השקעה חסרת סיכון?

אתרי ההימורים מעניקים לטראמפ 35 אחוז להיות הנשיא הבא. על פניו, אם לשפוט לפי הסקרים, הסיכוי שלו קרוב יותר לאזור החד ספרתי (או האפס ספרתי). האם להמר על ביידן זו השקעה חסרת סיכון, יותר טובה ובטוחה מכל מניה? לא משהו שהייתי עושה, וגם קשה להמר מישראל, אבל יכול לעניין את הנועזים.

24 תגובות על ״השקעה חסרת סיכון?״

  1. הסיכוי מאוד נמוך, אבל לא אפס… וגם לא חד ספרתי.
    בסימולציה של נייט סילבר, יש הסתברותית 12 תרחישים מתוך 100 לניצחון של טראמפ.
    https://projects.fivethirtyeight.com/2020-election-forecast/

    having said that… לא חושב שטראמפ ינצח. גם אם יכולה להיות תזוזה מסויימת לכיוון הרפובליקנים במדינות המתנדנדות, היא תצטרך להיות בהרבה מקומות ויחסית גדולה כדי לתת לו סיכוי לניצחון.

    הקרבות האמיתיים הם על המקומות הפתוחים בסנאט. כפי שזה נראה לביידן הולך להיות סנאט ובית נבחרים עם רוב דמוקרטי.
    מסקרן אותי מה הוא הולך לעשות עם הכח הזה בשנתיים הקרובות. נראה שהוא הולך לקבל מהבוחר מנדט מאוד חזק לשינויים מרחקי לכת (מהסוג שבארני סנדרס היה מרייר עליהם, אבל אני באמת לא יודע אם סליפי דוד ג'ו מרייר על משהו או שהוא עייף מידי לקרבות…)

    אהבתי

  2. בדקתי סקר שלפיו 55% יתמכו בביידן ו-45% בטראמפ (בסקר זה לא כתוב אבל מתוך חישובי אחוזי התמיכה בכל מדינה – הסקתי את זה).
    בכל אופן אם נניח שהסקר מסוגל לטעות עד 10% בכל מדינה אז לביידן יש 217 אלקטורים בטוחים (הוא זקוק ל-270) ולטראמפ 90. 231 אלקטורים מתנדנדים.
    אם הסקר מסוגל לטעות עד 6% לביידן יש 279 אלקטורים, לטראמפ 126 ו-133 אלקטורים מתנדנדים.

    אהבתי

  3. אם ביידן יבחר זה יהיה אסון ולא רק לישראל. ביידן אומנם שייך למיינסטרים של המפלגה הדמוקרטית אבל יכולתו לעמוד מול הרדיקליים הצעקניים במפלגתו מוטלת בספק גדול.

    Liked by 2 אנשים

  4. בצד האופטימי ביידן והאריס יכולים לתת לנו אולי 12 שנות שקט מהחשש שייבחר נשיא של האגף המוטרף באמת של הדמוקרטים – סאנדרס ושמאלה לו.

    אהבתי

  5. ההימור שלי (המסתמך רק על תחושת בטן וכנראה גם לא מעט חשיבה משאלתית (*)) הוא על הסתברות של כ 40% שטראמפ ינצח. כלומר, אני מעריכהן שסביר יותר שביידן ינצח, אך סיכויי טראמפ אינם כה זעירים בעיני. בודאי שאינם זניחים.
    מה שהופך את ההימור על נצחון ביידן להשקעה *עם* סיכון. אם כי לא גדול.

    יותר מכך – צפוי שמי שיהמר על נצחון ביידן, בדומה לרובם המכריע של המהמרים, יוכל להרויח רק מעט על השקעתו.
    מאידך, מי שיהמר על ניצחון טראמפ, וה

    ובניגוד לתחזיות הוא אכן יקרה, צפוי להחזר הרבה יותר משמעותי על השקעתו.
    כתוצאה מכך, *לו* הייתי מחליטה להמר – אולי הייתי מחליטה דווקא על המועמד שהרוב המכריע מניחים שיפסיד.

