הו הו כמה שזה מובהק סטטיסטית

התוצאות המדהימות של החיסון של פייזר מזניקות את הבורסות בעולם ובצדק. אם החיסון הצליח כל כך סימן שהקורונה אינה נגיף חמקמק במיוחד, והיא בדרך למיגור מלא ולחזרת העולם לשגרה.

מי שופכת מים צוננים? מירב ארלוזורוב.

החדשות הרעות הן שכדי להוכיח מובהקות סטטיסטית של יעילות החיסון, צריך 164 נדבקים, וכרגע יש רק 94 כאלו. כל עוד לא יידבקו עוד 70 נסיינים — ואין כוונה להדביק במכוון נסיינים, כך שנותר רק לחכות שזה יקרה מעצמו — מוקדם להכריז על החיסון כהצלחה

זו טעות ורצוי שדה מרקר יתקן את השגיאה המביכה. פייזר החליטה מראש שהיא תסיים את הניסוי עם 164 נדבקים, ובוודאי יש יתרונות לעוד נדבקים כדי לבחון כמה שיותר מקרי מחלה, גם כאלו נדירים שקורים בקבוצת המחוסנים, ולראות מה מאפייניהם. אבל מובהקות סטטיסטית דורשת, על פי המוסכמות המקובלות, סיכוי של פחות מ-5% שהתוצאה התרחשה במקרה. ובכן, הסבירות שבמקרה התחלקו נדבקי הקורונה כך שבקבוצה המחוסנת היו פחות מעשירית מהם היא הרבה מתחת לחמישה אחוז. גם הרבה מתחת לאחוז. גם הרבה מתחת לעשירית אחוז, וגם הרבה מתחת לאלפית אחוז. וגם הרבה מתחת למיליונית אחוז.. המובהקות הסטטיסטית על פי התוצאות שפורסמו היא מעבר לכל ספק סביר או בלתי סביר, והיא נדירה מאוד כשמדובר בתרופות חדשות בימינו.

13 תגובות על ״הו הו כמה שזה מובהק סטטיסטית״

  1. דה-מרקר כולו הוא שגיאה מביכה, כמו רוב התקשורת בישראל.
    מירב ארלוזרוב עומדת לצד כתבים ופרשנים שבקושי מבדילים בין ימין לשמאל, שעל אף הטעויות החוזרות והנשנות שלהם הם ממשיכים להחזיק במקום העבודה שלהם.
    אף מקום עבודה הגון לא היה ממשיך להעסיק עובד שטועה פעם אחר פעם אחר פעם. אם בכל זאת ממשיכים להעסיק אנשים כמו מירב או ערד ניר, אז כנראה שיש אג'נדה מסויימת שצריך להריץ, והקשר לעובדות אינו נחוץ לשם כך.

    אהבתי

  2. חשוב ביותר. אלו חדשות טובות. ברור שזה לא אקראי. ה- FDA אגב, דורש סטנדרט של 50 אחוז. והם הגיעו לתשעים. וזה יפה. אבל, הדרך עוד לא פשוטה. צריך להגיע ל- 30 אלף. צריך זמן לבדוק ההשפעות והיעילות על פיזור של הרבה קבוצות וכו….

    לא יודע מה זה וירוס חמקמק. אבל, זה וירוס קשה. כבר אב טיפוס קשה שלישי. תסמינים קשים מאוד. תמותה גבוהה. שורד הקיץ. מדביק במובהק בני אדם. ככל שהפיזור והתוחלת של הוירוס גדולים ורחבים יותר, יותר סיכוי למוטציות. הרבה מוטציות עד כה, אבל, לא הוכח עד כה, שעושות הוירוס יותר קטלני. אם זמן יעבור, ותיפול מוטציה על החלבון ( Spike) שהוא עושה תכל"ס את עבודת ההדבקה והתחלואה, זה יהיה קשה מאוד.

    להתראות

    אהבתי

  3. רק כמה הבהרות ותיקונים לגבי ההודעה של פייזר:

    מדובר בניתוח נתונים פנימי ראשון של הפאזה השלישית של הניסויים הקליניים. מדובר בשני שוטים או מנות של חיסונים לכל משתתף. סך הכל: 43,538 נסיינים או משתתפים בניסוי.הניתוח הנוכחי הוא הראשון ועל קבוצה מוגבלת ביותר. בסך הכל:

    מדובר על תהליך צפוי של ניטור של שנתיים לכל המשתתפים בניסוי. ההצלחה מן הקבוצה הראשונה ( שעליה עובדו נתונים וניתוחים) הייתה מעל 90 אחוז.

