופחתת.

    החברה מסרה כי הניתוח המוקדם התבסס על 131 מקרי Covid-19 סימפטומטיים שהופיעו בקרב משתתפי המחקר.
    https://www.ynet.co.il/health/article/SkDVsLT9w
    למרות זאת בהחלט אני מציע לקנות את מניות החברה, כעת!!
    7,770.00 AstraZeneca plc
    LON: AZN

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s