    —————————-
    (*) החשיבה המשאלתית קשורה לחרדותי מנצחון המפלגה הדמוקרטית.
    על אחת כמה וכמה מניצחון סוחף, וקבלת הנשיאות, הסנט והקונגרס גם יחד.

    בניגוד לתמריץ, איני אופטימית.
    הוא כתב ש"ביידן והאריס יכולים לתת לנו אולי 12 שנות שקט מהחשש שייבחר נשיא של האגף המוטרף באמת של הדמוקרטים – סאנדרס ושמאלה לו".
    אני מניחה שבחירת ביידן והאריס, שני אישים שלא הרשימו אותי בחוזק עמוד השדרה שלהם, היא למעשה העברת מושכות השלטון לידי אובמה ולידי "הפרוגרסיבים" של המפלגה הדמוקרטית. ביידן והאריס עלולים להפוך למריונטות שאת החוטים שלהם מושכים אחרים.

    עם קורטוב הגזמה (אך רק קורטוב) אובמה נתפס בעיני כזאב מהפכני – רדיקלי, עטוף בפרווה של כבש מתון. וה"פרוגרסיבים" כמטורללים איסלמיסטים / אנטישמים
    מסוכנים לשלום ארה'ב והעולם בכלל וישראל בפרט.

    אלמנט נוסף, הקשור לזהות הנשיא הבא של ארה'ב, מתקשר לבחירות הבאות שיהיו בישראל.
    *אם* יבחר טראמפ – ארגיש חופשיה להצביע למחליף (ההכי פחות גרוע) של נתניהו. בתקווה שביבי סוף סוף יפנה את כסאו. הסבר: אני מניחה שגם גנץ / בנט / לפיד/ חולדאי (וכד' וכד') יצליחו להסתדר הלא רע עם הממשל השני של טראמפ.

    אבל *אם* יבחר ביידן – חששותי מהחלפת נתניהו באחר יתגברו משמעותית.
    הסבר: לתפיסתי נתניהו הוא שחקן הגנה אולטימטיבי. אבל כיון שנתניהו אינו מסוגל לנהל היטב צוותים – הוא למעשה שוער מחונן (מוקף מספר משרתים ונושאי כלים זוטרים). הוא הצליח *להגן* היטב על ישראל מכל חזונות אובמה לעולם שלישי מתוגבר, מהגרעין האיראני, מהמלחמה בסוריה, מנגיף הקורונה כשעדין נתפס ע'י הרוב כאיום קטנטן ומרוחק ועוד. (למרות שהוא כושל כאשר צריך לבנות מערכות ולנהלן).
    אבל אני בהחלט חוששת שגנץ / בנט / לפיד / חולדאי (וכד' וכד') לא יצליחו להתמודד עם לחצי ממשל אמריקאי מטורלל ועוין, ולהגן היטב על האינטרסים של ישראל.

    מכאן, שלהערכתי בחירת טראמפ תשאיר בידי את מלוא חופש הבחירה בבחירות הבאות שיהיו בישראל.

    Liked by 1 person

  6. נבואות הזעם לגבי גורל העולם וישראל אם יבחר ביידן שקולות לנבואות הזעם מלפני ארבע שנים לגבי גורל העולם אם ייבחר טראמפ.
    אני מהמר שלא יקרה שום דבר חריג. אולי ישראל תצטרך לחזור ולהתמודד עם ממשל קצת יותר לעומתי. אסון זה לא יהיה.
    ולגבי האגף המטורלל אצל הדמוקרטים, הרי שלדעתי כוחו קטן בהרבה מהרעש שהוא מייצר.