    ועוד כהנה וכהנה שם, מומלץ לקרוא בייתר דיוק הדבר.

    אהבתי

  4. מצטרפת להמלצת אל רום על הכתבה של מכון דוידסון.
    למרות ש*יתכן* וכבר אינו מספיק עדכני.

    תמצות השורה התחתונה בכתבה:
    קיים סיכוי סביר שחיסון שימצא עכשיו לקורונה ישאר תקף למספר שנים. (קצב המוטציות אינו מאוד גבוה, רוב המוטציות לא משפיעות על כושר ההדבקה של הנגיף ו/או על מידת קטלניותו …).

    ההתפתחות האחרונה, שהכתבה לא יכלה להתייחס אליה:
    זוהה בודאות מעבר של נגיף הקורונה מבני אדם אל חורפנים. ולאחר מכן מהחורפנים אל בני האדם.
    ידוע שכל מעבר "מוצלח" של נגיפים וחיידקים ממין ביולוגי אחד אל מין אחר – "לוחץ" על אותו נגיף / חיידק לפתח הרבה מאוד מוטציות ובזמן קצר יחסית.
    מכאן, לאחר שנגיף הקורונה הצליח לעבור *פעמים* את המחסום הביולוגי בין מינים שונים – עולה מאוד משמעותית הסיכון שהחיסון שפותח לפני הדבקת החורפנים כבר לא יתאים לנגיף שבו החורפנים הדביקו את בני האדם.
    כלומר, הטענה שקוביד 19 אינו "וירוס חמקמק" כנראה שהפכה לאנרכוניסטית.

    אלא אם יצליחו להוריד ל*אפס מוחלט* את יכולת הוירוס "קופץ מחסומי המינים" מלהתפשט.
    (מכאן שהחלטת הדנים להשמיד מיידית 15-17 מיליון חורפנים – מאוד מאוד מוצדקת).

    אהבתי

  5. בתחילת 1961 הוחלט במחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית לבצע גידול נסיוני של חורפנים בישראל, כענף פרנסה עבור יישובי פרוזדור ירושלים ההרריים . באפריל 1961 הוחל בגידול נסיוני של חורפנים בחוות הלימוד, במטרה לבדוק האם הם יסתגלו למזג האוויר החם יחסית בישראל. לקראת סוף 1961, בעקבות הצלחת הניסוי, הוחלט על הקמת שתי חוות לגידול חורפנים בפרוזדור ירושלים. עם זאת, הופקו לקחים מטעויות שנעשו בתחילה בגידול החורפנים. התברר שהחזקתם בסככה ממוזגת ללא חשיפה לשמש הייתה בעוכריהם ומנעה מהנקבות להתעבר. בשנת 1963 הוקמה חוות גידול במבוא ביתר ובשנת 1966 הוקמה חווה נסיונית נוספת בקבוצת יבנה, במטרה לנצל פגרי עופות מענף הלול של הקיבוץ. בתחילת 1967 פרסם מבקר הסוכנות היהודית דו"ח ביקורת על ההשקעות בגידול חורפנים בו קרא לדיון מחודש בכדאיות הגידול בישראל. גידול החורפנים לא נפסק ובשנת 1968 הוקמה חוות חורפנים ליד כפר חסידים.

    בסוף שנות ה-60 הענף התבסס ופרוות מינק היו לאחד ממוצרי הייצוא החקלאיים של ישראל.

    Liked by 1 person

  6. החיסון כנראה יעבוד, ומעבר לכך יש עוד עשרות חיסונים אחרים לקורונה בפיתוח, חלקם בשלבים דומים. כך שהתחזית לחיסון לקראת הקיץ של 2021 נראית די מדויקת. זה לא מפתיע בהתחשב בכך שידוע משך הזמן שלוקח לפתח חיסון.

    הדבר שקצת מטריד אותי לגבי החיסון המסוים הזה הוא הטכניקה, שמסתמכת על שימוש בmRNA. ככל הידוע לי עד היום לא אושר שום חיסון כזה, כך שההשפעות והסיכונים ארוכי הטווח לא ידועים.

    Liked by 1 person

  7. זהיר מדי ומערפל מדי.. נחזור לזה כשיפורסמו התוצאות השלמות ונראה שאם הם כתבו 90 אחוז אז באמת יש פער שקרוב ל-9 לאחד בין הנדבקים בשתי הקבוצות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s