    Liked by 1 person

  7. קמיליה, אובמה רק הגביר את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. מעניין שאני חשבתי הפוך ממך. שהייתי מוכן להצביע גם לבנט, אם ביידן יהיה נשיא ורעיון הסיפוח ממילא לא יהיה ריאלי.
    בכל מקרה ישראל וארה"ב הולכות לכיוונים הפוכים. הצעירים בארה"ב שמאלנים והמהגרים החדשים היספנים שיחזקו את המפלגה הדמוקרטית. בישראל לעומת זאת הדמוגרפיה רק הולכת ימינה וכך גם הצעירים.

    אהבתי

  8. אהבתי

  9. אבו עלי אקספרס:
    החרם הסעודי על המוצרים הטורקים הוא אירוע ממש מעניין. ברשתות החברתיות הוא ממשיך לתפוס תאוצה וגם אצל הצרכנים.
    אפשר בהחלט להתחיל לדבר על פגיעה ממשית בכיס הטורקי.
    הכעס כלפי משטרו של ארדואן בציר הסוני עצום ותופס תאוצה. והנה כעת הוא מתועל לאזור הכי אפקטיבי – כסף. הרבה יותר אפקטיבי ואלגנטי ממלחמת שריון בשריון.
    ניכר כי הקריאה לחרם מתודלקת היטב, מגבוה, בסעודיה. חשוב לציין שכוח ההשפעה הסעודי על מדינות הציר הסוני, באפיקים הכלכליים הוא משמעותי, בלי קשר לתחושה הנעימה שהדבר גורם לשונאיו הרבים של ארדואן.
    אפשר בהחלט להעריך שיורש העצר הסעודי מחכך את ידיו בהנאה, שנתיים ו 20 יום אחרי התפוצצות פרשת רצח העיתונאי ח'אשקג'י, באמצעותה "טיגן" ארדואן את בית המלוכה הסעודי.

    Liked by 2 אנשים

  10. אבו עלי אקספרס:
    ולחשוב שבעבר החרם הערבי היה על ישראל… הזמנים משתנים.

    ישראל הופכת לחלק אינטרגלי מהשכונה, על בסיס אינטרסים ברורים ומשמעותיים.

    Liked by 1 person

  11. תמריץ כתב:

    1. " … אובמה רק הגביר את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. "
    ——————-
    בלשון המעטה הייתי אומרת לאובמה לא מדבשך ולא מעוקצך.
    אך לתפיסתי האמת חמורה יותר. אובמה הנחית על ראשנו מהלומות כבדות (שלפחות נכון לרגע זה לא ריסקו את גולגלתנו), וניסה לעמעם את צרחות הכאב שלנו בכמה סוכריות קטנות. (המזיקות לשיננו בטווח רחוק).
    אובמה סיפק מזוודות, כבדות ממזומנים, למדינה שנשבעה למחוק אותנו ממפת העולם, ולמי שנהנית לממן ארגוני טרור הפועלים (גם) נגדנו. לדוגמא החיזבאללה ומאות אלפי טיליו המכוונים אלינו.. ולטרוריסטים שביצעו את הפיגוע הנורא נגד יהודי ארגנטינה.
    בכדי להחריף משמעותית את הסכנה הקיומית- אובמה הוא זה שחתר ל"הסכם הגרעין" עם איראן. הסכם שאפילו הוא עצמו הודה שיוביל את איראן אל פצצה גרעינית – אם כי בעיכוב של שנים ספורות. "הסכם" שכולל גם הסכמה להגבלות חמורות על אפשרויות הפיקוח של גופים בינ'ל על האיראנים.

    "בתמורה" להגברה המשמעותית של האיום הקיומי החזק ביותר על ישראל – קיבלנו מאובמה את הזכות לקבל "בחינם" מוצרי תעשיה צבאית אמריקאיתץ
    תוצרת שעלותה השנתית היא בסה'כ אחוזים ספורים מהתל'ג של ישראל. מתנה שהינו יכולים להסתדר מצוין גם בלעדיה
    (ובהערה צדדית – אולי היינו מסתדרים אפילו טוב יותר בלעדי "סיוע האמריקאי". תכונה מגונה ידועה של מתנות חינם היא שבחשבון סופי לרוב מתגלה שהן עלו ביוקר).

    2. " … מעניין שאני חשבתי הפוך ממך. שהייתי מוכן להצביע גם לב, אם ביידן יהיה נשיא ורעיון הסיפוח ממילא לא יהיה ריאלי. … "
    ——————–
    מודה שכבר הצלחתי לשכוח כליל את אפשרות הסיפוח. כאילו חלפו מאז שהנושא היה בכותרות כמה שנים.
    אני מניחה שגם *אם* בנט יהפוך לראש ממשלה – שותפיו הקואליציונים הפוטנציאלים ימנעו ממנו מלספח שטחים (ותושבים פלסטינאים).
    אשכנזי, ומכאן גם גנץ, צפוי להתנגד לכך בתוקף. כנ'ל שלח – לפיד.
    נדמה לי גם שלסמוטריץ, ולסיעתו החרדלית, יותר חשובים "חוקים דתיים" מאשר להשביע את רצון המתישבים ביו'ש. אבל יתכן ואני טועה בכך

    3. " … בכל מקרה ישראל וארה"ב הולכות לכיוונים הפוכים. הצעירים בארה"ב שמאלנים והמהגרים החדשים היספנים שיחזקו את המפלגה הדמוקרטית. בישראל לעומת זאת הדמוגרפיה רק הולכת ימינה וכך גם הצעירים. …"
    ————-
    מסכימה לכל מילה.
    מה שמרמז שעלינו לנסות להפחית, בהדרגה המתבקשת, את מידת התלות שלנו בארה'ב. כולל התלות שפיתחה מערכת הביטחון שלנו בסיוע הצבאי האמריקאי

    .

    Liked by 1 person

  12. תמריץ, אתה יכול חופשי להצביע בנט גם אם נשיא ארה"ב יהיה אלכס ג'ונס. הסיפוח, כפי שכבר טענתי כאן בעבר, הוא בלוף, סוכריה שמנופפים בה מול רפי השכל ומטורפי הימין כשמנסים למצוא חן בעיניהם לפני הבחירות. סיפוח הוא מהלך מטורף שיקפיץ את ישראל בבת אחת לליגה של המדינות המצורעות וימיט עליה אסון. בנט הוא ימני אבל בהחלט אינו מטורף ומבין את מצבה המדיני של ישראל. הסיפוח הוא אמצעי רטורי בשבילו לבדל את עצמו מביבי כסמן יותר ימני ותו לא. אם בנט מוצא חן בעיניך כמנהיג – יבושם לך, הצבע לו בראש שקט.

    אהבתי

  13. תמריץ, בוא נבדיל בין שני סוגי ימניים דתיים.
    ישנם דתיים שמאמינים בזכותנו האלוהית על הארץ, אבל דוגלים גם בחשיבה פרגמטית וסבירה לגבי יכולתנו לממש זכות זו כרגע. בנט להערכתי נמנה עליהם.
    מנגד ישנם גם פסיכים שרואים בגאולת הארץ מצווה שיש לקיימה בכל מחיר, כולל מחיר דמים כבד ובוודאי מחיר כלכלי-מדיני כבד. אלו גם מאמינים כי אלוהים בעצמו יסייע לנו לעבור את הקשיים הצפויים, וגם אם לא – הרי נסתרות דרכיו, חבלי משיח וכו'. סמוטריץ' עושה רושם יותר קרוב לאלו.
    כשיהיה סמוטריץ' מועמד לראשות הממשלה – אז תצטרך לדאוג לגבי זהות נשיא ארה"ב.

    אהבתי

  14. היבט נוסף להשלכות הבחירה של האמריקאים בבידן או בטראמפ:
    מאבקי ארה'ב – סין (ובנות בריתה רוסיה ואיראן) במזרח התיכון.
    מכאן גם על הצרת / הרחבת אפשרויות התמרון של ישראל בין מעצמות העל.

    https://mobile.twitter.com/GadiTaub1/status/1320367152713682946

    https://www.gaditaub.com/hblog/?p=1159

    קטע ממאמר של גדי טאוב, שפורסם גם בעיתון הארץ וגם בבלוג שלו:
    ————————
    " … העימות בין שתי המעצמות הוא בלתי נמנע, או יימנע רק במחיר כניעה אמריקאית להגמוניה סינית עולמית. ההישג הגדול ביותר של ממשל טראמפ הוא בכך שעצימת העיניים האמריקאית בנושא הזה נגמרה, למרות מאמציה (המוצלחים בחלקם) של סין לקנות השפעה בכסף, על ידי שותפויות שאיפשרו לרבים באליטה האמריקאית להתעשר במהירות — הבן של ג'ו ביידן והבן החורג של ג'ון קרי, או הסנאטורית הדמוקרטית הבכירה דיאן פיינסטיין, למשל. גם התרומות של סין ל"מרכז ביידן לדיפלומטיה ומעורבות גלובלית" באוניברסיטת פנסילבניה כנראה לא נובעות מאלטרואיזם בלבד.

    ואם העימות אכן יסלים, מה שעשוי לקרות אפילו תחת ממשל דמוקרטי, נשאלת השאלה האם ישראל יכולה, כפי שהמליצה לא מזמן קרולינה לנדסמן ("הארץ", 14.8), להישאר נייטרלית ו"לתמרן מול שתי המעצמות"? ספק אם יש לנו אופציה כזאת. כל עוד אמריקה נחושה לעמוד מול האגרסיביות הסינית כדאי לישראל לשמוע בקולו של שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו, שעל פי הדיווחים המליץ לנו לצמצם את השותפויות עם סין.

    מאמרם של דוראן וראו שופך אור על חלק מן הסיבות לכך: לסין יש תוכניות מרחיקות לכת לגבי המזרח התיכון, והן אינן כוללות שקידה על פיתוח האזור לרווחת כל תושביו. לדברי דוראן וראו, "סין מתקדמת במזרח התיכון בנחישות חסרת רחמים, מכיוון שהיא רואה באזור אינטרס חיוני יותר מכל אזור אחר מלבד מערב האוקיינוס השקט. כדי לשמור על האינטרס הזה סין פועלת לנישול ארה"ב מהמזרח התיכון". לכן טעות לחשוב שסין רק תומכת מן הצד בציר רוסיה־איראן. רוסיה ואיראן, כותבים דוראן וראו, הן השותפות הזוטרות בתוכנית הסינית להגמוניה אזורית. רמז לכך ראינו בדצמבר האחרון אז "קיימה סין תרגילים ימיים משותפים עם רוסיה ואיראן באוקיינוס ההודי ובמפרץ עומאן".

    למה המזרח התיכון חשוב כל כך לסין? מחצית מיבוא הנפט שלה מגיע מן המפרץ הפרסי או עובר דרך תעלת סואץ. כמו כן רבים מחומרי הגלם האחרים שהיא צורכת עוברים בצווארי הבקבוק של המזרח התיכון. לכן, כחלק מ"חגורה ודרך", פרויקט התשתיות חובק העולם של סין — כל הדרכים יוליכו לא אל רומא, אלא אל בייג'ינג — סין עמלה על נתיב שכולל אוטוסטרדות, מסילות רכבת וצינורות, שיובילו ממחוז שינג'יאנג, בצפון מערב סין, דרך פקיסטאן עד לנמל גוודאר לחופי האוקיינוס ההודי, ממזרח למפרץ הפרסי. … "

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s